יום שישי, 12 באוקטובר 2018

עיקרון ה-ALARP





בפוסט קודם חילקנו את הסיכונים לשלושה תחומים על פי מידת הצורך לטפל בהם: 

1. Unacceptable
אלו הם סיכונים חמורים שאיננו מוכנים לקחת. נטפל בהם על מנת שלא יהיו קיימים או לפחות נקטין אותם באופן משמעותי. הטיפול בהם הוא בעדיפות גבוהה ובדרך כלל מידי.

2.  Tolerable
אלו הם סיכונים שעוברים את סף הסיכון בקריטריונים שהוגדרו מראש. צריך לטפל בהם אבל במסגרת המגבלות והאילוצים אפשר לדחות את הטיפול בהם.  

3. Acceptable
סיכונים כאלו הם סיכונים שמוכנים לקחת ואפשר לוותר על הטיפול בהם. 

מה זה ALARP?

ALARP הן ראשי תיבות של:
As Low As Reasonable Practical 

סיכונים כאלה הם סיכונים העלולים לפגוע למשל בחיי אדם או בבריאותם. 
לא תמיד אפשר להימנע לגמרי מסיכונים כאלה. 
לא תמיד מעשי למזער סיכונים אלה עד למינימום האפשרי. 
כך למשל, מפעל המייצר מוצר וצריך למכור אותו ברווח, יתקשה להוסיף אמצעי בטיחות הממזער למינימום סיכון, אם עלות האמצעי ומימוש השימוש בו גבוהים מאוד.

במקרה  זה הסיכון עלול להיות חוסר תחרות מול יצרנים אחרים. התוצאה עלולה להיות הפסדים, פיטורי עובדים ואפילו סגירת החברה.

לעומת זאת אם מעשי ליישם אמצעי לטיפול בסיכון מבחינה כלכלית, מבחינה תפעולית ומבחינות מעשיות אחרות ניישם אותו ונקטין את הסיכון.

עיקרון ה-ALARP


ALARP הוא למעשה עיקרון הקובע שנקטין עד למינימום המעשי סיכונים מסוימים. 
חשוב לזכור שבמציאות הדינאמית בה אנו פועלים המינימום המעשי עשוי להשתנות. נשאף להקטין באופן מתמשך את המינימום.
כך למשל, אם נצטרך לקנות ציוד או תוכנה לצורך הקטנת הסיכון ונגיע למסקנה שזה אינו מעשי משום שהעלות גבוהה מדי, ייתכן ששנה או שנתיים מאוחר יותר המחיר ירד באופן משמעותי או ניתן יהיה להשתמש בציוד או תוכנה אחרים זולים יותר. 
כשזה יקרה ייתכן שיהיה מעשי לרכוש את הציוד או התוכנה ולהשתמש בהם.

השימוש בעיקרון הזה מתייחס במרבית המקרים לבריאות ו/או לבטיחות.

דוגמה: מפעלים מזהמים במפרץ חיפה

זוהי דוגמה מהחיים למצב בו צריך לעשות שימוש בעיקרון ה-ALARP. קרוב לוודאי שיש קשר סטטיסטי בין הימצאותם של המפעלים בקרבת חיפה לבין שיעורי תחלואה ומוות גבוהים יותר באזור זה בהשוואה לאזורים אחרים בארץ, למשל ממחלת הסרטן.

המפעלים טוענים שאין קשר סיבתי בין שיעורי התחלואה והמוות הגבוהים לבין הימצאות המפעלים בקרבת העיר.

אין לי מומחיות בנושא ולכן קטונתי מלהביע דעה התומכת בדעת מומחים הטוענים שיש קשר או דעה התומכת בדעתם של השוללים קשר כזה. 

פרט לסיכונים הבריאותיים יש גם סיכונים בטיחותיים וביטחוניים.

אין ספק שצריך לפעול לפי עיקרון ה-ALARP.
הוויכוח המהותי הוא בקשר ל-A השני בראשי התיבות: מה סביר לעשות במצב הנוכחי?

נציב שאלות קונקרטיות:

1. האם מעשי להרחיק את כל המפעלים באופן מידי?

2. האם מעשי להרחיק חלק מהם מידית?

3. האם מעשי להרחיק אותם תוך שנה או שנתיים או חמש שנים?

4. האם מעשי להקטין את הייצור ולהקטין את הסיכון?

ברור שניתן לבנות עוד מספר רב של תסריטים ולנתח אותם.

היכן משתמשים במושג ALARP?

מקורו של המושג הוא בבריטניה. השימוש במושג נפוץ בבריטניה ופחות נפוץ במדינות אחרות. על פי הויקיפדיה האנגלית, יש שימוש במושג גם בניו זילנד והשימוש בו במדינות אחרות כמעט ולא קיים.

השימוש הלא מדויק במושג ALARP

שימוש לא נכון במושג הוא כאשר משתמשים ב-ALARP בהקשר של תחומי סיכון ולא כעיקרון.

השימוש הזה מחזיר אותנו לתרשים של תחומי סיכון שבראשית פוסט זה.

יש המבלבלים בין Tolerable Risk לבין ALARP. מי שעושה זאת עשוי להציג תרשים דומה לתרשים שהבאתי כשבמקום Tolerable כתוב ALARP.
ALARP הוא עיקרון המתייחס לסיכונים בכל תחומי הסיכון.

מקור הטעות הוא במתאם הסטטיסטי הגבוה בין Tolerable Risk לבין סיכונים עליהם מפעילים את העיקרון של ALARP.

במרבית המקרים בהם סיכון הוא לא קביל (Unacceptable) ננסה לטפל בו באופן מלא או לכל הגרוע להקטין אותו באופן שהסיכון השיורי יהיה קביל.
יהיו מצבים בהם בכל זאת נפעיל את העיקרון לגבי סיכונים בתחום זה גם אם הסיכון השיורי קביל. למשל, סיכוני בטיחות שטיפלנו בהם באופן שבו הם עונים על הקריטריונים שקבענו.
זה לא בהכרח מונע מאיתנו לפעול על פי עיקרון ה-ALARP ולצמצם אותם בהווה או בעתיד ככל שניתן באופן מעשי.

במרבית המקרים לא נטפל כלל בסיכונים קבילים (Acceptable). עשויים להיות סיכונים בריאותיים ו/או בטיחותיים בתחום זה בתחום זה שבכל זאת נפעל למזער אותם על פי העיקרון של ALARP כאשר העלות קטנה והמאמץ קטן. 



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

בריאות: היבטים כלכליים

  היגיאה אלת הבריאות במיתולוגיה היוונית, ציור של גוסטב קלימט, מקור התמונה: ויקיפדיה   רבים מאיתנו אינם יודעים להעריך בריאות טובה לפני שהם חו...