יום רביעי, 17 באפריל 2019

איך אומרים ביידיש "לעקור סתם עצים ביערות הגשם"?

יער גשם טרופי בברזיל
מקור התמונה: ויקיפדיה

לכלכל בתבונה פירושו לנצל באופן נכון את המשאבים הכלכליים על מנת שיענו על הצרכים שלנו.
זה נכון לגבי יחיד. זה נכון לגבי משפחה. זה נכון גם לגבי משאבים של האנושות כולה, למשל: יערות הגשם (בתמונה לעיל). 

הכריתה המסיבית של יערות הגשם המצטמצמים פוגעת באיכות הסביבה, מגדילה את התחממות כדור הארץ ומקטניה את ייצור החמצן. 
אנלוגי למשפחה המנצלת שלא לצורך, כלומר: מבזבזת, משאבים כספיים שלה שאחר כך  עלולים להיות חסרים בגיל פרישה לפנסיה או במצב סיכון אחר.

כיועץ לכלכלת המשפחה אני חווה לא אחת את הקושי לשכנע משפחות להתנהל טוב יותר. 
ברור שהקושי בשכנוע להימנעות מפגיעה חמורה ביערות הגשם גדול הרבה יותר. 

במשפחה יש לנו שניים, שלושה, ארבעה או חמישה "שחקנים" (לפעמים כמה יותר). כל אחד עשוי לפעול על פי אינטרסים אישיים שלו. 
רובם עשויים לראות את האינטרס שלהם ולטווח זמן קצר בלבד.

כשמדובר ביערות הגשם מדוברת במספר דו-ספרתי של "שחקנים": ממשלה הסוללת כבישים ומסילות ברזל, מקומיים הזקוקים לעצים לחימום או ליצירת חפצים שימושיים או חפצי נוי, תעשיית יצור הנייר, ממשלות זרות, גורמי מסחר המרוויחים ממכירת העצים ועוד רבים אחרים.
רובם רואים את האינטרס הצר שלהם לזמן קצר.

איני מתיימר לנסות או להצליח במשימה המורכבת כל כך של שמירה על יערות הגשם. בשביל זה צריך ארגונים ואנשים בעלי השפעה פוליטית גדולה. 
בכל זאת אספר על מקרה של כריתת עצים שלא לצורך שניסיתי להמעיט אותו במעט. 


שפת היידיש

שפת היידיש הייתה חלק מהתרבות היהודית במזרח אירופה. שפה עשירה ומלאת הומור. חלק מפתגמים והאמירות בה תורגמו לעברית. במקור הם נשמעים טוב יותר.

לצער רבים, ביחד עם רצח יהודים במזרח אירופה על ידי הנאצים ומשתפי הפעולה עימם, ירדה קרנה של השפה. 
צברים צעירים רבים התרחקו מהשפה הזו משום שיהא מסמלת בעיניהם גלותיות. 
גם אני כנער נמנעתי אידאולוגית מלימוד יידיש מהוריי, שדיברו שפות רבות, שיידיש הייתה אחת מהם.

היום, מחוץ לעולם החרדי, יש מעטים המדברים את השפה הנכחדת בהדרגה הזו.
מרבית החרדים בארץ אינם צרכנים של הצגות תיאטרון. קהל הצופים הפוטנציאלי של תיאטרון "יידיש שפיל" הוא קטן.


תיאטרון יידיש שפיל 

במסגרת מאמצי השיווק שלהם הם החליטו משום מה, לשלוח אליי בדואר את לוח ההצגות שלהם (לא ניתפס לקטנות הם שיבשו את שמי: ארי במקום אבי).
לאחר תקופה שקיבלתי מהם בדואר את לוח ההצגות באופן שיטתי, פניתי אליהם ברוח טובה, באמצעות אתר האינטרנט שלהם וביקשתי מהם להפסיק לשלוח אליי דואר. ציינתי שהסיבה לכך היא שאיני דובר את שפת היידיש ולכן אין שום סיכוי שאבוא לצפות בהצגות שלהם. הוספתי שחבל על העצים ביערות הגשם מהם מייצרים את הניירות שהם שולחים לי.

תוך זמן קצר קיבלתי מענה שהם יורידו אותי מרשימת התפוצה ויפסיקו לשלוח אליי פרסומים.

למרות זאת במשך תקופה ארוכה אני ממשיך לקבל את הפרסומים שלהם באופן שיטתי. אם תהיתם האם תיקנו את השיבוש בשמי, התשובה היא שלילית. 
מה שהיה הוא שיהיה.

מי שמנסה לשמר מורשת ושפה מן הראוי היה גם שיעזור לשמר גם  את יערות עצי הגשם.
לו הייתי יודע יידיש מן הסתם הייתי מצטט פתגם עסיסי בשפה הזו. אולי הייתי אפילו כותב קומדיה על תיאטרון בשפה נעלמת. 



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הטיה קוגניטיבית: הטיית החוכמה לאחר מעשה

  כמו פוסטים קודמים גם פוסט זה עוסק בהטייה קוגניטיבית המפורטת בספרו של פרופ' דניאל כהנמן   ז"ל  "לחשוב מהר לחשוב לאט" , ג...