יום שישי, 19 באפריל 2019

פוסט לפסח: מה גורם לנו לעבדות כלכלית?

שוק העבדים. ציור של גוסטב בולאנז'ה.
מקור התמונה: ויקיפדיה

בני ישראל היו עבדים לפרעה. מי שחושב שהיום אין עבדות טועה בגדול. לפי הויקיפדיה היו בשנת 2016 46 מיליון עבדים בעולם. איו לי כבר את הקישור לסרט וידאו דוקומנטרי מרתק על עבדות, שצילמה צלמת אמריקאית מקצועית תוך סיכון חייה. היא הגיעה בזהות בדויה  למקומות ברחבי העולם בהם יש עבדות וצילמה בסתר. 
רבים מהעבדים הם ילדים קטנים. בחלק מהמקרים מדובר במשפחות שלמות, כולל ילדים קטנים. 

פוסט זה אינו עוסק בעבדות, אלא בעבדות כלכלית, כלומר: דברים שמשעבדים אותנו ומונעים מאיתנו עצמאות כלכלית. הפוסט אינו ממצה את הנושא אבל מציג כמה מהמשעבדים העיקריים.


1. הלוואות ואשראי

רבים מאיתנו לוקחים יותר מדי הלוואות. רבים מאיתנו נמצאים באוברדרפט

אנשים הלוקחים אשראי צריכים להחזיר אותו. לא סתם אלא בתוספת ריבית. העלויות הגבוהות של הריבית עלולות לגרום לסוג של עבדות במיוחד אצל אלו שלקחו את ההלוואות בגלל מצוקה כלכלית. 

קשה להחזיר הלוואות כי אין ממה אז לוקחים הלוואות על מנת להחזיר את ההלוואות הקודמות. תשלומי הריבית גדלים עוד יותר. נמצאים במעגל רע של הקטנת הנכסים הכלכליים, גידול החובות ודאגות מהעתיד. 

מה שנכון להלוואות נכון גם לאוברדרפט.


עוד משהו...

1. רבים לוקחים הלוואות בריבית גבוהה בבנק שלהם בלי לבדוק חלופות אחרות שבמקרים רבים הן יותר זולות.

2. רבים נכנסים לאוברדרפט בריבית גבוהה ולפעמים גולשים מהמסגרת ומשלמים ריבית גבוהה עוד יותר. הם אינם בודקים חלופות אחרות, למשל: הלוואה עם ריבית נמוכה יותר. 

3. הלוואות אקספרס הן נוחות אבל על אין ארוחות חינם.
על הנוחות משלמים לא פעם בריבית גבוהה יותר.



2. תרבות הצריכה

תרבות הצריכה דוחפת אנשים בחברה שזו תרבותה לקנות חפצים או שרותים. גם כשהם לא צריכים אותם. על מנת לשלם עבורם צריך לעבוד קשה יותר. עבדות כבר אמרנו? 


עוד משהו...

יש לזה השפעה הרסנית על מערכות יחסים בין ילדים להורים.

ראשית, הילדים מחקים את ההורים ורוכשים דברים שהם לא צריכים. המגבלה של חוסר הבנה פיננסית עלולה לדחוף ילדים לרכישות עוד פחות הגיוניות מהרכישות שמבצעים הוריהם.

שנית, ההורה עובד קשה יותר על מנת לשלם עבור דברים שקנה והוא לא צריך (כולל מה שקנה עבור הילדים והם לא ממש צריכים). יש לו פחות זמן לילדים. פחות זמן לפעילויות משותפות. פחות זמן לקשב לילדים. התוצאה עלולה להיות הורה הנתפס בעיני הילדים כסוג של כספומט ולא כהורה.


3. מותגים

בין אם אתם קונים משהו שאתם לא צריכים בגלל תרבות צריכה ובין אם אתם רוכשים משהו שיש בו צורך, תשלמו יותר על מותגים מאשר על מוצרים מקבילים שאינם מותגים. 

אם אינכם יכולים להרשות לעצמכם לרכוש את המותג ובכל זאת רוכשים אותו, אתם דנים את עצמכם לעבדות. את המעגל הרע (Vicious Circle) תיארתי כבר בשני הסעיפים הקודמים. 


עוד משהו...

לפעמים זה בכל זאת נכון לקנות מותג. זה קורה רק כאשר יש למותג יתרון איכותי ברור על מוצר שאינו כזה, ליתרון הזה יש חשיבות מעשית לקונה ופער המחיר מצדיק את הרכישה.


4. דירות   

בישראל, ולא רק בישראל, אנשים רוכשים דירות יקרות. חלק מהם לוקחים משכנתה המהווה סוג של עבדות: היא מהווה חלק גדול מהמשכורת שלהם והיא לטווח זמן ארוך, לרוב בסדר גודל של 20 שנה או יותר.   
לנטל הכלכלי מתלוות לפעמים גם דאגות (האם נוכל לעמוד בהחזרי המשכנתה בעוד 10 שנים? בעוד 15 שנים?) וצורך לעבוד קשה יותר על מנת להחזיר את הכסף.
הלחצים החברתיים מובילים זוגות צעירים ומשפחות צעירות לקנות דירות יקרות יותר כי "דירה קונים רק פעם בחיים".
הלחצים החברתיים ותשתית התחבורה הרעועה במדינת ישראל דוחפים משפחות לקנות את הדירות באזורי ביקוש במרכז משום שהם קרובים למקומות העבודה.   



עוד משהו...

1. אפשר גם לגור בשכירות ולקנות דירה כשבאמת יש יכולת סבירה לקנות אותה 

2. רצוי לא לקחת משכנתה בשווי של מרבית שווי הדירה.

3. רצוי לא לקחת משכנתה שמגיעה לאחוזים מטורפים מההכנסה (50% ומעלה). מה תעשו אם חס וחלילה תפוטרו מהעבודה?


5. טלפונים חכמים 

ב-29 ביוני 2007 הציגה חברת אפל את הטלפון החכם הראשון. עד אז לא השתמשנו בטלפון שיש בו אפליקציות. 
לטלפון החכם יש תועלות רבות ושימושים מעשיים רבים אבל משתמשים רבים מתמכרים אליו. 

התמכרות היא עבדות. המתמכר זמין תמיד בטלפון החכם: למקום העבודה, לחברים, למשפחה ולאין ספור שולחי מסרים ופרסומות מכל הסוגים. חלקם ספאמרים סדרתיים. 
יש המתפתים לפרסומות ורוכשים דברים שאינם צריכים או לוקחים הלוואות אקספרס. נושאים שהועלו כבר בסעיפים קודמים.

ההתמכרות עשויה לבוא גם בשילוב עם הוצאות כספיות לא זניחות: רכישת מותגי טלפון חכם והחלפות הטלפון החכם בתדירות גבוהה על מנת להחזיק בטלפון המתקדם ביותר. לפעמים גם בסטטוס חברתי.

עוד משהו...


1. שמעתי לא מעט תלונות על חברות הסלולאר בישראל. החברות מציעות אביזרים שונים כגון טאבלטים באופן בו הלקוח חושב שזה בחינם. הוא עשוי לחשוב כך משום שזה מה שנציגי מכירות אומרים לו.
בחוזה כתוב שזה בתשלומים. 

אוכלוסיות חלשות (עולים בגיל מבוגר שאינם דוברי עברית, יוצאים בשאלה, קשישים וכיו"ב) מאמינות. אחר כך הם עלולים להיקלע לחובות ולהגיע להוצאה לפועל או לחילופין לשלם לאורך שנים מחירים אסטרונומיים על אביזרים, שלו רצו לרכוש אותם, היו יכולים לרכוש אותם במחיר הרבה יותר זול.  

קראו תמיד לפני שתחתמו. היזהרו ממתנות כביכול: "אין ארוחות חינם".

2. הימנעו ממלכודות כמו ביטוח טלפונים סלולאריים.

3. בדקו אפשרות לקנות את המכשיר עצמו בחנויות ולא אצל ספק השירותים.
השוו מחירים.


עבדים היינו

עבדים היינו ועדיין הננו ליותר מדי אשראי והלוואות, לתרבות הצריכה ולמותגים לרכישת דירות בכל מחיר ולהתמכרות לטלפונים חכמים. 

מאחל לכם יציאה מעבדות לחירות.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

בחירה בין אפשרויות: בחירה אינטואיטיבית או בחירה רציונלית?

  פוסט זה כמו רבים מקודמיו מתייחס לספרו של דניאל כהנמן " לחשוב מהר לחשוב לאט ".  בשונה ממרבית הפוסטים הקודמים על תכנים שקראתי בספ...