שנה של הצטמצמות למען העתיד?

גרטה טונברי, מקור התמונה: ויקיפדיה (Wikipedia)

הדמות שמסמלת עבורי יותר מכל את המעבר לשנה העברית החדשה היא גרטה טונברי. טונברי היא נערה שוודית אמיצה המדברת באופן ישיר ובוטה אל מנהיגי העולם. 

טונברי מתמקדת בהתנהלות של מנהיגי העולם שאינה מנסה לעצור, ככל שניתן, את התחממות כדור הארץ. 

הדפוס של ההתנהלות הזו ברור: למען אינטרסים כלכליים, פוליטיים ואישיים קצרי טווח מוכנים לוותר על העתיד. 

בשוודיה, הארץ בה חיה טונברי, יש מודעות גדולה יותר מאשר בארצות אחרות להתחממות כדור הארץ.
להקטנת הנזק הזה יש מחיר. כתבה באחד העיתונים הכלכליים המקוונים, שהתפרסמה לפני מספר חודשים מדגימה את זה. 

הכתב נסע ברכבת באירופה ופגש זוג אזרחים וותיקים שוודים בדרכם לחופשה באחת ממדינות אירופה המרוחקות משוודיה. הוא שאל אותם האם לא קשה להם לסוע ברכבת במשך כל כך הרבה שעות? 
הם ענו שבשוודיה זו בושה לטוס לחופשה באירופה בגלל הנזק הסביבתי, אפילו יש מילה מיוחדת בשפה לצורך זה. 
המקרה הזה מדגים שלניסיון של מניעת התחממות כדור הארץ עשוי להיות מחיר אישי וכלכלי.

הפוסט הזה אינו מתמקד בהתחממות הגלובלית הוא עוסק בדפוס של החלטות כלכליות רעות בראייה קצרת טווח. לפעמים משיקולים פוליטיים ו/או משיקולים כלכליים מוטעים או לא ענייניים. 
   

מלחמת סחר אישית

נאמנים עלי דבריו של נגיד בנק ישראל לשעבר והמשנה ליו"ר הפדרל רזרב בארה"ב לשעבר, פרופ' סטנלי פישר, שאמר שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ אינו מבין את משמעות מלחמות הסחר שהוא מנהל. פישר אינו לבד. טראמפ פעל בניגוד לחוות דעתם של כל (או לפחות כמעט כל) הכלכלנים. 

אז מדוע לעשות מלחמות סחר הגורמות נזק לכלכלת העולם, לכלכלת ארה"ב ולכלכלת מדינות אחרות?
התשובה המתבקשת לשאלה הזו היא: אינטרסים פוליטיים קצרי טווח של הנשיא.

הארלי דווידסון כמשל

יצרנית האופנועים האמריקאית הארלי דווידסון היא לא רק חברה אמריקאית, אלא סמל אמריקאי תרבותי. כאשר הטיל טראמפ מכסי מגן על אירופה החליטו האירופאים להטיל מכסי מגן נגד חברות אמריקאיות. הם מיקדו אותם בחברות הנמצאות באזורים בהם אחוז מצביעים גבוה לטראמפ. 

הארלי דווידסון סבלה מאותם מכסים משום שהיא נמצאת באזור כזה. בציניותו אמר טראמפ שהחברה צריכה חברה להיות פטריוטית ולהתעלות מעל שיקולי הרווח שלה. 
החברה לא ממש קיבלה את זה. היא פתחה מפעל באירופה ששחרר אותה ממכסי המגן. 

גם אצלנו

בלא מעט מקרים בפוליטיקה בישראל מוציאים סכומי כסף גבוהים על מטרות אל ראויות מבחינה כלכלית. זה יכול להיות הקצאת כסף לטובת מצביעים של שותף קואליציוני זה או אחר. זה יכול להיות תקציב אישי מתקציב המדינה על פי החלטתו של חבר כנסת סורר זה או אחר מהקואליציה המסרב להצביע בעד התקציב מנימוקים אישיים. 

אילו יכולים להיות מענקים לצעירים בריאים שבוחרים לא לעבוד.

הקוראים יכולים למצוא דוגמאות נוספות העונות לאותו עיקרון בסיסי.

ריבית אפס והרחבה כמותית

במשך מספר שנים דוחים טיפול אמיתי במצב הכלכלי בעולם באמצעות הרחבות כמותיות וריבית אפסית. קובעי המדיניות בארצות רבות מבינים שהבעיה קיימת ומחריפה אבל דוחים באמצעים מלאכותיים מפולת דומה למשבר הסאבפריים בשנת 2008. 

מומחים כלכליים רבים מצביעים על אינדיקטורים המצביעים על מפולת מתקרבת, למשל: היפוך עקום התשואה של האג"ח בארצות הברית. 
רק לאחרונה ניתן היה לקרוא את דעתו של מייקל ברי, אחד מגיבורי הסרט "מכונת הכסף". ברי, שהיה אחד מהמעטים שחזו מראש את משבר הסאבפריים רואה דימיון בין ההשקעות הפסיביות היום לאג"ח מגובות נכסים (CDO) בשנת 2008 ומזהיר מפני מפולת כלכלית דומה, שאת מועדה אינו יכול לחזות.

המצב הכלכלי בעולם אינו מצדיק את העליות המתמשכות באפיקי השקעה שונים. 

היפוך עקום התשואה באג"ח בארה"ב הוא אינדיקטור למיתון עתידי. 
הצמיחה בסין הואטה. שתי מדינות ענק אלו נפגעות ממלחמת הסחר. 

האיחוד האירופי במצב כלכלי רע. זה כבר לא רק מדינות קטנות כמו יוון ופורטוגל אלא גם צרפת ואיטליה.
החזרה להרחבה כמותית של מריו דרגי, נשיא הבנק המרכזי האירופי, תוארה על ידי מומחים כלכליים כצעד של ייאוש.

יפן לא תוכל כנראה להחזיר את החוב הפנימי שלה. 

תחזית: צמצומים בבנקים ובחברות סלולר

בשנות ה-70, כשהתחלתי את דרכי כאיש מחשבים צעיר שלטו חברות חומרה כמו: IBM, HP ו-DEC בשוק. התוכנה הייתה מעין "מחזיק מפתחות" או תוסף. הופעת מיקרוסופט וה-PC הפכה את עולם המחשבים לממוקד תוכנה. 
חברות החומרה היו צריכות להתאים את עצמן לעולם החדש באמצעות פיטורים והתייעלות.

זה מה שקורה היום בבנקאות בארץ ובעולם. רק לאחרונה התבשרנו על אישור לפתיחת בנק דיגיטלי חדש בישראל אותו מובילים פרופ' אמנון שעשוע (מייסד Mobileye) ומריוס נכט (ממייסדי Checkpoint). 
במהלך השנה אירע מהלך משמעותי יותר בהקשר של תחרות במתן שירותים פיננסיים. חברת Facebook הודיעה על השקת מטבע דיגיטלי שלה בשנת 2020.

את מחיר הצמצומים בבנקאות לא ישלמו טייקונים או בני דור ה-Y או דור ה-Z. ישלמו אותו בעיקר אזרחים וותיקים שיתקשו להסתגל לשינויים.

את מחיר המצב בשוק הסלולר ובאופן עקיף גם בשוק האינטרנט בישראל, נשלם כולנו.
גם חברות הסלולר הוותיקות המפסידות סלקום ופלאפון וחברת פרטנר, שדווקא הרוויחה ברבעון האחרון, צריכות להסתגל למצב חדש: הן כבר אינן יכולות להיות טריופול הגובה מחירי עתק ומחזיק מספר רב של עובדים. 

השורה התחתונה תהיה שאנחנו נשלם יותר ממה שהתרגלנו בשנים האחרונות אבל זו אינה הבעיה העיקרית. שתי הבעיות העיקריות:

א. האם חברות הסלולר בארץ ישקיעו בתשתיות של דור 5 או שישראל תישאר מאחור?
ספק האם במצבן יהיו להן משאבים הנדרשים לשדרוג הזה.

ב. האם יימשך המונופול של חברת בזק בשוק תשתיות האינטרנט?
המתחרים העיקריים, למעט חברת HOT, הם אותן חברות סלולר שיתקשו לממש את יוזמות תשתיות האינטרנט שהן מנסות לקדם בגלל מצבן הפיננסי. מונופול הוא רע לצרכנים, שימשיכו לקבל אינטרנט במהירויות נמוכות ולשלם יותר ממה שמשלמים כשיש תחרות.

כיצד סוגרים את "הבור התקציבי"?

לא בטוח שמשרד האוצר התנהל בשקיפות ביחס לגובהו של הגרעון התקציבי. בכל מקרה אין ספק שמדובר בגרעון גדול וגם מדובר בגרעון גדול מהצפוי. הפרשנים והמומחים תמימי דעות ביחס למקורות עיקריים להקטנת הגרעון: העלאת מיסים וקיצוץ בתקציבים. 
הקיצוץ הוא בדרך כלל רוחבי, כלומר: קיצוץ שווה בשירותים חיוניים לאזרחים ובסעיפי תקציב מוזרים, שלא לומר מיותרים. 

המשמעויות הן שנשלם יותר פעמיים בעבור השירותים: פעם אחת כשנשלם יותר מיסים ופעם שנייה כשנשלם מכיסינו עבור השירותים שקיבלנו מהמדינה ויקוצצו באופן מלא או באופן חלקי. 

סיכום לא אופטימי

מרבית המשפחות בישראל עלולות להוציא יותר כסף בשנה הבאה מאשר השנה. גם ההכנסות עלולות לקטון בגלל הגדלת מיסוי ובחלק מהמקרים גם בגלל איבוד מקום עבודה או החלפת מקום עבודה שלא מרצון.

כל זה בלי להגיד מילה על אפשרות של משבר שעלול להקטין משמעותית נכסים פיננסיים של משקי הבית. משבר כזה עלול להתרחש במהלך השנה.

הצד השני של המטבע

בייעוצים בכלכלת המשפחה זו תופעה שכיחה: משפחה שמנהלת טוב יותר את מאזן ההוצאות שלה משפרת את מצבה הכלכלי לטווח קצר אבל במיוחד לטווחי זמן ארוכים יותר.

הכורח להתמודד עם גידול בהוצאות ביחד עם הקטנת הכנסות עשוי להביא להתנהלות כלכלית טובה יותר, שאת פירותיה אפשר יהיה לקטוף אחרי שהמצב המאקרו כלכלי ישתנה. 
 

איזה בעל מקצוע יעזור לכם בהחלטות פיננסיות?

העולם של התנהלות פיננסית הולך ונעשה מורכב. יחידים ומשפחות מתקשים לכלכל בתבונה את מעשיהם והחלטותיהם בתחום זה.

יש לא מעט בעלי מקצועות שונים המטפלים בהיבטים אלה או אחרים של ההתנהלות הכלכלית של משפחות.

כתבת YNET אסתי אפללו ניסתה לעשות סדר במבוך הזה. באמצעות המאמר אליו אני מצרף קישור: 
על מנהל עושר שמעתם? על האנשים שיעזרו לכם עם ההחלטות הפיננסיות.

המאמר שלה, ללא ספק, עשוי לעזור ליחידים ולמשפחות. בפוסט זה אתייחס לכמה דברים חשובים בו וגם לכמה נקודות הדורשות תיקון או הרחבה.

נקודות חשובות במאמר

1. עצם הסיווג של בעלי המקצועות
ראיתי כבר לא מעט אנשים או משפחות המתייעצים עם בעל מקצוע לא מתאים למה שהם צריכים.
אם הוא לא מציין את זה, הם מתייחסים לתוכן דבריו כאילו מקורו בסמכות מקצועית בתחום.
הסיווג וההסברים נותנים תיאור תמציתי מועיל של כל מקצוע.

 2. הגדרת הצרכים
הגדרת הצרכים היא מפתח לבחירת איש המקצוע.
זאת נקודת מוצא חשובה אבל...
לא תמיד מסוגלים להגדיר את הצרכים באופן סביר או להגדיר אותם בכלל. לפעמים יודעים להצביע רק על בעיה או בעיות מסוימות. 
במקרים שלא יודעים לעשות את זה כדאי לראות לאיש מקצוע הרואה  תמונה מלאה ככל האפשר.

3. הבנת האינטרס של בעל המקצוע
הבנת האינטרס עשויה לעזור בהתייחסות למה שאומר אותו בעל מקצוע. רבים מבעלי המקצוע מוטים לכיוון האינטרס שלהם באופן מודע או באופן לא מודע.

4. KISS - פשטות
KISS הן ראשי תיבות של Keep It Simple Stupid. כאשר ההסברים המקצועיים הם מסובכים מדי ומורכבים מדי קשה להבין מה אומר המומחה. כשלא מבינים מתקשים להתייחס.

מה חסר במאמר?

בעיה מהותית במאמר היא באופן ההתייחסות למקצוע בו אני עוסק, ייעוץ בכלכלת המשפחה. לבעיה המהותית הזו אתייחס בפסקה נפרדת.

בפסקה זו אתייחס לכמה נושאים אחרים החסרים או דורשים הבהרה.

1. לא הוזכרו רואי חשבון ויועצי מס
שיקולי מס וניצול הטבות מס עשויים להיות משמעותיים. 
זהו תחום התמחותם של רואי חשבון ויועצי מס. להלן כמה דוגמאות:

א. עצמאיים יכולים לנצל הוצאות מוכרות לצורכי מס על מנת להקטין את סכום המס שהם משלמים.

ב. אפיקי חיסכון עשויים להיות פטורים ממס רווחי הון או לאפשר דחיית תשלום מס.
קרן השתלמות היא דוגמה לאפיק השקעה כזה.

ג. מגיעים לאזרחים זיכויי מס וניכויי מס. 
צריך לדעת מה הם ומה משמעותם ולפעמים לנצל אותם.

ד. פטור ממס על מענקי פרישה 
בפרישה לגמלאות עשויים לקבל מענקים בסכומים גבוהים. התנהלות נכונה עשויה לחסוך סכומי מס גבוהים או לאפשר פריסתם על פני מספר שנים. 

2. לא בהכרח כל מי שמוגדר כלא מוטה הוא כזה
כך למשל, יועצים פנסיוניים אובייקטיביים שהם עובדי בנקים עלולים להיות מוטים משום שהבנקים קיבלו או אולי אפילו מקבלים תמורה מבתי השקעות וקופות גמל שלקוחות שלהם השקיעו בהם.  

יש יועצי השקעות המקבלים עמלות מבתי השקעות ומחברות ביטוח. כשיועץ מסוים עובד עם מגוון גדול של בתי השקעות וחברות ביטוח הוא עשוי לייעץ ללא הטיות. כשהוא עובד רק עם גורם אחד או מספר מועט של גורמים הוא עלול להיות מוטה לטובת אותו גורם או אותם גורמים.

לא מעט מתכננים פיננסיים (חלקם בעלי הסמכה מחו"ל) הם גם סוכני ביטוח או עובדים מטעם חברה העוסקת גם בביטוח.

בעיה נוספת הם בעלי מקצועות מרובים, למשל: יועץ לכלכלת המשפחה שהוא גם סוכן ביטוח. בשונה מיועץ רגיל, יש לו ניגוד אינטרסים משום שהוא גם מוכר ביטוחים.

3. יועצי ניהול סיכונים

אחד הטיפים במאמר ב-YNET הוא "הבינו את הסיכונים". 
מי אם לא יועצי ניהול סיכונים יכול לעזור להבין טוב יותר את הסיכונים? 
יועצי ניהול סיכונים לאו דווקא מתמחים בהחלטות פיננסיות (באופן אישי אני גם יועץ לכלכלת המשפחה וגם מומחה לניהול סיכונים) אבל,  כפי שנאמר בצדק במאמר בהחלטות כלכליות יש סיכונים. את הסיכונים צריך לנהל. 

אחד המענים האפשריים לטיפול בסיכונים הוא ביטוח. את ההבדל בין ניהול סיכונים מזווית של מנהל סיכונים לבין התייחסות לסיכונים מזווית של סוכן ביטוח הצגתי בפוסט: האם ביטוח הוא ניהול סיכונים?

רחוק מלהיות מדויק: יועצים ומאמנים לכלכלת המשפחה 

אחרי קרוב לעשר שנים בהן אני עוסק, במשרה חלקית, בעבודה כיועץ ומאמן בכלכלת המשפחה יש לי פרספקטיבה טובה מספיק על מנת להעריך עד כמה מה שנכתב במאמר מייצג נכון את המקצוע הזה. 

מהניסיון שלי, ומהניסיון של עמיתים בעלי ניסיון רב משלי, ההתרשמות שלי היא שהמאמר שם דגש רב מדי על הימנעות מיתרה שלילית וטיפול בחובות. 
הרושם שנוצר הוא שאל יועצים ומאמנים לכלכלת המשפחה מגיעים בעיקר אנשים ומשפחות שהכנסתם נמוכה ועיקר מעייניהם הוא הימנעות מיתרה שלילית בחשבון וטיפול באשראי ובהלוואות.

חלק גדול מאלה שמגיעים אלי ואל יועצים אחרים רחוקים להיות במצב הזה. 
אלו שמצבם הכלכלי קשה במיוחד מתקשים לשלם ליועץ בכלכלת המשפחה עבור הייעוץ ולכן גם כשהם מגיעים להיפגש עם יועץ או יועצת הם ברוב המקרים נמנעים מההוצאה הכספית. 

אלה שמגיעים לייעוץ ונכנסים לתהליך של ייעוץ בתשלום הם לרוב אנשים, שמצבם הכלכלי אינו כה רעוע והם יכולים להרשות לעצמם לשלם עבור ייעוץ.

בדרך כלל מדובר באחד מהמצבים הבאים:

1. משפחות או יחידים שהתנהלותם הכלכלית אינה טובה ומעוניינים לשפר אותה.
זה יכול להיות למשל על מנת לחסוך יותר לפנסיה או על מנת לעזור כלכלית לילדיהם.
זה יכול להיות רצון לחסוך יותר ולייצר נכסים כלכליים על מנת ליצצר הכנסה פסיבית (הכנסה לא מעבודה) משלימה הכנסה מעבודה או מחליפה הכנסה מעבודה.

2. צמתים בחיים
שינויים או שינויים צפויים בחיים עשויים להביא משפחות או יחידים לפנות ליועץ לכלכלת המשפחה.

דוגמאות לשינויים: תכנון רכישת דירה, גירושים, הולדת ילד ראשון, לפני פרישה לגמלאות, פיטורים מעבודה.

כך למשל, מי שעומד בפני פרישה יכול לפנות ליועץ פנסיוני אובייקטיבי. יועץ זה יוכל להתייחס לשאלות הפנסיוניות, אבל מישהו צריך להסביר למשפחה כיצד מתנהלים אחרי הפרישה עם פחות הכנסות ויותר הוצאות.

3. התלבטות בנושא כלכלי ספציפי


להלן כמה דוגמאות מקריות בהן נתקלתי:

א. התלבטות בשאלה האם יש להם כפל ביטוחים או חוסר ביטוחים?.

ב. התלבטות בשאלה: מהי החלופה הכלכלית הטובה ביותר במעבר לדיור מוגן?

ג. התלבטות בהיערכות כלכלית מחשש לפיטורים בטווח של שנה או שנתיים.

ד. האם להישאר שכיר או להפוך לעצמאי או לשלב בין שניהם?

ה. האם לרכוש דירה או לשכור דירה?

4. מיצוי זכויות
בדיקה האם הם ממצים את הזכויות המגיעות להם.

מה עושים אלו שידם אינה משגת?

רבים מהם פונים לארגון "פעמונים". "פעמונים" הוא ארגון ללא כוונת רווח המספק חלק מהשירותים ללא תשלום. 
המודל של "פעמונים" מבוסס על מלווים, שאינם בהכרח יועצים ומאמנים לכלכלת המשפחה.
המלווים נעזרים במידת הצורך במומחים המתנדבים או עובדים בארגון, שחלקם הם יועצים לכלכלת המשפחה.

"פעמונים" אינו הפיתרון היחיד לקבלת ייעוץ בכלכלת המשפחה ללא תשלום. 

כך למשל, חלק מהפעילות שלי בתחום היא פעילות ללא תשלום. מתחילת דרכי בתחום הצהרתי, ומימשתי את ההצהרה, שכל ניצול שואה שיפנה אלי לייעוץ כלכלי יקבל את הייעוץ ללא תשלום. 
בנוסף לפניות ישירות שהגיעו אלי, גם ארגון העוסק בהתנדבות למען ניצולי שואה ניצל את נכונותי והפנה אלי מספר קטן של ניצולי שואה לייעוץ כלכלי.

מסגרת נוספת בה נתתי ייעוץ כלכלי ללא תשלום מתייחסות לעולים מאתיופיה.

בנוסף, אני נותן ייעוץ כלכלי או ליווי כלכלי, ללא תשלום כחלק מהתנדבותי בארגון ה.ל.ל. 
אני לא היחיד שעושה את זה במסגרת ה.ל.ל. מספר לא קטן של אנשים עושים זאת בהתנדבות כמוני. 

ברור שיש אחרים שמסייעים ללא תשלום גם במסגרות אחרות שאיני מכיר.

מה תפקידו של יועץ ומאמן בכלכלת המשפחה?

לפי תפיסתי תפקידו של יועץ ומאמן לכלכלת המשפחה הוא רחב יותר מאשר עיסוק בסגירת אוברדרפט, הלוואות וביטוחים. 
יועץ לכלכלת המשפחה הוא זה שרואה את התמונה הכלכלית הכוללת של המשפחה. 

הוא גם זה היודע שיש צורך לטפל גם בנושאים, שהוא אולי מכיר, אבל אינם תחום מומחיותו. עליו להפנות את המשפחות לגורמים שזה תחום התמחותם. הוא בהחלט יכול ללוות משפחה או יחיד באינטראקציה עם אותם מומחים. 




  

האם קופת גמל משלמת לקצבה היא בכלל קופת גמל?

לפני שניכנס לעובי הקורה, ננסה להבין מדוע בכלל נותנים הטבות לחוסכים בקופות גמל?

ההטבות ניתנות על מנת לעודד חיסכון פנסיוני. לא לכולם יש חיסכון פנסיוני. לא לכל מי שיש חיסכון פנסיוני יש חיסכון פנסיוני מספיק לצרכים שלו.
ללא תוספת חיסכון הם עלולים להיות מעמסה על התקציב הציבורי או להישאר ללא מספיק משאבים לקיום בכבוד.

במשך הזמן יש שינויים בהטבות. לפעמים מתברר כי ההטבות אינן אפקטיביות בעידוד החיסכון ולכן משנים את הכללים.

התחילו בהטבות מס על חיסכון פנסיוני שניתן למשיכה אחרי 10 שנים. 
התברר שמרבית החוסכים פדו את הכסף אחרי עשר שנים. העלו את התקופה המינימלית לפני משיכה ל-15 שנות חיסכון. גם זה לא פתר את הבעיה. 
כפי שהוצג בפוסט הקודם, הכללים שונו כך שניתן היה למשוך כסף מקופת גמל ללא תשלום של 35% מס רק בגיל הפנסיה.

מסתבר שלמרות זאת רבים משכו את כספי קופות הגמל שלהם, לאו דווקא לצרכים פנסיוניים, במקום להשתמש בהם להגדלת גמלת הפנסיה שלהם.
כתוצאה מכך נעשה שינוי בשנת 2008 הנקרא תיקון 3. החל משנה זו, למעט במקרים חריגים, לא ניתן למשוך הונית את כספי קופות הגמל החדשים (אלו שהופקדו החל מהשינוי), ללא תשלום מס של 35%.

הכללים לגבי משיכת הפקדות בקופות גמל החל משנת 2008

ניתן למשוך קצבה חודשית מהחיסכון בקופת גמל בתנאים הבאים:

1. מגיעים לגיל הפרישה לגמלאות. בהקשר זה הכוונה היא לגיל 60.

2. עברו 5 שנים מיום התחלת ההפקדות בקופת הגמל.

3. ניתן למשוך קצבה מקופת הגמל.
התנאי השלישי מרמז על כך שלא מכל קופת גמל ניתן למשוך קצבה חודשית.

ניתן לבצע גם משיכה הונית על חלק מהכסף בתנאי שגובה הקצבה החודשית יהיה לפחות 3,850 שקלים ( המספר הזה עשוי להתעדכן).

קופת גמל משלמת וקופת גמל לא משלמת

בסעיף זה אעסוק רק בכספים שהופקדו החל משנת 2008.  ביחד עם השינוי הרגולטורי השתנו גם מושגים הנוגעים לקופות גמל. קופות הגמל חולקו לשני סוגים: קופת גמל משלמת לקצבה וקופת גמל שאינה משלמת לקצבה. 

מהשמות ברור שקופת גמל משלמת לקצבה יכולה לשלם קצבת פנסיה חודשית.
קופת גמל שאינה משלמת לקצבה אינה יכולה לעשות זאת. 

ההבחנה הזו מעוררת שאלות:

א. מה קובע האם קופת גמל היא משלמת לקצבה או לא?

ב. אם קופת הגמל אינה משלמת לקצבה כיצד בכל זאת ניתן לקבל קצבה מהכספים שהופקדו בה?

קופת גמל משלמת לקצבה

כפי שראינו בפוסט הראשון בסדרה, מה זו קופת גמל? קופת גמל היא לא בהכרח קופת גמל במובן הצר בו אני משתמש כאן. היא יכולה להיות גם קרן פנסיה. 

קרן פנסיה משלמת קצבת פנסיה ולכן היא קופת גמל משלמת לקצבה בהקשר הנוכחי. 

רוב קופות הגמל בהן אני נתקלתי אינן קופות גמל משלמות לקצבה. במקרים שכן, חולקו הכספים שהופקדו בקופת הגמל כך שסכום קטן יחסית הופקד במסלול לקצבה והיתר במסלול רגיל. לאחר הפרישה לגמלאות ניתן לאחד ביניהם ולקבל קצבה חודשית.

קופת גמל לא משלמת לקצבה

כפי שנכתב בסיפא של הפסקה הקודמת רוב קופות הגמל אינן משלמות לקצבה. כיצד בכל זאת אפשר לקבל קצבה מהכספים שהופקדו בהן?

עם הפרישה ניתן לצרף אותם לקופת גמל משלמת לקצבה, למשל: לצרף אותם לקרן פנסיה ולהגדיל את הקצבה החודשית.

מה עושה מי שכל החיסכון הפנסיוני שלו בקופת גמל לא משלמת לקצבה?

לכאורה, אין לו פיתרון משום שאין לו קרן פנסיה שהוא חבר בה והוא יכול לצרף את החיסכון הפנסיוני לחיסכון הפנסיוני בקרן הפנסיה. 

בפוסט מקיף הדן בנושא הזה וכותרתו: האם ניתן להעביר קופת גמל לקרן פנסיה בגיל פרישה? מסביר נדב טסלר באתר "פנסיוני" את הבעיה ומציג פיתרונות. 

לא ברור האם קרן פנסיה יכולה בכלל לקבל עמית חדש ממש לפני פרישתו. 
יש במצב הזה Trade off: מצד אחד קרן הפנסיה תקבל דמי ניהול ועמלות מהמצטרף החדש. מצד שני עמית בגיל פנסיה שמצטרף פוגע בעמיתים הצעירים משום אינו ממשיך להפקיד כספי חיסכון בקרן. 

ההמלצה היא להימנע ממצב שממש לפני הפרישה יש לכם רק קופת גמל לא משלמת.  
אם בכל זאת נקלעתם למצב הזה, עשוי להיות פיתרון באמצעות מוצר ביטוחי.




  

קופת הגמל הקלאסית

זהו הפוסט השני בסדרה על קופות גמל. בפוסט הראשון בסדרה ניסיתי להסביר מה זו קופת גמל?
בפוסט זה אעסוק בקופת הגמל הקלאסית עד שנת 2006. 
המונח "קלאסית" הוא מונח שאני בחרתי והוא אינו מונח שכולם משתמשים בו. הוא בא לתאר את קופת הגמל ההיסטורית עד שנת 2006.

כשהייתי בחור צעיר נהגתי להשקיע בקופות גמל. קופות הגמל נוהלו על ידי הבנקים. אחרי 15 שנות חיסכון בקופת הגמל ניתן היה לפדות את הכסף ללא תשלום מס כלשהו.

הרווח הכלכלי, בנוסף לתשואה היה, הטבות מס. היו שתי הטבות מס: ניכוי מס - הטבה זו הייתה התייחסות לשכרו של החוסך כאילו הוא נמוך יותר.
זיכוי מס - הטבה זו הייתה הקטנת סכום המס שנגבה מהחוסך.  

המשמעות: למעשה המדינה ממנה 25% או יותר מהחיסכון של החוסך לטווח ארוך. ככל שההכנסה הייתה גבוהה יותר ואחוז המס גבוה יותר המדינה שילמה אחוז גבוה יותר מהחיסכון.  

הרעיון היה לעודד חיסכון לטווח ארוך בכלל וחיסכון פנסיוני בפרט. 
אגב, עד אמצע שנת ה-70 לא היה צורך לחכות 15 שנים. אחרי 10 שנים ניתן היה למשוך את הכסף ללא תשלום מס (מקור: פרופ' יהודה כהנא/ מדריך לביטוח חיים, פנסיה וגמל תכנון פיננסי ועסקי, 1983).

כמובן שגובה הסכום הזכאי להטבות מס הוא מוגבל.

משיכת כספים במועד מוקדם מ-15 שנים הייתה אסורה וכאשר בוצעה במקרים חריגים היה צריך לשלם 35% מס. 
תשלום מס כזה הפך משיכה כזו ללא כדאית בעליל.

כשנולדו הילדים שלי

חסכתי עבורם באמצעות פתיחת קופות גמל על שמם. בכל יום הולדת מיום הולדתם ובשנים שאחריו הפקדתי סכום כסף. בנוסף כל כסף שקיבלו מתנה מאחרים נכנס לקופות הגמל. 

גם הכסף שהופקד עבורם היה נזיל ופטור ממס אחרי 15 שנה. 

מתחילת שנת 2006 הפסקתי להפקיד עבורם בקופות גמל ובחרתי לחסוך עבורם באפיקים אחרים. 
הסיבה הייתה שהכללים של קופות הגמל השתנו. כספים חדשים שהופקדו ניתן היה למשוך ללא תשלום מס רק בגיל קרוב לגיל הפנסיה. 

ניתן היה למשוך אותם גם קודם. במקרה כזה משלמים 35% מס במקור. 

מה קורה לכסף שהופקד לפני השינוי בתחילת שנת 2006?

כסף זה ניתן למשיכה הונית ללא תשלום מס רווחי הון כלשהו. חיסכון בתנאים שלא קיימים היום. 
אם ניתן לשמור אותו ולהרוויח עליו, במקרים רבים יהיה כדאי לשמור אותו ולמשוך כספים ממקורות אחרים.
כפי שתראו באחד הפוסטים הבאים, ניתן להפוך את הסכום שנצבר גם לחלק מגמלת פנסיה חודשית.

קופת גמל במעמד של שכיר וקופת גמל במעמד של עצמאי 

מרוב מושגים הקשורים בקופות גמל שכחתי להזכיר את שני המושגים האלה, הנוגעים גם לקופת הגמל הקלאסית. 

קופת גמל במעמד של שכיר היא קופת  גמל אליה הפקיד המעביד  והפקיד גם העובד במסגרת החיסכון הפנסיוני על פי חוק. 
המעביד יכול להפקיד לקרן פנסיה, להפקיד לביטוח מנהלים ולקופת גמל. 

הבחירה לאן להפקיד הייתה של המעביד ולפעמים גם של העובד. 

היו גם קופות גמל אליהן הפקיד המעביד כספים אחרים, למשל כספי פיצויים.

אל תטעו לחשוב שרק עצמאים היו זכאים להפקיד לקופת גמל במעמד עצמאי. גם שכירים זכאים להפקיד כסף לקופת גמל כזו. 

כשאני התחלתי להפקיד לקופת גמל. הפקדתי לקופות גמל הייתי שכיר. למעביד שלי לא היה קשר לקופות הגמל הנ"ל, למעט האפשרות שניתנה לי לנכות בהוראת קבע ישירות מתלוש המשכורת וכך להנות מחישוב ישיר של הטבות המס, ללא צורך לרוץ בתחילת השנה הבאה למשרדי מס הכנסה עם אישורי ההפקדה בקופות הגמל.

ההבדל בין קופות גמל במעמד של שכיר לבין קופות גמל במעמד של עצמאי היה בזכות להנות מהטבות מס בקופות גמל במעמד של עצמאי. על הפקדות בקופת גמל במעמד שכיר אין הטבות מס.

לסיכום

קופת הגמל הקלאסית כבר אינה רלוונטית לצורך הפקדות לחיסכון פנסיוני היום או בעתיד. 
מי שהפקיד בקופת גמל כספים לפני תחילת שנת 2006 יכול למשוך אותם ללא תשלום מס או לצרף אותם לגמלת פנסיה חודשית כאשר יגיע לגיל הפרישה.