יום רביעי, 2 בספטמבר 2020

מה אפשר ללמוד על כלכלת המשפחה מהניצחון של דנוור על יוטה ב-NBA?

 

סמל ליגת ה-NBA המקור התמונה: ויקיפדיה

הבוקר (2.9.2020) התעוררתי בשלוש וחצי בלילה וצפיתי במשחק השביעי מתוך שבעה בסדרת הפלייאוף בין דנוור ויוטה בליגת ה-NBA בכדורסל. 

המשחק המרתק הסתיים בניצחון דרמטי של דנוור בתוצאה 80:78. דנוור העפילה לשלב הבא. 


מעט רקע


ליגת ה-NBA בארצות הברית היא הליגה בה משחקים שחקי הכדורסל ברמה הגבוהה ביותר בעולם. לאחר הליגה הרגילה מעפילות שמונה קבוצות מהמזרח ושמונה קבוצות מהמערב למשחק פלייאוף. אלה סדרות בשיטת נוק-אאוט של שבעה משחקים. המנצחת בארבעה מעפילה לסדרה הבאה. המפסידה מודחת מהמשך המשחקים. הרבה כסף וכבוד מוטלים על כף המאזניים. כמו הרבה אנשים, הנמצאים בטופ של המקצוע שלהם, רבים מהשחקנים הם מאוד תחרותיים וחשוב להם לנצח.

משחק שביעי  בין דנוור ליוטה


במשחק שביעי יש יותר לחץ. אין הזדמנות נוספת לתקן טעויות. הלחץ התבטא ברמת המשחק. כך למשל, שני שחקנים, ג'אמל מארי מדנוור ודונובן מיטשל מיוטה, שנתנו תצוגות התקפיות ענקיות בקנה מידה היסטורי לאורך הסדרה (משחקים של מעל ל-50 נקודות) קלעו מעט נקודות (מיטשל קלע 20 נקודות. מארי פחות מ-20 נקודות).

לא רק עליהם השפיע הלחץ. גם האחרים קלעו פחות מדויק, מסרו פחות מדויק ואיבדו יותר כדורים. התוצאה הסופית 80:78 היא תוצאה הרבה יותר נמוכה מתוצאות של מעל ל-100 נקודות לכל קבוצה במשחקים קודמים בסדרה.

ככל שמתקרבים לסיום והתוצאה בערך שקולה הלחץ גדל ויחד איתו גדלות הטעויות. 
ללחץ תורמת אי-הודאות: אתה לא יודע האם תזכה לתהילה ולכסף או שתהייה בצד שרק הגיע עד הסף.

תפקוד פחות טוב תחת לחץ מאפיין את מרבית בני האדם כמעט בכל תחום.

ימי הקורונה


אין ספק שבימי הקורונה העגומים יש עלינו הרבה לחץ. 
הלחץ נובע ממספר רב של גורמים (הקוראים יסלחו אם פספסתי גורם או כמה גורמים חשובים):

1. הלא ידוע
הקורונה הוא סוג של ברבור שחור.
אנחנו יותר לא יודעים עליה ממה שאנחנו יודעים עליה. המושג "אנחנו" מתייחס גם לחוקרים ולרופאים. מדי פעם שומעים על תוצאות לא צפויות חדשות: אדם שחלה פעמיים בקורונה, כלומר: פיתח חיסון לזמן קצר או בכלל לא פיתח חיסון, נזקים בריאותיים ארוכי טווח לחלק מהחולים ועוד.

המושג "לא יודעים" מתאר גם חוסר בחיסונים  ובתרופות מוכחים.

2. סגרים ומגבלות
אנשים נאלצו להישאר בבית. השהייה במשך כל היום במחיצת בני המשפחה עלולה להיות מקור לחץ.  
הימצאות בבידוד כתוצאה מאיכון מוצדק או מוטעה היא מקור נוסף ללחץ.

3. שינויים בדפוסי התנהלות

כל שינוי עלול להיות מקור ללחץ. הוא  מחייב הסתגלות והתאמת ההתנהלות לשינוי.
דפוסי החיים משתנים: יותר עבודה מהבית, יותר שירותים הניתנים מרחוק באמצעות אפליקציות או אינטרנט, פחות ביקורים במסעדות ובתי קפה ויותר משלוחים, פחות מפגשים חברתיים, פחות פעילויות פנאי באולמות ובחדרים (סרטים, הצגות, חוגים), יותר לימודים והרצאות מרחוק. 

קרוב לוודאי שחלק מאותם שינויים יישארו איתנו גם אחרי הקורונה.


4. פיטורים, חל"ת וצמצום הכנסות של עצמאים

פיטורים וחל"ת לוחצים. גם מי שאינו מפוטר ואינו בחל"ת ורואה סביבו אחרים שכן, עלול להיות בלחץ. לרבים תעבור המחשבה: אולי זה יקרה גם לי? 

מי שמרוויח פחות כעצמאי עלול להיות בלחץ. אי-הודאות ביחס לעתיד מגדילה את הלחץ. 


5. חשש מהידבקות

גם החשש הזה הוא מקור ללחץ. 


השפעת הלחץ


הלחץ גורם לעלייה בשיעור האלימות בכלל והאלימות  במשפחה בפרט, עלול להגדיל את שיעור הגירושים ולפגוע בהערכה העצמית של מפוטרים או מוצאים לחל"ת שלא ברצונם. 

על פי מחקר בארצות הברית הוא צפוי גם להעלות את שיעור ההתאבדויות. 

כל אלה החלטות פחות טובות בגלל לחץ. יש להן השפעה עקיפה על מצבם הכלכלי של אנשים ומשפחות אבל הם אינם החלטות כלכליות תחת לחץ.


ההשפעה של לחץ על התנהלות כלכלית


כפי שלחץ משפיע על התפקוד של שחקני NBA, כך הוא משפיע גם על אנשים ומשפחות הצריכים לקבל החלטות כלכליות.

התוצאה בשני המקרים קבלת החלטות לא טובה. במשחק שביעי בסדרה ב-NBA יש נתונים מידיים על קבלת החלטות הלא טובה ועל תוצאותיהן. 

בכלכלת המשפחה זה עלול לבוא לידי ביטוי הטווח זמן ארוך יותר. אולי בעוד שנה. אולי בעוד שנתיים. אולי בעוד חמש שנים. 


שוק ההון כדוגמה


גם אלי היו פניות של אנשים שבגלל לחץ רצו למכור ניירות ערך בתחילת משבר הקורונה. שערי ניירות ערך ירדו. חברים וקרובים הציעו להזדרז למכור לפני שזה ימשיך לרדת. 

הסברתי להם שאין לי הסמכה לייעץ בשוק ההון ולכן איני מייעץ להם האם למכור או לא אבל... 

שאלתי אותם: האם הם זקוקים לכסף הזה עכשיו או במועד קרוב? כשהתשובה הייתה שלילית, הצעתי להם לשקול שוב את ההחלטה. הפניתי אותם למאמרים של כמה אנשים בולטים בשוק ההון הישראלי, שהמליצו להימנע ממכירה בגלל פחד. 

על פי מבחן התוצאה, לא המאמרים של אותם מומחים ולא מה שאני אמרתי באמת השפיעו: הציבור מכר ניירות ערך בזול ולפעמים גם בהפסד. חברות הביטוח ובתי ההשקעות קנו בזול. 

 


הלוואות ואשראי


אפשר להבין את הרצון לקחת הלוואות או אשראי אחר בגלל המצב הכלכלי. הרצון לגיטימי. קבלת החלטות מתוך לחץ שגויה

צריך לבחון היטב כל מקרה לגופו. גם אם המסקנה היא שאין ברירה אלא לקחת הלוואה, רצוי לא לקחת הלוואה זריזה ונוחה המוצעת אלא לבחון חלופות להלוואה.


דחיית החזר הלוואות


גם הרצון לדחות החזרים מובן. גם כאן כל מקרה לגופו ובוודאי שצריך להימנע מקבלת החלטות בגלל לחץ

לדחיית תשלומי הלוואות ומשכנתאות יש מחיר: יותר ריבית בעתיד. 

לפני שדוחים בגלל לחץ צריך לשאול: 

האם אתם מסוגלים ללא קושי לשלם היום את החזרי ההלוואה?

צריך גם לשאול: האם את התשלומים הנדחים תוכלו להחזיר בעוד כמה חודשים או שנה או שנתיים? 


האם כולם לא מתפקדים פחות טוב בלחץ?


התשובה היא שלילית. יש כאלה שמתפקדים רגיל תחת לחץ. יש גם יחידי סגולה המתפקדים טוב יותר דווקא תחת לחץ. 

בליגת ה-NBA היו גם שחקנים שתפקדו טוב יותר תחת לחץ. דוגמאות: מייקל ג'ורדן, לארי בירד ומגי'ק ג'ונסון.


בהרצאה של ד"ר חיים שפירא על הפילוסופיה הסטואית שמעתי כי הסטואיקן והקיסר הרומי מרקוס אורליוס לא פעל בלחץ כאשר נודע לו, שאחד הגנרלים שלו החליט לרצוח אותו ואת משפחתו. הוא חשב שהוא צריך לדבר עם הגנרל ולהסביר לו מדוע הוא טועה. 

רובנו כאמור מושפעים מלחץ ומקבלים בגלל החלטות שגויות. 

הצעד הראשון בקבלת החלטות כלכליות במצב של לחץ הוא להיות מודעים ללחץ. המשמעות היא לא לקבל החלטות מהירות בגלל הלחץ. 

הצעד השני עשוי להיות התייעצות עם איש מקצוע המושפע פחות מהלחץ.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

מס בן-גביר סמוטריץ

  אני מבין בכלכלת המשפחה ו בניהול סיכונים .  אני מבין מעט, אם בכלל, בנושאי ביטחון. מעניין שב-12 ביולי 2023 פרסמתי פוסט בבלוג שלי על ניהול ס...