יום שבת, 19 בספטמבר 2020

שנה טובה? הלוואי



כשאני מסתכל קדימה לשנה העברית, הבאה עלינו בימים הקרובים, אני נזכר ביום ההולדת של הבן הבכור שלי כשהיה בכיתה א'. 

במהלך יום ההולדת, שחגגנו לו בכיתתו בבית הספר, שאלה המורה האם מישהו מהילדים רוצה לברך אותו ליום הולדתו? 

כמובן שלא מעט ילדות וילדים רצו לברך. החלק הקשה היה הברכה השכיחה שבחרו לברך אותו: "שלא תהיה בפיגועים". 

זו הייתה תקופה שבה מחבלים פוצצו אוטובוסים בירושלים בשכיחות גבוהה.


שנת תשפ"א: תהיו ב"פיגוע" גדול


לצערי הרב, איני יכול לאחל לשנה הבאה את האיחול   "שלא תהיה בפיגועים".

כל מה שנשאר לי לאחל לכם שיתמזל מזלכם ולא תיפגעו כלל מהפיגוע או יותר ריאלי שהפגיעה בכם תהיה מינימלית.

המונח "פיגוע", בהקשר הנוכחי, אינו מתייחס דווקא לפיגוע טרורוסטי.

הוא מתייחס למשבר קשה, שהוא מעין מגה-פיגוע, במגוון רחב של הקשרים התלויים זה בזה. חלקם גם לא בהכרח תלויים במשבר הקורונה ובמשבר הכלכלי

לצערי הרב, חלק מהמפגעים הם ראשי מדינות, ששמים את האינטרס האישי שלהם לפני האינטרס של אזרחי המדינות שהם מנהיגים.

אתייחס בקצרה לכמה היבטים לא כלכליים וארחיב בתחום של תחזית כלכלית לשנה הקרובה.


מגפת הקורונה


הנחת עבודה סבירה היא כי נחיה בצל הקורונה גם במשך כל שנת תשפ"א. 

מומחים מעריכים שיהיה חיסון זמין בהיקף גדול רק בסדר גודל של שנה וחצי מהיום. עד אז צריך להתייחס ברצינות גדולה לאיום הזה

בינתיים אנחנו לומדים שאנחנו לא ממש מבינים את המחלה הזו. "אנחנו" זה לא רק הדיוטות כמוני. זה גם מומחים וחוקרים בתחום של פנדמיה ורופאים עם התמחויות אחרות. 


מתחילים לגלות שמי, שלכאורה, הבריא מהמחלה או שלא פיתח תסמינים עלול לסבול מנזקים מתמשכים למערכות בגוף כמו ריאות, לב ומוח. 

האם הנזק הוא לחצי שנה? האם הנזק הוא לשנה או אולי לכל החיים? אף אחד לא באמת יודע.

אף אחד אינו יודע האם יהיה גל שלישי, כמו שהיה בשפעת הספרדית. אולי גם גל רביעי או חמישי? 


הרמה האישית


ברמה האישית אנשים נפגעים ממגפת הקורונה. ברור,  שלפחות בחלק מהמקרים, יש לזה קשר גם עם הפגיעה הכלכלית ועם משבר הקורונה.


אנשים עריריים שהולכים לעולמם

באופן מקרי נתקלתי בידיעה במקומון "כל העיר ירושלים". הידיעה היא על קשיש ערירי תושב שכונת בקעה שנפטר בלי שאף אחד ידע. כשהגיעו לדירה כמה שבועות אחרי מותו הגופה כבר הייתה במצב נורא. 

בכתבה נכתב שזהו המקרה ה-120 מסוג זה בארץ מתחילת הקורונה.
גם אם יתברר שהנתון הזה לא מדויק זה עדיין נתון מזעזע.


גירושים ואלימות במשפחה

במדינות רבות יש עליה בשיעור הגירושים ובשיעור האלימות במשפחה. 


עלייה צפויה בשיעור ההתאבדויות

המחקר, שראיתי התייחסות אליו, נוגע לארצות הברית. אני מניח שיש מדינות נוספות, כולל ישראל, שזה עלול לקרות גם בהן.


קשיים של קשישים וילדים קטנים בגלל ריחוק חברתי

הצורך בחברה של בני גילם חשוב להתפתחותם של ילדים בגיל הרך. קרוב לוודאי שהכורח להימנע מחברה כזו גורם להם נזקים.

קשישים בעיקר בדיור מוגן, אבל לא רק שם, אינם יכולים להיות בקשר מלא או קשר קרוב עם בני משפחתם. יש לזה השפעות שליליות על מצב רוחם ומצבם הפיזי והנפשי.


תחזית כלכלית לשנת תשפ"א בעולם


מטיבן של תחזיות שלא תמיד הן מתממשות לכן צריך להתייחס בזהירות גם לתחזית שלי. בפסקאות הבאות אתייחס לכמה גורמים שכנראה יגרמו לכך שזו תהיה שנה כלכלית גרועה ברמה העולמית.


מגפת הקורונה

המגפה גרמה למוות ומחלות של אנשים רבים בעולם. למוות ולמחלה יש גם משמעויות כלכליות, למשל: הוצאות רבות יותר על טיפול רפואי, מגבלות המשתקות או לפחות מצמצמות תחומי עיסוק רבים. 

התוצאה היא התכווצות משמעותית של כלכלות מרבית המדינות בעולם. התאוששות? קרוב לוודאי שלא במהלך השנה העברית הבאה.


גלובליזציה

צריך לזכור שיש גלובליזציה. כלכלת מדינה אחת משפיעה על כלכלות מדינות אחרות. 

באותו הקשר, נדמה לי שחלק מאיתנו לא ממש קוראים את התמונה הגלובלית של הקורונה. 

הם יודעים, בקירוב גס, מה קורה במדינות מפותחות הנוהגות לדווח נתונים אמיתיים ככל האפשר. 

הם אינם יודעים כלל מה קורה במדינות הנוהגות לדווח מה שנוח לשלטונות, לאו דווקא עם שאיפה להיצמד לנתונים אמיתיים ככל שניתן.

בוודאי שהם אינם יודעים מה קורה במדינות עולם שלישי. שם זו לא שאלה האם רוצים לדווח דיווחי אמת? זו שאלה האם מסוגלים לדווח דיווחי אמת? התשובה בחלק גדול מהמדינות האלה היא שלילית. אין להם יכולת לדעת את מספר החולים ואת מספר המתים. בוודאי שאין להם יכולת לדעת סדר גודל של מספר הנדבקים. 

הסיבה שאני קושר את הדיווח והגלובליזציה היא שבמדינות עולם שלישי שבהן יש צפיפות אוכלוסייה גבוהה ואין יכולות רפואיות טובות, המגפה צפויה להתגבר.

התלות בין הכלכלות שלהן לכלכלות מדינות אחרות עלולה להשפיע לרעה גם על מדינות אחרות. 


התכווצות היא לא ערטילאית

"התכווצות" הכלכלה היא לא מילה ערטילאית. יש לה משמעויות מעשיות על כלכלת המשפחה של משפחות רבות. 

"התכווצות" פירושה עבורם ירידה בהכנסות.
"התכווצות" פירושה עשוי להיות עבורם אובדן מקומות עבודה. 
"התכווצות" פירושה פחות שירותים לאזרחים, שלא מכיסם הפרטי.
"התכווצות" פירושה יותר מיסים. 
"התכווצות" עלולה להיות דחיית תחילת לימודים אקדמיים או הפסקת לימודים אקדמיים.

זה לא רק כלכלת המשפחה: עבור עסקים רבים פירושה סגירה או ירידה דרמטית בהכנסות ופיטורי עובדים. 


עבור מדינות "התכווצות" היא ירידה בהכנסות ממיסוי.
עבור מדינות "התכווצות" היא ההכרח להוציא כספים לטובת אזרחים שנפגעו מהמשבר.
עבור מדינות "התכווצות" היא ההכרח להוציא כספים לטובת עסקים שנפגעו מהמשבר.
זה לא חוסך את הצורך להוציא יותר על שירותים רפואיים.
המשמעות של הצירוף הזה במקרים רבים היא הגדלת גרעון תקציבי. 


תחזית כלכלית לשנת תשפ"א בישראל


התחזית העולמית כמובן רלוונטית גם למדינת ישראל. גם הכלכלה בישראל "מתכווצת" ו"תתכווץ". גם בישראל יש ויהיו השלכות אישיות כלכליות ואחרות כפי שתואר לעיל. 

בפסקה זו אתייחס לכמה דברים בהם שונה מדינת ישראל מהרבה מדינות החברות ב-OECD. 

השורה התחתונה שלי היא שההסתברות שיטפלו כראוי במשבר במדינת ישראל היא נמוכה.


אין הנהגה המסוגלת לטפל באופן עקבי בבעיות


בפוסט ניהול משברים: מנהיגות ומחויבות התייחסתי בהרחבה למחקר שנערך על ידי ה-OECD לפני מספר שנים. 

הטענה המרכזית הייתה שלממשלות קשה יותר לנהל את המשברים החדשים, החוצים גבולות ומשלבים בין אירועי משבר שונים.

אזרחים מצפים ממנהיגים המטפלים במשבר לשלושה דברים: שקיפות, אחריות וסטנדרט אתי גבוה.

אף אחת משלוש הציפיות הללו לא התרחשה במדינת ישראל במשבר הקורונה.

הניסוח שלי הוא ניסוח עדין, למעשה התרחשו בדיוק ההיפך משלוש הציפיות הללו. 

הממשלה הנוכחית ניהלה את משבר הקורונה ואת המשבר הכלכלי שנוצר באופן גרוע במיוחד.

זו לא שאלה של ימין או שמאל. אני מניח שיש אנשים משני צדדי המפה הפוליטית שהיו מסוגלים לטפל במשבר הנוכחי הרבה יותר טוב מההנהגה הנוכחית. 


מי שקורא את הפוסטים שכתבתי בבלוג זה יכול לראות התייחסות למספר רב של אספקטים של ניהול כושל במיוחד, למשל: חוליה חלשה במאבק בקורונה במדינת ישראל, קורונה: חל"ת או בבל"ת?, המשבר הכלכלי: תשובה לא לבד- איך צריך להתמודד?, קורונה: אין ערבות מדינה ממשית להלוואות,


מי שקרא את הכתבה שלי ב-JOKOPOST, שפורסמה ב-26 באפריל שכותרתה: יום כיפורים רפואי? - נקודות דמיון בין מלחמת יום כיפור ומלחמת הקורונה, נחשף למחדלים מתמשכים של הזנחת מערכת הרפואה הציבורית לאורך שנים לפני משבר הקורונה. התקציבים הנמוכים למערכת הבריאות בוודאי לא שיפרו את היכולת להתמודד עם משבר רפואי חמור.  

 

מאפייני ההתמודדות עם משבר הקורונה בישראל


1. אין עקביות 

חוסר קונסיסטנטיות ושינוי עמדות בתדירות גבוהה. עקביות היא הכרח בפתרון בעיות, קל וחומר בהתמודדות עם משברים חמורים.


2. חוסר הסברה

כמעט לכל אורך המשבר לא היה מי שיסביר לציבור ולשוטרים במשטרת ישראל: מה קורה ומדוע ננקטים צעדים מסוימים? 

היה צורך באדם אמין בעל יכולות בתחום ההסברה,  שיופיע באופן עקבי בכלי התקשורת. לא פוליטיקאים שאין אמון רב בדבריהם. 

שוטרים שתפקידם לאכוף את תקנות הקורונה צריכים להבין מדוע נקבעו התקנות?

לו זה היה קורה, באופן ישיר או באמצעות מסביר ראוי, לא היינו רואים בכלי התקשורת ניידות משטרה רודפות אחרי רוכב אופניים בודד בפארק או גולש בים ללא אנשים אחרים סביבו.

יכול להיות שלו זה היה קורה, אני הייתי פוגש בסופרמרקט, שוטר ללא מדים, שהיה מטיל קנס גבוה על הבעלים על כך שהעובדים לא חבשו מסיכות ולא עשו מאמץ מינימלי לשמירה על ריחוק מקונים. 


השילוב של חוסר עקביות וחוסר הסברה יצר חוסר אמון עמוק של הציבור

את  התוצאות רואים בימים אלה (אמצע חודש ספטמבר): מדברים בכלי התקשורת וברשתות החברתיות על סירוב לציית לדרישות הסגר החדש. על פי כלי התקשורת, נערכים להתמודדות עם מרי אזרחי כנגד התקנות החדשות.


3. אין העברת סמכויות לצוותים מקצועיים 

צריך היה להקים צוות מקצועי שתפקידו לטפל במשבר כולו: גם קורונה וגם כלכלה ולהעביר אליו את הסמכויות. ולתת לו את מלוא הסמכויות לטפל במשבר. 

נעשה מעט מדי ומאוחר מדי. לקח זמן רב מדי עד שמונה פרופ' גמזו לתפקיד "הממונה על הקורונה" ובנה סביבו צוות מקצועי. 

"הממונה על הקורונה" אינו מקבל את מלוא הסמכויות מהדרג המדיני.

הסיבה שמספר מועמדים ראויים, שהוצעו לפני פרופ' גמזו, סרבו לקחת על עצמם את התפקיד הייתה הסירוב לתת להם מספיק סמכויות.


4. אין ניצול יתרונות יחסיים

במשבר חמור שמים את הכבוד בצד ונותנים למי שיש לו יתרון יחסי לטפל בנושא. 

בישראל זה לא קרה: לגורמים כמו צה"ל בכלל, ופיקוד העורף בפרט, לא ניתן לממש יכולות שנבנו במיוחד למשברים מסוג דומה. 

בנוסף לאי ניצול היתרונות היחסיים של צה"ל, לא נוצלו היתרונות היחסיים של גורמים אחרים: הרשויות המקומיות, קופות החולים, מנהל הרכש של משרד הביטחון, חוקרים ומומחים באקדמיה ובבתי החולים ועוד.

האם זה היה קורה לו גורם מקצועי היה מתכלל את המשבר כולו ומקבל את מלוא הסמכויות? אני מניח שלא. 


5. שיקולים פוליטיים

שיקולים פוליטיים קיימים תמיד. המשקל שלהם בהשוואה לשיקולים הענייניים הוא בלתי נסבל

ראש ממשלה שנגדו הוגשו כתבי אישום מתקשה לבנות "חומה סינית" בין ההתייחסות שלו לבעיה האישית שלו לבין טובת אזרחי המדינה. 

ראש ממשלה במצב כזה לחיץ יותר. 

חלק מההחלטות בנושא המשבר החמור מוטות פוליטית. חלק משינוי ההחלטות בתדירות גבוהה נובע מלחצים פוליטיים. עוד סיבה לחוסר אמון של הציבור בהנהגה. 


6. הנהגת המגזר החרדי

לא במקרה כתבתי כאן: "הנהגת המגזר החרדי" ולא "המגזר החרדי". 

דפוסי ההתנהלות של המגזר החרדי בהם יש העדפה בולטת של מה שהוגדר על ידי המנהיגים כחשוב לציבור החרדי, על פני האינטרס של כלל הציבור, מקשים על ההתמודדות עם המשבר הבריאותי והמשבר הכלכלי. 


מקורם של הדפוסים האלה הוא בציות לסמכות. חלק מבעלי הסמכות בקהילות שלהם מכתיבים להם את דפוסי ההתנהגות.  

בהיבט של תחלואת הקורונה, זה מקשה על ההתמודדות עם המגפה. 

זה כמובן לא אומר, שלא צריך להתחשב בכלל בצרכים הדתיים שלהם. צריך למצוא את הדרך הנכונה לפיתרון ששם את "פיקוח הנפש" לפני הצרכים הללו, אבל דפוסי ההתמודדות צריכים להיות מותאמים לקהילות שלהם. 


בהיבט הכלכלי אין מנוס מקיצוץ בסכומי הכסף המיועדים לתלמידי ישיבות צעירים. לא קיצוץ דרסטי מהיום להיום. כן קיצוץ היום והקטנה הדרגתית של מספר הלומדים על חשבון תקציב המדינה. 
פרופ' דן בן-דוד כבר כתב על זה לפני משבר הקורונה. הוא לא היחיד. קראו למשל את הפוסט, שכתבתי על הרצאה של פרופ' יוג'ין קנדל על הצורך בהגדלת מספר החרדים העובדים בהיי-טק.  

השילוב של העדפת הצרכים, לכאורה, הסקטוריאליים על פני טובת כלל הציבור ביחד עם הכוח הפוליטי של העסקנים החרדים וביחד עם היכולת ללחוץ על ראש הממשלה מביאים להחלטות חסרות היגיון. 

שתי דוגמאות קטנות: הנסיעה של חסידי ברסלב לאומן בניגוד לדעתו של הממונה על הקורונה והפיכת תוקע בשופר לעובד חיוני הרשאי, ביחד עם משפחתו, לנוע באופן חופשי במהלך הסגר

מדוע כתבתי "צרכים, לכאורה"? צורך האמיתי של הציבור החרדי הוא יכולת לעבוד, כפי שעושים יהודים חרדים בכל מקום אחר בעולם. 
אי אפשר יהיה לכלכל לאורך זמן מהמיסים שמשלמים אנשים עובדים במדינה מספר הולך וגדל של צעירים בריאים שמעדיפים לא לעבוד. 

האם מאפייני ההתמודדות צפויים להשתנות במהלך השנה?


זאת שאלת מיליארדי השקלים. ללא שינוי מהותי זו תהיה שנה כלכלית גרועה בישראל אפילו בהשוואה לשנה הכלכלית הגרועה הצפויה במדינות מפותחות.
 
אם יתרחש שינוי מהותי, ככל שיקדם כך יגדל הסיכוי לשנה כלכלית פחות גרועה.

ההסתברות לשינוי מהותי בתחילת השנה נראית נמוכה מאוד. 
המשמעות היא שעלינו להיערך לשנה כלכלית גרועה במיוחד.   

משבר טומן בחובו גם סיכוי לשינויים מהותיים לטובה. 
יש שינויים מהותיים בתקופת המשבר שהם בלתי הפיכים. יש גם פוטנציאל לנצל את המשבר לשינויים מהותיים נוספים.
קראו למשל: עקרונות ניהול משברים: לחשוב מחוץ לקופסה. בפוסט זה אני מצטט כמה רעיונות של מומחה לחינוך לשינויים במערכת החינוך בישראל. 

הסיכוי לשינויים כאלה נמוכה כל עוד ההתייחסות מוטית על ידי שיקולים לא ענייניים.
ההשפעה אינה רק בטווח הזמן הקצר של השנה הקרובה היא עלולה להשפיע לטווח זמן ארוך.


לא להתייאש


נכון, יש דברים רבים שאינם תלויים בנו, אבל יש גם דברים רבים שתלויים בנו. 
במצב קודר כמו עידן הקורונה וביחד עם תחזית פסימית לעתיד בשנה הקרובה צריך להתנהל כלכלית טוב יותר מאשר במצב רגיל

מעבר לצדדים הטכניים של התנהלות, שאין להמעיט בחשיבותם, חשוב לחשוב גם מחוץ לקופסה. חשוב לחשוב ולפעול גם באופן לא שיגרתי לשמירה על מצב כלכלי נאות ואפילו על שיפורים במצב. 

מי שהניסיון שלי במשבר כלכלי אישי שחוויתי, יכול להועיל לו, מוזמן לקרוא סדרת פוסטים שכתבתי על ההתמודדות שלי עם המשבר במטרה לעזור לאחרים.

שתהיה לנו שנה טובה יותר מקודמתה.





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

בריאות: היבטים כלכליים

  היגיאה אלת הבריאות במיתולוגיה היוונית, ציור של גוסטב קלימט, מקור התמונה: ויקיפדיה   רבים מאיתנו אינם יודעים להעריך בריאות טובה לפני שהם חו...