יום שישי, 9 באוקטובר 2020

הגירושים החדשים

 


לא מפתיע שבשבוע אחד נתקלתי בשתי התייחסויות מפורטות לגירושים. שתיהן מצד עורכות דין. 

ההתייחסויות למשבר הנוכחי הן בעיקר מזווית של הדבקה ומחלה ומזווית כלכלית אבל למשבר הזה יש הרבה השלכות אחרות שנמצאות פחות במוקד העניינים

המצב המתמשך גורם להרבה מתח להרבה אנשים. אחד הביטויים שלו היא עלייה בשיעור הגירושים. גם לפני הקורונה הוא כבר עבר את ה-30%. 


המשותף בין מפגש הזום המעניין עם עו"ד שגית ארגמן-הוט, שארגן איגוד היועצים לכלכלת המשפחה לחברים בו, לבין הכתבה של מירב מורן במוסף "הארץ" של יום שישי בה מרואיינת עו"ד מיכל פיין, הוא ששתיהן מצביעות על שינוי מהותי באופן בו מתבצעים גירושים בישראל.

עו"ד מיכל פיין סייעה לח"כ מירב מיכאלי בהכנת הצעת החוק שלה (ביחד עם ח"כ יריב לוין מהליכוד וח"כ לשעבר שולי מועלם מהבית היהודי). החוק הוחל כהוראת שעה לפני 4 שנים ואושר לאחרונה. החוק מחייב זוגות לקיים פגישות הידברות עם מטפל לפני שפונים להליך של גירושים. 

במקרים רבים חסך החוק תהליך משפטי שבו עורכי הדין של הבעל והאישה מכפישים את בן הזוג שאינם מיצגים כשלא תמיד יש בסיס עובדתי לטענותיהם. העיקר הניצחון במאבק המשפטי והרווח הכספי. 
צריך לזכור שיש גם מי שמפסיד מההליך הזה. אני לא מדבר רק על בני הזוג הנפרדים. אני מדבר בעיקר על הילדים המשותפים שלהם

בכתבה טוענת עו"ד פיין ששיעור הזוגות המתגרשים הפונים לבית משפט לענייני המשפחה או לבית דין רבני ירד לכ-50% מאז שמומש החוק בשטח. 

מה עושים הזוגות שלא פונים לערכאות שיפוטיות?


הם מגיעים להסכמה באמצעים לא משפטיים ובסוף פונים לערכאה משפטית שמאשרת אותן ונותנת להן תוקף פורמלי. 
אין ספק שהדרך הזו זולה יותר מאשר תשלום סכומי כסף גבוהים לעורכי דין.  
כמובן שלא כל זוג מתגרש מסוגל להגיע להבנות כאלה. אלה שלא מגיעים להבנות ממשיכים לפנות לעורכי דין. 

גישור

 
אחת הדרכים החלופיות היא תהליך של גישור. בגישור זה לא הכל או לא כלום: או שניצחת או שהפסדת. 
בתהליך של גישור מנסים, בשלב הראשון, להקשיב לצד השני ולנסות להבין אותו. 
לפעמים ללא גישור שני הצדדים נפגעים רגשית וכל צד מקשיב רק לעצמו. 

אחרי שמקשיבים גם לצד השני ומבינים את עמדתו המגשר או המגשרת  מנסה ביחד עם הצדדים להעלות רעיונות יצירתיים לפיתרון הסכסוך. 

לפעמים אפשר למצוא פיתרונות יצירתיים שיהיו לטובת שני הצדדים. 

דוגמה כזו הביאו בקורס גישור, שלמדתי בו לפני מספר רב של שנים (לא השלמתי הכשרה מעשית נדרשת). 
סכסוך חמור בין עיריית ירושלים לבין בעלי עסקים במרכז העיר בתקופה שבה הוקם קו הרכבת הקלה במרכז העיר הגיע לגישור. 
בעלי העסקים סבלו מפגיעה בעסקיהם בגלל העבודות. בין השאר בגלל חוסר חניה להם וללקוחות. העירייה חשבה שהם מעכבים את התהליך החיוני של הקמת הקו. 
בתהליך הגישור הציע נציג העירייה לתת להם למשך תקופת העבודות חניה בחינם בחניון בניין העירייה. באותה תקופה החניון עוד לא היה מלא, כך שלעירייה לא הייתה עלות ולבעלי העסקים הייתה תועלת מרובה. 

ללא תהליך הגישור, נציג העירייה לא היה מבין בכלל שיש בעיה כזו. כמובן שצעד כזה הביא גם לרצון טוב מהצד השני. 

אזהרה: לא כל תהליך גישור מצליח. כשניגשים לגישור צריך להביא בחשבון שזה גם עלול להיכשל.

על מה המחלוקות בין זוגות מתגרשים?


שני הנושאים המהותיים הם: ילדים וכסף ורכוש. 


מפגש הזום עם עו"ד שגית ארגמן-הוט


עו"ד ארגמן-הוט עובדת כמגשרת בענייני משפחה. בהרצאה שלה נגעה רק בנושא השכיח של גירושים. 

למדתי כמה דברים מהותיים שלא ידעתי קודם או ידעתי באופן מעומעם.

היא אומרת שהחוק שונה לחוק שיוויוני יותר בין נשים לבין גברים. זה כבר לא מצב שכמעט באופן אוטומטי האישה מקבלת מזונות.
כך למשל, אם לשניהם הכנסות דומות מעבודה ייתכן שלא ייפסקו מזונות. הנושא הכלכלי העיקרי שיידון יהיה חלוקת ההוצאות עבור ילדים משותפים. 

היא אומרת גם שמערבים בתהליך הגישור בעלי מקצוע נוספים, למשל: רואה חשבון וכמעט תמיד אקטואר. 

היא הזכירה גם את הצורך להגדיר מראש אלמנטים מסוימים מחלוקת הרכוש, אם חס וחלילה ייפרדו, למשל: ירושות ומתנות שקיבל אחד מבני הזוג לפני הנישואים ובמהלכם.
לפעמים בית משפט לא יחלק את זה על פי מה שאתם חושבים שזה הגיוני. כך למשל עשויה להיות הבחנה בין רכוש שירש אחד מבני הזוג (דירה למשל) לבין פירות הרכוש (תשלומים מהשכרת הדירה ועליית ערך הדירה). 

תפקיד יועצים לכלכלת המשפחה


להפתעתי, אמרה עו"ד ארגמן-הוט שיש לפעמים גם צורך ביועצים בכלכלת המשפחה במהלך תהליך הגישור. 

זה קורה כשלפחות אחד מהצדדים אינו מבין את ההשלכות הכלכליות של החלטות בתהליך הגירושים. 

דוגמאות שנתקלתי בהן בהקשר של גירושים, ללא קשר לדישור, הן למשל: החלטה על מכירת דירה. 
להחלטה כזו עשויה להיות השפעה גדולה על מצבם הכלכלי של בני הזוג בעתיד. 

מכירת דירה משותפת בגירושים?


1. מכירה מידית של הדירה
ברוב המקרים זה תהליך שגוי כלכלית. שני צדדים המסוכסכים ביניהם וזקוקים לכסף מבצעים תהליך מהיר של מכירת הדירה.
הם כנראה ימכרו אותה במחיר נמוך בהרבה ממחיר השוק של הדירה.

2. אחד הצדדים נשאר בדירה ומוכר אותה
הכסף מהמכירה מתחלק בין שני בני הזוג. בן/בת הזוג שנשאר/ת בדירה משלם מעין שכירות על מחציתה לבן/בת הזוג שעזב/ה. 

היתרון: אפשר לנהל תהליך רגיל של מכירת דירה ולהשיג מחיר שוק של הדירה.

3. אחד הצדדים רוכש את מחצית הדירה מהצד השני.
זה עשוי לגרום לכך שרכוש משותף אחר עובר לבן הזוג השני. לפעמים זה גם כרוך בלקיחת הלוואה או בויתור על תשלום מזונות.

במצבים מסוימים עדיף לבת הזוג או לבן הזוג, הממשיך לגדל את הילדים, להשאיר אותם בסביבה המוכרת להם. לפעמים זה עשוי להיות נכון גם מבחינה כלכלית.

כשרק אחד מבני הזוג מנהל את העניינים הכספיים המשותפים

במצב הזה בן הזוג השני, כמעט תמיד זו בת הזוג, זקוק לצידו למישהו שמבין בנושאים כלכליים.
יועץ לכלכלת המשפחה הוא אכן אדם כזה.

מדוע נזקק בן הזוג הפסיבי כלכלית למומחה מהחוץ? 

1. אין לה (בפסקה זו אשתמש בלשון נקבה על אף שיש גם מעט יחסית מקרים שזה נכון לבן הזוג) ניסיון וידע בהתנהלות כלכלית.
במסגרת חלוקת התפקידים במשפחה זה הוגדר כתפקידו של הבעל ולכן הוא זה שצבר ניסיון וידע בהתנהלות הכלכלית של המשפחה.

2. אין לה היכרות עם מכלול הנכסים הפיננסיים של המשפחה.
יהיו מקרים בהם הבעל מסתיר ממנה חלק מהנכסים הפיננסיים המשותפים.

3. אין לה ביטחון
כל כך הרבה לקוחות שלי, בעיקר נשים, סבלו מחוסר ביטחון בנושאים כלכליים. אני לא מדבר דווקא על הקשר של גירושים.
אני מדבר למשל על הקשר של רווקה הנותנת ליועצי השקעות ולפקידים של הבנק לקבל עבורה את ההחלטות הפיננסיות.

ראיתי כבר לא אחת את ההבדל בתוצאות בין המצב שבו לקוחה, חסרת ביטחון בעניינים כספיים, שלי ושל הבנק מגיעה בגפה לבנק או שאני (או כל יועץ אחר לכלכלת המשפחה) מתלווה אליה לבנק.  

4. אלימות כלכלית 
ברוב המקרים יש גם רקע כלכלי לגירושים. במקרים קיצוניים יש נשים הסובלות מאלימות כלכלית מהבעל. היכולת שלה להתמודד איתו לבד דומה ליכולת של אישה מוכית פיזית.
לשם המחשה, אזכיר מקרה בו נתקלתי בו לאישה העובדת במקצוע חופשי, והייתה המפרנסת העיקרית של משפחתה, לא הייתה זכות חתימה בחשבון אליו נכנסה המשכורת שלה. 
עד לגירושים, היא הייתה צריכה לבקש כסף מבעלה כשהייתה צריכה. הוא כמובן גם חקר אותה עבור מה היא צריכה כסף. 

 


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

בריאות: היבטים כלכליים

  היגיאה אלת הבריאות במיתולוגיה היוונית, ציור של גוסטב קלימט, מקור התמונה: ויקיפדיה   רבים מאיתנו אינם יודעים להעריך בריאות טובה לפני שהם חו...