 |
| שפעת החזירים. מקור התמונה: ויקיפדיה |
בפוסט קודם כלכלת המשפחה בצל הקורונה עסקתי בקשיים ובסיכונים ובדרכי התמודדות. טענתי שעשוי להיות קשר בין סיכונים כלכליים לבין סיכונים אחרים. הצגתי כמה הנחות ביחס לסיכונים הכלכליים והבטחתי להתייחס להתמודדות יותר לעומק.
טכניקת ניהול סיכונים המתאימה במיוחד למצב הנוכחי ביחס לקורונה היא Scenario Analysis.
באמצעות טכניקה זו בונים מספר תסריטים ביחס לסיכון. תסריטי הקיצון הם תסריט Worst Case ותסריט Best Case. ניתן ורצוי לבנות תסריטים נוספים ולנתח אותם.
החיסרון של הטכניקה הזו הוא שקשה לייחס הסתברויות לכל תסריט. במקרה של הקורונה זה אינו בהכרח חיסרון. ממילא אנחנו מתקשים כרגע לייחס הסתברויות לתסריטים עתידים בנושא.
במשך הזמן נוכל לשפר את ההסתברויות המוערכות של התסריטים.
תסריט Worst Case: השפעת הספרדית
המגפה נגרמה על ידי נגיף קטלני שבמשך כשנה (אפריל 1918 עד אפריל 1919) גרם למותם של בין 20 מיליון ל-50 מיליון כמעט בכל רחבי העולם.
נקודות דימיון
ברוב המקרים ללא הצלחה בגלל חוסר שמירת משמעת. ביפן מספר מתים נמוך יחסית בגלל שההסגר נשמר באופן הדוק.
2. בעיר אחת בארצות הברית נאסרה לחיצת ידיים.
נקודות שוני
1. מתו הרבה אנשים צעירים ובריאים.
בקורונה אוכלוסיית הסיכון היא קשישים.
2. החולים מתו יום אחרי הופעת תסמיני המחלה.
למידע נוסף על השפעת הספרדית קראו את הערך השפעת הספרדית בויקיפדיה.
השפעות עקיפות
ההשפעות העקיפות עלולות להיות:א. חוסר יכולת של בתי חולים לספק שירותים רפואיים וכתוצאה מכך ימותו גם חולים ממחלות אחרות או מתאונות, כולל חולים שמצבם אינו קשה ובזמינות סבירה של שירותים רפואיים היו מחלימים.
ב. מחסור בצוותים רפואיים
התוצאות עלולות להיות דומות למתואר בסעיף קטן א. לעיל.
ג. משבר כלכלי חריף
הערך המשבר הכלכלי העולמי (1929) בויקיפדיה, יכול לתאר מצב קיצוני של משבר כלכלי.
ד. קריסת מערכות שלטוניות והתגברות הפשיעה
הערכת הסתברות להתממשות התסריט
להערכתי נמוכה מאוד. יש שוני רב בין שתי המחלות ויכולת ההיערכות של מערכות הבריאות בעולם טובה יותר.
תסריט Best Case: היעלמות המחלה תוך חודש-חודשיים
סיבות להיעלמות המחלה עשויות להיות:
1. מציאת חיסון למחלה
צריך להביא בחשבון שיהיו חולים במצב קשה שיהיו מוכנים לנסות תרופות שטרם עברו אישורים פורמליים מלאים.
ניסיון מוצלח עשוי לקצר תהליכים.
היום הוא כנראה היום הראשון של האביב.
3. פיתוח אמצעים לאיתור מהיר של המחלה בשלבים מוקדמים.
למשל: ערכות זולות לבדיקה עצמית.
הערכת הסתברות להתממשות התסריט
להערכתי נמוכה.
תסריטי ביניים
קיימים מספר רב של תסריטי ביניים ברמות חומרה ואורך שונות. ניתן להתחיל לבנות תסריטים נוספים ולייחס להם הסתברויות משוערות. ככל שיהיה יותר מידע ניתן יהיה לעדן את ההערכות של ההסתברות להתרחשות כל תסריט כזה. להלן שתי דוגמאות לתסריטים כאלה.
תסריט שפעת החזירים
קראו את הערך בויקיפדיה העוסק במגפת השפעת ב-2009, המכונה באופן לא רשמי "שפעת החזירים".
על פי הויקיפדיה, בשפעת זו נדבקו בשנים 2009-2010 בין 11% ל-21% מאוכלוסיית כדור הארץ (700 מיליון עד 1.4 מיליארד בני אדם). נפטרו ממנה בין 151 ל-575 אלף בני אדם.
נקודות דימיון
1. רוב מקרי המוות היו של אנשים בקבוצות סיכון
2. ההדבקה באמצעות מגע עם הפרשות נשימתיות
3. מדינות הכריזו על מצבי חירום
בין השאר, נסגרו בתי ספר וגני ילדים.
4. ההמלצה לחולים הייתה להישאר בבית.
5. מניעת הידבקות היא על ידי שמירה על היגיינה אישית.
כן אפילו רחיצת ידיים בסבון מוזכרת בערך בויקיפדיה בהקשר זה.
6. ארגון הבריאות העולמי הכריז על המחלה כמגיפה עולמית.
נקודות שוני
1. היה טיפול תרופתי אנטי ויראלי תמיפלו (Oseltamivir) למי שכבר יש לו תסמינים.
2. היו חיסונים.
נקודות נוספות
1. אצל רוב הנבדקים המחלה הייתה קלה
2. ציטוט מעניין מהערך בויקיפדיה בהקשר של מסיכות: "בניגוד לתפיסה העממית כי השימוש במסיכה כירורגית, מוריד את הסיכוי להידבקות מהסובב, ארגון הבריאות העולמי וכן משרד הבריאות הישראלי שוללים את השימוש במסיכה כדרך למנוע הידבקות. הם אף טוענים כי שימוש במסיכה עלול להגביר את הסיכוי להתדבקות, זאת בשל אמונת שווא כי די במסכה למנוע הידבקות, והזנחת כללי היגיינה אחרים בעקבות כך[5]. לדברי גרגורי הארטל, נציג ארגון הבריאות העולמי השימוש במסיכה גורם לאנשים לגעת בפניהם באופן רב מהרגיל ועלול להעצים את ההדבקה. הוא ממליץ שימוש במסיכה רק לאנשים שכבר נדבקו כדי שלא ידביקו אחרים[6].".
3. ציטוט מעניין נוסף מהערך בויקיפדיה: "ביוני 2010 פורסם דו"ח של המועצה האירופית אשר מסקנתו היא כי הטיפול של ארגון הבריאות העולמי, הסוכנויות האירופאיות והממשלות העולמיות בשפעת החזירים הוביל להפחדה בלתי מוצדקת ולבהלה לגבי הסיכונים הבריאותיים לציבור, כמו גם לבזבוז עצום של כספי ציבור. לפי פול פלין, אשר עמד בראש הוועדה - "זו הייתה מגיפה שמעולם לא הייתה", החיסונים שפותחו כנגד שפעת החזירים היוו "רפואת פלצבו מדרגה ראשונה", "השפעת הזרוע הארוכה של חברות התרופות נמצאת בכל הרמות של תהליכי קבלת ההחלטות".[4] ".
האם מדובר בנקודות דימיון לקורונה? לי אין תשוב לשאלה הזו.
הערות
1. הטווח הגדול של מספר מקרי המוות נובע מכך שחלק מהחולים פיתחו גם מחלות אחרות, כגון: דלקת ריאות, וייתכן שנפטרו ממחלות אלו.
2. לא מצאתי מה גרם להיעלמות השפעת הנ"ל.
הערכת הסתברות התרחשות התסריט
גבוהה יותר מהערכת ההתרחשות של תסריט השפעת הספרדית. במצב הידע המוגבל שלי קשה לי להעריך את ההסתברות לתסריט הזה.
תסריט מציאת חיסון תוך חצי שנה עד שנה
תסריט כזה נוטה לכיוון התסריט של Best Case. ההסתברות שלו כמובן גבוהה יותר משום שטווח הזמן שנתתי בו ארוך יותר. צריך להביא בחשבון שיהיו חולים במצב קשה שיהיו מוכנים לנסות תרופות שטרם עברו אישורים פורמליים מלאים.
ניסיון מוצלח עשוי לקצר תהליכים.
הערכת הסתברות התרחשות התסריט
גבוהה הרבה יותר מההסתברות של תסריט ה-Best Case משום שמשך הזמן עד למציאת פיתרון ארוך יותר.
כיצד לפעול?
התסריטים שהצגתי הם שטחיים ופשוטים. אם רוצים לבנות תסריטים ברצינות, צריך להעמיק ולהרחיב אותם ולהוסיף תסריטים נוספים או תתי תסריטים נוספים. באמצעות מידע שמצטבר הם צריכים לעדכן את ההסתברות להתרחשות כל תסריט.
אני מניח שמקבלי החלטות ברמה לאומית, ברמה בינלאומית וברמה ניהולית של חברות או ארגונים בונים תסריטים כאלה.
אני גם מניח שהם ישתמשו בתאוריית גילוי האותות על מנת לקבל החלטות.
מצבם של אנשים רגילים שונה. יש להם פחות כלים ופחות יכולות. למרות זאת הם צריכים לקבל החלטות מעשיות.
עדיין מומלץ לבנות מספר תסריטים להביא בחשבון תסריטים אופטימיים ותסריטים פסימיים. לייחס הערכות גסות של הסתברויות או סיכויים להתרחשות של התסריטים ולהשתמש בזה לצורך קבלת החלטות.
כמובן שאני מדבר על החלטות במסגרת מה שמשרד הבריאות מחייב אותנו לעשות.
פוסטים קודמים על קורונה
כשהפחד מהקורונה משתק את המשק
נקודות למחשבה ביחס לצעדים של משרד הבריאות בהקשר של וירוס הקורונה
בפוסט הבא
בפוסט הבא אנסה לתת כמה הנחיות כלכליות מעשיות. כמו כל הנחיה, הן לא בהכרח מתאימות לכל אחד ולכל מצב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה