קורונה: ניהול סיכונים. לא רק הידבקות בקורונה וכלכלה

אחד השלבים החשובים בתהליך ניהול סיכונים הוא ניתוח סיכונים (Risk Analysis). 
בין השאר, מנתחים תלויות בין סיכונים. בניתוח נכון של סיכונים צריך לבחון גם את הקשרים בין סיכונים שונים. 
יכול להיות שההשלכות של התממשות מספר אירועי סיכון בו זמנית הרבה יותר חמורות מאשר התרחשות של כל אחד מהם בנפרד. 
יכול להיות שהתרחשות אירוע סיכון גורמת באופן עקיף או באופן ישיר להתרחשות אירועי סיכון אחרים. 

כמובן שעל מנת לבחון תלויות בין סיכונים צריך קודם לזהות כמה שיותר סיכונים. זה נעשה בשלב של זיהוי סיכונים (Risk Identification). 
יש לי רושם שבהקשר של סיכוני קורונה רבים מאיתנו מזהים רק חלק מהסיכונים. 
בעיקר סיכונים להידבקות במחלה וסיכונים כלכליים. 

את הסיכונים האלה אנו מזהים משום שקל לזהות אותם. הם אינם נמצאים מתחת לפנס. הם נמצאים מתחת לזרקור. 
כששומעים כל יום על מתים ומונשמים ועל מספר הנדבקים בארץ ובעולם, ברור שהסיכון של הידבקות הוא מתחת לזרקור. 
כרבע מהעובדים בישראל שפוטרו או הוצאו לחל"ת, והרבה עצמאים ובעלי עסקים קטנים, רואים באופן ברור את הזרקור של הסיכון הכלכלי. גם האחרים מכירים רבים שנכוו ומודאגים ממה שעלול לקרות גם להם. 
ערוצי התקשורת דנים הרבה ובהרחבה בסיכונים כלכליים. גם ברמה של חברות ושל המשק כלו. הזרקורים מופנים אלינו אורם חזק.

בפוסט זה אנסה להציג סיכונים נוספים. ברור שיש תלויות בינם לבין הסיכונים שקל לזהות. עשויות להיות תלויות גם בין סיכונים לא מזוהים.

דחיית טיפולים רפואיים

תיאור 

טיפולים רפואיים לבעיות קלות יחסית נדחים. הם נדחים בגלל עומס הנובע מהקורונה ובגלל מגבלות ריחוק חברתי. 

הבעיות:

1. לא כל מה שנראה בעיה לא קשה הוא באמת כזה. אחוז מסוים מאלה שלא אבחנו אותם לעומק הם למעשה חולים במשהו קשה יותר.

2. יש כאלה הניזוקים בריאותית, לפעמים זה אפילו לא הפיך, גם מבעיות רפואיות קלות.

3. מבין האחרים יש כאלה שזה מתבטא בתפקוד פחות טוב ו/או בסבל.

קשר לסיכונים אחרים

יש קשר בין סיכון זה לסיכונים כלכליים של החולה ומשפחתו. 
ייתכן שמי שבמצב בריאות פחות טוב יהיה עמיד פחות לקורונה, אם,  חס וחלילה, יחלה בה.

ההתנהלות האישית שלי

למזלי, איני סובל מבעיה כזו ולכן זה פחות רלוונטי עבורי כרגע. מסיבה זו לא  אוכל לחלוק עם הקוראים המלצות על סמך ניסיוני האישי.

כמובן שמי שיכול לטפל בבעיות כאלה בלי לדחות אותן ובלי להסתכן בהידבקות בקורונה, צריך לנסות לבדוק או לפתור בעיות כאלה.

דחיית אבחונים רפואיים

תיאור 

על פי מה שאמרו רופאים בכירים בראיון למאמרים במוסף של עיתון "הארץ", בתאריך 3 באפריל, זהו סיכון משמעותי. 
למחלות משמעותיות, כמו: לחץ דם גבוה, סוכרת, מחלות לב, סרטן וכיו"ב, עלולים להיות סימנים מקדימים. את הסימנים הללו ניתן לזהות בלא מעט מקרים באמצעות בדיקות ואבחנות של רופאים המבוססות על הבדיקות. איתור מוקדם עשוי להביא לנקיטת אמצעים מידיים למניעת המחלה או הקטנת עוצמתה. 

קשר לסיכונים אחרים

יש קשר בין סיכון זה לסיכונים כלכליים של החולה ומשפחתו. 

ייתכן שאנשים שלא נבדקו הם בקבוצת סיכון לקורונה או במשך הזמן יהיו בקבוצת סיכון בלי שהם ידעו שהם בקבוצת סיכון. כשמישהו שהוא בקבוצת סיכון מתנהג כאילו אינו נכלל בה, זה עלול להביא לתוצאות חמרות יותר, אם, חס וחלילה, יחלה.

ההתנהלות האישית שלי

למזלי, איני סובל מבעיה כזו ולכן זה פחות רלוונטי עבורי כרגע. מסיבה זו לא  אוכל לחלוק עם הקוראים המלצות על סמך ניסיוני האישי.

אם ניתן לא לדחות ולא להסתכן בהידבקות בקורונה, היבדקו.

ישבנות

תיאור 

אחת הרעות החולות של החברה המערבית המודרנית היא ישבנות, כלומר: יושבים יותר מדי: יושבים ליד המחשב, יושבים ליד הטלוויזיה, יושבים במכונית, יושבים בבית קפה וכיו"ב. 
עושים פחות מדי פעילות גופנית.
כתוצאה מיתר ישיבה נגרמים נזקים בריאותיים. חלקם נזקים מצטברים לאורך זמן.

ברור שכשמוגבלים ביציאה מהבית יושבים יותר וזזים פחות. נזקי הישבנות מתגברים. גם בגלל התקופה המתוחה רואים יותר שידורי טלוויזיה.

קשר לסיכונים אחרים

עשוי להיות קשר לסיכונים כלכליים בהווה, בעתיד הקרוב ובעתיד הרחוק. עשוי להיות קשר לעמידות לקורונה ולדחיית אבחונים רפואיים וטיפולים רפואיים. עשוי להיות קשר למיעוט פעילות ספורט.

ההתנהלות האישית שלי

1. הפסקות בפעילות הכרוכה בישיבה שבהן אני מבצע כמה תרגילי ספורט פשוטים או הולך קצת או מבצע פעילות אחרת שלא בישיבה.

2. מול הטלוויזיה בבית עומדים אופני כושר. בחלק מהזמן שאני צופה בה אני גם מדווש.

3. משתדל לעשות כמה שיותר פעולות שאינן כרוכות בישיבה.

מיעוט פעילות ספורט

תיאור

זה לא סוד שפעילות ספורטיבית חשובה לשמירה על הבריאות. בגיל מבוגר היא חשובה עוד יותר. בדיון הנוכחי, המשמעות של "ספורט" עשויה להיות למשל הליכה ברגל במשך חצי שעה כמה פעמים בשבוע. 

כאשר נדרש לשהות בבית ולא להתרחק יותר מ-100 מ', ברור שזה מקשה גם על מי שעשה ספורט בזמנים אחרים.
התוצאה במקרים רבים היא שעושים פחות ספורט. לטווח ארוך הבריאות עלולה להיפגע. 
ספורט הוא גם דבר שמשחרר ומשפר את ההרגשה.  

קשר לסיכונים אחרים

עלול להיות מתאם בין מיעוט פעילות ספורטיבית לבין קושי גדול יותר בהתמודדות עם מחלת הקורונה.
עלול להיות קשר בין ישבנות ומיעוט פעילות ספורטיבית. 
לטווח ארוך עלולה להיות הרעה במצב בריאותי ותחלואה.

ההתנהלות האישית שלי

בימים כתיקונם אני הולך כמעט כל יום לפחות 5 קילומטר. אני מעדיף ללכת ברגל למרכז העיר במקום לסוע במכונית או בתחבורה ציבורית. פשוט חונה במקום שקט באמצע הדרך ומשם ממשיך בהליכה. לפחות פעם בשבוע אני רץ 7-8 קילומטר. פעם בשנה אני משתתף בריצת 10 קילומטר במרתון ירושלים. 
פה ושם אני עושה גם פעילויות אחרות באופן פחות סדיר, למשל: אימון כושר בפארק כושר ורכיבה על אופני ספורט בבית. 

אני מוכרח לציין שהמגבלה של הימנעות מספורט מחוץ לבית קשה עבורי. ממילא אני רץ לבד בטבע במקום בו כמעט לא פוגשים אנשים. אין מי שידביק אותי בקורונה ולו הייתי חשוד כחולה לא הייתי יכול להדביק אף אחד. 
אני גם הולך ברגל לבד במסלולים שאינם הומי אדם. 
הריצה אינה רק ספורט, אלא גם אפשרות לחשוב בשקט על נושאים מקצועיים ואחרים ולפתור בעיות. היא גם הזדמנות להנות מיופיה של פריחה, מבעלי חיים וציפורים בטבע. 

בזמנים קשים אלה אני מנסה לעשות כמה שיותר פעילות ספורטיבית במסגרת המגבלות:

1. הליכה המותרת כמו סיבובי הליכה בגינה שלי או הליכה של 100 מ' מהבית וחזרה מספר פעמים.

2. רכיבה על אופני ספורט בבית (כפי שצוין בסעיף קודם).

3. תרגילי התעמלות כמו שכיבות סמיכה וכפיפות בטן

ההמלצה שלי לקוראים היא לעשות כמה שיותר פעילות ספורטיבית במסגרת המגבלות. 

עוד משהו

כפי שציינתי בפוסט קודם, ההסברה היא חוליה חלשה במאבק  בקורונה בישראל. אולי אין מה שמדגים יותר טוב את החולשה הזו מאשר הרדיפה של ניידות משטרה אחרי בחור שרכב על אופניו בפארק  בתל אביב, שבו לא נראו אנשים אחרים. פעילות ספורט שרק תורמת לו ואינה מסכנת אף אחד.

מישהו דרש מהשוטרים לאכוף את החוק אבל לא הסביר להם מדוע. השוטרים אינם מטומטמים. חשוב היה להסביר להם מה הרציונל במגבלות התנועה. אולי אז לא היו נטפלים לאדם, שאינו מסכן אחרים ואינו מסכן את עצמו, ובמקום זאת אוכפים את החוק במקומות בהם יש סיכון אמיתי. 

אולי הסברה כזו הייתה מסייעת להם להיזהר יותר על מנת שהם לא יידבקו.

נדבקים מהפרשות טיפתיות של חולה או נשא. נדבקים ממגע במשטחים שעליהן נתזו טיפות כאלה. יש היגיון בשמירה על מרחק של 2 מטרים מאדם אחר על מנת לא להידבק. במקרה של אותו רוכב אופניים לא הייתה סכנה כזו.

תזונה

תיאור

יש קשר בין תזונה לבין בריאות. תזונה נכונה עשויה להקטין את ההסתברות לחלות ולהגדיל את ההסתברות להתמודדות טובה יותר עם מחלות, כולל קורונה. 
תזונה נכונה אינה רק מה שאוכלים, אלא גם כמה שאוכלים. כשלא יוצאים מהבית גדלה ההסתברות לאכילה יותר ממה שצריך. גדלה גם ההסתברות לאכילת יותר דברים פחות בריאים, למשל: דברים מתוקים, לשיפור מצב הרוח והפחתת המתח. 
קיים גם קושי להשיג פריטי מזון מסוימים והשאלה היא האם הם מוחלפים בפריטי מזון בריאים פחות.

קשר לסיכונים אחרים

עשוי להיות קשר בין תזונה לבין תחלואה בכלל וגם קורונה. 

אכילה מוגזמת או אכילת מזון פחות בריא מכרגיל בשילוב עם דחיית אבחונים רפואיים עלולה ליצור מצבים מסוכנים של מחלות לא מאובחנות. עלול להיות גם קשר בין דחיית טיפולים לבין אכילה לא בריאה.

קשר בין אכילה מופרזת ומתח. 

אכילה מופרזת עלולה להקשות על פעילות ספורטיבית ולהקטין את היקפה.

ההתנהלות האישית שלי

אני משתדל לאכול מזון בריא אבל אוכל כמויות גדולות מדי וגדולות מהכמויות שאני אוכל כשאיני כלוא בבית. אני אוכל גם יותר מדי מזון לא בריא. בקיצור לא יכול לתת דוגמה אישית טובה במיוחד בנושא זה. 

למרות זאת, ממליץ לא לאכול יותר ממה שאכלתם קודם ולנסות לאכול מזון בריא.

מתח (Stress)

תיאור

כבר בצעירותי, כסטודנט לפסיכולוגיה, קראתי לא מעט על הנזקים שגורם מתח. בחברה המערבית יש הרבה מתח. המתח גורם לתחלואה ולתפקוד לקוי. ברור שכאשר יש מחלה חדשה לא ידועה מספיק, ללא דרכים מוכחות להתמודד איתה המתח גדל. ברור ששומעים כל הזמן על מתים ומונשמים בארץ ובארצות מפותחות יש יותר מתח. 
ברור שכשמרחיבים את המגבלות מדי יום או כמה ימים זה מגדיל את המתח.

ברור שכשומעים על קריסה כלכלית זה מגדיל את המתח.

קשר לסיכונים אחרים

נדמה לי שמתח עלול להיות קשור לכל אחד מהסיכונים האחרים.

ההתנהלות האישית שלי

אחת הדרכים שלי להפחתת  מתח היא מדיטציה. לפרטים קראו: 45 שנות מדיטציה.
גם ספורט שאני עושה מפחית מתחים.

ההמלצה שלי: הקטינו מתחים בדרך שתתאים לכם. קחו הפסקות מההתנהלות הרגילה שלכם בימי משבר אלה.

יחסים עם בני משפחה

תיאור

כאשר כל בני הבית נמצאים כל הזמן ביחד עלולים להיות חיכוכים ומריבות. זה דפוס שונה מהדפוס בו מבוגרים יוצאים לעבודה ויש להם גם פעילויות פנאי מחוץ לבית. ילדים יוצאים למסגרות לימוד ואח"כ לחוגים, לפעילויות פנאי ונפגשים עם חברים.  

גורמים העלולים להגדיל את המתחים:
1. מערכות יחסים אישיות גרועות עוד לפני הקורונה.
2. ילדים קטנים. זה כמובן כולל גם מריבות בין הילדים.
3. צפיפות במגורים.
4. מצב כלכלי גרוע שעלול להתעצם בגלל פיטורים או הוצאה לחל"ת. מחקרים וניסיון מראים שמאחורי אחוז גבוה מהגירושים בימים רגילים יש גם גורם כלכלי.  

קשר לסיכונים אחרים

מתח, מצב כלכלי, מיעוט פעולות ספורט (יש מבוגרים ובעיקר ילדים הנמצאים בביתם ולפני כן עסקו להנאתם או באופן רציני יותר בספורט), ישבנות.

ההתנהלות האישית שלי

נקודת הפתיחה שלי היא יחסית טובה: יש לנו דירה גדולה. יש לנו גינה. הילדים שלי עובדים או לומדים מהבית ולכן עסוקים. גם אשתי עסוקה. אני עסוק בחלק גדול מהזמן: בהתנדבות בה.ל.ל. בעיקר בליוויים כלכליים, אני מלמד ברידג' באינטרנט, אני כותב הרבה פוסטים בבלוגים שלי. זו הזדמנות בשבילי לעשות קצת סדר ולהשלים עבודות שהתכוונתי לעשות ולא הגעתי אליהן. כפי שציינתי אני גם עושה ספורט. אני גם משחק ברידג' באתר מקוון.
באופן אישי קל לי יותר מאחרים להסתגל לריחוק חברתי.

המלצה שלי: תנסו להסתגל למצב החדש שעוד עלול להימשך יותר זמן ממה שאתם חושבים. תנסו להיות עסוקים בעבודה, בחביבים, בלימודים ובפעילויות פנאי ובקשרים חברתיים.
אם יש ילדים קטנים, חשוב למצוא להם פעילויות שיעניינו אותם. חשוב לתת להם לצאת למרחב הציבורי ל-100 מטרים המותרים. כמובן תוך הקפדה על הכללים המחייבים. 

מיעוט שעות שינה

תיאור

אחוז משמעותי מהאנשים לא ישנים מספיק גם בימים כתיקונם. כבר ציטטתי את המחקרים של Matthew Walker, מנהל המחקר לחקר השינה האנושית באוניברסיטת ברקלי. במחקר שלו נמצא כי ויתור שיטתי על שעות שינה  מגדיל את ההסתברות לחלות במספר רב של מחלות ביניהן סרטן ואלצהיימר. לא הוא ולא אני יודעים האם זה גם מגדיל את הסיכוי לחלות בקורונה? המחקר שצטטתי נעשה לפני שמישהו שמע על פנגולין בסין שהעביר נגיפי קורונה לבני אדם. 
האם מחסור בשינה גם מקטין את היכולת להתמודד עם המחלה? לא הופתע אם התשובות לשאלות האלה יהיו חיוביות.

קשר לסיכונים אחרים

סיכונים כלכליים משום שעל פי מחקרים מי שישן פחות מדי מתפקד פחות טוב בעבודה.
דחיית אבחונים רפואיים ודחיית טיפולים רפואיים.
מתח.

ההתנהלות האישית שלי

משתדל לישון על פי צרכי הגוף שלי. משלים עם עוד 40 דקות מדיטציה ביום.
ההמלצה שלי: אל תשנו פחות ממה שאתם צריכים באופן עקבי.

סיכום

הסיכונים של מחלת הקורונה וההיערכות למאבק בה אינם רק סיכונים של הידבקות וסיכונים כלכליים. יש סיכונים רבים אחרים שיותר קשה לזהות אותם ולכן גם להתמודד איתם. יש גם מתאמים וקשרים בין סיכונים שונים. כשסגורים בבית עם כל בני המשפחה, אוכלים יותר ואוכלים פחות בריא, פעילים פחות מבחינה גופנית ואין שגרה של בדיקות רפואיות וטיפול בבעיות רפואיות פחות קשות נוצרים מתחים, התפקוד נפגע ועשויה להיות הרעה מידית או מצטברת במצב הבריאות. 

עלינו להיות מודעים לכך ולנסות לפעול באופן מיטבי, במסגרת האפשרויות שצומצמו, לטיפול גם בסיכונים הנלווים.

זיהוי סיכונים נוספים

רשימת הסיכונים המוצגים בפוסט זה אינה ממצה. יש סיכונים נוספים שאפשר לזהות ולנתח.