בסרטון שהעלתי לערוץ שלי לפני כחמישה חודשים (התאריך היום 9.5.24) דיברתי על היערכות של משפחות ושל יחידים למשבר כלכלי מתמשך.
זה היה כבר אחרי ה-7 באוקטובר 2023.
מאמר מעניין של מירב ארלזורוב, שפורסם ביום שישי ה-4.5.2024 בעיתון "דה מרקר", עוסק באותו נושא ומשלים היבטים חשובים שאני לא התיחסתי אליהם בסרטון ובפוסט שכתבתי בבלוג שלי "לכלכל בתבונה".
בפוסט זה אציג כמה נקודות חשובות שהעלתה מירב ארלוזורוב במאמר ואתיחס אליהן ואל התמונה הכוללת גם מעבר למאמר ב"דה מרקר".
הבהקים מהמאמר ב"דה מרקר"
במאמר "בישראל כבר לא זוכרים מהו משבר כלכלי - וזה יעלה לנו ביוקר" עולים הנושאים העיקריים הבאים:
1. ישראל נמצאת בתחילת משבר כלכלי שיפגע גם במשקי הבית.
2. במשך עשרים השנים האחרונות אזרחי מדינת ישראל חוו בעיקר צמיחה כלכלית.
את שני המשברים הגדולים בעולם: משבר הסאבפריים ומגפת הקרונה עברה ישראל עם פגיעה כלכלית קטנה יחסית למדינות אחרות.
משבר הסאבפריים השפיע על ישראל פחות מאשר על מדינות רבות שום שהבנקים בישראל לא לקחו סיכונים לא סבירים.
ההתאוששות ממשבר הקורונה בישראל הייתה מהירה יחסית משום שאחד הענפים שנפגע פחות מהקורונה היה ענך ההייטק.
3. אזרחי ישראל התרגלו לכלכלה צומחת ללא משברים ולכן הם פחות מוכנים למשבר הנוכחי.
4. המשבר קשור גם בהפיכה המשטרית.
ההפיכה המשטרית הרעה את המצב הכלכלי של מדינת ישראל.
גם המלחמה פגעה בכלכלת מדינת ישראל.
5. לא צפויה התאוששות כלכלית מהירה אחרי המלחמה בגלל ההתנהלות הכלכלית של הממשלה
הציפייה להתאוששות מהירה בדומה להתאוששות אחרי הקורונה לא ריאלית. התקציבים מופנים לשלושה תחומים שאינם תורמים לצמיחה: חרדים, ביטחון והתנחלויות.
במלחמה, וגם אחריה, צפויות הוצאות ביטחוניות גדולות ללא בקרה מספקת וללא מספיק ניסיון לחסוך בהוצאות לא חיוניות בתחום זה.
6. נגיד בנק ישראל מודאג מהמצב
הוא מנסה לנקוט בצעדים לצמצום הבעיה.
זווית הראייה שלי (My Take)
בתחזית הכלכלית שלי לשנת 2024 צפיתי שמדינת ישראל צועדת לקראת תקופה כלכלית קשה ומתמשכת.
הערכתי שכל עוד תכהן ממשלה בראשות בנימין נתניהו כשבצלאל סמוטריץ הוא שר האוצר המצב הכלכלי יחמיר.
סיבה ראשונה לכך היא שכלכלת מדינת ישראל אינה מעניינת את ראש הממשלה, את שר האוצר ואת מרבית השרים האחרים בממשלה.
סדרי העדיפויות שלהם הם אחרים: נתניהו שם בראש סדר העדיפויות את ענייניו האישיים (המשפטים, בריחה מאחריות והמשך כהונה בתפקיד ראש הממשלה), סמוטריץ ובן-גביר מעוניינים רק בחזון משיחי מטורף, אחרים מונעים על ידי אינטרסים אישיים וסקטוריאלים צרים.
הסיבה השנייה היא תרבות השקר של הכחשת כל מה שקורה ולא מתאים לממשלה.
זה כולל סיכונים ביטחוניים שהועלו לפני המלחמה וסיכונים כלכליים.
לא התייחסתי מספיק להשקעה באפיקים שאינם מעודים צמיחה. התייחסתי לסדר עדיפויות לא סביר שאינו מתעדף את שיקום עוטף עזה והצפון.
לא התייחסתי מספיק להוצאות ביטחוניות לא מבוקרות.
הנקודה המהותית ביותר במאמר
זוהי נקודה שאני מתייחס אליה הרבה בפוסטים ובסרטונים על ניהול סיכונים, על אבטחת מידע ועל איומים ברשת.
אני ולא רק אני, אלא גם מומחים גדולים בתחומים האלה, רואים בה את הדבר החשוב ביותר.
זוהי מודעות לסיכונים.
לבושתי, לא התייחסתי לכך מספיק בהקשר של חוסר המודעות של הציבור בישראל לסיכון של משבר כלכלי חמור ומתמשך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה