יום חמישי, 12 בספטמבר 2024

מתי יתרחש משבר כלכלי חמור במדינת ישראל?



בפוסטים קודמים הצעתי למשפחות וליחידים להיערך למשבר כלכלי מתמשך ובמאי 2024 כתבתי פוסט שכותרתו: מדינת ישראל לקראת משבר כלכלי שלא ידענו כמותו ב-20 השנים האחרונות

זו כבר אינה שאלה של האם יתרחש משבר כזה? אלא שאלה של מתי יתרחש משבר כזה

על המשבר הזה ישלמו משקי הבית מחיר גבוה. 


זמן קצר לפני משבר הסאבפריים, החליט אחד מהמעטים שקראו נכון את תמונת המצב הכלכלי לקנות אופצית Put על מניית אחד מהבנקים שבדיעבד קרסו. בבנק צחקו ממנו והציעו לו להפסיד את כספו. מהר מאוד התברר שצוחק מי שצוחק אחרון. 

לטובת מי שאינו מבין מה זו אופציית Put, זהו מכשיר השקעה שמרוויחים בו כשהמניה יורדת. 

כפי שהקריסה במשבר הסאבפריים הייתה מהירה כך עלולה להיות קריסה מהירה בדרגת חומרה כזו או אחרת בכלכלת מדינת ישראל

העובדה שנגיד בנק ישראל, אדם שמבין היטב בכלכלה ודואג לכלכלת ישראל, אומר לשני אנשים ,שכלכלת מדינת ישראל אינה בראש מעייניהם (ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר סמוטריץ), שהצעת התקציב לשנת 2025 שהביאו לו אינה סבירה מעלה הרבה חששות ביחס לעתידה של כלכלת ישראל, ספינה ללא קברניט בדרג הפוליטי. 


בכתבה שכותרתה: הסערה המושלמת כבר בדלת: האם ישראל ערוכה למשבר פיננסי?  מביאה מירב ארלוזורוב תסריט כזה. 

לדעתה הבנקים וחברות הביטוח יציבים. בקופת בנק ישראל יש רזרבות גבוהות של דולרים. הבעיה העיקרית היא אובדן האמון של המשקיעים הזרים בממשלת ישראל

הביטוי של זה הוא בכך ששערי הריבית של אגרות החוב של מדינת ישראל הם גבוהים. עדות לכך שהן בקרוב יהיו אג"ח זבל, בעזרת נתניהו וסמוטריץ. ההשלכה של היווצרות מצב כזה עלולה להיות מפולת מהירה. זה דומה לפשיטת רגל של המדינה.

התנהלות לא מקצועית צפויה בתקציב 2025 ו/או החמרת המצב המלחמתי עלולים להביא לקריסה מהירה של כלכלת מדינת ישראל. 

הממשלה בונה על קרנות הפנסיה של המוסדיים שעדיין מחזיקות 50% מנכסיהן בשוק הישראלי. בבריטניה זה רק 6%. 

האם המוסדייים ישאירו את אגרות החוב בשוק ישראלי קורס ויפגעו קשות בחוסכים על מנת להציל ממשלה שעשתה כל שגיאה כלכלית אפשרית? 

סמוטריץ חושב שהם יעשו את זה. מי שמבין בניהול סיכונים חושב אחרת. כנראה שהגופים המוסדיים יפנו את כספי החוסכים לשווקים אחרים. 

 

 

 

יום שישי, 6 בספטמבר 2024

איקריה: תפיסה כלכלית שונה

 

חוות גפנים ויקב באיקריה. זוכיות היוצרים לתמונה: אבי רוזנטל

אתמול (5.9.24) חזרתי משבוע לימודי באי איקריה ביוון. 

המוקד של הביקור שלי היה איקריה כ"אזור כחול"

במהלך הביקור נחשפתי ללא מעט צדדים אחרים של איקריה ותושביה. 


בפוסט זה אתמקד בהתנהלות כלכלית של משפחות ושל יחידים. 

הדבר שהכי בלט מנקודת המבט שלי היה, שבאיקריה לא קיימת תרבות הצריכה האמריקאית, שתפסה אחיזה ברוב מדינות העולם. גם בישראל. 

כך למשל, לא ראיתי שם מכוניות מפוארות, למרות שיש אנשים שמצבם הכלכלי מאפשר להם קניית מכוניות כאלה.

לא ראיתי שם, מותגים נוצצים ומסעדות פאר. 

לא ראיתי פרסומות צעקניות ולא פגשתי אנשים שמהאופן בו הם מתנהגים קל לראות שמאוד חשוב להם להתעשר והם ינצלו כל הזדמנות להרוויח יותר, גם במחיר של שירות לא טוב או מוצרים פחות ראויים. 


תרבות הצריכה גורמת לאנשים לקנות מוצרים שהם לא צריכים. על מנת לקנות אותם הם עובדים יותר שעות ויותר קשה. 

יש להם פחות זמן לעצמם, למשפחתם ולקהילה. 

היבט כאוב במיוחד הם יחסי הורים-ילדים. הילדים הם קורבנות של פרסומות למוצרי צריכה לא חיוניים ולמותגים משום שעליהם קל יותר להשפיע. 

את הכסף לרכישת אותם מוצרים הם מבקשים מההורים. במקרים רבים הסמכות ההורית מתערערת. 

במקרים רבים יותר להורה יש פחות זמן לילדיו ולכן לא מתפתחות מערכות יחסים אמיתיות בין הורים לילדים. ההורים הופכים לסוג של כספומטים

התוצאה היא Stress. בעברית: מתחים. 

Stress מתמשך עלול לפגוע בבריאות. 

באיקריה אין תרבות צריכה ואין מתחים כאלה. 

בשיחות עם מקומיים, רבים מהם אמרו לי, שבאיקריה החיים הם ללא Stress

זה עדיין לא אומר שהם לא עובדים קשה. אם וכאשר נדרשת עבודה קשה, עושים אותה.  


הקהילה


כסף אינו משמש רק לתרבות צריכה. הוא גם מקנה ביטחון למקרה שבו נזקקים לו. 

בתרבות שלנו צריך להסתמך על חסכונות. בפוסט מדריך לחיסכון התייחסתי לצורך בחיסכון, לעקרונות החיסכון ולסוגי החסכונות 

חלק מהתפיסה באיקריה היא שהקהילה חשובה. יש מחויבות כלפי הקהילה ויש מחויבות של הקהילה כלפי פרטים המשתייכיים אליה. 

המחויבות עשויה להתבטא בעזרה של יחידים לצרכים קהילתיים. היא עשויה להתבטא גם בעזרה לחברי קהילה.

אחת הדרכים נקראת מקרונדה. כשחבר קהילה נזקק לכסף, למשל לצורך ניתוח באתונה, חברי הקהילה נפגשים כשכל אחד מביא צלחת ספגטי. לאחר האכילה משאירים מתחת לצלחת סכומי כסף לטובת הניתוח.  

היכולת להסתמך על הקהילה מקטינה את הצורך בחיסכון אישי. 

היא כמובן לא מבטלת את הצורך הזה, אבל לפחות למי שקשה לו לחסוך או שאין לו אפשרות לחסוך, היא מקנה ממד מסוים של ביטחון כלכלי.


תחזית כלכלית לשנת 2025: מה שהיה בשנת 2024 במדינת ישראל הוא שיהיה רק יותר גרוע

  הכותרת של התחזית הכלכלית שלי לשנת 2024 הייתה:  ת חזית כלכלית לשנת 2024: שנה קשה עם תקווה לעתיד .  לצערי, החלק הראשון של התחזית (שנה קשה) ה...