יום רביעי, 11 ביולי 2018

מי רדום: חשבון הבנק או הבנק?

ציור של ילדה ישנה משנת 1871.
מקור התמונה: ויקיפדיה

חשבון בנק רדום או במונחי בנק ישראל חשבון עובר ושב ללא תנועה הוא חשבון בנק שבמשך 10 חודשים לא בוצעה בו פעילות ובמשך חודשיים נוספים הבנק לא הצליח ליצור קשר עם בעלי החשבון.

הרגולטור קבע שבמקרה כזה על הבנק לשלוח מכתב לבעלי החשבון על מנת שיבצעו פעולה כגון: משיכת הכסף וסגירת החשבון או השקעת הכסף.
אם לא יעשו כך, הבנק יפקיד את הכסף לפיקדון.


הרציונל שמאחורי החלטת הרגולטור 

יש מספר רב של חשבונות בנק שבעליהם אינם מודעים לקיומם. בחשבונות יש סכומי כסף המצטברים ביחד למיליארדי שקלים. ההערכה היא שכיום נותרו כ-5 מיליארד שקלים בחשבונות כאלה, שב-40% מהם  יש יותר מאלף שקל
הבעלים אינם יודעים על קיומם או משום שהם שכחו על קיומו של חשבון שלהם או משום שירשו כספים ואינם מודעים לכך.

בעלי החשבונות אינם מקבלים תשואה כלשהי על הכספים וגם אינם משתמשים בהם. ייתכן שבמקום להשתמש בהם הם לוקחים הלוואות ומשלמים ריבית גבוהה.
בפיקדון אליו יופקד הכסף יקבל בעליו תשואה נמוכה אבל תשואה נמוכה עדיפה על חוסר תשואה.

הגורמים הממשלתיים המטפלים בתחום הזה בנו מערכת של כלים תומכים, המאפשרים לבעלי החשבונות לאתר אותם. כלי מרכזי כזה הוא אתר הר הכסף של משרד האוצר. לכניסה לאתר הר הכסף לחצו כאן.

גם מכתב התזכורת אותו הזכרתי ברישא של פוסט זה הוא כלי המביא למועדות לקיום חשבונות.

סיפור קשור על ביקורת מערכות מחשוב של רשות המיסים

לפני כ-30 שנה שמעתי הרצאה של אחד מרואי החשבון המובילים בארץ. אם זיכרוני אינו מטעה אותי, זה היה גד סומך.
נושא ההרצאה היה ביקורת שמשרדו ערך על מערכות ממוחשבות של מערכת המיסים בישראל.

אחת האנקדוטות שהזכיר עוסקת במכתבי תביעה של מס הכנסה,  שנשלחו למישהו שהיה לו חוב מס.
באופן כללי, מכתבים כאלה הם צעד סביר ומתחייב. במקרה הספציפי שתואר מדובר באווילותחובו של החייב היה מספר חד ספרתי של אגורות.
רואה החשבון הסביר שעלות מכתב התרעה ללקוח גבוהה מעלות החוב.
לדעתו, חובות בסדר גודל מינימלי שעלות הטיפול בהם גבוהה מעלות החוב יש לבטל.


המכתב שקיבלנו מבנק דיסקונט

אתמול קיבלנו רעייתי ואני מכתב מבנק דיסקונט העוסק בחשבון רדום שלנו. לידיעתכם יש לנו גם חשבון פעיל באותו סניף. לא ברור לי כיצד הבנק לא היה מסוגל ליצור איתנו קשר במשך חודשיים, על פי ההגדרה באתר בנק ישראל.

המכתב הזה דומה מאד לאנקדוטה מהרצאתו של רואה החשבון. הסכום בחשבון הבנק הזה הוא זניח (אם זיכרוני אינו מטעה אותי, סכום חד ספרתי בשקלים).
תסמכו עלי, שכיועץ בכלכלת המשפחה, הייתי כבר מזמן מושך אותו ללא היה זניח. 

לאיזה פיקדון מתכוון הבנק להפקיד את הסכום הזה?


 כיצד נותר חשבון עם סכום כזה?

ראשית חשוב לי להבהיר, שאנחנו פטורים מעמלות בשני החשבונות הנ"ל, משום שאשתי הייתה עובדת מדינה (היום גמלאית). החל מ-1 ביולי חזרתי להשתייך לשירות המדינה, אחרי שהגעתי לגיל פנסיה ואני אתחיל לקבל את הפנסיה שהקפאתי על שנות עבודתי במשרד ממשלתי. לולא היינו פטורים מעמלות הייתי מזמן סוגר את החשבון.

החשבון הפעיל, המתנהל גם היום, הוא חשבון רגיל לכל דבר ועניין. החשבון השני היה חשבון בו ניהל בית ההשקעות פסגות תיק השקעות שלנו.
לאחר מספר רב של אירועים בהם למדתי שאני כלקוח לא מעניין את פסגות, בבעלות הנוכחית שלו, החלטתי לחפש בתי השקעות שמכבדים אותי כלקוח.
לא התקשיתי למצוא כאלה. ספק אם התשואות בפסגות יהיו גבוהות יותר, אבל אין ספק שבבתי השקעות אחרים לא אפסיד הטבות מס בגלל שלא ידעו האם קיבלו או לא צ'ק שנשלח שלושה שבועות קודם בדואר רשום להפקדה בקרן השתלמות. 

השורה התחתונה הייתה פנייה שלי לבנק דיסקונט לסגור את החשבון ולהעביר את כל הכסף לחשבון הפעיל. 

אחרי הפנייה שלי קרו שני דברים ביוזמת הבנק:

1. הבנק ביקש ממני להשאיר חשבון לא פעיל ללא כסף וללא תשלום עמלות.
נעתרתי לבקשתו. הרציונל לפנייה הזו היא הערכה של הבנק שאם יש חשבון פתוח יש יותר סיכוי שאשקיע באמצעותו והבנק ירוויח.

2. כנראה בגלל טעות של הבנק, נותר סכום כסף זניח בחשבון.

מי כאן רדום?

אי אפשר להגיד על ישות כמו בנק שהיא רדומה משום שזו לא ישות אנושית, אבל מישהו בבנק, כמו מישהו ברשויות המס בפסקה הקודמת, נרדם.
קביעת סף כספי מינימלי לטיפול בחשבון רדום וקידוד 2-3 שורות קוד מחשב פשוטות היו חוסכות טרחה גם לבנק וגם ללקוחות.

עיגול לטובה

אני רוצה גם להציע מנגנון חלופי לסגירת חשבונות בנק לא פעילים שבהם סכומים זניחים.
בכרטיסי אשראי ניתן לתת הוראה לעגל חיובים לשקלים שלמים באמצעות עיגול לטובה.

הלקוח נותן הוראה לאיזו מהעמותות החברתיות, הנכללות ברשימה להעביר את התוספת הקטנה.
ברמת לקוח בודד זה כסף זניח. ברמת העמותה זה מצטבר לסכומים שאפשר לעשות בהם שימוש מועיל.
המנגנון הוא פשוט ואינו מקשה על הלקוח.

על בסיס אותו רעיון, כשבנק צריך על פי הוראות הרגולטור לטפל בחשבון לא פעיל, הוא יאפשר ללקוח להחליט לסגור את החשבון ולבחור עמותה אליה יעבור הכסף אוטומטית. 
כשמדובר בסכומי כסף זניחים ברמת לקוח בודד, סביר שהלקוח יבחר במסלול כזה.
באופן אישי, זה בדיוק מה שאני הייתי עושה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

בחירה בין אפשרויות: בחירה אינטואיטיבית או בחירה רציונלית?

  פוסט זה כמו רבים מקודמיו מתייחס לספרו של דניאל כהנמן " לחשוב מהר לחשוב לאט ".  בשונה ממרבית הפוסטים הקודמים על תכנים שקראתי בספ...