יום שבת, 7 ביולי 2018

שינויים בעולם החרדי: תרבות הצריכה

את החרדים בישראל מציגים כקבוצת אוכלוסייה מאושרת במיוחד. קבוצת אוכלוסייה המוכנה להסתפק במועט ובלבד שתוכל לחיות על פי ערכיה.
קבוצת אוכלוסייה שלימודי קודש הם החשובים ביותר להם ומעמדם של בני תורה בחברה טוב יותר ממעמדם של אחרים, כולל גבירים עשירים.
מציגים אותם כאנשים החיים בצניעות ואינם מוציאים יותר מהכנסותיהם.  

איני טוען שברמת ההכללה ההצגה הזו מעוותת. הטענה המרכזית שאעלה בפוסט זה היא שהמציאות הזו משתנה.

בפוסטים קודמים בהם דיברתי על החברה הלא חרדית בישראל ועל החברה המערבית עסקתי בתרבות הצריכה.
בפוסט תרבות הצריכה נסדקת עסקתי בתופעות בחברה החילונית בישראל ובחברה המערבית הסודקות את תרבות הצריכה. 

על סמך מה שאני שומע וקורא, בחברה החרדית בישראל תרבות הצריכה דווקא מתחילה להיכנס. 

המקור העיקרי לקריאה שלי על עולם, שהידע שלי עליו מאוד מוגבל, הוא ספרו של ד"ר חיים זיכרמן "שחור כחול-לבן". זיכרמן הוא אדם חרדי המכיר היטב  ומכבד את העולם החרדי.

פעמונים חרדיים

דוד קוכמייסטר הוא המנכ"ל החדש של ארגון פעמוניםדוד קוכמייסטר היה אחד המרצים בכנס השנתי האחרון של המכון החרדי למחקרי מדיניות.  

מנקודת המבט של ארגון פעמונים, המסייע למשפחות המתקשות בהתנהלותן הכלכלית, הוא מזהה יותר חובות למשפחות חרדיות שפונות הארגון מאשר למשפחות שאינן חרדיות.

קוכמייסטר ציין גורמים ייחודיים להיווצרות חובות אצל משפחות חרדיות:

1. הלוואות קלות
המינוח הלוואות קלות הוא שלי. הגמח"ים נותנים הלוואות בקלות יחסית. הנתינה הזו יכולה לתגמל התנהגות כלכלית שגויה.

במאמר מוסגר, נתקלתי כבר בתופעה של לקיחת הלוואות נוחות עם ריבית נמוכה יחסית בקבוצות אוכלוסייה אחרות: אנשי צבא קבע, שוטרים ועובדי מדינה. חלקם לוקחים יותר מדי הלוואות ומתקשים להחזירן.
המנגנון הפסיכולוגי, המתגמל התנהלות כלכלית לא נכונה, פועל גם שם. 

2. ההחלטה של לעבוד במקום ללמוד היא החלטה אסטרטגית
לכן קשה יותר לקבל אותה.

3. הקשבה לרבנים


4. חלק גדול יותר מהחרדים מתנהלים מחוץ לבנקים

האינטרנט

האינטרנט פורץ מחסומים שהפרידו בין החברה החרדית הסגורה לעולם שמחוץ לה.
חרדים נחשפים באמצעותו לתכנים ועולמות שלא היו מוכרים להם. 
רבנים המנסים לחסום את האינטרנט, בפני קהילות המצייתים להם,  נכשלים בזה.

שינויים כלכליים

ד"ר זיכרמן מפרט גורמים בצד ההיצע (הצטמצמות תקציבים העומדים לרשות משפחות חרדיות) ובצד הביקוש (גידול בהוצאות).

לא בדקתי האם בקדנציה של הממשלה הנוכחית התקציב הציבורי העומד לרשותה של משפחה חרדית הצטמצם? 
מצד אחד התקציבים גדלים ומצד שני מספר המשפחות גדל. 
בהחלט ייתכן שהמקור של תרומות מתמעט.

בצד הביקוש הוא מציין שני גורמים: התייקרות המחיה, המגדילה את הוצאות משפחה חרדית וחדירתה של תרבות הצריכה.

גורמים נוספים

מקורות שונים שלי מזכירים גורמים נוספים שאחד מהם הוא התערערות הסמכות הרבנית. 

הרב שך, אדם שגם זרמים רבניים אליהם לא השתייך קיבלו את סמכותו והרב עובדיה יוסף, שמרבית הציבור החרדי או קרוב לחרדי ממוצא מזרחי קיבלו את סמכותו, הלכו לעולמם.
אין היום רבנים, שמקבלים את סמכותם באופן כל כך גורף.

תרבות הצריכה
הציבור החרדי נפתח לתרבות הצריכה: שימוש בטלפונים סלולאריים, ביגוד אופנתי, מסעדות יקרות או לפחות לא זולות, בתי מלון וחופשות. כל אלה במסגרות המקפידות על כל החיובים הדתיים של חרדים. 

המעגל הרע של תרבות הצריכה

מי שקורא את הבלוג שלי יודע שאני רחוק מלהיות חסיד של תרבות הצריכה בעולם החילוני אליו אני משתייך.
תרבות הצריכה היא ממכרת. צורכים יותר מוצרים ושירותים שלא ממש צריכים אותם. את ההוצאות האלה צריך לממן. 
במקרה הטוב ממנים את זה ביותר עבודה. 
במקרה הרע ממנים את זה בהלוואות שלא תמיד מצליחים להחזיר. 

בעולם החרדי אחת מהמשמעויות היא: "תרבות הצריכה מקשה את ההישארות במעגל הלימוד" (ציטוט מספרו של ד"ר זיכרמן).

חזרה לפוסט הקודם שלי על הכנס

זה אינו Vicious Circle או "המעגל הרע" כפי שתרגמתי אותו בכותרת של הפסקה הקודמת בפוסט הזה, אלה חזרה לטענה שלי בסוף הפוסט הקודם.

החלשות "חברת הלומדים" החרדית היא מצד אחד יותר יוצאים למעגל העבודה. נדמה לי שקל לנחש שיש גם צד שני: כאלה שלכאורה מקדישים את כל זמנם ללימודים, אבל בעצם עובדים באופן לא רשמי ולא מוצהר בחלק מהזמן שהם לכאורה לומדים בו.

ההישגים התורניים של שתי קבוצות אלו יהיו לרוב פחותים מהישגיהם של אלה שמקדישים את כל כולם ללימודים תורניים. 

זה מחזיר אותנו לטענה שלי בסייפא של הפוסט הקודם: החברה החרדית בישראל תצטרך לבצע שינוי מהותי שבו רק מספר קטן של צעירים ילמדו לימודים כאלה במימון המדינה. רוב האחרים יעבדו, כפי שקורה בקהילות חרדיות בארצות אחרות.  

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

בריאות: היבטים כלכליים

  היגיאה אלת הבריאות במיתולוגיה היוונית, ציור של גוסטב קלימט, מקור התמונה: ויקיפדיה   רבים מאיתנו אינם יודעים להעריך בריאות טובה לפני שהם חו...