טכניקות לניהול סיכונים: Scenario Analysis

בפוסט הקודם בסדרה ציינתי שעסק ב-Delphi Method צינתי כי השימוש בטכניקה הזו בכלכלת המשפחה נדיר. זה אינו נכון לגבי הטכניקה המוצגת בפוסט זה: Scenario Analsysis. זוהי טכניקה נפוצה במגוון רחב של תחומים.  

דוגמאות לשימושים נפוצים של הטכניקה הזו

1. מודלים של תכנון כלכלי 
המודל עשוי להתייחס לתכנון בכלכלת המשפחה, לתכנון של חברות ולתכנון של מדינות. 

2. קבלת החלטות עסקיות או מדיניות

3. משא ומתן

4. ניהול סיכונים.

תיאור פשוט של המודל

העתיד אינו ידוע ולכן אפשר לתאר את מה שעשוי לקרות בו באמצעות תסריטים שונים. 
מתייחסים לפחות לשני התסריטים הקיצוניים:

1. Best Case Scenario

2. Worst Case Scenario

התסריטים מגדירים תוצאות של התרחשות אירועים. את התוצאות מנתחים.

דוגמה 1: מחלה המחייבת שימוש בתרופות מחוץ לסל

Best Case Scenario
לא חולים במחלה כזו. אין צורך בקבלת תרופות.

Worst Case Scenario
חולים במחלה כזו וחייבים לרכוש תרופות בעלות של 15,000 שקל לחודש במשך 15 שנים. 
סך הכל: 2,400,000 שקל. 

דוגמה 2: טלפון  חכם

Best Case Scenario
לא נגרם נזק לטלפון. אין עלויות של תיקון או החלפה.

Worst Case Scenario 
הטלפון לא מתפקד והתיקון יקר.

הדוגמאות קצת יותר לעומק 

ברור לגמרי שהדיון בדוגמאות בפסקאות לעיל הוא שטחי ולא ממצה. באותה טכניקה אפשר לרדת לעומק רב יותר.

כך למשל, ברור שלמי שחולה במחלה קשה המחייבת תרופות מחוץ לסל יהיו הוצאות רבות נוספות: הוצאות רפואיות אחרות, הקטנת הכנסה מעבודה בגלל המחלה, אולי אפילו צורך בתשלום לאנשים שמטפלים בו.

בדוגמה 2 הנזק העקיף של אובדן מידע, אובדן פרטיות ודליפת מידע עלול להיות משמעותי, למשל: אובדן תמונות אישיות, אובדן מספרי טלפונים.
גם נזקים כאלה הם חלק מהתסריט.

לא עסקתי כאן באיך נערכים להתמודד עם תוצאות אירועים ב-Worst Case Scenario. 
כאשר מנהלים סיכונים צריך להתייחס גם לטיפול בסיכונים. 
במקרה של תרופות מחוץ לסל אפשר לעשות ביטוח.
במקרה של טלפון חכם ממש לא כדאי לעשות ביטוח אבל כדאי לגבות נתונים.

הרחבת המודל - יותר תסריטים 

ניתן להרחיב את המודל באמצעות מספר תסריטים גדול יותר: לא רק Best Case ו-Worst Case גם תסריט אמצע. תסריט האמצע מכונה Baseline Scenario. ברוב המקרים ההסתברות להתממשותו גדולה יותר מההסתברות להתממשות תסריטי קיצון. 

יש מקרים בהם אפשר להסתפק בניתוח שני תסריטי הקיצון.

יש מקרים רבים בהם שלושה תסריטים עונים על הנדרש. עשויים להיות מקרים בהם נדרש מספר גדול יותר של תסריטים. 

במקרים בהם נדרשים מספר רב של תסריטים עשויים להשתמש בתוכנה ייעודית במקום לעשות ניתוח ידני.

הרחבת מודל - יותר עומק בכל תסריט

ניתן להרחיב ולהעמיק את המודל גם באמצעות יותר אירועים בתסריטים, יותר שרשראות תוצאות לאחר אירוע, הגדלת טווח הזמן ועוד. 

הרחבת המודל - כימות ונתונים

אחד החסרונות של Scenario Analysis הוא שאין הסתברויות לתסריטים. ככל שיהיו יותר נתונים ניתן לשפר את הניתוח. 

ישנם ניתוחים איכותיים שמבוססים על מעט מאוד נתונים. הניתוחים האיכותיים הם מדויקים פחות.

ישנם גם ניתוחים כמותיים, למשל בניתוחים פיננסיים בהם יש ברשותנו נתונים רבים והתסריטים מנותחים בעזרת תוכנת מחשב.

סיווג אופני ניתוח

בנוסף לניתוח כמותי לעומת ניתוח איכותי אפשר לסווג את הניתוחים גם על פי:

1. אינדוקטיביים לעומת דדוקטיביים

2. מסבירים (Explanatory) לעומת תחזיתיים (Anticipatory)

Wild Card

אhלו הם אירועים בעלי הסתברויות נמוכות עם פוטנציאל נזק גדול במיוחד. בניהול סיכונים חייבים להביא אותם בחשבון ובמקרים רבים גם להיערך לקראתם.

תסריט ה-Worst Case בדוגמה 1 הוא Wild Card.

תסריט ה-Worst Case בדוגמה 2 אינו Wild Card.

  

טכניקות לניהול סיכונים: Delphi Method - קונצנזוס בין מומחים

האורקאל מדלפי מאת מיכאלאנג'לו. פרסקו בכנסייה הססטינית
מקור התמונה: ויקיפדיה

במידה מסוימת הטכניקה של Delphi Method היא טכניקה המנוגדת לטכניקת סיעור מוחות שהוצגה בפוסט הראשון בסדרה.

תהליך סיעור מוחות הוא תהליך קבוצתי בו כל אחד נותן ביטוי לרעיונות יצירתיים שלו, גם כאלה העשויים, לכאורה, להיות רחוקים מהמציאות.
 ב-Delphi Method לא בהכרח המשתתפים נפגשים ביניהם. ליתר דיוק ברוב המקרים אינם צריכים להתאסף ביחד ולדבר.

בסיעור מוחות המשתתפים מעלים רעיונות, ממשיכים רעיונות יצירתיים של משתתפים אחרים ולוקחים אותם למחוזות רחוקים יותר, בדיון שאינו מובנה.
ה-Delphi Method הוא תהליך מובנה שבו מומחים עונים על שאלונים.

Delphi Method

שמה של Delphi Method נגזר מהעיר דלפי ביון העתיקה. בעיר זו ישב האורקל, שמלמל דברי נבואה בשם האל במקדש אפולו. 
משתתפי תהליך מבוסס על טכניקת דלפי הם מומחים. אולי יש להם יכולת כלשהי לחזות את העתיד טוב יותר מאחרים.  

השלב הראשון הוא בחירת צוות מוביל שבונה את התהליך, מגדיר מטרות, משאבים ובוחר את צוות המומחים. 
אחרי שמבצעים אותו אפשר להתחיל במימוש Delphi Method בהקשר של ניהול סיכונים.

התהליך כולל כמה סבבים של שאלונים שהתוצאות של כל סבב הן קלט לסבב הבא.

המטרה היא להגיע ממגוון דעות ותפיסות לקונצנזוס. 

השאלון הראשון

בשאלון הראשון מתבקש כל מומחה בנפרד להעלות כמה שיותר רעיונות, פתרונות וגישות לגבי כל אחד מפריטי השאלון. כל רעיון כזה באופן מקוצר ותמציתי (משפט אחד למשל). 

במובן מסוים יש דימיון לסיעור מוחות: כמה שיותר רעיונות וכל רעיון לגיטימי. 
השוני הוא שב-Delphi Method כל חבר בצוות יושב עם עצמו ולא עם הקבוצה כולה.  

השאלון  השני

תוצאות השאלון הראשון מהוות בסיס לשאלון שני. המשתתפים מקבלים את תשובות כל המשתתפים לשאלון הראשון (ללא ציון שם העונה).
הם מתבקשים להעריך את הרעיונות שהועלו בתשובות לשאלון הראשון, להבהיר אותם ולהעשיר אותם.

בהקשר זה יש דימיון מסוים בין סיעור מוחות לבין Delphi Method משום שבשניהם משתתפים מנסים להעשיר ולפתח רעיונות של משתתפים אחרים.

השאלון האחרון

זה אינו בהכרח השאלון השלישי, למרות שבמקרים רבים יש שלושה סבבי שאלונים.

השאלון האחרון מתבסס על המענה לזה שקדם לו. זה שקדם לו מבוסס על מענה לכל השאלונים שלפניו. 

הוא מבקש מהמשתתפים לדרג את הרעיונות שהועלו לפי חשיבות.

הדוח הסופי

הדוח הסופי מציע דרכי פעולה על בסיס המידע שנאסף והוערך על ידי המומחים. למשל: דרכי טיפול בסיכונים.

הוא לא בהכרח חייב להתייחס לשלב או שלבים בתהליך הבסיסי של ניהול סיכונים. הוא יכול לגם להיות כלי עזר לקביעת מדיניות ארגון סיכונים כחלק מהגדרת ה-Framework.

השימושים הנפוצים ב-Delphi Method בתחומים שונים, לאו דווקא בניהול סיכונים, הם לקביעת מדיניות ולתחזית. 

תחזית בהקשר של ניהול סיכונים מתייחסת בעיקר לשלבים של ניתוח הסיכונים וטיפול בסיכונים.

חסרונות Delphi Method

1. תהליך  הדורש עבודה רבה

2. תהליך העשוי לארוך זמן רב

3. מהמשתתפים נדרשת יכולת ביטוי סבירה או יותר בכתב.

4. תלות גדולה במי שמובילים את התהליך 

5. בחלק מהמקרים תוצאות התהליך חסרות ערך או בעלות ערך מועט.

כמובן ששימוש בטכניקה הזו תלוי בנסיבות.

יתרונות Delphi Method

1. חוסך את הצורך בריכוז המשתתפים במקום אחד. 
כל מומחה מבצע אותו במקום ובזמן נוחים לו. אין עלות של ריכוז המשתתפים במקום אחד ובתקורת הזמן המבוזבזת כתוצאה מכך.

2. יוצר אצל המומחים תחושת שותפות ליוזמת ניהול הסיכונים

3. מעלה מגוון רחב של רעיונות ותפיסות.

4. מעלה גם רעיונות פחות פופולריים.
בעיקר בגלל האנונימיות וייחוס משקל שווה לדעות של משתתפים שונים.

5. זוהי טכניקה פשוטה יחסית שאינה מחייבת שימוש במודלים מתמטיים וסטטיסטיים מורכבים.

Delphi Method בניהול סיכונים בכלכלת המשפחה

כפי שצוין לעיל, הצלחת שימוש בטכניקה זו היא תלוית נסיבות. הנסיבות בהקשר של ניהול סיכונים בארגונים מתאימות בדרך כלל יותר מאשר הנסיבות בניתוח סיכונים כלכליים למשפחות.
עם זאת עשויים להיות מצבים בהם אפשר להשתמש ב-Delphi Method על מנת לנתח סיכונים בכלכלת משפחות.
קבוצת המומחים בהקשר זה תהיה בני המשפחה: הורים וילדים. 
האנונימיות והעובדה שנותנים משקל שווה לכל דעה עשויים לעזור לילדים ולפעמים גם לאחד מבני הזוג להתבטא.

טכניקות לניהול סיכונים: Five Whys

Sakichi Toyoda  מקור התמונה: הויקיפדיה האנגלית

Taiichi Ohno   מקור התמונה: הויקיפדיה האנגלית

בפוסט הראשון בסדרת הפוסטים על טכניקות ניהול סיכונים אותה אני כותב לקראת קורס Lead Risk Manager, שאלמד בתחילת אוקטובר, כתבתי על סיעור מוחות.
בפוסט הזה אעסוק בטכניקה פשוטה אחרת הנקראת: Five Whys. טכניקה זו הוזכרה כבר בפוסט הקודם כטכניקה שניתן לשלבה ביחד עם סיעור מוחות.

היסטוריה של הטכניקה

האיש בתמונה הימנית Sakichi Toyoda נולד בשנת 1867 ונפטר בשנת 1930. על פי הויקיפדיה האנגלית הוא מכונה: "מלך הממציאים היפניים".
אם השם שלו מזכיר לכם את שמה של חברת המכוניות היפנית טויוטה, זה לא מקרי. את השם של חברת Toyoda, שהוא הקים, שינה בנו לטויוטה.

בכל מקרה אחת ההמצאות של Sakichi Toyoda היא טכניקת ה-Five Whys.
חברת טויוטה הייתה הראשונה שעשתה שימוש בטכניקה הזו בתהליך הייצור שלה. 

האיש בתמונה השמאלית, Taiichi Ohno, נולד ב-1912 ונפטר ב-1990. Ohno היה מהנדס הנחשב לאבי תהליך הייצור של טויוטה. על פי הויקיפדיה האנגלית, בארצות הברית נקרא תהליך כזה Lean Manufacturing. 
ה-Five Whys היא טכניקה התופסת מקום מרכזי בתהליך הייצור של טויוטה.

הטכניקה 

הטכניקה היא טכניקה של גילוי סיבתיות (Cause and Effect). איך מגלים את הקשר? שואלים מדוע.

על ההסבר למדוע הראשון שוב שואלים מדוע וכך הלאה שואלים חמש פעמים מדוע. 

אין הכרח להשתמש בדיוק בחמש שאלות כאלה. אפשר לשאול גם שש או שבע פעמים מדוע. 

בדרך כלל חמש שאלות מספיקות להגיע לשורש הסיבתיות.

דוגמה

הדוגמה הבאה מתורגמת מהויקיפדיה האנגלית. 

הבעיה: המנוע אינו מתניע את המכונית.

1. מדוע המנוע אינו מתניע?

המצבר ריק.

2. מדוע המצבר ריק?

האלטרנטור (חלק שתפקידו לטעון את המצבר) אינו עובד.

3. מדוע האלטרנטור אינו עובד?

חגורת האלטרנטור קרועה.

4. מדוע חגורת האלטרנטור קרועה?

כי היא עברה את התקופה שהיא פועלת ולא הוחלפה.

5. מדוע חגורת האלטרנטור לא הוחלפה במועד המתאים?

כי לא ביצועו במכונית טיפולים תקופתיים.

Five Whys בהקשר של ניהול סיכונים

טכניקה זו מתאימה במיוחד לשלב של ניתוח סיכונים. 
יתרונה של הטכניקה הזו הוא בפשטותה.

טכניקות לניהול סיכונים: סיעור מוחות (Brainstorming)

סיעור מוחות  מקור התמונה: ויקיפדיה

בתחילת חודש אוקטובר אלמד מחזור נוסף בקורס Lead Risk Manager של חברת PECB הקנדית. הקורס מאורגן על ידי חברת A.H Training and Technology המייצגת אותה בארץ. 
לפרטים והרשמה לחצו כאן.
לקראת הקורס אני כותב סדרת פוסטים על טכניקות לניהול סיכונים. 

בפוסט התהליך הבסיסי בניהול סיכונים תיארתי את השלבים בתהליך של ניהול סיכונים החל מזיהויים ועד לטיפול בהם. 

בסדרת פוסטים זו ארד רמה נוספת לעומק. לפעמים ניהול סיכונים הוא  פשוט, למשל במקרה של חציית כביש. בכלכלת משפחה הוא מורכב יותר, בעיקר כאשר מדובר בסיכונים לטווח זמן ארוך. בארגונים גדולים, הן בסקטור העסקי והן בסקטור הציבורי, זה הופך למורכב  הרבה יותר: בכל אחד מהשלבים מעורבים מספר רב של אנשים, זיהוי הסיכונים והערכתם עלולים להיות מורכבים. גם הטיפול בהם אינו פשוט כלל ועיקר.

כאשר ניהול הסיכונים מורכב כדאי לשקול שימוש בטכניקות. 
ישנן טכניקות שמתאימות לשלבים מסוימים בתהליך ניהול הסיכונים ואינן מתאימות לשלבים אחרים.
ישנן טכניקות מורכבות וישנן טכניקות פשוטות. 

השורה התחתונה היא ששימוש בטכניקות בכלל ובטכניקות מסוימות בפרט הוא תלוי הקשר.

סיעור מוחות (Brainstorming) - רקע

טכניקה זו הומצאה בשנת 1939 על ידי Alex F. Osborn. אוסבורן היה מנהל מתוסכל של חברה קטנה. מה שתיסכל אותו היה חוסר היצירתיות של עובדיו. 

אולי אצל אוסבורן הטכניקה הזו הוכיחה את עצמה, אבל חוקרים באוניברסיטת ייל מצאו שהיא אינה אפקטיבית. יתרה מכך היא אפילו משיגה תוצאות הפוכות ממה שהיא מנסה להשיג.

למרות הממצאים האקדמיים נעשה שימוש רב בטכניקה זו כולל בשלבי זיהוי וניתוח סיכונים במהלך תהליך של Risk Assessment.

סיעור מוחות

סיעור מוחות כולל מפגשים קבוצתיים. העיקרון המרכזי הוא שמותר לעלות כל רעיון שחושבים עליו. המטרה היא להרחיב את היריעה באמצעות רעיונות יצירתיים.
גם כשהרעיונות הזויים לחלוטין, נאסר על משתתפים אחרים בקבוצה לשלול אותם או לבקר אותם. מותר ללכת הלאה עם רעיון שהעלה מישהו אחר ולפתח אותו או לקחת אותו לכיוונים נוספים.

הרעיונות נרשמים במהלך הפגישות. בשלב מאוחר יותר מתבצע סינון בו נבחרים הדברים הרלוונטיים המעשיים מתוך "ים הרעיונות" שהועלו.

הבהקים על סיעור מוחות

1. לקבוצה יש מנחה. 
רצוי בעל ניסיון בסיעור מוחות.

2. אחת הסכנות היא התפזרות יתר לכיוונים שכלל אינם קשורים למהות הסיעור. 
תפקיד המנחה למנוע זאת.

3. הדינמיקה הפנימית בקבוצה חשובה. 
עלולים להיות כאלה, שעל אף העיקרון שמותר להעלות כל רעיון, יחששו להעלות רעיונות.
בקצה השני עלולים להיות משתתף אחד או משתתפים בודדים שישתלטו על הדיון.

4. רצוי שהקבוצה תהיה כמה שיותר מגוונת: אנשים ממגוון רחב של תפקידים ומקצועות, המכירים אספקטים שונים של הארגון.

5. זוהי טכניקה פשוטה וקלה ליישום.

6.  אפשר לשלב בסיעור מוחות טכניקות נוספות, למשל  Five Whys לה יוקדש פוסט בסדרת פוסטים זו.

סיעור מוחות בהקשר של ניהול סיכונים

טכניקה זו מתאימה במיוחד למצבים בהם יש קושי בזיהוי סיכונים או בניתוח מעמיק שלהם, כלומר: בארגונים גדולים ומרכבים ו/או במצבים בהם ההקשר אינו מספיק מוכר בארגון.
דוגמה להקשר פחות מוכר היא שינוי טכנולוגי מהותי בארגון שמנסים להבין את הסיכונים שלו לפני מימושו.

עצם ההשתתפות בסיעור מוחות יוצרת מעורבות ומחויבות של המשתתפים כלפי ניהול הסיכונים בארגון ועשויה לסייע במימושו.

הערה על סיעור מוחות בהקשר של ניהול סיכונים בכלכלת המשפחה

בדרך כלל סיעור מוחות מתאים יותר לארגונים ופחות למשפחות. למרות זאת אין לשלול באופן גורף שימוש בו בכלכלת משפחה. כאשר במשפחה הורים וילדים גילאי שנות העשרה של חייהם עשויים להיות מצבים בהם היועץ ישתמש בטכניקה זו.


בסדנאות לכלכלת המשפחה אפשר לתת "טעימה" של סיעור מוחות. קבוצה כזו עשויה להיות מספיק גדולה ומספיק מגוונת.

גם בפורמט הייחודי והנדיר של ייעוץ משתף למספר משפחות ניתן להשתמש בטכניקה זו. 

נשים מוכות

מודעה של ההצגה לפני יותר מ-30 שנים

לפני יותר משלושים שנה הועלתה ההצגה נשים מוכות בבימויה של נולה צ'לטון. צ'לטון, בימאית עטורת פרסים, ביניהם פרס ישראל לאמנות הבמה בשנת 2013, נהגה לחבר בין הצגות ופרויקטים חברתיים. 

אחת השחקניות, שהזמינה אותי לצפות בהצגה, סיפרה לי שכהכנה להצגה נפגשה כל שחקנית עם אישה מוכה ממקלט לנשים מוכות במשך תקופה ארוכה על מנת להכיר מקרוב את עולמן של נשים מוכות. מהסיפורים שלה ומההצגה נחשפתי לעולמן של נשים מוכות, מעט יותר ממה שנחשפים לכך בתקשורת.

בלוג זה עוסק בכלכלת משפחה או כלכלת יחידים ולכן המונח נשים מוכות אינו מתייחס לנשים מוכות פיזית על ידי בעליהן, אלא לנשים מוכות כלכלית או כפי שניסחה אותו אישה אחת כזאת: "סבלתי מטרור כלכלי מצד בעלי". 

ייעוץ כלכלי ויחסים בין זוגות של נועצים

ייעוץ בכלכלת המשפחה אינו תחליף לטיפול זוגי. היועץ אינו עוסק ביחסים האישיים בין בני זוג, אלא שלא אחת היחסים האישיים משתקפים גם בעיסוק התמים לכאורה בבעיות כלכליות. 

היועץ או היועצת מגלים לפעמים שבני זוג לא באמת דיברו ביניהם תקופה ארוכה. 
כך למשל, לכל אחד מהשניים דילמות כלכליות וחלומות כלכליים שונים. זה כשלעצמו אינו בעיה, אבל אף לא אחד מהם מודע לחלומות של בן זוגו או בת זוגו. 

השאיפות הכלכליות או החלומות הכלכליים קשורים ישירות לתחומים אחרים בחיים. היועץ בסך הכל מקשר בין החלום ובין הפן הכלכלי של מימושו. 

היחסים האישיים צצים במהלך הייעוץ הכלכלי מבלי שיועץ פיננסי יעלה אותם, ינתח אותם ויתעמק בהם.

כמה הבהקים כלכליים לפני שאגיע לנשים מוכות

1. מניעים כלכליים הם גורם לאחוז גבוה מהגירושים.

2. ברוב המקרים נשים מרוויחות פחות מגברים. 
גם שיש להן כישורים זהים לכישורי הגברים והן ממלאות תפקיד דומה. 

3. ברוב המשפחות הבעל הוא זה שמנהל את הצדדים הפיננסיים של החיים המשותפים.
זה מודל לא רע במקרים שהבעל יודע יותר ומתעניין יותר והוא גם משתף את אשתו בדילמות ובהחלטות, אבל זה קורה גם במקרים בהם הבעל רחוק מלדעת כיצד להתנהל באופן סביר מבחינה כלכלית.
זה קורה גם במקרים שבהם האישה מבינה בהיבט הכלכלי הרבה יותר מהבעל.

4. גברים נוטים לקחת יותר סיכונים מנשים
זה נכון גם להתנהלות כלכלית. זה לא תמיד רע כי סיכונים עשויים ללכת ביחד עם סיכויים.
השאלה המהותית אינה: האם הם לוקחים יותר סיכונים אלא האם הם מנהלים את הסיכונים באופן סביר או באופן מיטבי?

הדוגמה הבאה של שניים מחבריי לעבודה בעבר המאוד רחוק תבהיר את הנושא.

האחד ניהל סיכונים. מכר דירה בעיתוי מתאים ושכר דירה. ניהל בתבונה את ההשקעות של הכספים שקיבל במשך מספר שנים. זה היה הבסיס לבית פרטי שבנה.

השני, שראה שחברו הצליח החליט לעשות כמוהו. הוא מכר את הדירה ורכש מניות בבורסה. 
אלא שהוא בחר בעיתוי גרוע: ממש לפני  נפילה בשוק המניות. הוא גם שם את כל כספו במניה אחת מסוימת ש"צללה' יותר מלא מעט מניות אחרות. 
הוא נשאר ללא דירה וגם כמעט ללא כסף. 

נשים מוכות כלכלית

נשים מוכות כלכלית אינן יכולות להוציא מכספן או מהכסף המשותף להן ולבעליהן. כאשר הן רוצות או צריכות להוציא כסף הן צריכות לבוא לבעל ולבקש ממנו.
אם הוא מסכים, הוא נותן להן את הסכום הדרוש לדעתו לאותה הוצאה. 

האופן הטכני שבו זה נעשה במקרים בהם נתקלתי הוא שחשבון הבנק רשום רק על שם הבעל. לאישה גם אין כרטיס אשראי משלה. היא אפילו לא מיופת כוח לפעול בחשבון.

המסר של הגבר המכה כלכלית

הגבר המכה מעביר מסר לאשתו המוכה שהוא זה השולט ועליה לעשות כרצונו.
גם גבר המכה כלכלית מנסה להעביר מסר זהה של שליטה וכוח. האמצעי הוא יותר מתוחכם: 
לא כל שכן שפוגש את אשתו יוכל לראות את החבורות הטריות על פניה או על זרועותיה.
לא כל השכנים ישמעו את הצעקות שלה כשהיא מוכה. 

בשני המקרים מייצרים תחושה של פחד. 
בשני המקרים זה מקשה על האישה להיפרד, לעזוב או להתגרש. 

פרופיל האישה המוכה כלכלית - לא מה שחשבתם

נדמה לי שמרבית הקוראות והקוראים יראו לנגד עיניהם משפחה שבה הבעל עובד, לפעמים עובד קשה, ומפרנס את משפחתו. האישה היא עקרת בית. אין לה הכנסות ולכן היא תלויה כלכלית בבעלה. 

בלא מעט מקרים נתקלתי במודל שונה: גם האישה עובדת ומקבלת שכר. המשכורת שלה נכנסת לחשבון על שם בעלה, שאין לה זכות לפעול בו. 

לא ממש דייקתי במילה "גם" במשפט הקודם. כבר ראיתי מקרים של נשים שהרוויחו יותר מהבעל אבל לא היו יכולות להשתמש בכספים שהרוויחו בעבודתן, ללא שהבעל ייתן להן מזומנים. 
באחד המקרים היה מדובר באישה שהיא רופאה שעבדה במקצועה.

אחרי הגירושים

לא מעט נשים מוכות בסוף מתגרשות. גם נשים מוכות כלכלית. 
לרוב לאישה גרושה קשה כלכלית: ברוב המקרים ההכנסות שלה קטנות. ההוצאות לא ממש קטנות. העומס עליה גדל ולכך גם מתווספים קשיים של הילדים איתם צריך להתמודד.

ההתנסות שלהן בהתנהלות כלכלית פחותה מההתנסות של הבעלים מהן נפרדו.

כאשר מדובר בנשים מוכות כלכלית אין להן התנסות כלכלית משמעותית כלשהי ובלא מעט מקרים הן בורות כמעט לחלוטין אפילו בצדדים הבסיסיים ביותר של התנהלות כלכלית. 

תהליך השיקום צריך לכלול גם לימוד המיומנויות הבסיסיות של התנהלות כלכלית.