יום חמישי, 16 ביולי 2020

קורונה: של מי הכסף?

נגיף הקורונה. מקור התמונה: ויקיפדיה

זהו פוסט שלישי בסדרת הפוסטים על הטיפול הלא נכון של ממשלת ישראל במשבר הכלכלי בעקבות הקורונה. בפוסט הראשון עסקנו בחל"ת כפוי. בפוסט השני בערבות מדינה זניחה להלוואות
בפוסט זה נשאל: של מי הכסף שמחלקים?



רקע



גילוי נאות

אני אזרח וותיק. בתוקף היותי כזה קיבלתי מענק של 500 שקלים. לפני שתרמתי אותו הסברתי, שזה בעצם כסף שאנחנו, משלמי המיסים הישראלים, נחזיר למדינה. כנראה שנחזיר יותר ממה שקיבלנו.


השאלה עליה לא ענה נגיד הבנק האמריקאי

בפודקסט "מנועי הכסף" של העיתון "כלכליסט" משוחחים אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי והאסטרטג הראשי של בית ההשקעות "פסגות", והעיתונאי שי סלינס על נושאים כלכליים שונים. באחד הפודקסטים הם מדברים על מסיבת עיתונאים של יו"ר הפד ג'יי פאול. הוא ענה בסבלנות על כל השאלות פרט לאחת. השאלה שלא ענה עליה הייתה: האם מדיניות ההרחבה הכמותית (כלומר: פיזור כסף על ידי הממשלה) בארצות הברית עלולה להביא לקריסת הכלכלה של ארה"ב? 

הרחבה כמותית היא מדיניות של חלוקת כסף על ידי ממשלות ובנקים מרכזיים למניעת או דחיית משבר כלכלי. בולט במיוחד בתחום זה הבנק המרכזי של האיחוד האירופי, המרבה לחלק כסף שאין לו. 
השאלה היא: האם חלוקת כסף, שאין לו באמת כיסוי כלכלי, עלולה להביא לקריסה כלכלית? 
זו שאלה מורכבת. היא נוגעת גם לשאלה העקרונית: מי אחראי על ייצור הכסף? בנקים מרכזיי, כמו שהיה נהוג בעשרות השנים האחרונות או אולי ממשלות? 
אתם מוזמנים לקרוא מאמר מעניין של ד"ר אלי קוק מאוניברסיטת חיפה. כותרת המאמר: שובה של שאלת הכסף.

דעתי האישית היא שאי אפשר לחלק לאורך זמן כסף שאין בדיוק כמו שבכלכלת המשפחה אי אפשר להוציא לאורך זמן יותר מההכנסות.



בעל עסק נזעם בטלוויזיה הישראלית

בעל עסק נזעם שהופיע בשידורי החדשות באחד מערוצי הטלוויזיה, קונן על המצב הקשה במיוחד שבו הוא נמצא. הוא פנה בשידור חי אל ראש הממשלה שייתן כסף לעסקים קורסים. האיש אמר לראש הממשלה, שכמובן לא הקשיב לו: "זהו הכסף שלנו".


איזה כסף מחלקת ממשלת ישראל לאזרחים בזמן הקורונה?


בואו נצבע באמת את הכסף המחולק לאזרחים הנפגעים מהמשבר. צודק אותו בעל עסק האומר, שזהו הכסף שלנו ולא של הממשלה. בסופו של יום אנחנו נחזיר אותו מכיסנו הפרטי. בדיוק כמו שמשפחה הבאה לייעוץ בכלכלת המשפחה צריכה להחזיר את ההלוואות והאשראי שלקחה.  

כמו שכשמחזירים הלוואה מחזירים יותר ממה שלקחנו כך גם במקרה זה: אנחנו נחזיר יותר ממה שנקבל



למי שכבר שכח

למי שכבר שכח, מעט לפני הקורונה דובר על גרעון תקציבי גדול במיוחד במדינת ישראל. דובר על "בור תקציבי". דובר על העלאת מיסים. דובר על צמצום בהוצאות הממשלה. ברור שמשבר הקורונה הקטין את הכנסות המדינה ממיסים ולא הגדיל אותן.


השאלה שאני לא מתעלם ממנה

זוהי בדיוק השאלה שיו"ר הפד בחר שלא לענות עליה: האם ההרחבה הכמותית בישראל עלולה להביא למשבר כלכלי עוד יותר חריף? בהמשך הפוסט אנסה להתייחס אליה.

יועצים לכלכלת המשפחה פוגשים גם משפחות ויחידים שלא מצליחים להחזיר את האשראי וההלוואות ומגיעים להליכים של הוצאה לפועל. בבלוג זה התייחסתי כבר למדינה שהגיעה יותר מפעם אחת למצב דומה להוצאה לפועל.

האם מדינת ישראל חסינה מפני מצב כזה בגלל שיש לה הצלחות בתחום ההייטק או בתחום הצבאי? 
אל תרמו את עצמכם ותגידו שהיא חסינה. אתם לא ממשלת ישראל שמחלקת לכם את הכסף שלכם.



איך מחלקים את הכסף הנוסף שהמדינה מוציאה?


יגידו בצדק רב, שבזמן משבר חמור (אני מעדיף את המילה האנגלית המדויקת יותר Crisis) אין ברירה למדינה אלא להוציא יותר כסף. 
השאלה היא: לאן הולך הכסף?

כמו בעריכת מאזן בכלכלת המשפחה, צריך להחליט במצב כזה: לאילו מטרות להזרים את הכסף וכיצד לחלק אותו ביניהן?

בישראל של שנת 2020 השיקולים הם פוליטיים ואישיים ולא שיקולים ענייניים. 
כשהשיקולים הם פוליטיים ואישיים מחלקים שווה בשווה לכולם. 
לאזרח וותיק כמוני שיש לו פנסיה וגם עובד, שמסתדר בקלות בלי ה-500 שקלים, ולקשיש החי על קצבת אזרח וותיק של המוסד לביטוח לאומי, שצריך לבחור בין אוכל לתרופות.

לפעמים זה לא מחולק שווה בשווה. השיקולים לתת למישהו יותר ולמישהו אחר פחות הם פוליטיים ולא ענייניים.

ערבות מדינה של 15% מהלוואות של עסקים היא דוגמה אחת לחלוקה לא נכונה של כסף. כפי שכתוב בפוסט, במרבית מדינות ה-OECD מדובר על ערבות מדינה של לפחות 60% מההלוואה. אין סיבה עניינית שמדינת ישראל לא תנהג כמוהן.

החל"ת הכפוי שגם עליו כתבתי פוסט ייעודי הוא דוגמה נוספת. בעתיד אולי יהיו פוסטים נוספים שיעסקו בדוגמאות נוספות.


צד ההוצאה


בכלכלת המשפחה מבינים זאת היטב: כשיש הוצאות גדולות מהכנסות צריך לצמצם בהוצאות לא חיוניות. 
כאן נכנס שיקול הדעת של כל יחיד או כל משפחה. אני כיועץ נמנע להתערב בהחלטות כאלה, למעט מקרים קיצוניים במיוחד.

האם משפחה שמצמצמת בהוצאות יכולה להמשיך להוציא סכומים גבוהים על מנוי פיס? האם משפחה שמצמצמת בהוצאות יכולה להמשיך להוציא סכומים גבוהים על לימוד מקצוע? 
אני לא זה שעונה למשפחה על השאלות האלה. אני יכול לנסות לדון איתם במשמעויות במקרה הספציפי שלהם.

למי שלא יודע, יש לי תואר בסטטיסטיקה מהאוניברסיטה העברית. המשמעות היא שהתשובה האישית שלי לשאלה הראשונה היא חד-משמעית: מנוי לפיס זו הוצאה שהייתי מקצץ מיד. ההסתברות לזכות בפרס בסכום גבוה מההוצאה היא נמוכה מאוד. 
אדגיש, זו התשובה האישית שלי.

לשאלה השנייה אין לי תשובה נחרצת. זה תלוי בנסיבות. ההבדל הוא שלימוד מקצוע שבטווח ארוך עשוי להגדיל בעתיד את ההכנסות הוא השקעה. מנוי פיס הוא הוצאה שלא תחזיר את עצמה.

בראייה שלי ממשלת ישראל של שנת 2020 דומה לאדם שאין לו מספיק כסף לאוכל למשפחתו ומעדיף להמשיך לקנות מנוי פיס. 


הוצאות על ראש ממשלה, שרים, חברי כנסת ומקורבים


במדינות מתוקנות מקצצים בהן בזמן משבר הקורונה. ראשי ממשלה אחראים ושרים אחראים באותן מדינות מבקשים בעצמם לקצץ בשכרם.  הקורא הממוצע בוודאי מכיר את הספרה הראשונה של מספר השרים במדינת ישראל ואת החוק הנורווגי ואת העלאות השכר לשרים ולחברי כנסת. 


בחורים צעירים ובריאים שאינם רוצים לעבוד


באופן עקבי, משיקולים פוליטיים, ממשלת ישראל מעודדת לימוד של צעירים חרדים בישיבות במקום לעבוד. זה גורם נזקים כלכליים חמורים לכלכלת מדינת ישראל.
משבר חמור כמו המשבר הכלכלי בזמן הקורונה הופך קיצוץ בזה להכרח.

איני מתעלם מכך שבשוק עבודה קשה, שבו כל כך הרבה מובטלים, צעירים חרדים רבים ללא כישורי עבודה לא יצליחו כנראה עבודה.
איני מציע לעשות את זה בתהליך של Big Bang, אלא בתהליך מודרג. 
הצעד המידי המתבקש היא הפסקת כל תמיכה ממשלתית לתלמידים חדשים בישיבות.

בהדרגה צריך לקצץ גם במה שמקבלים תלמידי הישיבה הוותיקים, אולי למעט מספר קטן של עילויים. 
איני מציע להרעיב אותם. את הכסף שישתחרר צריך להפנות למשל לתקציב הרווחה. 
מי שבאמת זכאי לזה יוכל לקבל תמיכה כמו כל אזרח ישראלי אחר באותו מצב.


דוגמאות נוספות

 הדוגמאות שבחרתי הן קיצוניות. בוודאי שיש דוגמאות נוספות. בחרתי לא להציג אותן כאן.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

בריאות: היבטים כלכליים

  היגיאה אלת הבריאות במיתולוגיה היוונית, ציור של גוסטב קלימט, מקור התמונה: ויקיפדיה   רבים מאיתנו אינם יודעים להעריך בריאות טובה לפני שהם חו...