הבית הוורוד. בית נשיא ארגנטינה |
סיימון קוזנץ (זוכה פרס נובל לכלכלה): "יש 4 סוגי מדינות מפותחות, נחשלות, יפן וארגנטינה"
בבתי עסק בארגנטינה מוכנים לקבל כרטיסי אשראי. אפשר לראות גם על דלתות בתי העסק את סמלי כרטיסי האשראי שהם מכבדים. בכל זאת כמעט אף אחד אינו משתמש בכרטיסי אשראי.
מדוע זה קורה?
האמירה ההומוריסטית, של סיימון קוזנץ, כלכלן אמריקאי יהודי שזכה בפרס נובל לכלכלה בשנת 1971, המופיעה בתחילת פוסט זה, נותנת רמז לכך.כשאתם משלמים בכרטיס אשראי בפזוס ארגנטינאים התשלום מומר לדולרים אמריקאים. אם מדובר בישראלים, תשלמו גם על המרה מדולרים לשקלים. כל המרה כזו עולה כסף.
תהליך המרה כזה עולה כסף, אבל הוא קיים גם בהרבה מדינות שבהן אנחנו משלמים בכרטיסי אשראי.
בכל המדינות ההמרה מתבצעת לפי השער הרשמי של המטבע המקומי. גם בארגנטינה.
הייחוד של ארגנטינה הוא בכך שהשער הרשמי של הדולר נמוך בהרבה מהשער הריאלי שלו.
מדוע שער הדולר הרשמי בארגנטינה נמוך משמעותית מהשער הריאלי?
הסיבה לכך היא האינפלציה הגבוהה בארגנטינה. לארגנטינה היסטוריה ארוכה של היפר אינפלציה. כך למשל, בתקופת נשיאותה של איסבל פרון הייתה אינפלציה של 300% לשנה. על פי הויקיפדיה, במשך 17 שנים מ-1975 עד 1991 עלו המחירים פי 20 מיליארד !!!
הכתבה של גלעד צוויק בישראל היום מציגה מצב עגום גם בשנת 2019. על פי הכתבה, ארגנטינה על סף קריסה כלכלית והפזו הארגנטינאי נחלש מול הדולר ב-90% תוך 12 חודשים.
גם בביקורי בארגנטינה בפברואר 2020 הייתה אינפלציה גבוהה. באינפלציה כזו, מוכנים לקבל מתיירים דולרים בשערים גבוהים בהרבה מהשער הרשמי. הארגנטינאים מעדיפים להחזיק מטבע זר ולא פזוס.
יש לארגנטינאים בעיה נוספת כשהם רוצים לקנות דולרים באופן חוקי. הם מוגבלים בסכום הרכישה, אבל בעיקר משלמים עבורו בשער גבוה בהרבה מהשער הרשמי.
בכמה גבוה מהשער הרשמי?
שמעתי ממקומיים בעיקר את המספר 30% תוספת. שמעתי גם את המספר 40%, שכנראה צריכים לשלם אותו בהקשרים ספציפיים של רכישות.
האם בכלל צריכים חלפני כספים?
אני בבית הקפה בו ישב בורחס. משמאלי דמות בגודל טבעי של בורחס ז"ל |
אין צורך ממשי בחלפני כספים. כמעט בכל חנות או מסעדה מוכנים לקבל תשלום בדולרים בשער גבוה בהרבה מהשער הרשמי. חלק גדול מבתי העסקים, אפילו מפרסמים את השער.
את העודף מקבלים בפזוס ארגנטינאים, כך שיש לכם גם כסף מקומי להוצאות קטנות.
קרלוס מנם והצמדת שער הפזו לדולר האמריקאי
קרלוס מנם. מקור התמונה: ויקיפדיה |
יש החושבים שקרלוס מנם שנבחר לנשיא ארגנטינה בשנת 1989 וכיהן כנשיא במשך 10 שנים תרם רבות להתערערותה של כלכלת ארגנטינה ולאינפלציה הגבוהה בשנים שאחרי שלטונו.
אחד הצעדים הכלכליים הבעייתיים שעשה היה הצמדת שער הפזו הארגנטיני לשער הדולר. כשמצמידים את השער של הפזו לשער של הדולר לכאורה אין אינפלציה.
הצמדת שער מטבע של שתי כלכלות שצומחות בקצב שונה בהרבה היא בעייתית ויש לה השלכות שליליות.
גם שער יורו אחיד למדינות האיחוד האירופאי, שכלכלת חלקן צומחת בקצב גבוה יחסית(גרמניה למשל) וכלכלת אחרות צומחת בקצב איטי (איטליה למשל) יוצרת בעיות.
באחת הפסקאות הבאות תגלו מי עוד חשב להצמיד שער מטבע של ארצו לדולר.
מה עושים בפזוס ארגנטינאים מחוץ לארגנטינה?
במדינות אחרות, כולל מדינות בדרום אמריקה, לא ממש מוכנים לקבל תשלומים בפזוס ארגנטינאים. בדרך כלל לא מוכנים להמיר אותם למטבע מקומי.
האם אנחנו שונים מהותית מארגנטינה?
יורם ארידור. מקור התמונה: ויקיפדיה |
היום אנחנו שונים. בעבר הרחוק לאו דווקא.
כמה מזקני הדור עדיין זוכרים עדיין את שנות ה-70 המוקדמות ושנות ה-60 של המאה הקודמת. אזרחי ישראל היו מוגבלים בסכום מטבע זר שהיו יכולים לרכוש. אם זיכרוני אינו מטעה אותי, אז בפעם הראשונה שטסתי לחו"ל המגבלה הייתה 500 דולר לנוסע לחו"ל. אם נשאר כסף זר, הייתה חובה למכור אותו בבנק.
כמו הארגנטינאים, גם הישראלים עקפו את המגבלה וקנו דולרים בשוק השחור ברחוב ליינלבלום בתל אביב או במאה שערים בירושלים.
יורם ארידור כיהן בתפקיד שר האוצר של מדינת ישראל בשנים 1981 עד 1983. הוא נכנס להיסטוריה כשר האוצר הגרוע בתולדות מדינת ישראל.
ארידור ניהל "כלכלת בחירות" וגם אחריהן נקט במדיניות שגרמה לאינפלציה באחוז תלת ספרתי. על פי הויקיפדיה, בשנת 1983 הגיע אחוז האינפלציה בישראל ל-191%.
לקח זמן לשקם את כלכלת ישראל לאחר שארידור הודח מתפקידו. האחראים העיקריים לפתרון המשבר באמצע שנות ה-80 היו ראש הממשלה שמעון פרס ושר האוצר יצחק מודעי.
אגב, גם יורם ארידור, כמו קרלוס מנס בארגנטינה, רצה להצמיד את השקל הישראלי לדולר. למזלנו הרב, הוחלף על ידי מישהו אחר ולא הצליח להעביר החלטה כזו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה