יום רביעי, 12 באוגוסט 2020

כיצד התמודדתי עם משבר כלכלי אישי? - רקע והתמודדות

 

בפוסט כיצד להתנהל בזמן משבר כלכלי? - רקע הסברתי מדוע אני כותב סדרת פוסטים אישיים על התמודדות עם משבר בכלכלת המשפחה. הסברתי גם מדוע אני כותב את הסדרה דווקא בעיתוי הנוכחי. 

פוסט זה נותן את הרקע למשבר או יותר מדויק Crisis כלכלי אישי שלי.


רקע

עבדתי כמתכנת ואחרי זה כמתכנת מערכות הפעלה במשרד ממשלתי. היות שהייתי מומחה במערכת הפעלה נפוצה, קיבלתי לא מעט הצעות לעבור לעבוד בסקטור הפרטי. ההצעות היו בשכר גבוה משמעותית מהשכר שהרווחתי. לא נעים להגיד אבל דחיתי אותן בעיקר משום שפחדתי לעזוב את המסגרת המוגנת בה עבדתי.

בסקטור הציבורי לא מפטרים. בסקטור הציבורי יש פנסיה תקציבית מובטחת. בסקטור הציבורי גם לא צריך להחליף מקום מגורים מירושלים לתל אביב או לאחת מהערים הסמוכות לה.

שיקולים נוספים היו העבודה המעניינת והאפשרות ללמד קורסים בתחום המומחיות שלי במכללות. בנוסף לכך גם למדתי לתואר שני באוניברסיטה העברית בירושלים במקביל לעבודה.


מחממה למקום עבודה לא בטוח


כשהתקרבתי לגיל 40 משהו השתנה. המשרד הממשלתי הפך לחברה ממשלתית. מאוחר יותר העובדים עברו למעמד של עובדי חברה ממשלתית עם פנסיה צוברת ולא עם פנסיה תקציבית. 

זה נמשך בפיטורים של כשליש מהעובדים. בשלב זה כבר היה לי ברור: מקום העבודה אינו מקום עבודה יציב. כל אחד יכול להיות מפוטר ממנו

זה היה ברור לא רק לי אלא גם למרבית העובדים. המשמעות הייתה תרבות ארגונית חדשה: כל אחד מתמקד בעצמו ופחות חושב על טובת הארגון. 


ה-Crisis הכלכלי האישי שלי


בגיל 44 פוטרתי. הייתי נשוי ואב לילדים קטנים. בגיל 44 כבר לא היו לי הצעות עבודה רבות כמו בשנות ה-20 ובתחילת שנות ה-30 של חיי.

היו כמה גורמים שפעלו לרעתי בשוק העבודה:

    1. הייתי מבוגר

למבוגרים יש קושי במציאת עבודה. בתחום של מחשבים והיי-טק למבוגרים יש קושי רב במיוחד במציאת עבודה. כאמור כבר עברתי את גיל 40.


    2. הייתי Over Qualified

בשנים האחרונות של עבודתי באותו מקום הייתי מנהל. התרחקתי מהעבודה המקצועית בשטח. 


    3. היתרונות שלי היו מקצועיים ולא ניהוליים

הייתי מנהל טוב כשהאתגרים המהותיים בניהול היו אתגרים מקצועיים. כשפוליטיקה ארגונית הייתה במוקד הייתי מנהל לא טוב. 

    4. התמחיתי וצברתי ניסיון בפלטפורמה שהכריזו על "מותה"

הייתי מומחה למערכת ההפעלה של מחשבי IBM Mainframe. הדעה הרווחת באותה התקופה הייתה שהפלטפורמה הזו מתקרבת לסוף חייה. כתוצאה מכך הביקוש למומחיות בפלטפורמה זו היה נמוך יחסית. אגב, הפלטפורמה הזו עדיין חיה ובועטת ויש אנשים שמתפרנסים יפה מעבודה בפלטפורמה זו. 


  5. הייתי בסביבה מוגנת ולא ממש הבנתי מה זה לחפש עבודה

עבדתי במקום יציב ובמעט מקרים בחנתי אפשרות להחלפת מקום עבודה.


מפגש עם המציאות

אחרי שפוטרתי התחלתי לחפש עבודה. מהר מאוד גיליתי שקשה למצוא עבודה כשכיר. את הסיבות לכך תוכלו למצוא בפסקה הקודמת. 

היו כאלה שלא קיבלו אותי לעבודה ואמרו את זה. היו כאלה ש"מרחו" אותי וסיפרו לי שבקרוב אתחיל לעבוד. היו כאלה שלא השיבו לפניות שלי.

מסתבר שגם כעצמאי היה לי קשה למצוא עבודה. 

מהר מאוד זיהיתי ארגון שהיו לו מחשב IBM Mainframe אבל היה חסר לאנשיו ידע. שאלתי אנשים בחברת IBM שהכירו אותי והעריכו אותי, האם הם יכולים לעזור לי להיות יועץ של אותו ארגון? התשובה שקיבלתי: הם מאוד ישמחו אם אתן לאותו ארגון ייעוץ. "סוף כל סוף נוכל לדבר עם מישהו שמבין על מה אנחנו מדברים".

פניתי לארגון וקיבלתי תשובה שהם לא צריכים ייעוץ. אחרי חצי שנה שינו את דעתם, אבל במקום לקבל ייעוץ ממני או ממישהו דומה לי, הם בחרו לקבל ייעוץ מחברה שמוכרת מוצרי תוכנה ולא נותנת ייעוצים. 

הארגון המסוים הזה הוא דוגמה קיצונית למישהו שהיה כדאי לו לקבל ממני ייעוץ. היו גם הרבה דוגמאות אחרות קצת פחות קיצוניות. 


תכנון

הייתי צריך לתכנן את אופן ההתמודדות שלי עם המציאות החדשה, שבה חששתי ממצב ממושך ללא הכנסה מעבודה. 


משאבים כלכליים


 1. משכורת של אשתי כעובדת מדינה במעמד קבוע.


 2. חסכונות שצברתי


3. שכר עבודה שלי ????


4. חסכונות פנסיוניים יהוו בסיס לקיום לאחר הפרישה לפנסיה.


5. מקורות נוספים?


6. במקרי חירום קיצוניים עזרה מבני משפחה.


הנחת יסוד


אם צריך להצטמצם, אני אצטמצם בצריכה ובהוצאות. הילדים לא צריכים להיפגע.


הערכת סכום הכסף הנדרש


ההנחה היא שהפנסיה התקציבית של אשתי והפנסיה התקציבית המוקפאת שלי יספיקו לאחר הפרישה לגמלאות. 

צריך להעריך הערכה גסה מה הסכום שיידרש בנוסף למשכורת של אשתי. הערכה גסה שלי הייתה שצריך להגיע למינימום של 100,000 שקלים לשנה. 


הנחות 


החלטתי לבחור בהנחות על פי תסריט של Worst Case. לא לגמרי נכון כי עלולים להיות גם תסריטי קיצון גרועים מזה. 

על בסיס הנחות אלה נראה היה שנוכל לעמוד ביעד של סכום הכסף המינימלי הנדרש. אני מציין את ההנחות ובצבע אדום את מה שקרה במציאות.


1. עבודה שלי בתחום המחשוב במשך עד חמש שנים.

ההנחה הייתה שאוכל לעבוד במחשבים עד חמש שנים שבמהלכן אצליח לקבל הכנסה מתאימה להכנסה בענף בו עבדתי. אם תהינה הזדמנויות לעבוד יותר ואו להרוויח יותר במהלך חמש שנים אלה, חשוב לנצל אותן. אחרי זה ארוויח שכר זניח. אולי כמורה לשחמט, עיסוק שהיה לי ניסיון בו מתקופת לימודיי בבית ספר תיכון ומתקופת לימודיי באוניברסיטה. במהלך חמש השנים לנסות להגדיל את החסכונות על מנת להתקרב ככל האפשר לידע שהצבתי.

אחרי חמש שנים מצאתי את עצמי נותן ייעוץ לבנק לאומי כיועץ IT עצמאי  בהיקף של משרה או יותר ובשכר מכובד. 

ההנחה התבררה כפסימית משום שהמשכתי לעבוד ולהרוויח בהיקף כזה או אחר בתחום המחשבים במשך יותר מעשרים שנים.


2. התשואות על החסכונות שלי יהיו 0%.

זו הייתה הנחה פסימית במיוחד משום שהתשואה הממוצעת על השקעות סבירות באותה תקופה הייתה 3%-4%.

במציאות ההשקעות היו יותר מסבירות והתשואה שהשגתי עלתה על 4%. 

מקרה מעניין במיוחד היה בחירת קרן ההשתלמות שלי. באותה תקופה כמעט כולם חסכו בקרנות ההשתלמות של הבנקים. לא היו מסלולי חיסכון מגוונים כמו שיש היום. חסכתי בקה"ל. זו הייתה קרן השתלמות של בנק לאומי ובנק דיסקונט. "ציפור קטנה" לחשה לי שוועד טייסי אל-על החליט לחסוך בבית השקעות לא כל כך ידוע בשם :"אנליסט". הלכתי בעקבותיהם. אחרי כמה שנים שנים קראתי במדור כלכלי באחד העיתונים, שקרן ההשתלמות שהניבה את התשואה הגבוהה ביותר במשך חמש שנים הייתה "אנליסט". הגרועה ביותר.... ניחשתם נכון: קה"ל. הפער בתשואה היה למעלה מ-90%.  


3. העברה בין דורית

ביטוי עדין לירושה. למרות שידעתי שיש נכסים פיננסיים לדור ההורים, הנחתי שלא תהיה העברה בין דורית.

זוהי הנחה פסימית במיוחד במקרה שלי.

במציאות הייתה העברה בין דורית משמעותית.


4. לחפש ולנצל הזדמנויות להכנסות נוספות.

על חלק מהניסיונות האלה אכתוב בפוסט נפרד. בנוסף לייעוצים בתחום ה-IT מצאתי הזדמנויות גם להרצות בתשלום ולפעמים גם ללא תשלום בתחומי המומחיות שלי ב-IT. ההרצאות ללא תשלום היו תחליף לפרסומות בתשלום משום שהגדילו את ההסתברות לקבל ייעוצים. 

רוב ההרצאות היו בתשלום בעיקר בקורסים במכללות אבל גם הרצאות חד-פעמיות בארגונים.


לקחים אפשריים לקוראים


לא מעט מהקוראים נמצאים במצב של אי-וודאות כלכלית. אני מניח שיש בניהם כאלה שיצאו ממקום עבודה מוגן יחסית אל הלא נודע.

אחרים נמצאים במשבר כלכלי גם אם הם ממשיכים לעבוד בהיקף זה או בהיקף אחר.


לקח ראשון: תכנון

תכננו ולא רק לטווח זמן קצר. 

בדקו אילו משאבים כספיים יש לכם (חסכונות, רכוש, תמיכת בני משפחה וכיו"ב).

בדקו אילו חובות יש לכם (אוברדרפט, הלוואות, תשלומים נדחים בכרטיסי אשראי, הוצאות כספיות גדולות שתהיו חייבים להוציא וכיו"ב). 

חישבו על מקורות עתידיים להכנסות (בעיקר עבודה אבל גם תשואות על השקעות, שכר דירה על דירה שאתם משכירים וכיו"ב).

הניחו הנחות סבירות וגם הנחות גרועות ביחס להכנסות עתידיות וביחס להוצאות עתידיות ותכננו בהתאם את אופן ההתמודדות שלכם.

זכרו כי כל תכנון הוא בסיס לשינויים. עשויות להיווצר הזדמנויות להגדלת הכנסות. עלולים להיות מצבים שתרוויחו הרבה פחות ממה שתכננתם. 


לקח שני: התמודדות

אין די בתוכניות. צריך לבצע אותן. לא סתם לבצע אלא לבצע בנחישות ובהתמדה. במצב של Crisis זה הכרחי.


לקחים נוספים


חשבו על לקחים נוספים.




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

בריאות: היבטים כלכליים

  היגיאה אלת הבריאות במיתולוגיה היוונית, ציור של גוסטב קלימט, מקור התמונה: ויקיפדיה   רבים מאיתנו אינם יודעים להעריך בריאות טובה לפני שהם חו...