הנשיא שנכשל במבוא לכלכלה

 

הכותרת לעיל מתארת יפה את דעתי על הכלכלה האמריקאית בארבע שנות נשיאותו של דונלד טראמפ. אמש (29 באוקטובר) רואיין בטלוויזיה פרופ' ליאו ליידרמן מבנק הפועלים. 

ליידרמן אמר שהוא חושב שמלחמת הסחר היא הכישלון הכלכלי הגדול ביותר של טראמפ. 
אני חולק על דעתו. 

לא שאני חושב שמלחמת הסחר אינה כישלון. היא בוודאי כישלון. פרופ' סטנלי פישר, לשעבר נגיד בנק ישראל וסגן נגיד ה-FED האמריקאי, היה הרבה יותר נחרץ, כשאמר שטראמפ אינו מבין מה הוא עושה במלחמת הסחר. 

אני חושב שיש כישלונות כלכליים גדולים יותר מאשר מלחמת הסחר. 

בפוסט זה אפרט כמה מהכישלונות הכלכליים הקשים של טראמפ כשאת הגדול מכולם אשאיר לסוף.

 

הקורונה: התמונה שנזכור

תמונת אזרחים אמריקאים מחכים בתורים לחלוקת מזון בזמן משבר הקורונה היא התמונה שתישאר אחרי הכהונה הנוכחית של טראמפ. אנחנו מדברים על יותר ממיליון אזרחים אמריקאים שנזקקים לחלוקת מזון. 

טראמפ נכשל כישלון חרוץ בטיפול במשבר הקורונה ובמשבר הכלכלי כתוצאה ממנו. 

כמעט 229 אלף אמריקאים מתו מקורונה (נכון לסוף אוקטובר 2020). ארצות הברית, ביחד עם שתי מדינות נוספות, מדורגת הכי גרוע מבין מדינות ה-OECD בטיפול במשבר. 

טראמפ נהג בחוסר אחריות וזלזל בקורונה. מספר המתים עלול היה להיות גבוה יותר לולא כמה מושלי מדינות בארצות הברית החליטו לפעול אחרת ממה שטראמפ דרש. 

הסטטיסטיקה, על פיה שיעור התמותה מקורונה במדינות עם מושל רפובליקני גבוה מזה שבמדינות עם מושל דמוקרטי כנראה נובעת, לפחות באופן חלקי, מהקושי הגדול יותר של רפובליקנים לפעול בניגוד להנחיות של טראמפ.

תפיסת עולם ולא רק משבר הקורונה ומלחמות סחר 

הכישלונות הכלכליים החמורים של משבר הקורונה ומלחמות הסחר הם ביטוי של תפיסת עולם.

טראמפ פועל מהבטן על סמך תחושות שלו. אין תהליכים מסודרים של התייעצות עם מומחים. 

כך למשל, תחושת הבטן של טראמפ הייתה שהקורונה לא מסוכנת. המומחים אמרו משהו אחר. המספרים אמרו משהו אחר אבל טראמפ כמו טראמפ העדיף את תחושת הבטן.

אין יכולת להסתמך על מומחים.

אין עבודת מטה.

אין יכולת לתכנן.

אי אפשר לדעת למה לצפות ממקבל ההחלטות: היום הוא אומר משהו. מחר אולי יגיד משהו הפוך. 

לא כל חתולי הרחוב נולדו שווים

חתולי רחוב על חלון ביתי

חתולי רחוב יודעים לדאוג לעצמם ולשרוד גם בתנאים קשים. לא בהכרח תמיד יתנהגו באופן ראוי או הוגן.

חלק משחקני ה-NBA השחורים, שטראמפ מבקר אותם קשה, הם כאלה: גדלו בעוני בסביבה אלימה של פשיעה וסמים, במשפחות ללא אב ולפעמים גם ללא אם מתפקדת (למשל ג'ימי באטלר, שנזרק לרחוב כנער). 

האנשים האלה ראויים להרבה מאוד הערכה על נחישות, התמדה ואומץ שבעזרתם לא הידרדרו לפשיעה והוציאו את עצמם ממעגל העוני. 

גם טראמפ הוא חתול רחוב, שיודע לדאוג היטב לעצמו. כאן מדובר בסוג אחר של חתול רחוב. אביו היה אדם עשיר שהותיר לו כסף רב. טראמפ בזבז חלק גדול ממנו. הקריירה העסקית שלו שנויה במחלוקת. 

מודל שמזכיר יותר את דנקנר ופישמן מאשר אנשי עסקים מצליחים וערכיים כמו סטף ורטהיימר או אלי הורוביץ או גיל שוויד.

חלק מהונו השיג טראמפ באמצעות הופעות בתוכניות טלוויזיה ובאמצעות העלמות מס חוקיות או לא חוקיות, לדבריו באמצעות ניצול פרצות בחוק. על פי הויקיפדיה, "שש פעמים לאורך הקריירה שלו נקלעו חברות בבעלותו  לחדלות פירעון ונכנסו להליכי פירוק". 

השאלה שצריך לשאול ביחס ל"חתולי רחוב", ובכלל זה דונלד טראמפ, היא: האם  תמיד יעדיפו אינטרס אישי או שיהיו מסוגלים לדאוג גם לאחרים, למשל: אזרחי מדינה שהם עומדים בראשה או עובדים בחברות בבעלותם? 

הטעות הכלכלית הגדולה ביותר

אז אמרנו מלחמת סחר, משבר הקורונה, אינטרסים אישיים, אבל הטעות הכלכלית הגדולה ביותר שלו היא יותר בסיסית. 

הטעות באה לידי ביטוי באמצעות הסיסמה:  

"Make America Great Again". 

מודל של בדלנות ומיעוט שיתוף פעולה כלכלי עם מדינות אחרות.

התפיסה היא שאפשר, לכאורה, להחזיר את הגלגל אחורה. 

בעולם הדינמי והמשתנה שבו אנו חיים צריך להסתכל ולהסתגל. 

להסתכל קדימה לעתיד ולהסתגל לשינויים התכופים ולפעמים בלתי צפויים. 

מי שרוצה להחזיר את העבר מועד לכישלון. 

זה לא אומר שצריך להתעלם מהעבר ולזנוח את המסורת.

בביקורי ביפן בסוף שנות ה-80 של המאה שעברה ראיתי שילוב של קידמה טכנולוגית ושמירת מסורת תרבותית. 

המודל של טראמפ אטרקטיבי לחלק מהבוחרים, שההווה פחות מאיר להם פנים מהעבר אליו היו רוצים לחזור, ולכן מביא לו תועלות אישיות מסוימות בדמות בוחרים התומכים בו.  

המודל הזה הוא מתכון בטוח לכישלון כלכלי. 

בבלוג שלי העוסק במחשבים שאלתי את השאלה האם חברות הייטק ישרדו לאורך 10 שנים? 

בחרתי דווקא בחברות ענק חזקות כמו Microsoft, Google, Facebook ואחרות. לא כל אלה שהתייחסתי אליהן שרדו. חברות שלא הסתגלו לשינויים וחיו בעבר המפואר שלהן, לא שרדו.

חברה שלא הייתה מסוגלת להמשיך להיות Innovative (מילה מדויקת יותר מהמילה חדשנות בעברית) ולהמציא את עצמה מחדש לא שרדה. 

הסינים באים

בסין לא מתנהלים כמו שנשיא ארצות הברית טראמפ מתנהל. הם מתכננים לטווח אורך ופועלים על פי התוכניות. 

ההתמודדות שלהם עם הקורונה מוצלחת. חברות הייטק סיניות מצליחות, למשל Alibaba ו-Lenovo. 

שני הסיפורים להלן מראים זאת.

בזמן משבר הסאבפריים

את הסיפור האמיתי הזה שמעתי מיוסי אש, מורי ורבי בתחום של כלכלת המשפחה. 

בזמן משבר הסאבפריים הוא ביקר אצל ביתו, שהתגוררה בשנחאי באותה תקופה. חבר משפחה שלה ניהל את הסניף הסיני של חברת ישראלית שלה פעילות עסקית בארצות רבות בעולם. 

המנהל סיפר לו שהוא ישב בישיבה והמזכירה שלו נכנסה ואמרה לו שיש מישהו שרוצה לדבר איתו. המנהל אמר לה להגיד לאיש שהוא ידבר איתו בעוד חצי שעה אחרי שיסיים את הישיבה. "הוא לא יחכה חצי שעה" אמרה מהזכירה. התשובה לשאלה מי האיש? הייתה גנרל סיני. 

הישיבה הסתיימה בטרם עת והגנרל הסיני נכנס. הוא אמר למנכ"ל שממשלת סין מעוניינת להמשיך בעסקים על החברה גם אחרי המשבר. הוא הגיע על מנת לברר  מה צריכה החברה על מנת לעבור את המשבר? 

המנכ"ל שפך את כל החלומות הרטובים שלו כמו פטורים ממיסים. העוזר של הגנרל רשם. אחרי יום צלצלו אל המנכ"ל ואמרו לו שכל הבקשות שלו נענו. הם גם בוצעו בפועל. 

בשיחות עם מנכ"לים של חברות בינלאומיות אחרות שמע המנכ"ל הישראלי, שהוא אינו יוצא דופן. אצל כל אחד מהם התייצב באותו יום גנרל סיני והתסריט היה זהה. 

מה יהיה בשנת 2030?

איני יודע האם טראמפ ואנשי הממשל שלו שואלים את עצמם את השאלה הזו. הסינים בנו תוכנית לעשר שנים על מנת להיות המובילים הטכנולוגיים בשנת 2030. מי שישלוט בטכנולוגיה יוביל גם את הכלכלה העולמית. 

קראתי מאמר של אזרח אמריקאי מודאג המתייחס למה שנעשה בסין בהשוואה למה שקורה בארצות הברית. לאזרח האמריקאי הזה קוראים Tim Or'eilly. 

Or'eilly הוא מהראשונים שהגו את מודל ה-Web 2.0 לפני יותר מעשור.

במאמר שכתב הוא אומר שהתוכנית הסינית מבוססת על הגמוניה טכנולוגית בתחום של AI. 

לדעת הסינים המפתח לשליטה בתחום הם מומחי אלגוריתמים. מומחי אלגוריתמים הם מתמטיקאים. הסינים מתמקדים בחינוך מתימטי בבתי הספר והתוצאות של מבחנים בינלאומיים מראות שהם מצליחים בכך.

Or'eilly מתוסכל  מכך שבארצו, ארה"ב, אין תוכניות לטווחי זמן ארוכים ולימודי המתמטיקה לא ממש מוצלחים, כפי שמראה דירוגה הלא גבוה של ארצות הברית במבחנים בינלאומיים.

המשך המדיניות של ממשל טראמפ על ידו או על ידי ממשל אחר יביא כנראה לכך שסין תהיה הכלכלה הגדולה בעולם בשנת 1930 או אולי אפילו קודם.

הפרשות לפנסיה: המעגל הרע

רבקה (שם בדוי לחלוטין) גדלה כחרדית השייכת לאחת החסידויות הקטנות. מאמינה גדולה לא הייתה, אבל קהילות חרדיות הן יותר מסגרת חברתית של קהילה מאשר אמונה דתית. 

המפנה חל כשהייתה בת 19 וחצי. האדמור מכתריאליבקה (שם בדוי לחלוטין) החליט שעליה להתחתן עם אברהם (שם בדוי לא פחות). 
אברהם, בן למשפחה מכובדת במיוחד בקהילה, נחשב לסוג של "כבשה שחורה" במשפחתו. 

רבקה החליטה שעדיף לצאת בשאלה לפני שמחייבים אותה להתחתן איתו מאשר לצאת בשאלה כגרושה עם שניים שלושה ילדים.

עבודה

כשהייתה קצת מעל גיל 20 רבקה עבדה במקום עבודה במשך תשעה חודשים. היא עברה למקום אחר עם שכר גבוה יותר ועבדה בו במשך חמשיה חודשים ושוב החליפה למקום עבודה, שגם בו עבדה במשך חמישה חודשים. היא עבדה חמישה חודשים נוספים במקום עבודה חדש ואז מצאה עבודה מתאימה יותר שבה היא עובדת כבר יותר מחצי שנה. 

תמימות

כמו יוצאים בשאלה רבים בתחילת דרכם בעולם הלא-חרדי היא לא ממש הכירה את העולם. במקרה שלה התמימות באה לידי ביטוי כשחשבה שהמעסיק הראשון משלם לה את כל מה שמגיע לה. היא לא ידעה שהוא חייב על פי חוק בהפרשות לפנסיה.

יש מעסיקים שמנצלים את התמימות. המעסיק הראשון לא הפריש עבורה לפנסיה על אף שהיה חייב לעשות זאת. רבקה לא דרשה את המגיע לה.

כמה כסף הפסידה רבקה?

מה אומר החוק?

על פי אתר "כל זכות", שיעור הפרשה לפנסיה הוא 18.5% מהשכר. 6% מפריש העובד משכרו. את היתר משלם המעביד. 6.5% מפריש המעסיק לפנסיה ו-6% לפיצויים.

זכאי להפרשות פנסיוניות כל עובד מעל גיל 21 וכל עובדת מעל גיל 20. כן גם רבקה שלנו זכאית להפרשות כאלה, אבל יש תנאים נוספים:

1. עובד שאין לו חיסון פנסיוני, קרן פנסיה למשל, זכאי להפרשות פנסיוניות רק אחרי חצי שנה.

רבקה הייתה זכאית לקבל פנסיה על שלושת החודשים האחרונים של עבודתה אצל המעסיק הראשון.

2. מי שיש לו קרן פנסיה (או חיסכון פנסיוני אחר) זכאי להפרשה מתחילת עבודתו אבל לפי אחת הפרשנויות (זו שמעבידים אוהבים יותר) הוא מקבל את זה רק אחרי שלושה חודשי עבודה רטרואקטיבית מתחילת עבודתו. 

לו המעביד הראשון היה מפריש לה לפנסיה והיא הייתה מראה למעביד השני דוח של קרן הפנסיה, הוא היה חייב להפריש לה לפנסיה עבור כל חמשת חודשי עבודה.

היות שלא הייתה לה קרן פנסיה על פי חוק הוא חייב להפריש לה רק אחרי חצי שנה של עבודה. היות שעבדה חמישה חודשים בלבד הוא אינו חייב להפריש לה לפנסיה.

מעגל רע

זהו תרגום שלי למושג האנגלי Vicious Circle. כתוצאה מזה שהמעביד הראשון שאינו מכבד את החוק לא הפריש לה על שלושה חודשים לפנסיה, שלושה מעבידים הגונים שמכבדים את החוק לא הפרישו לה לפנסיה עבור שנה ורבע!!!!

מה צריך לעשות?

1. לוודא שמשלמים לכם את מה שמגיע לכם על פי חוק, כולל הפרשה לפנסיה.

2. אם מגלים שמעביד לא הפריש לפנסיה אחרי שמסיימים לעבוד אצלו, צריך לדרוש ממנו שישלם את הכסף רטרואקטיבית.

אחרת אפשר להגיד נגדו תביעה משפטית, לאו דווקא באמצעות עורך דין שמשלמים לו. 

3. אם המעביד שלא הפריש לפנסיה מפריש בדיעבד,  כדאי לבדוק את ההשלכות על כל שרשרת התעסוקה שאחרי מעביד זה.

נושאי ההרצאות והסדנאות שלי נכון לשנת 2020

 

יש לי ניסיון רב כמרצה החל מימיי כסטודנט לתואר שני, שהעביר תרגילים כעוזר הוראה, המשך בשנים רבות בהן הרציתי במכללות ובלימודי החוץ של הטכניון על מחשבים וטכנולוגיית המידע וכלה בימים אלו. 

בשנים בהן עסקתי באינטנסיביות בטכנולוגיית המידע הרציתי גם בכנסים מקצועיים ובארגונים.

בשנים האחרונות אני עוסק לא מעט בנושאים אחרים כמו: כלכלת המשפחה, ניהול סיכונים וברידג' ומרצה על נושאים בתחומים אלה וגם בתחומים אחרים אליהם נחשפתי.

אני מרצה גם לא מעט הרצאות העשרה ולא רק הרצאות למקצוענים. 

בימי קורונה עגומים אלה אני מרצה גם מרחוק באמצעות זום וכלים אחרים.

בחלק מתחומי ההרצאה אני מעביר גם סדנאות.

פוסט זה הוא עדכון לפוסט שנכתב לפני שלוש שנים ותיאר את נושאי ההרצאות שלי.

כלכלת המשפחה

בתחום זה אני מעביר גם סדנאות. מגוון הנושאים על כלכלת המשפחה עליהם אני מרצה הוא גדול. אני מתאים את ההרצאה והסדנה למשתתפים בה, למשל: הרצאה למורות, הרצאה לאזרחים וותיקים, הרצאה לניצולי שואה, הרצאה לצעירים יוצאי אתיופיה, הרצאה לנכים. ההרצאות נוגעות בכל האספקטים של כלכלת המשפחה כולל הטיות רגשיות ואחרות המשפיעות על קבלת החלטות כלכליות.

הרצאות מיוחדות  

כלכלת המשפחה בעולם השלישי: ההקשר התרבותי

יש קשר בין התנהלות כלכלית ותרבות. בביקוריי במדינות מתפתחות ניסיתי להבין איך מנהלים המקומיים את כלכלת המשפחה שלהם בעולם ללא יציבות תעסוקתית, ללא פנסיה וללא בנקים. 

למדתי לזהות את הקשר בין התרבות המקומית להתנהלות הכלכלית של משפחות. 

בהרצאה אני מדבר על אינדונזיה, אתיופיה, מדגסקר ועל המדינה המרתקת ביותר לטעמי, בהוטן.

הבנק אויב או אוהב? - כיצד להתנהל מול הבנקים 

לרבים יש רגשות כלפי הבנקים (פחד, שנאה וכיו"ב) ורבים לא מבינים את האופן בו בנקים עובדים. השילוב של רגש וחוסר הבנה מוביל להתנהלות שגויה של לקוחות מול בנקים. מההתנהלות הזו נפגעים הלקוחות.

יש לי תשתית להרצאה דומה על עולם הביטוח. 

סיכונים בכלכלת המשפחה

ההרצאה משלבת בין המומחיות בניהול סיכונים לבין המומחיות בכלכלת המשפחה. 

האם את צריכה את תרבות הצריכה?

הרצאה על המשמעויות הכלכליות ומשמעויות אחרות של תרבות הצריכה הנפוצה במיוחד בארצות הברית ובישראל.

ניהול סיכונים

קורס של חברת PECB למקצוענים בתחום לצורך קבלת הסמכה בינלאומית. זהו קורס של 4 ימים מלאים המאורגן על ידי חברת א.ה. הדרכה וטכנולוגיה בע"מ.

סיכונים הם חלק מכל דבר בחיים. ניהול סיכונים  הוא הדרך להתמודד איתם. 

הרצאות העשרה על ניהול סיכונים מותאמות לפי מאפייני המשתתפים.

ניהול משברים

ימי הקורונה ומשבר הכלכלי הם ללא ספק משבר חמור במיוחד. לזה מתלווים משברים כלכליים למשפחות ויחידים ומשברים אישיים.  יש קשר הדוק בין ניהול סיכונים לניהול משברים.

קורס של כחמש שעות שהכנתי לפני מספר שבועות מתאים לארגונים המעוניינים להיערך נכון על מנת להתמודד עם המשבר.

אני מעביר גם הרצאות העשרה וסדנאות. 

לקראת פרישה ואחרי פרישה

פרישה לגמלאות היא צומת משמעותית בחיים בכלל ובחיים הכלכליים בפרט. ההרצאה עוסקת במשמעויות הכלכליות ובאופן שצריך להיערך לקראתן וקושרת בין התחום הכלכלי לתחומים אחרים שמשתנים לאחר הפרישה לגמלאות.

ברידג'

יש הבדל גדול בין ללמד ברידג' לבין הרצאות על ברידג'. 

ההרצאה שלי "ברידג' כראי החיים" עוסקת באספקטים שמסביב למשחק עצמו: זוגיות בחיים ובברידג', יצירתיות, אמון, אספקטים חברתיים, השפעות בריאותיות ועוד. 

הערך הכלכלי של מכרזים

 

שני חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת סטנפורד זכו בפרס נובל לכלכלה לשנת 2020. פול מילגרום ורוברט ווילסון זכו בפרס עבור תרומתם לשיפור תורת המכרזים והמצאת פורמטים חדשים למכרזים שמיטיבים עם המוכרים. "שיטת המכרזים החדשה שפיתחו השניים היא דוגמה יפה לאופן שבו מחקר יכול לייצר המצאות שמשפרות את החברה". זהו התרגום ב-YNET לחלק מנימוקי הזכייה שלהם בפרס.

נכון לעכשיו, אני ממש לא מכיר את העבודות שלהם ולא מכיר את התחום התיאורטי של תורת המכרזים. תוכלו לקרוא מעט על פול מילגרום בויקיפדיה העברית. על פי הויקיפדיה, וילסון ומילגרום תכננו את המכרז הפומבי הלאומי של ארצות הברית לקביעת חלוקת תדרים סלולריים בין חברות טלפון. מילגרום הוביל גם את הצוות שתכנן את המכרז להפעלת תדרי רדיו מחדש משידור בטלוויזיה לשימושים בפס רחב אלחוטי. המכרז הזה בשנים 2016-2017, תוכנן כמכירה פומבית דו-צדדית.

מהמעט שהזכרתי כאן קל להבין שיש חשיבות לאופן שבו מתבצעים מכרזים. החשיבות הזו מתורגמת גם לערכים כלכליים מעשיים.

אין לי ידע תאורטי רב בנושא מכרזים, אבל במהלך שנות עבודתי הרבות כיועץ מחשוב ומערכות מידע הייתי מעורב בלא מעט מכרזים ובסוגיות הקשורות בתוכנה לניהול מכרזים.

הייתי מעורב בכל האספקטים: כתיבת מכרזים, בדיקת מכרזים וכתיבת מענים למכרזים.

רבים מהמכרזים בהם הייתי מעורב הם במגזר הציבורי בישראל עליו חל חוק חובת המכרזים.

אחת מהעבודות שלי דרשה ניתוח של האופן בו קיימו משרדי הממשלה בישראל מכרזים דינאמיים כשספקים שונים מקבלים מידע על הצעות המחיר של מתחריהם ויכולים לשנות את המחירים המוצעים על ידם.

מכרזים פומביים

רוב המכרזים בהם הייתי מעורב היו מסוג שונה ממכרזים פומביים.

במכרז פומבי מציעים מחיר כשכל המשתתפים שומעים את כל ההצעות ויכולים להציע מחיר גבוה יותר. המטרה של המוכר היא למכור במחיר מקסימלי. המטרה של קונים היא לרכוש במחיר מינימלי. עצם התחרות מעלה את המחיר בהשוואה למצב של מכירה לקונה יחיד.

מכרזים לקבלת מערכות ו/או שירותים ו/או מוצרים

מרבית המכרזים בהם הייתי מעורב לא היו מכרזים פומביים בהם רוכשים מוצר ומתחרים באופן גלוי לכל על מחיר.

הם היו מכרזים לקבלת שירותים ו/או מוצרים בתחום של מערכות מחשוב או כוח אדם מקצועי בתחום המחשוב.

כמובן שהיבטים עקרוניים הנוגעים למכרזים בתחום זה קיימים בדרך כלל גם במכרזים בתחומים אחרים. הדוגמאות שאביא הן מהתחום שאני מכיר.

המונח שירות בהקשר זה כולל גם הקמת מערכות מחשוב מורכבות, שהקמתן עשויה לקחת מספר שנים.

מטבע הדברים במכרזים מהסוג שהייתי מעורב בהם לא רק המחיר חשוב אלא גם פרמטרים נוספים כמו איכות הפיתרון והיכולת לתת שירות מתמשך.

 

הערך הכלכלי או הנזק בכלכלי של ניהול טוב או גרוע של מכרז כזה עשוי או עלול להגיע לסכומי כסף משמעותיים.

דוגמה 1: הקמת מערכות ליבה

מכרז לא מוצלח יכול להגדיר דרישות לא נכונות מהספקים, למשל: בניית כל המערכות כשיש חבילת ERP ייעודית לאותו תחום שעונה על הצרכים ב-80% או 90% וניתן להתאים אותה לצרכים של הארגון.

אפשר לבחור במכרז ספק שלא יוכל לבצע פרויקט מתמשך בסדר גודל כזה.

אפשר להגדיר דרישות יישומיות או דרישות תשתיתיות לא מתאימות ולהיכשל.

אפשר גם אחרת. אפשר לבנות מכרז מוצלח וברור מבחינה טכנית ולבחור ספק ביצוע מתאים ולפתח את המערכות בזמן שנקבע מראש ובאיכות טובה.

הפער הכלכלי הישיר בין ארגון שטעה לבין ארגון שעשה תהליך מכרזי מוצלח עשוי להגיע לעשרות מיליוני שקלים. לפעמים גם להרבה יותר.

אני מתייחס להוצאות ישירות שקל למדוד אותן. העלות העקיפה לארגון שיצטרך לעבוד עוד חמש שנים או עשר שנים ללא מערכות ליבה ראויות עלולה להיות גדולה מהעלות הישירה.

דוגמה 2: מערכות קשות לתחזוקה

גם אם נבחר ספק שמסוגל לבנות מערכות עובדות בזמן סביר יהיו מקרים שהמכרז לא הגדיר מספיק מדויק את נושא תחזוקת המערכות, למשל: שינויים ותוספות למערכות. התוצאה עלולה להיות קושי לתחזק את המערכות ועלות גבוהה של תחזוקה.

היו גם כאלה שטענו שכמה ספקים חריגים מעדיפים לפתח מערכות קשות לתחזוקה על מנת להרוויח יותר במהלך החיים של המערכות. אין לי ידיעה מוכחת על מעשים כאלה.

גם כשזה נעשה לגמרי בתום לב יש לזה משמעות כלכליות לא זניחות.

דוגמה 3: פלטפורמת פיתוח תוכנה לא מתאימה

פלטפורמת פיתוח תוכנה לא מתאימה עלולה לגרום לחוסר יכולת לעבוד עם מערכות גדלות ומורכבות.

דוגמה קלאסית כזו מוכרת מסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת. בפח הזה נפלו הרבה ארגונים בישראל והנזקים הישירים הגיעו למאות אלפי שקלים בכל ארגון.

לפרטים נוספים קראו:

"No one deployed an application as large as yours' based on this software product"

המוצר היה בהחלט מוצר טוב לעבודה עם מספר משתמשים לא גדול במערכות לא מסובכות.

את הבעיות מגלים אחרי שנתיים-שלוש. לפני שמגלים משלמים סכומי כסף גבוהים על המוצר, על הכשרת עובדים, על מוצרי חומרה ותוכנה נלווים ועל פיתוח מערכות.

"הבורות" אליהם נופלים במכרזים

בדוגמאות לעיל עסקתי באופן נקודתי בכמה "בורות" כאלה, כלומר: טעויות מהותיות באופן בחירת מוצרים ושירותים באמצעות מכרזים.

בפסקה זו אתייחס בקצרה לכמה טעויות עקרוניות מהותיות.

כשל מחיר אפס ולא רק מחיר אפס

אחת ההטיות הקוגניטיביות המשפיעות על קבלת החלטות היא מחיר אפס.

אנשים נוטים להעדיף את מה שהם מקבלים בחינם. מחיר אפס הוא מקרה קיצוני. תמיד כדאי לנסות להבין מדוע מישהו מציע מחיר הרבה יותר נמוך ממתחריו?

במכרזים כדאי להימנע מזכייה של הצעות במחיר נמוך בהרבה ממחירי המתחרים.

המקרה החריג הוא כשבטוחים בהסתברות המתקרבת ל-100% שאיכות המוצר או השירות ומה שנלווה להם עונה על כל הדרישות במכרז באופן מספיק טוב.

אחת הדרכים להימנע מבחירת פיתרון זול שמתברר שהוא יקר כי אינו עונה על הדרישות היא להגדיר במכרז עצמו סף שהצעות זולות ממנו יידחו.

ג'יפ לקניות בסופרמרקט

אם השימוש היחיד שלכם ברכב הוא קניות במרכול לא רחוק מביתכם, ממש לא צריך ג'יפ. מספיקה מכונית קטנה וזולה.

יש מכרזים שבודקים לעומק את היכולות הטכניות ופרמטרים איכותיים נוספים אבל אינם נותנים משקל ראוי ל-ROI, כלומר: תועלת ביחס למחיר.

במקרה כזה משלמים הרבה עבור מוצר עתיר פונקציונאליות ואיכויות שמוצר פשוט וזול בהרבה ייתן באיכות דומה את הפונקציונאליות שהארגון או המשפחה או האדם זקוקים להם.

יחס עלות/תועלת

הפסקאות הקודמות דנות במקרי קיצון של מחיר נמוך מהסביר או דרישות איכות גבוהות מהנדרש תמורת מחיר גבוה מהסביר.

המצבים השכיחים יותר הם מצבים בהם יש מספר הצעות במכרז כשיש ביניהן הבדלים מבחינת איכות ומבחינת עלות.

השאלה של יחס עלות/תועלת או מה המשקל של המחיר לעומת משקל האיכות היא שאלה מהותית.

חשוב לנסות הלגדיר את היחס הזה באופן מושכל המתאים באופן ספציפי לאותו מכרז.

הבעייתיות של עלות/תועלת במכרזים ממשלתיים

הדינמיקה בה נתקלתי במכרזי מחשוב במשרדי ממשלה בישראל אינה דינמיקה ראויה.

בלא מעט מקרים נציגי המשרד הממשלתי שעורך את המכרז מעוניינים ביחס שבו לאיכות יהיה משקל גבוה. עלות לא תמיד מעניינת אותם.

אחד המקרים בהם נתקלתי מדגים את היחס של מנהלים לכסף.

במכרז שכתבתי הכנסתי כשיקול בבחירת מחשבים את עלויות התחזוקה הטכנית ואת עלות החשמל. בין שתי הצעות, השונות זו מזו מבחינה טכנולוגיות, היו הבדלים דרמטיים בצריכת החשמל. כשתרגמתי את זה למונחים כספיים לטווח של שלוש או חמש שנים היה מדובר בסכום כספי גבוה.

התבקשתי למחוק את הקריטריון הזה מבין הקריטריונים להשוואת ההצעות מהנימוק שחשמל הוא חלק מהתקציב הכללי של המשרד ולא חלק מהתקציב של יחידת המחשוב.

התוצאה עלולה להיות בזבוז כסף משום שבבחירה בין שני פיתרונות עם פער איכותי קטן עשוי להיבחר פיתרון שעלותו גבוהה הרבה יותר.

מי שבסופו של דבר קובע את היחס הייתה וועדה של פקידי משרד האוצר. כמעט כולם כלכלנים. ההבנה שלהם בתחום המחשוב הייתה באופן טבעי מוגבלת. הם נטו לתת משקל גבוה יותר דווקא לעלות. במקרים רבים ניתן משקל גבוה מדי לעלות.

אנחנו יודעים שלפעמים פיתרונות זולים יקרים יותר כי הם אינם עונים מספיק טוב על הצרכים.

העלות העקיפה של תפקוד לא טוב מספיק של מערכות עלולה להיות גבוהה מהעלות של הפיתרון הטכני שנבחר.

לקונפליקט הזה היו גם תוצאות של חוסר אמון בין פקידי האוצר לנציגי המשרדים. כל צד חושב שהשני מנסה למשוך לכיוון של יחס המועדף עליו ללא קשר לצרכים האמיתיים.

ההתנסות הפרטית שלי

בפעם השנייה שהופעתי לפני הוועדה הזו הצעתי יחס עלות/תועלת שייתן משקל של 60% לאיכות ו-40% לעלות.

פקידי האוצר דרשו לשנות אותו ליחס של 40% לאיכות ו-60% לעלות.

אף לא אחד רצה להבין מדוע בחרתי ביחס הזה ורק אז לקבוע את היחס.

הדבר הראשון שהעלתי היה המכרז הראשון שהצגתי לפניהם ובו לא התנגדו ליחס עלות/תועלת שהצעתי. היחס במקרה ההוא היה 70% לעלות ו-30% לתועלת. רציתי שיבינו שאני אינני חלק מהקונפליקט וחוסר האמון. ההתייחסות שלי היא עניינית לכל מכרז.

עשיתי גם צעד נוסף. בניתי מסמך תאורטי בו ניסיתי להגדיר באילו מצבים במכרזים העוסקים במוצרי תוכנה או חומרה של מחשבים יחס העלות/תועלת צריך להיות לטובת העלות ובאילו מצבים התועלת צריכה לקבל משקל גדול יותר.

מסמך כזה עשוי להוות הנחיות (Guidelines) שיצמצמו את הקונפליקטים ויביאו לדיון ענייני יותר. המסמך כמובן לא קובע האם כשמשקל העלות גבוה יותר הוא צריך להיות 90% או 80% או 60%?

בדיוק באותו אופן הוא אינו קובע את המשקל המדויק במקרה שמשקל האיכות צריך להיות גבוה יותר.

לא הנחתי שיאמצו את המסמך שלי אבל קיוויתי שילכו למהלך Win-Win לטובת כולם.

יראו במסמך שלי טיוטה ראשונית ויזמינו אותי לשבת ביחד עם אנשי החברה שהובילה באותה תקופה את מתודולוגיית המכרזים, נציגי משרדים ואולי אנשים נוספים.

מהטיוטה הזו עשוי היה לצמוח משהו בשל יותר שבו יבואו לידי ביטוי רעיונות של אנשים אחרים שמבינים בתחום ומבינים את הצרכים.

התקוות שלי לא התממשו ומאז כבר עברו יותר משני עשורים.

ציר הזמן

גורם מהותי, שלא תמיד יודעים לבטא אותו נכון במכרזים, הוא השוואת ההצעות במכרז לאורך ציר הזמן. מדובר הן באיכות והן בעלות. יש קושי מובנה בהערכה כזו משום שהיא מבוססת, בחלק מהמקרים, על תחזית לזמן ארוך.

בפסקאות הבאות אביא מספר דוגמאות.

מוצרים שבהסתברות גבוהה ייעלמו מהשוק 

כשלקוח שלי בחר במכרז, בניגוד לדעתי, מוצר שהתרעתי מראש, שהוא ייעלם מהשוק תוך שנתיים שלוש (כמובן צרפתי Research Notes של אנליסטים מהחברות המובילות בעולם שאמרו בדיוק את אותו הדבר) והמוצר אכן הפסיק להיתמך ולהימכר תוך שלוש שנים הנזק לא היה רק העלות, הגבוהה כשלעצמה, של רכישת המוצר. 

נזקים גדולים יותר מבחינה כספית היו עלויות הכשרת כוח אדם, עלויות יישומים שפותחו ועלויות הטמעתם והעלות הגדולה מכולם: דחיית מימוש פונקציונאליות הנדרשת לעבודת הארגון במספר שנים. 

מוצרים המתחרים במוצרים של חברות ענק

לפעמים בחירה של מוצר מעט טוב יותר של חברה קטנה הוא שגוי. המתחרה הגדול ילמד ויתקדם. לחברה הקטנה לא בהכרח יהיו משאבים מספיקים להמשך פיתוח ולתמיכה. 

החברה הגדולה תמכור הרבה יותר. משתמשי המוצר של החברה הגדולה ייצור קהיליית משתמשים גדולה שתיתן תמיכה ופיתרונות משלימים.

לא תמיד זה נכון. ישנם מצבים שבהם דווקא למוצר קטן של חברה קטנה יש יתרון על פני מוצר דומה של חברת ענק. להסבר נוסף קראו: Vendors Survival Guide Supermarket, Grocery and. 

Obsolete Technology

כשאתם קונים פיתרון המבוסס על טכנולוגיות שהן בסוף דרכם הטכנולוגית ופלח השוק שלהם יקטן בהדרגה תניחו שתשלמו בעתיד יותר. לפרטים קראו: Is it Reasonable to use Obsolete Platforms as part of SOA? 

גם עלויות תחזוקה לטווח ארוך של פיתרון אחד עלולות להיות גבוהות בהרבה מעלויות של פיתרון אחר. כך למשל, עלויות הרחבת פונקציונאליות או שינוי פונקציונאליות במערכת תוכנה.

לסיכום

אין ספק שלאופן עריכת מכרזים ומכירות פומביות עשויות להיות השלכות כלכליות מהותיות. 

לתרומתם התאורטית של הפרופסורים הנכבדים מאוניברסיטת סטנפורד יש משמעות כלכלית מעשית חשובה. 

הניסיון הפרטי שלי מהשטח מראה כיצד מכרזים מוצלחים מביאים תועלת מרובה ומכרזים פחות טובים עלולים להביא לנזקים כלכליים משמעותיים.

הצהרת הון

יש לקוחות בכלכלת המשפחה ואנשים שאני מלווה אותם כלכלית, הפונים אלי ומבקשים עזרה במילוי הצהרת הון למס הכנסה.

אינני רואה חשבון ואינני יועץ מס. אם מדובר באנשים מבוססים כלכלית, אני אומר להם לפנות לאיש מקצוע, כלומר: רואה חשבון או יועץ מס. לפעמים אני גם ממליץ להם על בעלי מקצוע בתחום שהיה לי ניסיון טוב איתם. 

הבעיה היא מה עושים כאשר הפונים הם אנשים שמצבם הכלכלי גרוע ופנייה לרואה חשבון או יועץ מס אינה מעשית במצבם הכלכלי. 

על מנת לעזור לאנשים במצב כזה, אני נותן בפוסט זה סקירה כללית על הרציונל שמאחורי הדרישה להגשת הצהרת הון. 

זה כמובן אינו תחליף להיעזרות באנשי מקצוע. כדאי לקרוא גם במקומות אחרים כמו אתר מס הכנסה ואפשר לשאול את פקידי מס הכנסה. 

מדוע בכלל הצהרת הון?

מס הכנסה מעוניין לאתר העלמות מס. אחד הכלים שעשוי לסייע לו במטלה זו הוא הצהרת הון.

המצהיר ממלא מידע על כל הנכסים הפיננסיים והכלכליים שבבעלותו ומצרף מסמכים מתאימים. 

לאחר תקופה של שנה או מספר שנים, בהתאם לנסיבות, עליו למלא שוב הצהרת הון.

ניתן להשוות בין ההון מהדיווח הקודם להון בדיווח הנוכחי בהתחשב בהכנסות המדווחות ולראות האם ההון בדיווח הנוכחי הוא סביר.

דוגמה

לעצמאי יש הכנסה של 200,000 שקלים לשנה. 

בדיווח הראשון הוא דיווח שברשותו דירה של 3 חדרים וחסכונות בסך של 100,000 שקלים. 

במשך חמש שנים ההכנסה שלו הייתה קבועה (זה נוח לתורך הצגת הדוגמה. במציאות קרוב לוודאי שזה ישתנה).

בדיווח אחרי חמש שנים הוא מדווח שברשותו שתי ווילות ענקיות וחסכונות של 3,000,000 מיליון שקלים. 

באופן אוטומטי מס הכנסה יחשוד בו שהעלים מס. לא סביר שעם הכנסה בגובה כזה ההון שלו צמח כל כך הרבה. 

יכול להיות שיש לו הסבר הגיוני לגידול בהון. יכול להיות שהוא העלים הכנסות ממס הכנסה. 

הסבר הגיוני עשוי להיות למשל ירושה מקרוב משפחה עשיר במיוחד שנפטר. 

במקרה כזה העצמאי שלנו התרשל במילוי הצהרת ההון השנייה. הוא היה צריך לדווח על קבלת ירושה ולהציג מסמכים.

הפעם הראשונה שמדווחים הצהרת הון

חשוב מאוד לדווח על כל מה שיש ולא לשכוח שום נכס פיננסי או אחר משמעותי. 

אם תשכחו, ייתכן שתחקרו במס הכנסה ותצטרכו להסביר מדוע ההון שלכם גדל באופן לא מתקבל על הדעת? 

דווחו על כל נכס משמעותי שיש לכם

אל תשכחו חסכונות, מכוניות, אופנועים, חסכונות פנסיוניים כשכיר וחסכונות פנסיונים כעצמאי. אל תשכחו בעלות על דירות ועל אחוזי בעלות מדירות. צריך לדווח גם על פריטים ביתיים בעלי ערך. 

שימו לב!!!!

אם קיבלתם במתנה סכום כסף גדול, לרוב מקרובי משפחה כמו הורים, חשוב להחתים אותם על נייר האומר שהם נתנו לכם סכום כסף זה כמתנה. צרפו לזה גם אתה האסמכתא להעברת הכסף. כשתצהירו הצהרת הון צרפו את הדף החתום והאסמכתא. 

מי צריך לדווח

כל מי שמס הכנסה דורש ממנו דיווח. 

סביר להניח שעצמאים יידרשו להגיש הצהרת הון. 

לעצמאים יותר קל להסתיר הכנסות מאשר לשכירים. 

אנחנו מכירים לא מעט עצמאים שנותנים שתי רמות מחיר: עם חשבונית ובמזומן ללא חשבונית. 

בעל המקצוע שמקבל מכם תשלום במזומן ולא נותן לכם חשבונית או קבלה עלול להיות מעלים מס. כשהוא לא נותן חשבונית, אין בעיה טכנית לא לרשום את ההכנסה בהנהלת החשבונות ולכן היא לא מדווחת ולא משלמים עליה מס הכנסה ומע"מ. 

גם עוסקים פטורים עלולים להידרש לדווח להצהרת הון.

זה כולל גם עוסקים פטורים שמרוויחים מעט מאוד כעצמאים.

בדיוק עליהם כתבתי בתחילת הפוסט כשכתבתי על כאלה שידם אינה משגת לשכור את שירותיו של רואה חשבון או יועץ מס.

יש המתבקשים להגיש הצהרת הון בכל כמה שנים ויש המתבקשים להגיד כל שנה. 

לא בהכרח מי שמרוויח יותר מתבקש להגיש בתדירות גבוהה יותר. 

מעט על הצד הטכני

אפשר להגיש הצהרת הון מקוונת אבל חשוב למלא אותה באופן מדויק ולצרף מסמכים רלוונטיים. אפשר לסרוק ולשלוח ביחד עם הטופס המקוון. 

הגירושים החדשים

 

לא מפתיע שבשבוע אחד נתקלתי בשתי התייחסויות מפורטות לגירושים. שתיהן מצד עורכות דין. 

ההתייחסויות למשבר הנוכחי הן בעיקר מזווית של הדבקה ומחלה ומזווית כלכלית אבל למשבר הזה יש הרבה השלכות אחרות שנמצאות פחות במוקד העניינים. 

המצב המתמשך גורם להרבה מתח להרבה אנשים. אחד הביטויים שלו היא עלייה בשיעור הגירושים. גם לפני הקורונה הוא כבר עבר את ה-30%. 

המשותף בין מפגש הזום המעניין עם עו"ד שגית ארגמן-הוט, שארגן איגוד היועצים לכלכלת המשפחה לחברים בו, לבין הכתבה של מירב מורן במוסף "הארץ" של יום שישי בה מרואיינת עו"ד מיכל פיין, הוא ששתיהן מצביעות על שינוי מהותי באופן בו מתבצעים גירושים בישראל.

עו"ד מיכל פיין סייעה לח"כ מירב מיכאלי בהכנת הצעת החוק שלה (ביחד עם ח"כ יריב לוין מהליכוד וח"כ לשעבר שולי מועלם מהבית היהודי). החוק הוחל כהוראת שעה לפני 4 שנים ואושר לאחרונה. החוק מחייב זוגות לקיים פגישות הידברות עם מטפל לפני שפונים להליך של גירושים. 

במקרים רבים חסך החוק תהליך משפטי שבו עורכי הדין של הבעל והאישה מכפישים את בן הזוג שאינם מיצגים כשלא תמיד יש בסיס עובדתי לטענותיהם. העיקר הניצחון במאבק המשפטי והרווח הכספי. 

צריך לזכור שיש גם מי שמפסיד מההליך הזה. אני לא מדבר רק על בני הזוג הנפרדים. אני מדבר בעיקר על הילדים המשותפים שלהם. 

בכתבה טוענת עו"ד פיין ששיעור הזוגות המתגרשים הפונים לבית משפט לענייני המשפחה או לבית דין רבני ירד לכ-50% מאז שמומש החוק בשטח. 

מה עושים הזוגות שלא פונים לערכאות שיפוטיות?

הם מגיעים להסכמה באמצעים לא משפטיים ובסוף פונים לערכאה משפטית שמאשרת אותן ונותנת להן תוקף פורמלי. 

אין ספק שהדרך הזו זולה יותר מאשר תשלום סכומי כסף גבוהים לעורכי דין.  

כמובן שלא כל זוג מתגרש מסוגל להגיע להבנות כאלה. אלה שלא מגיעים להבנות ממשיכים לפנות לעורכי דין. 

גישור

 

אחת הדרכים החלופיות היא תהליך של גישור. בגישור זה לא הכל או לא כלום: או שניצחת או שהפסדת. 

בתהליך של גישור מנסים, בשלב הראשון, להקשיב לצד השני ולנסות להבין אותו. 

לפעמים ללא גישור שני הצדדים נפגעים רגשית וכל צד מקשיב רק לעצמו. 

אחרי שמקשיבים גם לצד השני ומבינים את עמדתו המגשר או המגשרת  מנסה ביחד עם הצדדים להעלות רעיונות יצירתיים לפיתרון הסכסוך. 

לפעמים אפשר למצוא פיתרונות יצירתיים שיהיו לטובת שני הצדדים. 

דוגמה כזו הביאו בקורס גישור, שלמדתי בו לפני מספר רב של שנים (לא השלמתי הכשרה מעשית נדרשת). 

סכסוך חמור בין עיריית ירושלים לבין בעלי עסקים במרכז העיר בתקופה שבה הוקם קו הרכבת הקלה במרכז העיר הגיע לגישור. 

בעלי העסקים סבלו מפגיעה בעסקיהם בגלל העבודות. בין השאר בגלל חוסר חניה להם וללקוחות. העירייה חשבה שהם מעכבים את התהליך החיוני של הקמת הקו. 

בתהליך הגישור הציע נציג העירייה לתת להם למשך תקופת העבודות חניה בחינם בחניון בניין העירייה. באותה תקופה החניון עוד לא היה מלא, כך שלעירייה לא הייתה עלות ולבעלי העסקים הייתה תועלת מרובה. 

ללא תהליך הגישור, נציג העירייה לא היה מבין בכלל שיש בעיה כזו. כמובן שצעד כזה הביא גם לרצון טוב מהצד השני. 

אזהרה: לא כל תהליך גישור מצליח. כשניגשים לגישור צריך להביא בחשבון שזה גם עלול להיכשל.

על מה המחלוקות בין זוגות מתגרשים?

שני הנושאים המהותיים הם: ילדים וכסף ורכוש. 

מפגש הזום עם עו"ד שגית ארגמן-הוט

עו"ד ארגמן-הוט עובדת כמגשרת בענייני משפחה. בהרצאה שלה נגעה רק בנושא השכיח של גירושים. 

למדתי כמה דברים מהותיים שלא ידעתי קודם או ידעתי באופן מעומעם.

היא אומרת שהחוק שונה לחוק שיוויוני יותר בין נשים לבין גברים. זה כבר לא מצב שכמעט באופן אוטומטי האישה מקבלת מזונות.

כך למשל, אם לשניהם הכנסות דומות מעבודה ייתכן שלא ייפסקו מזונות. הנושא הכלכלי העיקרי שיידון יהיה חלוקת ההוצאות עבור ילדים משותפים. 

היא אומרת גם שמערבים בתהליך הגישור בעלי מקצוע נוספים, למשל: רואה חשבון וכמעט תמיד אקטואר. 

היא הזכירה גם את הצורך להגדיר מראש אלמנטים מסוימים מחלוקת הרכוש, אם חס וחלילה ייפרדו, למשל: ירושות ומתנות שקיבל אחד מבני הזוג לפני הנישואים ובמהלכם.

לפעמים בית משפט לא יחלק את זה על פי מה שאתם חושבים שזה הגיוני. כך למשל עשויה להיות הבחנה בין רכוש שירש אחד מבני הזוג (דירה למשל) לבין פירות הרכוש (תשלומים מהשכרת הדירה ועליית ערך הדירה). 

תפקיד יועצים לכלכלת המשפחה

להפתעתי, אמרה עו"ד ארגמן-הוט שיש לפעמים גם צורך ביועצים בכלכלת המשפחה במהלך תהליך הגישור. 

זה קורה כשלפחות אחד מהצדדים אינו מבין את ההשלכות הכלכליות של החלטות בתהליך הגירושים. 

דוגמאות שנתקלתי בהן בהקשר של גירושים, ללא קשר לדישור, הן למשל: החלטה על מכירת דירה. 

להחלטה כזו עשויה להיות השפעה גדולה על מצבם הכלכלי של בני הזוג בעתיד. 

מכירת דירה משותפת בגירושים?

1. מכירה מידית של הדירה

ברוב המקרים זה תהליך שגוי כלכלית. שני צדדים המסוכסכים ביניהם וזקוקים לכסף מבצעים תהליך מהיר של מכירת הדירה.

הם כנראה ימכרו אותה במחיר נמוך בהרבה ממחיר השוק של הדירה.

2. אחד הצדדים נשאר בדירה ומוכר אותה

הכסף מהמכירה מתחלק בין שני בני הזוג. בן/בת הזוג שנשאר/ת בדירה משלם מעין שכירות על מחציתה לבן/בת הזוג שעזב/ה. 

היתרון: אפשר לנהל תהליך רגיל של מכירת דירה ולהשיג מחיר שוק של הדירה.

3. אחד הצדדים רוכש את מחצית הדירה מהצד השני.

זה עשוי לגרום לכך שרכוש משותף אחר עובר לבן הזוג השני. לפעמים זה גם כרוך בלקיחת הלוואה או בויתור על תשלום מזונות.

במצבים מסוימים עדיף לבת הזוג או לבן הזוג, הממשיך לגדל את הילדים, להשאיר אותם בסביבה המוכרת להם. לפעמים זה עשוי להיות נכון גם מבחינה כלכלית.

כשרק אחד מבני הזוג מנהל את העניינים הכספיים המשותפים

במצב הזה בן הזוג השני, כמעט תמיד זו בת הזוג, זקוק לצידו למישהו שמבין בנושאים כלכליים.

יועץ לכלכלת המשפחה הוא אכן אדם כזה.

מדוע נזקק בן הזוג הפסיבי כלכלית למומחה מהחוץ? 

1. אין לה (בפסקה זו אשתמש בלשון נקבה על אף שיש גם מעט יחסית מקרים שזה נכון לבן הזוג) ניסיון וידע בהתנהלות כלכלית.

במסגרת חלוקת התפקידים במשפחה זה הוגדר כתפקידו של הבעל ולכן הוא זה שצבר ניסיון וידע בהתנהלות הכלכלית של המשפחה.

2. אין לה היכרות עם מכלול הנכסים הפיננסיים של המשפחה.

יהיו מקרים בהם הבעל מסתיר ממנה חלק מהנכסים הפיננסיים המשותפים.

3. אין לה ביטחון

כל כך הרבה לקוחות שלי, בעיקר נשים, סבלו מחוסר ביטחון בנושאים כלכליים. אני לא מדבר דווקא על הקשר של גירושים.

אני מדבר למשל על הקשר של רווקה הנותנת ליועצי השקעות ולפקידים של הבנק לקבל עבורה את ההחלטות הפיננסיות.

ראיתי כבר לא אחת את ההבדל בתוצאות בין המצב שבו לקוחה, חסרת ביטחון בעניינים כספיים, שלי ושל הבנק מגיעה בגפה לבנק או שאני (או כל יועץ אחר לכלכלת המשפחה) מתלווה אליה לבנק.  

4. אלימות כלכלית 

ברוב המקרים יש גם רקע כלכלי לגירושים. במקרים קיצוניים יש נשים הסובלות מאלימות כלכלית מהבעל. היכולת שלה להתמודד איתו לבד דומה ליכולת של אישה מוכית פיזית.

לשם המחשה, אזכיר מקרה בו נתקלתי בו לאישה העובדת במקצוע חופשי, והייתה המפרנסת העיקרית של משפחתה, לא הייתה זכות חתימה בחשבון אליו נכנסה המשכורת שלה. 

עד לגירושים, היא הייתה צריכה לבקש כסף מבעלה כשהייתה צריכה. הוא כמובן גם חקר אותה עבור מה היא צריכה כסף.