מישהו אמר פעם שהאנשים בעולם הם אופטימיסטים או ריאליסטים.
אני לא יודע האם אני מסכים איתו.
בכל מקרה בהקשר של תחזית כלכלית בישראל לשנת 2023 אני אולי ריאליסטי, אבל בטח לא אופטימיסטי.
הכלכלה הגלובלית
בעולם הגלובלי, בו כלכלת מדינות תלויה במדינות אחרות, מדינת ישראל מושפעת ממה שקורה במדינות אחרות.
אינפלציה ואולי אפילו סטגפלציה
ברוב המדינות המפותחות יש אינפלציה וניסיונות של הבנקים המרכזיים לעצור אותה באמצעות העלאת ריבית. המשמעות היא התייקרות מוצרים ושירותים ותשלומים גבוהים יותר על אשראי והלוואות.
זה קורה גם בארצות הברית הכלכלה הגדולה והמשפיעה בעולם.
גם בישראל יש תהליך דומה למה שקורה במדינות מפותחות.
מלחמת רוסיה-אוקראינה
מלחמת רוסיה-אוקראינה כבר הרבה פחות בכותרות מאשר הייתה כשהתחילה, אבל הנזקים הכלכליים שהיא גורמת לעולם כלו נמשכים.
קורונה
רצינו כבר הרבה זמן לחשוב שהקורונה מאחורינו. זה לא קרה. כמו מלחמת רוסיה-אוקראינה, מדברים על הקורונה הרבה פחות. אפילו מקדם ההדבקה כבר לא נמדד בישראל, אבל עדיין יש הרבה חולים במחלה.
נכון בישראל ובמדינות מפותחות השפעות הקורונה חמורות פחות בגלל חיסונים ותרופות אבל אנחנו לא יודעים מה קורה במדינות עולם שלישי, שאינן מסוגלות או אינן רוצות לדווח על שיעור התמותה מהמחלה. חיסונים ותרופות לא זמינים שם לכל דורש.
אנחנו יודעים משהו על מה שקורה בהקשר זה בכלכלה השנייה בגודלה בעולם: סין.
יש שם תחלואה קשה עם תמותה מהמחלה. עדיין היו שם לאחרונה סגרים על ערים ענקיות עם 15 מיליון תושבים ויותר בכל עיר. כמובן שגם במקומות קטנים יותר.
אין שום ספק בכך שהכלכלה הסינית נפגעת גם היום מהקורונה.
אין ספק שגם כלכלת משפחות סיניות נפגעת.
מי שקצת מכיר את סין וקורא על הפגנות נגד דנג שיו פינג והשלטון, מבין שהמצב שם קשה במיוחד. בסין לא ממהרים להפגין. זו לא מדינה מערבית דמוקרטית. להפגין זה מסוכן.
פגיעה בכלכלת הענק של סין משליכה גם על מדינות אחרות.
התחממות גלובלית
מזג אוויר קיצוני (כמו בסוף דצמבר 2022 בארצות הברית), התייבשות אזורים חקלאים והשלכות נוספות של ההתחממות משפיעים לרעה על הכלכלה העולמית.
בינתיים לא נראה שמתמודדים באופן סביר עם הסיכון המתמשך הזה.
הכלכלה בישראל
מה שכתבתי ברמה הגלובלית נכון גם לישראל.
בישראל יש:
1. אינפלציה המייקרת מוצרים ושירותים.
2. עליית ריבית המייקרת אשראי לסוגיו השונים, כולל משכנתאות והלוואות.
3. האטה המביאה לפיטורים והגדלת שיעור מחוסרי העבודה.
4. מחירי דירות בלתי אפשריים העולים כל הזמן.
דווקא בסעיף זה אני ואחרים מעריכים שתהיה בשנת 2023 התמתנות ואולי אפילו ירידה.
שילוב כל גורמים אלה משדר פסימיות. יהיו לא מעט משקי בית, שלקחו יותר מדי הלוואות ומשכנתאות, שלא יוכלו להחזיר אותן.
מדוע צפויה במדינת ישראל שנה כלכלית פחות טובה ממה שנראה?
בכלכלת משפחות ויחידים הגורם המהותי ביותר להצלחה או כישלון הוא לא גובה ההכנסות. הגורם המהותי הוא ההתנהלות.
ספרם של ג'ורג' אקרלוף ורוברט שילר, "תורת ההונאה -מניפולציות והולכת שולל בתחום הכלכלי", מביא נתונים מההתנהלות הכלכלית של משפחות בארצות הברית.
על אף שההכנסה הממוצעת של משפחות משנת 1930 ועד 2019 גדלה פי 5.6, לא התממש הניבוי של ג'ון מיינרד קיינס, שהצרות הכספיות של משפחות יסתיימו, אם ההכנסה תעלה פי 5. קיינס טען שבמקרה של הכנסה ממוצעת פי 5 אנשים יעבדו עבודה חלקית והמצב הכלכלי של משפחות יהיה טוב ויציב. הבעיה העיקרית תהיה מה עושים בזמן הפנוי.
מה שקורה בפועל הוא שכ-50% מהמשפחות בארצות הברית ענו לסקר, שאם יצטרכו באופן לא מתוכנן 2,000 דולר לא יהיה להם מהיכן להשיג אותם תוך חודש.
שני חתני פרס נובל לכלכלה מדברים על הונאות הדוחפות אנשים לצרוך דברים שאינם זקוקים להם וכך אין כמעט חסכונות נזילים למשפחות אמריקאיות. במונחים פשוטים יותר מדובר בתרבות הצריכה.
כשיחידים או משפחות מגיעים ליעוץ יש כאלה שמתייחסים במלוא הרצינות לשיפור מצבם הכלכלי ומשפרים את ההתנהלות. יש כאלה שלא. אלה שלא מתייחסים ברצינות כמעט תמיד נכשלים.
העיקרון הבסיסי, שנכון לגבי יחידים ומשפחות, נכון גם לגבי חברות ומדינות.
מצבה הכלכלי של מדינת ישראל ומצבם הכלכלי של אזרחיה רחוק מלהיות בראש מעייניה של ממשלת ישראל החדשה בראשות נתניהו.
בראש מעייניהם של חלק מחברי הממשלה דאגה לאינטרסים של לעצמם. אחרים דואגים לקבוצת אוכלוסייה מצומצמת החולקת איתם השקפת עולם.
הדאגה העיקרית היא לקידום אידאולוגיות דתיות ו/או לאומניות ולאו דווקא לסוגיות כלכליות.
כשמגיעים לסוגיות כלכליות לכל קבוצה כזו של שרים יש העדפה ברורה של האינטרסים של הקהילה האדיאולוגית שלהם.
התוצאות יהיו כנראה בהתאם.
ההיסטוריה לא חוזרת אבל כן מלמדת
ממשלת נתניהו הקודמת הייתה ממשלה גרועה לכלכלה הישראלית. היא אפילו לא העבירה תקציב.
שר האוצר בממשלה הזו היה ישראל כץ.
בתחזית הכלכלית שלי לשנה העברית הנוכחית, הזכרתי את שני שרי האוצר הגרועים ביותר בתולדות מדינת ישראל: יורם ארידור וישראל כץ.
המשותף ביניהם היה שהם ניהלו כלכלת בחירות מתמשכת והתעלמו מהדרג המקצועי.
תקופות כהונתם כשרי אוצר מרמזת על האופן שבו תפעל כנראה גם הממשלה החדשה.
סיכום
התחזית הכלכלית שלי לשנת 2023 רחוקה מלהיות אופטימית.
בעיות גלובליות כמו העלאות ריבית, אינפלציה, התחממות גלובלית, קורונה בסין ומלחמת רוסיה-אוקראינה משפיעות על כלכלות של מדינות בעולם כולל ישראל.
הממשלה החדשה בישראל, שכלכלה ניצבת במקום נמוך בסדר העדיפויות שלה, עלולה אף היא להשפיע לרעה על מצבה הכלכלי של מדינת ישראל ועל מצבם הכלכלי של משקי הבית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה