הלנצח יעלו מחירי הדירות בישראל?

הקמת בניין מגורים בגבעתיים.
מקור התמונה: ויקיפדיה

ציבור רוכשי הדירות וציבור שוכרי הדירות, בלית ברירה, בישראל מתיחס למחירי הדירות בהלך רוח פסימי.

הוא מניח שמחירי הדירות ימשיכו לעלות, כפי שהם עלו באופן תלול ומתמשך בשנים האחרונות.

ההנחה הזו מבוססת על מודל פשטני של היצע וביקוש. 
על פי המודל הזה יש ביקוש גבוה מהיצע ולכן המחירים עולים. הביקוש ילך ויגדל בגלל הגידול באוכלוסיה ובגלל שההיצע גדל בקצב נמוך יותר.
לשיטתם ההיצע גדל באיטיות בגלל ביורוקרטיה ובגלל אינטרס של המדינה (רשות מקרקעי ישראל), בעלת מרבית הקרקעות לבניה, למקסם רווחים מהקרקע. 

אם המצב תואם את ההנחה הפסימית הזו, כדאי להזדרז ולקנות דירה. גם אם לצורך כך לוקחים משכנתה שבמקרה הטוב יהיה קשה להחזיר אותה ובמקרה הפחות טוב אולי לא יוכלו להחזיר אותה.
זה בדיוק מה שעושות הרבה משפחות בישראל.

לי אין ספק שמחירי הדירות לא יוכלו לעלות כל הזמן. בשלב מסוים הם יעצרו או אפילו ירדו. הכלל הוא שכל מה שעולה בשלב מסוים גם יורד. 
אם בוחנים את מחירי הדירות בישראל במשך תקופה ארוכה יותר מהשנים האחרונות, אפשר למצוא גם ירידות.

יש כבר כמה מומחים ממני שמצביעים על האפשרות הזו. כך למשל, מחקר של מכון שורש למחקר חברתי כלכלי, שפורסם בנובמבר 2016, מצביע על רוויה בשוק הדירות. הטענה היא שהחל משנת 2013 הדביק קצב הבנייה את הביקוש הטבעי לדירות ואף עבר אותו. 

גם הכלכלן הראשי של אקסלנס, יניב חברון, פרסם לאחרונה תחזית כלכלית בה הצביע על אפשרות של ירידת מחירי הדירות כבר בשנת 2017.

בפוסט זה אביא כמה תרחישים העשויים לשנות את המגמה של עלית מחירי הדירות.

עליית הריבית

הריבית על משכנתאות בישראל נמצאת לאחרונה במגמה של עלייה. לאחרונה העלה הבנק המרכזי של ארצות הברית את הריבית ב-0.25%. בהודעה נאמר שהכוונה היא להעלות את הריבית בשנת 2017 עוד לפחות 3 פעמים.

אם אכן תהיה מגמה של עליית הריבית והיא תבוא לידי ביטוי גם בישראל, נוטלי משכנתאות יצטרכו לשלם יותר.
משמעות אחת היא הקטנת הביקוש לדירות, כי יהיו כאלה שירתעו מהסיכון וידחו את קניית הדירה.
משמעות אפשרית שנייה היא, שיהיו כאלה שלקחו משכנתאות גדולות מכפי יכולתם ולא יוכלו להחזיר אותן. הם יחזירו את הדירות לבנקים, שינסו למכור אותן. ההיצע בשוק יגדל.
במשבר הסאבפריים בארצות הברית חווינו השפעת תסריט קיצוני כזה על העולם כלו.

יותר קונים פוטנציאליים לא יוכלו לקנות דירות גם עם משכנתה
ככל שהמחירים יעלו יהיו יותר קונים פוטנציאליים שלא יוכלו להרשות לעצמם לקנות דירה. פחות קונים פוטנציאליים זה פחות ביקוש.
הם ישכרו דירות מה שעלול להעלות את מחירי הדירות להשכרה.
הם ידחו את הקנייה ובינתיים ישכרו דירות.

מי אמר שאי אפשר לגור בשכירות?

 

תפיסת העולם בארץ היא לקנות דירות. אפשר גם לגור בשכירות במקום לקנות. יש לזה כמובן חסרונות אבל עשויים להיות לזה יתרונות כלכליים.
אם יותר קונים פוטנציאליים "יחליפו דיסקט" הביקוש לדירות יקטן. בכתבה שקראתי לאחרונה מסופר על צעירים בספרד, בעיקר במדריד ובברצלונה, שזה בדיוק מה שהם עושים: הם הגיעו למסקנה שבגלל עליות המחירים אין להם סיכוי לרכוש דירה משלהם ובמקום לקנות דירה עם משכנתה, שלא יוכלו להחזיר, חיפשו פיתרונות מגורים ללא רכישת דירה.


דיור בר השגה להשכרה
לא בהכרח חייבים לבנות דירות רק לרכישה. אפשר גם לבנות דיור להשכרה בבעלות ממשלתית. יש מדינות שבהן זה עובד באופן סביר. אם תהיה בישראל מדיניות לפתח דיור להשכרה לטווח ארוך בבעלות המדינה או אפילו עידוד יזמות בתחום הזה ביחד עם המדינה או באופן פרטי, הביקושים לקניית דירות יקטנו.

כשמחירים ממשיכים לעלות וכתוצאה מכך גם מחירי השכירות הפרטית עשויים לעלות, מימוש פיתרון כזה עשוי להיות צעד אפשרי.

הקוראים מוזמנים לקרוא מחקר שבוצע במרכז המחקר והמידע של הכנסת בשנת 2010, המשווה בין ישראל למדינות מפותחות אחרות. אחת הבעיות היא חוסר מדיניות עקבית בישראל.
לקריאת המחקר: מודלים שונים של דיור בר השגה במדינות המפותחות ובישראל.

לגור בפריפריה או פחות במרכז

 

המודל הפשטני של ביקוש והיצע בו משתמשים רוכשי דירות או רוכשים פוטנציאליים של דירות בישראל מתעלם גם מהעלייה הקטנה במחירי הדירות בפריפריה בהשוואה לעליה באיזורי ביקוש במרכז.

אחד הפיתרונות הוא לקנות דירה במקום רחוק מהמרכז. אפשר להשכיר אותה ולממן חלק משכר הדירה במרכז. אפשר גם לגור בה. בעיה מהותית היא הריחוק ממקומות עבודה ושירותים שונים, שלא ניתן להשיגם בפריפריה או שקשה להשיגם שם. 

עם תשתית תחבורה טובה ומהירה, למשל: רכבות בתדירות גבוהה, זמן הנסיעה מתקצר ומאפשר עבודה במרכז ומגורים רחוקים מהמרכז.
אני לא ממש רואה תשתית תחבורה כזו נוצרת בטווח הזמן הקצר, אבל הצורך לעצור עלייה דרסטית מתמשכת במחירי הדירות עשוי להניע תהליך כזה.

השורה התחתונה

 

היצמדות למודל הפשטני המניח המשך עליית מחירי הדירות לאורך זמן עלולה לעלות ביוקר למשפחות שקונות דירה. 

קבלת החלטות ברפואה: מי יכול לנתח הדמיות טוב יותר: אדם או מחשב?

החזון של חברת 
Zebra medical Vision
מתוך אתר החברה    

בסדרת פוסטים בבלוג זה ניתחתי קבלת החלטות של רופאים. הסתמכתי בעיקר על ספרו של ד"ר ג'רום גרופמן "רופאים איך הם חושבים". הרשימה המלאה של הקישורים לפוסטים מצורפת בסוף פוסט זה.

הפוסט הנוגע במיוחד לנושא הפוסט הנוכחי הוא הפוסט: מי קיבל את ההחלטה - מכשיר המדידה או הרופא?

בפוסט זה מצטט ד"ר גרופמן מחקרים המראים על שיעור גבוה של טעויות בפיענוח הדמיות. כך למשל, רופא במעבדות לדימות במרכז הרפואי של אוניברסיטת דיוק העריך ששיעור הטעויות בפיענוח הדמיות עומד על 20%-30%. 

בקריאה של מאמר באנגלית על 15 סטארטאפס ישראלים שיש לעקוב אחריהם בשנת 2017, נתקלתי במקרה בסטארטאפ שמנסה לשפר את ההתמודדות עם הבעיה הזו. 

לסטארטאפ הזה קוראים Zebra Medical. החזון של חברה זו הוא שניתוח ממוחשב מבוסס Machine Learning יהיה טוב יותר מניתוח אנושי ויביא לשינוי מהותי בטיפול באנשים הנבדקים.

אחד ממיסדי החברה, אייל גורה, הגה את הרעיון על סמך התנסות אישית לא סימפטית. לאחר תאונת צלילה שעבר קיבל טיפולים רפואיים מיותרים, שנבעו מחוסר היכולת של טכנאים לנתח נכון תמונות של צילומי הדמיה רפואיים ממוחשבים. 

בשנת 2016 הוציאה החברה מספר אלגוריתמים של ניתוח צילומים העשויים לשפר את ההתמודדות עם מחלות. כך למשל, התוצר הראשון הוא אלגוריתם שמטרתו גילוי סרטן השד בשלב מוקדם יותר. 

לטעמו של John Rampton משקיע ויזם, שכתב את המאמר על הסטארטאפים הישראלים, הרעיון הוא מבטיח. אני בהחלט מסכים איתו. המבחן האמיתי יהיה בשטח.

רשימת פוסטים על החלטות של רופאים

קבלת החלטות של רופאים

מי קיבל את ההחלטה - מכשיר המדידה או הרופא?

לקבל החלטה טובה יותר מרופא

חיסכון לכל ילד - מה כדאי לעשות?

לשאלה בכותרת אין תשובה אחידה. התשובה תלויה במכלול של גורמים ששונים בין משפחה למשפחה. 

על מנת לקבל החלטה סבירה או טובה בהתאם למאפינים הייחודיים של משפחה, צריך לדעת ולהבין את פרטי התכנית.

מדוע חיסכון ולא קיצבה?

קצבאות הילדים הוגדלו בלחץ המפלגות החרדיות, שלבוחריהן מספר ילדים רב. הושגה פשרה עם משרד האוצר לפיה חלק מהקצבה יופקד בחיסכון על שם הילד, שבמצב רגיל לא ניתן לפדות אותו לפני שהילד מגיע לגיל 18.

בגיל 18 או אחריו הילד הוא זה שיחליט מה לעשות בכסף ולא ההורים. בקצבה עושים ההורים מה שברצונם לעשות ולילד אין שליטה.

יש הורים שמשתמשים בכסף לצרכים של הילדים אבל יש גם הורים שמוציאים את הכסף לטובת עצמם ולא לטובת הילד.

"לטובת עצמם" יכול להיות גם לרעת עצמם: סמים, אלכהול, קניות מותרות, קניות מיותרות ועוד. 

די ברור שפחות הורים ופחות כסף ייחסך לטווח ארוך לטובת הילדים מקצבאות בהשוואה לחיסכון כפוי.

החיסכון הכפוי מבטיח לילד בבגרותו נקודת התחלה עם הון כספי מסוים.

מה הן אפשרויות החיסכון?

המדינה תפקיד סכום שמגיע עד ל-50 שקל בחיסכון על שם הילד לפי בחירת ההורים.  ההורים יכולים להוסיף לחיסכון 50 שקל לחודש מכספם.

ניתן לחסוך בתכנית חיסכון בבנק או בקופת גמל להשקעה בבית השקעות.
יופקדו רטרואקטיבית 50 ש"ח לחודש החל ממאי 2015 ועד דצמבר 2016.

מי ישלם את דמי הניהול?

בכל מקרה המדינה נושאת בהוצאה של דמי הניהול עד גיל 18. גובה דמי הניהול אינו מהווה שיקול בבחירת מסלול החיסכון. אחרי גיל 21 ישלמו דמי ניהול של 0.23% בקופות גמל להשקעה.

מענקים נוספים
המדינה תעניק מענק של 250 שקל בגיל בר מצווה ועוד 250 שקל בגיל 21. המענק בגיל 21 ינתן רק למי שלא יפדה את החיסכון.

חיסכון בקופת גמל
ישנם חמישה מסלולי השקעה שעל שניים מהם איני יודע דבר (מסלול לפי חוקי ההלכה ומסלול לפי חוקי השריעה). שלושת האחרים הם מסלול בסיכון נמוך, מסלול בסיכון בינוני ומסלול בסיכון גבוה.
ניתן לעבור ממסלול למסלול בלי שהמעבר יחיב תשלום מס על הרווחים.
לא ניתן לעבור מחיסכון בקופת גמל לחיסכון בבנק.
מי שימשיך בחיסכון עד גיל הפנסיה ויפדה אז את החיסכון כקיצבה לא ישלם מס על הרווחים.

חיסכון בבנק
יש שלושה מסלולים: ריבית קבועה לא צמודה, ריבית  צמודת ריבית פריים וריבית קבועה צמודה למדד.
לא ניתן לעבור ממסלול למסלול.
לא ניתן לעבור מחיסכון בבנק לחיסכון בקופת גמל.

קופת גמל או תכנית חיסכון?
אפשר לבחור באחד ממספר רב של בתי השקעות וחברות ביטוח. את הרשימה המלאה תוכלו למצוא באתר משותף למשרד האוצר ולמוסד לביטוח לאומי. לגישה לרשימה לחצו כאן.
בהחלט יתכן שיהיו הבדלים משמעותיים בתשואות לאחר ניכוי דמי ניהול בין קופות גמל בניהולם של גופים עסקיים שונים. הדבר נכון גם כאשר מדובר במסלול זהה מבחינת רמת סיכון. המשמעות היא שצריך לקחת בערבון מוגבל את מה שאני כותב בשורות הבאות מיד אחרי שורה זו.

הגישה המקובלת היא, שהתשואות צפויות להיות יותר גבוהות בקופות הגמל מאשר בתכניות החיסכון בבנקים. מצד שני רמת הסיכון בקופות הגמל צפויה להיות גבוהה מאשר רמת הסיכון בתכניות החיסכון בבנקים.


טווח זמן החיסכון
אין דומים נער בן 16 או נערה בת 17 לתינוקת בת שנה או לתינוק בן שנתיים.
במקרה השני ברור שהחיסכון הוא לטווח ארוך, משום שהחיסכון סגור עד גיל 18.
במקרה השני זה תלוי במתבגר או המתבגרת. יהיו כאלה שעבורם זהו חיסכון לטווח קצר משום שהם יפדו אותו מיד עם הגיעם לגיל 18. יהיו כאלה שיחסכו לטווח ארוך, לפעמים גם עד גיל פנסיה. במקרה שבהגיעם לגיל פנסיה יבחרו בקבלת הכסף במסלול קיצבתי הם לא ישלמו מס על הרווחים.

כשמשווים בין מוצר עם תשואה גבוהה יחסית וסיכון גבוה יחסית לבין מוצר עם תשואה נמוכה יחסית וסיכון נמוך יחסית טווח הזמן הוא פרמטר חשוב.
לרוב בטווח זמן קצר עשויה להיות עדיפות למוצר עם רמת סיכון נמוכה יחסית.
טווח זמן ארוך עשוי להביא לידי ביטוי את היתרון של תשואה גבוהה יותר.

מה אני הייתי עושה במקומכם כשהחיסכון הוא לטווח זמן ארוך?
אין לי רישיון ליעוץ בשוק ההון ולכן איני ממליץ לקוראים מה לעשות. כמי שלא מאמין ב"סנדלרים יחפים" ובאנשים הממליצים לאחרים דברים שונים לגמרי ממה שהם עצמם עושים, אספר לכם מה אני עשיתי כשהילדים שלי היו בראשית חייהם וכמובן שלא הייתה תכנית "חיסכון לכל ילד".

מצבי הכלכלי היה כזה, שלא נזקקתי לצ'קים מתנה שניתנו לילדי בברית מילה או ביום הולדת.
הכספים האלה הופקדו בקופות גמל רגילות על שם הילד שקיבל את המתנה. אז הן הפכו לנזילות אחרי 15 שנים ללא מס על הרווחים. 

השורה התחתונה היא שבידיעה שהמצב הכלכלי טוב ובידיעה שהחיסכון הוא לטווח זמן ארוך, הייתי בוחר בקופת גמל ברמת סיכון גבוהה. בדיוק כפי שעשיתי כשחסכתי באופן עצמאי לילדים שלי לפני שנים רבות.
הייתי גם מוסיף 50 שקלים כל חודש לכל ילד מכיסי הפרטי ומקווה שהילד ישקול בחיוב לחסוך עד גיל הפנסיה.

הכנס השנתי של איגוד היועצים לכלכלת המשפחה: ייעוץ בכלכלת המשפחה - עבר, הווה ועתיד

ביום ראשון (18.12.16) השתתפתי בכנס השנתי של ארגון היועצים והמאמנים בכלכלת המשפחה שהתקיים בתל-אביב. בשונה מכנסים קודמים, במקום הרצאות הציגו כמה מהאנשים הבולטים העוסקים במקצוע זה את תפיסת העולם המקצועית שלהם ואת המתודולוגיה בה הם משתמשים. לאחר מכן היה פאנל בו נשאלו המציגים ואנשים נוספים שאלות. 

המגמה הבולטת היא התפתחות המקצוע בישראל: מבודדים שעבדו בתחום לפני כ-15 שנים למספר הולך וגדל של יועצים ומאמנים.

המגמה באה לידי ביטוי גם במספר המשתתפים בכנס השנתי. מספר זה הולך וגדל משנה לשנה.

המציגים והמשתתפים בפאנל הציגו מגוון רחב של תפיסות שונות. עוד עדות להתפתחות המקצוע. 


מגמות ונושאים במחלוקת

1. התמחות בתחומים או באוכלוסיות
התמחות במשפחות במצב סוציו-אקונומי נמוך או במצב סוציו-אקונומי גבוה, התמחות בזוגות צעירים, בנשים, בגירושים, במגזר הדתי, בחינוך פיננסי, בפרישה מעבודה, בחיילים בסדיר, במשרתי קבע, בשוטרים, במגזר הציבורי בכלל, באוכלוסיות שהסתבכו בהלוואות, במשכנתאות, בכלכלה התנהגותית ועוד.

הרציונאל מאחורי התמחות הוא שקשה לשלוט היטב בכל התחומים ושהתמחות יוצרת בידול מיועצים אחרים. 

הייתה הסכמה גורפת שחייבים להיות מקצוענים ולשמור על התעדכנות מקצועית. זה לא לגמרי טריוויאלי: כמו בכל מקצוע, יש אנשים שחסרים להם כישורים, חסרה להם הכשרה מקצועית ראויה וחסר להם ידע ובכל זאת הם מיעצים.

הייתה הסכמה גורפת שהמקצוע מחייב בנוסף למקצוענות גם אמפטיה ואיכפתיות כלפי המשפחות.

תפיסת העולם שלי
תפיסת העולם שלי בנושא ההתמחות דומה במידת מה לתפיסה שהציג עזרא שמיר מנכ"ל הון אנושי. יועץ העובד אצל שמיר צריך להיות בעל ידע וכישורים במגוון רחב של תחומים בכלכלת המשפחה. 
בפוסט: שני סוגי יועצים רב תחומיים או ממוקדים בנושא צר הצגתי את תפיסת העולם שלי. התייחסתי יותר לתחום של ייעוץ במערכות מידע ומחשבים בו עסקתי כמה עשרות שנים, אבל כפי שצינתי בפוסט ההוא, העיקרון תקף גם ליועצים במגוון רחב של תחומים אחרים, כולל כלכלת המשפחה.

זה לא אומר שאין תחומים או אוכלוסיות בהם יש לי ניסיון וידע רבים יותר ותחומים בהם התנסתי פחות.

תחומים בהם עשוי להיות לי יתרון יחסי:

א. ניהול סיכונים
נתתי יעוצים בניהול סיכונים במחשוב לגופים כמו טבע, חברת חשמל, רשות המיסים, בנק לאומי ועיריית ירושלים. אני מכיר היטב את ההיבטים התיאורטים של ניהול סיכונים.

ב. פרישה מעבודה ופרישה לפנסיה
בגילי המתקדם הייתי מעורב באופן אישי בתהליכי פרישה כולל פרישה שלי משירות המדינה עם הקפאת זכויות הפנסיה ופרישה לפנסיה מוקדמת של אשתי.
ביצעתי יעוצים משותפים ביחד עם יועצת פנסיונית אוביקטיבית מוסמכת.

ג. בנקים
למרבית הבנקים בארץ נתתי ייעוץ במחשוב. הבולט הוא בנק לאומי בו "ביליתי" כיועץ במשרה מלאה פלוס במשך כשלוש שנים. במהלך השנים האלה נחשפתי לבנקאות בארץ ובעולם גם מהיבטים לא מחשוביים מרמת תכנית אסטרטגית עסקית ותרגומה לתכנית אסטרטגית במערכות מידע, דרך ההתנהלות העסקית בשטח, התרבות הארגונית ועד לרמת העובד .

ד. עובדי היי-טק
כמי שעבר את המסלול הזה בעצמו במשך מספר עשורים אני מבין את ההתנהלות הכלכלית ואת תפיסת העולם השכיחה אצל אנשים בתחום זה.

2. התמונה כולה לעומת התמקדות בנושא ספציפי
יוסי אש, יו"ר האיגוד וביחד עם שותפו נחמן לידור, מי שלימד אותי את היסודות של המקצוע וגם כמה דברים מעבר לזה, הציג את התפיסה המתודולגית שלהם. על פי התפיסה הזו, הם אוספים מידע כלכלי כולל על משפחה ורק אחר כך בוחרים נושאים בהם המשפחה והם מתמקדים.

תפיסת העולם שלי

אני מתחבר לגמרי לתפיסה הזו ולרוב פועל לפיה. דחיתי כבר בקשות ליעץ למשפחות ביחס למשכנתה ששקלו לקחת, משום שהן רצו להתמקד רק בהיבטים הטכניים של תמהיל משכנתאות או הוזלת העלויות. 
אני חשבתי שלא נכון לעשות זאת ללא ניתוח כלכלי מלא, שבחלק מהמקרים היה מביא אותם לדחות רכישת דירה או לקנות דירה זולה יותר עם משכנתה נמוכה יותר.
ראו: התמונה שווה יותר מסכום חלקיה.

3. פעילות עסקית או פעילות לטובת הקהילה
עמותת פעמונים אותה הציג מנכ"ל העמותה אוריאל לדרברג, היא הגוף הגדול בישראל העוסק בכלכלת המשפחה. פעמונים מלווה משפחות ללא תשלום. המתודולוגיה שלה מבוססת על מלווה קבוע למשפחה, לאו דווקא מקצועי, הנעזר באנשי מקצוע. חלק גדול מהאנשים בפעמונים הם מתנדבים.
העמותה ממנת את פעילותה מתרומות. 
בנוסף לליווי כלכלי יש באתר העמותה כלים להתנהלות כלכלית הניתנים לשימוש חינם על ידי כל אדם.
העמותה גם מקימת הרצאות ללא תשלום.

לעומת זאת חברות כמו אוצר, הון אנושי ואש-לידור-פילוסוף גובות תשלום עבור שירותיהן.
גם לחברות יש פעילויות ללא תמורה למען הקהילה.

על פי נציג אחת החברות, יש בעיה כאשר עמותה, הממונת מתרומות וחלק נכבד מפעילותה מבוסס על מתנדבים, מתחרה במכרזים מול חברה עסקית, שצריכה לשלם על כל פעילות שלה. 

תפיסת העולם שלי

1. אני רואה חשיבות בפעילות ללא תשלום למען אנשים והקהילה. אני רואה בה גם משלים לפעילות עסקית: לא תמיד צריך לקחת תשלום מקסימאלי ולא תמיד צריך לקחת תשלום בכלל.
אני מבצע יעוצים בכלכלת המשפחה לניצולי שואה ללא תשלום. בעבר נתתי יעוצים ללא תשלום לעולים מאתיופיה. גם היום יהיו מקרים חריגים של אנשים או משפחות שאני אוותר על תשלום כלשהו עבור יעוץ שהם מקבלים.
ישנם מקומות בהם אני מרצה ללא תשלום. 
הפעילות ההתנדבותית שלי בארגון עולים ביחד משיקה לפעילותי כיועץ ומאמן בכלכלת המשפחה. 
כך למשל, כשאני משמש כמנטור של משתתפים בתכנית ההכשרה של הארגון, אני גם מיעץ בנושאים הקשורים לכלכלת המשפחה, העולים במהלך הפגישות.

2. במחלוקת ביחס לתחרות בין חברות ויועצים עצמאיים לבין עמותות אני נמנה עם אלה שחושבים שיש מקום לתחרות כזו.
יש דימיון רב בין תחרות כזו לבין תחרות בתחום התוכנה בין חברות המפתחות מוצרי תוכנה לבין ארגונים וחברות המבוססים על Open Source או תחרות בין ויקיפדיה לבין אנציקלופדיות שמיצרות חברות עסקיות. 

4. לאילו כיוונים יתפתח המקצוע?
נחמן לידור, מאש-לידור-פילוסוף, ביחד עם יוסי אש המורה שלי בקורס יועצים לכלכלת המשפחה, מאוכזב מזה שכשהתחיל לעסוק במקצוע המוקד היה ביטול האוברדרפט או מעבר מפלוס למינוס וגם היום נושא זה תופס מקום מרכזי. הוא חושב על יועץ המלווה משפחה בתכנון הכלכלי שלה שאליו פונה משפחה בכל אירוע כלכלי משמעותי.

אורי היימן, מנכ"ל משותף בחברת אוצר, חושב שאחד התחומים שיתפתחו הוא הכנה לפרישה ויעוץ בהתנהלות כלכלית לאחר פרישה.
הוא חושב שיש לקשור את ההיבטים הכלכליים להיבטים אחרים בגיל זה. העליה בתוחלת החיים מגדילה את שיעור הקשישים באוכלוסיה.
מגמה נוספת שהוא רואה זה הגדלת השילוב בין טכנולוגיה וכלכלת המשפחה.

תפיסת העולם שלי
מי שקרא פוסטים בבלוג שלי יודע שאני מסכים עם נחמן לידור. 
אני רואה התפתחות של המקצוע לכיוון של תכנון פיננסי כולל למשפחות וליחידים.

אני נוטה להסכים גם עם אורי היימן. לא במקרה גם אני מיעץ לאנשים לקראת פרישה ואחרי פרישה לגמלאות. לא במקרה גם הרצתי על הנושא הזה.

אין לי ספק שהצורך בתכנון פיננסי כולל ומתמשך למשפחות ילך ויגדל. יש לי רק תהיה אחת: יותר ויותר אני פוגש אנשים המגדירים את עצמם כמתכננים פיננסיים למשפחות. חלקם גם למדו במשך שנתיים ועברו מבחן הסמכה מחו"ל. 
גם המתכננים הפיננסיים מנסים להסתכל על תמונה יותר רחבה של המצב הכלכלי של המשפחה ולא להתמקד רק בביטוח או בהשקעה בשוק ההון.  

המושג מתכנן פיננסי למשפחות נשמע טוב יותר מיועץ לכלכלת המשפחה ובודאי מהמושג יועץ לכלכלת הבית.
התהיה שלי: מה מבדל את היועץ לכלכלת המשפחה מהמתכנן הפיננסי?

קרן פנסיה משלימה: המוצר המוכר פחות לחיסכון פנסיוני

סוכני הביטוח לא יספרו לכם על מוצר חיסכון פנסיוני הנקרא קרן פנסיה משלימה.

חברות הביטוח לא יפרסמו את המוצר הזה.

מדובר במוצר שאינו מתאים למרבית החוסכים. 
מדובר במוצר שבעבר היה המוצר שעליו מרוויחים סוכני הביטוח וחברות הביטוח פחות מאשר על מוצרים אחרים. הם הרוויחו פחות משום שהמוצר היה המוצר ללא ביטוח.
המוצר השתנה מאז והוא כולל ביטוח בדומה לקרן פנסיה רגילה אבל הסוכנים לא בהכרח שינו את יחסם אליו.

מהות המוצר

את קרנות הפנסיה הרגילות, הנקראות בשפה המקצועית קרנות פנסיה מקיפות, מרבית הקוראים מכירים במידה זו או אחרת, משום שהחיסכון הפנסיוני של רבים מהם מתנהל בהן. מעל תקרת שכר של פעמיים השכר הממוצע במשק לא ניתן לחסוך בקרן פנסיה מקיפה. אחת האפשרויות לחיסכון פנסיוני על הכסף שמעל לאותה תקרה היא קרן פנסיה משלימה.  

קרן פנסיה משלימה היא מוצר דומה לקרן פנסיה מקיפה עם מספר הבדלים:

1. אין בו אגרות חוב מיועדות עם תשואה מובטחת

חלק מהחיסכון לפנסיה בקרנות הפנסיה הוא באג"ח ממשלתי עם תשואה מובטחת. בתנאי השוק של היום (ריביות נמוכות ותשואות נמוכות באפיקי השקעה רבים) מדובר בתשואה מובטחת גבוהה.

עד מתי תימשך הקצאת אג"ח ממשלתי מיועד לקרנות הפנסיה?

בעיתונות הכלכלית המקוונת נתקלים מדי פעם בכתבות על פיהן משרד האוצר עומד לשנות את הנושא של אג"ח עם תשואה מובטחת לרעת החוסכים על מנת להתאים את החיסכון לתנאי השוק החדשים.

יתכן שאחוז קטן יותר מהחיסכון יושקע בהן. יתכן שבשלב כזה או אחר הן יבוטלו לגמרי. תסריט סביר יותר הוא שחלקן בחיסכון יהיה דיפרנציאלי לפי גיל החוסך: עבור חוסכים בגיל הפנסיה או בגיל המתקרב לגיל הפנסיה יישמר או אפילו יעלה אחוז החיסכון באמצעות אג"ח מיועדות. לגבי צעירים יותר יבוטל או יוקטן.

2. ניתן להפקיד בה סכומים גבוהים יותר ולאו דווקא בהפקדות חודשיות 

אפשרות זו הפכה אותה למתאימה יותר לעצמאים.

3. סכום הכסף הכולל המנוהל בה קטן בהרבה מסכום הכסף המנוהל בקרן פנסיה
עשויות להיות לכך שתי השלכות שליליות: מגוון קטן יחסית של מסלולי חיסכון ואפשרויות קלות יותר למניפולציות לאו דווקא חוקיות על ידי גורם המביא מספר רב של חוסכים.  

4. דמי הניהול עלולים להיות גבוהים יותר מאשר בקרן פנסיה מקיפה
עמדת המיקוח של שכירים שמרבית החיסכון שלהם בקרן פנסיה מקיפה טובה הרבה פחות בקרן פנסיה משלימה.

למי מיועד המוצר?
המוצר מיועד לבעלי שכר גבוה, שעוברים את התקרה להפקדה בקרן פנסיה מקיפה. אנשים כאלה מפקידים עד לגובה המותר בקרן פנסיה מקיפה או במוצר פנסיוני אחר ונהנים מהטבות מס על ההפקדות.

את החיסכון הפנסיוני מעבר לתקרה המותרת (שכר שמעל לפעמיים השכר הממוצע במשק. נכון להיום הפרשה על שכר כזה מגיע לכ-2,780 ש"ח) הם חוסכים בקרן פנסיה משלימה. 

קבוצה שניה לה יועד המוצר בעבר היא אנשים שמצב בריאותם לא טוב ולכן חברות הביטוח אינן מוכנות לבטח אותם. מצב זה השתנה אבל בקרנות הפנסיה המשלימות חברים כבר אנשים כאלה. 

קבוצה שלישית היא עצמאים משום שאין חובת הפקדה חודשית ואפשר להפקיד סכומים משתנים לפי רצון המבוטח. 
ההכנסות של עצמאים אינן קבועות ולכן דפוס הפקדה כזה מתאים להם.
חובת הפנסיה לעצמאים שצפויה להיות מוחלת מתחילת שנת 2017 עלולה להפוך את המוצר לאטרקטיבי פחות עבור עצמאים משום שקופת גמל להשקעה הוא מוצר מתאים במיוחד לדפוס ההשקעה והמשיכה בחיסכון פנסיוני של עצמאים.

גרעון אקטוארי

זהו סעיף שעלותו לחוסכים בקרנות פנסיה לסוגיהן הייתה בין 0.2% ל-0.8% מתוך החיסכון הנצבר. התשלום הזה נובע מהערבות ההדדית בקרן פנסיה, שאינה קימת בקופות גמל ובביטוח מנהלים. כאשר יש גירעון אקטוארי בקרן פנסיה, יש חשש שבעתיד לא תוכל קרן הפנסיה לשלם לחוסכים את סכומי הפנסיה עליהם התחיבה.

המונח קרן פנסיה בהקשר זה, מתייחס הן לקרן פנסיה מקיפה והן לקרן פנסיה משלימה.

על מנת להימנע ממצב כזה התווסף תשלום של כל החוסכים. ברור ששיעור התשלום משתנה מקרן פנסיה אחת לשנייה בהתאם לגובה הגרעון האקטוארי.  

  

מוצרי חיסכון פנסיוני נוספים שאינם קרנות פנסיה


קופות גמל
בשונה מיתר מוצרי החיסכון הפנסיוני, קופות הגמל הן חיסכון טהור ללא ביטוח.
ניתן בקלות להעביר אותה מבית השקעות אחד או מחברת ביטוח אחת לבית השקעות/חברת ביטוח אחר/ת. 

ביטוח מנהלים
ביטוח מנהלים הוא שם מסחרי ישראלי של תכנית חיסכון לפנסיה משולבת עם ביטוח חיים וביטוח אובדן כושר עבודה. ביטוח מנהלים הוא אישי ולא קבוצתי. אין ערבות הדדית ואין תקנון שניתן לשנות אותו, ברוב המקרים לרעת החוסך. 
ביטוח מנהלים מוצע רק על ידי חברות ביטוח.
בעבר הרחוק היו ביטוחי מנהלים בתנאים טובים: מקדם המרה מובטח וחיסכון צמוד למדד בתוספת רבית גבוהה (4.2% ובהמשך 3%). 
החיסכון הצמוד למדד הופסק בתחילת שנות ה-90. גם מקדם ההמרה המובטח בוטל לפני מספר שנים (למעט חוסכים המתקרבים לגיל הפרישה לפנסיה).  

קרן פנסיה משלימה או חיסכון פנסיוני אחר?
קיימים מגוון של מוצרי חיסכון פנסיונים: קרנות פנסיה מקיפות, ביטוחי מנהלים, קופות גמל לסוגיהן וקרנות פנסיה משלימות. 

איני מתכוון להמליץ באיזה מהם לבחור. הבחירה אינה פשוטה ותלויה בגורמים ספציפיים לאדם או למשפחה.

גם לאחר שבחרתם במוצר יש לא מעט אפשרויות בחירה, למשל בקופת גמל יש מסלולי השקעה שונים ויש מנהלים שונים (בתי השקעות וחברות ביטוח).
לאנשים שונים עשויים להתאים מוצרים שונים. גורמים רבים עשויים להשפיע על הבחירה, למשל: מצב משפחתי, נכסים פיננסיים, סיכוי להעברה כספית בין דורית (הכוונה היא לא רק במקרה פטירה, אלא גם בהקשר של נכונות ויכולת של בני משפחה מבוססים לתמוך באדם או במשפחה), גיל, פוטנציאל עבודה עתידית ופוטנציאל השתכרות עתידית, בני משפחה נתמכים כלכלית (כולל ילדים בריאים עד גיל מסוים) ועוד.

להלן מספר גורמים אותם צריך להביא בחשבון:

1. תשואה צפויה
את העתיד קשה לנבא ולכן לא תוכלו לדעת את גובה התשואה הצפויה. ככל שהעתיד רחוק יותר קשה יותר לנבא אותו. חיסכון פנסיוני הוא לעתיד רחוק.

2. סיכון
בחלק מסוגי החיסכון הפנסיוני הסיכון גדול יותר. סיכון מתבטא בתנודתיות. כשמדובר בחיסכון עם סיכון גבוה, לא בטוח האם "המטולטלת" תהיה למעלה או למטה ביום בו תתתחילו את מימוש החיסכון ויקבע את גובה הקצבה החודשית שלכם.

3. דמי ניהול ותשלומים נוספים לגוף המנהל את החיסכון
ככל שתשלמו פחות כן יגדל גובה החיסכון שתצברו.

4. גמישות
עד כמה קל לעבור ממסלול חיסכון למסלול חיסכון אחר ועד כמה קל לעבור מגורם מנהל אחד לגורם מנהל שני. 

בחירת מוצר חיסכון פנסיוני, מסלול חיסכון וגורם מנהל היא משימה קשה.
 אני יכול להציע לכם את הדברים הבאים:

1. אל תפסלו מראש מוצר חיסכון פנסיוני לפני שתבדקו אותו. 
בדקו אותה מול יתר החלופות בהתחשב במאפיניים הספציפיים שלכם. קרן פנסיה משלימה עשויה להיות אחת החלופות.

2. היו ערים לכך שסוכני הביטוח אינם גורמים מייעצים אובייקטיביים. הם ירוויחו על כל מוצר חיסכון פנסיוני שתחסכו בו באמצעותם. לא בטוח שהסוכנים וחברות הביטוח מרוויחים באותו שיעור על מוצרי חיסכון פנסיוני שונים.
הם עלולים להיות מוטים לטובת מוצר רווחי יותר עבורם.
ברוב המקרים המוצר שהסוכן מרוויח עליו יותר מאשר על מוצרים אחרים הוא ביטוח מנהלים. 

קצה חוט לפיתרון תעלומת יום חמישי בבזק?

ציור של חוט המשמש למשחק "סבתא סורגת"
מקור התמונה:ויקיפדיה

לא קיבלתי הצעות פיתרון לתעלומה הבלשית שהוצגה בפוסט: שרלוק הולמס ויום חמישי המסתורי בחברת בזק.

יתכן שגיליתי קצה חוט לפיתרון התעלומה. בעיון מקרי במוסף ממון של ידיעות אחרונות ביום שני מצאתי שתי כתבות על בזק.

בכתבה הראשונה נאמר שועד עובדי בזק החליט לנקוט בעיצומים בגלל החלטה של הכנסת.
ההחלטה הייתה לאפשר לחברות מתחרות להשחיל חוטים שלהם (סיבים במקרה זה) לתשתיות בזק.

מצאתי גם ידיעה מקוונת בגלובס על אותו נושא ואני מצרף אליה קישור: ועד העובדים בבזק: נכריז סכסוך עבודה בעקבות הרפורמה.

החלטת הכנסת היא לגיטימית לגמרי ויש מאחוריה היגיון. התחליף הוא הקמת תשתיות נפרדות על ידי החברות המתחרות.
המשמעות היא הוצאה כספית ענקית וזמן רב עד להקמת תשתיות כאלה.
במילים פשוטות: הקמת תשתיות על ידי מתחרים לא תאפשר להם להתחרות בחברת בזק במשך כמה שנים. בזק תשמור על מעמדה כמונופול ותמשיך להרוויח כסף. 

אופרטוניזם ואידיאולוגיה
אפשר לעטוף כל החלטה אופורטוניסטית במעטפת אידיאלוגית או אידאולוגית כביכול.
במאמר בגלובס הטענה היא שלשר האוצר משה כחלון יש אחות. לא סתם אחות, אלא אחות שעובדת בהוט, חברה שצפויה להיות הנהנת העיקרית מההחלטה. כנראה שיצטרכו בעתיד לחפש אחיות נוספות שלו העובדות בפרטנר בסלקום ובחברות אחרות.

במאמר בממון הטענה של ועד עובדי בזק היא, שהכנסת עובדי חברות אחרות תאפשר בעתיד הכנסת עובדי קבלן לעבוד במתקני בזק. הם עלולים להחליף גם עובדי בזק.

לא בטוח שהנהלת חברת בזק מתנגדת לנקיטת צעדים על ידי העובדים: גם לה יש אינטרס לשמור על מעמדה המונופוליסטי המבטיח הכנסות נאות.


מי מוריד את השאלטר חברת חשמל? הרכבת? בזק?
במאמר השני בממון מביע הכותב את דעתו שעובדי חברת בזק טועים כשהם "מורידים שאלטר" כמו עובדי חברת חשמל. לדעתו עד היום הם נתנו שירות טוב ומקצועי ולכן תדמיתם עלולה להיפגע.
אני הייתי יותר עדין והעלתי השערה מרושעת שהם נוהגים כמו עובדי רכבת ישראל.

הרושם שלי הוא שאם לא יתעשתו במשרד התקשורת, עובדי בזק ומנהליה לא ממש יתרגשו מהפגיעה האפשרית בתדמיתם, אלא יצחקו כל הדרך אל הבנק.

הנזקים של מונופול בתשתית אינטרנט

1. מחיר גבוה
מונופול גובה מצרכנים מחיר יותר גבוה מאשר חברות שיש להן מתחרים. 

2. השירות פחות טוב
כשיש לך מתחרים ותיתן שירות גרוע במיוחד הלקוחות יעברו למתחרים. כשאתה לקוח של מונופול אין לך לאן לעבור.

3. הספק מפתח את התשתיות פחות מהנדרש.
זו אולי הבעיה העיקרית. כך למשל, מדינת ישראל מפגרת אחרי מדינות מפותחות במהירות קוי האינטרנט. בהחלט אפשר להניח שהפיגור רק יגדל.
מדוע להשקיע כסף רב בשדרוג תשתית להגדלת מהירות קווי אינטרנט כשאפשר למכור שדרוג ל-100 מגה ביט כשבפועל התשתיות לא מסוגלות לתת יותר מ-40 מגה ביט?

איך זה קשור לפיתרון החידה הבלשית מהפוסט הקודם?
אולי זה בכלל לא קשור או אולי זה רק קצה חוט? עדיין מחכה לפיתרונות שלכם לתעלומת ימי חמישי בחברת בזק.

שרלוק הולמס ויום חמישי המסתורי בחברת בזק

דמותו של שרלוק הולמס בקולנוע בסרט משנת 1946
מקור התמונה: ויקיפדיה

האיש המופיע בתמונה לעיל אינו עובד חברת בזק

קוראי הבלוג מוזמנים לפתור תעלומה בלשית מרתקת שבמרכזה מונופול תשתיות האינטרנט בישראל חברת בזק.

אני מזמין באופן מיוחד כמה אנשים מוכשרים לעזור לי ולקוראים לפתור את התעלומה. הכוונה היא לגב' סטלה הנדלר, מנכ"לית בזק ובכירים אחרים באותה חברה.

פותרי התעלומה מוזמנים להגיב בדף התגובות של בלוג זה.

בין הפותרים נכונה יוגרל תפקיד בכיר בחברת בזק.

השאלה הבלשית שעליכם לפתור: מדוע דווקא ביום חמישי לקראת הצהריים קורסת תשתית האינטרנט בביתי (קרוב לודאי שלא רק בביתי)?

מקרה ראשון

ביום חמישי ה-1 בדצמבר הופסקה עבודת תשתית האינטרנט בביתי למספר שעות. 
פניתי לספק האינטרנט שלי חברת אקספון בבקשה שתטפל בתקלה.
אנשי התמיכה הטכנית של החברה ביצעו בעזרתי פעולות ממושכות של בדיקת חיבור לחשמל, בדיקת חיבור לרשת האינטרנט של בזק, כיבוי, ניתוק והתחברות לאינטרנט כשהמסקנה שלהם הייתה שהבעיה היא אצלי בבית.

אצין כי בעקבות רפורמת המחירים הסיטונאים בתקשורת אפשר להתקשר רק לספק אחד. הספק נאלץ כמעט תמיד לעבוד על תשתיות האינטרנט של חברת בזק המהווה למעשה מונופול (המתחרה חברת חשמל עדיין לא מסוגלת לספק תשתיות במרבית אזורי הארץ והמתחרה הנוספת חברת HOT מתמקדת בלקוחוה הטריפל והקוואדרו שלה).

חלקנו על דעתם של אנשי אקספון והבענו את דעתנו שמקור התקלה הוא בתשתיות חברת בזק. 
כעבור כמה שעות התחדשה עבודת רשת האינטרנט ללא כל פעולה בביתי. עדות ברורה לכך שמקור התקלה הוא בתשתיות חברת בזק.
כעבור שבוע אישרו לי אנשי אקספון שאכן התקלה הייתה בתשתיות חברת בזק.

במאמר מוסגר, יש לי רקע של כמה עשרות שנים בעבודה במחשבים, כולל אבחון ופיתרון בעיות. ברשותי אפילו מכתב הוקרה מחברת היטאצ'י העולמית על כך שביחד עם מומחה טכני של החברה בישראל אבחננו ושחזרנו באופן מלא בעיה שהביאה לנפילות לא צפויות של מחשב גדול עם אלפי משתמשים. אותה בעיה הייתה עלולה להתרחש גם במחשבי החברה ברחבי העולם לולא נפתרה.
מקור הבעיה היה שילוב של תוכנה, חומרה ומיקרוקוד. פתרנו אותה אחרי "לילה לבן". קדמו לו יום יומיים בהם טכנאי חומרה של החברה שהוזעק בדחיפות מאנגליה וקבוצת מומחי מערכות הפעלה שניהלתי, לא הצליחו למצוא את הסיבה לתקלה.

אולי אפשר לחשוד בי שבגילי המבוגר אינני מעודכן טכנולוגית ואפילו רחמנא לצלן, סנילי.
אי אפשר לחשוד בבנים שלי, שלהם ניסיון ומיומנות טכניים עדכניים והגיעו למסקנה זהה לשלי.

מקרה שני

באורח פלא גם ביום חמישי ה-8 בדצמבר בשעה דומה קרסה עבודת האינטרנט בביתי. 
חזרנו על תהליך הפניה לחברת אקספון. כבעל ניסיון ביקשתי מהם להתחיל בבדיקה בחברת בזק ולא בבית שלי. הבדיקה העלתה שחברת בזק מכחישה מכל וכל תקלה כלשהי בתשתית האינטרנט שלה.
גם הפעם הובחנה על ידם התקלה כתקלה בביתי. כמו בפעם הקודמת, אקספון הבטיחה לשלוח לביתי טכנאי תוך 48 שעות. כשלא סופרים את שישי-שבת 48 שעות זה יום שני.
גם הפעם חלקנו על דעתם.

בשיחת מעקב נוספת שלי בשעה 17:00 השתנתה גרסתה של חברת אקספון: הייתה תקלה מתמשכת בתשתית חברת בזק. התקלה נפתרה בשעה 16:00. הם ניסו להעלות בעזרת אנשי בזק גם את האינטרנט בביתי. משום מה רק בביתי לא חזרה מערכת האינטרנט לפעול. ללא ספק עדות חותכת לכך שמקור התקלה בביתי.

ביקשתי מהם שימשיכו לברר עם חברת בזק, משום שלאור ניסיוני המתמשך עם החברה, אני נוטה לחשוד במה שנאמר לי בבזק. 

ביום שישי בבוקר התקשרתי שוב. הפעם סירב האיש הטכני של אקספון לממש את מה שקודמו הבטיח לי יום לפני כן: הוא לא ידבר עם חברת בזק. יש להם שיטת עבודה והפיתרון שלהם הוא לשלוח טכנאי לביתי ביום שני.

חשבתי לתומי שאולי הפעם טעיתי. יתכן שמשהו השתבש בציוד בביתי מרוב ניסויים ונפילות מערכת.

הפיתרון הטכני של המקרה השני
בצהריים מצלצל האינטרקום בביתי ואנחנו פותחים את חדר המדרגות לטכנאי בזק. אנחנו מכירים לו תודה על הזריזות ועל הנכונות להגיע לביתי ביום שישי.

האיש לא מגיע לדלת ביתי. מצאתי אותו פותח קופסת מסעף של בזק בתוך חדר המדרגות. בשיחה הוא אמר לי: "בטעות חיברנו אתכם לא נכון אחרי התקלה אתמול". אצלנו בבית הוא לא ידרוך משום שאנחנו לקוחות של חברה אחרת.

בהתחשב בזה שגם תוקנה התקלה והאינטרנט חזר לפעול כשורה וגם התברר סופית שעדיין אינני סנילי, שרדתי את הבשורה הקשה שטכנאי בזק לא ייכנס לביתי.

אם לא תיפתר התעלומה, כנראה שגם ביום חמישי ה-15 בדצמבר צפוי לי תסריט דומה.

מה מהירות קו האינטרנט בביתי?

חברת בזק טוענת שמהירות קו האינטרנט בביתי היא 40 מגה ביטים. 
יש דרכים טכניות לא קשות ולא מסובכות למדוד את המהירות האמיתית. תוצאות מדידות שערכנו בעבר הראו קצבים נמוכים משמעותית מ-40 ממגה ביטים.

מדוע לא להגדיל את המהירות ל-100 מגה ביט?
פעמיים פנו אלי אנשי מכירות של חברת בזק טלפונית והציעו לי להגדיל את מהירות הקו ל-100 מגה ביטים ועוד במחיר זול ומובטח לאורך זמן.

בעצם מדוע לא? הייתי שמח להגדיל את מהירות הקו ואפילו הייתי מוכן לשלם יותר.
הייתה רק בעיה אחת "קטנה". לאור ניסיוני בבדיקת מהירות הקו שתואר בסעיף הקודם, שאלתי אותם: האם יש לכם תשתית המאפשרת לספק קווים במהירות 100 מגה ביט באזור מגוריי?

בפעם הראשונה הצלחתי בעמל רב להביא אותם לבדוק את השאלה הזו בעזרת אנשים טכניים בחברה שלהם. התשובה הייתה שהיום הם מסוגלים לספק 40 מגה ביט, אבל זה מה איכפת לי אני אשלם בדיוק כמו על 40 מגה ביט וכשיתאפשר המהירות תעלה אוטומטית. 

הסברתי להם שלי זה איכפת ואני מבקש שיתקשרו אלי רק כשיהיו מסוגלים לספק לי קו שעובד במהירות 100 מגה ביט. 

הפעם השנייה הייתה קצרה: הם התקשרו אלי למרות שלא היו מסוגלים לספק קו במהירות של 100 מגה ביט.

כמה כיוונים לפיתרון התעלומה

מדוע דווקא ביום חמישי לקראת שעות הצהריים חברת בזק לא מסוגלת לספק תשתיות אינטרנט עובדות?

להלן שתי השערות מרושעות:

1. המיומנות הטכנית של עובדי חברת בזק נמוכה

כנראה שיש עובד אחד שהוא מיומן ומשום מה הוא נמצא החופשה בימי חמישי.

2. יחסי עובד-מעביד

ועד העובדים של רכבת ישראל נהג להשבית לפעמים את הרכבות בימי ראשון ללא הודעה מוקדמת.

האם בחברת בזק מתבצע משהו דומה בימי חמישי?

בהצלחה בפיתרון החידה הבלשית.

איך להפסיד 177,222 דולר בשניה במשך 45 דקות?

נתקלתי בפוסט באנגלית שכתב Richard Gowin בינואר 2015. את כותרת הפוסט שלו תרגמתי מילה במילה ככותרת של הפוסט הנוכחי בעברית.

מי שמעונין לקרוא את פרטי האירוע הטכני שגרם להפסד הגדול כתוצאה מבאג בתוכנת מסחר שפעלה מול הבורסה של ניו יורק מוזמן ללחוץ על הקישור:   How to lose $172,222 a second for 45 minutes. לדברי הכותב מכל הבאגים שהוא מכיר באג זה גרם לנזק הכספי הגדול ביותר. 

לא כל אחד רוצה ולא כל אחד יכול להבין את פרטי האירוע. למי שאינו מעוניין לקרוא את הפוסט הטכני באנגלית אתמצת את הנקודות העיקריות:

1. הבאג נגרם עקב שינוי בתוכנה שיושם לא נכון באחד מתוך 8 שרתים.

2. הוא נגרם בגלל טיפול לא נכון בחלק לא פעיל מהתוכנה.

3. הצטרפו לזה נהלים ותהליכים לקויים של טיפול בשינויי תוכנה ובדיקת שינויי תוכנה ותפיסה שגויה של טיפול בבעיות בזמן אמת.

את מי שהפסיד סכומי כסף גדולים זה ממש לא מענין מדוע זה קרה? 

האירוע ממחיש את הסיכונים במסחר במניות בבורסה המתנהל כמעט כולו באופן אוטומטי על ידי מערכות ממוחשבות המתחברות למחשבי הבורסה בניו יורק ובמקומות אחרים.

לקחים מאורע כזה

ככל שעולמנו נעשה ממוחשב יותר ומערכות מטפלות בנושאים קריטיים יותר, גדלה החשיבות של תהליכים נכונים של פיתוח ובדיקת מערכות ותרחישים של התמודדות מהירה עם תקלות בזמן אמת.

תחשבו לרגע על באג קשה בתוכנת מכונית הנוהגת בעצמה.

באותה מידה גדלה גם החשיבות של אבטחת מידע. ללא אבטחת מידע נאותה, מישהו יכול לחבל במתכוון בתוכנת המערכות וליצר באגים ו/או שינויים פונקציונאליים (למשל העברת כספים לחשבונו)

ניהול סיכונים בדרך

בתאריכים 18-25 לנובמבר חל שבוע הבטיחות בדרכים מטעם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. השנה יתמקד השבוע בנושא "משפחה בטוחה בדרך" במטרה לקדם נורמות של בטיחות בדרכים במשפחה. 

לרגל שבוע הבטיחות בדרכים, התבקשתי לכתוב פוסט על הנושא. נענתי ברצון, משום שבטיחות בדרכים הוא נושא חשוב. 
בלוג זה עוסק בנושאים כלכליים ולכן מטבע הדברים אתיחס גם לבטיחות בדרכים בהקשרים כלכליים. ההשלכות הקשות ביותר של בטיחות לא מספקת בדרכים הן אנושיות: אנשים נהרגים, אנשים נפצעים ואנשים מאבדים את יקירהם. 

אי אפשר להתעלם גם מההשלכות הכלכליות, שכל קורא נבון מבין אותן בעצמו, למשל: נזק לרכוש, עלות טיפולים רפואיים, אובדן ימי עבודה וסכומי ביטוח המשולמים לנפגעים ובסופו של יום גם באים לידי ביטוי בגובה התשלומים של כולנו.

בחרתי להתייחס לנושא מהזוית של ניהול סיכונים.

ניהול סיכונים בכלכלת המשפחה וניהול סיכונים בדרכים

באופן מודע או באופן לא מודע, אנחנו מנהלים סיכונים כשאנחנו מקבלים החלטות ו/או מתכננים את הביצוע של ההחלטות שקיבלנו.

כשמשפחה לוקחת משכנתה ל-20 שנה היא צריכה להתייחס לסיכונים כגון אפשרות של חוסר יכולת לעמוד בתשלום ההחזרים בעוד 15 שנה. 

כשמישהו מפוטר ומחליט למשוך את כספי הפיצויים הוא צריך להביא בחשבון את הסיכון שבעוד לא מעט שנים תהיה לו פנסיה קטנה בשליש בהשוואה לפנסיה שהיה מקבל לולא משך את כספי הפיצויים. 

באופן דומה צריך להביא בחשבון גם סיכונים בדרכים למשל: סיכון להידרס, סיכון לדרוס, סיכון לנזק גדול לכלי הרכב וסיכון להיתקע בדרך.

התמודדות עם סיכונים
התמודדות עם סיכונים היא באמצעות הגדרת אירועי סיכון והגדרת ומימוש צעדים למניעת התרחשותם. כמובן לא הכל תלוי בנו. קורה שמתרחש אירוע סיכון למרות שעשינו כל מה שניתן על מנת למנוע אותו.

היערכות למניעת הסיכון של פנסיה קטנה מדי בעוד 30 שנה היא מורכבת ומסובכת.
ההיערכות בפני סיכונים בדרכים הרבה יותר פשוטה, קלה וברורה. אפשר לבצע אותה ללא השקעה גדולה של זמן וכסף.

כיצד להקטין את הסיכונים בדרכים?

את ההמלצות המלאות בנושא אני משאיר למומחים. אציג כאן מספר צעדים פשוטים שגם אדם מן הישוב יכול לחשוב עליהם ולנקוט בהם.

1. כהולכי רגל חצו נתיבי תחבורה בסיכון מינימאלי: באור ירוק ברמזור, במעבר חציה, בגשר או במנהרה. הסתכלו על מנת לודא שלא מגיע כלי רכב.

2. כנהגים ברכב מנועי או אחר בדקו את תקינות הרכב ובצעו טיפולים מונעים וטיפולים בתקלות. 

3. כנהגים הקפידו על חוקי וכללי הנהיגה, אבל הביאו בחשבון שאנחנו חיים במדינת ישראל ולא כל הנהגים עושים זאת. כמובן שזה כולל גם מנוחה במצב של עייפות והימנעות משתיית משקאות אלכוהולים. לא חייבים לדבר בסלולארי ולסמס בזמן נהיגה.

4. כנוסעים הקפידו על הכללים ואל תטו את הקשב של הנהג מהכביש אליכם.

ההקשר המשפחתי
יכולת ההערכה של סיכונים שיש למבוגרים לא בהכרח קיימת לילדים בגיל צעיר. לוו אותם בחצית כביש.
כמעט בבכל תחום יש יתרון לאנשים עם ניסיון. נהגים צעירים צריכים להיות מודעים למגבלות חוסר הניסיון שלהם ולקחת שולי ביטחון רחבים יותר.

כאשר עוסקים בסוגיות בכלכלת המשפחה לרוב גם הילדים שותפים להתנהלות הכלכלית המשפחתית ומשפיעים עליה. אותו דבר נכון גם בדרכים.

הורים צריכים לעזור לילדים לרכוש אורינות פיננסית. אם אינם יכולים לעשות זאת בעצמם, לאפשר למישהו אחר לעשות זאת.

בהתנהלות כלכלית של משפחה יש סיכון נוסף: ההורים שמלמדים את ילדיהם להתנהל כלכלית, לא תמיד עושים זאת בעצמם.
כמובן שהילדים רואים את הדוגמה האישית של ההורים ומתנהגים בהתאם.

אותו סיכון משפחתי קיים גם בכבישים: כשההורים מלמדים את ילדיהם להימנע מסיכונים בכבישים ובעצמם נחשפים לסיכונים מיותרים, כמעט תמיד הילדים יפעלו לפי הדוגמה האישית הפסולה ולא בהתאם למה שלימדו אותם.

ביטוח רכב שכור בחו"ל: האם אתם באמת מכוסים?

ביטוח אמור לתת לנו שקט נפשי. כשמתרחש אירוע שאחרת היינו צפויים לשלם בו סכום כסף גבוה, הביטוח אמור לכסות את זה.

לא מעט נוסעים לחו"ל מוכנים לשלם יותר עבור ביטוח מלא לרכב. ביטוח הכולל גם ביטול תשלום ההשתתפות העצמית. 

ביטוח כזה מכונה בפוליסות ביטוח CDW. מסתבר שיש סוגים שונים של ביטוח CDW.

כמו בביטוחים אחרים, הכל יפה עד שיש נזק וצריך לפצות אתכם. אז תראו את ההבדל בין סוכן טוב לבין סוכן שדואג לעצמו ולחברת הביטוח. 
לא הכל התנהל כצפוי בהשכרת הרכב בטיול ממנו חזרתי מניו זילנד.
בפוסט זה אתאר את מה שקרה ואנסה להפיק לקחים.

לפני הטיול
בחרנו רכב גדול שיתאים למשפחה. הדגם המיצג את הקטגוריה הזו היה Toyota Previa. בהזמנה באמצעות אינטרנט בחרנו בביטוח המקסימלי האפשרי תחת הכותרת CDW. בביטוח כזה לא משלמים השתתפות עצמית במקרה של תאונה.

בטיול
Toyota Previa הוא רכב גדול אבל בסניף במרכז העיר אוקלנד (1,400,000 תושבים העיר הגדולה בניו זילנד) לא היה רכב כזה. במקום זה קיבלנו רכב הרבה יותר גדול: Hyundai I20. בסוכנות נאמר לנו שהוא שייך לאותה קטגוריה.
תראו בהמשך שהיו משמעויות מעשיות לדגם הרכב שקיבלנו.
לא היה כל כך קשה להסתגל לנהיגה בצד שמאל בניו זילנד. הרבה יותר קשה להסתגל לכבישים הצרים, בעיקר באי הדרומי. בלא מעט מקומות יש גשרים צרים מאד בהם יכול לעבור בקושי רכב אחד.

הכל בגלל צמיג לא קטן
חיכוך בשולי גשר צר כזה גרם לתקר חמור בצמיג. מיהרנו להתקשר לטלפון החירום של חברת ההשכרה מהעיירה הסמוכה הגיע מוסכניק שהחליף את הצמיג הקרוע, אבל לא היה ברשותו צמיג מתאים מהסוג שמתאים לרכב שלנו.
לא ממש מומלץ להמשיך לסוע עם צמיג רזרבי וללא צמיג חמישי. במיוחד לא מומלץ לעשות זאת באי הדרומי של ניו זילנד ששטחו גדול ואוכלסייתו דלילה. 

בטלפון החירום הפנו אותנו לצמיגיה מרשת העובדת עם החברה בעיר קטנה ולא מרוחקת. נאמר לנו ששם נמצא בודאות צמיג מתאים. 
הגענו ונאמר לנו שמצטערים אבל צמיג כזה אין. נשלחנו באדיבות לסניף אחר של רשת הצמיגיות בעיר קצת יותר גדולה, שבה בודאות יש צמיג מתאים.

אתם כבר יודעים מה קרה בעיר השנייה: גם להם לא היה צמיג כזה. מה שהיה שונה בעיר השנייה, שבשכנות הייתה צמיגיה שלא שייכת לרשת והפנו אותנו אליה.
כמו בכל המקומות האחרים, גם שם היו אדיבים, אבל צמיג מתאים לא היה. הופננו לספק עיר ספק עיירה שלישית, שבה אולי נמצא צמיג מתאים ברשת הצמיגיות הרשמית העובדת עם חברת השכרת הרכב.

למודי ניסיון החלטנו מיד לטלפן לשם ולשאול האם יש להם צמיג כזה?
איש המקצוע, בצמיגיה בה היינו, היה זה שתיאר להם את המפרט הטכני של הצמיג, על מנת שלא יהיה בלבול. התשובה היתה ברורה וחיובית.

למחרת בבוקר הגענו לעיירה השלישית. הפעם הסתבר שיש שני תת-דגמים לצמיג הזה ותת-הדגם שברשותם אינו מתאים לנו.

נשלחנו לצמיגיה רביעית באותה רשת בספק עיר ספק עיירה רביעית.
הפתעה: הפעם היה להם צמיג מתאים והצמיג הוחלף.

תמיד יש הפתעות
ניסויים בתחום של כשלים בקבלת החלטות מגלים באופן עקבי הטיות רגשיות. זה מה שקרה לי, כשהמוסכניק התקשר לחברת ההשכרה בהקשר של תשלום עבור הצמיג. 
נציגת החברה אמרה לי שהיתה תאונה ואני צריך לבחור בין שתי אפשרויות:

1. אני אשלם עבור הצמיג והביטוח ישאר כפי שהיה.
    מדובר בעלות לא גבוהה. 

2. החברה תשלם עבור הצמיג ואז יבוטל ביטוח ה-CDW וההשתתפות העצמית שלי, אם תקרה תאונה נוספת תהיה עד 2,000 דולר ניו זילנדי.

הסברתי לה שלא היתה תאונה, אלא נגרם נזק לצמיג עקב התחכחות בשולי הגשר. הגברת אמרה לי שהיא לא מאמינה לי. 
זה מאד הרגיז אותי ולכן בחרתי בהחלטה הלא רציונלאית, שהחברה תשלם ואם תהיה תאונה נוספת אצטרך לשלם עד 2,000 דולר. 

כמעט סוף טוב
תאונה נוספת לא היתה ולכן כלכלית ההחלטה שלי השתלמה. שקט שקונים בביטוח לא היה: כל הזמן חששתי מעלות גבוהה של תאונה נוספת חס וחלילה.

לקחים שאפשר להפיק מזה

1. כדאי לקרוא את הסכם ביטוח רכב חו"ל, כולל אותיות קטנות, ולשאול את כל השאלות העולות על דעתכם.

2. יכול להיות שיתברר לכם שביטוחים שלכאורה מכסים אתכם באופן מלא מכסים אתכם רק עד התאונה הראשונה.

3.  חברת השכרה עלולה להתייחס לכל תקר בצמיג כאל תאונה.