יום שבת, 30 בדצמבר 2017

תכנון פרישה: ההיבט הבריאותי

היגיאה אלת הבריאות במיתולוגיה היוונית
מקור התמונה: ויקיפדיה

בפוסטים קודמים בסדרה על הכנה לפרישה לגימלאות עסקתי בהיבט הכלכלי, בהיבט של הזמן הפנוי ובהיבט החברתי
פוסט זה עוסק בהיבט חשוב לא פחות: בריאות.

מצב הבריאות משפיע על התפקוד היומיומי ועל שביעות הרצון מהחיים. הוא גם משפיע על ההוצאות וההכנסות. אין ספק שככל שעולה הגיל מצב הבריאות מורע. 
הטענה האחרונה מתיחסת לכלל האוכלוסייה ולא לפרט יחיד שיכול להיות בריא ומאושר בגיל מופלג.
אין ספק שההוצאות של קשישים על בריאות גבוהות יותר מההוצאות של אוכלוסיות אחרות.

מדוע ההוצאות הבריאותיות של קשישים גבוהות יותר?

1. הם צורכים יותר תרופות

2. הם מבקרים יותר אצל רופאים ומקבלים יותר טיפולים בריאותיים משלימים

3. הם משלמים יותר מצעירים על ביטוחי בריאות וביטוחי חיים
מבנה רוב הביטוחים האלה הוא כזה שבגיל מבוגר הפרמיה החודשית שמשלמים עולה.

4. חלק מהם מוגבלים בתפקוד ולכן זקוקים לסיוע או נאלצים לשלם עבור מטלות שאינם יכולים לבצע בכוחות עצמם

5. ככל שעולה הגיל גדל אחוז אלה הנזקקים לטיפול סיעודי.
טיפול סיעודי עשוי להיות במוסד סיעודי בעלות חודשית של מעל ל-10,000 שקל לחודש. הייתי צנוע במספר שציינתי, משום שעלות מגורים במוסד סיעודי סביר קרובים יותר ל-20,000 שקל לחודש מאשר ל-10,000 שקל.

טיפול סיעודי עשוי להיות גם באמצעות מטפל/ת סיעודי/ת בבית. מדובר בדרך כלל בעולים זרים בעלות חודשית בסדר גודל של 6,000 שקלים.

הסכומים האלה הם ההוצאות הישירות אבל בדרך כלל יש גם הוצאות נלוות.

6. ככל שעולה הגיל גדל מספר המתגוררים בדיור מוגן.
ללא ספק מצבם טוב בהרבה ממצבם של סיעודיים או תשושים אבל גם מגורים בדיור מוגן יקרים. ההוצאה החודשית משתנה אבל אין ספק שמדובר בהוצאות חודשיות ישירות העולות על 5,000 ש"ח ובמקומות הנחשבים לטובים היא עשויה לעלות יותר מ-10,000 ש"ח.

תכנון ההיבט הרפואי
ההיערכות בהיבט הרפואי היא היערכות כלכלית והתנהלות בריאותית תקינה.

נדמה לי שתיארתי בפיסקה לעיל תמונה כללית אמיתית. יכולתי לדיק יותר ולרדת לפרטים אבל מטרת הפוסט הזה אינה מטרה מחקרית. מטרת הפוסט היא להציע לקוראים כיצד להיערך לפרישה ואחרי הפרישה בהיבט הרפואי.

מעבר להשלכות הקשות של מצב בריאות לא טוב יש גם השלכות כלכליות. סעיף 5 וסעיף 6 בפיסקה לעיל מראים כי ההשלכות הכלכליות עלולות להיות משמעותיות ביותר.

מי שמעונין להעמיק בהקשר של הנתונים שציינתי מוזמן לקרוא את הפרסומים של הלמ"ס אליהם צרפתי קישורים בפיסקה האחרונה של פוסט זה.

גילוי נאות: איני רופא או בעל מקצוע בתחום קרוב לרפואה ולכן אמנע מהמלצות שאין עליהן קונצנזוס בין רופאים.


התנהלות בריאותית
אין לנו שליטה מלאה במצבנו הבריאותי. כל אחד יכול לחלות. אי אפשר לשלוט בתורשה שלפעמים היא גורם למחלות. אי אפשר לשלוט גם בגורמים נוספים.

בפוסט זה אתמקד רק בדברים שאנשים לפני פרישה יכולים לעשות. הדבר הראשון הוא לחיות חיים פעילים ומאושרים ונטולי מתחים. כך למשל, מחקרים הראו מתאם חיובי בין המשך עבודה למצב בריאות.
גם ביכולת לעבוד וגם ביכולת להיות מאושרים יש לנו שליטה חלקית. ננסה לעשות נכון את מה שתלוי בנו.

אנסה להתיחס לשלושה תחומים מרכזיים המשפיעים על מצב הבריאות: 

1. תזונה
סוגי האוכל שאנחנו אוכלים, כמות האוכל והזמנים במהלך היום בהם אנחנו אוכלים עשויים להשפיע על מצב הבריאות.
אכילה שיטתית של מזון לא בריא עלולה לגרום למחלות. אכילה שיטתית ומסודרת של מזון בריא עשויה למנוע מחלות.
לייעוץ קונקרטי פנו לתזונאים ו/או רופאים.

2. פעילות גופנית
בראיון עם פרופסור רן בליצר, מנהל המחלקה לתכנון בריאות במשרד הרופא הראשי בכללית שירותי בריאות, אמר פרופ' בליצר, שאורח החיים בחברה המודרנית היא "יושבני", כלומר: יושבים יותר מדי ומבצעים פחות מדי פעילות גופנית.
הוא טען שזה מגדיל את שיעור התחלואה וגורם להוצאות כספיות משמעותיות.
על מנת לשמור על הבריאות יש צורך בעיסוק בספורט. המונח ספורט כולל גם הליכה ברגל.
היקף הפעילות וסוג הפעילות הנדרשת עשויים להיות תלויים במאפינים ספציפיים של אדם.
לייעוץ קונקרטי פנו למומחים בתחום.

3. שינה
בפוסט קודם תארתי בפירוט את ההשלכות הכלכליות של פחות מדי שעות שינה. הסתמכתי על מאמר של Matthew Walker חוקר שינה מאוניברסיטת ברקלי.
במאמר מסביר Walker מהו מספר השעות הנדרש ומה הם דפוסי השינה הנדרשים. דפוסי השינה צריכים לאפשר גם שינה עמוקה יותר הקרויה: REM Sleep. בסוג זה של שינה יש תנועות מהירות של העיניים.
Walker טוען ששינה לא מספיקה עלולה לגרום או להצטרף לגורמים אחרים ולהגדיל את ההסתברות למחלות קשות. 
Walker גם מצטט מחקר המכמת גם את הנזק הכלכלי הנגרם למשק הבריטי כתוצאה ממחסור בשעות שינה. לדבריו מדובר ב-2% מהתוצר הלאומי הגולמי.

יתכן שהנזק למשק אינו מענין אתכם אבל המחלות עלולות להשפיע באופן ישיר או באופן עקיף על כלכלת המשפחה של החולה ו/או בני משפחתו.

היערכות כלכלית
באופן כללי, ההיערכות לפני הפרישה לגימלאות צריכה להביא בחשבון הרעה דרסטית במצב הבריאות. למעשה מדובר בתכנון שבמקרים רבים הוא ל-20 שנים קדימה או יותר משום שבגילאים מופלג יותר ההסתברות להרעה כזו היא גדולה.
ההיערכות הכלכלית עשויה לכלול את המרכביים הבאים:

1. חסכונות או נכסים פיננסיים
במקרה של בעית בריאות ניתן יהיה לממש אותם על מנת לעמוד בהוצאות הכספיות הנגרמות בעטיה של המחלה או הבעיה הבריאותית.

2. ביטוח המכסה הוצאות גדולות עקב הרעה במצב בריאותי
אני ממליץ זאת כהמלצה לכל הגילאים, למעט מצבים בהם אין מספיק משאבים כספיים למימוש הצרכים הבסיסיים ביותר בפירימדת הצרכים של אברהם מאסלו.
צרכים בסיסיים כאלה הם מזון, ביגוד וקורת גג. 
מדובר בביטוח תרופות מחוץ לסל ובביטוח נתוחים והשתלות בחו"ל.
מי שאינו מבוטח עלול לשלם סכומים של עשרות אלפי שקלים לחודש עבור תרופה מחוץ לסל או מאות אלפי שקלים עבור ניתוח או השתלה בחו"ל.
הביטוחים המוצעים בשוק אינם אחידים ויתכן שכדאי להתיעץ עם מומחה על מנת לבחור את הביטוח הספציפי.
מה שחשוב ביותר לצעירים בודאי הכרחי לקשישים, שהסיכוי שלהם לממש את הביטוח הזה גבוה יותר.

3. ביטוח סיעודי
כפי שהבנתם מהפיסקה "מדוע ההוצאות הבריאותיות של קשישים גבוהות יותר?" גם אשפוז במוסד סיעודי הוא הוצאה חודשית מתמשכת גבוהה. 
יש מקום לשקול בחיוב ביטוח סיעודי. אדון בנושא ביותר בפירוט בפוסט הבא בסדרה.   

ההיבט האישי שלי
כמו בפוסטים הקודמים גם בפוסט זה אתיחס גם להיבט האישי שלי בצבע אדום.

ההיערכות הכלכלית שלי ושל משפחתי מתאימה להמלצות שלי. אין לי ביטוח חיים וביטוח תאונות אישיות. דעתי היא שהצורך בהם הוא תלוי מצב ספיציפי. יש אנשים שצריכים ביטוחים כאלה ויש אנשים שאינם צריכים ביטוחים כאלה. 

בהקשר של שמירת הבריאות:

1. אני עושה פעילות ספורטיבית כל יום למעט מקרים חריגים.
חמש פעמים בשבוע אני הולך ברגל. פעמיים בשבוע אני רץ.

2. התזונה שלי סבירה.
אני אדם הנהנה מאוכל ואוהב לאכול במסעדות ובדוכנים.
אני מרבה לאכול ירקות ופירות ואוכל דגים במקום בשר פעמיים בשבוע.
יש מקום לשיפורים. אפשר להמעיט כמויות ואפשר לאכול פחות מתוקים ופחות קמח לבן.

3. שינה
הייתה נקודת תורפה. לא ישנתי מספיק ולא ישנתי שינה מספיק איכותית. בחודשים האחרונים טיפלתי בבעיה והשפעת השינה האיכותית והמספיקה ניכרת גם בחיי היומיום שלי.
את השינה אני משלים באמצעות תרגול של מדיטציה טרנסנדנטלית במשך 20 דקות פעמיים ביום. מחקרים מראים שדפוסי פעילות המוח במדיטציה זהים לדפוסי פעילותו במהלך שינה איכותית של REM Sleep.

קישורים לאתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

1. פני החברה בישראל פרק 9 בני 55 ומעלה, ממצאים מרכזיים

2. פני החברה בישראל פרק 9 בני 55 ומעלה, רווחת האוכלוסיה תעסוקה ואיכות חיים


2. 

יום שישי, 29 בדצמבר 2017

תכנון פרישה: ההיבט החברתי

חברות מדברות
מקור התמונה: ויקיפדיה

בסדרת הפוסטים על היערכות רב מימדית לפרישה עסקתי בעיקר בנושא הכלכלי. הצגתי את העיקרון הבסיסי לפיו ההכנסות קטנות וההוצאות גדלות. הצגתי את האושר המדומה בגין מענקי פרישה והצגתי סוגיות כלכליות נוספות.
הפוסט האחרון, עד כה, עסק בהיבט חשוב במיוחד של מה עושים בזמן הפנוי אחרי הפרישה? היבט זה קשור גם להיבט הכספי.

פוסט זה עוסק בנושא מעט מפתיע. רבים מהפורשים מתלוננים על מחסור בחברה. 
אין ספק שכשיש יותר זמן מעונינים ביותר חברה. במובן מסוים זה מזכיר את העיקרון הבסיסי בהיבט הכלכלי: גם האפשרויות החברתיות קטנות וגם הצורך בחברה גדל.
אני רוצה להיות זהיר משום שהאנלוגיה אינה שלמה. ההבחנה הזאת הרבה פחות גורפת בהיבט החברתי מאשר בהיבט הכלכלי.

מדוע יש יותר צורך בחברה ויש פחות חברה?

1. יש יותר זמן פנוי

2. עבודה מספקת גם אינטראקציות חברתיות.
מדברים עם עמיתים לעבודה גם על דברים שאינם קשורים לעבודה. אוכלים ביחד עם עמיתים בהפסקות. נוסעים ביחד לפגישות. נפגשים באירועים שמארגן מקום העבודה ולפעמים גם מתידדים עם חברים לעבודה ונפגשים מחוץ למסגרת העבודה.

3. עבודה יוצרת אינטראקציות בין אנשים שגם אם הן אינן מוגדרות כחברתיות יש בהן סוג של קשר אנושי.

4. חברים שעובדים אינם פנויים בשעות העבודה לאינטראקציות חברתיות. לפורשים לפנסיה יש זמן פנוי בשעות הבוקר והצהריים.

5. שמירת קשרים חברתיים עשויה להמעיט את תחושת ההידחקות הצידה ממעמד מכובד בעבודה.

קרוב לודאי שהגורמים שהעלתי כאן אינם ממצים. יש ודאי גורמים נוספים.

מה ניתן לעשות על מנת למנוע בידוד חברתי?
המפתח היא פעילות. פעילות תיצור גם אינטראקציות חברתיות. אם נחזור לפעילויות שהעלתי בפוסט הקודם בהקשר של זמן פנוי, כמעט בכל אחת מהן יש אינטראקציות אנושיות או אפשר ליצר כאלה: עבודה, התנדבות, טיולים, ספורט, תחביבים וכיו"ב.
פעילות גם מקטינה את הזמן הפנוי.

כשמתכננים פרישה צריך לקחת בחשבון גם את הצד החברתי ולהיערך גם לקראתו.

ההיבט האישי שלי
כמו בפוסטים הקודמים גם בפוסט זה אתיחס גם להיבט האישי שלי בצבע אדום.

לכאורה לא צריכה להיות לי בעיה בתחום הזה משום שאני עובד, מתנדב, עוסק בספורט ויש לי תחביבים. המציאות היא שהיום יש לי מחסור בחברה. יתכן שגם אחרי גיל הפרישה יהיה לי מחסור דומה.

במשך כל חיי מספר החברים שלי היה מצומצם. מעולם לא הייתי "אחד מהחברה". תמיד היה משהו שייחד אותי מאחרים גם לטובה אבל גם לרעה. 
בדרך כלל היו לי יותר ידידות נפש מחברים. קל לי יותר ליצור קשר עם נשים מאשר עם גברים. 

לצערי, עם הזמן קטן מספר החברים שלי. שני החברים הטובים ביותר שלי מתקופת התיכון כבר הלכו לעולמם. שני חברים נוספים, שהיו צעירים ממני, נפטרו ממחלות. 

גם מספר הידידות ואינטנסיביות האינטראקציות איתן קטן בהשוואה לעבר. 

מדוע יש לי פחות ידידות היום מאשר לפני 20 או 30 שנה?

1. היו ידידות שהתרחקו אחרי שהתחתנתי

2. היו ידידות שהקשר התרופף אחרי שהן התחתנו.
זה לא מה שקרה בכל המקרים. היה גם מקרה הפוך שבו הקשר דווקא התחזק משום שגם בעלה של אותה ידידה נעשה חבר שלי.

3. יש ידידות שהתרחקנו גיאוגרפית משום שהן עזבו את ירושלים למקומות רחוקים ממנה.
הקשר הבסיסי נשמר האינטנסיביות ירדה משמעותית.

4. היו כאלה שהתרחקנו לאו דווקא גיאוגרפית אלא התפתחנו לכיוונים שונים לגמרי.

5.  במשך מספר רב של שנים גם עבדתי קשה וגם השקעתי את זמני הפנוי במשפחתי ובעיקר בילדיי.

עכשיו כשהילדים כבר אינם ילדים ובונים את עולמם העצמאי, הגיע הזמן להרחיב את הפעילות החברתית שלי. 
אחד הדברים שאני רוצה לעשות ומהווה אתגר עבורי הוא הגדלת מעגל הידידות והחברים שלי.

יום שני, 25 בדצמבר 2017

תכנון פרישה: מה עושים אחרי הפרישה?

אני, במרכז בחולצה צהובה, בריצת 10 ק"מ במרתון ירושלים 2017

בפוסט הקודם: תכנון פרישה: ההיבט הכלכלי -סוגיות נוספות ובשני הפוסטים שקדמו לו עסקתי בהיבטים הכלכליים של פרישה לגימלאות. העיקרון הבסיסי להתנהלות היה התחשבות בכך שההכנסות קטנות יותר וההוצאות גדולות יותר
חשוב לשים לב שמענקי פרישה לסוגיהם הם עושר מדומה והם נוטים להיגמר מהר מכפי שחושבים.
הפוסט הזה עוסק בהיבט מהותי שאינו כלכלי, על אף שעשויים להיות קשרים בינו לבין ההיבט הכלכלי.

השאלה הבסיסית היא: מה עושים עכשיו?
עד הפרישה, הייתה מסגרת של עבודה. מסגרת שקבעה כללים וחלק מסדר היום. מסגרת שמילאה מספר רב משעות היום. לאחר הפרישה יש הרבה זמן פנוי.
על מנת לא להיקלע למצב של עודף זמן שלא יודעים מה לעשות בו,  רצוי לתכנן מראש תעסוקה לאחר הפרישה.
כך למשל, יש פעילויות הדורשות הרשמה מוקדמת, שבלעדיה לא יהיה ניתן להשתתף בהן.

אזכיר שתי תופעות שכיחות לאחר פרישה ללא תכנון זמן:

1. מנהלים בכירים ההולכים לעולמם במועד מוקדם אחרי הפרישה
מנהלים בכירים עסוקים כל כך, שלא רק שאינם מתכננים את הפרישה הם גם אינם חושבים עליה.
כשמגיעה הפרישה הם נדחקים מהמרכז לשוליים ומעשייה אינטנסיבית לחוסר פעילות. בכמה מקרים שאני מכיר הם הולכים לעולמם מוקדם מהצפוי.

2. כשלא עסוקים לא מספיקים
רובנו מכירים את התופעה הזו: כשאנחנו מאד עסוקים כמעט תמיד נצליח למצוא זמן לטפל בדברים נוספים. כשאיננו עסוקים או כשאנחנו בקושי עסוקים, נתפלא לראות, שלמרות זאת אין אנו מספיקים לבצע דברים שביצענו כשהיינו מאד עסוקים.
בגלל התחושה של עודף זמן מתנהלים לאט, מבזבזים זמן ובסוף לא מספיקים.
זה עלול לקרות גם לפורשים לגמלאות שאין להם סדר יום פעיל.


בפסקאות הבאות אציג כמה סוגי פעילויות נפוצים. אפשר לבחור ביותר מאחד מסוגי הפעילויות האלה או בפעילויות נוספות שלא הזכרתי.

עבודה
פורשים לגימלאות יכולים להמשיך לעבוד. לא תמיד באותו תחום עיסוק ובלא מעט מקרים בהיקף של פחות ממשרה מלאה. שכירים לא בהכרח ימשיכו לעבוד כשכירים.

כמה יתרונות של עבודה:

1. שומרת על מסגרת מסוימת ועל תעסוקה בחלק מהזמן.

2. הופכת את הפרישה לתהליך משתמשך מודרג ולא לשינוי חד.
ההמלצות בארצות מפותחות וגם, על פי העיתונות הכלכלית, במשרד האוצר של ישראל הן ליצור תהליך של פרישה הדרגתית. עם עליית תוחלת החיים יש צורך בהמשך עבודה של אנשים בגילאי הפנסיה גם מבחינת המשק.
על המשמעויות הכלכליות למשק של עבודת מבוגרים אחרי גיל הפרישה אתם יכולים לקרוא בפוסט שלי על מחקר של PWC במדינות ה-OECD: באיזו מידה מסתגלות מדינות ה-OECD לכוח עבודה מבוגר יותר?

3. נותנת תוספת הכנסה המשלימה את הפער שנוצר בין ההכנסות בעבר להכנסות לאחר הפרישה.

4. נותנת הרגשת שייכות ומשמעות.

5. שומרת על מצב בריאות טוב יותר בהשוואה לאנשים בני אותו גיל שאינם עובדים.
מחקרים רבים תומכים בטענה הזו.

התנדבות
התנדבות היא בעצם מעין עבודה ללא תשלום ולכן תביא את התועלות שציינתי לגבי עבודה, למעט ההיבט של תוספת הכנסה. באופן עקיף היא יכולה גם ליצר הזדמנויות לעבודה באמצעות מפגש עם אנשים אחרים המתנדבים גם הם.
התנדבות יכולה להיות בהיקף קטן ומצומצם או בהיקף רחב.

עיסוק בתחביבים
אלה יכולים להיות תחביבים ישנים שאחרי הפרישה יש הזדמנות לעסוק בהם או לעסוק בהם ביותר אינטנסיביות.
אלה יכולים להיות תחביבים חדשים לגמרי שפותחים בפני הגמלאי או הגמלאית עולם חדש ולא מוכר. 
זה מה קורה לחלק מתלמידי הברידג' שלי הנמצאים בקבוצת הגיל הזו.

קורסים, סדנאות והרצאות
אפשר להשתתף בקורסים להעשרה ובלימודים פורמאליים של נושא או תחום חדש.
אפשר להשתתף בסדנאות לעבודות יד, אומנות, מוזיקה, שירה או כל תחום אחר שעשוי לענין פורשת או פורש לגמלאות.


סרטים, הצגות, קונצרטים, טיולים וכיו"ב
עוד דרך להעביר באופן מהנה את הזמן. טיילתי בקבוצות עם אנשים שמרבים לטייל בארץ ו/או בחו"ל באופן עקבי והטיולים מהווים חלק חשוב מעולמם כפורשים.

משפחה וחברים
יש יותר זמן להיות עם המשפחה ועם חברים. במיוחד עם נכדים, אם יש נכדים.

ספורט
העיסוק בספורט עשוי להיות מהנה. הוא עיסוק אקטיבי והוא עשוי לתרום לשמירה על מצב הבריאות.

הבעיות
בכל הדברים הנפלאים שהצעתי לעיל יש שתי בעיות יסודיות: 

1. כל פעילות בפני עצמה עשויה שלא למלא מספיק זמן באופן עקבי ולכן נדרש שילוב של ממספר פעילויות ביניהן צריך למצוא איזון.

2. לרוב הפעילויות האלה יש עלות כספית.
השאלה היא האם מצבו של אותו גמלאי מאפשר את ההוצאה הזו? 
אם אינו מאפשר זאת, הוא יוציא יותר מהכנסותיו וחסכונותיו יתמעטו.

לשתי הבעיות האלה צריך לתת מענה בתכנון המשך החיים אחרי הפרישה.
צריך לזכור שתכנון הוא רק בסיס שאפשר לבצע בו שינויים במהלך מימושו.

ההיבט האישי שלי 
כפי שעשיתי בפוסטים הבאים גם בפוסט זה אציג בצבע אדום את ההיערכות האישית שלי.

היות שאני עצמאי שמתכוון להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה הבעיות שלי בהקשר זה הן קלות יותר. כל מה שישתנה זה שאתחיל לקבל פנסיה והטבות המגיעות לגימלאים. 

היקפי העבודה שלי משתנים ולכן יש לי גם פעילויות פנאי.

1. עבודה
אני עובד רק בעבודות שאני נהנה לעשות. מבחינה כלכלית יכולתי להפסיק לעבוד.

א. אני מלמד ברידג' בכל מסגרת וכמעט בכל רמה, למעט שחקנים ברמה גבוהה שממש לא צריכים אותי. אני מלמד במועדונים, בבתי ספר, במתנס"ים, קבוצות אנשי מקצוע, בבתים פרטיים ובכל מסגרת אחרת

ב. ייעוצים בכלכלת המשפחה וייעוצים כלכליים לפני פרישה
אחרי שסיימתי קורס יועצים ומאמנים לכלכלת המשפחה, אני נותן כבר כשבע שנים ייעוצים בכלכלת המשפחה, למשפחות וליחידים.

ג. לאחרונה קיבלתי הסמכה בייעוץ סיכונים מהחברה הקנדית PECB.  
אני גם Certified Trainer, כלומר: יכול להעביר את הקורס של החברה על סטנדרט ISO 31000 לניהול סיכונים. 
אם הנציג המקומי ואני נצליח לארגן קורס, ארצה בו.

ד. אני מרצה בתשלום ולפעמים גם ללא תשלום על מגוון רחב של נושאים.
הפעילות הדלילה הזו מתרחבת.

2. כתיבה.
הכתיבה שלי היא על התפר שבין עבודה לבין תחביב. 
אני כותב שלושה בלוגים אישיים:
אם אתם קוראים את הפוסט הזה אז את הבלוג הזה על כלכלת המשפחה אתם כבר מכירים.
הבלוג שלי על מחשבים הוא באנגלית. לכניסה אליו לחצו על הקישור: 
SOA Filling the Gaps.
הבלוג על ברידג' נקרא ברידג' שלא היכרתם.

בנוסף לכך אני עורך את מדור הברידג' באתר JOKOPOST. באתר הזה תוכלו למצוא מאמרים שלי גם על נושאים נוספים. מדור הברידג' מיועד גם לכאלה שאינם משחקים ברידג' ובדרך כלל עוסק בנושאים סביב המשחק כגון: שותפות בחיים ושותפות בברידג, קבלת החלטות, השונה והדומה בין ברידג' למשחקי חשיבה אחרים ושחקני ברידג' בעלי ביוגרפיה אישית מרתקת.

בנוסף לכך אני כותב מדי פעם מאמרים לירחון של התאגדות הברידג' הישראלית וכותב ערכים או משפר ערכים קיימים בויקיפדיה העברית.

אני גם כותב לקט ידיעות שבועי מטעם איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה. הלקט מציג מאמרים וידיעות מתוך העיתונות הכלכלית המקוונת ואתרי מחקר ומצרף אליהם קישורים. הלקט מופץ לכל החברים באיגוד.

כתבתי כבר שני ספרים/חוברות טכניים על ברידג'. אני בתחילת תהליך כתיבה של שני ספרים נוספים. האחד ספר טכני על ברידג'. השני מצריך הרבה יותר עבודה.
אם אצליח לכתוב אותו, הוא יהיה הראשון בעברית בז'אנר שהוא ייכתב בתחום עליו אכתוב.

מדוע נכתיבה היא על התפר בין עבודה לתחביב?
ההכנסות, אם בכלל, זעומות, אבל הנוכחות האינטרנטית מביאה לקוחות.

3. התנדבות
אני מתנדב בארגון עולים ביחד.
פה ושם אני מתנדב בהיקף נמוך עד זניח, בעזרה לניצולי שואה.
ניצולי שואה גם זכאים לייעוץ בכלכלת המשפחה ללא תשלום. 
כ 3-4 פעמים בשנה אני מסיע לעמותת שכן טוב בחלוקת מזון לנצרכים.

4. תחביבים
התחביב העיקרי שלי הוא משחק הברידג'. אני משתתף בתחרויות, כולל תחרויות ברמות יחסית גבוהות כמו אליפות הארץ, פסטיבלים בינלאומיים בתל אביב ובאילת וליגה. 
אני לא רק מלמד וכותב אלא גם ממשיך ללמוד ברידג' בעיקר מספרים.

5. סרטים, הצגות, קונצרטים, טיולים וכיו"ב
אני לא מתנזר מסרטים, הצגות, קונצרטים ובתי קפה. אני מטיל לא מעט בארץ ובחו"ל. הגעתי גם לארצות פחות מטוילות כמו בהוטן, מדגסקר ואינדונזיה.

6. ספורט
בתמונה בראשית הפוסט אני מצולם כשאני משתתף בריצת 10 ק"מ במרתון ירושלים. זהו המרחק ששרצתי בתחרות זו בארבע השנים האחרונות. 
אני הולך ברגל חמש פעמים בשבוע ורץ פעמיים בשבוע. את הפעילות הספורטיבית אני משלב עם חשיבה. לא מעט בעיות מקצועיות פתרתי בזמן הליכה או ריצה. לא מעט פוסטים בבלוגים "התבשלו" במהלך ריצה.
אינני רץ על כבישי אספלט. אני רץ בטבע ונהנה מיופיו.

כפי שכבר הבנתם, השאלה מה עושים אחרי הפרישה? לא ממש מעסיקה אותי. מצד אחד איני מתכנן לפרוש. מצד שני יש לי הרבה תעסוקה והרבה פוטנציאל לתעסוקה שאני מצליח לממש.


יום חמישי, 21 בדצמבר 2017

נושאי ההרצאות שלי


ביום שני ה-18 בדצמבר הרציתי על ניהול סיכונים לקבוצת נשים במתנ"ס בשכונת שפירא בתל אביב. התמונה לעיל היא מאותה הרצאה.

אני מרצה על מגוון רחב של נושאים בכל מסגרת שיהיו מעונינים לשמוע אותי. ארגונים, מתנ"סים, עמותות, דיור מוגן, בתים פרטיים, בתי קפה וברים וכל מסגרת אחרת. 

הרציתי הרבה שנים בנושאים בתחום של מחשבים ומערכות מידע. הרציתי במכללות (מכללת הדסה, המכללה למינהל, מכלל סיוון שהפכה מאוחר יותר לחלק מג'ון ברייס הדרכה), באוניברסיטת דרבי, בלימודי החוץ של הטכניון, בקורס מנמ"רים של הטכניון ובחרת ביט פלוס.
הרציתי גם בכנסים מקצועיים ובארגונים.
בשנים האחרונות אני מרצה גם על ניהול סיכונים למקצוענים בתחום במסגרת קורסים של חברת PECB הקנדית, המאורגנים על ידי החברה המייצגת אותה בישראל.

בשנים האחרונות הרציתי גם בתחומים נוספים בהם התחלתי לעסוק בעיקר כלכלת המשפחה וניהול סיכונים. 
ההרצאות מיועדות לקהל הרחב ולא כהכשרה מקצועית לאנשים שזהו תחום עיסוקם. למרות שמדובר בהרצאות העשרה, עשויות לצמוח מהן גם תועלות מעשיות.

זוהי הזדמנות לפרט כמה מהנושאים שאני מרצה עליהם.


הכל סיכונים. כיצד לנהל סיכונים?

תוכן
לכולם יש סיכונים: לאנשים, למשפחות, לעסקים קטנים, לחברות ולמדינות. בהרצאה מוסברים מושגי היסוד של ניהול סיכונים וכיצד אפשר לטפל בהם. מובאות דוגמאות לסיכונים לישויות שונות בתחומים שונים.  

תועלות אפשריות 
הבנת סיכונים ושיפור ההתמודדות איתם.


הבנק אויב או אוהב? כיצד להתנהל מול הבנקים?
היחס של אנשים לבנקים הוא אמוציונלי. ההרצאה מתארת את תפיסת העולם של בנקים, את המטרות העסקיות שלהם ואת אופן התנהלותם. על בסיס הבנת הבנקים מוצע כיצד להתנהל מולם באופן טוב יותר בליווי דוגמאות.

תועלות אפשריות
התנהלות משופרת מול הבנקים.


לקראת פרישה ואחרי פרישה. כלכלת המשפחה בגיל מבוגר

תוכן
פרישה לגמלאות היא צומת משמעותית בחיים בכלל ובחיים הכלכליים בפרט. ההרצאה עוסקת במשמעויות הכלכליות ובאופן שצריך להיערך לקראתן וקושרת בין התחום הכלכלי לתחומים אחרים שמשתנים לאחר הפרישה לגמלאות.

תועלות אפשריות 

התנהלות כלכלית טובה יותר לקראת הפרישה ואחריה

הקשר בין התנהלות כלכלית של משפחות לתרבות 

תוכן
דפוסי ההתנהלות הכלכלית של משפחות תלויים בתרבות. כך למשל, התרבות האמריקאית היא תרבות צריכה. כשמדובר במדינות שהתרבות בהן שונה מהתרבות המערבית המוכרת לנו זה מרתק. בהרצאה אני מציג מדינות בהן ביקרתי כמו בהוטן, אינדונזיה, מדגסקר ואתיופיה באופן כללי ואחרי זה מתמקד בקשר בין התרבות לבין ההתנהלות הכלכלית.

תועלות אפשריות
אולי תגלו מקומות שמעניין לטייל בהם.

נושאים שונים בכלכלת המשפחה

תוכן
מגוון רחב של הרצאות בנושאי כלכלת המשפחה. אפשר להתאים את ההרצאה לאוכלוסיות ספציפיות. כבר העברתי הרצאות מותאמות ל: מורות, נכים, נכי צה"ל, קשישים, ניצולי שואה, עולים מאתיופיה ונשים. אפשר לא תהיה בעיה להתאים את ההרצאות לקבוצות אחרות.

תועלות אפשריות
שיפור ההתנהלות הכלכלית.

קבלת החלטות: רציונאלית או רגשית?

תוכן
לכולנו יש הטיות הגורמות לנו לקבל החלטות לא רציונאליות. זה נכון לגבי החלטות אישיות, החלטות כלכליות והחלטות מקצועיות. בין השאר אדון בהטיות בקבלת החלטות של רופאים, על פי ספרו של רופא שמביא מחקרים ומקרים המאוששים אותם בהקשר של הטיות בקבלת החלטות.


תועלות אפשריות
תתפלאו אבל במקרים קיצוניים ההרצאה הזו כולה להציל חיים. אם מישהו חולה או קרוב משפחה של חולה והוא מבין את ההטיות בקבלת החלטות של רופאים, יתכן שיקבל החלטה שתשפיע דרמטית על האבחון ועל הטיפול.
אני לא מזלזל גם בקבלת החלטות משופרת בתחומים אחרים. 

מהפיכות בעולם המחשבים מהמחשב המרכזי ועד האינטרנט של הדברים

תוכן
עולם המחשוב הוא עולם משתנה בקצב מהיר. חלק מהשינויים הם מהפיכות של ממש. בהרצאה אסקור מהפיכות ששינו את עולם המחשוב והשפיעו על כולנו. גם על כאלה שאינם מומחי מחשוב.

תועלות אפשריות
להבין את ההשפעה של המהפיכות במחשוב על החיים של אנשים שאינם מומחי מחשוב.

לאן נעלמה הפרטיות בעולם של הרשתות החברתיות, הטלפונים החכמים וה-Big Data? 

תוכן
בעולם המקושר באמצעות אינטרנט, טלפונים וחכמים ורשתות חברתיות החברות הגדולות ולא רק הן יודעים עלינו כמעט הכל. הפרטיות שלנו נעלמת. בהרצאה אני מסביר כיצד זה קורה.
אנסה גם לגעת באופן בו אפשר בכל זאת להיות באינטרנט ולשמור על מעט מהפרטיות.

תועלות אפשריות 
להבין את המידה והקלות בה נחשפים הפרטיים האישיים שלנו. 

נושאים שונים בתחום המחשבים ומערכות המידע 

תוכן
נושאים שונים בתחום המחשבים. אפשר להתאים נושא לפי בקשה.

תועלות אפשריות
הבנת ההשלכות על החיים של אנשים.

לפרטים נוספים טלפון: 054-4480616


יום שלישי, 19 בדצמבר 2017

נכדים וכסף

תלמידי ברידג' שלי מחוננים מבית ספר "שחקים"
עם הגביעים בהם זכו בתחרות בתי הספר בתל אביב בשנת 2014

אני מלמד לשחק ברידג'. לימדתי ואני מלמד תלמידים בגילים שונים: ילדים בבית ספר יסודי, ילדים בבית ספר תיכון, מבוגרים וקשישים.
יש בינהם נכדים ויש ביניהם סבים וסבתות.
אחד מתלמידי, שהוא סבא לנכדים, קרא פוסט בבלוג זה ושאל אותי: "מדוע שלא תכתוב גם על סבים, סבתות ונכדים?"
הודיתי לו על הרעיון ממנו צמח פוסט זה.

הקשר בין סבים וסבתות לנכדים 
יש חיכוכים ומאבקים בין הורים לילדים. הורים מאלצים ילדים קטנים,  ולפעמים גם ילדים גדולים, לעשות דברים שהם אינם מעונינים לעשות. בגיל מבוגר יותר, נערים ונערות וצעירים וצעירות מחפשים את דרכם העצמאית ונאבקים לא פעם בהורים, שטרם הפנימו את התבגרותם של צאצאיהם. 

נניח הנחה סבירה שההורים וגם הסבים והסבתות ממש אוהבים את נכדיהם וההורים הם הורים סבירים הדואגים לילדיהם. כמות התמונות והסרטונים של נכדיהם, שסבים וסבתות מראים לי, מאוששת את הטענה הזו לגבי הסבים והסבתות.

היחסים עם הסבים והסבתות הם מתוחים פחות. ההבדל בין ההורים לסבים ולסבתות הוא שלהורים יש אחריות על הילדים ולכן הם חיבים לפעמים לנקוט בצעדים שאינם נעימים לילדים. 
הסבים והסבתות נחשפים יותר להיבטים היפים של נכדיהם ופחות לצדדים הקשים שלהם.

יש עוד הבדל: לסבים ולסבתות, במיוחד אם הם כבר פרשו לגמלאות, יש יותר זמן פנוי.
הורים יטו יותר מסבים וסבתות להחליף תשומת לב, שאין להם זמן להעניק אותה, בכסף או במכשירים אלקטרוניים. הם יטו יותר לשלוח את הילדים לשחק בטלפונים חכמים ומחשבים או לצפות בטלוויזיה, משום שעליהם לעשות דברים אחרים. סבים וסבתות, שעיתותיהם בידיהם, הם לפעמים בעלי סבלנות רבה לנכדיהם ובעלי יכולת להקשיב להם ולהקדיש להם זמן.

לא פלא שלא פעם נוצרים קשרים מופלאים בין סבים ו/או סבתות לנכדים.

נכדים הם גם הוצאות כספיות
במרכזו של אחד הפוסטים בסדרה הפוסטים שלי העוסקת בהכנה לפרישה, תכנון פרישה לגמלאות: ההיבט הכלכלי: העיקרון הבסיסי, עומד העיקרון שברוב המקרים לאחר הפרישה לגמלאות ההכנסות קטנות וההוצאות גדלות.

גם נכדים עשויים לתרום להגדלת ההוצאות אחרי הפרישה. 
באופן טבעי כשיש יותר זמן גם נפגשים יותר עם הנכדים. בכל פגישה כזו יש גם הוצאות כספיות על פעילויות משותפות, למשל: כרטיסים לסרט. בחלק מהפגישות האלה הסבים והסבתות האוהבים קונים משהו לנכדים האהובים: אוכל, ממתק או צעצוע צנוע.

היחסים הפיננסיים בין הסבים לנכדים מזווית ההורים והנכדים
יהיו גם נכדים שיבקשו מהסבים והסבתות משחקי מחשב או פריטים לא ממש זולים אחרים.
קשה לסרב לבקשות כאלה. קשה עוד יותר כשלא הם אלה המחנכים את הנכדים. במקרים הנדירים שבהם ההורים מנסים ללמד את הילדים משהו על אורינות פיננסית ועל צרכנות נבונה, שאינה קניה אוטומטית כשל כמעט כל מה שהם מבקשים, הסבים והסבתות עלולים, שלא במתכוון, לקלקל את החינוך הזה באמצעות קניות לא מבוקרות.

היחסים הפיננסיים בין הסבים לנכדים מזווית דור הסבים 
כפי שציינתי בפוסטים על היערכות לפרישה לגימלאות, צריך לתכנן ולהיערך נכון מבחינה כלכלית.
אם הסבים והסבתות יכולים להרשות לעצמם את ההוצאה הכספית על הנכדים, לא רק שאין בעיה, זו יכולה להיות מטרה ראויה ביותר בעיניהם.

הבעיה מתחילה כשמתנהלים לא נכון ומוציאים יותר ממה שהם יכולים להרשות לעצמם.
גם ברוב המקרים כשאינם יכולים להרשות לעצמם את ההוצאות על הנכדים, אני לא אמליץ לסבים ולסבתות לא להוציא כסף על הנכדים. כמעט תמיד זה מאד חשוב להם.
אמליץ להם לחשוב באילו סעיפים לקצץ בהוצאות או לחילופין להגדיל את ההכנסות.

אין שום בעיה אם הם שולטים בהוצאות ומחליטים לקצץ בסעיפי הוצאה אחרים.



יום שני, 18 בדצמבר 2017

תכנון פרישה: ההיבט הכלכלי - סוגיות נוספות

קשיש מחייך בפוסטר של המוסד לביטוח לאומי בארה"ב
מקור התמונה: ויקיפדיה

זהו הפוסט השלישי על ההיבט הכלכלי בתכנון פרישה. בפוסט הראשון על היבט זה הצגתי את העיקרון הבסיסי: ההכנסות קטנות ההוצאות גדלות. בפוסט השני התיחסתי למענקים היוצרים עושר מדומה. בפוסט זה אציג מספר סוגיות פיננסיות חשובות הרלוונטיות לפרישה לגימלאות. כמו בפוסטים הקודמים, אתיחס בצבע אדום להתנהלות האישית שלי. 

סוגיה 1: מיסוי
איני יועץ מס או רואה חשבון ולכן אם הנושא משמעותי עבורכם התיעצו איתם. ההיגדים שלי הם כלליים ואינם עצה ספציפית התלויה במאפינים ספציפיים של אדם מסוים.

א. מס על מענקי פרישה
במסגרת החוק, רצוי לצמצם את תשלומי המס. במקרים מסוימים עדיף לפרוס את תשלומי המס על מספר שנים.
ההבחנה בין מענקים הפטורים ממס לכאלה שאינם פטורים חשובה. לפעמים ניתן לנצל אותה להקטנת חבות המס.
כשפוטרתי בגיל 44 מהחברה הממשלתית בה עבדתי (ברוב שנות עבודתי היא הייתה יחידת סמך ממשלתית שרק מספר שנים קטן לפני פיטורי עברתי למצב של עובד חברה ממשלתית), אספתי כל מידע שיכולתי בפגישה אישית עם מומחה מטעם סוכנות הביטוח איתה עבד מקום עבודתי. לא התיעצתי עם רואה חשבון או יועץ מס. כתוצאה מהייעוץ לא משכתי את כספי הפיצויים וחסכתי תשלום מס הכנסה.

ב.הנחות במס
לחלק מהגמלאים שהגיעו לגיל הפרישה מגיעה הנחה במס. כדאי לוודא שמקבלים אותה בתלוש הגימלה. אם לא מקבלים אותה כדאי לפנות למס הכנסה.

אם פרשתם לפני גיל הפרישה, כשתגיעו לגיל הפרישה כדיא לפנות למס הכנסה על מנת לקבל את ההנחה.

הנחה משמעותית אחרת היא במיסי ארנונה עירוניים. גימלאים שהם אזרחים ותיקים ואינם מרוויחים בעבודה מעל תקרה מסוימת, זכאים להנחה הזו. 

סוגיה 2: ניצול זכויות והנחות
לגימלאים שהם אזרחים ותיקים מגיעות הנחות והטבות. למשל: סרטי קולנוע מוזלים בימי שלישי. יוצאת דופן היא ההנחה בנסיעה בתחבורה ציבורית אותה אפשר לממש קצת קודם. אני מממש אותה מאז הגיעי לגיל 65 במקרים המועטים בהם אני נוסע בתחבורה ציבורית (אני מעדיף ללכת ברגל או לסוע ברכב פרטי). 
בכל מקרה בידקו היטב אילו הנחות והטבות מגיעות לכם.
   
סוגיה 3: לעבוד או לא לעבוד? 
אם ממשיכים לעבוד, ההכנסות יהיו גבוהות יותר. אם אתם יכולים לבחור לעבוד אתם ברי מזל כי ישנם כאלה שאין להם בחירה כזו.
התפיסה שלי להמשיך לעבוד. לא בהיקף של 10 שעות ביום + נסיעה מירושלים למרכז, כפי שעשיתי בחלק מהשנים בהן הייתי עצמאי.
זה לא רק העניין הכספי זה גם סיפוק ומשמעות וגם, על פי מחקרים, גורם להיות יותר בריאים (סטטיסטית).

סוגייה 4: קצבת זיקנה של ביטוח לאומי
יש שני תאריכים בהם ניתן לקבל קצבת זיקנה של ביטוח לאומי. גיל פרישה וגיל הזכאות אצל גברים גיל פרישה הוא 67 וגיל הזכאות הוא 70. אצל נשים זה יותר מסובך משום שמעלים להן בהדרגה את הגיל מגיל 62 כגיל פרישה.
קבלת הקיצבה בגיל פרישה תלויה בהכנסות. מי שעובד ומרוויח עד סכום מסוים עשוי לקבל קיצבה חלקית. מעל לאותו סכום הוא אינו זכאי לקבל אותה כלל.
בגיל הזכאות מקבלים את קצבת הזיקנה ללא מבחן הכנסה.
מי שזכאי לקבל את הקיצבה בגיל פרישה יכול לדחות את קבלתה. אם יעשה זאת, יקבל קצבה גבוהה יותר בגיל 70.

האם כדאי לדחות? זו שאלה אישית התלויה במספר גורמים רב. 

סוגיה 5: ההוצאות אחרי גיל 80
כבר ציינתי בפוסט קודם שההכנסות קטנות וההוצאות גדלות אחרי פרישה לגמלאות. בשנות ה-60 וה-70 של החיים הן גדלות בממוצע במשהו כמו 5%-10% (אל תתפסו אותי במילה אם זה 15%). 

בשנות ה-80, ה-90 ומעטים גם לאחר גיל 100, ניתן להניח עליה גדולה בהוצאות.

ראשית, באחוז גבוה מהמקרים, מצב הבריאות מורע. במקרים קיצוניים נדרש מטפל צמוד או מוסד סיעודי אבל גם במקרים אחרים ההוצאות על בריאות גדלות. לקשישים בגיל הזה יש יותר הוצאות רפואיות על תרופות, בדיקות ואולי גם על עזרה בתפקוד. 

שנית, יש כאלה העוברים לגור בדיור מוגן. זו עשויה להיות הוצאה חודשית של אלפי שקלים או אפילו מעל לעשרת אלפים שקלים (יש מקרים שההוצאה הזו היא מעל ל-20 אלף שקל בחודש).  

ברור שכשזה קורה צריך להיערך מבחינה כלכלית, אבל מי פורש מעבודה בגיל 80?
מוצע בפוסט זה להביא בחשבון הוצאות גדולות יותר בגיל ה-80 ומעלה ולעשות זאת במסגרת התכנון לפני הפרישה לגמלאות בגילאי ה-60.   

כשקשיש או קשישה עוזבים את ביתם לדיור מוגן אפשר להשתמש גם במכשיר של משכנתה הפוכה. 
המשכנתה ההפוכה על דירת הקשיש תגדיל את ההכנסות החודשיות שלו. כשילך לעולמו הבנק יתחלק בדירה עם היורשים.

אנחנו נערכנו באמצעות ביטוח סיעודי צובר בחברת ביטוח ובאמצעות נכסים פיננסיים שצברנו.

יום שבת, 16 בדצמבר 2017

תכנון פרישה לגמלאות: ההיבט הכלכלי: עשירים לכאורה

ג'ף בזוס - האדם העשיר בעולם
מקור התמונה: ויקיפדיה

בפוסט הקודם בסדרת הפוסטים על פרישה עסקתי בהיבט הכלכלי. התמקדתי בעיקרון הבסיסי: לאחר הפרישה ההכנסות קטנות וההוצאות גדלות.
בפיסקה העוסקת בגידול בהוצאות ציינתי בקצרה את אחת הבעיות: הרגשת עושר בגלל מענקי פרישה.
הבטחתי להקדיש את הפוסט הנוכחי לענין הזה ואני עומד בהבטחתי.

מענקי פרישה
אנשים הפורשים לגימלאות מקבלים סכומי כסף חד-פעמיים, העשויים להגיע עד לסכומים של מאות אלפי שקלים.
המקורות לכספים החד-פעמיים עשויים להיות (רשימה חלקית):

1. ימי חופשה שלא נוצלו על ידי העובד המומרים לכסף.

2. ימי מחלה שלא נוצלו.
במגזר הממשלתי עובדים שפרשו לגימלאות מעל גיל 55 מקבלים תשלום כספי עבור ימי המחלה שלא ניצלו.
גובה התשלום תלוי במספר ימי המחלה אבל גם באחוז של ימי המחלה שלא נוצלו מתוך כל ימי המחלה שצבר העובד.

3. מענקים נוספים שונים
למשל עובדים המקבלים פנסיה תקציבית וצברו יותר מ-35 שנות עבודה אינם יכולים לקבל יותר מ-70% פנסיה ולכן הם מקבלים מענק עבור השנים העודפות שעבדו.

4. פיצויים
ניתן למשוך את הפיצויים בעת פרישה ממקום עבודה. לרוב ההמלצה תהיה לא לעשות את זה משום שגמלת הפנסיה תקטן. 

5. מענקים כחלק מתוכנית פרישה מוקדמת.
בחלק מהארגונים יש תוכניות פרישה המעודדת עובדים ותיקים לפרוש לפני גיל הפרישה הרשמי. ההנחה היא שעובדים אלה נשחקו בעבודה ועובדים צעירים, ששכרם נמוך יותר יכולים לבצע את אותה עבודה לא פחות טוב או אפילו טוב יותר. אחת הדרכים לעוד אותם לפרוש היא מענקים כספיים.

שימו לב לכך שעל הכנסות מחלק מהמקורות שצוינו כאן יש פטור מתשלום מס הכנסה, למשל: פיצויים וימי מחלה. הפטור עשוי להיות עד תקרה מסוימת. למקורת אחרים, כגון: פידיון כספי של ימי חופשה אין פטור ממס ורואים בהם הכנסה רגילה מעבודה.
אם זה רלוונטי לגביכם, ההמלצה שלי היא לא לסמוך עלי, אלא לפנות ליועץ מס או לרואה חשבון.

התנהגות כלכלית הנובעת מתחושת עושר
כפי שציינתי בפוסט הקודם, אנשים הפורשים לגימלאות נוטים להוציא יותר מכפי שהוציאו לפני הפרישה. כשמתלווה לזה תחושת עושר מדומה על בסיס המענקים שקיבלו, הם ייטו להוציא יותר מאשר פורשים אחרים.
התוצאה היא שהכסף שקיבלו נגמר מהר יותר מכפי שציפו.
כשהוא נגמר הם נמצאים במצב של הכנסות קטנות מאשר לפני הפרישה והוצאות גדולות יותר. פוטנציאל ההשתכרות שלהם נמוך בלאו הכי בגלל הגיל. הוא קטן עוד יותר במהלך השנים בהן כילו את המענקים.

המקרה של פרישה מוקדמת
בחלק מהמקרים תוכניות הפרישה המוקדמת אינן מספיק טובות. תחושת העושר המדומה בגלל מענקי הפרישה והשחיקה בעבודה גורמות לפורשים בפוטנציה לקבל החלטה רגשית לא רציונאלית מבחינה כלכלית: לפרוש לפני הזמן. 

הם ממירים המשך הכנסות גבוהות יותר והמשך חיסכון פנסיוני, שעשוי להגדיל משמעותית את גימלת הפנסיה שלהם, במענק חד-פעמי. לא תמיד אבל בהרבה מקרים בניתוח כלכלי ללא מעורבות רגשית אפשר להגיע למסקנה, שזוהי החלטה כלכלית שגויה בהנחה שהפורש לפנסיה יחיה עד הגיל של תוחלת החיים שלו.

כמובן שהחלטה כזו היא אינדיבידואלית ושונה מאדם לאדם. כך למשל, ההחלטה לפרוש עשויה להיות נכונה לאדם החולה במחלה סופנית ותוחלת החיים שלו קצרה.

מהי באמת תוחלת החיים בישראל?
בשנת 2017 תוחלת החיים של גבר ישראלי היא כ-81 שנים. תוחלת החיים של אישה ישראלית על פי נתוני הלמ"ס הייתה בשנת 2016 84.2 שנים.

כשמישהו פורש או שוקל לפרוש פרישה מוקדמת, הנתונים של תוחלת החיים מוטים כלפי מטה.
הנתונים של תוחלת החיים כוללים גם את אלו שנפטרו בגיל צעיר יותר: ממחלות, תאונות, מלחמות ופעולות איבה וכיו"ב.
הנתון הרלוונטי לאדם בשנות ה-60 של חייו הוא תוחלת מותנית של החייים כשידוע שהוא מעל לגיל 60. תוחלת זו גבוהה מתוחלת החיים בישראל.
יש יועצים לכלכלת המשפחה לוקחים כהנחה במקרה של פרישה לגמלאות, חיים שנמשכים חמש שנים מעל לתוחלת החיים.
על פי נתוני הלמ"ס בפרק ב"פני החברה הישראלית" העוסק בגילאי 55 ומעלה תוחלת החיים של גבר שהגיע לגיל 65 היא 83.9. תוחלת החיים של אישה שהגיעה לגיל הזה היא 86.5. הנתונים נכונים לשנת 2015.

אם תקראו את ההודעה לעיתונות של הלמ"ס אליה קישרתי תגלו שבנוסף למשתנים האישיים של כל אדם המשפיעים על תוחלת חייו יש גם מאפינים סוציואקונומיים: תוחלת החיים של גברים יהודים גבוהה ב-4.3 שנים מתוחלת החיים של גברים ערבים. תוחלת החיים של נשים יהודיות גבוהה ב-3.3 שנים מתוחלת החיים של נשים ערביות.

המתאם בין השכלה לתוחלת חיים גדול עוד יותר. השכלה גבוהה מוסיפה 7.4 שנים לתוחלת החיים של גברים ו-5 שנים לתוחלת החיים של נשים בהשוואה לאלה עם השכלה נמוכה.

אין לי כוונה לנתח כאן לעומק את הממצאים האלה אבל אם אתם יהודים בעלי השכלה גבוהה כנראה שכדאי לכם להביא בחשבון תוחלת חיים גבוהה יותר.

דוגמה קיצונית להתנהלות לא נכונה
לקוחה שלי בכלכלת המשפחה, שאני שומר את פרטיה האישיים חסויים, פרשה לפנסיה מוקדמת. המענקים נתנו לה תחושת עושר מדומה.
היא הגיעה אלי לייעוץ לאחר שהמענקים כבר חוסלו והיא התחילה לכלות חסכונות.
המשך התנהלות כזו היה מביא למכירת הדירה שלה.

באמצעות הייעוץ שלי נכנסנו למסלול של חיסכון קיצוני בהוצאות ועבודה על פי יכולתה וכישוריה.
בשונה מבייעוצים אחרים, השתמשתי בטכניקה קיצונית הנקראת: FUD. אלה הם ראשי תיבות של פחדים (Fears), חוסר ודאות (Uncertainty) וספיקות (Doubts).

את הטכניקה הזו הפעילו עלי, ללא הצלחה, אנשי מכירות של מוצרי תכונה וחומרה, כאשר הייתי מנהל או יועץ שהשפיע על בחירת מוצרים של ארגונים גדולים. למשל ספק מוכר מוצר תוכנה לכ-50% מהשוק בארץ. הופיע ספק חדש מתחרה עם מוצר לא פחות טוב. איש המכירות של הספק השולט בשוק מנסה לצור חששות, במקרים רבים לא אמיתיים, ביחס לאיכות המוצר המתחרה. ברור לגמרי שהמוצר המתחרה יהיה זול יותר, אם הוא באיכות דומה. 

במקרה של הייעוץ המסוים הזה בכלכלת המשפחה לא הייתה לי ברירה, אלא להעצים את החשש המוצדק מאובדן דירה, גם באמצעות טכניקה של FUD.
התוצאה הייתה שהלקוחה הצליחה לשמור על הדירה שבבעלותה אחרי שצמצנו באופן דרסטי את הפער בין ההוצאות להכנסות.

ההתנהלות האישית שלי
כפי שהבטחתי, אתיחס גם בפוסט זה להתנהלות האישית שלי בצבע אדום.
הפרישה שלי מעבודה כשכיר במלם מערכות הייתה פרישה כפויה בגיל צעיר. הארגון עבר ממצב של יחידת סמך ממשלתית עם פנסיה תקציבית  למצב של חברה ממשלתית. נאלצתי לעבור לפנסיה צוברת. באופן טבעי במצב כפוי כזה נותנים תנאי פרישה טובים יותר לעובדים הרבים, שהמצב הזה נכפה עליהם.
את הפנסיה התקציבית הקפאתי בתנאים טובים. השלב השני בפרישה הכפויה שלי היה מהחברה הממשלתית מלם מערכות, שעמדה לפני הפרטה. אני פוטרתי בגיל 44. לא התפתתי לתחושת עושר מדומה ואת המענקים חסכתי. 

ברור שיותר קל לא להרגיש תחושת עושר מדומה כשאתה איש היטק בן 44, שעתידו לוט בערפל, מאשר כשאתה אדם מעל לגיל 60. זה לא רק היכולות שלי לא להתפתות אלא גם הנסיבות הספציפיות.

מאז אני עצמאי. אני לא מצפה לקבל מענקים משמעותיים לפני הפרישה לפנסיה. אני בודאי לא מתכוון למשוך מעט פיצויים שהצטברו  משתי תקופות עבודה קצרות שלי כשכיר בתקופה שברובה הייתי עצמאי.


מה צריך לעשות במענקי פרישה?

1. חישבו היטב ובדקו היטב האם נכון לפרוש פרישה מוקדמת ולקבל יותר מענקים?

2. פרשתם וקיבלתם מענקים? ברוב המקרים כדאי לחסוך את רוב כספי המענקים ולא למהר להשתמש בהם.

3. אל תתעלמו מהיבטי מיסוי.
אם גם תמשכו את הכספים החיבים במס וגם תשתמשו בהם, ההפסד שלכם כפול: גם לא נהנתם מהטבות מס שהייתם יכולים לקבל לולא משכתם את הכספים מיד וגם לא חסכתם כסף לעתיד.

4. ברוב המקרים לא יהיה נכון למשוך כספי פיצויים. עדיף להשאיר אותם על מנת להגדיל את גימלת הפרישה החודשית שלכם.

תחזית כלכלית לשנת 2025: מה שהיה בשנת 2024 במדינת ישראל הוא שיהיה רק יותר גרוע

  הכותרת של התחזית הכלכלית שלי לשנת 2024 הייתה:  ת חזית כלכלית לשנת 2024: שנה קשה עם תקווה לעתיד .  לצערי, החלק הראשון של התחזית (שנה קשה) ה...