כנראה שגם באנשים שליליים במיוחד אפשר למצוא משהו חיובי. גם לחברות כושלות במיוחד יש סיפורי הצלחה. במקרה זה מדובר ברכבת ישראל ורכבת העמק.
מספר הנוסעים ברכבת העמק נמצא כגדול מהמצופה וגם הנוסעים מרוצים.
לפני שאלין על רכבת ישראל אספר לכם שני סיפורים קצרים.
התנצלות יפנית
"החברה מתנצלת על רכבת שעזבה את הרציף בטוקיו 25 שניות מוקדם מהמתוכנן (7:11:35 במקום 7:12). "זה באמת בלתי נסבל ובלתי נסלח"
חוסר התנצלות ישראלית
השבוע אני מלמד קורס של ארבעה ימים בנושא ניהול סיכונים. הקורס מתקיים בבני ברק. אני גר בירושלים. אתמול והיום השתמשתי בתחבורה ציבורית.
זה יותר זול ופחות מאמץ כאשר מרצים 8 שעות ולזה מצרפים נסיעה הלוך ונסיעה חזור. חלקה של רכבת ישראל הוא הנסיעה של 8 דקות מתחנת סבידור בתל אביב, אליה הגעתי באמצעות קו 480 של אגד, עד לתחנת בני ברק, המרוחקת כ-5-7 דקות הליכה מהמקום בו לימדתי. על פי לוחות הזמנים, הנסיעה הזו אורכת 8 דקות.
אתמול היא באמת ארכה כ-8 דקות. היום איחרתי בדקה את הרכבת של 8:29, בגלל פקקים. לא הייתי מודאג במיוחד: הייתי צריך להגיע בשעה 9:00. הרכבת של 8:44 צריכה להגיע לבני ברק ב-8:52. תוסיפו 5 דקות הליכה ברגל והגעתי בזמן.
לא נהיה יפנים ונמדוד באיזו שנייה יצאה הרכבת של 8:44. היא יצאה בזמן אבל הגיעה בערך ב-9:04 לתחנת בני ברק (בדרך יש רק תחנה אחת, האוניברסיטה, והיא לא התעכבה שם).
היא פשוט נעצרה באמצע הדרך ל-10 דקות.
אם לשפוט מניסיוני המועט כנוסע ברכבת ישראל, זהו מנהג קבוע: כשרכבת נעצרת פתאום בשום מקום ל-10 דקות או 20 דקות, לא מודיעים דבר לנוסעים: לא כמה זמן יימשך העיכוב ולא מדוע בכלל נעצרה הרכבת בשום מקום?
אולי ברכבת ישראל מעוניינים שהנוסעים יפתחו כישורים בלשיים ויוכלו לפתור את התעלומה?
מדוע הפסקתי לסוע ברכבת מירושלים לתל אביב?
ראשית, למען הסר ספק, איני מדבר על הרכבת החדשה, שהייתה צריכה לפעול לפני כמה שנים ונכון לעכשיו עלתה הרבה יותר מהתקציב הענק המתוכנן.
אני מדבר על הקו הישן שיוצא מתחנת מלחה. חשבתי שזה רעיון טוב ללכת 10 דקות ברגל לתחנה בירושלים. לעבוד בזמן הנסיעה ולהגיע מרחק הליכה של כמה דקות לפגישה ברמת גן או תל אביב.
במיוחד בשעות הבוקר בהן הכבישים פקוקים.
עד שאיחרתי בערך בחצי שעה לפגישה ברמת גן. שלא יהיה לכם ספק נסעתי ברכבת שעל פי לוח הזמנים הרשמי הייתי צריך להגיע לפני הזמן.
מדוע איחרתי?
אי שם באזור לוד נעצרה הרכבת בשום מקום ועמדה יותר מחצי שעה.
כן ניחשתם, אף אחד לא הודיע לנו מדוע היא נעצרה וכמה זמן נגזר עלינו להמתין.
כמה נתונים על המדינה שהתחבורה שלה הגרועה ביותר מבין מדינות ה-OECD
בתחבורה מדינת ישראל מדורגת במקום האחרון מבין מדינות ה-OECD.
על פי דוח של ה-OECD זוהי בעיה מהותית, שמחייבת לא רק הקצאת יותר משאבים, אלא גם שינוי אסטרטגי בתפיסה.
למשל נדרש קידום תחבורה שיתופית, אולי אגרות גודש. אולי רכבות תחתיות ורכבות קלות, אולי שיפורים בתחבורה הציבורית ובמתן עדיפות לתחבורה הציבורית.
אני לא זוכר אם גם נכתב שם שרכבת ישראל צריכה להתנהל יותר טוב מהרכבת העותומנית לפני המנדט הבריטי בישראל.
מספר הנוסעים ברכבת העמק נמצא כגדול מהמצופה וגם הנוסעים מרוצים.
לפני שאלין על רכבת ישראל אספר לכם שני סיפורים קצרים.
התנצלות יפנית
"החברה מתנצלת על רכבת שעזבה את הרציף בטוקיו 25 שניות מוקדם מהמתוכנן (7:11:35 במקום 7:12). "זה באמת בלתי נסבל ובלתי נסלח"
זהו ציטוט מתוך מאמר בעיתון הישראלי המקוון Soft News.
חוסר התנצלות ישראלית
השבוע אני מלמד קורס של ארבעה ימים בנושא ניהול סיכונים. הקורס מתקיים בבני ברק. אני גר בירושלים. אתמול והיום השתמשתי בתחבורה ציבורית.
זה יותר זול ופחות מאמץ כאשר מרצים 8 שעות ולזה מצרפים נסיעה הלוך ונסיעה חזור. חלקה של רכבת ישראל הוא הנסיעה של 8 דקות מתחנת סבידור בתל אביב, אליה הגעתי באמצעות קו 480 של אגד, עד לתחנת בני ברק, המרוחקת כ-5-7 דקות הליכה מהמקום בו לימדתי. על פי לוחות הזמנים, הנסיעה הזו אורכת 8 דקות.
אתמול היא באמת ארכה כ-8 דקות. היום איחרתי בדקה את הרכבת של 8:29, בגלל פקקים. לא הייתי מודאג במיוחד: הייתי צריך להגיע בשעה 9:00. הרכבת של 8:44 צריכה להגיע לבני ברק ב-8:52. תוסיפו 5 דקות הליכה ברגל והגעתי בזמן.
לא נהיה יפנים ונמדוד באיזו שנייה יצאה הרכבת של 8:44. היא יצאה בזמן אבל הגיעה בערך ב-9:04 לתחנת בני ברק (בדרך יש רק תחנה אחת, האוניברסיטה, והיא לא התעכבה שם).
היא פשוט נעצרה באמצע הדרך ל-10 דקות.
אם לשפוט מניסיוני המועט כנוסע ברכבת ישראל, זהו מנהג קבוע: כשרכבת נעצרת פתאום בשום מקום ל-10 דקות או 20 דקות, לא מודיעים דבר לנוסעים: לא כמה זמן יימשך העיכוב ולא מדוע בכלל נעצרה הרכבת בשום מקום?
אולי ברכבת ישראל מעוניינים שהנוסעים יפתחו כישורים בלשיים ויוכלו לפתור את התעלומה?
מדוע הפסקתי לסוע ברכבת מירושלים לתל אביב?
ראשית, למען הסר ספק, איני מדבר על הרכבת החדשה, שהייתה צריכה לפעול לפני כמה שנים ונכון לעכשיו עלתה הרבה יותר מהתקציב הענק המתוכנן.
אני מדבר על הקו הישן שיוצא מתחנת מלחה. חשבתי שזה רעיון טוב ללכת 10 דקות ברגל לתחנה בירושלים. לעבוד בזמן הנסיעה ולהגיע מרחק הליכה של כמה דקות לפגישה ברמת גן או תל אביב.
במיוחד בשעות הבוקר בהן הכבישים פקוקים.
עד שאיחרתי בערך בחצי שעה לפגישה ברמת גן. שלא יהיה לכם ספק נסעתי ברכבת שעל פי לוח הזמנים הרשמי הייתי צריך להגיע לפני הזמן.
מדוע איחרתי?
אי שם באזור לוד נעצרה הרכבת בשום מקום ועמדה יותר מחצי שעה.
כן ניחשתם, אף אחד לא הודיע לנו מדוע היא נעצרה וכמה זמן נגזר עלינו להמתין.
כמה נתונים על המדינה שהתחבורה שלה הגרועה ביותר מבין מדינות ה-OECD
בתחבורה מדינת ישראל מדורגת במקום האחרון מבין מדינות ה-OECD.
על פי דוח של ה-OECD זוהי בעיה מהותית, שמחייבת לא רק הקצאת יותר משאבים, אלא גם שינוי אסטרטגי בתפיסה.
למשל נדרש קידום תחבורה שיתופית, אולי אגרות גודש. אולי רכבות תחתיות ורכבות קלות, אולי שיפורים בתחבורה הציבורית ובמתן עדיפות לתחבורה הציבורית.
אני לא זוכר אם גם נכתב שם שרכבת ישראל צריכה להתנהל יותר טוב מהרכבת העותומנית לפני המנדט הבריטי בישראל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה