יום שלישי, 3 בדצמבר 2019

סיפורי ירושות בחיים ואחריהם

בנות צלפחד לפני משה. מקור התמונה: ויקיפדיה

מעולם לא חשבתי שהוריי היו חייבים להוריש לי משהו אחרי לכתם. 
מעולם לא חשבתי שהם היו חייבים לעזור לי כלכלית לפני מותם.
מעולם לא חשבתי שהם צריכים  להוריש שווה בשווה לי ולאחותי. 

קל היה לחשוב כך במצב שלי: אדם שעבד במחשבים ומערכות מידע והוציא פחות ממה שהרוויח.
קל היה לחשוב כך במצב שלי כשידעתי שהוריי יורישו לי מכספם בכל מקרה והציעו לי עזרה כלכלית גם בלי שביקשתי, כולל הצעה לקנות לי דירה, שסירבתי לקבל אותה. 

הרבה יותר קשה לחשוב כך שאתה אדם קשה יום עם ילדים. הרבה יותר קשה לחשוב כך אם בנוסף לכך אתה לא סומך על הוריך שיורישו לך משהו, למרות שמצבם הכלכלי טוב. 


ירושות וכלכלת המשפחה


התייחסות לירושות ולעזרה מצד הורים שבחיים הם חלק אינטגרלי מייעוץ בכלכלת המשפחה. 
במהלך ראיון לאיסוף מידע כלכלי על משפחה אוספים פרטים בסיסיים גם על קרובי משפחה כגון: הורים, אחים וילדים.
אני שואל שלוש שאלות:

1. האם מישהו מהם יעזור לכם כלכלית אם תצטרכו?

2. האם מישהו מהם זקוק או עשוי להזדקק לעזרה הכלכלית שלכם ואתם מוכנים ויכולים לעזור לו?

התשובות לשאלות האלה עשויות להשליך על החלטות כלכליות, למשל: הקטנת ביטוח חיים והגדלת חיסכון לילדים כשיש הורים עשירים, שתמיד יעזרו במצב קשה. 

השאלה השלישית היא: האם צפויה בעתיד העברת נכסים מדור לדור? 
המונח האחרון הוא בעצם ניסוח עדין של: האם תהיה ירושה ומה עשוי להיות גודלה?
גם לשאלה הזו עשויות להיות השלכות לגבי החלטות כלכליות בהווה.


האם זה משנה מי נפטר קודם האב או האם?

בדרך כלל זה לא משנה מבחינה כלכלית אבל לא כך במקרים של לקוחות שלי שאחד מההורים הדיר אותם מצוואתו. האם לא כתבה צוואה כלשהי.
ננסה להבין את המשמעות באמצעות דוגמה פשוטה. זוג הורים. בן ובת בוגרים. 
להורים יש מיליון שקלים ששומרים על ערכם אבל לא מניבים תשואה. 

במצב רגיל, ללא צוואות, כשנפטר אחד מההורים התסריט הוא כדלהלן: 

1. חצי מהרכוש המשותף, במקרה זה 500 אלף שקלים הם רכושו של בן הזוג הנותר בחיים.

2. המחצית השנייה מתחלקת לשניים: 
א. חצי שיורש ההורה השני, במקרה זה 250 אלף שקלים. 
ב. מחצית שנייה מתחלקת שווה בין הילדים, כלומר: 125 אלף שקלים לכל אחד.

אחרי 120 שנים, כשימות ההורה הנותר, כל אחד מהילדים יקבל מחצית מרכושו. 
בסופו של דבר כל אחד מהיתומים יקבל 500 אלף שקלים. 

התסריטים במקרה שהאב כתב צוואה על פיה הבן לא יירש


תסריט 1: האב נפטר לפני האם

לאחר פטירת האב:

1. האם מקבלת 750 אלף שקלים

2. הבת מקבלת 250 אלף שקלים 

3. הבן אינו מקבל דבר.

לאחר פטירת האם מתחלק כספה בשווה בשווה בין הילדים.

התוצאה הסופית:

הבת: 625 אלף שקלים

הבן: 375 אלף שקלים

תסריט 2: האם נפטרת לפני האב

לאחר פטירת האם:

1. האב מקבל 750 אלף שקלים

2. הבת מקבלת 125 אלף שקלים 

3. הבן מקבל 125 אלף שקלים 

לאחר פטירת האב כל כספו עובר לבת.

התוצאה הסופית:

הבת: 875 אלף שקלים


הבן: 125 אלף שקלים

הפער לעומת המצב בו האב נפטר קודם הוא 250 אלף שקלים פחות לבן.

בפוסטים הבאים אציג מקרים אחרים שלירושות בחיים ואחריהם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הטיה קוגניטיבית: הטיית החוכמה לאחר מעשה

  כמו פוסטים קודמים גם פוסט זה עוסק בהטייה קוגניטיבית המפורטת בספרו של פרופ' דניאל כהנמן   ז"ל  "לחשוב מהר לחשוב לאט" , ג...