כלכלת המשפחה בצל הקורונה

מבנה הוויריון של נגיפי קורונה. מקור התמונה: ויקיפדיה

מטרת פוסט זה היא הבנת הקשיים והסיכונים הכלכליים בצל הקורונה על מנת לשפר את היכולת להתמודד איתם. 
אין ספק שמחלת הקורונה משפיעה על כל אורחות החיים של בני אדם בארץ ובעולם. ככל שמחריפות הגבלות ההתנהלות גדל הקושי. מדובר בקשיים במספר היבטים שעשוי להיות ביניהם קשר. 
הקשר בין התנהלות כלכלית להיבטים אחרים אינו חדש הוא מוכר לי וליועצים אחרים גם במצבים רגילים.

הקשיים והסיכונים

פחד   

יש פחד מפני הידבקות במחלה. יש פחד מפני מוות מהמחלה. הידיעות בתקשורת על כמות הנדבקים והמתים בארץ ובעולם מגבירות את הפחד. 
ההופעות הדרמטיות בתקשורת מגבירות אף הן את הפחד. קורונה היא הנושא המרכזי בשיחות בין אנשים. 

התמודדות

חשוב לדעת ולהבין את העובדות ולא להיסחף אחרי ההצפה התקשורתית המעצימה את האפקטים של המחלה. 
כך למשל, אם מישהו צעיר ובריא כדאי לו ללא לפחד ממוות מהמחלה. ההסתברות שימות, אם יחלה, היא אפסית.
זה כמובן לא אומר שלא צריך להיזהר. יש לקבל ולכבד את ההוראות של משרד הבריאות. יש להימנע מסיכונים מיותרים אבל לא להימנע ממה שצריך לעשות. 

אי-ודאות

כסטודנט צעיר לפסיכולוגיה לפני כמה עשרות שנים למדתי שפחד הוא ממשהו ידוע. חרדה היא ממשהו שאינו ידוע. 

גורם משמעותי המבחין בין קורונה לבין סוגי שפעת אחרים הוא חוסר הידיעה. 
נכון להיום, אנחנו לא יודעים הרבה על נגיף הקורונה. אנחנו יודעים שיש הדבקה. אין לנו חיסון. איננו יודעים האם יש נזקים ארוכי טווח למי שמחלים מהמחלה (הניחוש הלא מושכל שלי הוא שאין נזקים משמעותיים כאלה, אבל אל תסמכו על זה). 
כשמשווים לזני שפעת מסוגים אחרים מגלים כי יש ידע לגבי אופן פעולתם, רמת הסיכון בהן ומידע נוסף. יש לנו חיסונים נגדם. 
ההבדל הזה מעצים את הפחד והחרדה. 
אגב, החרדה הזאת גדולה יותר מפחד מפני סיכונים ידועים שבהם אחוז תמותה גבוה יותר, למשל תאונות דרכים.

התמודדות

ראו את מה שכתבתי בסעיף הקודם שכותרתו "פחד".

שינוי דפוסי התנהגות ואורח חיים

דפוסי ההתנהלות של אנשים רבים מבוססים על פעילויות משותפות עם אנשים אחרים: עבודה, בילויים, תחביבים. 
מרבית האינטראקציות האלו הפכו לבלתי אפשריות כתוצאה ממודל הריחוק החברתי למניעת הידבקות במחלה. בחלק ממקומות העבודה עובדים מהבית. בתי הספר והגנים סגורים. הקניונים סגורים. אין הצגות, סרטים, קונצרטים והופעות המוניות. אין תחרויות ספורט מקצועניות שאפשר לראות אותן או לעקוב אחריהן. בתי קפה ומסעדות סגורים. אין חוגים ופעילויות פנאי רבות. לא עוד נשיקות וחיבוקים. רוב הנסיעות לחו"ל והנסיעות לנופש בארץ הפכו ללא רלוונטיות. 

חיילים לא יצאו לחופשות במשך זמן ארוך על מנת לא להידבק ולא להדביק במחלה. 
בתי הדיור המוגן, שבהם מתגוררת אוכלוסייה ברמת סיכון גבוהה, מבודדים את הדיירים מהעולם החיצון. זה קשה להם וקשה לבני המשפחה. מעובדים זרים, המטפלים בדיירים בדיור מוגן, נמנעת חופשה של יום בשבוע או יום בשבועיים. החשש הוא שכשיחזרו יישאו את הנגיף וידביקו דיירים.

באופן אישי נאלצתי להפסיק לשחק בתחרויות ברידג' ולא בטוח שאצליח לקיים את שיעורי הברידג' שלימדתי בכיתות באמצעות האינטרנט.

אנשים נאלצים לבלות חלק גדול יותר מזמנם בבתיהם. גם שינוי זה מפר את האיזון שהיה קיים קודם ומחייב הסתגלות.
  

התמודדות

נדרשת הסתגלות לדפוסי ההתנהלות החדשים. מי שמשתייך לאוכלוסיית סיכון חייב להקפיד יותר על ריחוק מאחרים.

מחלה

על מי שחולה או רק נחשד כחולה, ולכן נאלץ לשהות בבידוד במשך שבועיים, נכפה בידוד גדול יותר ומגבלות קשות בתנועה.
בחלק קטן מהמקרים המחלה קשה ולפעמים אפילו מסכנת חיים.

התמודדות

נדרשת הסתגלות למצב. מבודדים צריכים למצוא פעילויות חדשות המתאימות למצבם. חלק מהפעילויות האלה הן במרחב הווירטואלי. מי שלא שולט בעולם האינטרנט ובעולם הדיגיטל יתקשה יותר להסתגל. זוהי גם הזדמנות לעצור, לנוח, לחשוב, לעשות סדר.

נזק כלכלי

הנזקים הכלכליים הם ברובד האישי והמשפחתי, ברמה של חברות,  ברובד הלאומי ובעולם כלו. 
המצב הכלכלי הלא ברור, שלא לומר המצב הכלכלי הבעייתי, בתקופה שלפני הקורונה, עלול להשפיע לרעה. 

גם את הנזקים הכלכליים למדינה משלמים בסופו של יום או בסופם של חודשים האזרחים. 

הנזקים אינם אחידים יש הניזוקים באופן קשה ויש כאלה שכמעט אינם ניזוקים.
מגזרים מסוימים, למשל: תיירות, בתי מלון ותעופה ניזוקים יותר מאחרים. 
ברמה של חברות מדובר בהקטנה משמעותית של הכנסות. ברמה של עובדים עלולות להיות חופשות כפויות ובמקרים רבים וקיצוניים יותר גם פיטורים.

עצמאים עלולים להיפגע יותר משכירים. שכירים במגזר הפרטי עלולים להיפגע יותר משכירים במגזר הציבורי. עובדים פחות חיוניים למשק עלולים להיפגע יותר מעובדים חיוניים. 
עסקים קטנים ובינוניים עלולים להתקשות יותר מאשר עסקים גדולים.

התמודדות 

ההתמודדות היא התמודדות משולבת עם כל האספקטים ולא עם כלכלת המשפחה בלבד באופן מנותק מהיבטים אחרים.
יש להתייחס להתמודדות כניהול סיכונים. בפוסט הבא אתייחס יותר לעומק לניהול הסיכונים. 
חשוב להיערך תחת הנחות לא אופטימיות:

א. המצב עלול להימשך במשך חודשים. הוא אף עלול להחמיר. 

ב. לא יהיה פיצוי ממשלתי מלא או קרוב למלא. 
הוא יהיה מעט מדי ומאוחר (אני מקווה לא מאוחר מדי).

ג. אם יש לכם השקעות בשוק ההון צפו להפסדים גם שם.

ד. החיסכון הפנסיוני שלכם עלול להשיג תשואות שליליות.

הפקת לקחים לעתיד 

שינוי כל כך קיצוני וכל כך מהיר לרעה במצב יכול ללמד על האופן בו צריך לנהל את כלכלת המשפחה. הוא צריך ללמד יותר ענווה ופחות ביטחון, שמה שהיה הוא יהיה ושבעתיד "יהיה בסדר". 

המשמעות המידית המתבקשת היא לחסוך יותר ולצרוך פחות. 
מי שיש לו מספיק חסכונות יכול לעבור תקופות משבר ארוכות ולא צפויות. 

המשמעות השנייה נוגעת לחסכונות בלת"מ. אלו חסכונות שתכליתם לענות על מצבים לא צפויים או בלתי מתוכננים. סכום היעד המדרש לצבירה בחשבונות אלה צריך להיות גבוה יותר ממה שהערכנו בשנים קודמות.  
לא עוד 8,000 שקל או 10,000 שקל. צריך לדבר על מונחים של סכומים כפולים מסכום זה.