פטגוניה: אזור פיתוח

קרחון פריטו מורנו בפארק קרחונים באזור קלפאטה

איזורי פיתוח או אזורי עדיפות לאומית הם אזורים שממשלה מעוניינת שיתגוררו בהם יותר אנשים ויתרמו להתפתחות האזורים. 
הרצון הזה מתורגם להטבות כלכליות למי שמוכנים לעבור להתגורר שם, כגון: מס הכנסה מופחת, הלוואות עומדות, דירות שכורות ללא תשלום או בתשלום מופחת, הנחות משמעותיות ברכישת דירות, הטבות מיסוי לעסקים ועוד. 

הגליל הוא דוגמה לאזור פיתוח בישראל. ההטבות שניתנו בו כאזור פיתוח לא ממש שכנעו אזרחים רבים הגרים במרכז הארץ לעבור לגור בו.  

למרות ההטבות המפליגות שנותנת ממשלת ארגנטינה לאלה שבוחרים לעבור לפטגוניה ההצלחה שם קטנה הרבה יותר מאשר באזורי הפיתוח בצפון מדינת ישראל. בשטח הענקי הזה של 787 אלף קמ"ר של ארגנטינה וכ-256 אלף קמ"ר של צ'ילה חיים כ-2 מיליון אנשים. 
בפוסט זה אציג את הקשיים הכלכליים והאחרים בחיים בפטגוניה הנידחת, שחלקה הדרומי קרוב לאנטארטיקה.

מזג האוויר

נוף מדברי בפטגוניה

בחורף עלולה הטמפרטורה לרדת ל-20 או 30 מעלות מתחת לאפס. כמויות הגשמים בלתי נתפסות בהשוואה לכמויות הגשמים בגליל. מדובר בכ-8,000 עד 12,000 מ"מ בשנה. יש מעט ימים ללא גשם וללא שלג. 
העננים מסתירים בדרך כלל את השמש וגם את פסגות הרי האנדים שעליהן יש קרחונים. 
מזג האוויר הפכפך ואי אפשר לדעת מה יהיה מזג האוויר בעוד מספר דקות. 


ממה מתפרנסים?

בחוות מגדלים הגאוצ'וס בעיקר כבשים. גם, אבל הרבה פחות, בקר, סוסים וחזירים.   
במכרות באזורים המדבריים כורים מחצבים. התיירות מפתחת בהדרגה. באזורים הקרים מדובר בתיירות של כשלושה חודשים בשנה. עבודה רק במשך שלושה חודשים בשנה היא בעיה. המקומיים צריכים למצוא פיתרון לפרנסה ביתר תשעת החודשים. רוב מדריכי התיירים איתם שוחחתי פותרים את הבעיה באמצעות עבודה במקומות אחרים בחלק מהשנה. 

יש ביניהם כאלה העובדים בבואנוס איירס או בערים אחרות. יש ביניהם כאלה העובדים כמדריכים במדינה אחרת.
מדריך אחד בברילוצ'ה, סיפר שהוא הדריך סקי דווקא בחודשי החורף. בקיץ הוא הדריך סקי בחורף של ארצות הברית. היו לו כמה שנים רצופות עם שני חורפים וללא אף קיץ. 

לדפוס עבודה כזה יש משמעויות כגון:

1. קושי לנהל חיי משפחה

2. השאלה הבלתי נמנעת מדוע לחזור בכלל לפטגוניה ולא להישאר במדינה או העיר המרוחקת בה עובדים בחלק מחודשי השנה?
המצב הכלכלי הגרוע של ארגנטינה עשוי להוות תמריץ נוסף להגירה למדינה אחרת.

3. חוסר יציבות תעסוקתית

תחבורה 

בחלק הצ'יליאני של פטגוניה

במדינות זרות ראיתי תשתיות תחבורה שהן תשתיות רעועות ולא תשתיות ראויות בשני סוגים של מצבים:

מצב 1: מדינות מתפתחות עניות

המדינות אינן משקיעות בתשתית תחבורה משום שאין להן מספיק משאבים ו/או בגלל שחיתות שלטונית.
דוגמאות: אתיופיה, קניה ומדגסקר

מצב 2: מדינות עם מזג אוויר קשה הגורם להרס כבישים ותשתיות תחבורה אחרות.
דוגמאות: איסלנד, החלקים הדרומיים של האי הדרומי של ניו זילנד, בהוטן ונורווגיה. 
נורווגיה מעט יוצאת דופן משום שהיא מדינה מתקדמת במיוחד בתחום של מנהרות. מנהרות מוגנות יחסית מפני תנאי מזג אוויר קיצוניים.


תשתיות התחבורה בפטגוניה אינן מהטובות. לא תמיד יש כבישים סלולים. לפעמים נוסעים בדרכי עפר. לפעמים נוסעים בכבישים צרים. הגודל העצום של האזור ותנאי מזג האוויר הקשים מקשים על פיתוח ותחזוקת תשתיות תחבורה. 
המספר המצומצם של התושבים הופך את ההשקעה היקרה בתשתיות כאלה ללא כדאית. 
אין רכבות. אם במדינת ישראל חושבים שההשקעה ברכבת לאילת אינה מוצדקת, קל וחומר, שבפטגוניה בה נדרשת השקעה גדולה הרבה יותר זו השקעה לא כדאית. 

נכון, יש כמה שדות תעופה ויש מקומות שניתן להגיע אליהם בטיסה. לפעמים תנאי מזג האוויר דוחים ומבטלים טיסות. 
התוצאה היא שמקומיים שאינם עשירים ותיירים צעירים נוסעים שעות ארוכות באוטובוסים. גם תדירות נסיעת האוטובוסים אינה גבוהה. התופעה של תדירות נמוכה של תחבורה ציבורית מחוסר כדאיות כלכלית מוכרת באזורי פריפריה במדינות אחרות. זה כולל גם מדינות גדולות מתקדמות כמו ארצות הברית ואוסטרליה.

שרותים

תושבים החיים במרכז יכולים לקבל מגוון רחב של שרותים בתחומים שונים. השרותים האלה זמינים פחות לתושבי הפריפריה. זה נכון בישראל ובארצות אחרות.
הגודל הרב של פטגוניה והמרחק הגדול שלה מהמרכז מקשה עוד יותר. 

היצע פנאי

גם היצע תרבות הפנאי נמוך. בחורף הקשה, גם לו היה היצע גדול יותר, כנראה שהיו ממעיטים להשתמש בו. 
מדריכה מקומית בעיירה קלפאטה הדגימה לנו את זה כשסיפרה לנו שבעיר אין בית קולנוע.
רוצים לראות סרט? תיסעו 3 שעות לעיר גדולה יותר ותראו סרט. בתי קולנוע הם דוגמה פחות חשובה היום בגלל שרותי ציפייה בסרטים באמצעות האינטרנט והטלוויזיה, אבל מה שנכון לסרטים נכון גם למופעי תרבות ובידור אחרים שלא לכולם יש תחליפים טכנולוגיים ראויים.

זוגיות

כשהאוכלוסייה היא כל כך דלילה קשה להיפגש עם בני זוג או בנות זוג פוטנציאליים. הבעיה מוחמרת בגלל הצורך של חלק מהאנשים לעבוד במקומות אחרים בחלק מחודשי השנה (ראו סעיף "ממה מתפרנסים?" לעיל). 
כמובן שקשה לסוע על מנת להיפגש עם בני זוג פוטנציאליים בחודשי החורף הקשים.
בחלק מהמקרים התוצאה עשויה להיות משפחות ממוצא אתני מגוון: בני משפחה שהיגרו ממדינות שונות באירופה, בני משפחה משבטים אינדיאניים ילידים שונים. 

ישובים קטנים

כשבערים קטנות יש קשרים חברתיים מוגבלים ותרבות פנאי מוגבלת ודאי שבכפרי רועים קטנים ומבודדים ההיצע קטן עוד יותר. 

לסיכום

כשהמגמה בעולם, וגם בארגנטינה ובצ'ילה, היא מעבר מישובים קטנים לערים, יש קושי מובנה בעידוד אנשים ללכת נגד הזרם לפריפריה. 
פטגוניה היא פריפריה מרוחקת במיוחד עם תנאי אקלים קשים במיוחד ולכן לא מפליא שהיא ממשיכה להיות מאוכלסת כל כך בדלילות.