יום שבת, 1 בינואר 2022

תחזית לשנת 2022: עולם עבודה אחר

 


יש בינינו כאלה שכבר אינם בעולם העבודה הקלאסי של פעם. עולם שבו עובדים כשכירים במשרה מלאה במשך שנים רבות. זה קורה יותר אצל בני דור ה-Y ובני דור ה-Z.

מגיפת הקורונה גרמה להאצת תהליכי שינוי קיימים ובנוסף הביאה גם לשינויים מהותיים, שחלקם בלתי הפיכים.

עולם העבודה בשנה הקרובה ובשנים הבאות יהיה שונה ממה שהכרנו עד לפני שנתיים. בפוסט זה אציג מספר תחזיות. מטיבן של תחזיות, שהן לא בהכרח מתגשמות בפועל. 


עבודה היברידית או עבודה מרחוק מזווית של העובד


כבר היו אנשים שעבדו מרחוק. גם אני כעצמאי בתחום המחשבים ומערכות המידע נתתי שירותים מרחוק כבר לפני מספר שנים. הקונספט היה פשוט. חברת ייעוץ בארצות הברית או באירופה הוסיפה יועצים עצמאיים מומחים בתחומם למאגר שלה. ארגונים שרצו ייעוץ טלפוני אסטרטגי ממני הודיעו לחברה. תיאמנו. דיברנו. הלקוח שילם לחברה. החברה העבירה לי את הסכום שקבענו. בקיצור Win-Win לכל הגורמים המעורבים. 

ההבדל בין העבר להווה הוא, שעכשיו עבודה מרחוק ועבודה היברידית הפכו ל-Mainstream

העבודה מרחוק והעבודה ההיברידית יישארו איתנו לא רק בשנת 2022 אלא גם הרבה שנים אחר כך.

ההשלכות של עבודה מרחוק או עבודה היברידית הן מרובות ומרחיקות לכת ולא כולן פשוטות להבחנה.


איזון עבודה-בית

הימצאות בבית במקום במקום העבודה יוצרת מצב שונה מהמצב של לפני העבודה מרחוק.

מצד אחד יש אפשרות להיות יותר עם ילדים ולטפל בהם במהלך יום העבודה. 

מצד שני יש כאלה שיתקשו לעבוד מהבית. גם כשאין ילדים קטנים ובמיוחד כאשר יש ילדים קטנים. 

השורה התחתונה: בהדרגה ירד מספר שעות העבודה ויווצר איזון טוב יותר בין בית לעבודה.

 

שעות עבודה

כשעובדים במקום עבודה פיזי יש מסגרת. המסגרת מגדירה איזשהו טווח של שעות עבודה. 

בבית זה הרבה פחות מוגדר. אין גבולות. יש כאלה שיסחפו לעבודה של הרבה יותר שעות מאשר במקום עבודה. יש כאלה שיעבדו הרבה פחות. 

התפיסה שלא מספר השעות הוא מה שחשוב, אלא התפוקה, הופכת ל-Mainstream גם במקומות בהם עובדים חתמו כרטיס בשעון נוכחות וקיבלו תשלום על פי שעות עבודה.

השורה התחתונה:  מודל התשלום לפי שעות יהפוך לפחות שכיח.


הטבות

הטבות שהתאימו לעידן העבודה ממקום העבודה הופכות לפחות רלוונטיות, אם בכלל. 

בראש וראשונה רכב חברה. כשנוסעים כל יום למקום עבודה רחוק מהבית זה משתלם. כשעובדים כל יום מהבית זה הרבה פחות משתלם כלכלית. יותר עובדים יוותרו על רכב חברה משום שזה לא יהיה כדאי להם כלכלית.

לא פחות חשוב, כשלא נוסעים לעבודה נחסכת עלות דלק, נחסך זמן נסיעה בפקקים, זמן חיפוש חניה ובחלק מהמקרים גם עלויות חניה.

גם הטבות אחרות של סביבת עבודה מפנקת במקום העבודה, שמכירים אותן במיוחד בחברות היי-טק, הופכות לחשובות פחות. 

השורה התחתונה: יווצר דפוס חדש של הטבות לעובדים.

 

לא רק מעביד אחד

קשה לעבוד עבור מעביד נוסף ממקום עבודה פיזי של מעביד. הרבה יותר קל לעבוד עבור מעביד נוסף כשעובדים מהבית. 

בינינו, אם לא מדובר במתחרה עסקי של המעביד, יכולה לצמוח מזה לא מעט תועלת.  העובד לומד דברים חדשים, מתנסה בסביבות עבודה קצת שונות ונפגש בשיטות, טכנולוגיות ורעיונות שייתכן שיהיו רלוונטיים גם למעביד הראשי שלו.  

לא מן הנמנע שיעלו גם רעיונות של שיתוף פעולה עסקי בין המעביד הקבוע למעביד הנוסף.

השורה התחתונה: המודל של עבודה במקביל מול מעסיקים שונים, לפעמים כעצמאי ולפעמים כשכיר ועצמאי יהפוך לשכיח יותר. 

 

לא מוכנים לעבוד כשאין אפשרות לעבודה מרחוק 

מעבידים שאינם מאפשרים עבודה מרחוק או עבודה היברידית אינם מצליחים לגייס עובדים.

השורה התחתונה: עבודה מרחוק או עבודה היברידית זה הסטנדרט.


עבודה מרחוק מזווית של המעסיק


שמירה על מחויבות העובד למעסיק

הרבה יותר קל לשמור על מחויבות של עובד למעביד כשהוא נמצא במקום העבודה. הוא נמצא באינטראקציה עם עובדים אחרים. אוכל ביחד איתם. מדבר איתם גם על נושאים אישיים וגם על נושאים כלליים ומקצועיים. 

המעסיקים צריכים למצוא דרך לשמור על מחויבות העובדים לארגון. זה יכול להיות במפגשים יומיים של עובדים אחת לתקופה עם פעילות פנאי. 

זה יכול להיות במפגשי העשרה מרחוק.

זה יותר קל במודל ההיברידי מאשר במודל של העבודה מרחוק.

בישראל התווסף לכך גם המודל הכושל של חל"ת. מודל הפוגע קשות במחויבות של עובדים למקום העבודה.

השורה התחתונה: עם הזמן יהיו מקומות עבודה שילמדו כיצד לשמר מחויבות עובדים.


היררכיה

בנוכחות פיזית במקום עבודה ההיררכיה ברורה. ליד החדר או עמדת העבודה כתוב שם העובד ותפקידו, מקום הישיבה עשוי לשקף את מעמדו בארגון. אם יש מזכירה צמודה לחדרו ברור שהוא מנהל. 

בארגונים שמרניים כמו בנקים היא ברורה יותר. ממקום הישיבה של העובד אפשר להסיק ביחס למקומו בהיררכיה הארגונית.

בעבודה מרחוק ההיררכיה פחות ברורה. יש מקום להיררכיה פורמלית פחות. 

כבר נתקלתי בהיררכיה מטריציונית משתנה בפרוייקט ייחודי ומצליח של Drezdner Bank בגרמניה בשנת 2002. בפרויקט הייתה שכבה ניהולית בכירה דקה במיוחד. עובד יכול לנהל עובד אחר במשימה שאותה הוא מוביל, ולהיות מנוהל על ידי העובד אותו ניהל, במשימה אותה מוביל העובד האחר. 

השורה התחתונה: עולם העבודה מרחוק צפוי להיות עולם עם פחות היררכיה פורמלית. 


יותר כח לעובדים

שימור עובדים הופך למשימה קשה יותר. קראו למשל על יוזמה יוצאת דופן של חברה קטנה בפריז: כדי להילחם בהתפטרויות, חברה בפריז נתנה לעובדים לקבוע בעצמם את שכרם

יותר עובדים מעוניינים לעבוד פחות או לא לעבוד בכלל. 

כך למשל, בישראל רואים עובדים ועובדות, שאינם מעוניינים לחזור מחל"ת לעבודה.

השורה התחתונה: מעבידים צריכים להתאים את עצמם לעולם בו קשה לשמר עובדים.

 

לא תמיד יותר כח לעובדים

הסכם העבודה החדש של בנק דיסקונט הוא הסכם מהפכני. ההסכם כולל עבודה היברידית. הוא מהפכני בגלל שהוא מאפשר פיטורי עובדים.

בפוסט קודם הסברתי מה איפשר את המהפכה הזו. אין ספק שהסעיף הזה בהסכם, משקף היחלשות של ועד העובדים. לא בכל ענפי התעסוקה יש יותר כוח לעובדים.

השורה התחתונה: בענפים ובמקצועות מסוימים העובדים דווקא נחלשו. בנקאות היא אחד מאותם ענפים.

 

מקצועות מתיתרים


בפוסטים קודמים עסקתי במקצועות מתיתרים. הטכנולוגיה מחליפה מזכירות, קופאיות, נציגי שירות טלפוני ואפילו סוכני ביטוח ועורכי דין

בקורונה למדנו שיש דפוס נוסף של היעלמות הצורך באנשי מקצוע: מגפות מיתרות מקצועות מסוימים לתקופת זמן. ההקשר המידי שחושבים עליו הוא מקצועות הקשורים בתיירות. 

האם מקצועות אלה יתיתרו לחלוטין? להערכתי קרוב לודאי שלא, אבל העוסקים בהם צריכים להביא בחשבון כמה שנים רעות לפני חזרה לעסקים כרגיל, כפי שהיה לפני הקורונה.

אולי לא ממש לעסקים כרגיל כפי שהיה לפני הקורונה, אלא לעסקים סבירים. 

הלקח שצריכים להפיק אלה שעוסקים באותם מקצועות, וגם אלה שעוסקים במקצועות אחרים, הוא שבמהלך שנות העבודה יהיה צורך בהחלפות של מקצוע.  
לא רק שלא יעבדו כל תקופת החיים בהם עובדים במקום עבודה אחד, גם לא יעבדו במקצוע אחד. 

השורה התחתונה: צריך להיערך לאפשרות של החלפות מקצוע במהלך שנות העבודה. צריך להיערך גם להחלפות זמניות של מקצוע במהלך שנות העבודה.  

פחות עבודה


מטלות עבודה רבות של בני אנוש יוחלפו במהלך השנים הבאות בעבודת מחשבים ורובוטים. 
התוצאה עשויה להיות פחות עבודה. 
יעבדו פחות שעות ויהיו כאלה שלא יעבדו בכלל. במקומות שונים בעולם נעשים ניסויים של חלוקת כסף לאזרחים. הכסף אמור להספיק לצרכים בסיסיים. 

לא בכל המדינות זה אפשרי. לא בכל המדינות שבהן זה אפשרי זה יקרה. 

השורה התחתונה: יהיו מודלים חדשים של חלוקת כסף לאזרחים. לאו דווקא כקצבאות סוציאליות.

לסיכום

 
בשנת 2022, וגם בשנים שאחריה, צפויים שינויים בדפוסי העבודה שהיכרנו לפני הקורונה. 
השינויים העיקריים הצפויים:

1. עבודה מרחוק.

2. חוסר יציבות תעסוקתית.
החלפת מקומות עבודה. עבודה במקביל במספר מקומוצ עבודה. יותר עבודה כעצמאים או שילוב של עצמאי שהוא גם שכיר.
 
3. התיתרות מקצועות וצורך בהחלפת מקצוע במהלך הקריירה.
הן התיתרות קבועה והן התיתרות זמנית לאורך מספר שנים. 

4. הקטנת מספר שעות העבודה.
 
5. יותר אנשים שירצו לעבוד פחות, אם בכלל.

6. יותר אנשים שלא ימצאו עבודה.
 
7. מודלים חדשים של חלוקת העושר וחלוקת כספים של המדינה לאזרחים, שעשויים לפצות באופן חלקי על היעדר עבודה. 

אחת ההשלכות של המצב החדש היא הטלת יותר אחריות על האזרחים לטיפול במצבם הכלכלי. 
נדרש תכנון כלכלי ונדרשת היערכות אישית לטווחי זמן קצרים, בינוניים וארוכים. 
לטווח הארוך, אין ספק שגמלאות הפנסיה, יהיו באחוזים נמוכים יותר מההכנסות שלפני הפרישה בהשוואה לדור הנוכחי של הפנסיונרים.




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שירות לקוחות ב-Chat: כיצד הוא קשור לנהיגה מהירה מדי בכביש?

  בדיחה ישנה עוסקת בנהגים הנוסעים מהר מדי על הכביש. הם רוצים להגיע מהר אבל לא איכפת להם לאן יגיעו. רמז עבה: לבית חולים או לבית עלמין.  יש די...