יום שלישי, 30 באפריל 2024

שני סוגי פטור ממס רווחי הון במקור לאזרחים ותיקים: המוכר והמוכר פחות



יש שני סוגי פטורים ממס רווחי הון במקור לאזרחים ותיקים. האחד מוכר יותר והשני מוכר פחות. 


המוכר יותר


אני מצרף קישור לדף המתאים באתר כל זכות: החזר מס על ריבית מפיקדון או מתוכנית חיסכון למי שנולדו לפני 2.1.1948.


מקריאת הדף הנ"ל אפשר לגזור את המאפיינים העיקריים של הפטור הזה מרווחי הון:

1. הוא על ריבית מפיקדונות ו/או מתוכנית חיסכון.

2. הוא מותנה בתאריך לידה. 

תאריך הלידה של המשקיע צריך להיות לפני ה-2.1.1948. 

הפטור קיים גם אם רק אחד מבני הזוג נולד לפני התאריך הקובע. 

יש הבדל בגובה הפטור בין המקרה ששני בני הזוג נולדו לפני התאריך הנ"ל לבין המקרה שרק אחד מהם נולד לפני התאריך הנ"ל.

3.הוא מותנה במשיכת כספי הפיקדון או תוכנית החיסכון. 


4. הוא מוגבל בסכום. 

תקרת ההכנסה הפטורה, נכון לשנת 2024, היא 18,360 ש"ח, אם שני בני הזוג נולדו לפני התאריך הקובע.

אם רק אחד מהם נולד לפני התאריך הנ"ל, תקרת ההכנסה הפטורה, נכון לשנת 2024, היא 15,000 ש"ח. 

5. הפטור אינו מותנה בגובה הכנסות אחרות של בני הזוג.

6. הפטור הוא אוטומטי. הבנק בו הופקד הפיקדון או נפתחה בו תוכנית חיסכון, אמור לתת אותו. 

ההמלצה שלי היא שתבדקו שהבנק אכן מעניק את הפטור ואינו טועה לרעתכם. 


מידע חסר באתר "כל זכות"

זה לא כתוב באתר כל זכות, אבל מה שנכון לגבי פיקדונות ותוכניות חיסכון בבנקים נכון גם ביחס לרווחי הון מפוליסות חיסכון (פוליסה פיננסית) בחברות ביטוח.



המוכר פחות


אני מצרף קישור לדף המתאים באתר כל זכות: הטבת מס מגיל 60 על רווחי הון ועל ריבית מפקדונות ומתוכניות חיסכון

מקריאת הדף הנ"ל אפשר לגזור את המאפיינים העיקריים של הפטור החלקי הזה מרווחי הון:

1.  הוא על ריבית מפיקדונות ו/או מתוכנית חיסכון.

2. הוא מותנה בתאריך לידה. 

בשונה מהפטור המוכר מדובר באנשים שהגיעו לגיל 60 ולא לאנשים שנולדו לפני 2.1.1948.

3.הוא מותנה במשיכת כספי הפיקדון או תוכנית החיסכון. 


4. הוא ניתן רק לאנשים שההכנסה השנתית שלהם קטנה מסכום מסוים.

נכון לשנת 2024, מי שהכנסתו עולה על 193,800 ש"ח אינו זכאי לפטור חלקי.

5. גובה הפטור הוא על פי מדרגות מס.

נכון לשנת 2024, מי שסך הכנסתו הוא עד 84,120 ש"ח ישלם רק 10% מס על רווחי הון ועל ריבית מתוכניות חיסכון ומפיקדונות.

מי שסך הכנסתו הוא מ-84,121 ש"ח ועד 120,720 ש"ח ישלם רק 14% מס על רווחי הון ועל ריבית מתוכניות חיסכון ומפיקדונות

מי שהכנסתו היא מ-120,721 ש"ח ועד 193,800 ש"ח ישלם רק 20% מס על רווחי הון ועל ריבית מתוכניות חיסכון ומפיקדונות

6. אופן מימוש ההטבה

בשונה מהפטור לאלה שנולדו לפני 2.1.1948 זהו אינו פטור חלקי אוטומטי. משלמים ניכוי מס מלא במקור. בתום שנת הכספים ניתן להגיש בקשה להחזר מס הכנסה. 


הגדלת הפטור באמצעות מכירה רעיונית 


מכירה רעיונית היא כאילו מכירה של ניירות ערך או פוליסות חיסכון וקנייה שלהם מחדש. 

באתר מיי גמל נט תוכלו לקרוא על ניצול הטבת המס ביחס לפוליסות חיסכון באמצעות מכירה רעיונית של חלק מהפוליסה

על פי האתר, המכירה הרעיונית נעשית על ידי משווק פנסיוני מורשה או יועץ מס ללא תשלום ולכן אפשר רק להרוויח. 

במציאות שאני מכיר מהשטח שזה נעשה בתשלום. השאלה המהותית היא: האם גובה התשלום על ביצוע המכירה הרעיונית נמוך משמעותית מסכום החזר המס? במידה שלא, לא בטוח שזה מצדיק את הזמן והטרחה המושקעים בזה.

אין תשובה אחידה לכולם. 

התשובה היא בכל מקרה ומקרה בהתאם לנסיבות הספציפיות. 


יום חמישי, 25 באפריל 2024

התנהלות כלכלית בזוגיות בפרק ב': חלק 1 - סוגיות כלכליות וסוגיות אחרות



מניסיוני האישי, כמי שמחפש בת זוג לפרק ב' אני יודע, שזוגיות בפרק ב' היא יותר מורכבת מזוגיות בגיל צעיר. 

בגיל צעיר אנחנו יותר נאיבים ומלאי חלומות על יצירת משהו טוב יותר ברמה האישית והמשפחתית. 

רוב הזוגות הצעירים חושבים על ילדים משותפים ועל זוגיות מופלאה או לכל הפחות זוגיות טובה ומתמשכת. 

בפרק ב' אנחנו כבר אחרי שברו של החלום. 

אחרי שברו של החלום אנחנו מביאים בחשבון את הסיכון שגם הזוגיות החדשה עלולה להיכשל.

אם מישהו הוא מישהי הם גרושים או פרודים, החלום כשל, ולצורך פוסט זה לא חשוב מדוע.

אם מישהו או מישהי הם רווקים ללא זוגיות משמעותית ארוכה בעברם, משהו בהם כנראה מנע מהם לממש זוגיות כזו. זו לא בדיוק ערובה להצלחת קשר זוגי אחרי שנים רבות ללא קשר.

כשמדובר באלמנים או אלמנות תמיד החלום כשל.  

אם היה קשר נפלא או קשר טוב, כמו שהוא נגדע בטרם עת גם בקשר חדש טוב זה יכול להסתיים באופן דומה. 

אם היה קשר לא טוב, החלום כשל. 

מות בן הזוג או מות בת הזוג היא סוג של תזכורת לארעיותם של דברים בחיים.


בן הזוג או בת הזוג  לא בהכרח במרכז


בגיל צעיר בת הזוג או בן הזוג עשויים להיות במרכז העולם של מי שהיום מחפש או מישהי שהיום מחפשת קשר לפרק ב'. 

בפרק ב' עשויים להיות אנשים אחרים חשובים במידה דומה כמו ילדים ו/או נכדים. 


ההקדמה הלא כלכלית הזו היא מבוא לתיאור מורכבות גדולה יותר בפרק ב' גם בהיבטים הכלכליים. 

בהמשך אציג כמה סוגיות כלכליות. 

כמובן שאין פיתרון אחד עבור כל הזוגות. 

בפוסטים נוספים בסדרת פוסטים זה אדון יותר לעומק בסוגיות כלכליות, שמוצגות כאן.


סוגיה 1: נכסים כלכליים שנצברו


ברוב המקרים בני זוג צעירים לא צברו נכסים כלכליים משמעותיים. 

כמה הבהקים ביחס לצבירת הנכסים האופיינית של צעירים לפני זוגיות:

1. אין להם דירה בבעלותם

המשמעות היא שהם משלמים שכירות דירה, שבדרך כלל מהווה אחוז גבוה מההכנסות שלהם. 


2. טרם התבססו בעבודה

השכר שלהם כשכירים טרם הגיע לשיאו. אם הם עצמאיים, ברוב המקרים העסק שלהם עדיין אינו מניב הכנסות מקסימליות. 


3. טרם צברו חסכונות בשווי גבוה 

הטענה הזו מתייחסת הן לחסכונות לטווח קצר או בינוני והן לחסכונות לטווח ארוך, כמו חסכונות פנסיונים וקרן השתלמות.  

צבירת הנכסים המשמעותית היא במהלך תקופת הזוגיות או הנישואים, למעט מקרים בהם הזוגיות מסתיימת בטוח זמן קצר. 

כאשר מסתיימת זוגיות בשנות ה-40 של החיים, ובוודאי כאשר היא מסתיימת בגיל מבוגר יותר, בלא מעט מקרים, למי שמחפש או מי שמחפשת פרק ב' בזוגיות יש נכסים כלכליים. 

עשויה להיות דירה בבעלותו או בבעלותה, הן בגלל צבירת נכסים במהלך הזוגיות והן בגלל העברת נכסים מדור לדור.


סוגיה 2: ילדים


בזוגיות  ראשונה הילדים הם ילדים משותפים לבני הזוג. 

בפרק ב' לכל אחד מבני הזוג עשויים להיות ילדים משלו. 

בנוסף, עשויים להיוולד גם ילדים משותפים לבני הזוג שבפרק ב'. 

גם בהקשר הכלכלי וגם בהקשרים אחרים, יש הבדל בין ילדים צעירים המתגוררים עם הוריהם או לפחות עם אחד מההורים ותלויים בהורים כלכלית לבין ילדים בוגרים העובדים לפרנסתם. 

לצערנו, במדינת ישראל בלא מעט מקרים גם ילדים בוגרים העובדים לפרנסתם זקוקים לסיוע כלכלי של הוריהם. 

יש גם מקרים מצערים לא פחות של ילדים בוגרים שאינם מסוגלים לעבוד. 


סוגיה 3: התנהלות כלכלית שוטפת


כמה שאלות המהוות חלק מסוגיה זו: 

1. האם מגורים משותפים?

כאשר לכל אחד מבני הזוג דירה משלו זוהי שאלה רלוונטית. 

מנעד הפתרונות נע בין מגורים נפרדים, מגורים אצל אחד מבני הזוג, מגורים חלקיים אצל כל אחד מבני הזוג ורכישת או שכירת דירה משותפת.  


2. האם מנהלים משק בית משותף?

שאלה זו מתייחסת לחלוקת ההוצאות בין בני הזוג. מנעד הפתרונות נע בין חלוקת הוצאות קבועה בין בני הזוג לבין מודל שבו כל אחד מנהל בנפרד את ההוצאות. בתווך יש פתרונות ביניים אחרים.

כמובן שאם יש ילדים שאינם בוגרים או אינם עובדים צריך להתחשב בכך. 


סוגיה 4: היערכות לסיכון של פרידה


כפי שציינתי בחלק הלא כלכלי של הפוסט, מי שנמצאים בפרק ב' עשויים להביא בחשבון את האפשרות של סיום הקשר. 

במקרה של פרידה, עולה השאלה של חלוקת הרכוש. בפרק ב' יש יותר זוגות שנערכים מראש לאפשרות הזו. 

גם אלה שלא עושים את זה צריכים לבחון היטב האם עליהם לעשות זאת? 


סוגיה 5: העברת נכסים מדור לדור


בסוגיה 1 התייחסתי להעברת נכסים מדור לדור כשבני הזוג בפרק א הם אלה שמעבירים להם נכסים מדור לדור. 

בפרק ב' צריך לבחון את זה גם מהזווית של אלה שמעבירים מדור לדור. 

אם מדובר בפרק ב' בגיל השלישי, זה ממש מתבקש. 

בפרק ב' בגיל צעיר יותר (שנות ה-40 למשל) צריך לבחון את זה גם מזווית של מעבירים וגם מזווית של אלה שמעבירים להם. 

שאלות מהותיות בהקשר זה:

1. חלוקת הירושה בין בן/בת הזוג לבין ילדים ונכדים מפרק א'

החלוקה עשויה לנוע בין חלוקת כל הרכוש לילדים לבין חלוקת כל הרכוש לבן הזוג או בת הזוג. 

בתווך יש מספר גדול של אפשרויות חלוקה.

 

2. האם בן הזוג או בת הזוג ימשיכו להתגורר בדירה?

במקרה שבחרו לגור ביחד בדירה של אחד מבני הזוג, לא בהכרח זה או זו שנותרו בחיים יהיו יורשים של חלק מהדירה או של כל הדירה. 

ראיתי כבר מקרים שבהם הוגדרו הילדים כיורשי הדירה בצוואה אבל הוגדר כי בן הזוג או בת הזוג יתגורר/תתגורר בדירה ללא תשלום שכר דירה עד יום מותה/מותו. 


3. האם בן או בת הזוג יקבלו סכום כספי להוצאות מחייה? 

מדובר בסכום חד-פעמי או לחילופין בסכום חודשי קבוע, למשל חלק או כל קצבת הפנסיה המגיעה לשאירים ו/או קצבת שאירים מהמוסד לביטוח לאומי


בפוסטים הבאים


בפוסטים הבאים בסדרה אתייחס יותר לעומק לחלק מהסוגיות. 

על פניו נראה שיש צורך להפריד בין פרק ב' בגיל השלישי לבין פרק ב' בגיל צעיר יותר. 







יום חמישי, 11 באפריל 2024

הטיה קוגניטיבית: הטיית החוכמה לאחר מעשה

 


כמו פוסטים קודמים גם פוסט זה עוסק בהטייה קוגניטיבית המפורטת בספרו של פרופ' דניאל כהנמן ז"ל "לחשוב מהר לחשוב לאט" , גם פוסט זה עוסק בהטייה קוגניטיבית. 

בני אדם רבים חושבים בדיעבד שהם צפו מראש אירוע. כהנמן מביא לדוגמה את משבר הסאבפריים

מי שראה את הסרט "מכונת הכסף" או קרא את הפוסט אליו קישרתי בשורה הקודמת יודע שהיו אנשים שחזו את משבר הסאבפריים. 

לרוע המזל, היה מדובר במספר קטן של אנשים.

כהנמן אומר שבדיעבד (אחרי שנת 2007 ושנת 2008) היו הרבה אנשים שההטייה גרמה להם לחשוב שגם הם חזו את המשבר מראש.

בני אדם מוטים לחשוב שהתרחשות אירוע היא בגלל גורם סיבתי ולא בגלל התפלגות ססטיסטית או אפילו מקריות. 

בדיעבד, מערכת החשיבה המהירה שלנו מפרשת התרחשות אירועים באופן מוטה המתאים לעולם הסיבתי שבו מערכת החשיבה שלנו מעדיפה להיות. 


השלכות ההטייה: שנאת סיכון


אחת ההשלכות המעשיות של הטיית החוכמה לאחר המעשה היא השפעה על קבלת החלטות בכיוון של שנאת סיכון (באנגלית: Risk Averse). 

כהנמן מביא כדוגמה קבלת החלטות של רופאים

כאשר יש תוצאות שליליות לטיפול רפואי, לא בהכרח בגלל טעות של רופא, הפרשנות בדיעבד עלולה ליחס את מה שקרה לטעות של רופא גם כאשר הוא לא טעה. כשהחקיקה והרגולציה מייחסים לרופאים טעויות בדיעבד רופאים מקטינים את הסיכון.

הקטנת הסיכון היא באמצעות ביצוע בדיקות והפניות לרופאים מומחים אחרים גם במקרים שאין בהם צורך. פעילות מיותרת כזו, הברורה לפעמים גם לרופא המפנה נועדה להקטין את הסיכון שלו. 

רופאים הם רק דוגמה. גם אחרים אותם מגדיר כהנמן כ"סוכנים" עושים בדיוק את אותו הדבר.

הרשימה של "סוכנים" שכהנמן מביא כוללת: יועצים פיננסיים, פוליטיקאים, מנהלים, מאמנים, דיפלומטים ועובדים סוציאליים. 

הרשימה כמובן הרבה יותר גדולה. אתם ואני יכולים לחשוב על "סוכנים" רבים נוספים.


השלכות ההטייה: אהבת סיכון


כהנמן אינו משתמש במונח "אהבת סיכון" בספרו. נדמה לי שהמושג הזה מתאר נאמנה השלכה אפשרית נוספת של ההטייה הזו. 

ישנם מצבים בהם בגלל מספר הצלחות מקריות של מקבלי החלטות לא אחראים, למשל פוליטיקאים, אותן הם ייחסו בדיעבד להתנהלות נכונה שלהם.

התוצאה היא רעב לסיכון (Risk Appetite). אותם אנשים יטו לקחת סיכונים מיותרים.


השלכות מעשיות בכלכלת המשפחה


בפסקאות הקודמות כבר נתקלתם בכמה דוגמאות כאלה.

1. כשרופאים ו"סוכנים" אחרים מקטינים את הסיכונים שלהם באמצעות בדיקות לא דרושות ובאמצעות הפניות מיותרות לרופאים או ל"סוכנים" אחרים יש לזה מחיר. 

מחיר למערכת, מחיר שמשלמים המטופלים ומחיר עקיף של בזבוז זמנם של "סוכנים" ומטופלים. 

 

2.  אנשים שהשקיעו בשוק ההון ובחוכמה בדיעבד חשבו שפעלו נכון רק משום שהרוויחו. עד שהפסידו וגילו שוב בחוכמה בדיעבד שפעלו באופן עקבי באופן לא סביר.

3. שנאת הסיכון של סוכנים קיימת גם בהתנהלות הכלכלית של משפחות ויחידים.

יש כאלה שהפסידו בשוק ההון ותרגמו את זה להטייה לכיוון של השקעות חסרות סיכון ומעוטות רווחים, שלא לומר ללא רווחים.


פגשתי לא מעט נועצים בכלכלת המשפחה, שחשבו בטעות שהתנהלותם הכלכלית סבירה, עד שהתברר להם שהם היו מאוד רחוקים משם. 

בהטייה קוגניטיבית של חוכמה לאחר מעשה הם הגיעו לקיצוניות השנייה.



יום ראשון, 7 באפריל 2024

הטיה קוגניטיבית: התעלמות מרגרסיה לממוצע

 


גם הפוסט הזה, כמו כמה מקודמיו, עוסק בהטיה קוגניטיבית, שקראתי עליה בספרו של דניאל כהנמן ז"ל, "לחשוב מהר לחשוב לאט".

האמת היא שאני עדיין זוכר את המושג רגרסיה לממוצע מתקופת לימודי ה-M.A שלי בפסיכולוגיה. 

בספר של כהנמן ראיתי זווית נוספת של המושג: הזווית של הטיה קוגניטיבית של מערכת החשיבה המהירה.


מה זו רגרסיה לממוצע?


מישהו משיג תוצאה טובה במיוחד במבחן או בתחרות ספורט. 

האם ישיג תוצאה טובה יותר, תוצאה דומה או תוצאה פחות טובה בתחרות הבאה? 

התשובה התיאורטית היא, שבהסתברות גבוהה ישיג תוצאה פחות טובה מאשר התוצאה הקודמת. 

ברוב המקרים תוצאה טובה במיוחד לא חוזרת על עצמה אצל אותו אדם או חוזרת אחרי זמן רב. 

בדרך כלל התוצאה הבאה של אותו אדם תהיה קרובה יותר לממוצע תוצאות של אחרים. 

לא מדובר רק בתוצאה של מבחן שמבצע אדם או תחרות בין אנשים. מדובר גם בדברים מדידים אחרים. 


יש מקרים נדירים שהתוצאה של אדם משקפת יכולות פנומנליות. באותם מקרים יתכן שלא תהיה רגרסיה לממוצע משום שהתוצאה הזו משקפת מציאות 


מדוע יש רגרסיה?


אין תוצאה אחת אחידה במדד כלשהו. אפילו לא במדידה פשוטה כמו מדידת לחץ דם. 

תמיד יש גורמים המשפיעים על תוצאה. למשלתוצאה במבחן תלויה גם בהרגשה הפיזית של הנבחן באותו בוקר, במצב רוחו, במה שקרה באותו בוקר במערכות היחסים עם ילדיו, אשתו וחבריו, במקום הישיבה שלו בכיתה בה הוא נבחן, בקשיחות של המשגיחים ועוד אין ספור גורמים. 

קרוב לודאי שהתוצאה הטובה במיוחד שהשיג שיקפה גם שילוב אופטימלי של מרבית הגורמים הללו. 

הסתברות ששילוב אופטימלי כזה יתרחש גם במדידה הבאה  הוא נמוך. 


איך מפרשות מערכות החשיבה שלנו תוצאות אופטימליות?


מערכת החשיבה המהירה ובמידה פחותה גם מערכת החשיבה האיטית נוטות לפרש תוצאה כזו כתוצאה המשקפת מציאות ולהתעלם מהרגרסיה לממוצע. 

זוהי עוד הטיה בכיוון של פירוש המציאות על פי חוקיות שאינה קיימת.



השלכות מעשיות בכלכלת המשפחה


להלן מספר השלכות של התעלמות מרגרסיה לממוצע 

בתחום כלכלת המשפחה.

הקוראים מזומנים לחשוב על הטיות נוספות.


השקעות בשוק ההון


מערכת החשיבה המהירה האינטואיטיבית של משקיעים עלולה לפרש עלייה נקודתית של מדד, של מניה או של קבוצת מניות כמשהו המתאר חוקיות ללא ירידה כרגרסיה לממוצע של כלל המניות או כללת המניות באותו ענף. 

אחת ההשלכות עלולה להיות השקעה במדד, למשל מניות מדד הדקס, תוך התעלמות ממדדים אחרים.


הערכת תלמידים על פי תוצאות מבחנים


הנטייה היא להעריך שתלמיד שהשיג תוצאה טובה במיוחד במבחן בבית ספר או במבחן פסיכומטרי ימשיך לקבל תוצאות טובות באותה מידה גם במטלות אחרות. מורה, מעסיק או מי שיחליט האם לקבל אותו ללימודים או לא? עשוי להתעלם מהרגרסיה לממוצע ולתת משקל גבוה מדי להצלחה חד-פעמית.

יש גם השלכות מעשיות לעצם זה שאותו תלמיד או אותו עובד נתפס כמי שצפוי להצליח יותר. 

המערכת ואנשים במערכת ישקיעו בו יותר.

זה נכון גם במקרים בהם הוא לא הצליח יותר מאחרים אבל דווח כאילו הצליח יותר.

 


הערת שוליים


במתכוון לא התשמשתי במושג הלא מוצלח "תסוגה לממוצע" המופיע בתרגום לעברית של הספר של כהנמן שנכתב בשפה האנגלית במקום המושג שכולם מכירים "רגרסיה לממוצע".

תחזית כלכלית לשנת 2025: מה שהיה בשנת 2024 במדינת ישראל הוא שיהיה רק יותר גרוע

  הכותרת של התחזית הכלכלית שלי לשנת 2024 הייתה:  ת חזית כלכלית לשנת 2024: שנה קשה עם תקווה לעתיד .  לצערי, החלק הראשון של התחזית (שנה קשה) ה...