גם הפוסט הזה, כמו כמה מקודמיו, עוסק בהטיה קוגניטיבית, שקראתי עליה בספרו של דניאל כהנמן ז"ל, "לחשוב מהר לחשוב לאט".
האמת היא שאני עדיין זוכר את המושג רגרסיה לממוצע מתקופת לימודי ה-M.A שלי בפסיכולוגיה.
בספר של כהנמן ראיתי זווית נוספת של המושג: הזווית של הטיה קוגניטיבית של מערכת החשיבה המהירה.
מה זו רגרסיה לממוצע?
מישהו משיג תוצאה טובה במיוחד במבחן או בתחרות ספורט.
האם ישיג תוצאה טובה יותר, תוצאה דומה או תוצאה פחות טובה בתחרות הבאה?
התשובה התיאורטית היא, שבהסתברות גבוהה ישיג תוצאה פחות טובה מאשר התוצאה הקודמת.
ברוב המקרים תוצאה טובה במיוחד לא חוזרת על עצמה אצל אותו אדם או חוזרת אחרי זמן רב.
בדרך כלל התוצאה הבאה של אותו אדם תהיה קרובה יותר לממוצע תוצאות של אחרים.
לא מדובר רק בתוצאה של מבחן שמבצע אדם או תחרות בין אנשים. מדובר גם בדברים מדידים אחרים.
יש מקרים נדירים שהתוצאה של אדם משקפת יכולות פנומנליות. באותם מקרים יתכן שלא תהיה רגרסיה לממוצע משום שהתוצאה הזו משקפת מציאות
מדוע יש רגרסיה?
אין תוצאה אחת אחידה במדד כלשהו. אפילו לא במדידה פשוטה כמו מדידת לחץ דם.
תמיד יש גורמים המשפיעים על תוצאה. למשלתוצאה במבחן תלויה גם בהרגשה הפיזית של הנבחן באותו בוקר, במצב רוחו, במה שקרה באותו בוקר במערכות היחסים עם ילדיו, אשתו וחבריו, במקום הישיבה שלו בכיתה בה הוא נבחן, בקשיחות של המשגיחים ועוד אין ספור גורמים.
קרוב לודאי שהתוצאה הטובה במיוחד שהשיג שיקפה גם שילוב אופטימלי של מרבית הגורמים הללו.
הסתברות ששילוב אופטימלי כזה יתרחש גם במדידה הבאה הוא נמוך.
איך מפרשות מערכות החשיבה שלנו תוצאות אופטימליות?
מערכת החשיבה המהירה ובמידה פחותה גם מערכת החשיבה האיטית נוטות לפרש תוצאה כזו כתוצאה המשקפת מציאות ולהתעלם מהרגרסיה לממוצע.
זוהי עוד הטיה בכיוון של פירוש המציאות על פי חוקיות שאינה קיימת.
השלכות מעשיות בכלכלת המשפחה
להלן מספר השלכות של התעלמות מרגרסיה לממוצע
בתחום כלכלת המשפחה.
הקוראים מזומנים לחשוב על הטיות נוספות.
השקעות בשוק ההון
מערכת החשיבה המהירה האינטואיטיבית של משקיעים עלולה לפרש עלייה נקודתית של מדד, של מניה או של קבוצת מניות כמשהו המתאר חוקיות ללא ירידה כרגרסיה לממוצע של כלל המניות או כללת המניות באותו ענף.
אחת ההשלכות עלולה להיות השקעה במדד, למשל מניות מדד הדקס, תוך התעלמות ממדדים אחרים.
הערכת תלמידים על פי תוצאות מבחנים
הנטייה היא להעריך שתלמיד שהשיג תוצאה טובה במיוחד במבחן בבית ספר או במבחן פסיכומטרי ימשיך לקבל תוצאות טובות באותה מידה גם במטלות אחרות. מורה, מעסיק או מי שיחליט האם לקבל אותו ללימודים או לא? עשוי להתעלם מהרגרסיה לממוצע ולתת משקל גבוה מדי להצלחה חד-פעמית.
יש גם השלכות מעשיות לעצם זה שאותו תלמיד או אותו עובד נתפס כמי שצפוי להצליח יותר.
המערכת ואנשים במערכת ישקיעו בו יותר.
זה נכון גם במקרים בהם הוא לא הצליח יותר מאחרים אבל דווח כאילו הצליח יותר.
הערת שוליים
במתכוון לא התשמשתי במושג הלא מוצלח "תסוגה לממוצע" המופיע בתרגום לעברית של הספר של כהנמן שנכתב בשפה האנגלית במקום המושג שכולם מכירים "רגרסיה לממוצע".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה