 |
| גבר משבט ה-Korowai במערב גיניאה החדשה. עד שנות ה-70 של המאה הקודמת קיומם לא היה ידוע בעולם. |
| מקור התמונה: English Wikipedia יוצר התמונה: - Korowai Tribesman נוצר ב::22 ביולי 2006 הרשאת שימוש: CC BY 2.0 |
זה היה אחרי הטיול שלי לשם בשנת 2015. דוגמאות לפוסטים:
אינדונזיה: המשמעות הכלכלית של תהליך הטיפול במתים
בחלק המזרחי של האי פפואה גיניאה החדשה יש מדינה עצמאית. החלק המערבי שייך לאינדונזיה.
אין לי יכולת לכתוב על כלכלת המשפחה בחלק המערבי של פפואה ניו גיני משום שמעולם לא ביקרתי שם.
אין לי תמונות מהביקור שלי שלא היה.
לא שוחחתי עם מקומיים ומדריכים ולא צפיתי בהתנהלות שלהם באופן ישיר.
הרבה מאוד סיבות טובות המונעות ממני לכתוב על כלכלת המשפחה באותו חבל ארץ של אינדונזיה.
בשונה ממני, עידן צ'רני ביקר שם. לא סתם ביקר שם אלא הגיע לאזורים נידחים ביערות הגשם הנמצאים שם.
קרוב לודאי שהוא לא הראשון שהגיע לשם, אבל בדומה ליליד בתמונה בתחילת הפוסט, בן לשבט החי ביערות הגשם שהתגלה רק בשנות ה-70, גם לשבטים שאליהם הגיע, מעט אנשים מהתרבות המערבית הגיעו.
בהרצאה השנייה בסדרת הרצאות הנקראת "מסע אישי אל עולם הולך ונעלם" סיפר על הביקור שלו והציג תמונות ואביזרים מביקורו באותו אזור.
מההרצאה אפשר להבין מעט על ההתנהלות הכלכלית שלהם וההקשר התרבותי של אותה התנהלות.
בגילי המופלג וגם בצעירותי, אני לא הייתי בנוי למסעות יחיד באזורים נידחים במדינות עולם שלישי.
העולמות ההולכים ונעלמים שבהם אני מתרכז הם "אזורים כחולים". בהקשר של "אזורים כחולים" מדובר בהשפעה תרבותית מערבית, שעלולה להעלים את אורח החיים היחודי של תושבי האזורים הללו וכתוצר לוואי הם יחדלו כנראה להיות אזורים כחולים.
בפוסט זה אזכיר כמה מהדברים ששמעתי ממנו בהרצאה ואנסה לקשור אותם לדברים דומים באזורים אחרים במדינות עולם שלישי בהם ביקרתי ועליהם כתבתי.
 |
| ילידים באזורYahukimo במערב גינאה החדשה מקור התמונה: English Wikipedia יוצר התמונה: Frans Huby מארגון: Jally Cultural Society נוצר ב::7 July 2010 הרשאת שימוש: CC BY 3.0 |
התמונה לעיל מתארת שבט ילידים במערב פפואה גיניאה החדשה.
כנראה שאלה אינם השבטים שעידן צ'רני פגש. יש להם דבר אחד משותף עם השבטים שהוא פגש. דבר שקל לראות אותו.
מדובר בלבוש. הם הולכים כמעט עירומים. הגברים לובשים משהו שמכסה את איבר המין שלהם.
עידן צ'רני תיאר את השבטים שפגש ככאלה שחיים כמו שחיו לפני 4,000 שנים.
הדבר הכי דומה לעירום הזה שאני ראיתי הם השבטים בעמק האומו באתיופיה. גם הם הולכים כמעט עירומים. אני תיארתי את המפגש עם השבטים בעמק האומו באתיופיה כמסע במכונת הזמן של 3,000 שנים אחורה.
נקודות דימיון נוספות לשבטים בעמק האומו
פגיעה בילדים
בשבטים במערב גיניאה החדשה יש אמונה ברוחות רעות שגורמות למוות. ההגנה מפניהן היא באמצעות כריתת חלק מאצבע כל פעם שקרוב משפחה נפטר. לפעמים מחליטים לקטוע מראש מספר אצבעות של ילדים על מנת שיהיו מוגנים מרוחות רעות.
ילדים במדינות עולם שלישי הם כוח עבודה. הפגיעה הלא הגיונית הזו בילדים מוזרה.
בשבטי עמק האומו הרבה יותר גרוע. קוראים לזה שם מינגי. מדובר ברצח ילדים או תינוקות על ידי הוריהם משום,שלכאורה, הם גורמים לבצורת.
טקסי התבגרות
בטקס התבגרות בשבטים בעמק האומו יש גם סבל. בעיקר של קרובות משפחה המלקות את עצמן על מנת שהצעיר בן משפחתן יצליח במבחן, למשל: דילוג מהרצפה לשוורים ומעבר משור לשור בקפיצה בשבט האמר.
גם טקסי ההתבגרות בשבטים במערב גיניאה החדשה כרוכים בסבל. שם מדובר בסבל של המתבגר הצעיר.
מבנה משפחות
בשבטים במערב גיניאה החדשה יש פוליגמיה. גבר אחד שהוא בעל של מספר נשים.
לצורך כך הוא צריך לבנות בית עץ נפרד לכל אחת מהנשים.
גם בבהוטן יש פוליגמיה. גבר אחד שהוא בעל של מספר נשים.
גם בבהוטן, התנאי לפוליגמיה הוא שלכל אשה יהיה בית נפרד.
בהוטן מדינת מתקדמת הרבה יותר משבטי מערב גיניאה החדשה.
בבהוטן גם לאשה יכולים להיות מספר בעלים. התנאי הוא שהיא תדאג לכל אחד מהם לבית נפרד.
גם בשבטים שבעמק האומו יש פוליגמיה. כמו בשבטי מערב גיניאה החדשה, לאשה הראשונה יש מעמד מיוחד.
זה בא לידי ביטוי, בין השאר, בכך שבן של אשה שנייה או שלישית לא יכול להיבחן בטקס התבגרות לפני שהבנים של האשה הראשונה הצליחו במבחן התבגרות.
מה שמייחד את שבטי מערב גיניאה החדשה מהמשפחות שראיתי במדינות עולם שלישי הוא שלנשים יש ילדים מגברים לפני שהן נישאות.
ערכה של אשה עם ילדים עולה כמועמדת לנישואים. הסיבה: היא הוכיחה שהיא פוריה ויכולה להביא ילדים לעולם.
בעולם השלישי יש לילדים ערך ככוח עבודה.
בני תערובת
עורם של חלק מהמקומיים בהיר יותר. עידן צ'רני אומר שאבותיהם הקדומים היו אוסטרלים, שהגיעו לאי שאינו רחוק מאוסטרליה, על מנת לחפש זהב.
גם במדגסקר יש בני תערובות.
למרבית הפליאה, הראשונים שהגיעו לאי, הכל כך קרוב לחופי אפריקה, היו ספנים אינדונזים. במשך הזמן הגיעו אפריקאים שחורי עור לאי והיום הם הרוב המוחלט של התושבים. התוצאה: בני תערובת שחורי עור ומלוכסני עיניים.
מעמד האשה
כמו במרבית הארצות המתפתחות גם בשבטים במערב גיניאה החדשה יש שלטון פטריאכלי. האשה היא רכוש של אביה ואחרי הנישואים היא רכוש בעלה.
קונים אותה תמורת בעלי חיים, שהם הרכוש המשמעותי של המשפחה.
בעלי החיים הללו במקרים רבים חשובים יותר מהאשה.
במערב גיניאה החדשה מדובר בחזירים. במדגסקר בזבו במדינות אפריקאיות בפרות.
מה שייחודי לשבטים ביערות הגשם בחלק האינדונזי של האי פפואה-ניו גיני הוא, שנשים מניקות חזירונים כשאימם החזירה הלכה לעולמה בטרם עת.
מיסיונרים לימדו את הנשים המקומיות לא להניק מאותו שד את התינוק שלהם ואת החזירונים. התוצאה: חזה שבו שד אחד גדול הרבה יותר (זה שהחזירונים ינקו ממנו) ושד שני (זה שתינוקות ינקו ממנו) קטן יותר.
כשנשים הולכות עירומות, למעט לבוש קש על איבר המין, קל לראות את ההבדל בגודל השדיים.
התנהלות כלכלית של משפחות ילידים
כלכלת המשפחה היא בעיקר כלכלת סחר חליפין משלמים במוצר או בשירות. אין כמעט שימוש בכסף.
בעבר הם היו בעיקר לקטים (הנשים) וציידים (הגברים) גם היום הם כאלה, אבל הם גם מגדלים חזירים וגם עשויות להיות להם חלקות בהן הם מגדלים בטטות וגידולי מאכל אחרים.
אין בעיה של מחסור במזון. היערות עשירים בצמחים המשמשים לאכילה ובעשבי תיבול.
כמו שבשבט הטוראג'ה באינדונזיה אוכלים בשר תאו בעיקר במסגרת טקס קבורה הנמשך שבוע, בו חוגגים את הצטרפותו של הנפטר לרוחות האבות הקדמונים, כך גם בשבטים ביערות מערב גיניאה החדשה אוכלים בשר חזיר רק באירועים מיוחדים.
את הבתים הפשוטים שלהם הם בונים מעץ. עצים לא חסרים ביערות.
יש דימיון מסוים לחיים במדגסקר. גם שם הילידים בונים בתים קטנים בעיקר מקש ומעץ. בתנאי מזג האוויר הנוחים במדגסקר זה מספיק.
גם מדגסקר עשירה בעצי פרי שאפשר לקטוף מהם למאכל ובדגים בים שאפשר לדוג אותם.
בשני המקרים מדובר באיים גדולים האי גיניאה החדשה הוא האי השני בגודלו בעולם, אחרי גרינלנד. מדגסקר הוא האי הרביעי בגודלו בעולם.
זלזול בתרבויות העולם השלישי
הנטייה של בני תרבות המערב היא לזלזל בתרבויות אחרות ולראות בהן כתרבויות נחותות משלנו.
ללא ספק, יש פער טכנולוגי גדול לטובת התרבות המערבית, אבל זה עדיין לא מבטל את תרבויות מדינות העולם השלישי. במקרים רבים יש בהן היגיון בהקשר שבו הם חיים.
