יום שני, 30 בדצמבר 2024

ברני מיידוף: מבט ממוקד יותר על עשר שנים של ירידה מ-1998

ברני מיידוף (1938-2021). מקור התמונה: ויקיפדיה


בכל אימפריית שקר יש תהליכים וסדקים הרבה לפני ההתמוטטות. 

בפוסט הקודם על מיידוף התייחסתי למה שכתבו עליו שני חתני פרס נובל לכלכלה ג'ורג' אקרלוף ורוברט שילר

הם התמקדו בחוסר היכולת של הרגולטור האמריקאי לזהות את ההונאה אחרי שמומחה כלכלי גילה שלא יתכן שמיידוף השיג את התשואות האלה.  

למומחה הזה קוראים Harry Markopolos. היה לו רקע מתמטי רב  ומהר מאוד הוא הגיע למסקנה הזו. גם כשהוא נדחה על ידי הרגולטור האמריקאי הוא המשיך לנסות להוכיח את ההונאה. 

זהו אחד הנושאים בפרק השלישי בסדרה ב-Netflix. 

במשך הזמן היו אנשים נוספים שהבינו שיש כאן הונאה. 

מעמדו הרם של מיידוף בקהילת מנהלי ההשקעות גרם לזה שהטענות נגדו לא נחקרו לעומק והוא היה מספיק מתוחכם בשביל למצוא דרכים להתחמק. 

לעזרתו בא גם הפיגוע הנורא של ה-11 בספטמבר 2001.

הפיגוע בו קרסו מגדלי התאומים בניו יורק שם שכנו הרבה חברות שהשקיעו ב-Nasdaq הסמוכה אליו, הפנה את המשאבים לסיכול טירור פיננסי על חשבון חקירות של הונאות פיננסיות. זה קרה בצומת קריטי בו מיידוף כמעט נתפס. 


ללא חומות סיניות בין שני העסקים של מיידוף


בעוד שעד 1998 הקפיד מיידוף לנתק בין העסק החוקי של עושה שוק לעסק הלא חוקי של השקעות (קרן גידור שלא רשומה ככזו). 

הסיבה לשבירת המחסומים בין שניהם הייתה הפסדים של העסק החוקי. 

הפיתרון שמיידוף מצא לבעיה היה העברת כספים מעסק הפונזי לאירופה. אחרי שהם הועברו לאירופה הם הוכנסו לעסק החוקי, כאילו באמצעות משקיעים. 

בפרק זה מתברר שההונאות שלו באירופה היו בסכומים גבוהים מההונאות בארצות הברית. 

באירופה הוא גייס הרבה עשירים, הרבה משפחות מלוכה ומשפחות אצולה והרבה בנקים שהשקיעו סכומי עתק בעסק הלא-חוקי


ברגע שהעסק החוקי היה קרוב לחדלות פרעון זו הייתה רק שאלה של זמן והיקף הנזק עד שייתפס.


נתפס חלקית ב-2006


האם זה טוב שהוא נתפס באופן חלקי בשנת 2006? מסתבר שזה היה גרוע מאוד. העובדה שנתפס חלקית ולא המשיכו את החקירה עד הסוף ולא נקטו בצעדים קשים נגדו רק הגדילה את היקף ההונאות. 

ב-2006 עלו הרשויות האמריקאיות על כך שקרן הגידור שלו אינה רשומה ברשויות האמריקאיות. 

מיידוף הציג את זה כאילו אין לו בכלל קרן גידור. הוא נדרש להירשם כיועץ השקעות במקום לבחון לעומק את הספרים שלו. 

כשנרשם כיועץ השקעות המוניטין שלו גרם להשקעת סכומי כסף גדולים יותר בחברת התרמית שלו. 

התוצאה היא שהנזק בין 2006 והקריסה והמעצר של מיידוף בשנת 2008 היה גדול במיוחד.


לקחים


1. מי שמרמה לאורך זמן כמעט תמיד נתפס.  

כפי שאמר נשיא ארה"ב אברהם לינקולן: 

"יכול אתה לרמות כמה אנשים כל הזמן, או את כל האנשים כמה זמן, ואולם אינך יכול לרמות את כל האנשים כל הזמן.


2. כמעט תמיד יהיו סדקים במרמה גדולה ומתמשכת,  שבמשך הזמן יתרחבו. 

זה יחייב את מבצע ההונאה להגדיל את היקף ההונאה ובסופו של דבר גם את ההסתברות להיתפס. 


3. אל תנסו לרמות. אפשר להצליח גם ללא רמאות.

אנחנו מכירים במדינת ישראל הרבה אנשי עסקים שהתעשרו ביושר. 

אנחנו מכירים גם כאלה שרימו באופן שיטתי. רובם נתפסו והועמדו לדין.


4. אל תהיו נאיבים. בדקו האם מנסים לרמות אתכם? אל תאמינו לכל מה שמספרים לכם אנשים שרוצים למכור לכם בלי לבדוק. 

החוכמה היא לאתר ניסיונות מרמה וקריסה אפשרית של עסקים בעוד מועד. 

קראו למשל: הסוסים ברחו עכשיו ננעל את האורווה

 


יום ראשון, 29 בדצמבר 2024

ברני מיידוף: כיצד בוצעה הונאת הפונזי הגדולה בהיסטוריה?

ברני מיידוף (1938-2021). מקור התמונה: ויקיפדיה


חשוב ללמוד מההונאה הגדולה והמתמשכת שביצע ברני מיידוף.

מיידוף ביצע את הונאת הפונזי הגדולה בהיסטוריה

בפוסט קודם התייחסתי למה שכתבו עליו שני חתני פרס נובל לכלכלה ג'ורג' אקרלוף ורוברט שילר
הם התמקדו בחוסר היכולת של הרגולטור האמריקאי לזהות את ההונאה אחרי שמומחה כלכלי גילה שלא יתכן שמיידוף השיג את התשואות האלה. 
הרגולטור חשב שאותו מומחה מקנא במיידוף ולא האמין לו. התוצאה: עוד חמש שנים של הונאה. 

בשני הפרקים הראשונים בסדרה הדוקומנטרית על מיידוף ב-Netflix מתמקדים בהיבטים אחרים. 
בפוסט זה אתאר את הנקודות העיקריות.

היקפים 



הנזק המצטבר של הרמאויות של מיידוף הגיע לסדר גודל של 64 מיליארד דולר. 
ההונאה נמשכה וגדלה במשך עשרות שנים. 


תהליך ההונאה


בשנת 1960 פתח מיידוף עסק חוקי ומצליח של עושה שוק בבורסה בניו יורק.  
אנשים חושבים שכשקונים מניות בבורסה קונים אותן ישירות ממי שמוכר. 
בחלק מהמקרים יש מתווך הנקרא עושה שוק שקנה ניירות ערך קודם והוא מוכר אותם לקונה. 
עושה השוק מרוויח עמלות ולפעמים גם הפרשי שער של נייר הערך בין השער בו הוא קנה לבין השער בו הוא מכר. 
 
חמו היה רואה חשבון. חמו הפנה אלי לקוחות וחברים שמיידוף השקיע עבורם את כספם. 
מדוברר היה בפחות מעשרים לקוחות. רובם חברים, בני משפחה או לקוחות של חמו. 

מי שמשקיע כספים עבור אחרים חייב להירשם בבורסה על פי החוק האמריקאי. מיידוף לא נרשם. העסק הזה היה בלתי חוקי.

כשחמו פרש לפנסיה המשיכו שני עובדים שלו, שניהלו את משרד רואי החשבון, לשלוח לו לקוחות להשקעת כספים. 
תאוות הבצע שלהם ושל מיידוף גרמה לזה שהם שלחו הרבה לקוחות. 
כל עוד היה מדובר בפחות מעשרים לקוחות זה היה גבולי. בכמויות הלקוחות שהם שלחו זה היה פלילי בעליל גם מצידם וגם מצד מיידוף. 

בין העסק החוקי לעסק הלא חוקי הייתה הפרדה מוחלטת.
אחד היה בקומה 17 והשני בקומה 19 באותו בניין. 
שני בניו של מיידוף עבדו בעסק החוקי. הוא אסר עליהם להיכנס לקומה שבה היה העסק הלא חוקי.

העסק החוקי

המעבר ממסחר ידני בבורסה למסחר מקוון גרם לגידול ולהצלחה של העסק החוקי של מיידוף.   
הוא הצליח למחשב אותו באופן מהיר ויעיל יותר מאשר המתחרים. 
בזכות הצלחתו מיידוף נבחר ליו"ר הדירקטוריון של בורסת הנאסד"ק.


העסק הלא חוקי

במקום להשקיע את הכסף, מיידוף גנב את הכסף. יחד עם העובדים פיתח מערכת דיווחים המראה לכאורה דוחות של השקעות ורווחים חריגים גבוהים. כמובן, שהדוחות המפוברקים הביאו לעוד לקוחות שרצו להתעשר בעזרת מנהל ההשקעות האגדי.


ההתמוטטות והמעצר


בשנת 2008 החל משבר הסאבפריים בארה"ב. המשבר השפיע גם על מדינות רבות אחרות. הרבה משקיעים פדו הרבה כסף. 

בעסק החוקי של עושה שוק מיידוף בחר לקנות מניות כפי שהיה מחויב על פי חוק. חלק ממתחריו נמנעו מכך. 
בדיעבד התברר שזה משבר מתמשך והעסק החוקי הפסיד.

העסק הלא חוקי קרס משום שמשקיעים רצו להוציא את כספם.
התברר שאין כסף ואין רווחים.
מיידוף נעצר ונידון ל-150 שנות מאסר!!!


תובנות ולקחים



1. אי אפשר לעשות הונאה בסדר גודל כזה לבד

בסדרה ב-Netflix ברור שהיו עובדים בעסק הלא-חוקי,  שהיו שותפים לעבירות וידעו שזאת עבירה. 
כך למשל, איש האמון של מיידוף בעסק הזה ידע היטב מה הוא עושה והיה שותף מלא לעבירות. 

היו כאלה שהיו שותפים מלאים, כלומר: ידעו שהם עושים מעשים בלתי חוקיים.

היו כאלה שהיו שותפים חלקיים, כלומר: חשדו ולא היו בטוחים אבל רצו לרצות את המעביד הטוב והמפנק שלהם. 

היו כאלה שהיו שותפים לדיווחים הכוזבים אבל מהזווית שלהם לא ידעו שהדיווחים כוזבים. 

כמו אצל מיידוף, גם במקרים רבים אחרים של הונאה גדולה ומתמשכת יש שותפים לעבריין הראשי. 
במקרים אחרים לא בהכרח מדובר בהונאות כספיות. 

2. הסיכויים להיתפס כשהמרמה מתמשכת ומעורבים בה הרבה אנשים (גם לקוחות ועובדים שאינם שותפים למרמה) גבוהים.
בסופם של הרבה ימים כמעט תמיד נתפסים. אם נתפסים כדאי לשאול מראש: האם זה שווה את העונש שמקבלים אחרי שנתפסים? 

3. תאוות בצע עלולה להיגמר רע
מיידוף ועובדים היו יכולים להתעשר, או במקרה הפחות טוב היו עובדים שהיו מתבססים כלכלית, רק על בסיס הרווחים הגדולים של העסק החוקי. 
אגב, שני רואי החשבון תאבי הבצע שהמשיכו את העסק של חמו הורשעו בשלב מוקדם יותר וסיימו בכלא. משום מה השלטונות לא חשדו שמיידוף המכובד שותף לעבירות. 

בפוסטים בבלוג זה אני מצטט אנשים משמעותיים בכלכלה העולמית המתייחסים לסוגיית תאוות הבצע.



הם מתיחסים להבדל בין גולדמן-זקס, שהרצון להרוויח יותר ויותר גרם לה לניגודי אינטרסים וכמעט הביא לנפילתה במשבר הסאבפריים, לבין מייסד החברה מרקוס גולדמן (1821-1904). 

גולדמן בנה עסק מבוסס על אמון בלקוחות וללא ניגודי אינטרסים.


4. ההמלצה שלי לקוראים היא להבין שככל ששואפים לרווח גדול יותר לרוב גם מגדילים את הסיכון ולהתאים את רמת הסיכון למצבם ולצרכים שלהם ולא להיגרר לתאוות בצע העלולה גם הביא להפסדים גדולים.






יום שישי, 27 בדצמבר 2024

תחזית כלכלית עולמית לשנת 2025

 


בפוסט קודם הצגתי תחזית כלכלית לא אופטימית למדינת ישראל

בפוסט זה אנסה לתת תחזית לכלכלה העולמית. 

בשנה הנוכחית (2024) יצרה אי-הוודאות בישראל ובאזור רמת סיכון גבוהה מאשר בכלכלה העולמית. 

התוצאה הייתה שמגמות חיוביות בכלכלה במדינות אחרות, למשל ירידת ריבית, לא התרחשו במדינת ישראל. 


דונלד טראמפ. מקור התמונה: ויקיפדיה.
הרשאת שימוש: נחלת הכלל. 
נוצר על ידי: Shealah Craighead  ב-6 באוקטובר 2017


על מה שיקרה בכלכלה העולמית בשנת 2025 תהיה השפעה גדולה לאיש שבתמונה מעל לפסקה זו. נשיאה הנבחר של ארצות הברית דונלד טראמפ.


העבר


הקדנציה הראשונה של טראמפ כנשיא הייתה לא מוצלחת מבחינה כלכלית

בבחירות הנוכחיות בהן זכה הציג תוכנית כלכלית טובה פחות מאשר התוכנית של קמלה האריס. על הצבעת הבוחר האמריקאי השפיע בעיקר הנתון של כמה כסף נשאר לו בסוף החודש ולא הנתונים המאקרו כלכליים.


ההווה 

דונלד טראמפ הוא אדם בלתי צפוי. בהמשך פסקה זו אתיחס לכמה מהאמירות הכלכליות שלו. 

פרופ' איתן גלבוע הציג כמה מהאמירות האחרונות של דונלד טראמפ וניתח אותן בתוכנית בגלי צה"ל. 

הוא אמר שאף פעם אי אפשר לדעת האם טראמפ מתכוון ברצינות למה שהוא אומר. 

בכל מקרה כשהאדם, האמור להשפיע יותר מכל אחד אחר על התנהלות העולם, הוא בלתי צפוי יש הרבה אי-ודאות.

ככל שגדלה אי-הודאות, גדלים הסיכונים לכלכלת העולם.


העתיד 


אינדיקטור כלכלי לא טוב הוא התשואה הגבוהה על אגרות חוב בארה"ב לטווח זמן ארוך. 

המשמעות היא שהמשקיעים מאמינים שתהיה ריבית גבוהה, כלומר: לא ממש מאמינים שהמדיניות של טראמפ תפעל לטובתם. 

בקדנציה הקודמת ניהל טראמפ מלחמת סחר כושלת  ולא מבוקרת לא רק נגד סין. גם נגד בעלות הברית של ארצות הברית. 

מההתבטאויות שלו ביחס להעלאת מכסים על יבוא מסין וגם מקנדה וממקסיקו אפשר ללמוד שטראמפ מתכוון לחזור על המדיניות הכלכלית הזו גם בקדנציה הנוכחית. 


הפיכת קנדה ומקסיקו למדינות ה-51 וה-52 של ארה"ב

אמירה הזויה של טראמפ. איך הפיכתה של מקסיקו למדינה ה-51 או ה-52 מתישבת עם בניית חומה בין ארה"ב למקסיקו על חשבון ממשלת מקסיקו? 

לא נראה שקנדה רוצה להצטרף לארה"ב. אי אפשר לכפות זאת עליה. 

לו הייתי אזרח קנדי הייתי חושש מהרבה דברים במקרה של איחוד כזה. 

ראשית, הייתי חושש מההתנהלות הלא צפויה של נשיא שלא בחרתי בו. 

הייתי חושש מהחלת מערכת הבריאות האמריקאית הכושלת (למעט לעשירים שיש להם ביטוח בריאות טוב במיוחד) במקום מערכת הבריאות הקנדית הטובה. 

הייתי חושש גם מרצח המוני של מטורף כלשהו שיבוא מארה"ב. 

תפעת הרצח מסוג זה נפוצה בארה"ב וכמעט שאינה קיימת בקנדה. 


קניית גרינלנד מממשלת דנמרק


אולי זה רעיון נחמד, אם כי יקר מאוד למשלם המיסים האמריקאי. 

באי הענק הזה הכמעט בלתי מיושב יש משאבי טבע והוא יכול לקדם את ארה"ב במאבק לשליטה בקוטב הצפוני.

יש רק בעיה אחת. אין מוכר. ממשלת דנמרק הכריזה באופן ברור שאינה מתכוונת למכור את גרינלנד. גם השלטון המקומי בגרינלד מתנגד למכירה.


אוקראינה תממן את התמיכה בה וטיוואן תממן את ההגנה של ארה"ב עליה.

במקרה של אוקראינה מדובר בסוג של הפקרתה לחסדיו של פוטין. אין להוציא מכלל אפשרות שאוקראינה תשרוד גם ללא תמיכת ארה"ב. 


טיוואן עלולה להיכבש על ידי סין. 

חברת TSMC הטיוואנית, המובילה את השוק העולמי של יצור שבבים מתקדמים, תיעלם או תהפוך לחברה סינית. בשורה רעה מאוד להיי-טק האמריקאי ולעולם ההיי-טק כולו. 



AI


הסיכוי שטראמפ יפעל בתחום הזה באופן אפקטיבי ומתמשך נמוכים. 

כבר בקדנציה  הקודמת של טראמפ ממשלת סין הכינה תוכנית לעשר שנים לשליטה בתחום ה-AI בהנחה ששליטה כזו תביא גם למיצוב הכלכלה הסינית ככלכלה המובילה בעולם. 

כשרואים את ההשתלטות המהירה של הסינים על שוק המכוניות החשמליות בעולם, שוק שלמרכיבים הממוחשבים של מכוניות יש יותר חשיבות מאשר למרכיבים מכניים, לא כדאי לזלזל בסינים. 

בפוסט שכתבתי בבלוג זה בקדנציה הקודמת של טראמפ, תיארתי את החששות של Tim Or'eilly מומחה מחשוב וטכנולוגיה אמריקאי ידוע בהקשר זה.


מה חשוב לטראמפ?


טראמפ, כמו נתניהו, הוכיח שמה שחשוב לו יותר מכל זה האינטרסים שלו. 

כפי שקרה בקדנציה הראשונה של נשיאותו, צפו להפתעות ולזגזוגים. 

לא מתכון מוצלח במיוחד לקידום הכלכלה האמריקאית. 


השורה התחתונה


הפער בין אי-הודאות בכלכלה הישראלית לאי-הודאות בכלכלה העולמית צפוי להצטמצם ולא בגלל ירידה באי-הודאות הכלכלית בישראל, אלא בגלל הגדלת אי-הודאות בכלכלה העולמית. 

אי-הודאות הזו מגדילה את הסיכון לשנה כלכלית לא מוצלחת גם בעולם.




יום שבת, 21 בדצמבר 2024

תחזית כלכלית לשנת 2025: מה שהיה בשנת 2024 במדינת ישראל הוא שיהיה רק יותר גרוע

 


הכותרת של התחזית הכלכלית שלי לשנת 2024 הייתה: תחזית כלכלית לשנת 2024: שנה קשה עם תקווה לעתיד

לצערי, החלק הראשון של התחזית (שנה קשה) התברר כנכון. 
ניתחתי שני תסריטים פסימי ואופטימי בהקשר של כלכלת מדינת ישראל. 
התסריט הפסימי של המשך כהונתה של ממשלת בנימין (ה-7 באוקטובר) נתניהו התממש.

הוא לא רק התממש הוא אפילו חרג מההערכות הפסימיות שלי. 
הפיטורים, בזמן מלחמה, של שר הביטחון יואב גלנט ומינוי בובת קש של נתניהו בשם ישראל כץ לתפקיד שר הביטחון עברו ללא תגובה מספקת מצד הציבור. האירוע הזה נתן "רוח גבית"  לבליץ של חקיקה נגד אזרחי ישראל ולמען המשך שרידותה של הממשלה. 

מבחינה כלכלית בולטת החזרה לניסיון לכונן הפיכה המשטרית, שהיה אחת הסיבות הבולטות להורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל.  

אם תכהן הממשלה הנוכחית גם בשנת 2025, ימשכו כל התופעות שצוינו בפוסט המתייחס לשנת 2024. 

התקווה היחידה לשינוי המגמה של פגיעה מתמשכת בכלכלה הישראלית היא החלפת הממשלה הנוכחית בממשלה אחראית ששריה, ובעיקר ראשה, נותנים דוגמה אישית לציבור.

הממשלה הנוכחית אינה פועלת כממשלה שמעניין אותה מצבם הכלכלי של משקי הבית בישראל וגם לא מעניין את חבריה, ובעיקר את ראש הממשלה ואת שר האוצר, מצבה הכלכלי של מדינת ישראל. 


ההשלכות על מצבם הכלכלי של משקי הבית



הגזירות הכלכליות הצפויות החל מ-1 בינואר צפויות להגדיל את ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בסכום של בסדר גודל של כ-500 שקלים בממוצע לחודש. 

בנוסף לכך צפויות התייקרויות של מוצרים והתייקרויות של רכישת ושכירת דירות.   

דוח העוני של המוסד לביטוח לאומי מבשר רעות למשקי הבית בכלל ולעצמאים בפרט.  


גורמים עיקריים שישפיעו על מצבה הכלכלי של מדינת ישראל בשנת 2025





תקציב הביטחון



אחרי מלחמת יום הכיפורים היה עשור אבוד מבחינה כלכלית בגלל גידול מתמשך ועצום בתקציב הביטחון. 
אין ספק שתקציב הביטחון יגדל בשנת 2025 ובשנים הבאות. 
המצב הביטחוני יחייב גיוס מילואים בהיקפים גדולים. יהיה צורך לשמור על הגבולות ולהגיב לאירועים אם יתרחשו. 
יהיה צורך להיערך לאיומים עתידיים באמצעות פיתוח אמצעי הגנה מתקדמים יותר. 
השאלה היא רק בכמה הוא יגדל?
הממעיטים מדברים על גידול של 10%. 10% זה הרבה כשמדובר בתקציב ענק.


האם ומתי תסתיים המלחמה בעזה?


לתפיסת רבים, כולל האמריקאים וכולל הפיקוד הבכיר של צה"ל וזרועות הביטחון האחרות יש לסיים את המלחמה בעזה. 

נותרה רק מטרה אחת שיש עליה הסכמה רחבה החזרת כל החטופים בהקדם

התפיסה הזו נוצרה כאשר צה"ל סיים לנצח את החמאס כצבא ונותרו רק לוחמי גרילה. 
הניסיון בעולם (ארה"ב בוייטנאם ובאפגניסטן, רוסיה באפגניסטן, צרפת באלג'יריה) מראה כי אפשר רק להפסיד במלחמה כזו. 

משמעות כלכלית של המשך המלחמה בעזה לאחר החזרת החטופים היא אפקט ההוצאה האבודה, הנקרא גם אפקט הקונקורד. 

כמובן, שהמשך לחימה בעזה מגדיל את תקציב הביטחון.


שיקום הצפון ועוטף עזה



שיקום עוטף עזה והצפון כרוך בעלויות גבוהות. זוהי בהחלט הוצאה הכרחית אבל עדיין צריכים למצוא לה מקורות כספיים.


מעמדה הבינלאומי הגרוע של מדינת ישראל



ישראל הפכה למדינה מבודדת. זה מתבטא בחוסר שיתופי פעולה כלכליים, אקדמיים, טכנולוגיים ותרבותיים עם מדינות אחרות וקהילות בינלאומיות. 
יש לכך השפעות כלכליות שליליות על מדינת ישראל. 

אם לא נסיים את המלחמה בעזה ונצא משם בהקדם  (לא במחיר של אי-החזרת חטופים), הבידוד של ישראל יגבר ואיתו יבואו נזקים כלכליים גדולים נוספים. 

אחד הביטויים הבולטים למעמדה הגרוע של ישראל הוא הפסקת טיסות של מרבית חברות התעופה לישראל. 
להפסקה הזו יש השלכות כלכליות בחוסר יכולת לקיים קשרי עבודה מלאים עם כאלה שכן מוכנים לעבוד עם חברות וגורמים ציבוריים בישראל. 


בריאות ובריאות הנפש



המלחמה גרמה לפציעות של אזרחים וחיילים. 
חלק מהפציעות הן קשות ומחייבות שיקום. מספר מקבלי קצבאות נכות גדל. מספר נכי צה"ל גדל משמעותית. 
יש יותר אלמנות ויתומים הזכאים לקצבאות מהמוסד לביטוח לאומי.

לא מעטים נפגעו נפשית וזקוקים לשירותי בריאות הנפש ולשירותים סוציאליים. 

היכולת לעבוד של חלק מהנפגעים ובני משפחותיהם קטנה יותר.

השורה התחתונה היא צורך בהגדלת תקציבים לשיקום, לקצבאות ולתמיכה בנפגעים ובבני המשפחות שלהם.



חוסר יכולת לקבוע סדרי עדיפויות ראויים



הממשלה הנוכחית בחרה באופן עקבי בסדרי עדיפויות מעוותים.  
המושג סדרי עדיפויות מעוותים מתייחס לתקציבים המוטים באופן קיצוני לטובת הסקטורים המצביעים לשותפים הקואליציוניים בזבוז כספים לתועלתם האישית של חברי קואליציה ומקורבים. 

המספר הגדול של משרדים ממשלתיים מיותרים הוא דוגמה בולטת ויקרה להטייה לטובת חברי כנסת ומקורבים.

להערכתי לא צפוי שינוי לטובה בדפוס התנהלות זה בשנת 2025.



 

הכלכלה העולמית



אין ספק שהמצב הכלכלי בעולם ומעמדה הבינלאומי של ישראל עשויים להשפיע על כלכלת מדינת ישראל.
בשונה משנה שעברה, בחרתי להקדיש פוסט נפרד לחיזוי המצב הכלכלי בעולם. 



כיצד צריכים משקי הבית להיערך לשנת 2025?



משקי הבית צריכים להיערך לתסריטים גרועים במיוחד ולנסות לשמור חסכונות לטווח הקצר, לטווח הבינוני ולטווח הארוך. 

הם צריכים להיערך למשבר כלכלי מתמשך. 
מידע נוסף תוכלו למצוא בסרטון בערוץ היו טיוב שלי שהועלה בשנת 2023 לאחר ה-7 באוקטובר. לצפייה: 

שנאת ההפסד

  הפוסט תורת הערך על פי דניאל כהנמן  תיאר באופן כללי תיאוריה מהפכנית של פרופ' עמוס טברסקי ופרופ' דניאל כהנמן, שהניחה שאדם אינו פועל ...