 |
| ברני מיידוף (1938-2021). מקור התמונה: ויקיפדיה |
חשוב ללמוד מההונאה הגדולה והמתמשכת שביצע ברני מיידוף.
מיידוף ביצע את הונאת הפונזי הגדולה בהיסטוריה.
בפוסט קודם התייחסתי למה שכתבו עליו שני חתני פרס נובל לכלכלה ג'ורג' אקרלוף ורוברט שילר.
הם התמקדו בחוסר היכולת של הרגולטור האמריקאי לזהות את ההונאה אחרי שמומחה כלכלי גילה שלא יתכן שמיידוף השיג את התשואות האלה.
הרגולטור חשב שאותו מומחה מקנא במיידוף ולא האמין לו. התוצאה: עוד חמש שנים של הונאה.
בשני הפרקים הראשונים בסדרה הדוקומנטרית על מיידוף ב-Netflix מתמקדים בהיבטים אחרים.
בפוסט זה אתאר את הנקודות העיקריות.
היקפים
הנזק המצטבר של הרמאויות של מיידוף הגיע לסדר גודל של 64 מיליארד דולר.
ההונאה נמשכה וגדלה במשך עשרות שנים.
תהליך ההונאה
בשנת 1960 פתח מיידוף עסק חוקי ומצליח של עושה שוק בבורסה בניו יורק.
אנשים חושבים שכשקונים מניות בבורסה קונים אותן ישירות ממי שמוכר.
בחלק מהמקרים יש מתווך הנקרא עושה שוק שקנה ניירות ערך קודם והוא מוכר אותם לקונה.
עושה השוק מרוויח עמלות ולפעמים גם הפרשי שער של נייר הערך בין השער בו הוא קנה לבין השער בו הוא מכר.
חמו היה רואה חשבון. חמו הפנה אלי לקוחות וחברים שמיידוף השקיע עבורם את כספם.
מדוברר היה בפחות מעשרים לקוחות. רובם חברים, בני משפחה או לקוחות של חמו.
מי שמשקיע כספים עבור אחרים חייב להירשם בבורסה על פי החוק האמריקאי. מיידוף לא נרשם. העסק הזה היה בלתי חוקי.
כשחמו פרש לפנסיה המשיכו שני עובדים שלו, שניהלו את משרד רואי החשבון, לשלוח לו לקוחות להשקעת כספים.
תאוות הבצע שלהם ושל מיידוף גרמה לזה שהם שלחו הרבה לקוחות.
כל עוד היה מדובר בפחות מעשרים לקוחות זה היה גבולי. בכמויות הלקוחות שהם שלחו זה היה פלילי בעליל גם מצידם וגם מצד מיידוף.
בין העסק החוקי לעסק הלא חוקי הייתה הפרדה מוחלטת.
אחד היה בקומה 17 והשני בקומה 19 באותו בניין.
שני בניו של מיידוף עבדו בעסק החוקי. הוא אסר עליהם להיכנס לקומה שבה היה העסק הלא חוקי.
העסק החוקי
המעבר ממסחר ידני בבורסה למסחר מקוון גרם לגידול ולהצלחה של העסק החוקי של מיידוף.
הוא הצליח למחשב אותו באופן מהיר ויעיל יותר מאשר המתחרים.
בזכות הצלחתו מיידוף נבחר ליו"ר הדירקטוריון של בורסת הנאסד"ק.
העסק הלא חוקי
במקום להשקיע את הכסף, מיידוף גנב את הכסף. יחד עם העובדים פיתח מערכת דיווחים המראה לכאורה דוחות של השקעות ורווחים חריגים גבוהים. כמובן, שהדוחות המפוברקים הביאו לעוד לקוחות שרצו להתעשר בעזרת מנהל ההשקעות האגדי.
ההתמוטטות והמעצר
בשנת 2008 החל משבר הסאבפריים בארה"ב. המשבר השפיע גם על מדינות רבות אחרות. הרבה משקיעים פדו הרבה כסף.
בעסק החוקי של עושה שוק מיידוף בחר לקנות מניות כפי שהיה מחויב על פי חוק. חלק ממתחריו נמנעו מכך.
בדיעבד התברר שזה משבר מתמשך והעסק החוקי הפסיד.
העסק הלא חוקי קרס משום שמשקיעים רצו להוציא את כספם.
התברר שאין כסף ואין רווחים.
מיידוף נעצר ונידון ל-150 שנות מאסר!!!
תובנות ולקחים
1. אי אפשר לעשות הונאה בסדר גודל כזה לבד
בסדרה ב-Netflix ברור שהיו עובדים בעסק הלא-חוקי, שהיו שותפים לעבירות וידעו שזאת עבירה.
כך למשל, איש האמון של מיידוף בעסק הזה ידע היטב מה הוא עושה והיה שותף מלא לעבירות.
היו כאלה שהיו שותפים מלאים, כלומר: ידעו שהם עושים מעשים בלתי חוקיים.
היו כאלה שהיו שותפים חלקיים, כלומר: חשדו ולא היו בטוחים אבל רצו לרצות את המעביד הטוב והמפנק שלהם.
היו כאלה שהיו שותפים לדיווחים הכוזבים אבל מהזווית שלהם לא ידעו שהדיווחים כוזבים.
כמו אצל מיידוף, גם במקרים רבים אחרים של הונאה גדולה ומתמשכת יש שותפים לעבריין הראשי.
במקרים אחרים לא בהכרח מדובר בהונאות כספיות.
2. הסיכויים להיתפס כשהמרמה מתמשכת ומעורבים בה הרבה אנשים (גם לקוחות ועובדים שאינם שותפים למרמה) גבוהים.
בסופם של הרבה ימים כמעט תמיד נתפסים. אם נתפסים כדאי לשאול מראש: האם זה שווה את העונש שמקבלים אחרי שנתפסים?
3. תאוות בצע עלולה להיגמר רע
מיידוף ועובדים היו יכולים להתעשר, או במקרה הפחות טוב היו עובדים שהיו מתבססים כלכלית, רק על בסיס הרווחים הגדולים של העסק החוקי.
אגב, שני רואי החשבון תאבי הבצע שהמשיכו את העסק של חמו הורשעו בשלב מוקדם יותר וסיימו בכלא. משום מה השלטונות לא חשדו שמיידוף המכובד שותף לעבירות.
בפוסטים בבלוג זה אני מצטט אנשים משמעותיים בכלכלה העולמית המתייחסים לסוגיית תאוות הבצע.
בפוסט דעה: האמון הנמוך ביותר בעסקים מחיב שינוי מהותי בגישה, אני מצטט את שני חתני פרס נובל לכלכלה בסיפרם "תורת ההונאה -מניפולציות והולכת שולל בתחום הכלכלי".
הם מתיחסים להבדל בין גולדמן-זקס, שהרצון להרוויח יותר ויותר גרם לה לניגודי אינטרסים וכמעט הביא לנפילתה במשבר הסאבפריים, לבין מייסד החברה מרקוס גולדמן (1821-1904).
גולדמן בנה עסק מבוסס על אמון בלקוחות וללא ניגודי אינטרסים.
4. ההמלצה שלי לקוראים היא להבין שככל ששואפים לרווח גדול יותר לרוב גם מגדילים את הסיכון ולהתאים את רמת הסיכון למצבם ולצרכים שלהם ולא להיגרר לתאוות בצע העלולה גם הביא להפסדים גדולים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה