פוסט אורח: פרישה מהעבודה -ריסטארט לחיים מאושרים

איני פועל בחלל ריק. יש אחרים העוסקים בתחומים קרובים או תחומים משיקים וכאלה העוסקים בתחום העיסוק שלי. זו הפעם השנייה שאני נותן את הבמה לאורחים ומקווה שיהיו פעמים נוספות. פוסטים כאלה מעשירים את הבלוג ונותנים זווית ראיה קצת אחרת משלי.

בפעם הראשונה זה היה הפוסט: פוסט אורח: דברים שלא ידעתם על קרן השתלמות.

לכותבת האורחת הפעם קוראים טלי קלדרון. טלי קלדרון היא בעלת תואר שני בפסיכולוגיה, מאמנת אישית מנוסה ועבדה עם אנשים שפרשו מהעבודה במסגרות אישיות וקבוצתיות.
טלי עוסקת בנושא של החיים אחרי פרישה מעבודה. אני עוסק בהיבטים הכלכליים ובתכנון הפיננסי לפרישה ואחריה. טלי עוסקת בהיבטים לא כלכליים. ברור שיש קשר בין הפן הכלכלי לפנים אחרים של החיים אחרי הפרישה.

המשך הפוסט נכתב כולו על ידי טלי.

הפוסט של טלי קלדרון

פרישה מהעבודה היא אחד השינויים המשמעותיים בחיים. אנשים נוטים להתכונן כלכלית לשינוי אך השינוי מקיף את כל תחומי החיים ולא רק את התחום הכלכלי. פרישה אינה רק פרישה מהעבודה - זו פרישה מהשגרה, מאורח החיים שהורגלנו אליו, לעיתים גם מזהותנו. השינוי הוא מלאכותי ופעמים רבות כפוי. מקובל לקשר פרישה מהעבודה לזקנה, מדברים עם הפורשים מהעבודה על צוואה ולמעשה על סופם הקרוב. ההתנהלות הזו מושרשת היטב בתרבות, בחוקים, בשגרה, וזאת למרות העובדה שתוחלת החיים עלתה וממשיכה לעלות, ורבים נאלצים לפרוש כאשר הם במיטבם.

להתכונן לפרישה משמעותו לתכנן היטב את החיים שאחרי בכל ההיבטים, כך שעם הפרישה מתחילים חיים חדשים. מתחילים מחדש, משהו אחר, עבודה, לימודים, תחביבים, טיולים, שנת חופש וכד'. להיזרק לחלל ללא תכנית עלול להיות משברי וקשה. גם לגבי מי שנמצא שם, כבר אחרי הפרישה ואינו מרוצה מהמצב ומתגעגע לימים אחרים, עדיין לא מאוחר מידי, תמיד אפשר לקום מהספה ולהתחיל מחדש.

בואו נתבונן תחילה בשינויים הרבים שמתחוללים בחיים עם הפרישה:

סדר היום הקבוע משתנה

יש הרבה יותר זמן פנוי

מבלים זמן רב יותר בבית

זמן רב יותר בזוגיות (לטוב ולרע)

המצב הכלכלי דורש חשיבה שונה

הפגישה היום יומית עם הקולגות ו/או הלקוחות בוטלה

מעכשיו מסתכלים עלינו ולעיתים אנחנו על עצמנו כגמלאים, כזקנים או מזדקנים

היעדרות תחושת הנחיצות שלנו, המקום שלנו בעבודה

יש הרגשת חופש

וזו רק חלק מהרשימה.

לפרישה לגמלאות יש השפעה עמוקה על כל תחומי החיים: 

המצב הנפשי: רבים אכן חווים את הפרישה כאחת התקופות הטובות בחייהם והם מאושרים יותר מכפי שהיו לפני הפרישה. יחד עם זאת, חלק אחר מהפורשים חווים משבר. המעבר מזהות של אדם עובד המועיל לחברה לחסר עבודה שמרגיש לעיתים מיותר עלול להיות קשה, להוביל לתחושת אי רלוונטיות, חוסר אונים ואף לדיכאון. 

הדרך בה נחוות את הפרישה נקבעת בראש וראשונה על ידי האישיות, אך ההבדל בין שתי הקבוצות האלה, המאושרים בפרישה והפחות מאושרים, תלוי במידה רבה בהיערכות לפרישה ובהתנהלות לאחריה.

הבריאות הפיזית – ככל שאנו מתבגרים בריאות טובה מפסיקה להיות מובנת מאליה, כשמפסיקים להיות עסוקים ופעילים ועם השנים הבריאות עלולה להתדרדר. מצד שני הנינוחות והשלווה שבאות עם הפרישה עשויות לתרום לבריאות טובה. הפניות בזמן ובתשומת הלב שמאפשרת לקחת אחריות רבה יותר על הבריאות. אם ננצל את הזמן והאנרגיה שהתפנתה כדי לעשות את הבדיקות שתמיד דחינו, לדאוג לתזונה טובה יותר ולפעילות גופנית, הבריאות כנראה לא רק שתפסיק להתדרדר, רוב הסיכויים שאף תשתפר ותרחיק אותנו ממצבי חולי.

יכולת שכלית - העבודה היא חדר הכושר של המוח. העבודה דורשת מאתנו להשתמש בכישורים השכליים שלנו: זיכרון, סדר וארגון, תקשורת בינאישית, יכולת ביטוי ועוד. כשמפסיקים לעבוד יש להמשיך לאמן את המוח בדרכים אחרות כדי לשמר ואפילו לפתח את היכולות. מומלץ לעסוק בפעילויות חדשות, ללמוד נושא או מיומנות חדשה, לפתח תחביב, לטייל ולהשתתף במפגשים חברתיים.

מערכות היחסים בבית מושפעות באופן ניכר מהפרישה ולא רק מהסיבה  שבן הזוג/ההורה שפרש מבלה זמן רב יותר בבית. 

בואו נצייר קריקטורה, הגבר פורש קודם, האישה משקימה לעבודה, קמה מוקדם לבשל לו ארוחת צהרים. הוא יושב כל היום מול הטלוויזיה, במקרה הטוב פוגש קצת חברים בקפה, היא חוזרת הביתה אחרי העבודה, בדרך עורכת קניות, מגיעה הביתה, מנקה את המטבח, מכינה ארוחת ערב. בסוף השבוע היא מנקה את הבית ומכבסת. 

אולי זו קריקטורה, אולי קצת מציאות אבל ללא ספק חל שינוי במערכות היחסים בבית. 

הזמן שמתפנה יכול להיות מוקדש לזמן איכות ולבילוי משותף, שמאפשר הנאה והתקרבות אך הקרבה הפיזית עלולה גם לעורר חיכוכים. מערכת היחסים בבית ראויה לתשומת לב ייחודית תוך הבנת השינוי, ובניית שגרה והתנהלות חדשים שישפרו את היחסים ויתאימו הן לפורש והן לשאר בני הבית. 

מערכות יחסים עם החברים – הפרישה מייצרת זמן ופניות רגשית. לרוב הצורך בחברים עולה ורק מחכים להצטרף לחבורה העליזה של שאר החברים שפרשו. לעומת זאת יש מי שחשים חסרי בטחון וחסרי תועלת לאחר הפרישה, ורצון להסתגר. קשרים חברתיים ותמיכה חברתית חשובים מאוד בתקופה זו במיוחד כשקיים קושי. אחת הדרכים להתמודד היא לשתף את החברים הקרובים ולחלוק חוויות כי יש סיכוי רב שכולם חווים את אותם דאגות וקשיים.

למצב הבריאותי, השכלי, הרגשי ולמערכות היחסים השפעה הדדית. הדדיות זו יוצרת "כדור שלג" שיכול להשפיע לחיוב או לשלילה על המצב הכללי ועל תחושת האושר. 

זה לא הגיל, זה לא המצב, הנסיבות אמנם השתנו אך השאירו חופש פעולה רב מאוד לעצב את חיינו כפי שנרצה. אפשר להגיע לתוצאות יוצאות דופן ולשפר את חיינו בכל התחומים. אין תחום שבו מאמץ והשקעה לא יביאו אותנו לשיפור משמעותי.

הפרישה יוצרת שינוי משמעותי מאוד בחיים ולשינוי, גם חיובי צריך להסתגל. כפורשים אנחנו למעשה צריכים להמציא את עצמנו מחדש ולא תמיד מתוך בחירה. הבחירה היא איך לעשות זאת. יש הרבה דברים שאפשר לעשות כדי לייצר תקופת פרישה חיובית. השאלה היא לפעמים היכן להתחיל, איך לצאת מההלם של אובדן השגרה ולהתחיל לפעול. איך לצאת מהרגלים שכבר נוצרו בחיים שאחרי הפרישה כאשר מתגעגעים לימים אחרים. 

כדי להתחיל את השינוי יש צורך ב 3 מרכיבים:

1. החלטה, שרוצים ונחושים לארגן את החיים וליצור משהו חדש.

2. אנרגיות לפעולה, היכולת ליצר אנרגיות וכוחות היא קריטית להצלחה. קשה לנוע ללא אנרגיות. אפשר להעלות את רמת האנרגיה בהרבה דרכים - לצאת מהבית, לפגוש אנשים, ולעסוק בפעילויות שאוהבים.

3. תכנית כללית, מה ואיך רוצים לעשות אחרת, על מה מוותרים ומה הדברים החדשים שרוצים  לאמץ לחיים. 

עם החלטה, אנרגיה וכיווני פעולה כל שנותר הוא לעשות וליהנות מהתוצאות.

זה לא תמיד קל. ואפשר אם רוצים לפנות לייעוץ או אימון, קשה להאמין מה מספר פגישות יכולות לחולל בחיים.

ולסיום, בדיוק עכשיו ראיתי מאמר בדה מרקר על העלאת גיל הפרישה לנשים, ובתוך המאמר גרף עם הכותרת: "תוחלת החיים עולה וכך גם מספר הקשישים".

ואני אומרת: "למי קראת קשיש?"

אם תוחלת החיים עולה אולי צריך לשנות את גיל הקשישות?

זקנה היא תחושה פנימית, פרישה מהעבודה אינה מתרחשת בעת הזקנה.

פרישה זו התחלה חדשה!!!

אשמח לשלוח לך במייל את המדריך המעשי שכתבתי ובו טיפים להתמודדות עם אתגרי הפרישה 

ויצירת תקופת חיים חדשה ומהנה. כדי לקבל את המדריך לחצו כאן

באיזו מידה מסתגלות מדינות ה-OECD לכוח עבודה מבוגר יותר?

באנגלית זה נשמע יותר טוב: How well are OECD economies adapting to an older workforce?

זוהי כותרתו של דוח שנתי שמוציאה חברת PWC. הדוח נקרא: PWC Golden Age Index.

הדוח בעיקר מציג, אבל גם מעט מנתח, נתונים של עבודת ותעסוקת מבוגרים בארצות ה-OECD. הוא גם מנסה לראות מגמות לאורך זמן בדפוסי ובשיעור תעסוקת מבוגרים בארצות השונות.

במקרה נתקלתי בדוח לשנת 2015. שווה לקרוא אותו.

הממצאים העיקריים הם שמדינות וחברות המסתגלות למציאות הזו עשויות להרוויח מהעסקת אנשים שעברו את גיל 60 ואפילו 70. הסתגלות מחייבת שינויים בחברות ויותר מזה שינויים במדיניות ממשלות כלפי העסקת מבוגרים.

הדוח מתמקד במיוחד בבריטניה. PWC מעריכה שלו בריטניה הייתה מתקדמת בהעסקת קשישים כמו שבדיה, המדינה המובילה בעולם בתחום זה, התוצר המקומי הגולמי (GDP) שלה היה גדל ב-5.4% או ב-100 ביליון לירות שטרלינג.   

לחשוב מחוץ לקופסה של העסקה לינארית

מודל ההעסקה הלינארית הוא מודל של הכל או לא כלום: או שאתה עובד משרה מלאה או שאינך עובד. מתקדמים בהיררכיה עם הזמן ועם הותק. כשגיל ההעסקה במודל הליניארי עולה, הקשישים חוסמים את התקדמות הצעירים והחברה מפסידה.

במודל הלא ליניארי המבוגרים יותר יכולים לעבור בהדרגה לדפוס העסקה שונה: משרות חלקיות ותפקידי ייעוץ בהם יבוא לידי ביטוי הניסיון הרב שצברו לטובת החברה, לטובת עובדים אחרים ולטובתם.

תמריצים כספיים להעסקת מבוגרים

זהו שינוי מדיניות אותו צריכים לבצע גופים ממשלתיים. כשגם המבוגרים וגם הגופים המעסיקים אותם יקבלו תמריצים כאלה יהיה כדאי לאנשים בגילים מתקדמים לעבוד ויהיה כדאי לחברות וארגונים להעסיק אותם.

כך למשל, בשבדיה חברות שמעסיקות אנשים בגיל מבוגר משלמות פחות לביטוח הלאומי.

באותה מדינה אנשים מעל לגיל 65, שממשיכים לעבוד, משלמים פחות מס הכנסה מאנשים צעירים יותר בעלי הכנסה דומה.

תמריצים כספיים לדחיית הפרישה לפנסיה

ממשלות צריכות לתגמל כספית עובדים הדוחים את יציאתם לגימלאות. 

PWC ממליצים לחלק מהמדינות גם להתמקד באופן מיוחד בהמשך העסקת נשים אחרי גיל הפרישה הרשמי.

הסרת מחסומים המונעים העסקת מבוגרים

איני יודע האם המונח הנכון להפליית אנשים בעבודה על רקע גיל הוא גילאות או גילנות, אבל PWC ממליצים להסיר מחסומים המונעים או מקטינים העסקת מבוגרים.

הם מציעים לבחון שוב את החקיקה בהקשר של אפליה בתעסוקה על רקע גיל, להתאים את גמישות ההעסקה וקבלת הפנסיה מגופים פרטיים כך שלא יעודדו פרישה מוקדמת לפנסיה.

לתת הכשרה מקצועית למבוגרים

גם מבוגרים יכולים ללמוד. יש לתת להם הכשרה מקצועית על מנת שיוכלו להמשיך להיות אפקטיביים.

מה צריכות חברות לעשות?

א. לעקוב באופן שוטף אחרי פרופיל הגילים של העובדים.

ב. להתאים את מנגנוני התגמול לעובדים בגילאים מבוגרים. תגמולים ופרסים שמתאימים לצעירים לא בהכרח מתאימים גם להם.

ג. להמשיך לתת להם הכשרה מקצועית

כמה נתונים על מדינות

כמו בתחומים אחרים, חינוך למשל, מדינות סקנדינביה הן המתקדמות ביותר.

ישראל וצ'ילה הן שתי המדינות שהתקדמו הכי הרבה באינדקס העסקת מבוגרים משנת 2003 ושנת 2013. תורכיה ויוון הן אלה שנסוגו הכי הרבה.

השורה התחתונה

ככל שתעלה תוחלת החיים לא יהיה מנוס מהעסקת אנשים בגילים מבוגרים יותר.

אם נערכים נכון להעסקה כזו, זה תורם לכולם: למשק, לחברות המעסיקות אותם ולמבוגרים שממשיכים לעבוד.  

כשהכסף מתחיל לאזול לאחר הפרישה

בילוי שעות הפנאי בישיבה על המרפסת
מקור התמונה: ויקיפדיה

בשעה טובה פרשתם לגמלאות. סוף כל סוף יש זמן לעשות את הדברים שחלמתם עליהם ולא יכולתם למצוא את הזמן הפנוי בשביל להגשים אותם.

סוף כל סוף יש לכם מספיק זמן להנאות הקטנות של החיים ללא לחץ של זמן.

אין גם לחץ כספי. הפנסיה מכובדת וקיבלתם גם מענקים כספיים גדולים עם הפרישה.

"החיים הם תותים". לא סתם תותים אלא תותים עם הרבה קצפת.

כעבור כמה שנים

אתם מגלים שההוצאות שלכם גדולות מההכנסות. ממענקי הפרישה נשאר סכום קטן במקרה הטוב. במקרה הפחות טוב כבר "אוכלים" את החסכונות.

כבר אי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה ולבנות רשימת תיוג לקראת פרישה ולבצע בעזרתה תכנון פיננסי לפני פרישה לגמלאות.

מוטב מאוחר מאשר אף פעם לא. חייבים לבצע תכנון פיננסי ולפעול לפיו, שאם לא כן אולי בעוד כמה שנים תאלצו למכור את הדירה.

אל תשכחו שתוחלת החיים בישראל גבוהה ומי יודע כמה כסף יוותר לכם אחרי שיתכלה גם הכסף שקיבלתם על הדירה?

בפוסט זה אסביר מדוע יש לכם פחות נכסים פיננסיים מאשר היו לכם כאשר פרשתם לגמלאות ואתן כמה הנחיות מעשיות להתמודדות עם המצב. 

מאזן הוצאות והכנסות לאחר פרישה לגמלאות

לאחר פרישה לגמלאות לרוב קורים שני דברים: ההכנסות קטנות וההוצאות גדלות.

ההכנסות קטנות

קל להבין מדוע קטנות ההכנסות. במקרה הטוב מגיעים לפנסיה בשיעור של 70% מהמשכורת. גם אם תוסיפו לזה את קיצבת הזיקנה של המוסד לביטוח לאומי עדיין, ברוב המקרים, ההכנסות היו קטנות מההכנסות שלפני הפרישה.

לא צריך לשכוח גם הכנסות עובדים שלא מופיעות בהכרח בכל תלוש משכורת, למשל: שכר עבודת שעות נוספות, מענקים ובונוסים חד פעמיים, סוגים אלה ואחרים של משכורת 13 והחזר הוצאות על רכב ועל טלפון.  

את ההטבה אולי המשמעותית ביותר, שנעלמה עם הפרישה, טרם הזכרנו: קרן השתלמות. הפורשים כבר שכחו שאחת לשש שנים או יותר פדו סכום כסף גדול מקרן ההשתלמות שלהם.

נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ-2012 מכמתים את ההכנסות של פנסיונרים בהשוואה לתקופה בה עבדו. להלן נתונים לדוגמה:

1. 30% מקבלים פחות ממחצית שכרם החודשי האחרון (נטו) ו-45% מקבלים בין 50% ל-70% משכרם האחרון (נטו). 

2. ההכנסות של 54% מהם מאפשרות להם "לחיות בכבוד במידה מועטה או בכלל לא".

ההוצאות גדלות

קצת פחות מובן מדוע גדלות ההוצאות. להדגמת הגידול בהוצאות אשתמש בנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת 2012.

על פי נתונים אלה, קשיש הוציא בממוצע 6,226 שקלים לחודש. ההוצאה הממוצעת בכלל האוכלוסייה הייתה 4,050 שקלים לחודש.

ההוצאות גדלות, בין השאר, משום שיש יותר זמן פנוי שבו עושים דברים שרצו לעשות בעבר ולא היה מספיק זמן לעשות אותם, למשל: טיולים בחו"ל ובארץ, שיפוצים בדירה, הרצאות וחוגים, צפיה במופעי תיאטרון, קונצרטים וסרטים, בתי קפה ועוד.
כנראה שמי שמבצע פעילויות פנאי כמו השתתפות בקורסים והליכה לבתי קפה עשה זאת גם לפני הפרישה, אבל סביר שעשה זאת הרבה פחות. 
הפעילויות האלה ופעילויות אחרות כרוכות לרוב בתשלום כספי. יותר תשלומים כספיים הם יותר הוצאות.  

איך מתמודדים עם ההתכלות ההדרגתית של הנכסים הפיננסיים?
התשובה העקרונית היא הקטנת הפער בין ההוצאה החודשית להכנסה החודשית. 
במקרה הטוב עוברים ממצב של הוצאה גבוהה מהכנסה למצב של הכנסה גבוהה מהוצאה או לפחות הוצאה דומה להכנסה.
במקרה הקצת פחות טוב מצמצמים את הפער בין ההכנסה להוצאה ומאטים את קצב התכלות הנכסים.

ברמה העקרונית ניתן להשיג  זאת באמצעות שילוב של שלושה צעדים או לפחות הצעד הראשון ואחד משני הצעדים הנוספים.

הצעד הראשון: תכנון פיננסי
באופן עצמאי, או בעזרת מומחה, מתכננים את ההוצאות וההכנסות כך שהפער ביניהן יקטן. לאחר התכנון מבצעים מעקב אחרי ביצוע התכנון.

הצעד השני: הגדלת ההכנסות
אם אפשר לעבוד ולהרוויח כסף, יצטמצם הפער בין ההוצאות וההכנסות. 
לא בהכרח מדובר בעבודה בהיקף מלא או בעבודה מתמשכת. לא בהכרח מדובר בעבודה כשכיר או בעבודה בתחום העיסוק הקודם של הגמלאי.

גם הגדלת התשואה על נכסים כלכליים קיימים עשויה להקטין את הפער. למשל: מדיניות השקעה נבונה יותר של כספים או השכרת דירה שעומדת ריקה.

הצעד השלישי: צמצום ההוצאות
גם הקטנת ההוצאות תביא לצמצום או סגירת הפער בין ההוצאות להכנסות. לא מדובר בסגפנות והימנעות מהוצאות בכלל. 
כך למשל, קרוב לוודאי שלא מוותרים על מתנות לנכדים ליום הולדתם.

הנחיות מעשיות
בפסקה זו אציע כמה הנחיות מעשיות לצמצום הפער בין הוצאות להכנסות. הרשימה כמובן אינה מלאה וממצה.

הגדלת הכנסות

1. אם יש לכם תחביב שאתם אוהבים לעשות אותו ייתכן שתוכלו גם להרוויח מעט או הרבה
כך למשל, אם אתם אוהבים לבשל או לאפות ומצטיינים בכך, תוכלו אולי לעשות זאת בתשלום.
בגילי המתקדם איני רחוק מגיל הפרישה לגמלאות. אני אוהב לשחק ברידג' ומשיג הישגים בכלל לא רעים. למדתי קורס מורי ברידג' ובנוסף לעיסוקי בכלכלת המשפחה, גם מלמד ברידג' בתשלום. 
כשאתחיל לקבל פנסיה אני מקווה להמשיך ללמד עוד שנים רבות.

2. הכנסות באמצעות האינטרנט
אפשר להרוויח מעט או הרבה כסף באינטרנט. אתם יכולים לענות על סקרים בתשלום. אתם יכולים להרוויח מכתיבת בלוג או מהעלאת תכנים אחרים לאינטרנט. אתם יכולים לבצע מסחר באינטרנט ועוד אפיקים אינטרנטיים שונים ומגוונים.

מכתיבת הבלוגים שלי (כולל בלוג זה) אני מרוויח מעט מאד באופן ישיר, כשאחרים ניגשים אליו ולוחצים על פרסומות. יש כאלה שמתפרנסים מזה. הרבה יותר קל להתפרנס מזה כשאתה כותב באנגלית לקהל יעד גדול מאשר מכתיבה בעברית.
באופן עקיף החשיפה שלי באינטרנט, מביאה פניות של אנשים הבודקים אפשרות להיעזר בשירותיי המקצועיים. 

3. עבודה מזדמנת שיש לה דרישה
למשל עבודה בסקרים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה או השגחה על בחינות במוסדות אקדמיים. 

4. לימוד מקצוע חדש
לפעמים זה לא קל להשתלב בתחום מקצועי חדש כעצמאי או כשכיר בגיל מבוגר. אולי שווה בכל זאת לעשות את הניסיון הזה?

5. הניסיון המקצועי שלכם יכול להיות שווה כסף
עבדתם הרבה שנים בתחום מסוים ורכשתם הרבה ידע והבנה ובעיקר ניסיון. ייתכן שירצו להעסיק אתכם באותו תחום מקצועי בעבודה קצרה ומזדמנת, בעבודה מתמשכת בהיקף חלקי ואפילו בעבודה מתמשכת בהיקף מלא.

6. לכתוב ולהרצות
אולי תוכלו לכתוב ספר בתחום המקצועי שלכם או על התנסויות ייחודיות שלכם בחיים? ייתכן שתגלו שאתם כותבים נפלא סיפורי ילדים או שירים.
ייתכן שתוכלו להרצות בתשלום על טיולים בחו"ל, חוויות אישיות או נושאים אחרים.

7. שיפור התשואה על השקעות
איני יועץ השקעות מוסמך ולכן לא אציע לכם כיצד עליכם לנהל את הכספים, שצברתם בעמל רב במשך שנות עבודתכם, וטרם התכלו.
ברור לגמרי שכשמשקיעים את הכספים באופן לא נכון למשפחה ספציפית או יחיד ספציפי, לאורך זמן התשואות יהיו הרבה יותר נמוכות, אם בכלל. 
אם הכספים יושקעו באופן נבון יותר, ההכנסות עשויות לגדול או שהנכסים יתכלו הרבה יותר לאט, אם בכלל.

מניסיוני כיועץ בכלכלת המשפחה אני יכול לספר לכם שראיתי הרבה משפחות שהשקיעו את חסכונותיהם באופן לא סביר. 
דוגמה: כשאדם שאומר לי שאינו מתעניין בשוק ההון ואינו עוקב אחרי שוק ההון ובכל זאת משקיע באופן המחייב אותו לעקוב אחרי שוק ההון ולהגיב לשינויים, זו השקעה לא נבונה.

במקרה כזה המלצתי למשפחות לפנות למישהו שמוסמך לייעץ בהשקעות, כשאני מלווה אותם לאורך התהליך. ברוב המקרים, לאורך זמן, התשואות שהשיגו היו טובות יותר בהשוואה לאופן ההשקעה המקורי שלהן.

בכל זאת אפנה את תשומת ליבם של הגמלאים למכשיר פיננסי חדש, מבלי להמליץ האם להשתמש בו או לא. מדובר בקופת גמל לפי תיקון 190 לפקודת מס הכנסה. זהו מכשיר פיננסי המיועד לאנשים בגיל שלכם שיש להם גמלה חודשית מעל לסכום מסוים. 
על רווחים מקופת גמל כזו תשלמו פחות מס הכנסה, אם בכלל.  

8. מיצוי זכויות
ייתכן שמגיעות לכם זכויות שעשויות להתבטא בהכנסה נוספת בגלל גילכם או מסיבות אחרות. בדקו ומצו אותן.

הקטנת הוצאות

1. ויתור על הוצאות שלטעמכם אינן חיוניות או דחיית ההוצאות
דוגמה: אם תחליפו רכב אחת לחמש שנים במקום אחת לשנתיים תקטינו בהרבה את ההוצאות. האם זה חיוני להחליף רכב כל שנתיים? בוודאי לא לכולם.

2. הקטנת עמלות וריבית על הלוואות ואשראי
זו תמונת הראי של ניהול השקעות שצוינה בסעף הקודם. אפשר וכדאי להקטין עמלות וריביות על אשראי.
כך למשל, אם יש לכם כרטיס אשראי מתגלגל ובמקום להשתמש בו תגלגלו אותו לפח זבל, קרוב לוודאי שתשלמו ריביות הרבה פחות גבוהות על האשראי.

3. לשלם פחות על פעולות פנאי
אתם יכולים לקבל לפעמים את אותן פעילויות פנאי או דומות להן בתשלום מופחת. 
כך למשל, המשרד לשיוויון חברתי נותן לקשישים הנחה גדולה לסרטים בימי שלישי. 
אחד מחבריי עובד כקריירה שנייה כמדריך טיולים. הוא מספר לי שהוא מארגן טייולים לגמלאים במחיר סמלי. גם ארגוני הגמלאים מארגנים נופשים וטיולים לגמלאים במחיר זול בהרבה מהמחיר הרגיל.

4. בנק זמן
העיקרון פשוט: במקום לשלם בכסף אתם משלמים בזמן. הצעתם שירות כלשהו ומישהו מחברי הבנק צרך אותו, נרשמו לזכותכם שעות. השעות שוות עבודה בחינם של מישהו מחברי בנק הזמן לטובתכם במקום תשלום שלכם על העבודה.
למשל: עזרתם למישהו לקרוא עיתונים בעברית. תוכלו להשתמש בזה לתיקון תריסים בביתכם בחינם על ידי חבר אחר בבנק הזמן.

5. מיצוי זכויות
ציינתי סעיף זה גם בהגדלת ההכנסות. נדמה לי שהוא יותר משמעותי בהקטנת ההוצאות. 
כך למשל, לגמלאים מגיעה הנחה משמעותית בארנונה על דירתם.
מגיע להם החזר לע ניכוי מס במקור על רווחים באפיקי השקעות מסוימים עד תקרת רווח קבועה וידועה. 
מגיעות להם הנחות ופטורים מתשלום על פעילויות פנאי והנחות על נסיעות בתחבורה ציבורית ועוד מספר רב של הנחות והטבות. 

לייעוצים בכלכלת המשפחה ובתכנון פיננסי למשפחות וליחידים לקראת פרישה ואחרי פרישה פנו אלי בטלפון: 054-4480616 

טיפולוגיה של עצמאים: החופשי

"שיעור באנטומיה של ד"ר טולפ", ציור של רמברנדט
מקור התמונה: ויקיפדיה

בפוסט הראשון בסדרה, מבוא לטיפולוגיה של עצמאים, תיארתי את הבעיות המהותיות של עצמאים. בפוסט השני, טיפולוגיה של עצמאים: עצמכיר, התייחסתי לבעיות אלה בהקשר של עצמאי שהוא גם שכיר.
בפוסט הרביעי, טיפולוגיה של עצמאים: הקלאסי, תיארתי עצמאי העובד לבד, כגון: בעל קיוסק, אינסטלטור, נהג מונית, חקלאי. 
עצמאים כאלה מועדים להיתקל בכל הבעיות של עצמאים, שעסקתי בהן בפוסט הראשון בסדרה.

פוסט זה עוסק בעצמאים הדומים לעצמאים קלאסים ולכן עלולים לחוות את אותם קשיים. ההבדל העיקרי בינם לבין העצמאים הקלאסיים הוא שהם בעלי מקצועות חופשיים.
מדובר ברופאים, עורכי דין, רואי חשבון, יועצי מס, כלכלנים עצמאים, אנשי הייטק וכיו"ב. 
אני כותב פוסט זה ממקום אחר ממה שכתבתי את הפוסט הקודם. יש לי לא מעט ניסיון אישי אחרי יותר מ-20 שנים של עבודה כמומחה מחשבים ומערכות מידע עצמאי.

מה מבחין בין העצמאי הקלאסי לעצמאי החופשי?
העצמאי החופשי הוא איש "צווארון לבן" בעוד העצמאי הקלאסי עשוי להיות איש "צווארון כחול".
החופשי לבוש בלבוש נקי ומהודר (אולי למעט חלק מאנשי ההיי-טק) - הקלאסי בבגדי עבודה.
החופשי עובד ממשרדו, מביתו או ממשרדו של הלקוח. הקלאסי מבצע עבודות שטח.

לא תמיד, אבל במקרים רבים, לעצמאי החופשי יש הכנסה לפחות סבירה בתקופות הרעות. 
כן אני יודע שיש בארץ מספר מופרז של עורכי דין וחלקם מתקשים להתפרנס, אבל לא זה המצב במקצועות חופשיים אחרים. 
חלקם מודעים יותר מהעצמאים הקלאסים לצורך לחסוך לפנסיה.
רובם צריכים לשכור לבד, או עם שותפים לדירה, משרד או קליניקה. זו הוצאה קבועה שצריך לשלם אותה גם כשאין הכנסות.

התחרות
זה קורה גם לעצמאים קלאסיים, למשל לבעל מכולת המתחרה בסופרמרקט, אבל זה קורה יותר לעצמאים חופשיים: הם מוצאים את עצמם מתחרים מול חברות העוסקות באותו תחום.
בעולם ובארץ יש מגמה של מיזוגים ורכישות. גם משרדי עורכי דין וגם פירמות רואי חשבון מתמזגות. בעולם של ראיית חשבון משרדים ישראליים הופכים לחלק מחברת רואי חשבון עולמית, למשל ברייטמן-אלמגור-זוהר הם חלק מ-Deloitte. גם ל-PWC יש נציגות ישראלית וזיו-האפט הם חלק מ-BDO.
לפי הויקיפדיה העברית זיו-האפט מעסיקה בארץ 1,200 עובדים. חשבו על רואה חשבון עצמאי שצריך להתחרות בה.

בתחום בו עסקתי, ייעוץ במחשבים ובטכנולוגיית מידע, מצאתי לא פעם חברות המעסיקות אלפי עובדים מתחרות איתי הקטן על פרויקט ייעוץ.

איך יכול להתמודד "עצמאי חופשי" מול חברה גדולה?
בפיסקה זו אתייחס לטכנולוגיית המידע. תשפטו לבד האם זה ישים גם למקצועות אחרים?

קיימות אסטרטגיות בסיסיות שונות להתמודדות. לכל אחת מהן תיוחד פיסקה בפוסט זה. בפיסקה זו אציג את הגישה של החברות הגדולות בתחרות מול "עצמאי חופשי".
החברות מנסות למנף את היתרון לגודל, המוצג על ידם באופנים הבאים (רשימה חלקית ולא ממצה):

1. המיתוג (Brand) של החברה
את החברה מכירים כמעט כולם. איש מקצוע בודד מוכר פחות.

2. היתרון לגודל
בדרך כלל החברות מדגישות את זה שיש להם מספר גדול של עובדים, נוכחות בארגון ובארגונים אחרים, מגוון רחב של תחומים בהם יש לחברה ידע וניסיון.

3. חוסר התלות באדם יחיד
נציגי החברות הם בדרך כלל מנומסים. הם לא יגידו שאני (או עצמאי אחר) יכול לעבור את הכביש ולהידרס או לחלות במחלה קשה, אבל הם כן יגידו: "מה תעשו אם היועץ או המומחה העצמאי יעלה למטוס ויעזוב את הארץ באמצע העבודה?"
בהיבט של ניהול סיכונים זהו נימוק שמשכנע מנהלים.


אסטרטגיית נישה או הצ'ופצ'יק של הצ'ופצ'יק
העצמאי בוחר להתמחות לעומק בתחום מאד צר. הוא אינו מתחרה מול החברות הגדולות הוא רק משלים אותן ונשכר לפעמים גם על ידן באותו תחום צר.
זהו מודל התחרות של קיוסק בסופרמרקט. למידע נוסף קראו: Vendors Survival Guide: Supermarket, Grocery and Kiosk.  


האיסטרטגיית ההתמודדות החזיתית 
בגישה זו מוכן העצמאי החופשי להתמודד מול חברה גדולה. כמו שלחברה גדולה יש יתרונות גם לעצמאי הקטן יש יתרונות. 

1. גמישות וזריזות  
כבר ניהלתי מכרזים חטעם ארגונים בתחום החומרה והתוכנה בהם חברה בינלאומית גדולה הפסידה לחברה בינלאומית הרבה יותר קטנה. 
הסיבה העיקרית בחלק מהמקרים הייתה חוסר גמישות. מטה החברה בחו"ל לא הסכים לגמישות בתנאים ובמחירים. המטה של החברה הקטנה יותר היה הרבה יותר גמיש.

דוגמה נוספת לגמישות וזריזות: העצמאי החופשי יכול להתחיל את העבודה מהיום למחר. בחברה זקוקים לאישורים של דרגים ניהוליים וגורמים מינהליים של כוח אדם וכספים.

2. אוביקטיביות וניטרליות
כיועץ עצמאי כולם ידעו שאיני מוטה לטובת ספק, יצרן או מוצר מסוים. בראש מעיניי טובת הלקוח. אני יכול לטעות בתום לב, אבל לא אינטרסים זרים ידריכו אותי.

כך ניצחתי חברה שמעסיקה אלפי עובדים במעין מכרז על ייעוץ בבחירת חבילת מוצרי אינטגרציה וניהול תהליכים בחברת תקשורת גדולה.

הצלחתי לשכנע את הלקוח שלי אין שום ניגודי אינטרסים והייעוץ שלי הוא ייעוץ שרק טובת הלקוח לנגד עיניי.

לעומת זאת למתחרה העיקרי שלי, חברת הענק, יש לא מעט אינטרסים:

א. הם גם רוצים לבצע פרוייקט של יישום והטמעה של המוצר שייבחר.

ב. הם מפיץ משני של חלק מהמוצרים המתחרים ולכן עשוי להיות להם אינטרס שייבחר מוצר שהם מפיצים.

ג. המומחיות והניסיון שלהם בחלק מהמוצרים גבוהה יותר מהמומחיות שלהם במוצרים אחרים.
לא במפתיע מדובר במומחיות גדולה יותר במוצרים שהם מפיצים ולכן גם ביצעו בהם פרויקטים.

3. רמה מקצועית גבוהה יותר
בפיסקה הקודמת לא נתתי לכם את כל ארסנל הנימוקים שלי. הנימוק הנוסף היה, שאני איש מקצוע עם יותר ידע, ניסיון והבנה באותו תחום מאשר עובד כלשהו של החברה הגדולה.

4.  האם איש מקצוע טוב של החברה יהיה זה שיעבוד אצלכם?
יש קצת הטיה בנימוק של: "מה תעשה אם הוא יעלה על מטוס ויעזוב את הארץ?"

בואו נניח שלחברה יש עובד אחד או שניים שהם ברמה דומה לרמתו של העצמאי החופשי. בטוח שהחברה תציג אותם במהלך תהליך המכירה. לא בטוח שהם יהיו אלה שיבצעו את העבודה.

נניח שאתם ארגון בגודל בינוני בישראל ובזמן שאתם מחפשים איש מקצוע כזה פונה אל החברה הגדולה בבקשה דומה גם יחידת מחשוב של צה"ל או יחידת המחשוב של בנק לאומי או בנק הפועלים.
קרוב לודאי שהמומחה יוצב בארגון הגדול יותר ולא אצלכם.

נניח שהוא כבר הוצב אצלכם אחרי שהחברה זכתה בייעוץ ועכשיו אותה יחידת מחשוב בארגון ענק רוצה ייעוץ באותו תחום ואומרת לחברה שהיא תזכה בייעוץ אם ורק אם אותו מומחה יבצע את העבודה.
במקרה הטוב הוא יישאר אצלכם בהיקף עבודה נמוך.

אני או עצמאי חופשי אחר יכול אולי לעלות על מטוס ולהיעלם (במקרה שלי זה בודאי לא היה קורה ללא הודעה מוקדמת של מספר חודשים) אבל גם המומחה היחיד של החברה יכול לא להיות זמין: מה קורה כשהוא עוזב את החברה ועובר לחברה אחרת או כשהוא מתפטר ועולה על מטוס ומהגר למדינה אחרת?
החברה אמנם תוכל להציב אדם אחר במקומו, אבל הפער במומחיות שלו בהשוואה לעצמאי חופשי עלול לפעמים לגרום לנזקים כבדים. 

5. "הסוס הטרויאני"
לא אחת ראיתי בארגונים חברה גדולה שזוכה בפרויקט קטן או ייעוץ המחייבים מומחיות. הם מציבים מומחה מהשורה הראשונה שמבצע עבודה איכותית ומרשימה בתחילת הפרויקט. 
העובד הזה הוא הסוס הטרויאני: הוא קובע את התעריף שיקבל עובד מטעם החברה. מהר מאד הוא מכשיר את מספר 2 או מספר 3 שרחוק מאד מרמתו. מי שממשיך בביצוע העבודה הוא מספר 2 או 3 או 4. המומחה מלווה אותו מרחוק בהיקף קטן, משום שהוא כבר עבר ללקוח הבא.

6. עלות
הלקוח אינו צריך לשלם על תקורה.


איסטרטגיית ה-CooPetition
בעברית זה נקרא שיתוף פעולה של מתחרים. לפעמים העצמאי החופשי מתחרה מול החברה הגדולה חזיתית ולפעמים הוא מתמודד ביחד איתה כקבלן משנה.

במגזר הציבורי בישראל לפעמים אין לעצמאי החופשי ברירה. המדינה הוציאה מכרזים וקבעה רשימת ספקים זוכים. העצמאי החופשי אינו יכול להיכלל ברשימה בגלל דרישות חובה להיקף מחזור עסקים ולמספר עובדים. 

יותר מפעם אחת פנו אלי ממשרדים ממשלתיים בבקשה שאבצע עבודת ייעוץ, שאני הייתי מסוגל לבצע אותה באופן סביר או יותר מסביר. קרוב לודאי שהספקים הזוכים במכרז לא היו מסוגלים להעמיד עובד שמסוגל לבצע את העבודה ברמה דומה.
האילוץ היה שאני אצטרך לבצע את העבודה כקבלן משנה של אחת החברות שזכתה במכרז.

יותר מפעם אחת פנו אלי חברות שנכללו ברשימת הזוכים במכרז ממשלתי והציעו לי לבצע את העבודה מטעמן כקבלן משנה.

יש לזה משמעות כלכלית: החברה גובה ממני או מעצמאי חופשי אחר אחוז מסוים מההכנסות, על אף שבחלק מהמקרים הערך המוסף היחיד שלה הוא עצם היותה ספק שנכלל ברשימת הספקים הזוכים.

למה עוד צריך לשים לב כשמפוטרים

נשים בסוף יום עבודה בשדות. ציור משנת 1887.
מקור התמונה: ויקיפדיה

היציבות התעסוקתית בשנים האחרונות הרבה יותר קטנה מאשר הייתה לפני כמה עשרות שנים. 

פעם מרבית השכירים עבדו באותו מקום עבודה במשך עשרות שנים כמעט ללא חשש מפיטורים.

היום קל למצוא את עצמכם מפוטרים גם אם אתם אנשי מקצוע מצוינים בתחומכם, שהמעביד שלכם מרעיף עליכם כל הזמן רק שבחים. זה לא תמיד אישי: מיזוגים, רכישות, משברים של החברה בה אתם עובדים, תחרות של חברות במדינות עולם שלישי ומדינות אחרות בהן שכר העבודה זול בהרבה.

גם במגזר הציבורי יש תהליכי הפרטה וייעול והביטחון התעסוקתי כבר לא מה שהיה פעם.

השורה התחתונה היא שרבים מוצאים את עצמם מפוטרים ממקום עבודתם לפחות פעם אחת במהלך שנות עבודתם.

המשבר בפיטורים

כמעט תמיד פיטורים הם משבר רגשי ופסיכולוגי. להלן כמה מרכיבים שכיחים למה שמרגיש המפוטר:

1. מה שהיה לא יהיה

בני אדם מתנהלים לרוב כאילו מה שהיה ימשיך להיות. תחת פרדיגמות שונות מהפרדיגמה הזו הרבה יותר קשה להתנהל.

כשקורה משבר לא צפוי, כגון: פטירה של בן משפחה, מחלה קשה שלכם או של בן משפחה, מוות של חבר, גירושים, הוצאה כספית גדולה ולא צפויה, הביטחון מתערער. הרי מה שהיה כבר לא יהיה. 

פיטורים זו וודאי דוגמה לערעור הביטחון בפרדיגמה זו ובכלל.

2. ערעור המעמד האישי

מעמדנו המקצועי הוא חלק ממקומנו בחברה: אנחנו עובדים, יש לנו עשיה בעבודה, עמיתים מנהלים וכפיפים לרוב מעריכים אותנו, יש פעילות חברתית בעבודה שאנחנו לא פעם חלק ממנה.

כן ואנחנו גם מרוויחים משכורת.

לאחר הפיטורים כל זה נעלם. יש סטיגמה של כישלון, לא בהכרח עם קשר למציאות כי יכול להיות שפוטרנו על לא עוול בכפינו. אולי אנחנו מתבישים לספר לסובבים שזה קרה.

3. כבר לא מפרנס את עצמו

המפוטר כבר אינו מרוויח כסף. כבר אינו יכול להוציא כסף בלי לחשוב על זה לפחות פעמיים. לחלק מהאנשים שאני פוגש וכן עובדים זה אולי הלך רוח מצוין, משום שהם מוציאים הרבה יותר מההכנסות. למפוטרים מתלווה לזה חוסר בהכנסות בכלל.

אם המפוטר הוא במקרה גבר שהיה המפרנס הראשי של משפחתו, לא פעם נפגע גם האגו: עכשיו הוא מרוויח פחות מאשתו. עכשיו אשתו היא המפרנסת העיקרית. עכשיו יש בושה כלפי הילדים.

אני ממש לא מזדהה באופן אישי עם הגישה הקצת שוביניסטית הזו, אבל יש כאלה שכך מרגישים.

אחד הביטויים לתחושה הזו, הוא בושה לקבל דמי אבטלה. כבר היו לי לקוחות בכלכלת המשפחה, ששלחתי אותם לקבל את דמי האבטלה המגיעים להם ונאלצתי להתמודד עם התנגדות לעשות זאת.

קשה לשכנע אותם שכמו שהם משלמים ביטוח רכב ותובעים את חברת הביטוח כשיש נזק, כך גם הם משלמים ביטוח לאומי בדיוק כדי שיוכלו לקבל דמי אבטלה.

4.  מה יהיה בעתיד?

הצד השני של המטבע של מה שהיה לא יהיה, הוא מה כן יהיה. אי הידיעה ואי-הוודאות גורמים ללחץ ולחששות.

יש כמובן הבדל בין איש היי-טק רווק בן 25, שפוטר משום שהסטארטאפ בו עבד נסגר, לבין פועל טקסטיל בן מעל ל-40, שצריך לפרנס ילדים והמפעל שלו נסגר משום שהחברה החליטה ליצר במפעל במדינה מתפתחת, שבה השכר נמוך הרבה יותר.

אם אתה מעל לגיל 60, אתה יכול לבחון האם הפיטורים שלך הם לא בעצם פרישה מוקדמת מעבודה בעל כורחך. 

פעולות כלכליות חיוניות שצריך לבצע מיד אחרי הפיטורים

למרות המשבר האישי והרגשי, שתואר לעיל, אין מנוס מהתמודדות עם המצב החדש. דחיינות לא תועיל ובחלק מההיבטים עלולה לגרום לנזק גדול ואפילו לנזק בלתי הפיך. בפסקאות הבאות אציג כמה דברים בהם חייבים לטפל מיד.

להמשיך להפריש לביטוח הכלול בקרן הפנסיה/ביטוח מנהלים

לעובדים רבים אין ביטוח מעבר לביטוח המהווה חלק מההפרשה לקרן הפנסיה או ביטו המנהלים. הם אינם מודעים לכך שכשהם אינם משלמים את הפרמיה ל-Risk (החלק הביטוחי של קרן הפנסיה/ביטוח המנהלים) הם מאבדים את הביטוח.

מדובר בתשלום חודשי נמוך יחסית. כשנמצאים במשבר גדול, כפי שתואר בפסקאות לעיל, לא חושבים על אובדן הביטוח. חושבים על ההוצאה הכספית כשאין הכנסות.

גם כשחושבים שקשה להוציא עוד כסף ללא הכנסות מעבודה ונוטים פסיכולוגית לוותר על זה או לדחות את זה, אסור לעשות זאת.

גם לכם יכול לקרות מה שקרה לאלמנתו של אדם שפוטר ונפטר ולא בהכרח יהיה במקרה שלכם Happy End עצוב, אבל מעט פחות ממה שהיה יכול להיות, כפי שתואר בכתבה הבאה של עו"ד חיים קליר: ביטוח של נפטר בוטל - וגם הקצבה לאלמנתו.

לא למשוך פיצויים

הנטיה הטבעית היא למשוך פיצויים, בלי לשלם מס, על מנת לעבור את התקופה הקשה.

ההמלצה שלי ושל כל המומחים היא: למשוך פיצויים רק כמוצא אחרון בלית ברירה. משיכת הפיצויים עלולה להקטין את גובה הפנסיה שלכם בעשרות אחוזים. לפעמים בשליש. לפעמים אפילו יותר.

להמשיך להפריש לפנסיה (במקרים מסוימים)

אם אתם חוסכים לפנסיה בתכנית ותיקה בתנאים טובים, כנראה שחשוב להמשיך להפריש לפנסיה גם אם פוטרתם. כך למשל, אם יש לכם ביטוח מנהלים עם מקדם המרה מובטח, כדאי לכם להמשיך לחסוך. אם זו תכנית שהתחילה בשנת 1990 או לפניה, יש לכם גם תשואה מובטחת.

הבעיה היא שאם בצוק העיתים של הפיטורים, תחסכו את התשלום השוטף, הפוליסה הזו עלולה להיות מסולקת. בלשון פשוטה ולא מקצועית, כבר לא תוכלו להפקיד בה כסף. במקום העבודה החדש תצטרכו לפתוח חיסכון פנסיוני חדש בתנאים הרבה פחות טובים.
הפנסיה החודשית שלכם עלולה להיות קטנה במאות שקלים או אפילו באלפי שקלים, בהשוואה להמשך חיסכון פנסיוני בתכנית היותר טובה בה אתם חוסכים.

לקחת דמי אבטלה

כמו שאתם פונים לחברת ביטוח בנזקי צנרת שביטחתם בדירה או במקרה של פגיעה ברכב או ניתוח שנכלל בביטוח הבריאות שלכם, כך עליכם לפנות למוסד לביטוח לאומי על מנת לקבל דמי אבטלה כשפוטרתם.

התשלום החודשי שלכם למוסד לביטוח לאומי גם הוא ביטוח. שם המוסד: המוסד לביטוח לאומי מעיד על כך.

לתכנן מחדש הכנסות והוצאות

ברור שאי אפשר להמשיך להוציא תא אותם סכומי כסף שהוצאתם לפני הפיטורים. כפי שהבנתם בסעיפים קודמים, יש סעיפים שלא משתלם לחסוך בהם, אבל יש הרבה יותר סעיפים בהם אפשר וכדאי לחסוך.  

לחפש עבודה

ברוב המקרים זה סעיף חשוב. לפעמים זה יותר מורכב כי צריך לחפש עבודה אחרת בתחום אחר או בסטטוס של עצמאי במקום של שכיר.
לפעמים מציאת עבודה זמנית או עבודה בהיקף חלקי לתקופת ביניים חשובה לא רק מבחינת המאזן החודשי, אלא חשובה יותר בהיבט של "המשבר בפיטורים" (ראו פיסקה קודמת) והיא יכולה לעזור למפוטר להגיע למצב שבו יהיה לו קל יותר למצוא עבודה חדשה מתמשכת.  

טיפולוגיה של עצמאים: הקלאסי

נהגת מונית ישראלית
מקור התמונה: ויקיפדיה

זהו הפוסט השלישי בסדרת הפוסטים המסווגת עצמאים. קדמו לו: מבוא לטיפולוגיה של עצמאים וטיפולוגיה של עצמאים: העצמכיר.

העצמאי הקלאסי הוא אדם העובד בדרך כלל לבד בעסק שלו. הוא יכול להיות בעל קיוסק או בעל מכולת, סנדלר, אינסטלטור, שיפוצניק, חקלאי, טכנאי מדיחי כלים, נגר ועוד לא מעט מקצועות שתעלו על דעתכם.

בדרך כלל עצמאי מסוג זה עובד לבד. לפעמים יש לו שיתופי פעולה נקודתיים עם עמיתים או עם בעלי מקצועות משלימים.

עצמאים כאלה מועדים להיתקל בכל הבעיות שהזכרתי בפוסט: "מבוא לטיפולוגיה של עצמאים".
בפוסט זה אתמקד בכמה נושאים שעלוליים להיות נקודות תורפה חריפות שלהם.

חיסכון לא מספיק לפנסיה
זו אולי הבעיה הקשה ביותר של עצמאים מסוג זה. לא קל להם להפריש סכומים קבועים לפנסיה בגלל אי-יציבות ההכנסות. 
בטוח שבחודשים רעים הם אינם מפקידים לחיסכון הפנסיוני. 
לגמרי לא בטוח שבחודשים טובים הם זוכרים או רוצים להפקיד לחיסכון לפנסיה.
גם כשהם מפקידים כנראה שהם לא יודעים לערוך תחשיב נכון של הסכום הנדרש לחיסכון פנסיוני ומוטים כלפי מטה. 
כשל העתיד פועל עליהם בדיוק כפי שהוא פועל על קבלת החלטות של אחרים: חושבים יותר על ההווה ופחות על העתיד.

לא פעם זה נגמר בכך שבחודש דצמבר רואה החשבון שלהם או יועץ המס שלהם, אומר להם מהו הסכום המקסימלי להפקדה שמזכה אותם בהטבות מס. הם מפקידים בדיוק את הסכום הזה לפנסיה.
זהו כמובן סכום קטן בהרבה מהסכום שהם צריכים להפקיד על מנת שתהיה להם פנסיה סבירה. אל תאשימו את רואה החשבון או יועץ המס הוא לא יועץ פנסיוני ולא אמר דבר וחצי דבר על המידה בה ההפקדה מתאימה לצרכים הפנסיוניים שלהם.

זה אולי ישתנה בקרוב, אם יתממש חוק חובה של הפקדות עצמאים לפנסיה. לחלק מהם זה יהיה מעט מדי ומאוחר מדי.

אין "חומות סיניות" בין העסק לניהול כלכלת המשפחה
ערבוב בין הוצאות והכנסות העסק לבין הוצאות המשפחה הוא מתכון להתנהלות כלכלית לא מוצלחת של המשפחה וגם של העסק. בלוג זה עוסק במשפחה ולא בעסק. 
כאשר מדובר בעצמאי קלאסי, יש יותר סיכוי שיהיה חשבון בנק אחד לעסק ולמשפחה, כלומר: ללא "חומות סיניות".

גם כשיש חשבונות בנקים נפרדים הפיתוי לערבב ביניהם יותר גדול. לוקחים קצת כסף שזקוקים לו לעסק בתקופה רעה ומתכוונים להחזיר אותו לחשבון המשפחה.
האוברדרפט גדל ולהחזיר את הכסף שוכחים או שפשוט אין כי התקופה הרעה נמשכת.

לכיסוי הוצאה גדולה בעסק, למשל: חקלאי שצריך לקנות טרקטור, אישתו, שעובדת כשכירה, לוקחת הלוואה ושוב ערבבנו בין הניהול הכלכלי של המשפחה ושל העסק.

זה יכול לעבוד גם בכיוון ההפוך: להוצאה כלכלית גדולה שהמשפחה לא נערכה אליה נכון מראש לוקחים כסף מחשבון העסק והעסק נכנס לקשיים.  

שימו לב לכך שעצמאי מטיפוס אחר, המנהל עסק משותף עם עצמאים אחרים, פחות מועד לחוסר הפרדה בין ההתנהלות הכלכלית של העסק והמשפחה.   


חיסכון לטווח קצר או בינוני
ליתר דיוק חוסר חיסכון או חיסכון לא מספיק לטווח קצר ובינוני. קצת דומה לסעיף הקודם של חיסכון פנסיוני: אי אפשר לחסוך באופן קבוע בגלל חוסר יציבות ההכנסות. כשאין מספיק הכנסות לא חוסכים. כשיש לא תמיד זוכרים לחסוך.

כשיש הוצאה בלתי צפויה, בבית או בעסק, אין ממה לשלם אותה.

תכנון הוצאות עתידיות
יש גם הוצאות גדולות יחסיות שהן צפויות, למשל: בר מצווה לילד או צורך של נהג מונית להחליף את המונית במונית חדשה.
גם במתכונת העבודה של עצמאי מסוג זה, צריך לתכנן מראש וליערך בהתאם, אבל זה הרבה יותר קשה.
כשמשהו קשה, יש כאלה שדוחים אותו או נמנעים ממנו ומקווים ש"יהיה בסדר". זהו שלא.
אם לא נערכים מראש, זה יכול להסתיים לא טוב.

טיפולוגיה של עצמאים: העצמכיר

חשמלאי מתקין חוטי חשמל בטנסי בשנת 1942
מקור התמונה: ויקיפדיה

עצמכיר היא מילה שהמצאתי ומתארת אדם שהוא גם עצמאי וגם שכיר.

בפוסט הקודם מבוא לטיפולוגיה של עצמאים הבאתי פרספקטיבה של התפתחות העבודה כעצמאים בפרספקטיבה של זמן. במסגרת זו הצגתי תחזית מקובלת לפיה בעתיד צפויה העסקה גמישה יותר ושכיחות גדולה יותר של שילוב עבודה כעצמכירים. 

שילוב של עבודה כשכיר וכעצמאי נותן מענה מסוים לבעיות שהוצגו בפוסט הקודם.
החלק של העבודה כשכיר נותן מידה מסוימת של יציבות בהעסקה, מבטיח הכנסה מסוימת קבועה, הפרשה פנסיונית ומענה חלקי למצב של פיטורים מעבודה כשכיר.

הוא אינו חוסך את הצורך של פעילות מתמשכת מול רשויות כמו מס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי. לפעמים הוא עלול אפילו להפוך אותה למורכבת יותר.

שאלה של מינון
עצמיכירם עשויים להיות שונים מבחינת החלק היחסי של העבודה כעצמאי והחלק היחסי של עבודה כשכיר. 
המינון עשוי לנוע מאדם שעיקר עבודתו היא כשכיר ועד לאדם שעיקר עבודתו כעצמאי. 
כך למשל, מרצה באוניברסיטה הנותן ייעוץ כעצמאי בתחום התמחותו הוא דומה יותר לשכיר. גם חשמלאי, העובד בארגון בהיקף של משרה מלאה, ובנוסף לכך מבצע עבודות חשמל כחשמלאי עצמאי, קרוב יותר לשכיר.

אותם עיסוקים יכולים להיות גם כשעיקר העבודה היא כעצמאי. כך למשל, מומחה מקצועי בעל תואר דוקטור, העובד כעצמאי וגם עובד כמרצה שכיר בהיקף נמוך במכללה הוא בעיקר עצמאי.
גם חשמלאי עצמאי שמועסק בהיקף קטן כחשמלאי שכיר של חברה קטנה הוא בעיקר עצמאי.

השלכת המינון על התנהלות כלכלית
ככל שהחלק השכיר של עבודת העצמכיר גדול יותר, הוא יכול להתנהל יותר דומה לשכיר. 
הוא יכול להניח שיש לו הפרשה סבירה של המעביד לחיסכון פנסיוני ולקרן השתלמות.
הוא יכול להסתמך על כך שאם יפוטר, יקבל דמי אבטלה ופיצויי פיטורין בסכום משמעותי. 
הוא יכול להסתמך על ימי חופשה ומחלה.
סוגיה כלכלית חשובה היא: מה עושים עם תוספת ההכנסה הלא יציבה כעצמאי? ברוב המקרים התשובה שלי תהיה שאפשר לחסוך לפחות את חלקה.

ככל שהחלק העצמאי בעבודתו של העצמשכיר גדול יותר עליו להתנהל יותר דומה להתנהלות של עצמאי.

כעצמשכיר, שעיקר עבודתו היא כעצמאי, יבוא אלי לייעוץ בכלכלת המשפחה, אתמקד בנושאים הבעיתיים לעצמאים, שצוינו בפוסט הקודם. 
נדון גם במה עושים עם ההכנסות הנוספות כשכיר וביתרונות שמעניק לו שילוב העבודה גם כשכיר. יכול להיות שנתמקד גם בחסרונות במקרים שבהם העבודה כשכיר מאטה את התפתחות העסק העצמאי.