יום שני, 11 במאי 2020

המשבר הכלכלי: תשובה לא לבד - איך צריך להתמודד?

יצחק תשובה מקור התמונה: ויקיפדיה

המשבר הכלכלי, שלאחר הקורונה או במקביל אליה, יהיה כנראה המשבר הכלכלי החמור ביותר שהיה במדינת ישראל.
הקשיים העצומים, שלא לומר סף של פשיטת רגל, של החברות של איש העסקים יצחק תשובה הם כנראה רק הסנונית הראשונה. הבעיה היא שזו אינה סנונית המבשרת את האביב, אלא סנונית המבשרת דברים הרבה פחות נעימים.

יש גם סיבות תלויות קורונה למשבר הזה: חברת דלק שבבעלותו של תשובה מפסידה משום שבהסגר קונים הרבה פחות דלק. זוהי גם סיבה לירידה גדולה במחירי הנפט בעולם. 
לא כל חברות הדלק נמצאות בקושי כל כך חמור. זה דומה למה שקורה למשפחות: מי שנקודות המוצא שלו הייתה פחות טובה סובל מיותר קשיים ממי שנקודות הפתיחה שלו הייתה טובה.

החברות של תשובה במשבר למרות מתנה גדולה, שקיבל ביחד עם החברה האמריקאית נובל אנרג'י, מבנימין נתניהו ומשטייניץ, על חשבון משלם המיסים הישראלי. 
מדובר בהסכם ארוך טווח שעל פיו ממשלת ישראל קונה מהם גז במחיר, שהיום כבר ברור שהוא גבוה בהרבה ממחיר הגז בשוק החופשי. 
אפרופו הסיפא של כותרת פוסט זה, זה בדיוק הזמן לברר האם יש סעיפים בהסכם המאפשרים לממשלת ישראל לבטל אותו, למשל בגלל כוח עליון כמו מגפה?

אם יש סעיף כזה, צריך לנצל אותו. 
אם אין סעיף כזה, כדאי לברר מדוע אין. כדאי גם לחשוב מה קורה אם תשובה כבר לא יהיה הבעלים של החלק שלו בשותפות. 


נתניהו וכחלון בתפקיד הנער שבבדיחה


בבדיחה ישנה פונה נער אל אביו ומבקש ממנו: "תן לי 100 שקל אבל תיתן לי רק 50 שקל".
האב אינו מבין מה רוצה הבן. 
לשאלתו מסביר הבן: "אחרי שתיתן לי 50 שקלים במקום 100 שקלים, אני אהיה חייב לך 50 שקלים. אתה תהיה חייב לי 50 שקלים משום שקיבלתי ממך 50 שקלים במקום 100 שקלים אז אף אחד לא חייב לשני".

זהו בדיוק המענק של 500 שקלים שנתניהו וכחלון נתנו להורים לילדים, לאזרחים ותיקים ולקבוצות אוכלוסייה נוספות. 
אותם אזרחים הם כמו האב שבבדיחה: אנחנו נשלם את ה-500 שקל יותר וגם נשלם יותר.


ערבות להלוואות לעסקים קטנים


עצמאים ועסקים קטנים ובינוניים נפגעים יותר מאחרים. 
כמו הרבה מדינות מפותחות, גם מדינת ישראל נותנת ערבות להלוואות לעסקים קטנים ובינוניים.
ההבדל הוא שהבנקים במדינות אחרות מוכנים להעמיד את ההלוואה לעסקים והבנקים בישראל לא נותנים הלוואה במקרים רבים. 

האם שוב הבנקים הם אויבי העם?
התשובה היא שלילית. החשש הגדול של כל נותן הלוואה הוא שלא יחזירו לו אותה. בעיתות משבר החשש הזה גדול יותר. זו הסיבה לכך שהריביות על הלוואות עולות במשבר הקורונה. 

כשהמדינה נותנת ערבות להלוואה החשש מאי-החזר ההלוואה הרבה יותר קטן: אם הלווה לא יוכל להחזיר, המדינה תחזיר במקומו. 
הבעיה היא שערבות המדינה בישראל היא רק ל-15% מההלוואה. במדינות מפותחות אחרות הערבות מגיע ל-60% ולפעמים אפילו ל-80%. 

חל"ת ואבטלה


בהרצאת זום העריך, מתן חודרוב, הכתב הכלכלי של ערוץ 13, שעל פי ניסיון העבר, 20% מאלו שהוצאו לחל"ת יפוטרו. 
גם 20% מבטאים משבר כלכלי עמוק. 
איני יודע האם חודרוב צודק בהערכתו או לא. נדמה לי שאם הוא טועה הוא טועה לכיוון של הערכת חסר.

ענפים שלמים, כמו תעופה ותיירות, לא יחזרו לפעול בהיקף המתקרב  להיקף שלפני הקורונה, למשך הרבה זמן. 
עובדים שהוצאו לחל"ת יפוטרו. 
זה נכון גם לגבי תרבות הפנאי והספורט. לא נראה לי שמסעדות ובתי קפה יהיו מלאים, למעט הזמנות למשלוחים או לאיסוף עצמי. קשה לראות את התחבורה הציבורית מתקרבת להיקף של אותה תחבורה טרום הקורונה.
על חברות דלק ותחנות דלק כבר דיברנו בתחילת הפוסט. 
כבר אמרנו שהעסקים הקטנים והבינוניים בצרות. לא כל העובדים בחל"ת בעסקים כאלה יחזרו לעבוד ואם יחזרו לא בהכרח באותו היקף. 
גם במגזרים אחרים לא הגיוני לצפות שכל החלת"ניקים יחזרו לעבוד. 

צפויה העלאת מיסים


עוד לפני הקורונה דובר על גרעון גדול בישראל שיש צורך לטפל בו. בין המומחים שקראתי הייתה תמימות דעים: אין ברירה אלא להעלות מיסים כמו: מס הכנסה, מע"מ ומס רכוש. 
הקורונה רק החריפה את המצב: למדינה יש פחות הכנסות ויותר הוצאות. 
עסקים וחברות שלא פועלים או פועלים חלקית משלמים פחות מיסים. 

כשיעלו את המיסים יהיה קשה יותר לעסקים קטנים ובינוניים ולעצמאים, שממילא קשה להם. 
גם לשכירים המשלמים הלוואות ומשכנתאות עלול להיות קושי רב יותר. 

איך מתמודדים?


כמו בכל משבר, מדינות שמתנהלות בשקיפות ודואגות לטובת אזרחיהן מתמודדות טוב יותר.  
ראינו את זה בהתמודדות עם הקורונה. מדינות כמו ניו זילנד ומדינות סקנדינביה התמודדו טוב יותר ממדינות מערביות המתנהלות טוב פחות. 
הדוגמה הבולטת היא השוואה בין גברת מרקל בגרמניה, המתנהלת באופן שקוף וענייני ומשתפת מומחים בתהליך ההחלטה, לבין ארצות הברית בה מנוהל המשבר לפי גחמות אישיות של דונלד טראמפ. עיקר דאגתו היא לאינטרסים אישיים ופוליטיים שלו. 
למזלה של ארצות הברית, למדינות ארצות הברית יש עצמאות מסוימת והנשיא אינו יכול לכפות על השלטונות המקומיים את כל רצונותיו. 

שחיתות היא מתכון בדוק לחוסר הצלחה בהתמודדות.  
דוגמה אישית של המנהיגים היא מסר לאזרחים הפשוטים.


חלק מהאתגרים של מדינת ישראל


1. פחות שחיתות


רמת השחיתות בישראל היא גבוהה יחסית. הביטוי החיצוני לשחיתות הוא בדוגמה האישית. 
במדינות מושחתות פחות קורים הדברים הבאים במשבר הקורונה ובמשבר הכלכלי:

א. נבחרי ציבור מוותרים על חלק משכרם. בישראל מעלים את שכרם

ב. מספר השרים קטן יחסית.
בישראל הגדילו את מספר השרים ואף הוסיפו סגני שרים משיקולים פוליטיים ולא משיקולים ענייניים.

ג. מי שחשוד בפלילים או אפילו אחראי מיניסטריאלית ללא חשד אישי עזוב את תפקידו.
בישראל הימנעות מהעמדה לדין או דחייתה הם גורם חשוב בהתנהלות ראש הממשלה והממשלה כולה.
שיקולים פוליטיים ואישיים קודמים לדברים אחרים חשובים יותר. יש דימיון מסוים לארצות הברית של טראמפ. 

2. קיצוצים תקציביים


כשיש פחות הכנסות יהיה צורך לקצץ בהוצאות. השאלה היא האם יקצצו עניינית בהוצאות פחות הכרחיות או שהפוליטיקה תוביל לקיצוצים רוחביים או לקצוצים בנושאים חשובים אבל שפחות מקדמים פוליטיקאים? 


3. "תפוח האדמה הלוהט" שאי אפשר כבר לא לגעת בו


במשבר כזה אי אפשר המשיך לממן כל צעיר חרדי, שמעדיף לימוד בישיבה על פני עבודה. 
האם יגעו בנושא הזה שחיוני לגעת בו אבל מבחינה פוליטית לא נוח לגעת בו? 




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

בחירה בין אפשרויות: בחירה אינטואיטיבית או בחירה רציונלית?

  פוסט זה כמו רבים מקודמיו מתייחס לספרו של דניאל כהנמן " לחשוב מהר לחשוב לאט ".  בשונה ממרבית הפוסטים הקודמים על תכנים שקראתי בספ...