העיתון TheMarker פרסם כתבה שכותרתה תעשיית הגולגולות בהיי-טק: החצר האחורית של הענף הכי נקי במשק. בכתבה נדון מצבם של עובדי הקבלן בתחום ההי-טק בעיקר במגזר הציבורי.
העיתון ראיין כמה עובדי מיקור חוץ בתחום ההי-טק ואת ידידי ישראל פטשניק, לשעבר סמנכ"ל מערכות מידע ותקשוב בחברת קוקה קולה, שתיאר את ניסיונו כמנהל בארגון המעסיק עובדים כאלה. מניסיוני אני יכול להבטיח לכם שמה שישראל מתאר אינו ייחודי לחברת קוקה קולה.
היות שלי יש ניסיון רב בנושאי מיקור חוץ, חשבתי להתייחס בפוסט זה לכמה היבטים שלא נדונו בכתבה.
הניסיון שלי בנושא זה הוא מכמה זוויות שונות:
1. מעורבות במכרזים למיקור חוץ מצד הלקוח (הכנת מכרז, בדיקת המכרז ובקרה על ביצועו על ידי הספקים הזוכים)
2. הכנת מענה למכרז מצד חברות הניגשות למכרזים כאלה או ייעוץ לחברה הניגשת למכרז כיצד להיערך אם וכאשר תזכה במכרז.
3. כעובד שהיו מצבים בהם הועסקתי אצל לקוחות באמצעות חברה העוסקת במיקור חוץ.
אבל לפני ש"נקפוץ למים הקרים" קצת פרופורציות ננסה להבין באמצעות דוגמה את המשמעות של להיות עובד קבלן שאינו איש הי-טק.
התפטרות מעבודה
באחד מהייעוצים שעשיתי למשפחה של עולים מאתיופיה התברר לי שהבעל התפטר מעבודתו כמאבטח ולא קיבל פיצויים על אף שעבד מספר שנים באותה החברה.
עד כאן הכל תקין: המעביד אינו חייב לשלם פיצויים לעובד שהתפטר ולא פוטר על ידו (על אף שחלק מחברות ההי-טק כן מעבירות את כספי הפיצויים לידי עובדים מפוטרים שאינם עוברים לעבוד בחברה מתחרה).
כשנכנסים קצת יותר לעומק מתברר כי האיש, נשוי ואב לילדים, ביקש מהחברה הקבלנית לא לעבוד במשמרת אחה"צ-ערב על מנת שיוכל להיות עם ילדיו הקטנים. הוא הביע נכונות מלאה לעבוד בשעות הבוקר ובשעות הלילה.
במאמר מוסגר, בעבודה במשמרות, בדרך כלל, עובדים מעדיפים עבודה במשמרת בוקר. ההעדפה השנייה היא משמרת אחה"צ-ערב והמשמרת הכי פחות רצויה היא משמרת לילה.
לאחר שהחברה שמעה את בקשתו התרחשו, לפי דבריו, שני דברים:
1. בשונה מהמצב קודם, הוא שובץ באופן עקבי דווקא למשמרת אחה"צ-ערב בה הוא ביקש שלא להיות משובץ.
2. מקום השמירה שלו שונה ממקום יחסית קרוב למקום מגוריו למקום הדורש נסיעה של כמה עשרות ק"מ.
הרושם שקיבלתי, בהנחה שדבריו של האיש נכונים, שהייתה כאן הרעת תנאי עבודה. עובד המתפטר במקרה של הרעת תנאי עבודה זכאי לפיצויים.
אינני משפטן ולכן יעצתי לו לפנות לעמותת טבקה. עמותה הראויה לכל שבח שמטרתה שוויון וצדק לעולים מאתיופיה. בעמותה פועלים בהתנדבות ללא תמורה עורכי-דין, שבוודאי יוכלו לדעת טוב ממני האם מדובר במקרה של הרעת תנאי עבודה.
לכאורה נראה שהחברה הקבלנית ניצלה לרעה את חולשתו של העובד, שנבעה מהעסקתו בתפקיד לא מקצועי שבו קל למצוא מחליף ומהיותו עולה חדש שבא מתרבות שונה ולכן קרוב לוודאי אינו יודע מה הן זכויותיו.
באמצעות התפטרותו במקום פיטוריו רצתה החברה הקבלנית לחסוך תשלום של הפיצויים לעובד.
האם תסריט דומה עשוי להתרחש גם לעובד קבלן יליד הארץ העובד בתפקיד בכיר תחום המחשוב? מסופקני.
קצת סדר במושגים
לדעתי מיקור חוץ (Outsourcing) אינו העסקת עובד או מספר עובדים מטעם חברה חיצונית.
מיקור חוץ הוא התקשרות בין ארגון לבין ספק חיצוני האחראי על נושא או תחום שלם שבדרך כלל אינו בליבת העסקים של הארגון. כך למשל ניתן להעביר את הנושא של Contact Center לחברה חיצונית.
חברות רבות בארה"ב העבירו את הטיפול בנושא זה למרכזים בהודו. עלויות כוח האדם זולות הרבה יותר אבל לא תמיד ניתן לקבל את השרות המתאים, גם אם ההודים העובדים שם הם בעלי ידע מספיק בשפה האנגלית.
בחלק מהמקרים ניתן לשתף Contact Center אחד למספר חברות קטנות. ספק מיקור החוץ רוכש את התוכנה, ציוד הטלפוניה והחומרה היקרים הנדרשים ומחלק את העובדים לקבוצות שכל אחת מהן עובדת עבור ארגון אחר. היתרון הוא בחיסכון בעלויות התשתיות שלמעשה מתחלקות בין מספר ארגונים.
דוגמה אחרת היא תשתיות מחשוב: העברת אחריות לתחום זה לספק מיקור חוץ פירושה טיפול של הספק בתפעול שוטף, ניתוח קיבולת, הרחבות ושדרוגים,תהליכי רכישת תוכנה וחומרה וכיו"ב. הלקוח מרוויח את הידע והניסיון של ספק מיקור החוץ שמבצע מיקור חוץ דומה במספר רב של ארגונים. ספקים מובילים מעבירים לעובדים מידע על Best Practices שגובשו בעקבות ניסיונם.
הדוגמה הקלאסית של מיקור חוץ בתחום המחשוב היא העברת האחריות הכוללת על מחשוב לספק חיצוני. בדרך כלל מדובר על התקשרות ארוכת טווח אליה צריך להתייחס כמו אל חתונה: בשני המקרים שני הצדדים המעורבים בחרו בשותפות משמעותית ביניהם ובשני המקרים כל צד צריך לדעת על מה ומתי לוותר על מנת שהשותפות תהיה לטובת שני הצדדים.
העסקת עובד חוץ בודד או מספר רב של עובדי חוץ בתחום המחשוב היא משהו לגמרי שונה ממיקור חוץ. בעגה המקובלת זה מכונה בשם הלא סימפטי גולגלות. מדובר במעין שכירי חרב כמו אצל מועמר קדאפי או להבדיל ליגיון הזרים הצרפתי. ההבדל היחיד הוא שכאן מדובר בשכירי מקלדת ועכבר ולא בשכירי חרב.
כמו שכירי חרב הנאספים מארצות שונות גם במקרה זה עשויים עובדי החוץ לעבוד מטעם חברות שונות. בשונה ממיקור חוץ אין נושא או פרויקט באחריות ספק כוח האדם. צוות טיפוסי המטפל בנושא או פרויקט יכול לכלול עובדים מכמה חברות בצד עובדים של הארגון.
ההתקשרות בין ספק כוח האדם לבין הלקוח היא טקטית: הספק נותן איש מקצוע (או מספר אנשי מקצוע) בעל יכולות וכישורים מוגדרים לביצוע מטלה ספציפית.
ומה לגבי העובד המועסק על ידי גורם חוץ?
עד כה עסקתי בנושא עובדי קבלן ועובדי מיקור חוץ מזווית של הארגון ומזווית של ספק השירות.
מה עם העובדים? כפי שכבר נוכחתם לדעת, אם קראתם את המאמר ב TheMarker, יש עובדים המרוצים ממצבם כעובדי קבלן ויש כאלה שאינם מרוצים.
העובדה שעובד מרוצה או אינו מרוצה לא בהכרח מבוססת על חשיבה רציונלית. לא אחת נתקלתי בעובדי מחשוב קבועים בארגון שהרגישו מקופחים משום שעובדי הקבלן מרוויחים יותר.
הם כמובן הסתכלו רק על הברוטו או הנטו בתלוש המשכורת ולא התחשבו בכמה גורמים משמעותיים בהם בדרך כלל יש יתרון לעובדי הארגון ביחס לעובדי קבלן, למשל:
1. ביטחון תעסוקתי
2. הפרשות לפנסיה
3. מספר שעות העבודה ביום
4. ימי חופשה
5. ימי מחלה
6. הטבות חבויות כגון: תנאים מועדפים בניהול חשבון בנק, הנחות משמעותיות בביטוח בגין ביטוחים קבוצתיים, מבצעים, נופשונים מוזלים בארץ ובחו"ל, קורסים והשתלמויות ועוד.
מעבר לעובדה שעל עובדי חוץ כמעט תמיד החברה המעסיקה מרוויחה אחוז משמעותי משכרו, מצבו של העובד עשוי להיות שונה בסוגי העסקה שונים שיפורטו להלן.
עובד מיקור חוץ
מצבו של עובד מיקור חוץ, על פי ההגדרה בפוסט זה, אינו רע.
ההתקשרות בין החברה בה הוא עובד לבין הארגון היא ארוכת טווח.
האחריות על הצלחת הפרויקט או התחום היא של מעסיקו של עובד החוץ ולכן ברוב המקרים העובד הוא עובד לכל דבר של חברת תוכנה או שירותי מחשוב מקצועית.
הוא נהנה בדרך כלל מיציבות תעסוקתית ומתנאים נלווים טובים יחסית.
נכון אם נמשיך את האנלוגיה של חתונה לפעמים גם מתגרשים ואפילו לפעמים אחרי פרק זמן קצר.
אם הלקוח וספק מיקור החוץ יפסיקו את ההתקשרות ביניהם יציבות העסקתו יכולה להיפגע.
עד כמה אירוע כזה משמעותי לעובד? זה תלוי במכלול רחב של גורמים הקשורים לעובד ספציפי, לארגון המעסיק ולהיבטים נוספים.
אם ניקח לדוגמה עובדת חרדית אם למספר רב של ילדים קטנים בירושלים, מאד ייתכן שספק מיקור החוץ יתקשה להציע לה משרה חלופית: השוק בירושלים קטן יחסית וסביר להניח שכאם לילדים קטנים תתקשה לסוע לעבודה בתל-אביב והערים הסובבות אותה.
לעומת זאת, רווק צעיר בן 25 שהופסק מיקור החוץ בו הועסק בתל-אביב, יכול לקבל הצעות חלופיות לתעסוקה מהמעביד הנוכחי שלו.
מרבית שוק המחשוב בארץ הוא באזור המרכז לו לא צריכה להיות בעיה לסוע גם למקומות רחוקים יותר.
בהקשר זה קיים הבדל משמעותי בין ארגון פרטי שבו יש מיקור חוץ בתחומי המחשוב ומערכות המידע לבין ארגון ציבורי.
בארגון פרטי ההתקשרות עשויה להיות כמו נישואים מוצלחים: התקשרות לשנים רבות ואפילו התקשרות שאינה תחומה בזמן.
על הסקטור הציבורי חל חוק חובת המכרזים המשמעות היא שאחת למספר שנים חייב הארגון לעשות מכרז לבחירת ספק מיקור חוץ חלופי. לא בהכרח ספק מיקור החוץ הקיים זוכה במכרז, גם במקרה שהלקוח מרוצה. לפעמים מספיק שספק אחר יציע מחיר נמוך משמעותית על מנת שיזכה.
במקרה זה מתערערת היציבות העסקית על לא עוול בכפו של אף אחד מהמעורבים הישירים: הלקוח, הספק והעובד.
זה דומה לחתונה לזמן קצוב מראש או לגירושים בגלל ההורים של אחד מבני הזוג.
במקרה זה לא תמיד יציע המעסיק לעובד מיקור החוץ תעסוקה חלופית (למעט "כוכבים" שאותם ירצה להמשיך להעסיק). במקרה זה עלול העובד להיפגע.
העובד נאלץ לבחור ברע במיעוטו מבין החלופות הבאות:
חלופה א': חיפוש מקום עבודה חדש.
חלופה ב': המשך עבודה אצל המעסיק הנוכחי במקום אחר. לא תמיד זו אפשרות ריאלית ולפעמים זו אפשרות הכרוכה בהרעת תנאי עבודה (למשל: לקוחות מיקור חוץ אחרים מוכנים לשלם פחות על העובד ולכן המעסיק עשוי לדרוש ממנו לקצץ בשכרו)
חלופה ג': המשך עבודה אצל אותו לקוח באמצעות העסקה על ידי גורם אחר.
גם אפשרות זו לא תמיד מעשית או עלולה להביא להפסדים כספיים לעובד.
התסריט הנפוץ במקומותינו הוא שהספק הזוכה והמעסיק של העובד מסכמים על העברת העובד לעבודה אצל הספק החדש בדרך כלל באותו תפקיד.
אם הלקוח היה מרוצה מהעובד הוא נהנה מהמשכיות.
מהספק הזוכה נמנע הצורך לחפש עובד.
מי שעלול להפסיד זה העובד שאמור להיות מפוטר ולקבל פיצויים.
שאלה אחת היא מי ממן את עלות הפיצויים? בדרך כלל חלק מזה המעסיק הקודם. חלק אחר המעסיק החדש, שתלוי בהסכמת המעסיק הקודם לאפשר לעובד לעבור אליו.
שאלות אחרות הן האם העובד לא ייפגע בתנאי העסקתו ואפשרויות הקידום שלו וכיצד יסתגל לתרבות הארגונית החדשה.
עובד קבלן או גולגולת
מצבו של עובד כזה שונה לגמרי ממצבו של עובד מיקור חוץ.
בלא מעט מקרים היציבות בתעסוקה אינה מובטחת.
בגלל התקשרות, שאינה לטווח ארוך, לא ספק כוח האדם ולא הלקוח ישקיעו בקורסים לפיתוחו המקצועי.
המעסיק שישמור על קשר קבוע עם עובד מיקור החוץ, משום שהוא חלק מקבוצה גדולה של עובדים של המעסיק אצל הלקוח (וגם מהווים צוות האחראי על נושא שבאחריות המעסיק), לא בהכרח ישמור על קשר עם עובד הקבלן, שלא יתעדכן במה שמתרחש בחברה שמעסיקה אותו ולא יפתח הזדהות, הטמעת התרבות הארגונית וקשרים עם עובדים אחרים בחברה המעסיקה אותו.
ההיבט התמחירי
המאמר בדה-מרקר הציג שלושה מודלים להעסקת עובדי קבלן במחשוב:
1. קוסט פלוס
2. תעריפים על פי מכרז, כגון: מכרז חשכ"ל.
3. Near Shore
למזלי, נתקלתי מספר פעמים גם במודל רביעי שאקרא לו מודל קוסט. בניגוד למודל של קוסט פלוס במודל זה החברה המעסיקה אינה מרוויחה על העובד. היא משלמת לו את מלוא השכר שמשלם הלקוח.
למימוש מודל זה שהוא מודל טוב יחסית מזווית הראיה של העובד נדרשים התנאים הבאים:
1. העובד עובד על נושא מסוים לזמן קצר יחסית ולא תמיד בהיקף של משרה מלאה.
2. העובד הוא עצמאי ולא שכיר של הספק.
3. העסקת העובד המסוים חשובה מאד ללקוח.
4. הלקוח בעמדה של חוזק מול הספק ולכן לספק כדאי "להתיישר" עם רצונו של הלקוח גם אם אינו מרוויח על העובד.
אבל לא תמיד זהו המצב. במגזר הממשלתי קיימים לא מעט מצבים בהם משרד מעוניין להעסיק למשימה ייעודית או בתפקיד קבוע יועץ עצמאי מסוים אינו יכול לעשות זאת באופן ישיר מסיבות של מגבלות התקשרות המחייבות אותו להתקשר רק עם ספקים שזכו במכרז כוח אדם.
המשרד עוקף מגבלה זו באמצעות פניה לספק שיעסיק את העובד כעצמאי מטעמו.
אופן העסקה זו גורם לכך שהספק מקבל אחוז לא קטן מהתמורה הכספית של עבודת עובד שאין לו קשר כלשהו איתו.
ללא המגבלה הגוף הציבורי היה יכול לשלם פחות ומבצע העבודה לקבל יותר.
אבל זו אינה הבעיה היחידה. לפעמים הבעיה היא בעיה חמורה יותר: ניגוד אינטרסים.
במקרים רבים האינטרסים של הספק אינם מוגבלים לכוח אדם: הוא גם מוכר מוצרי תוכנה או חומרה ושירותים.
אם היועץ העצמאי המועסק, בלית ברירה, על ידי הספק צריך לבחור מוצר תוכנה המיוצג על ידי הספק יקשה עליו להיות אובייקטיבי באותה מידה שיהיה לו היה מועסק ישירות.
אין מדובר רק במוצר המיוצג על ידי הספק. ייתכן שהבחירה היא בין שני מוצרים של ספקים אחרים אבל לספק מטעמו מועסק היועץ יש כוח אדם וניסיון רב במוצר אחד וניסיון מועט וכוח אדם מועט במוצר השני.
ברור שלספק כוח האדם יש אינטרס שייבחר המוצר הראשון. האם יעמוד היועץ בפני רמזים דקים או עבים מצד מי שמשלם את שכרו לבחור במוצר מסוים?
לא בטוח שכל יועץ יעמוד בכך.
אני עמדתי בכך. במקרה אחד התעלמתי מרמזים ברורים לבחירת מוצר מסוים במכרז אותו הובלתי.
למיטב הבנתי המקצועית המוצר הנ"ל לא התאים ללקוח. לא רק שהמוצר הנ"ל לא נבחר אלא, שביחד עם אחרים, פסלתי אותו על אי-עמידה בתנאי סף (במקרה זה ספק המוצר לא הגיש תביעה משפטית נגד פסילתו ואפילו לא ניצל את זכותו לעיין בהצעה הזוכה או להבין את הנימוקים לפסילתו).
במקרה השני הביע גוף ציבורי את רצונו לשכור את שירותי הייעוץ שלי ושמחתי להיעתר לבקשתו. מהר מאד התברר שמסיבות ביורוקרטיות, הדרך היחידה להעסיק אותי היא באמצעות ספק כוח אדם מסוים.
באותו זמן הייתי עסוק גם בתהליך בחירת ספק מיקור חוץ בגוף ציבורי אחר.
ספק כוח האדם שבאמצעותו הייתי צריך לעבוד עבור לקוח א' היה אחד המתחרים במכרז בו הייתי גורם משמעותי בתהליך הבחירה אצל לקוח ב'.
בחרתי להימנע מעבודה אצל לקוח א' באמצעות אותו ספק כוח אדם. המשמעות המעשית הייתה שלא ביצעתי כלל ייעוץ לאותו לקוח.
האם זו תהיה הבחירה של כל יועץ?
לסיכום
- מצבם של עובדי הקבלן בתחום המחשוב בכל זאת טוב יותר מעובדי קבלן קלאסיים שאינם בעלי מקצוע מבוקש.
- אין לבלבל בין מיקור חוץ בו לספק יש אחריות כוללת על תחום לבין העסקה על ידי קבלן כוח אדם (גולגולת)
- עובד מיקור חוץ נמצא בדרך כלל במצב של יציבות תעסוקתית ומחויבות של המעסיק ולכן מצבו בדרך כלל סביר או טוב.
- מעסיקו של עובד קבלן מוכר רק את שירותיו של העובד. מצבו גרוע בהרבה ממצבו של עובד מיקור חוץ הן בהיבט של יציבות תעסוקה והן בהיבט של מחויבות המעסיק.
- בגלל המחויבות לחוק המכרזים בסקטור הציבורי, מצבו של עובד קבלן בסקטור זה טוב פחות ממצבו של עובד קבלן בסקטור הפרטי.
- מגבלות חוק המכרזים ומגבלות ביורוקרטיות הופכות את מצבו של עובד הקבלן במגזר הציבורי לפחות טוב ממצבו של קבלן בסקטור הפרטי
- מגבלות חוק המכרזים מחייבות לפעמים העסקת יועץ עצמאי כעובד קבלן. הנזק המידי הוא נזק כספי לעובד וללקוח. עלול להיות גם נזק כתוצאה מניגוד אינטרסים.
