מקצועות מתיתרים: קופאי במרכול

קופאית במרכול בפנמה.
מקור התמונה: ויקיפדיה

התפתחות הטכנולוגיה גורמת לחלק מהמקצועות להשתנות. למקצועות אחרים היא גורמת להתייתר בהדרגה. 
בסדרת הפוסטים על מקצועות מתיתרים כתבתי כבר על סוכני ביטוח ועל נציגי שירות טלפוני.
הפעם אגע במקצוע נוסף: קופאים או קופאיות במרכול.

חווית הקניות האישית שלי

אני קונה מוצרים הניתנים לרכישה במרכול על פי הדפוס הבא:

1. בשוק מחנה יהודה: פירות, ירקות, דגים, אגוזים, טחינה , חומוס, פיתות וכיו"ב 
קנייה כזו מתבצעת אחת לשבוע. אני מסתובב בשוק מאז שהייתי רווק צעיר שמיעט לבשל והרבה לאכול במסעדות עממיות בשוק, שהיה לא רחוק ממקום עבודתי.
אני כבר מכיר חלק מהמוכרים היטב ומשוחח איתם. במידה מסוימת זהו גם סוג של בילוי.

2. קניות גדולות ב"רמי לוי" בתלפיות 
שם זול יותר ויש מבחר גדול של מוצרים. הבעיות הן תורים ארוכים בקופות והצורך לסוע לתלפיות. 
את בעיית התורים אני פותר באמצעות הגעה לשם בתחילת שבוע בשעות הבוקר. זמנים שבהם מספר הקונים מועט.

3. קניות קטנות בחנויות קטנות הסמוכות לביתי
כשחסר מוצר אחד או שניים, כגון: לחם או מוצר חלב, אין הצדקה לעלות הוצאת דלק ולבזבוז זמן על מנת לקנות אותו במחיר מעט זול יותר.

כשיש צורך לחרוג מדפוס הקניות שלי

כשחסרים מוצרים בשבת הפיתרון הוא קנייה בבית צפפא הסמוכה למקום מגוריי. עדיין לא אוכפים את סגירת חנויות בשבת בכפר הערבי הזה, המהווה חלק מירושלים.

כשמצטבר מספר מוצרים לא קטן אבל קטן מדי כדי להצדיק נסיעה לרמי לוי בתלפיות, אני נוסע לחנות "יינות ביתן" שבקניון מלחה בשכונת מגוריי.
המחירים זולים ביחס לחנות השכונתית. בשעות בוקר אפשר למצוא חניה בקניון. מדובר בחניה ללא תשלום לשעתיים (לארבע שעות לגימלאים). 

החסרונות של החנות הזו הם מחירים גבוהים יחסית ל"רמי לוי", מבחר מוצרים הרבה יותר קטן ושירות טוב פחות. מצוקה מרכזית היא התור בקופות וחוסר יעילות של חלק מהקופאים והקופאיות.

השינוי: קופות שירות עצמי

בזמן האחרון חל שינוי גדול בחוויית הקנייה שלי ב"יינות ביתן". נפתחו קופות בשירות עצמי. 
שמים את המוצרים שטרם שילמתי עליהם בצד אחד. סורקים ברקוד של כל מוצר ואז שמים אותו במשטח המיועד לכך בצד השני של הקופה האוטומטית. כשמסיימים לוחצים על סיום. בוחרים באמצעי תשלום ובאופן תשלום (לרוב כרטיס אשראי). משלמים חותמים ויוצאים.

יתרונות קופות שירות עצמי

כקונה אני נהנה מהיתרונות הבאים:

1. חיסכון גדול בזמן.
אין צורך להמתין בתורים ארוכים. לא תמיד ניתן להאריך את משך הזמן של ההמתנה. לפעמים טעות של קופאי/ית או ויכוח עם לקוח או לקוח שרותה להוסיף מוצר עולים לי ב-10 דקות נוספות של המתנה.

2. אין (כמעט) טעויות
הקופאים והקופאיות טועים. לפעמים מקלידים יותר מופעים של מוצר שרכשתי. לא פעם זה דווקא מוצר יקר. אני ואחרים צריכים לבדוק היטב את החשבון. אני עושה את זה ולפעמים מוצא טעויות ומבזבז זמן נוסף עד שקוראים לקופאית הראשית לתיקון הטעות.
לפעמים מופיע באמצע החשבון לקוח, מנהל, עובד וכיו"ב והקופאית מפסיקה את הטיפול בי ומטפלת בו.

לי הרבה יותר קשה לטעות. התהליך הוא פשוט וקל. אני לא מקליד מוצר יותר פעמים ממה שרכשתי אותו.

גם לסופרמרקט יש יתרון: חיסכון בכוח אדם. עובדת אחת מדריכה את כל הלקוחות שמתקשים בקופות השירות העצמי במקום מספר רב של קופאים וקופאיות.

מקצוע מתיתר בהדרגה

לא כולם עושים כמוני. יש לקוחות העומדים בתור לקופה רגילה. כנראה שאין שם בני דור ה-Y ובני דור ה-Z. בהדרגה יותר ויותר לקוחות ישתמשו בקופות שירות עצמי ומספר הקופאים והקופאיות המועסקים ילך ויקטן. 
כשמדובר במרכולים גדולים, התהליך בהתרחשות. למכולת השכונתית פחות כדאי לקנות ציוד של קופות אוטומטיות. עם הזמן הציוד הזה יהפוך למוצר זול ונגיש ויגיע גם לחנויות השכונתיות הקטנות.

האם מדובר בקופאים רק במרכולים?

התשובה היא שלילית המקצוע הזה ילך וייעלם בהדרגה גם במקומות אחרים. 
כבר היום ניתן לשלם ולהדפיס לבד באמצעות אינטרנט כרטיסים להצגות, סרטים, משחקי ספורט ומופעים. אפשר גם לא להדפיס ולשמור את האישור דיגטלית בטלפון החכם. 

דוגמה בולטת במיוחד היא סניפי הבנקים. ניתן להתייחס לפקידים באשנבי הטלר כקופאים. מתוחכמים יותר משום שהם נותנים גם שירותים מתוחכמים יותר משירותי קופה. 
ערוצי השירות העצמי מקטינים בהדרגה את מספר הסניפים ואת מספר הפקידים בבנקים.