אחד למד לתואר במתמטיקה באוניברסיטה (סיים בהצטיינות). השנייה הופיעה כשחקנית (והשלימה באופן עצמאי בגרות אקסטרנית). השלישי ניהל חברה שהקים.
שלושתם היו בשנות העשרה של חייהם. דני (שם בדוי) מגן פשוש (שם לא פחות בדוי) הפך כבר בגיל 5 למנטור של פקידי המוסד לביטוח לאומי.
רגעים מ"גן פשוש"
דני הוא ילד שובב במיוחד.
לפעמים הוא מושך בצמתה של אחת מהילדות. "דני למה? שואלת הגננת. דני משיב: "למה? ככה".
לפעמים הוא שופך בכוונה כוס מיץ. "דני למה? שואלת הגננת. דני משיב: "למה? ככה".
יותר מכל דני אוהב לשחק בחצר הגן. כשהגננת קוראת לילדים להיכנס לתוך המבנה של הגן. דני שומע אבל דני מתעלם.
הביטוח הלאומי: "למה? ככה" מספר 1
לפני קצת יותר מ-28 שנים נולד לי בן. שמתי לב שלחשבון הבנק שלי לא נכנסת קצבת ילדים מהמוסד לביטוח לאומי.
באותה תקופה טרם היה אינטרנט וטרם היו טלפונים חכמים. התקשרתי טלפונית והמתנתי, כמו כולם, זמן רב למענה.
לא ידעתי מי טעה. האם זה היה בית החולים, שלא העביר את הטופס שמילאנו, והיה צריך להישלח למוסד לביטוח לאומי, או האם זה היה זה המוסד לביטוח לאומי שטעה?
מהתשובה של הפקיד הבנתי שחשדתי בכשרים. בית החולים פעל כראוי.
פקיד ביטוח לאומי אינו ילד בגן ילדים. הייתה סיבה לחוסר התשלום. "החלפנו מערכת מחשוב ובמשך 3 חודשים לא תקבלו קצבת ילדים. אחר כך נשלם רטרואקטיבית" ענה לי הפקיד.
לו הייתי מכיר את Five Whys של טויוטה, אולי הייתי שואל: אבל למה אם מחליפים מערכת מחשב לא משלמים במשך שלושה חודשים קצבאות ילדים חדשות?
לא הייתי צריך לשאול את השאלה. הייתי יועץ מחשוב וטכנולוגיית מידע, שהכיר את מערכות המחשוב של כמעט כל הארגונים הגדולים בארץ. באף ארגון אחר לא נתקלתי במצב דומה.
הביטוח הלאומי: "למה? ככה" מספר 2
בגיל 44 פוטרתי ממקום עבודתי בחברה ממשלתית וקיבלתי דמי אבטלה. לאחר מספר חודשים מצאתי עבודה כיועץ מחשוב עצמאי באחת מחברות הביטוח.
כתבתי למוסד לביטוח לאומי ודיווחתי להם על סטטוס התעסוקה החדש שלי. קיבלתי מהם הודעה שעלי לשלם הפרשים של כמה אלפי שקלים. כאזרח שומר חוק, התייצבתי בתור הארוך במשרדי המוסד לביטוח לאומי ומילאתי ומסרתי צ'ק על הסכום שהייתי חייב. סיפרתי להם שבמהלך התקופה הקצרה, שעבדתי עד למועד התייצבותי אצלם, הייתי בשירות מילואים וקיבלתי קצבת מילואים, שחושבה על פי הכנסתי כמובטל.
שאלתי: האם מגיע לי סכום גבוה יותר עבור שירות המילואים?
"נשלם לך רק אחרי שתביא אישור ממס הכנסה שהגשת דוח שנתי ואתה לא חייב להם כסף".
"למה? ככה". כעוסק מורשה שילמתי מס ערך מוסף ושילמתי מקדמות מס הכנסה באופן סדיר. מדוע צריך לחכות כמעט שנה עד שאגיש דוח שנתי, ומס הכנסה יאשר אותו, ולא להסתפק בזה שאראה לביטוח לאומי קבלות חתומות על תשלום המקדמות עד לאותו תאריך?
לא שילמו לי באותו יום. "למה? ככה".
במשך שנתיים וחצי טרטרו אותי הלוך ושוב. אף אחד לא חלק על כך שהם חייבים לי כסף ולא הייתה מחלוקת גם על גובה התשלום. "למה? ככה".
Happy End
ל"למה? ככה" מספר 2 היה Happy End. טוב לא בדיוק, אבל את הכסף המגיע לי קיבלתי.
קצת לפני ששלחתי מכתב התראה לפני הגשת תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות נגד המוסד לביטוח לאומי (הכל היה מתועד אצלי: מכתבים, תאריכים וכיו"ב), סיפרתי על המקרה למכר שעובד במוסד לביטוח לאומי. הוא לא הופתע.
הוא סיפק לי פיתרון לבעיה: שלח פקס לפקס האישי של מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי עם העתק למבקר המדינה ואז יטפלו בך. אותו מכר נתן לי את מספר הפקס של המנכ"ל.
מישהו בלשכת המנכ"ל קרא את הפקס והבטיח לי שייסורי הרדיפה אחרי פקידים הסתיימו ואפילו עמד בהבטחתו.
הביטוח הלאומי: "למה? ככה" מספר 3
זוכרים את זה שדני אוהב לשחק בחצר גן הילדים? בסיפור זה למדו הפקידים גם את האלמנט של התעלמות מהפונה.
ילדים שנולדו גדלים. אותו בן שקבלת קצבת הילדים שלו נדחתה במשך 3 וחודשים היה כבר תלמיד כיתה יב' והגיע לגיל 18.
המוסד לביטוח לאומי חיכה כמה שבועות עד ששלח לו מכתב התראה. הוא לא שילם מקדמות למוסד לביטוח לאומי. "למה? ככה".
כידוע, תלמידי תיכון אינם צריכים לשלם מקדמות ביטוח לאומי גם אם במקרה הם נולדו בינואר או בפברואר והגיעו לגיל 18. קל וחומר, אם הם צריכים להתגייס אחרי התיכון לצה"ל.
לאחר שנזעקתי לטפל בבעיה קיבלתי שם וטלפון של פקידה שצריכה לטפל בזה. צלצלתי. השארתי הודעה קולית מפורטת. ציינתי את השם שלו ומספר תעודת הזהות. אמרתי שהוא תלמיד תיכון שמתגייס מיד אחרי הלימודים לצה"ל.
הפקידה חזרה והשאירה לי הודעה קולית. אצטט רק חלק ממנה: "אם הוא מתגייס תוך שנה מסיום לימודיו לצבא, הוא פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי".
"למה? ככה".
הביטוח הלאומי: "למה? ככה" מספר 4
עוברות הרבה שנים. כמעט בכל העולם המחשוב התקדם והתפתח. גם במס הכנסה ובמע"מ במדינת ישראל. למוסד לביטוח לאומי יש ממשק לנתוני מחשב רשות המיסים.
ביום בהיר אחד אני מקבל מכתב מהמוסד לביטוח לאומי בזו הלשון: "הגיע לידנו מידע שעבדת בשלוש השנים האחרונות גם כעצמאי וגם כשכיר". למכתב לווה שובר תשלום בסך של יותר מ-10,000 שקלים.
"למה? ככה".
באותן שלוש שנים לא עבדתי אפילו דקה אחת כשכיר.
"למה? ככה".
הביטוח הלאומי: "למה? ככה" מספר 5
במהלך תקופת עבודתי כעצמאי בתחום המחשוב וטכנולוגיית המידע קיבלתי פנייה לעבוד במתכונת יוצאת דופן: שבועיים-שבועיים. שבועיים במדינה רחוקה בחו"ל, שבועיים חופשה בארץ.
הסכמתי. מנכ"ל החברה אמר לי שהיות שהחברה תממן טיסות, מלונות והוצאות בחו"ל, יותר נוח להעסיק אותי כשכיר, ולא תהיה לי מגבלה לעבוד במקביל כעצמאי בשבועות שאני בארץ. הסכמתי להיות שכיר ועצמאי.
אז לא היו זום וכלים דומים אבל עשינו מדי פעם Video Conference.
במוסד לביטוח לאומי פעלו בטקטיקת "דני בחצר גן הילדים" והתעלמו ממה שכתבתי.
למה אני כותב את הפוסט הזה עכשיו?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה