יום שבת, 27 בינואר 2024

לקחי ה-7 באוקטובר: ממשלה לא ראויה פוגעת בכלכלה של המדינה ובכלכלת משפחות - חלק ראשון

 


זה לא סוד, שאני חושב שבנימין נתניהו הוא הסיכון הגדול ביותר לקיומה של מדינת ישראל.

כל מי שיעשה חיפוש עם מילות המפתח "בנימין נתניהו" בבלוג שלי על ניהול סיכונים יבין זאת.     

זה לא סוד, שאני חושב שמדינת ישראל כבר לא תהיה מה שהיא הייתה אחרי ה-7 באוקטובר והביטוי המעשי לשינוי הוא הסתלקותו מהפוליטיקה של האיש שמסמל יותר מכל אחד אחר את השחיתות, את ההסתה ואת הדאגה לאינטרסים אישיים

האיש שממשיך גם היום לעשות זאת. 

קוראים צריכים להבין שזווית הראייה העיקרית שלי היא לא פוליטית. זווית הראייה שלי היא זווית ראייה של מומחה לניהול סיכונים.

סביר להניח שגם מומחים לניהול סיכונים בממשל של מדינות ידידותיות לישראל, ארה"ב למשל, מנתחים את המציאות באופן דומה לניתוחים שלי.


הקשר בין כלכלה, פוליטיקה ומלחמה


יש קשר בין שלושת התחומים שבכותרת. כל אחד מהם משפיע על האחרים.

בפוסט: תחזית כלכלית לשנת 2024: שנה קשה עם תקווה לעתיד נגעתי בקשרים הללו.

בפוסט זה אציג כמה נושאים כלכליים המראים זאת. נחשפתי אליהם בימים האחרונים בתקשורת הישראלית.


ביטוח אובדן כושר עבודה


כאשר אדם מאבד את היכולת לעבוד או את היכולת לעבוד בתחום שהוא אבד או בתחום אחר שבו הוא יוכל להשתכר שכר דומה מצבו הכלכלי ומצבה הכלכלי של משפחתו מורע מהותית.

למענה חלקי על הבעיה הזו יש ביטוח אובדן כושר עבודה (א.כ.ע)

חברת הביטוח בה היה מבוטח ולה שילם פרמיה אמורה לשלם לו בכל חודש סכום העשוי להגיע לכ-70% משכרו. לא אכנס בפוסט זה לפרטים ולדקויות, רק אציין שהמקרים בהם צריכה חברת הביטוח לשלם מוגדרים בפוליסת הביטוח.


מקרה קל יחסית

במסגרת התנדבותי ב"הלל יוצאים בשאלה" נתקלתי במקרה שהוא כנראה קל יחסית למה שכתוב בפיסקה הבאה.  

מיד אחרי 7 באוקטובר התקשרו מתנדבים ליוצאים בשאלה מהעולם החרדי שהצטרפו ל"הלל". 

כמו אוכלוסיות חלשות אחרות, גם חלק מהם נמצאים במצוקה גדולה יותר מאשר כאלה שיש להם תמיכה משפחתית ומצב כלכלי טוב. 

באחת השיחות אמרה לי מישהי שהיא הפסיקה לעבוד. היה ברור שהיא גרה באזור קרוב לעוטף עזה שספג הרבה טילים.

היה ברור שיש צורך בעבודה במקצוע שלה. 

בשיחה התברר שחבר טוב שלה נרצח ב"מסיבת טבע" ב-7 באוקטובר. 

אני מקווה שהיא התאוששה וכבר חזרה לעבוד.


מקרים קשים של אובדן כושר עבודה


בכתבה שכותרתה "אבל שילמתי!" נדהמה האמא של החטופה. מסכנה לא יודעת איך סוגרים פה עניינים  מתאר אבי בר-אלי  בדה-מרקר (26.1.24) מקרה קשה יותר.

זהו מקרה אחד אמא של חטופה שלא מסוגלת לעבוד, אבל בפוליסה של א.כ.ע. לא צויין שמצוקה נפשית היא אובדן כושר עבודה. 

המשמעויות: היא לא מקבלת קצבת א.כ.ע מחברת הביטוח, אבל היא כן ממשיכה לשלם את הפרמיה החודשית של הביטוח הזה.

בר-אלי חושב שתפקידה של הממשלה ותפקידה של הכנסת הוא לדאוג שהאמא הזו ומקרים דומים אחרים יקבלו ביטוח אובדן כושר עבודה. 

בכל זאת הטבח שעברו תושבי עוטף עזה שונה ממקרה רגיל של אובדן כושר עבודה.

זה שאני לגמרי מסכים איתו לא עוזר לאותה אמא. 

חברי הקואליציה והממשלה ממשיכים לדאוג לאינטרסים אישיים ולאינטרסים קבוצתיים צרים. 


משכנתא לבתים בעוטף עזה ישובי הצפון


באותו גיליון של דה-מרקר (26.1.24) מופיעה גם כתבה של שלומית צור כותרתה "המפונים משלמים משכנתא על בית ששוה אפס - האם ברגע האחרון ימצא פיתרון?" 

הסעיף הקודם עסק בחברות הביטוח שממשיכות להרוויח גם מאנשים שאינם מסוגלים להמשיך לעבוד. 

סעיף זה עוסק במשכנתאות. רבים מתושבי הנגב המערבי לקחו משכנתאות לצורך בניית בתים או קניית דירות.  

הם זכו להקלות של דחיית תשלומים, אבל השאלה העיקרית היא: מדוע להמשיך לשלם משכנתא על בתים שאולי בעתיד לא יהיה ניתן להתגורר בהם? 

"לא ניתן להתגורר" הוא מונח הכולל מספר דברים, אובייקטיביים וסובייקטיביים:

1. פגיעה פיזית בבתים

במקרה כזה סביר להניח שהערך שלה בית עלול להיות קטן מערך המשכנתא. סיכון גם לנותן המשכנתא. הבנק שנתן את המשכנתא מתמודד עם סיכון של הפסקת תשלומים באמצעים שונים ביניהם ביטוח דירה. 

האם הביטוח ישלם במידה שנוטל המשכנתא לא יעמוד בהחזרי התשלום?

2. קושי נפשי וקשיים אחרים של בעלי הדירה לחזור לעוטף עזה

בהחלט יתכן שיש כאלה שחוו את אימי ה-7 באוקטובר שלא יוכלו לחזור לעוטף או לחילופין לא יוכלו לחזור לבית בו חוו את האבדון והשכול של ה-7 באוקטובר.

מדוע שימשיכו להמשיך לשלם משכנתא?

3. ירידת ערך

אם יישאר איום של טילים וטרור אחר מהרצועה (לאחרונה שומעים יותר קצינים בכירים בצה"ל שאומרים שאי אפשר להבטיח בוודאות יהיו התקפות מסוגים אלה על העוטף בעתיד. רואים גם שיגורים מאזזורים בצפון הרצועה, שלכאורה, בשליטה מלאה של צה"ל), ערך הדירות עלול לרדת משמעותית.


למעט, חווית הטבח הנוראה ב-7 באוקטובר ישובי גבול הצפון נמצאים במצב דומה לעוטף עזה. גם הם משלמים משכנתא על בתים או דירות שערכם עלול לצנוח משמעותית ושספק אם הם יוכלו לחזור אליהם. 


גבול הצפון


במשך שנים ארוכות ממשלות נתניהו שמו את הפריפריה בצפון בעדיפות נמוכה במיוחד. 

קשה לשנות הרגלים. במיוחד כשאינטרסים אישיים קודמים לטובת אזרחי מדינת ישראל.


ראש מועצה מקומית בצפון

ראש מועצה מקומית בגבול הצפון התראיין באחד מערוצי הטלוויזיה. 

האיש ביקר בחריפות את בנימין נתניהו וההתנהלות של הממשלה כלפי תושבי גבול הצפון.

לדבריו התקציב שיועד לשיקום הצפון זניח (מיליארד שקלים, אם אני זוכר נכון). 

בעיקר הכעיסה אותו העובדה שמר נתניהו הבטיח לעזור וקבע פגישה בצפון עם ראשי המועצות בגבול. 

לדבריו, נתניהו ביטל ארבע פעמים את הפדישה. בכל פעם בהודעה של חצי שעה בלבד מראש.


מחסור צפוי בביצים

הכתבה של ענת ג'ורג'י בדה מרקר של 26.1.2024 עוסקת בלולים. כותרת הכתבה: 70% מהלולים מאוימים על ידי חיזבאללה. איך זה ישפיע על הצלחת שלנו?  

תמצית הכתבה: 70% מלולי ההטלה ממוקמים בצפון הארץ. במשך שנים הוזנח הענף הזה. 

תושבי הפריפריה בצפון שעוסקים בענף הזה נפגעו מכך בעבר. גם כיום אין ניסיון אמיתי למצוא פיתרון לבעיה.

במאמר מוסגר, אציין ששמעתי וקראתי לא מעט ראיונות עם תושבי הצפון העוסקים בענף זה ושמעתי באופן עקבי את אותו המסר. 

הפיתרון המסתמן הוא שמדינת ישראל תיאלץ ליבא ביצים.

כמובן שהפגיעה בפרנסת מגדלי הביצים תגרום לכך שחלקם לא יחזרו לגור בבתיהם בגבול הצפון.


קרית שמונה


יצאתי מדוכא מהכתבה ב"כאן 11" על קרית שמונה אתמול (26.1.24).

הכתב  הסתובב בעיר הכמעט נטושה הזו. הוא ראיין כמה מאלה שלא נטשו אותה. 

אנשים נפלאים הראויים להערכה. 

גם ראש העירייה אביחי שטרן וגם האנשים הפשוטים כמו בעל המרכול היחיד שנשאר פתוח, אב ובנו שהשאירו את הסטקיה שלהם פתוחה וכמובן גברת ממן (הראשונה בקריית שמונה שעלתה ממדינות ברית המועצות לשעבר ונישאה ליוצא מרוקו).

המסר של כל אותם אנשים היה: אנחנו מרוויחים הרבה פחות ממה שהרוחנו קודם, אם בכלל, אבל מי ידאג לספק את צרכיהם של התושבים שנשארו ושל חיילי צה"ל בגבול הצפוןן אם לא אנחנו?

מסר נוסף שחזר היה המודעות שלהם לסכנה. כמעט כל אחד שאל את הכתב האם לבש שחפ"ץ.


מענק הישארות באיזור מלחמה


אולי כדאי שמדינת ישראל תיתן מענק הישארות חודשי באזור מלחמה? מענק בסכום של אלפי שקלים למשפחה או יחיד.

גם בצפון וגם בעוטף עזה.  

בשונה ממר נתניהו ומשר האוצר שלו בצלאל סמוטריץ, אני צריך להציע מקור כספי למענק הזה. 

ההצעה שלי היא לסגור מיד את המשרד המיותר של השרה אורית סטרוק.

את התקציב של משרד זה להעביר למימון מענק ההישארות.










אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

דעה: האמון הנמוך ביותר בעסקים מחיב שינוי מהותי בגישה

  הדעה היא דעתה של  Philippa White  במאמר שפורסם על ידי Cutter . כותרת המאמר:  Today’s Leaders Must Outgrow the Past .   המאמר מתייחס למנהיג...