יום שישי, 17 בספטמבר 2021

להשקיע במניה ספציפית

 


 גילוי נאות

 

אינני יועץ השקעות מומסך ואיני מציע לאנשים במה להשקיע. היו לי רק שני מקרים שיעצתי. שניהם קשורים להמלצות שגויות בעליל של יועצי השקעות בבנק. גם בשני המקרים הללו לא אמרתי במה להשקיע. 
 
באחד, אמרתי, אחרי שנשאלתי, שדעתי היא שאסור לעשות את מה שיועץ ההשקעות בבנק המליץ. 
 
בשני אמרתי שהסוסים כבר ברחו מהאורווה ולכן אין טעם לסגור את הדלת. 
 

הסוגייה הנוכחית

 
מישהו קרא או שמע בתקשורת, שמומחה לשוק ההון המליץ לרכוש מנייה של  אחת מיצרניות השבבים הגדולות בעולם. האם כדאי לקנות את המנייה? שאל. 


פנטזיה לא נעימה: אני קונה מנייה של יצרן שבבים


תארו לעצמכם שמישהו מכוון אלי נשק ומודיע לי שהוא יהרוג אותי אם לא אקנה תוך שתי דקות בכל כספי מנייה של יצרן שבבים. 
התפקיד שלי הוא לבחור איזה יצרן שאני רוצה. 

כללי המשחק:

1. אסור לי לבדוק באינטרנט.

2. אסור לי לתקשר עם אף אדם. 

3. אסור לי לקרוא מידע כלשהו. 

בקיצור החלטה מהבטן. 
כמובן שלא הייתי בוחן את השאלה האם הוא באמת יירה בי? הייתי בוחר את אחד היצרנים.
 
בתנאים הללו הייתי חושב כמה שניות: Samsung או TSMC? ואז הייתי אומר בקול ברור: TSMC. 

משקל דומה

 
בהקשר של הסוגייה הנוכחית, כפי שהוצגה לי, יש משקל דומה להמלצה של אותו מומחה לבין ההחלטה שלי מהבטן. 
 
ללא בדיקה מעמיקה, כולל הבנה מדוע אותו מומחה חושב דווקא על המניית הזו? וללא ניתוח חלופות אחרות, כולל השאלה: מדוע מומחים אחרים ממליצים על מניות אחרות באותה תעשייה?, אי אפשר לקבל החלטה מושכלת. 
 
המשקל של האמירה שמומחה כלשהו, שאני, בעוונותי, מעולם לא שמעתי את שמו, ממליץ על מניה של חברה X דומה למשקל של האמירה שלי מהבטן, שהייתי בפנטזיה הלא נעימה לעיל בוחר ב-TSMC. 

בינינו, המשקל של שתיהן נמוך מאוד, שלא לומר אפסי.

שוק השבבים



1. השוק צפוי להמשיך לגדול לאורך זמן. 
הם משמשים למעבדים עבור סוגים שונים של אביזרים ממוחשבים, למשל: מחשבים וטלפונים חכמים. בעידן שבו השימוש בהם רק הולך וגדל אין סיבה לחשוב שהשוק לא ימשיך לגדול.
 
2. יש מחסור בשבבים
במצב הנוכחי יש ביקוש גבוה מיכולת היצור. 

שני הגורמים הללו מעידים על כך, שסביר להניח שכדאי להשקיע בשוק הזה. 
 

מתי זה לא סביר?

1. אם יש חלופות השקעה הרבה יותר אטרקטיביות.

2. אם השערים הנוכחיים של המניות גבוהים מדי והם הביאו בחשבון את פוטנציאל הגידול בשוק. 

האם כדאי להשקיע בחברה מסוימת?


גם אם השוק יעלה, לא בטוח שכל החברות יצליחו. ראינו כבר חברות שהיו מובילות בשוק העולמי והמצב השתנה מהותית לרעה. 
דוגמאות: DEC, SUN, Nokia ו-NCR

בהיבט של ניהול סיכונים עדיף לחלק את הסיכון בין מספר חברות. 

הדרך הטובה ביותר לחלק סיכונים היא היצמדות למדד של החברות בתחום. 
לא בדקתי האם יש מדד כזה. הניחוש שלי הוא שיש מדד. אם אצטרך למצוא אותו, אמצא. 
המדד משקלל את החברות העוסקות בתחום לפי השווי שלהן. 
לחברות גדולות יותר משקל גדול יותר. ייתכן שחברות קטנות לא יכללו במדד. 

אם אין מדד, אפשר לחלק לבד. זה הרבה פחות מדויק והרבה פחות דינאמי אבל עדיין עשוי להתברר כטוב יותר לאורך זמן מהיצמדות למניה ספציפית. 
 
כמובן שניהול סיכונים ראוי כולל גם חלוקת הסיכון לאפיקי השקעה נוספים.

כמה הבהקים על שוק השבבים

 
לו, חס וחלילה, הייתי היום במצב של הפנטזיה הלא נעימה לעיל, אלו הם הדברים (נכונים או אולי לא נכונים) שהייתי יכול להסתמך עליהם.
 
1.  Intel 
אינטל הייתה החברה הגדולה ביותר בשוק לאורך שנים.  אם איני טועה, סמסונג עברה אותה לאחרונה מבחינת פלח שוק.

היא פספסה את שוק השבבים לטלפונים הסלולריים. יש לה בעיות הנובעות ממודל שבו היא ייצרה את הכל ולא קנתה מיצרנים אחרים. 
המנכ"ל הנוכחי מנסה להתאים אותה לאתגרי השוק של היום. בין היתר, היא כבר לא תייצר את הכל בעצמה.
 
אפשר לחשוב מה היה קורה לו המנכ"ל שהיה לפני קודמו של המנכ"ל הנוכחי, היה מנכ"ל יותר מוצלח. זה רק מראה כמה שברירי יכול להיות מיצוב בשוק. 
 
2. סמסונג
ענקית הסלולר הקוריאנית היא גם ענקית בתחום של ייצור שבבים ולא רק למכשירים שהיא מייצרת. זכור לי עדיין שבזמן התביעות ההדדיות בינה ובין Apple  אחד היתרונות שלה היה יצור שבבים למעבדי Apple

3. TSMC
ענקית השבבים הטאייוונית. זוכה בתחרות על ייצור שבבים מול מתחרותיה. כך למשל, החליפה את אינטל בייצור שבבים למחשבי Apple.

4. AMD
המתחרה הקלאסית של אינטל בתחום של מעבדים ל-PC.


5. Nvidia
החברה המובילה בייצור מעבדים גרפיים. נמצאת בתהליך רכישה של חברת ARM המצליחה במיוחד בתחום של מעבדים לטלפונים חכמים.

בנוסף לכך יש שתי חברות חדשות בתחום שהן Niche Players. אי אפשר להתעלם מהן בגלל גודלן ועוצמתן: Google ו-Apple
כרגע הן מתחילות לפתח ולייצר מעבדים ייעודיים לסביבה של מוצרים אחרים שלהם. אבל מי יודע מה יקרה בעוד חמש שנים?



 

 

יום שני, 6 בספטמבר 2021

השנה החדשה: בצילו של Game Changer - ההתנסות האישית שלי

 


כמו בכל תחילת שנה לועזית חדשה ובכל תחילת שנה עברית חדשה, כותבים וקוראים תחזיות לשנה החדשה. התחזיות הן בתחומים שונים. גם בתחום הכלכלי בו עוסק בלוג זה. במקום תחזית, אתיחס מעט ל-Game ,Changer ששינה את חיינו. השינוי הוא מתמשך וישפיע על כולנו  בשנה הבאה ובשנים שאחריה.

 

מה זה Game Changer?

 

זהו שינוי מהותי, המשנה את כללי המשחק. זה שונה ממשהו חדשני, מוצלח אבל מעוגן באותם כללי משחק.

כמי שהיה בעולם הייטק יותר מ-40 שנה קל לי להביא דוגמאות מתחום זה. 

 

המחשב האישי

 

בשנות ה-80 של המאה שעברה, המחשב האישי שינה את כללי המשחק: לא עוד עולם שבו החומרה (Hardware) היא העיקר והתוכנה (Software) היא לכל היותר מוצר נלווה. בעולם החדש של שנות ה-80 ואילך, מבלי להמעיט מחשיבות החומרה, התוכנה היא במרכז


הטלפון החכם


גם במקרה זה מדובר ב Game Changer. סטיב ג'ובס הגה ומימש את השינוי המהותי הזה. 

המחשב שלנו כבר נע איתנו ולא רק במרכז מחשבים או אצלנו בבית (PC). 

לשינוי הזה יש השלכות שאפשר לחשוב עליהן כחיוביות וגם השלכות שאפשר להתייחס אליהן כשליליות. כמובן שחיובי ושלילי הם דברים סובייקטיביים. אין ספק שהן משנות מהותית את חיינו.


 ה-Game Changer הנוכחי

 

ה-Game Changer הגדול של השנתיים האחרונות הוא הקורונה.לפחות חלק מהשינויים שאנחנו חווים הם בלתי הפיכים.


הדוגמה האישית שלי


אנסה לתאר את השינויים העיקריים שהתחוללו בחיי מאז תחילת מגפת הקורונה. 

הדוגמה הזו אינה בהכרח רלוונטית לכל האנשים אבל היא מראה עד כמה נרחבים ועמוקים השינויים, שהתחוללו בחיי בגלל הקורונה. 

אין ספק שגם אצל מי שזה אינו רלוונטי לו התחוללו שינויים גדולים אחרים שרלוונטיים עבורו.


השינוי המהותי: הבנתי שאני כבר לא צעיר


כשהתחילו לדבר כל הזמן על זה שאני שייך לאוכלוסיית סיכון (לא, חס וחלילה, בגלל מצב בריאות) התחלתי להפנים. 

כשדיברו על זה  שחושבים להגביל את היציאה שלי מהבית רק בגלל הגיל שלי, זה נעשה עוד יותר רע. 

בסוף האסימון נפל, אני כבר לא בן עשרים או בן שלושים: הייתי בסוף שנות ה-60 של חיי בתחילת המגפה. עכשיו אני בן 70


לפרטים נוספים קראו: הקורונה הכתה בי קשות.


כבר לא טס לחו"ל

 

כמעט כל שנה הייתי טס לטיל בחו"ל. בשנים האחרונות הייתי גם ברומא, בברלין, ברצלונה ובסלובקיה אבל בעיקר טיילתי בארצות רחוקות ושונות תרבותית המארץ בה אנחנו חיים, למשל: אתיופיה, אינדונזיה, בהוטן, מדגסקר וסין

בפברואר 2020 נסעתי בפעם הראשונה בחיי לדרום אמריקה. טיול של כמעט חודש שרובו בפטגוניה

כשיצאנו מהארץ הקורונה היתה משהו שמתרחש במחוז נידח של סין. כשחזרנו היא כבר הייתה גם באירופה ובארץ. 

מאז לא טסתי לחו"ל ובטווח הזמן הנראה לעין אינני רואה את זה משתנה.

כל עוד יש קורונה, קשה לי לראות את עצמי  טס למדינת עולם שלישי שאין בה שירותי רפואה בסיסיים והידבקות בקורונה מתרחשת בה בשכיחות גבוהה. 

גם הצורך במספר רב של בדיקות קורונה ביציאה מהארץ ובכניסה למדינות אחרות לא מגביר את הרצון לטוס.

בשנים הקרובות אסתפק כנראה בנופש בגליל ובנגב. יש מה לראות גם בארץ. 


לא משתמש בתחבורה ציבורית


גם לפני הקורונה לא הייתי משתמש בתדירות גבוהה בתחבורה ציבורית. פעם או פעמיים בשבוע ברכבת הקלה בירושלים. מדי פעם נסיעה מחוץ לעיר ברכבות או בקו 480 (ירושלים - תל אביב).

מאז תחילת הקורונה לא דרכה כף רגלי בתחבורה ציבורית.  

אני משתמש במכונית פרטית אבל בעיקר הולך הרבה ברגל.


כמעט לא דורך במרכולים גדולים


לפני הקורונה הייתי קונה ב"רמי לוי" בשכונת תלפיות ובסופרמרקט גדול הסמוך למקום מגוריי. 
דפוסי הקניות שלי השתנו: אני קונה כמעט הכל בחנויות שכונתיות קטנות ובשוק מחנה יהודה. אני כמעט לא דורך בסופרמרקטים גדולים. 

בסופרמרקטים הגדולים צפוף ואין שם הקפדה מספיקה על חבישת מסיכות.

גם את תדירות הביקורים שלי בשוק מחנה יהודה הקטנתי. מדובר בשוק פתוח ולא בחנות סגורה. לפעמים צפוף ואני מקפיד על חבישת מסיכה.

 

אין מסאג'ים

 

לפני הקורונה עשו לי לפעמים מסאג'ים. אחת לשנה כשהייתי משחק ברידג' בפסטיבל הים האדום באילת, הייתי בוחר את אחד מהמסאג'ים במלון. היו גם מעט הזדמנויות אחרות למסאג'ים. 

מאז הקורונה הפחד מהידבקות מכתיב ריחוק חברתי. ההנאה שבמסאז' לא שווה את החשש מהידבקות בקורונה.

 

ממעט להשתתף בתחרויות ברידג' פרונטליות 

 

אחת הסיבות לכך היא שבתקופת הקורונה יש הרבה פחות תחרויות כאלה. 

גם כשיש, הן מותנות בתו ירוק. לי אין בעיה עם תו ירוק, כמחוסן שלוש פעמים, אבל לילדים ולנערים ולצעירים היו תקופות שהיו מנועים להשתתף בתחרויות בהיעדר יכולת להתחסן. התוצאה היא פחות משתתפים ותחרויות מעניינות פחות. 

גם כשהן מתקיימות יש מגבלות, למשל: צורך לחבוש מסיכה.

נוצר גם תחליף חלקי, שיישאר איתנו: תחרויות באתר אינטרנט. חלק מהתחרויות התקיימו מרחוק חרף מגבלות הפלטפורמה.

 

מזמין אוכל במקום לאכול במסעדות

 

גם בעבר קרה שהזמנתי אוכל הביתה. היחס בין מספר הפעמים שהזמננו אוכל למספר הפעמים שאכלנו במסעדות השתנה באופן מהותי לטובת הזמנת אוכל.  


מי שעובד מהבית במקום ממקום עבודה מסודר שדאג לארוחות צהריים במשרדי הארגון, מקבל כתחליף תלושים של "תן ביס" או מתחרה שלו. כמובן שהמשמעות היא יותר הזמנת אוכל ופחות ישיבה לאכול עם אנשים.  


יותר שירותים מרחוק ושירותים היברידים


המגמה של מעבר לשירותים דיגיטליים ושירותים היברידים התחזקה במהלך הקורונה. מגיעים פחות למשרדים, לקופות חולים ולבנקים. מזמינים יותר מוצרים הביתה במקום לסוע ולהביא אותם. 


יותר עבודה מהבית מרחוק


גם אני כעצמאי, העובד בהיקף חלקי, חוויתי את זה. קיימתי פגישות ייעוץ כלכלי מרחוק באמצעות זום. הרציתי מרחוק במקום הרצאות פרונטליות ואפילו לימדתי ואני ממשיך ללמד מרחוק ברידג' באמצעות שילוב של הרצאה בזום ומשחק מודרך באתר אינטרנט

כשאני מסתכל בבנים שלי, העובדים בהיקף מלא בהייטק, מרבית התקופה עבדו יותר מהבית מאשר ממקום העבודה. 

נדמה לי שהמגמה הזו לא תיעצר אחרי הקורונה. יש לה השלכות חיוביות והשלכות שליליות. עלולות להיות לה השלכות על תרבות ארגונית, מחויבות לארגונים ומערכות היחסים בין עובדים.

מה שחיובי לאחד עלול להיות שלילי לאחר. 

אחד היתרונות, שחוויתי באופן אישי, הוא היכולת להקליט שיעורים והרצאות. סרטוני השיעורים שאני מלמד מרחוק נמצאים בערוץ האישי שלי ב-You Tube.



ההכנסות שלי מעבודה קטנו משמעותית


חוסר היכולת לעבוד פרונטלית הקטין משמעותית את ההכנסות שלי מעבודה. גם הדיכאון של חלק מהאנשים בעקבות המגפה, הסגרים והמשברים המתלווים לה מנע מהם להתחייב על קורסים ועל ייעוצים.

אני נמצא במצב שבו ההכנסות שלי מעבודה אינן מפתח להתנהלותי הכלכלית. אחרי עשרות שנים של התנהלות כלכלית סבירה או למעלה מזה ואחרי שהתגברתי על משבר כלכלי אישי בשנות ה-40 של חיי, אני "מסודר כלכלית".

קצבת הפנסיה שלי סבירה. יש לנו נכסים פיננסיים שצברנו בעבודה במשך שנים.

המצב של הרבה צעירים מדור ה-Y ושל אנשים רבים מדור הביניים פחות טוב. 

יש שחיקה בעבודה, פיטורים וחל"ת כפוי. המשבר הכלכלי בארץ ובעולם כנראה לא ייפתר כל כך מהר. 

למי שטרם התחיל לעבוד אחרי שסיים לימודים צפויים קשיים וצפויה הכנסה נמוכה יותר בממוצע לאורך כל הקריירה.


 

השורה התחתונה


מגפת הקורונה היא Game Changer, שמשנה הרבה דברים בהתנהלות שלנו. 

חלק גדול מהם כבר לא יחזרו לעולם למצב שהיה לפני הקורונה.  

באופן טבעי שכשאני עוסק בזווית האישית שלי, אני לא מתייחס לכל ההיבטים.  

צריך לשים לב גם להיבטים רבים אחרים של שינוי כללי המשחק.

לא צריך רק לשים לב. צריך גם להסתגל אליהם. אדפטציה ו-Agility הוא שם המשחק גם ללא שינוי בכללי המשחק. 

קל וחומר, כשיש Game Changer כמו הקורונה. 

 

 

שתהיה לכם שנה של הסתגלות טובה לשינויים שיבואו לידי ביטוי בחייכם האישיים ובהתנהלותכם הכלכלית.






 

 





 

תחזית כלכלית לשנת 2025: מה שהיה בשנת 2024 במדינת ישראל הוא שיהיה רק יותר גרוע

  הכותרת של התחזית הכלכלית שלי לשנת 2024 הייתה:  ת חזית כלכלית לשנת 2024: שנה קשה עם תקווה לעתיד .  לצערי, החלק הראשון של התחזית (שנה קשה) ה...