גילוי נאות
הסוגייה הנוכחית
פנטזיה לא נעימה: אני קונה מנייה של יצרן שבבים
משקל דומה
שוק השבבים
מתי זה לא סביר?
האם כדאי להשקיע בחברה מסוימת?
כמה הבהקים על שוק השבבים
בלוג העוסק בכלכלת המשפחה על היבטיה השונים. התנהלות שוטפת, התנהגות, סיכונים כלכליים וכיצד להגשים יעדים כלכליים בלי לפשוט את הרגל.
גילוי נאות
כמו בכל תחילת שנה לועזית חדשה ובכל תחילת שנה עברית חדשה, כותבים וקוראים תחזיות לשנה החדשה. התחזיות הן בתחומים שונים. גם בתחום הכלכלי בו עוסק בלוג זה. במקום תחזית, אתיחס מעט ל-Game ,Changer ששינה את חיינו. השינוי הוא מתמשך וישפיע על כולנו בשנה הבאה ובשנים שאחריה.
זהו שינוי מהותי, המשנה את כללי המשחק. זה שונה ממשהו חדשני, מוצלח אבל מעוגן באותם כללי משחק.
כמי שהיה בעולם הייטק יותר מ-40 שנה קל לי להביא דוגמאות מתחום זה.
בשנות ה-80 של המאה שעברה, המחשב האישי שינה את כללי המשחק: לא עוד עולם שבו החומרה (Hardware) היא העיקר והתוכנה (Software) היא לכל היותר מוצר נלווה. בעולם החדש של שנות ה-80 ואילך, מבלי להמעיט מחשיבות החומרה, התוכנה היא במרכז.
גם במקרה זה מדובר ב Game Changer. סטיב ג'ובס הגה ומימש את השינוי המהותי הזה.
המחשב שלנו כבר נע איתנו ולא רק במרכז מחשבים או אצלנו בבית (PC).
לשינוי הזה יש השלכות שאפשר לחשוב עליהן כחיוביות וגם השלכות שאפשר להתייחס אליהן כשליליות. כמובן שחיובי ושלילי הם דברים סובייקטיביים. אין ספק שהן משנות מהותית את חיינו.
ה-Game Changer הגדול של השנתיים האחרונות הוא הקורונה.לפחות חלק מהשינויים שאנחנו חווים הם בלתי הפיכים.
אנסה לתאר את השינויים העיקריים שהתחוללו בחיי מאז תחילת מגפת הקורונה.
הדוגמה הזו אינה בהכרח רלוונטית לכל האנשים אבל היא מראה עד כמה נרחבים ועמוקים השינויים, שהתחוללו בחיי בגלל הקורונה.
אין ספק שגם אצל מי שזה אינו רלוונטי לו התחוללו שינויים גדולים אחרים שרלוונטיים עבורו.
כשהתחילו לדבר כל הזמן על זה שאני שייך לאוכלוסיית סיכון (לא, חס וחלילה, בגלל מצב בריאות) התחלתי להפנים.
כשדיברו על זה שחושבים להגביל את היציאה שלי מהבית רק בגלל הגיל שלי, זה נעשה עוד יותר רע.
בסוף האסימון נפל, אני כבר לא בן עשרים או בן שלושים: הייתי בסוף שנות ה-60 של חיי בתחילת המגפה. עכשיו אני בן 70.
לפרטים נוספים קראו: הקורונה הכתה בי קשות.
כמעט כל שנה הייתי טס לטיל בחו"ל. בשנים האחרונות הייתי גם ברומא, בברלין, ברצלונה ובסלובקיה אבל בעיקר טיילתי בארצות רחוקות ושונות תרבותית המארץ בה אנחנו חיים, למשל: אתיופיה, אינדונזיה, בהוטן, מדגסקר וסין.
בפברואר 2020 נסעתי בפעם הראשונה בחיי לדרום אמריקה. טיול של כמעט חודש שרובו בפטגוניה.
כשיצאנו מהארץ הקורונה היתה משהו שמתרחש במחוז נידח של סין. כשחזרנו היא כבר הייתה גם באירופה ובארץ.
מאז לא טסתי לחו"ל ובטווח הזמן הנראה לעין אינני רואה את זה משתנה.
כל עוד יש קורונה, קשה לי לראות את עצמי טס למדינת עולם שלישי שאין בה שירותי רפואה בסיסיים והידבקות בקורונה מתרחשת בה בשכיחות גבוהה.
גם הצורך במספר רב של בדיקות קורונה ביציאה מהארץ ובכניסה למדינות אחרות לא מגביר את הרצון לטוס.
בשנים הקרובות אסתפק כנראה בנופש בגליל ובנגב. יש מה לראות גם בארץ.
גם לפני הקורונה לא הייתי משתמש בתדירות גבוהה בתחבורה ציבורית. פעם או פעמיים בשבוע ברכבת הקלה בירושלים. מדי פעם נסיעה מחוץ לעיר ברכבות או בקו 480 (ירושלים - תל אביב).
מאז תחילת הקורונה לא דרכה כף רגלי בתחבורה ציבורית.
אני משתמש במכונית פרטית אבל בעיקר הולך הרבה ברגל.
בסופרמרקטים הגדולים צפוף ואין שם הקפדה מספיקה על חבישת מסיכות.
גם את תדירות הביקורים שלי בשוק מחנה יהודה הקטנתי. מדובר בשוק פתוח ולא בחנות סגורה. לפעמים צפוף ואני מקפיד על חבישת מסיכה.
לפני הקורונה עשו לי לפעמים מסאג'ים. אחת לשנה כשהייתי משחק ברידג' בפסטיבל הים האדום באילת, הייתי בוחר את אחד מהמסאג'ים במלון. היו גם מעט הזדמנויות אחרות למסאג'ים.
מאז הקורונה הפחד מהידבקות מכתיב ריחוק חברתי. ההנאה שבמסאז' לא שווה את החשש מהידבקות בקורונה.
אחת הסיבות לכך היא שבתקופת הקורונה יש הרבה פחות תחרויות כאלה.
גם כשיש, הן מותנות בתו ירוק. לי אין בעיה עם תו ירוק, כמחוסן שלוש פעמים, אבל לילדים ולנערים ולצעירים היו תקופות שהיו מנועים להשתתף בתחרויות בהיעדר יכולת להתחסן. התוצאה היא פחות משתתפים ותחרויות מעניינות פחות.
גם כשהן מתקיימות יש מגבלות, למשל: צורך לחבוש מסיכה.
נוצר גם תחליף חלקי, שיישאר איתנו: תחרויות באתר אינטרנט. חלק מהתחרויות התקיימו מרחוק חרף מגבלות הפלטפורמה.
גם בעבר קרה שהזמנתי אוכל הביתה. היחס בין מספר הפעמים שהזמננו אוכל למספר הפעמים שאכלנו במסעדות השתנה באופן מהותי לטובת הזמנת אוכל.
מי שעובד מהבית במקום ממקום עבודה מסודר שדאג לארוחות צהריים במשרדי הארגון, מקבל כתחליף תלושים של "תן ביס" או מתחרה שלו. כמובן שהמשמעות היא יותר הזמנת אוכל ופחות ישיבה לאכול עם אנשים.
המגמה של מעבר לשירותים דיגיטליים ושירותים היברידים התחזקה במהלך הקורונה. מגיעים פחות למשרדים, לקופות חולים ולבנקים. מזמינים יותר מוצרים הביתה במקום לסוע ולהביא אותם.
גם אני כעצמאי, העובד בהיקף חלקי, חוויתי את זה. קיימתי פגישות ייעוץ כלכלי מרחוק באמצעות זום. הרציתי מרחוק במקום הרצאות פרונטליות ואפילו לימדתי ואני ממשיך ללמד מרחוק ברידג' באמצעות שילוב של הרצאה בזום ומשחק מודרך באתר אינטרנט.
כשאני מסתכל בבנים שלי, העובדים בהיקף מלא בהייטק, מרבית התקופה עבדו יותר מהבית מאשר ממקום העבודה.
נדמה לי שהמגמה הזו לא תיעצר אחרי הקורונה. יש לה השלכות חיוביות והשלכות שליליות. עלולות להיות לה השלכות על תרבות ארגונית, מחויבות לארגונים ומערכות היחסים בין עובדים.
מה שחיובי לאחד עלול להיות שלילי לאחר.
אחד היתרונות, שחוויתי באופן אישי, הוא היכולת להקליט שיעורים והרצאות. סרטוני השיעורים שאני מלמד מרחוק נמצאים בערוץ האישי שלי ב-You Tube.
חוסר היכולת לעבוד פרונטלית הקטין משמעותית את ההכנסות שלי מעבודה. גם הדיכאון של חלק מהאנשים בעקבות המגפה, הסגרים והמשברים המתלווים לה מנע מהם להתחייב על קורסים ועל ייעוצים.
אני נמצא במצב שבו ההכנסות שלי מעבודה אינן מפתח להתנהלותי הכלכלית. אחרי עשרות שנים של התנהלות כלכלית סבירה או למעלה מזה ואחרי שהתגברתי על משבר כלכלי אישי בשנות ה-40 של חיי, אני "מסודר כלכלית".
קצבת הפנסיה שלי סבירה. יש לנו נכסים פיננסיים שצברנו בעבודה במשך שנים.
המצב של הרבה צעירים מדור ה-Y ושל אנשים רבים מדור הביניים פחות טוב.
יש שחיקה בעבודה, פיטורים וחל"ת כפוי. המשבר הכלכלי בארץ ובעולם כנראה לא ייפתר כל כך מהר.
למי שטרם התחיל לעבוד אחרי שסיים לימודים צפויים קשיים וצפויה הכנסה נמוכה יותר בממוצע לאורך כל הקריירה.
מגפת הקורונה היא Game Changer, שמשנה הרבה דברים בהתנהלות שלנו.
חלק גדול מהם כבר לא יחזרו לעולם למצב שהיה לפני הקורונה.
באופן טבעי שכשאני עוסק בזווית האישית שלי, אני לא מתייחס לכל ההיבטים.
צריך לשים לב גם להיבטים רבים אחרים של שינוי כללי המשחק.
לא צריך רק לשים לב. צריך גם להסתגל אליהם. אדפטציה ו-Agility הוא שם המשחק גם ללא שינוי בכללי המשחק.
קל וחומר, כשיש Game Changer כמו הקורונה.
שתהיה לכם שנה של הסתגלות טובה לשינויים שיבואו לידי ביטוי בחייכם האישיים ובהתנהלותכם הכלכלית.
הכותרת של התחזית הכלכלית שלי לשנת 2024 הייתה: ת חזית כלכלית לשנת 2024: שנה קשה עם תקווה לעתיד . לצערי, החלק הראשון של התחזית (שנה קשה) ה...