בנקים: מזוויות ראייה שונות

 

כחבר באיגוד היועצים לכלכלת המשפחה אני מאוד מעריך את הפעילות של הנהלת האיגוד במישורים שונים. 

אחת הפעולות המבורכות של הנהלת האיגוד היא הרצאות העשרה בזום. ליועצים יש גם אפשרות לשאול את המרצה שאלות ולהוסיף מידע.

אתמול בבוקר (27.3.2022) שמעתי הרצאה של גברת ענבר ראם על עמלות בבנקים. ההרצאה הייתה הרצאה טובה ומקיפה, שנגעה בכל העמלות השכיחות במערכת הבנקאית ונתנה טיפים מועילים להתנהלות טובה יותר. 

לדעתי, הייתה נקודה מהותית אחת שלא עלתה, בהקשר להשקעה בניירות ערך באמצעות הבנקים, וכמה דברים חשובים פחות שאפשר היה להוסיף. 

אינני מתכוון להתיחס לתכנים. אני מתייחס בפוסט זה לפרספקטיבה או לזווית הראייה.

גברת ראם אמרה שהיא עבדה במערכת הבנקאית והיא מעריכה את הבנקים. 

כמתנדב ב"הלל" המלווה כלכלית יוצאים בשאלה, אני בקשר עם מתנדבים אחרים. כולם אנשים טובים הראויים להרבה הערכה על תרומתם. חלק מהם באו מהמערכת הבנקאית. גם אצלם אני נתקל בגישה דומה  מפרספקטיבה אוהדת לבנקים.

הפרספקטיבה שלי היא אחרת היא מאפשרת לי לראות את היתרונות והחסרונות של הבנקים בישראל באופן לא מוטה. 

פרספקטיבה של לקוחות בנקים

לקוחות רבים של הבנקים מתייחסים אליהם בתערובת של פחד ושנאה. שני הרגשות הללו אינם מוצדקים ופוגעים בלקוחות. 

בהרצאה שלי: הבנק אויב או אוהב? אני מסביר כיצד נכון להתייחס לבנקים. אגב, בדיוק באופן שציינה  ענבר ראם בהרצאתה.  

 

פרספקטיבות לא אוהדות לבנקים

נתקלתי בלא מעט יועצי השקעות שאינם עובדים בבנק, שיש להם דעה שלילית במיוחד על השקעה בניירות ערך באמצעות הבנקים.

הפרספקטיבה שלי בייעוץ במחשבים 

במשך כארבעים שנים עבדתי בתחום המחשבים. בחצי הראשון של התקופה כשכיר בארגון ממשלתי. בחצי השני בעיקר כיועץ עצמאי.

נתקלתי בלא מעט אנשי מקצוע שעבדו במשך שנים רבות בחברה גדולה בתחום, למשל: DEC, IBM .Microsoft

אנשים אלה הפנימו את התרבות הארגונית של החברה בה עבדו. 

גם אחרי שעזבו את החברה הם חשבו, שהמוצרים של החברה, התרבות הארגונית של החברה, המתודולוגיות ושיטות העבודה של החברה, טובים יותר מאשר אלו של המתחרים. הם גם נטו להעריך הערכת יתר את כוחה והשפעתה של החברה בה עבדו.

אני גדלתי על תפיסה אחרת. עוד כמתכנת מערכות הפעלה צעיר בארגון ממשלתי, למדתי מהמנהלים שלי יוסף אלון ז"ל ורוני קריסטל ז"ל, שתחרות טובה ללקוח. כשכולם קנו רק מחשבים של IBM משום ש"לא פיטרו אף אחד בגלל שבחר ב-IBM", הם יצרו תחרות  בין IBM ל-HDS על כל מחשב מרכזי גדול שקנה הארגון. התוצאה הייתה ששילמנו עשרות אחוזים פחות על מחשבים יקרים וגדולים. 

כיועץ עצמאי, מעולם לא הייתי מוטה לטובת מישהו או לרעת מישהו. פעלתי עניינית לטובת הלקוח.

הפרספקטיבה שלי בהקשר הבנקאי

גם בהקשר הבנקאי יש לי פרספקטיבה רחבה, ללא הטייה לטובת הבנקים או לרעתם. 

כמה הבהקים ביחס לפרספקטיבה שלי:

1. כיועץ מחשוב יעצתי למרבית הבנקים בישראל.

הייעוץ המשמעותי ביותר היה לבנק לאומי. הייתי שם שלוש שנים במשרה מלאה כשניסו לבנות את מערכות הליבה הבנקאיות בתפיסה חדשנית. זה היה פרויקט מהגדולים והחדשניים בעולם, לפיכך מרבית החברות המובילות בתחום הזה בעולם הציעו פתרונות, מוצרים וביצוע פרויקטים. ישבתי בארבע עיניים או בשמונה או בעשר עיניים עם הרבה אנשים מובילים בעולם בתחום מערכות ליבה בנקאיות ובנקאות בכלל. 

ראיתי את התוכניות העסקיות האסטרטגיות של הבנק שמהן נגזר פרויקט המחשוב וספגתי היטב את התרבות הארגונית ואת תהליכי העבודה בארגון כלו (לא רק במחשוב). 

בנוסף לעבודה עם בנקים בארץ, השתתפתי כיועץ Free Lancer בפרויקט ייעוץ בבנק באירופה של חברת האנליסטים המובילה Gartner. 

2. כלקוח בנק עבדתי מול מספר בנקים במספר סניפים

לצערי הרב, יצא לי לעבוד גם עם שני סניפים מהגרועים ביותר בארץ של שני בנקים גדולים. האירוע הביזרי ביותר היה סירובו של מנהל סניף בנק (שאחרי זה הורשע בגניבת כספים ונידון למאסר) לתקן טעות של הבנק בסכום של 140 אלף שקל לרעתי.

כלקוח שאינו לקוח שבוי, נטשתי את אחד מהם. בשני הייתי מיופה כוח ולא יכולתי לעשות את זה. 

גם במצבים קיצוניים פחות החלפתי בנקים וסניפי בנק על מנת לקבל תנאים טובים יותר. 

הייתי מראשוני הלקוחות של "הישיר הראשון" של בנק לאומי, משום שכבר בשלב מוקדם ראיתי את היתרונות של בנקאות אינטרנטית בהשוואה לבנקאות בסניף.

פעלתי בחשבונות לא שלי כמיופה כוח. 

3. כיועץ כלכלי למשפחות ויחידים

כמעט כל הביקורים שלי בסניפי בנקים היו כיועץ כלכלי המתלווה למשפחה או ליחיד. היו הרבה מפגשים כאלה, כמעט עם כל הבנקים, בהקשרים שונים של לקוחות שלי.

4. מעקב אחרי פינטק וטכנולוגיות פיננסיות חדשות 

כמי שעבד כארבעה עשורים במחשבים ובטכנולוגיית המידע, המשכתי לעקוב אחרי התפתחויות בטכנולוגיות פיננסיות וההשלכות שלהן על בנקים וספקי שירותים פיננסיים אחרים.

5. מומחה בניהול סיכונים

כמומחה בניהול סיכונים אני מנסה להתייחס באופן רציונלי ולא באופן רגשי לסיכונים בתחום הפיננסי.

התייחסות לשירותי הבנקים בישראל

העולם השמרני ושונא הסיכון (Risk Averse), שאפיין את הבנקים במשך תקופה ארוכה מאוד, השתנה. 

בעולם של היום יש תחרות של גורמים לא בנקאיים על מתן אותם שירותים פיננסיים.

אנחנו כצרכנים צריכים להתאים את עצמנו לעולם החדש.

הבנקים כספקי שירותים נאלצים להתאים את עצמם לעולם חדש. 

 

סניפי הבנקים

את העולם הישן מסמלים יותר מכל סניפי הבנקים, שבעבר בוצעו בהם כמעט כל הפעולות הבנקאיות. בעולם החדש נדחקים הסניפים לטובת ערוצי שירות עצמי.

ערוצי השירות העצמי זולים יותר לבנקים וזמינים 24 שעות ביממה. 

המשמעות היא סגירת סניפים וצמצום שירותים בסניפים אחרים. האינטראקציות בין לקוחות שהבנקים מעוניינים בהם לבין הבנקים הן לרוב מרחוק. 

בפוסט: האם יהיו סניפי בנקים בעוד עשר שנים? התייחסתי לנושא. 

 

דור ה-Y ודור ה-Z תפיסת עולם אחרת 

הצעירים בני דור ה-Y ודור ה-Z פועלים אחרת. הם ילידי אינטרנט ודיגיטל. כמו בכל תחום אחר, גם בבנקאות הם פועלים מרחוק ובמהירות. הם אפילו לא מבינים לצורך מה קיימים סניפי בנקים וגם ערוצים אחרים כמו טלפון או פקס.

 

פינטק

בין המתחרים החדשים אפשר לציין שירותי פינטק. הם בנויים על אינטרנט ודיגיטל ולא מחזיקים סניפים ומספר גדול של עובדים. זו הסיבה שהשירותים שלהם זולים יותר. 

לקוחות יכולים להרוויח מזה, למשל: ריבית נמוכה יותר על הלוואות או ריבית גבוהה יותר על פיקדונות. 

האם יש יותר סיכון? האם הסיכוי מצדיק את לקיחת הסיכון? 

התשובה לשאלות אלה ספציפית לכל מקרה. כפי שאנחנו רואים, רבים חושבים שהסיכון מוצדק. 

המסקנה האישית שלי כיועץ, בשונה מחלק מאלה שעבדו במערכת הבנקאית, היא לא לראות בבנקים כמקום הראשון בו מחפשים הלוואה או אשראי אחר. 

אגב, גם העבודה בבנקים הופכת לאטרקטיבית פחות בעידן, שבו אין ביטחון של עבודה לטווח ארוך והוועדים כבר אינם בעלי העוצמה, שהייתה להם בעבר. 

ההצה לדילמה הניצבת בפני עובדים פוטנציאליים בעתיד תוכלו לראות בפוסט שלי: מה תעשה כשתהיה גדול: בנקאי או איש פינטק?

ארנקים אלקטרונים ושירותי תשלום

בבנקים מבינים ששירותי תשלום, בעיקר אלה של ענקיות טכנולוגיה כמו Apple ו-Google מהווים איום רציני על שירותים שהם נותנים. 

מטבעות קריפטוגרפיים ואחרים

מידת השימוש העתידי במטבעות קריפטוגרפיים בהווה ובעתיד שנויה במחלוקת. אין מחלוקת ביחס לחשיבותה של טכנולוגיית ה-Blockchain שמאחורי המטבעות הללו. באופן מעשי שימוש בהם נעשה שכיח. במקרים רבים מחליף שירותים בנקאיים.

מטבע פרטי של חברת Facebook, הנסחר ישירות באמצעות אתר החברה, לא נחל הצלחה, אבל הוא מסמן כיוון נוסף של תחרות עתידית. 

 

האם יש תחרות אמיתית בין הבנקים בישראל?

הניסיונות המתמשכים של הרגולטור לצור תחרות משמעותית, מדברים בעד עצמם. 

במערכת הבנקאית בישראל יש דואופול של בנק הפועלים ובנק לאומי. בפעם האחרונה שבדקתי נתונים, וזה לא היה בזמן האחרון, הם שלטו בערך ב-60% מהשוק. 

בתקופה שיעצתי ללאומי, התייחסו רק לבנק הפועלים כתחרות משמעותית.

בנוסף לשני הגדולים, יש רק שלושה בנקים בעלי פלח שוק משמעותי נוספים. לא יהיה נכון להגיד שהם מתאמים ביניהם את גובה העמלות והמרווחים, אבל איכשהו יוצא שבמקרים רבים הפערים, אם בכלל, נמוכים.

זה לא מונע ממני להמליץ ללקוחות שלי לבדוק באיזה בנק יקבלו תנאים טובים יותר, אבל זה בהחלט גורם לי להציע להם לבחון גם שירותים חלופיים ספציפיים.

האם יהיו בנקים בעוד 20 שנים?

 

זהו נושא הרצאה נוספת שלי וגם נושאו של פוסט שכתבתי.  

התשובה לשאלה הזו היא שיהיו בנקים, אבל הם יהיו שונים מהותית מהבנקים שאנחנו מכירים היום. 

השראה לפוסט הזה קיבלתי מהרצאה של ד"ר בועז ברק. 

בועז ברק, הוא ישראלי שכיהן בתפקידים בכירים בשני הבנקים השוויצרים הגדולים ביותר. הוא הלא שוויצרי הראשון שהיה סמנכ"ל בבנק שוויצרי.

המינוי שלו לתפקיד  סמנכ"ל חייב שינוי בחוק כך שגם מי שאינו אזרח שוויצרי יוכל לכהן בתפקיד כזה. 

הוא פרש מעבודה בבנקים והקים עם שותפים חברה המתחרה בשירותי הבנקים. 

 

בפוסט על עתיד הבנקים, אני מצטט חלק מהחזון שלו. 

הוא רואה את הטלפון החכם כערוץ שבו ירוכזו מרבית השירותים הבנקאים.

הוא (אגב, גם רבים אחרים) רואה שיתופי פעולה בין בנקים וחברות מתחומים אחרים. 

הוא רואה את אתר הבנק או האפליקצייה של הבנק בטלפון החכם כמקום בו יוצגו גם שירותים של בנקים מתחרים ותתבצע השוואה בינם לבין שירותי הבנק.

 

הכסף הופקד בחשבון לא נכון: מי אשם?

 

כתבה בחדשות הבוקר של ערוץ 12 מתארת מקרה שבו 50 אלף שקלים הועברו בהעברה בנקאית בין בני זוג 

הגיעה בטעות לחשבון אחר.

כשהלקוח פנה לבנק הפועלים נענה, שהלקוח שזוכה בטעות, מסרב להחזיר את הכסף והבנק אינו יכול לחייב את הלקוח באופן חד צדדי לאחר זיכוי המוטב. 

 

מי אשם בטעות?

 

כשחקן ברידג' אני נתקל לא מעט במצבים שבו זוג משיג תוצאה גרועה בחלוקת קלפים מסוימת. 

הם מנסים לברר מי מהם אשם בכך? בחלק גדול מאותם מקרים, האשמה מתחלקת בין השותפים. לא בהכרח במידה שווה.

נדמה לי שגם במקרה זה מתחלקת האשמה בין מספר גורמים. 

הלקוח שקיבל את הכסף בטעות

ללקוח ברור שהכסף אינו שלו. קרוב לוודאי, שאם תוגש תביעה משפטית, הוא יצטרך להחזיר את הכסף. בנוסף, אמינות בנושא כספים היא דבר חשוב. גם לבנק. ברור שפקידי הסניף בבנק ומנהלים בסניף לא ילכו לקראת הלקוח הזה במקרים שהם בסמכותם. מאוד סביר שגם דרגים גבוהים יותר בבנק לא יטו לו חסד בעתיד. 

הזוג שביצע העברה בנקאית

הזוג טעה בסיפרה אחת במספר הסניף אליו מועבר החשבון. כשמדובר בסכום גבוה, מן הראוי לבדוק היטב שאין טעויות בפרטי ההעברה. 

בנק הפועלים

אם הפרטים בכתבה נכונים, אז האשם העיקרי הוא בנק הפועלים. 

הטעות הראשונה: לא נבדקו פרטים אחרים

בנוסף לפרטי החשבון ההעברה כוללת גם פרטים אחרים, למשל: שם המוטב. 

פרטים אלה הוקלדו נכון על ידי בני הזוג, אבל לא נבדקו על ידי הבנק לפני שביצע את ההעברה.

הטעות השנייה: שני חשבונות בנק עם אותו מספר

בבנק היו לפחות שני חשבונות עם מספר זהה, שמה שמבחין ביניהם הוא מספר הסניף. מן הראוי שבמערכת בנקאית ממוחשבת מספר חשבון בנק יהיה חד חד ערכי.

אחרת המערכת מועדת לטעויות. 

כמי שיעץ במשך שנים ארוכות במחשוב ובכלל זה לבנקים רבים, אני מודע גם לקשיים בהסבת מערכת למערכת אליה מוסיפים ספרה או ספרות נוספות לשדה. 

ייתכן שאילוץ כזה קיים במערכת של בנק הפועלים. 

זה בהחלט אומר, שאם זה המצב, ורוצים לחסוך את עלות ההסבה חשוב יותר לבדוק גם את שם המוטב לפני ההפקדה.

לקחים לקוראים

הלקח המשמעותי ביותר, שקוראים יכולים להפיק הוא שעליהם לבדוק היטב את נכונות הפרטים שהם מקלידים בהעברה בנקאית. זה נכון גם לגבי פעולות בנקאיות מקוונות או דיגיטליות אחרות. 

ככל שהסכום גבוה יותר נדרשת יותר הקפדה בבדיקות.

 

 

לרוץ למען מטרה טובה

 

ב-25 למרץ ארוץ שוב 10 קילומטר במרתון ירושלים. הפעם למען מטרה טובה בנוסף להנאה שלי. 

אני רץ בקבוצה של בית החולים לילדים "אלין". הילדים המאושפזים שם מאושפזים לפרקי זמן ארוכים. הם נזקקים למכשירים רפואיים ולטיפולים רפואיים, מתמשכים, שאינם יכולים להתבצע בביתם. 

בית החולים מהווה עבורם גם בית ומסגרת לימודים. 

לכל מי שרץ בקבוצה של בית החולים נפתח דף אינטרנטי לצורך התרמה. 

אני מצרף קישור לדף שלי: בית החולים אלין הדף של אבי רוזנטל. 

אם אתם תורמים דרך הדף שלי, אתם יכולים להיות בטוחים שכל הכסף מגיע לבית החולים ואף לא אגורה שחוקה לכיסי. 

מי שמעוניין מוזמן ללחוץ על הקישור ולתרום.

מה נותנת לי ריצה למרחקים ארוכים? 

 

1. הנאה

 אני רץ בטבע. כמעט תמיד לכיוון עמק לבן והמעיין של עין לבן. 

עכשיו זאת עונת הפריחה. יש מרבדי רקפות ומרבדי כלניות ושקדיות פורחות. הנוף מדהים ביופיו. 

לפעמים פוגשים איילים צעירים המסתובבים שם חופשי. יש הרבה ציפורים וגם פה ושם בעלי חיים אחרים. 

 

2. הקבלה בין התנהלות כלכלית לבין ריצה למרחקים ארוכים

בשני התחומים צריך לנהל את המשאבים בתבונה ולהשאיר משאבים גם להמשך הדרך.

לפרטים נוספים קראו: לרוץ למרחקים ארוכים. 

אפשר ללמוד מהריצה כיצד צריך להתנהל כלכלית. לא את הכל אבל כמה עקרונות מנחים.

 

3. שמירה על יכולת פיזית ועל בריאות טובה

קראו פוסט שלי בבלוג אחר על מחקר על פיו פעילות גופנית מקטינה את הסיכוי לחלות בדמנציה (קיהיון) ואלצהיימר.

 

4. מחשבות על מטלות יומיומיות עבודה וכתיבה

 

במהלך הריצה אני חושב על האופן שבו אני צריך לנהל אירועים קונקרטיים בחיי.

"התבשלו" בראשי רעיונות לכתבות, לפוסטים בבלוג ולשיעורים שאני מלמד. 

 

בנק יהב: סיפור אמיתי וציני

 

מודה. לא הייתי נחמד ונעים בשיחה טלפונית עם יועצת השקעות בבנק יהב. מתחילת השיחה הבנתי את כוונותיה של הגברת, על אף ששידרתי לכאורה שאיני מבין.

לפני שאתם שופטים אותי לכף חובה, תזכרו שזאת אולי הפעם התשיעית או העשירית שזה קורה. בפעמים הקודמות בנק יהב קיבל את אותו המסר באופן מנומס. ממני, אבל לא רק ממני אלא גם מבעלת חשבון הבנק.

השיחה

יועצת השקעות: "שלום אבי, מדברת יעל (שם בדוי) יועצת השקעות בבנק יהב, מה שלומך?"

אני: "שלום יעל, במה זכיתי שהחלטת להתעניין בשלומי?"

יועצת השקעות: "נכנס סכום כסף גדול לחשבון שלך ולכן התקשרתי".

אני: "העניין הוא שהחשבון אינו חשבון שלי ואני רק מיופה כח". זו אולי הפעם העשירית שזה קורה שאתם מתקשרים אלי במקום לבעלת החשבון ובכל אחת מהפעמים הקודמות הסברנו לכם את זה".

יועצת השקעות: "אבל כתוב לי שזה המספר שאני צריכה להתקשר אליו".

אני: "אני לא יודע האם לבנק יהב יש מערכות מחשוב. לבנקים האחרים בישראל יש מערכות מחשוב. כמי שיעץ לחלק גדול מהם בתחום המחשוב, אני יודע את זה מידיעה אישית. הם פשוט משנים את מספר הטלפון במערכת הממוחשבת אחרי שהם מוודאים את זה עם בעלת החשבון".

כמה דברים רציניים ולא ציניים

האם הייתם נותנים להם לנהל את הכסף שלכם?

אמינות של נותני שירותים פיננסיים היא דבר חשוב. כשבעל חשבון לא יכול לסמוך על בנק שיתקשר אליו כשצריך, איך הוא יכול לסמוך עליו שייתן לו שירותים פיננסיים באופן סביר? 

 

שני סוגים של מיופי כוח בחשבון בנק

 לטובת בנקאים ומפתחי מערכות מחשוב בנקאיות שאולי לא מבינים את זה (להערכתי כמעט כולם מבינים את זה) יש הבדל מהותי בין שני סוגי מיופי כוח.

מיופי כוח שהם בעצם מנהלים את החשבון במקום בעלי החשבון. 

זה היה המצב כשהייתי מיופה כוח בחשבון של אימי ז"ל . בגיל מבוגר חלה ירידה ברמת התפקוד שלה. גם קודם לכן התיעצה איתי בנושאים פיננסיים. 

כמיופה כוח, אני למעשה ניהלתי את החשבון. בסניף הבנק לא ממש אהבו את זה. פעלתי באופן שונה מהלקוחות השבויים והמבוססים כלכלית, שהיו להם. התלוננתי על השירות הגרוע בפני מנהלת הסניף ואחרי זה בהנהלה האיזורית. 

בהחלט היה סביר שהתקשרו אלי ולא אל אימי ז"ל.

 

מיופי כוח למקרה חירום

במקרה הנוכחי מדובר במישהי שמתפקדת ופעילה. בבנק היו צריכים לדעת את זה. היא גם אמרה לבנק שהיא הוסיפה אותי כמיופה כוח, שיפעל במקרי חירום. למשל: אם היא מטיילת בחו"ל וצריכה כסף, בגלל אירוע בלתי צפוי, או למשל אם, חס וחלילה, היא נפגעת  בתאונה.

יותר מסביר שהבנק צריך להתקשר לבעלת החשבון ולא אלי.   

האם הייתי פותח תיק ניירות ערך בבנק?

אי אפשר להגיד קטגורית שלא, אבל ההסתברות לזה בתנאים הנוכחיים, דומה להסתברות שאקנה כרטיס לוטו ואחשוב שיש לי סיכוי סביר לזכות בפרס הראשון. 

סיבות יש למכביר. סיבה אחת ברורה היא עמלה גבוהה מאוד הנקראת "דמי משמרת". סיבה זו רלוונטית גם לאנשים רבים אחרים.

סיבה שנייה היא שאני קורא את מה שאני חותם עליו. כתוב שהבנק מייעץ ואני אחראי. 

לגבי הייעוץ, בלשון של המעטה לא ממש התרשמתי מהיכולת של הרבה יועצי השקעות בבנקים. 

הערת שוליים

כשלשירותים הפיננסיים של בנקים יש מתחרים חדשים משמעותיים, זה עיתוי לא ממש טוב לחזור על אותה טעות הרבה פעמים. 

תלמידי ברידג' שלי יכולים להעיד, שאני אומר להם שמותר לטעות אבל רצוי ללמוד מהטעויות.

הרצאה: האם יהיו בנקים בעוד 20 שנים?

 

בשבוע שעבר הרציתי שוב ב"גימלהזום" של עיריית ירושלים.

הפעם הרציתי על נושא חדש: האם יהיו בנקים בעוד 20 שנים? 

 

הרקע להרצאה

 

הבנקים עומדים בפני תקופה מאתגרת, המחייבת אותם להמציא את עצמם מחדש. 

יש תחרות על שירותים פיננסיים מצד שחקנים חדשים, שאינם בנקים. יש שינויים מהותיים בגלל טכנולוגיה, מגיפת הקורונה והתבגרות דור ה-Y ודור ה-Z.

הבנקים מצמצמים כל הזמן את מצבת כוח האדם שלהם. 

יש דימיון מסוים בין מצבם של הבנקים היום למצבן של ענקיות הטלקו לאחר שהופיעו טלפונים סלולריים והשימוש בטכנולוגיה האינטרנטית של VOIP הפך לנחלת הכלל.

לשוק של הטלפונים הקוויים, שהיה בשליטתן הבלעדית, נמצאו תחליפים זולים יותר ובמקרה של טלפונים חכמים גם עם יתרונות בהשוואה לטכנולוגיה של טלפונים קוויים.

הן היו צריכות להמציא את עצמן מחדש ולהיכנס לתחומים חדשים.

יש דימיון מסוים בין מצבם של הבנקים היום למצבן של ענקיות החומרה IBM, HP ו-DEC. כשהופיעו מחשבים אישיים והתוכנה הייתה במרכז ולא רק תוספת לחומרה הן נאלצו לשנות תרבות ארגונית ולהמציא את עצמן מחדש.

לא כל מי שצריך להמציא את עצמו מחדש מצליח בזה.

בסדרת פוסטים בבלוג הטכנולוגי שלי שאלתי את השאלה: האם חברות מסוימות ישרדו בשוק בעוד 10 שנים? בחרתי דווקא בחברות מובילות בשוק העולמי כמו: Google, Microsoft,  Apple ו-Facebook.

תחזיות לעשר שנים קדימה הן כמעט תמיד רחוקות מלהיות מדויקות, אבל יש ערך להעלאת השאלות  והסיכונים הנוכחיים והעתידים לכל אחת מהחברות הללו. 

באופן דומה גם הבנקים חזקים ומאוד סביר שחלק מהם לא ייעלמו מהעולם אבל הם צפויים להיות שונים מהבנקים המסורתיים שהיכרנו.

 

קישור למצגת של ההרצאה שלי

 

האם יהיו בנקים בעוד 20 שנים?