מקור התמונה: ויקיפדיה
כשהייתי בן 16 הלכתי ברגל מירושלים לתל-אביב. הייתי נער לא ספורטיבי ולא התאמנתי לפני ההליכה. התחלתי בקצב המהיר ביותר שאני יכול, על מנת להגיע ליעד בפחות מ 10 שעות הליכה (האתגר שאני וחברי הצבנו לפנינו).
התחלתי בקצב המהיר ביותר שיכולתי (הירידה סיעה לי להגביר מהירות). במשמר איילון עצרתי וישבתי לנוח ולאכול משהו. את המשך הדרך דידתי עם התכווצות שרירים. עמדתי ביעד של 10 שעות אבל... בירושלים התקשתי לרדת ממדרגת האוטובוס ואת שלושת הימים הבאים ביליתי במיטה ללא יכולת ללכת.
כשהייתי בן 35 מישהו מהמעגל הקרוב שלי חלה. החלטתי לרוץ. לאחר כמה ריצות קשות (עבורי כמישהו שלא התאמן קודם), הצלחתי לרוץ כ 5 ק"מ, פעם בשבוע. המשכתי לרוץ מרחק כזה בתדירות כזו. לא רצתי בקצב מהיר. רצתי בקצב אחיד. היום אני מעל לגיל 60 ואני רץ פעם בשבוע: 5 ק"מ בקצב אחיד. הריצה אינה ריצה תחרותית אני רץ לבד בקצב שלי.
התנהלות
יש הבדל גדול בין ההתנהלות שלי בגיל 16 ובגיל 35. בגיל 35 רצתי למרחקים ארוכים תרתי-משמע (גם המרחק וגם העקביות או משך הזמן בשנים בו אני רץ).
בגיל 16 לא חסכתי כוחות לרגע משבר.
מגיל 35 חילקתי את הכוחות, כך שאוכל להמשיך לרוץ (באותו קצב) גם בזמני משבר. (חלוקת הכוחות חשובה בריצה ל 5 ק"מ וחשובה עוד יותר בריצות ארוכות יותר).
בגיל 16 עשיתי מאמץ חד-פעמי גדול. מגיל 35 התאמנתי בעקביות.
בגיל 16 גרמתי לעצמי נזק. מגיל 35 השגתי תועלת בריאותית.
גם כלכלת המשפחה היא ריצה למרחקים ארוכים. ההתנהלות בה צריכה להיות דומה יותר להתנהלות הספורטיבית שלי מגיל 35, מאשר להתנהלות שלי בגיל 16.
ריצה למרחקים ארוכים במושגי כלכלת המשפחה
גם בניהול כלכלת המשפחה צריך להסתכל קדימה ולחלק נכון את המשאבים הכספיים (הכוחות באנלוגיה לריצה).
מה זה להסתכל קדימה?
צד ראשון של המטבע: ניהול סיכונים
דוגמאות לסיכונים אותם צריך לנהל:
1. פנסיה
יכול להיות שהפרישה לגמלאות. צפויה עוד 30-40 שנה, אבל אפשר לראות בה משהו מקביל למשבר בזמן ריצה ארוכה: ההכנסות קטנות וההוצאות במקרה הטוב, נשארות כפי שהיו.
האם הצבירה הפנסיונית שלנו (בתוספת חסכונות או השקעות אחרות שיש לנו): מספיקות בשביל לחיות? מספיקות בשביל לחיות באופן סביר? מספיקות בשביל לחיות כפי שאנחנו רוצים? מספיקות בשביל לעזור לדורות הבאים?
על מנת לצבור פנסיה מספיקה, יש צורך להיערך לכך כבר בגיל צעיר.
להכנסות הפנסיוניות יש שלושה רבדים:
רובד 1: קצבת זיקנה של המוסד לביטוח לאומי
רובד 2: צבירה פנסיונית
בתכניות פנסיוניות כגון: קרן פנסיה, ביטוח מנהלים וקופת גמל.
רובד 3: נכסים פיננסיים
ריצה למרחקים ארוכים במושגי כלכלת המשפחה
גם בניהול כלכלת המשפחה צריך להסתכל קדימה ולחלק נכון את המשאבים הכספיים (הכוחות באנלוגיה לריצה).
מה זה להסתכל קדימה?
צד ראשון של המטבע: ניהול סיכונים
דוגמאות לסיכונים אותם צריך לנהל:
1. פנסיה
יכול להיות שהפרישה לגמלאות. צפויה עוד 30-40 שנה, אבל אפשר לראות בה משהו מקביל למשבר בזמן ריצה ארוכה: ההכנסות קטנות וההוצאות במקרה הטוב, נשארות כפי שהיו.
האם הצבירה הפנסיונית שלנו (בתוספת חסכונות או השקעות אחרות שיש לנו): מספיקות בשביל לחיות? מספיקות בשביל לחיות באופן סביר? מספיקות בשביל לחיות כפי שאנחנו רוצים? מספיקות בשביל לעזור לדורות הבאים?
על מנת לצבור פנסיה מספיקה, יש צורך להיערך לכך כבר בגיל צעיר.
להכנסות הפנסיוניות יש שלושה רבדים:
רובד 1: קצבת זיקנה של המוסד לביטוח לאומי
רובד 2: צבירה פנסיונית
בתכניות פנסיוניות כגון: קרן פנסיה, ביטוח מנהלים וקופת גמל.
רובד 3: נכסים פיננסיים
במונח נכסים פיננסיים, הכוונה היא לנכסים כמו דירות להשכרה, השקעות פיננסיות במכשירים כגון: תיקי השקעות, קרנות נאמנות ותכניות חיסכון.
הניהול צריך להביא בחשבון את השחיקה הצפויה בשני הרבדים הראשונים, בגלל העליה המתמדת בתוחלת החיים.
בוודאי שצריך להתייחס לעלייה בתוחלת החיים, כשנים נוספות לאחר הפרישה, להן צריך לתת גם מענה כלכלי.
הניהול צריך להביא בחשבון תקופות של משבר לפני הפרישה (כמו בריצה ארוכה): צבירה חלקית או ללא צבירה, למשל לאחר פיטורים מעבודה.
במרבית המקרים, צריך לקחת בחשבון גם את חוסר היציבות של התשואות בחיסכון הפנסיוני.
2. משכנתה
משכנתה עשויה להיות התחייבות כספית מתמשכת לשני עשורים או יותר (במקרים רבים מדובר במשכנתה ל 20 או ל 25 שנים).
למשפחות רבות יש גישה אופטימית לחיים. בתחום הדיור, היא מתורגמת לקניית דירה בסכום גבוה יחסית ליכולות הכלכליות.
את הפער סוגרים באמצעות לקיחת משכנתה, שבמועד לקיחתה, למשפחה יש יכולת להחזיר את התשלום החודשי של פירעון המשכנתה.
כפי שכבר ראינו, גם גדולי המומחים אינם יכולים לחזות עתיד כלכלי ל 25 שנים קדימה. הם אינם מסוגלים לעשות זאת ברמה גלובלית, ברמה של הכלכלה הישראלית (המושפעת מאד מהכלכלה הגלובלית וממספר רב של גורמים משתנים נוספים) ובוודאי לא ברמה של משפחה מסוימת (המושפעת מהכלכלה הישראלית וממספר רב של גורמים משתנים הקשורים במשפחה המסוימת).
לפני קבלת ההחלטה אולי כדאי להקשיב למוזיקה עצובה. בקבלת החלטה בנושא דירה, כדאי להביא בחשבון גם תסריטים כלכליים אופטימיים פחות. חשוב לשאול את השאלות הבאות:
3. בריאות
גם בהקשר זה כדאי להתכונן גם לתרחישים שאינם אופטימיים. להלן מספר דוגמאות בולטות:
מצב סיעודי
בעלייה בתוחלת החיים יש ברכה, אבל לא רק ברכה. אחת הנגזרות שלה, היא מצב סיעודי לכרבע עד שליש מהקשישים, שהגיעו לגיל מסוים.
כמי שחווה מצב סיעודי של הוריו, אני מבין שהקשיים במצב כזה אינם רק קשיים כלכליים. בהקשר הנוכחי אתמקד רק בהיבטים כלכליים.
עלות אשפוז במוסד סיעודי סביר, היא בסדר גודל של 15,000 ש"ח לחודש.
עלות טיפול סיעודי בבית זולה יותר, אבל גם היא מגיעה להרבה אלפי שקלים לחודש.
חשוב להבין, שמשך האשפוז הממוצע, הוא שלוש שנים או יותר ובחלק מהמקרים גם עולה על עשר שנים.
תכנון נכון עשוי להביא לרכישת ביטוח סיעודי או להיערכות אחרת, שתענה על התרחשות אירוע של הפיכת בן משפחה לסיעודי, לתקופה מסוימת או למשך יתרת חייו.
תרופות ניתוחים והשתלות
תרופות עלולות להיות עסק יקר, כאשר הן מחוץ לסל הבריאות. ניתוחים, אשפוזים והשתלות בחו"ל עלולים לעלות מאות אלפי דולרים.
גם בארץ, זה לא תמיד זול.
תכנון נכון למקרה של משבר בריאותי, שבכותרת תת-סעיף זה (באנלוגיה משבר בחלק לא ידוע מראש של הריצה), מחייב הכנת מקורות פיננסיים להתמודדות עם מצב כזה. המקורות עשויים להיות נכסים פיננסיים או ביטוח בריאות מתאים.
הצד השני של המטבע
למטבע יש גם צד אופטימי. ניהלנו נכון את הסיכונים לטווח ארוך, שהוזכרו בסעיפים קודמים (וגם כאלה שלא הוזכרו בהם). אנחנו רוצים להגשים חלומות ויעדים כלכליים לטווח ארוך. גם אותם צריך לתכנן לטווח ארוך, כפי שמתכננים פריצה בריצה למרחק ארוך: צריך להביא בחשבון את העיתוי והמשאבים.
1. ילדים
הורים רבים מעוניינים לעזור לילדיהם להתפתח ולחיות חיים מאושרים. הצד הכלכלי עשוי להתבטא בהשקעה ב: חינוך (לימודים, חוגים, תחביבים, לימודים באוניברסיטה), פיתוח כישורים בולטים בתחום הצטיינות של הילד (נגינה, ריקוד, ספורט, מתמטיקה, ספרות, בישול, ציור, פיסול וכיו"ב), אירועים (בר-מצווה, חתונה, טיולים בחו"ל וכיו"ב), דיור ועוד.
2. תחביבים ותחומי עניין
עיסוק בחלק מתחומי העניין, כרוך בעלויות כספיות משמעותיות ומתמשכות. הן ברכישת או השכרת כלים, אביזרים או חומרים והן ברכישת ועדכון ידע והדרכה.
כך למשל, אם תחביבו של מישהו הוא טיפוס הרים הוא צריך לתכנן גם את העלויות הכספיות. גם חובב טיסות (הן כטייס חובב והן כנוסע), שייט או טיולים בארצות אקזוטיות, צריך לתכנן את המשאבים ועיתוי השימוש בהם.
אוספים חפצי אמנות או מרוכזים בהתאמת הביגוד שלכם למילה האחרונה של האופנה? אם זה עיסוק פנאי לטווח ארוך, קרוב לוודאי, שצריך לתכנן את חלוקת המשאבים למימושו.
3. הפסקת או צמצום עבודה
יש כאלה שרוצים לצמצם את היקף עבודתם או להפסיק לעבוד לפני גיל הפרישה הרשמי. לא תמיד זה מומלץ. אבל כאשר יש תחביבים ותחומי עניין ונשארו מספיק משאבים כספיים, זה אפשרי.
אותן משפחות או אותם אנשים, שמצבם הכלכלי טוב, עשויים לאפשר לעצמם פרישה מוקדמת מעבודתם או צמצום היקף עבודתם בגיל מבוגר.
גם בהקשר זה נדרש תכנון של חלוקת המשאבים. באופן מעשי התנהלות נכונה, המאפשרת יצירת נכסים פיננסיים באמצעות חיסכון.
הנכסים עשויים לספק בעתיד משאבים כספיים שוטפים המהווים תחליף להכנסה מעבודה.
השורה התחתונה
ניהול כלכלי של משפחה, דומה לריצה למרחקים ארוכים. בשניהם נדרשת חלוקת המשאבים, כך שיספיקו לכל הדרך. בשניהם נדרשת שמירת רזרבות לשימוש בהתרחשות משברים.
הניהול צריך להביא בחשבון את השחיקה הצפויה בשני הרבדים הראשונים, בגלל העליה המתמדת בתוחלת החיים.
בוודאי שצריך להתייחס לעלייה בתוחלת החיים, כשנים נוספות לאחר הפרישה, להן צריך לתת גם מענה כלכלי.
הניהול צריך להביא בחשבון תקופות של משבר לפני הפרישה (כמו בריצה ארוכה): צבירה חלקית או ללא צבירה, למשל לאחר פיטורים מעבודה.
במרבית המקרים, צריך לקחת בחשבון גם את חוסר היציבות של התשואות בחיסכון הפנסיוני.
2. משכנתה
משכנתה עשויה להיות התחייבות כספית מתמשכת לשני עשורים או יותר (במקרים רבים מדובר במשכנתה ל 20 או ל 25 שנים).
למשפחות רבות יש גישה אופטימית לחיים. בתחום הדיור, היא מתורגמת לקניית דירה בסכום גבוה יחסית ליכולות הכלכליות.
את הפער סוגרים באמצעות לקיחת משכנתה, שבמועד לקיחתה, למשפחה יש יכולת להחזיר את התשלום החודשי של פירעון המשכנתה.
כפי שכבר ראינו, גם גדולי המומחים אינם יכולים לחזות עתיד כלכלי ל 25 שנים קדימה. הם אינם מסוגלים לעשות זאת ברמה גלובלית, ברמה של הכלכלה הישראלית (המושפעת מאד מהכלכלה הגלובלית וממספר רב של גורמים משתנים נוספים) ובוודאי לא ברמה של משפחה מסוימת (המושפעת מהכלכלה הישראלית וממספר רב של גורמים משתנים הקשורים במשפחה המסוימת).
לפני קבלת ההחלטה אולי כדאי להקשיב למוזיקה עצובה. בקבלת החלטה בנושא דירה, כדאי להביא בחשבון גם תסריטים כלכליים אופטימיים פחות. חשוב לשאול את השאלות הבאות:
- האם הדירה שקונים אינה מעבר לאפשרויות הכלכליות שלנו?
- האם מצבנו לא יהיה טוב יותר אם נשכור דירה למספר שנים ורק אחרי זה נרכוש דירה?
- האם בחרנו במשכנתה או בתמהיל משכנתאות טוב? ההפרשים בתשלומים בין משכנתאות מתאימות יותר או פחות עשויים להגיע לעשרות או מאות אלפי שקלים.
- האם נוכל לעמוד בהחזרים החודשיים גם אם יגדלו בקצב מהיר יותר מגידול בהכנסות שלנו (אם בכלל יהיה גידול)?
- איזה הוצאות משמעותיות נוספות עשויות להיות לנו? דוגמה: משפחה ללא ילדים המתכננת להביא ילדים לעולם. בוודאי, שיש לזה משמעויות של גידול בהוצאות (לפעמים גם הקטנת ההכנסות לפחות למספר שנים).
3. בריאות
גם בהקשר זה כדאי להתכונן גם לתרחישים שאינם אופטימיים. להלן מספר דוגמאות בולטות:
מצב סיעודי
בעלייה בתוחלת החיים יש ברכה, אבל לא רק ברכה. אחת הנגזרות שלה, היא מצב סיעודי לכרבע עד שליש מהקשישים, שהגיעו לגיל מסוים.
כמי שחווה מצב סיעודי של הוריו, אני מבין שהקשיים במצב כזה אינם רק קשיים כלכליים. בהקשר הנוכחי אתמקד רק בהיבטים כלכליים.
עלות אשפוז במוסד סיעודי סביר, היא בסדר גודל של 15,000 ש"ח לחודש.
עלות טיפול סיעודי בבית זולה יותר, אבל גם היא מגיעה להרבה אלפי שקלים לחודש.
חשוב להבין, שמשך האשפוז הממוצע, הוא שלוש שנים או יותר ובחלק מהמקרים גם עולה על עשר שנים.
תכנון נכון עשוי להביא לרכישת ביטוח סיעודי או להיערכות אחרת, שתענה על התרחשות אירוע של הפיכת בן משפחה לסיעודי, לתקופה מסוימת או למשך יתרת חייו.
תרופות ניתוחים והשתלות
תרופות עלולות להיות עסק יקר, כאשר הן מחוץ לסל הבריאות. ניתוחים, אשפוזים והשתלות בחו"ל עלולים לעלות מאות אלפי דולרים.
גם בארץ, זה לא תמיד זול.
תכנון נכון למקרה של משבר בריאותי, שבכותרת תת-סעיף זה (באנלוגיה משבר בחלק לא ידוע מראש של הריצה), מחייב הכנת מקורות פיננסיים להתמודדות עם מצב כזה. המקורות עשויים להיות נכסים פיננסיים או ביטוח בריאות מתאים.
הצד השני של המטבע
למטבע יש גם צד אופטימי. ניהלנו נכון את הסיכונים לטווח ארוך, שהוזכרו בסעיפים קודמים (וגם כאלה שלא הוזכרו בהם). אנחנו רוצים להגשים חלומות ויעדים כלכליים לטווח ארוך. גם אותם צריך לתכנן לטווח ארוך, כפי שמתכננים פריצה בריצה למרחק ארוך: צריך להביא בחשבון את העיתוי והמשאבים.
1. ילדים
הורים רבים מעוניינים לעזור לילדיהם להתפתח ולחיות חיים מאושרים. הצד הכלכלי עשוי להתבטא בהשקעה ב: חינוך (לימודים, חוגים, תחביבים, לימודים באוניברסיטה), פיתוח כישורים בולטים בתחום הצטיינות של הילד (נגינה, ריקוד, ספורט, מתמטיקה, ספרות, בישול, ציור, פיסול וכיו"ב), אירועים (בר-מצווה, חתונה, טיולים בחו"ל וכיו"ב), דיור ועוד.
2. תחביבים ותחומי עניין
עיסוק בחלק מתחומי העניין, כרוך בעלויות כספיות משמעותיות ומתמשכות. הן ברכישת או השכרת כלים, אביזרים או חומרים והן ברכישת ועדכון ידע והדרכה.
כך למשל, אם תחביבו של מישהו הוא טיפוס הרים הוא צריך לתכנן גם את העלויות הכספיות. גם חובב טיסות (הן כטייס חובב והן כנוסע), שייט או טיולים בארצות אקזוטיות, צריך לתכנן את המשאבים ועיתוי השימוש בהם.
אוספים חפצי אמנות או מרוכזים בהתאמת הביגוד שלכם למילה האחרונה של האופנה? אם זה עיסוק פנאי לטווח ארוך, קרוב לוודאי, שצריך לתכנן את חלוקת המשאבים למימושו.
3. הפסקת או צמצום עבודה
יש כאלה שרוצים לצמצם את היקף עבודתם או להפסיק לעבוד לפני גיל הפרישה הרשמי. לא תמיד זה מומלץ. אבל כאשר יש תחביבים ותחומי עניין ונשארו מספיק משאבים כספיים, זה אפשרי.
אותן משפחות או אותם אנשים, שמצבם הכלכלי טוב, עשויים לאפשר לעצמם פרישה מוקדמת מעבודתם או צמצום היקף עבודתם בגיל מבוגר.
גם בהקשר זה נדרש תכנון של חלוקת המשאבים. באופן מעשי התנהלות נכונה, המאפשרת יצירת נכסים פיננסיים באמצעות חיסכון.
הנכסים עשויים לספק בעתיד משאבים כספיים שוטפים המהווים תחליף להכנסה מעבודה.
השורה התחתונה
ניהול כלכלי של משפחה, דומה לריצה למרחקים ארוכים. בשניהם נדרשת חלוקת המשאבים, כך שיספיקו לכל הדרך. בשניהם נדרשת שמירת רזרבות לשימוש בהתרחשות משברים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה