בשלושה פוסטים קודמים עסקתי בתרבות הצריכה. בתרבות הצריכה נסדקת הצגתי את הבעיות. בשני הפוסטים הבאים הצגתי גישות חדשות המתיימרות לתת פתרון חלקי או מלא לבעיות. בפוסט: כלכלת שיתוף, הצגתי מודל חדש ומעניין לפתרון חלקי לבעיות.
אני המצאתי את הכותרת של הפוסט השלישי: אל תחשוש: חסוך ופרוש, המתייחסת למודל הפוך מהמודל של תרבות הצריכה: חיו עם מעט הוצאות והרבה חסכונות, הפסיקו לעבוד בגיל צעיר מגיל הפנסיה הרשמי וחיו מהחסכונות שהצטברו.
הפוסט הזה הוא אישי יותר. אשאל את השאלה: האם את צריכה את תרבות הצריכה? האם אתה צריך כל כך הרבה צריכה? וגם אשאל: האם אני צריך תרבות צריכה?
מדובר בפוסט אישי. אציג את דרך ההתמודדות שלי עם הסוגיה. אינני גורו המציע לאחרים לנהוג כמוני. מי שחושב שחלק מהדרך שלי מתאים לו או כל הדרך שלי מתאימה לו, מוזמן לאמץ את זה.
כך בדיוק אני משתדל לפעול גם מול משפחות להן אני מייעץ בכלכלת המשפחה: אני מנסה להתאים את הפתרון, שיגבשו במהלך הייעוץ, לעקרונות שלהם ולתפיסת העולם שלהם. אני עשוי להציג דוגמאות מהניסיון שלי ומהדרך שלי, אבל לא לכוון את המשפחות לאמץ אותם.
מה מעצב את תפיסת העולם שלי?
בגילי הלא כל כך צעיר, עברתי לא מעט דברים שהשפיעו עלי ועזרו לי לעצב את תפיסת העולם הכלכלית שלי. שני דברים השפיעו על תפיסתי והתנהגותי הכלכלית יותר מהאחרים.
1. אני דור שני לשואה.
אימי ז"ל הייתה היחידה מבני משפחתה ששרדה.
הלקח: תמיד יכול להיות גרוע יותר. בכל תחום, כולל כלכלת משפחתי, אני נערך גם לקראת תסריטים פסימיים במיוחד.
2. הזן בודהיזם היפני
בצעירותי קראתי לא מעט על תפיסות עולם במזרח הרחוק (ואפילו פה ושם התנסיתי באופן אישי בדברים שיובאו משם למערב). התפיסה שהשפיעה עלי במיוחד היא הזן בודהיזם היפני.
המשמעות היא לא לצפות לכלום ולמצות את ההווה (לאו דווקא במובן ההדונסטי).
1. אני דור שני לשואה.
אימי ז"ל הייתה היחידה מבני משפחתה ששרדה.
הלקח: תמיד יכול להיות גרוע יותר. בכל תחום, כולל כלכלת משפחתי, אני נערך גם לקראת תסריטים פסימיים במיוחד.
2. הזן בודהיזם היפני
בצעירותי קראתי לא מעט על תפיסות עולם במזרח הרחוק (ואפילו פה ושם התנסיתי באופן אישי בדברים שיובאו משם למערב). התפיסה שהשפיעה עלי במיוחד היא הזן בודהיזם היפני.
המשמעות היא לא לצפות לכלום ולמצות את ההווה (לאו דווקא במובן ההדונסטי).
ההתמודדות שלי עם תרבות הצריכה
אני בהחלט מתחבר לתפיסה של מר שפם הכסף וגורואים אחרים, הרוצים לנתק את עצמם מתרבות הצריכה (לפירוט תפיסתם קראו את הפוסט: אל תחשוש: חסוך ופרוש). בפוסט העוסק בתפיסה זו, ציינתי את הבעיות העיקריות בתפיסה. אני לא הולך איתה עד הסוף.
עיקרי התפיסה שלי
1. אני משתדל לקנות רק את מה שאני או בני ביתי צריכים ולא לקנות דברים רק משום שאחרים קונים אותם. זה לא אומר שאני לא קונה שירותים או חפצים שאני רוצה לקנות ולאו דווקא צריך אותם.
2. אני לא חי מעבר לאפשרויות שלי.
בעבר לא הוצאתי יותר מההכנסות ומעולם לא הייתי באוברדרפט. היום אני משתדל לא להוציא מהחסכונות ואם כבר אני מוציא, לא להוציא יותר מהרווחים על החסכונות.
עיקרון זה נכון לגבי כמעט כל המשפחות: אי אפשר להוציא לאורך זמן יותר מההכנסות.
3. אני חוסך.
אם אפשר אני חוסך. מדוע אם אפשר? כבר הרבה שנים אינני שכיר. דפוסי ההכנסות שלי משתנים: לפעמים מרוויחים הרבה ולפעמים מרוויחים מעט. כשאני מרוויח הרבה יחסית, אני חוסך. אינני מחויב לגובה חיסכון גבוה או אפילו לגובה חיסכון כלשהו.
כדור שני לשואה אני מנסה לחסוך הרבה יחסית. איני מחויב לחיסכון של 50% או 60% מההכנסות כפי שממליץ המשופם.
4. סגפנות ללא גבולות - לא בבית ספרנו
עיקרי התפיסה שלי
1. אני משתדל לקנות רק את מה שאני או בני ביתי צריכים ולא לקנות דברים רק משום שאחרים קונים אותם. זה לא אומר שאני לא קונה שירותים או חפצים שאני רוצה לקנות ולאו דווקא צריך אותם.
2. אני לא חי מעבר לאפשרויות שלי.
בעבר לא הוצאתי יותר מההכנסות ומעולם לא הייתי באוברדרפט. היום אני משתדל לא להוציא מהחסכונות ואם כבר אני מוציא, לא להוציא יותר מהרווחים על החסכונות.
עיקרון זה נכון לגבי כמעט כל המשפחות: אי אפשר להוציא לאורך זמן יותר מההכנסות.
3. אני חוסך.
אם אפשר אני חוסך. מדוע אם אפשר? כבר הרבה שנים אינני שכיר. דפוסי ההכנסות שלי משתנים: לפעמים מרוויחים הרבה ולפעמים מרוויחים מעט. כשאני מרוויח הרבה יחסית, אני חוסך. אינני מחויב לגובה חיסכון גבוה או אפילו לגובה חיסכון כלשהו.
כדור שני לשואה אני מנסה לחסוך הרבה יחסית. איני מחויב לחיסכון של 50% או 60% מההכנסות כפי שממליץ המשופם.
4. סגפנות ללא גבולות - לא בבית ספרנו
כפי שכבר ציינתי בנקודה הראשונה אנחנו לא קונים רק את מה שהכרחי. לפעמים קונים מה רוצים ולא צריכים: אפשר ללכת למסעדה טובה (היא יכולה להיות יקרה אבל היא יכולה גם להיות מסעדה עממית מצוינת וזולה), לסרט, להצגה ולטייל בארץ ובחו"ל. כמובן בתנאי שיש לנו מספיק הכנסות ונכסים.
זה לא אומר שלכל מקום אסע במכונית. אני לא נוסע באופניים (חשש מפגיעה של מכוניות) אבל הולך ברגל. לפעמים גם כמה קילומטרים. היות שממילא אני הולך ברגל חמישה ימים בשבוע (ביומיים הנותרים אני רץ), אני מחליף לפעמים את ההליכה לשם הליכה, בהליכה על מנת להגיע למקום בו אני צריך לבצע פעילות כלשהי.
5. החיסכון נועד להיערכות למצבים קשים עתידיים
אני חוסך בדיוק לאותו סוג של מקרים שגם עבורם אני עושה ביטוח: אסונות, קטסטרופה ותסריטים גרועים במיוחד אחרים.
החיסכון נועד לסייע בהתמודדות עם מצבים קשים עתידיים, שאני מאד מקווה שבכלל לא יתרחשו.
6. לא רוצה לצאת לפנסיה בגיל צעיר.
אני לא חוסך על מנת להפסיק לעבוד לפני גיל 40 (כבר לפני יותר משני עשורים עברתי אותו ואני עדיין עובד). ללא כל קשר למצבי הכלכלי, אשמח לעבוד גם בגיל 80 ובגיל 90 (אם מצבי הבריאותי יאפשר זאת ואם יהיה מי שירצה לקבל את מה שאני יכול להציע).
7. העבודה היא ערך
אני לא מעוניין לעבוד 12 שעות או יותר ביום, שישה או שבעה ימים בשבוע בעבודה שאני לא נהנה ממנה. אני כן מעוניין לעבוד בעבודות שאני נהנה מהן, מרגיש שאני תורם לאחרים ולעצמי.
לתפיסתי מי שעובד ותורם גם משפר את חייו. מחקרים מראים שאנשים בגיל הפנסיה שעובדים בריאים יותר ומאושרים יותר מאלה שאינם עובדים.
קצת פילוסופיה: מה זו עבודה?
נראה לכאורה שעבודה היא פעילות שתמורתה מקבלים שכר. זו גם ההגדרה המצומצמת בערך עבודה בויקיפדיה העברית. דעתי שונה: לא בהכרח כל פעילות עליה מקבלים עליה כסף היא עבודה ולא על כל עבודה מקבלים כסף. כשאני מתייחס לעבודה אני מתייחס גם לפעילויות תכליתיות שאין להן תמורה כספית או לפחות אין להן תמורה כספית ישירה. אביא כמה דוגמאות.
לקבל משכורת ולשבת במקום עבודה
כיועץ עצמאי בתחום המחשוב, עבדתי בתנאי עבודה קיצוניים לטובה או לרעה. בשונה מעובד קבוע, הושיבו אותי במקום פנוי באותו זמן. אצל אחד מלקוחותיי ישבתי בחדר ענק ש Open Space הוא גן עדן לעומתו: כ-30 איש בחלל אחד גדול ורועש ללא שום מחיצות הפרדה. בהמולה הזו אני הייתי עסוק מעל הראש בתכנון האסטרטגיה של תשתית המחשוב בארגון ובחוות דעת על מוצרים טכנולוגיים. חלק מהיושבים סביבי בילו את שעות היום בשיחות על ענייני דיומא, ויכוחים פוליטיים ומשחק Solitaire במחשב.
האם משחק Solitare במחשב או שיחות תמורת שכר הם עבודה? אני לגמרי לא בטוח.
לעבוד ללא תמורה
אני כותב ערכים בויקיפדיה העברית. כתבתי הרבה עשרות ערכים על טכנולוגיית המידע, ברידג', כלכלת המשפחה ונושאים אחרים. אינני היחיד. רבים וטובים עושים זאת. איננו מקבלים על זה שכר. לתפיסתי זו עבודה.
האם פיתוח תוכנה הוא עבודה? הקוראים ישיבו בוודאי בחיוב. הרבה מאד מפתחי תוכנות קוד פתוח (Open Source), אינם מקבלים תמורה כספית כלשהי עבור פיתוח קוד.
רבים וטובים מתנדבים, כלומר: עובדים ללא תמורה. לתפיסתי זו עבודה.
לעבוד עם תמורה בספק
כפי שבוודאי הבחנתם, אני כותב בלוגים. בנוסף לבלוג זה אני כותב גם את הבלוגים SOA Filling The Gaps וברידג' שלא היכרתם. האם אני מקבל תמורה כספית? ספק גדול. אמנם בכל פעם שתלחצו על פרסומת בצד של דפי פוסט שלי Google תעביר אלי כמה סנטים. בכל פעם שאזכיר בפוסט ספר באנגלית ואתם תחליטו לרכוש אותו באמצעות לחיצה על הקישור המופיע בפוסט, Amazon תעביר לי כמה סנטים. מזה לא מתפרנסים.
באופן עקיף, הנוכחות שלי במרשתת הפנתה אלי לקוחות פוטנציאליים והצעות עבודה ואולי הכריע את הכף לזכותי בכמה ייעוצים עליהם התחריתי.
אני מגדיר כתיבה בבלוג כעבודה.
עבודה ואני
הבאתי כאן מספר דוגמאות לעבודה ללא תמורה או עם תמורה בספק. הבאתי גם דוגמה לשכר ללא באמת עבודה. על פי ההגדרה הרחבה של עבודה בה השתמשתי, ארצה להמשיך לעבוד כל עוד אוכל, גם אם לא אקבל תמורה כספית כלשהי.
זה לא אומר שלכל מקום אסע במכונית. אני לא נוסע באופניים (חשש מפגיעה של מכוניות) אבל הולך ברגל. לפעמים גם כמה קילומטרים. היות שממילא אני הולך ברגל חמישה ימים בשבוע (ביומיים הנותרים אני רץ), אני מחליף לפעמים את ההליכה לשם הליכה, בהליכה על מנת להגיע למקום בו אני צריך לבצע פעילות כלשהי.
5. החיסכון נועד להיערכות למצבים קשים עתידיים
אני חוסך בדיוק לאותו סוג של מקרים שגם עבורם אני עושה ביטוח: אסונות, קטסטרופה ותסריטים גרועים במיוחד אחרים.
החיסכון נועד לסייע בהתמודדות עם מצבים קשים עתידיים, שאני מאד מקווה שבכלל לא יתרחשו.
6. לא רוצה לצאת לפנסיה בגיל צעיר.
אני לא חוסך על מנת להפסיק לעבוד לפני גיל 40 (כבר לפני יותר משני עשורים עברתי אותו ואני עדיין עובד). ללא כל קשר למצבי הכלכלי, אשמח לעבוד גם בגיל 80 ובגיל 90 (אם מצבי הבריאותי יאפשר זאת ואם יהיה מי שירצה לקבל את מה שאני יכול להציע).
7. העבודה היא ערך
אני לא מעוניין לעבוד 12 שעות או יותר ביום, שישה או שבעה ימים בשבוע בעבודה שאני לא נהנה ממנה. אני כן מעוניין לעבוד בעבודות שאני נהנה מהן, מרגיש שאני תורם לאחרים ולעצמי.
לתפיסתי מי שעובד ותורם גם משפר את חייו. מחקרים מראים שאנשים בגיל הפנסיה שעובדים בריאים יותר ומאושרים יותר מאלה שאינם עובדים.
קצת פילוסופיה: מה זו עבודה?
נראה לכאורה שעבודה היא פעילות שתמורתה מקבלים שכר. זו גם ההגדרה המצומצמת בערך עבודה בויקיפדיה העברית. דעתי שונה: לא בהכרח כל פעילות עליה מקבלים עליה כסף היא עבודה ולא על כל עבודה מקבלים כסף. כשאני מתייחס לעבודה אני מתייחס גם לפעילויות תכליתיות שאין להן תמורה כספית או לפחות אין להן תמורה כספית ישירה. אביא כמה דוגמאות.
לקבל משכורת ולשבת במקום עבודה
כיועץ עצמאי בתחום המחשוב, עבדתי בתנאי עבודה קיצוניים לטובה או לרעה. בשונה מעובד קבוע, הושיבו אותי במקום פנוי באותו זמן. אצל אחד מלקוחותיי ישבתי בחדר ענק ש Open Space הוא גן עדן לעומתו: כ-30 איש בחלל אחד גדול ורועש ללא שום מחיצות הפרדה. בהמולה הזו אני הייתי עסוק מעל הראש בתכנון האסטרטגיה של תשתית המחשוב בארגון ובחוות דעת על מוצרים טכנולוגיים. חלק מהיושבים סביבי בילו את שעות היום בשיחות על ענייני דיומא, ויכוחים פוליטיים ומשחק Solitaire במחשב.
האם משחק Solitare במחשב או שיחות תמורת שכר הם עבודה? אני לגמרי לא בטוח.
לעבוד ללא תמורה
אני כותב ערכים בויקיפדיה העברית. כתבתי הרבה עשרות ערכים על טכנולוגיית המידע, ברידג', כלכלת המשפחה ונושאים אחרים. אינני היחיד. רבים וטובים עושים זאת. איננו מקבלים על זה שכר. לתפיסתי זו עבודה.
האם פיתוח תוכנה הוא עבודה? הקוראים ישיבו בוודאי בחיוב. הרבה מאד מפתחי תוכנות קוד פתוח (Open Source), אינם מקבלים תמורה כספית כלשהי עבור פיתוח קוד.
רבים וטובים מתנדבים, כלומר: עובדים ללא תמורה. לתפיסתי זו עבודה.
לעבוד עם תמורה בספק
כפי שבוודאי הבחנתם, אני כותב בלוגים. בנוסף לבלוג זה אני כותב גם את הבלוגים SOA Filling The Gaps וברידג' שלא היכרתם. האם אני מקבל תמורה כספית? ספק גדול. אמנם בכל פעם שתלחצו על פרסומת בצד של דפי פוסט שלי Google תעביר אלי כמה סנטים. בכל פעם שאזכיר בפוסט ספר באנגלית ואתם תחליטו לרכוש אותו באמצעות לחיצה על הקישור המופיע בפוסט, Amazon תעביר לי כמה סנטים. מזה לא מתפרנסים.
באופן עקיף, הנוכחות שלי במרשתת הפנתה אלי לקוחות פוטנציאליים והצעות עבודה ואולי הכריע את הכף לזכותי בכמה ייעוצים עליהם התחריתי.
אני מגדיר כתיבה בבלוג כעבודה.
עבודה ואני
הבאתי כאן מספר דוגמאות לעבודה ללא תמורה או עם תמורה בספק. הבאתי גם דוגמה לשכר ללא באמת עבודה. על פי ההגדרה הרחבה של עבודה בה השתמשתי, ארצה להמשיך לעבוד כל עוד אוכל, גם אם לא אקבל תמורה כספית כלשהי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה