לקראת ראש השנה הבא עלינו לטובה(?), אנסה לתת מעין תחזית כלכלית לשנה החדשה.
לפני שמתייחסים לעתיד ראוי להזכיר בקצרה את העבר.
הבהקים לעשור האחרון
ההבהקים מתייחסים למדינות המפותחות ולא רק לישראל.
1. הרבה שנים עם ריבית נמוכה.
2. הריבית הנמוכה הושגה באמצעות הרחבה כמותית מתמשכת של בנקים מרכזיים במדינות.
כלומר: לא ריבית נמוכה הנובעת ממצב כלכלי אלא ריבית נמוכה המושגת באמצעות הגדלת חובות לאומיים של מדינות.
3. אפיק ההשקעה הבורסאי היחיד שהיה בו פוטנציאל לרווח משמעותי היה מניות.
התוצאה שערי מניות גבוהים ובחלק מהמקרים מנופחים.
4. מחירי הדירות עלו.
אחר כך הגיע הקורונה שהייתה Game Changer. אנחנו עדיין בצילה של הקורונה וכנראה נחיה איתה עוד שנים ארוכות.
בשלבים הראשונים הקשים של המגפה לא רק שהיה בלתי אפשרי לעצור את ההרחבה הכמותית, אלא נדרשה גם הזרמת כספים לטיפול במשבר.
אחרי הקורונה הרבה דברים נעשים מרחוק. כך למשל, עולם העבודה השתנה. גם עובדים מרחוק וגם התפטרות שקטה.
כל המומחים הכלכליים אמרו שריבית נמוכה לא תימשך לנצח.
השאלות הן רק מתי תעלה הריבית? בכמה ולכמה זמן?
אז הריבית בעלייה ושנת תשפ"ג כבר לא תהיה דומה לשנים האחרונות שקדמו לה.
תחזית
אינפלציה וריבית בעולם
העלאת הריבית נועדה למנוע עליית גדולה יותר של האינפלציה.
האינפלציה השנתית בארצות הברית היא כ-8.5%. גם בשוק הארופי המשותף האינפלציה היא בסדר גודל דומה.
בבריטניה הגיע האינפלציה השנתית בחודש יולי ל-10.1 אחוז. זהו שיא של יותר מ-40 שנים.
העלאת ריבית בשיעור מתאים הוא נושא לא פשוט. טעויות עלולות לתרום להיווצרות אינפלציה בלתי נשלטת או למיתון.
הסיכונים במצב שבו נמצאות מדינות אלה הם: אינפלציה, מיתון וסטגפלציה.
סטגפלציה היא אינפציה ביחד עם מיתון.
אינפלציה וריבית בישראל
האינפלציה בישראל נמוכה יחסית לארצות הברית ולמערב אירופה אבל גם היא כבר רחוקה מלהיות אפסית. ביולי 2022 הגיעה האינפלציה השנתית לשיעור של 5.2%.
את עליית שערי הריבית מוביל הבנק המרכזי של ארצות הברית. לישראל ולמדינות אחרות אין ברירה אלא לעלות את הריבית כשהבנק המרכזי האמריקאי עושה זאת. העלייה לא תהיה בהכרח באותו שיעור של העלייה בארצות הברית.
התחזית שלי:
העלאות ריבית יימשכו בשנה הקרובה. גם מיתון או האטה כלכלית עשויים להתרחש.
האטה כלכלית עשויה לכלול גם פיטורי עובדים ועצירת המגמה של העלאות שכר.
דיור
מחירי הדירות עלו בשנים האחרונות בלא מעט מדינות במערב.
כך למשל, בארצות הברית הם עלו עד אפריל ב-15% לשנה. אבל בחודש יולי 2022 מחירי הדירות בארצות הברית ירדו ב-0.77 אחוז.
מדוע הם מתחילים לרדת?
כשהבנק המרכזי מעלה את שער הריבית גם הריבית שגובים הבנקים על הלוואות ומשכנתאות גדלה. בנוסף,
כשהריבית עולה לווים עלולים להתקשות בהחזר החודשי של הלוואות שלקחו.
בישראל רווחת הדעה שבגלל הביקוש הרב לדירות בישראל המחירים לא ירדו אף פעם.
אינני שותף לדעה הזו. רכישת דירות אינה תלויה רק בביקוש.
לפני זמן רב כתבתי פוסט שכותרתו: הלנצח יעלו מחירי הדירות בישראל? בפוסט תיארתי גם גורמים אחרים העשויים להשפיע על מחירי הדירות.
בפוסט העתיק לא התייחסתי לגורם משמעותי בקביעת מחירי הדירות: המונופול של רשות מקרקעי ישראל על שטחי קרקע לבנייה במדינה.
אפשר להוזיל את מחירי הקרקעות לבנייה ואפשר לדאוג לזה שההוזלה או לפחות רובה תגיע לכיסו של הצרכן.
התחזית שלי:
מחירי הדירות בישראל לא יעלו בשיעור העליה של השנים הקודמות.
אם תהיה עליה במחירים, היא תהיה קטנה. תיתכן גם עצירת מחירים ללא עליה. משמעות עצירה עשויה להיות הוזלה ריאלית בגלל האינפלציה.
שוק ההון
שערי מניות גבוהים מדי כתוצאה ממיעוט אלטנטיבות אחרות להשקעה במשך שנים של ריבית אפסית. חלק מהההשקעות במניות לחסרות בסיס כלכלי, למשל: מניות עם מכפילי רווח אסטרונומיים.
העלאת הריבית פותחת בפני המשקיעים חלופות סבירות נוספות.
שערי המניות כבר יורדים והרבה.
חשוב לשים לב לכך שלא נכון להתייחס לכל המניות כמקשה אחת. יהיו כאלה שירדו בתלילות. יהיו כאלה שישמור על יציבות ואולי אפילו יעלו.
אם ההשקעה היא לטווח זמן ארוך, לא צריך להיבהל מהירידות.
התחזית שלי:
לא תהיה שנה טובה למשקיעים במניות. עשויים להיות אפיקים אחרים שבהם תהיה תשואה חיובית לא זניחה.
יהיו חברות או מגזרים מסוימים שהמניות שלהם יעלו.
כך למשל, המדד של מניות יצרני שבבים עשוי לעלות.
מלחמת רוסיה-אוקראינה
אין ספק שהמלחמה המתמשכת פגעה בכלכלה העולמית. מדובר בשתי מדינות גדולות שיש להן השפעה גדולה על שווקים של מוצרים בהם הן בעלות נתח משמעותי מהשוק. בין המוצרים או חומרי הגלם שהן מייצאות בולטת חיטה, שהיא מוצר יסוד חשוב. רוסיה היא יצואנית גז גדולה ואירופה צריכה זמן על מנת להשתחרר מהתלות בה.
כמובן שנזקי המלחמה פוגעים בכלכלת שתי המדינות הניצות ויוצרים בעיות אנושיות קשות, כמו בעיית פליטים מאוקראינה.
מומחים כלכליים שותפים לדעה שמה שעושה נגיד הפד האמריקאי בהקשר לריבית משפיע על הכלכלה העולמית יותר מאשר המלחמה באוקראינה.
ההתפתחויות האחרונות מדאיגות במיוחד.
נראה, לכאורה, שבעקבות הכישלונות האחרונים שלו במלחמה ולדימיר פוטין מתכוון לגייס את כל חיילי המילואים ושוקל ברצינות להשתמש בנשק גרעיני.
מדובר באדם חולה שרוצה להשאיר מורשת אחריו. מדובר באיש ק.ג.ב לשעבר שכנראה חיי אדם, כולל חיי אזרחי מדינתו פחות חשובים לו, אם בכלל.
התחזית שלי:
פוטין לא ישתמש בנשק גרעיני. המלחמה תסתיים במהלך השנה העברית הקרובה.
ייתכן שרוסיה תצליח לספח חלקים שכבשה מאוקראינה עוד לפני המלחמה הנוכחית.
ייתכן ששלטונו של פוטין יסתיים.
שוק השבבים העולמי
השימוש הגדל בשבבים לצורך מחשבים, טלפונים ומכשירים אלקטרונים אחרים, יצר מחסור בשבבים ובעיות בשרשרת האספקה בתקופת משבר הקורונה.
גם היום אין יצור מספיק של שבבים. זה מתבטא, בין השאר, בזמני המתנה ארוכים ברכישת מכוניות חדשות ובעליית מחירים בשוק המכוניות המשומשות.
מאפייני שוק השבבים:
1. תהליך התכנון והייצור של שבב עובר במקרים רבים דרך מספר ארצות.
2. השוק נשלט על ידי מספר קטן של מדינות: ארצות הברית, דרום קוריאה, טייואן וישראל.
ניסיונה של סין להקים תעשיית שבבים עצמאית נכשל.
סין רואה בטייואן חלק ממנה כבר שנים ארוכות. קיים חשש של השתלטות סינית על טאייואן.
המשבר של מלחמת רוסיה-אוקראינה מגדיל את החשש שגם סין עלולה לנסות להשתלט על טאייואן.
הצורך הסיני בשבבים והכישלון בייצור עצמי מגדיל את הסיכוי להשתלטות סינית על טאייואן.
התחזית שלי:
המנהיגים בסין מספיק אחראים על מנת לא להיכנס להרפתקה שעלולה לפגוע קשה בכלכלה הסינית.
בחירות בישראל
ללא ספק, הבחירות החוזרות ברווחי זמן קצרים, פוגעות בכלכלת מדינת ישראל. הן אינן מאפשרות לממשלה לבצע תוכניות ארוכות טווח.
עד הממשלה הנוכחית, הממשלות קצרות הטווח אפילו לא העבירו תקציב מדינה.
הסיכון הגדול לכלכלת מדינת ישראל הוא בחירה של בנימין נתניהו לראשות הממשלה.
נתניהו הוא נאשם בעבירות פליליות חמורות. הוא שם את האינטרסים האישיים שלו (הימנעות מהרשעה במשפטים שלו והמשך כהונה כראש ממשלה) לפני דאגה לאזרחים.
המשמעות הראשונה של בחירה שלו היא הכפפה מוחלטת של המערכות המשפטיות בישראל לפוליטיקאים.
המשמעות השנייה היא בנגלדשיזציה של מדינת ישראל, כלומר: ישראל ההולכת ונעשה דומה יותר ויותר למדינת עולם שלישי. אדם במצבו של מר נתניהו לחיץ הרבה יותר מראש ממשלה אחר.
פוליטיקאים ממפלגות אחרות יודעים זאת טוב ממני. מאז ההחלטה על הגשת כתבי אישום נגד מר נתניהו הוא נכנע כמעט לכל דרישה של המפלגות החרדיות.
ההתחייבות האומללה של מר נתניהו על השוואת תקציבים לחינוך חרדי עצמאי ללא לימודי ליבה, תוגש לו לפרעון, אם וכאשר ייבחר לראש ממשלה.
על המשמעויות של גברים חרדים שאינם עובדים במקביל לעליית שיעור החרדים באוכלוסייה, כבר כתבתי בבלוג זה. למשל בפוסט: חרדים לעתיד הכלכלי של מדינת ישראל.
אזכיר שוב, אין פסול בחרדים. יש פסול במודל ייחודי לחרדים בישראל (ובכמה קהילות חסידיות קיצוניות בניו יורק) של גברים שאינם עובדים. המשפחות החרדיות ישלמו מחיר כבד כשהמודל הבלתי האפשרי הזה יקרוס.
השלכות אפשריות של בחירה של נתניהו לראשות הממשלה:
1. רבים מבני דור ה-Y ודור ה-Z לא ירצו לחיות במדינה ללא מערכת משפט מתפקדת ועם אחוז גדול של אנשים צעירים ובריאים שאינם עובדים. בעלי מקצועות מבוקשים (רופאים,מהנדסים, אנשי הייטק וכיו"ב), וגם אחרים, עלולים להגר למדינות אחרות. ההגירה שלהם עלולה להחריף עוד יותר את הבעיות.
2. כשהאינטרס האישי חשוב יותר ממנים לתפקידים בכירים אנשים פחות עצמאים ופחות דעתניים.
רבים מהשרים מטעם הליכוד עלולים להיות סוג של "בובות קש" של המנהיג.
3. שר אוצר גרוע במיוחד
אי אפשר להגיד ששרי האוצר הגרועים הם תמיד מהליכוד. כך למשל, יצחק מודעי, שר אוצר מהליכוד, היה שר אוצר מצוין.
קשה יהיה לחלוק על הקביעה שלי ששר האוצר הגרוע בתולדות מדינת ישראל היה יורם ארידור. היום אנחנו חוששים מאינפלציה חד-ספרתית גבוהה.
בשנת 1983 בה כיהן ארידור כשר האוצר הייתה בישראל אינפלציה של 191% לשנה.
לטעמי, שר האוצר השני הכי גרוע בתולדות מדינת ישראל היה ישראל כץ.
המשותף לארידור ולכץ הוא ששניהם ניהלו "כלכלת בחירות" גם כשלא היו בחירות קרובות.
"כלכלת בחירות" שמה אינטרסים מפלגתיים ואישיים לפני הצרכים הכלכליים של מדינת ישראל.
ראש ממשלה עם כתבי אישום עשוי, בהסתברות גבוהה, לבחור שר אוצר הדואג בראש ובראשונה לאינטרסים של ראש הממשלה.
זה עלול להיות שוב ישראל כץ. זה עלול להיות גם מישהו גרוע יותר.
התחזית שלי:
אינני יכול לנבא את תוצאות הבחירות. ישנם שלושה תסריטים אפשריים מהגרוע לטוב:
1. בחירה של מר נתניהו לראשות הממשלה.
התחלה של תהליך הידרדרות כלכלית של מדינת ישראל, שספק אם הוא הפיך. ייתכן שאת התוצאות לא נראה באופן חד בשנה העברית הקרובה.
2. המשך מצב התיקו הפוליטי
מערכות בחירות חוזרות ונשנות בהפרשי זמן קצרים. ללא ספק, תהליך לא בריא לכלכלת מדינת ישראל.
לא בהכרח ההשלכות הכלכליות יהיו קשות בטווח של השנה העברית הקרובה.
3. פרישה של מר נתניהו עד למיצוי ההליכים המשפטיים נגדו.
אם יצא זכאי מחוסר אשמה, יוכל לחזור לפוליטיקה. פרישה זמנית שלו מהפוליטיקה עשויה לאפשר הקמת ממשלה יציבה ורחבה.
המשמעות היא סיכוי להתמודדות עם מגוון הבעיות הכלכליות של מדינת ישראל (למשל: דיור, תחבורה, רפואה, חינוך, פשיעה), תוך ניצול החוזקים הרבים שיש למדינת ישראל.
מאחל לכולנו שנה כלכלית חדשה טובה. שנה שבה לא יתאמתו כל החששות או לפחות מרביתן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה