דעה: הרפורמה בבנקאות באמצעות חוק ההסדרים צפויה להיכשל

 

המאמר: "לא רואים את הבנק ממטר" שכתב שאול אמסטרדמסקי בעיתון "כלכליסט" מ-12.12.25 הוא מאמר חשוב בנושא חשוב ולכן בחרתי להציע לקוראי הבלוג לקרוא אותו. 

המאמר דן בחוסר התחרות בבנקאות הישראלית הנשלטת על ידי דואופול של בנק לאומי ובנק הפועלים, השולטים ביותר מ-50% מהשוק.  

רפורמה בנקאות במסגרת חוק ההסדרים מאפשרת לגופים המוסדיים (בעיקר חברות הביטוח) לפתוח בנקים חדשים. 

אמסטרדמסקי חושב שזו רפורמה חפוזה שלא תצליח משום שלחברות הביטוח אין סיבה לפתוח בנקים. 

גם היום גופים אלה אינם מתחרים בבנקים במקומות שהם יכולים, למשל: הלוואות מקרנות השתלמות וקופות גמל. 

הלקוחות לא ממהרים לעזוב את הבנקים לטובת בנקים חדשים שנפתחו ומציעים תנאים טובים יותר. כנראה לא יעשו זאת גם אם חברות הביטוח יפתחו בנקים. 

לדעת אמסטרדמסקי, השינוי יבוא מהדור הצעיר, שכבר היום משקיע באמצעות גופים אחרים וזולים יותר ולא באמצעות הבנקים. השינוי יבוא לדעתו מבנקים קטנים שהדור הצעיר יעבור אליהם. 

זווית הראייה שלי

מדוע לקוחות בנקים לא ימהרו לנטוש אותם לטובת בנק חדש?

1. לקוחות בנקים מונעים על ידי שנאת הפסד. 

אם חשבון הבנק שלהם מנוהל באופן סביר, לפחות לדעתם, הם לא ימהרו להחליף בנק לבנק חדש ולא מוכח. 

ככל שגיל בעלי החשבון גבה יותר כך יטו להיצמד לחשבון הנוכחי שלהם.

2. חלק מלקוחות הבנקים הם לקוחות שבויים המפחדים מהבנק שלהם.

למידע נוסף על נושא זה קראו את הפוסט 

הבנק אויב או אוהב? - כיצד להתנהל מול הבנקים

 או צפו בסרטון הבנק אויב או אוהב? - כיצד להתנהל מול הבנקים בערוץ היו טיוב שלי. 

3. ה-Game Changer הוא תחרות מחברות אל בנקאיות שנותנות ובעתיד יתנו יותר שירותים פיננסיים.

החברות הללו נותנות שירותים מקוונים ולכן העלויות שלהן זולות יותר מבנקים המחזיקים סניפים. 

הצעירים בני דור ה-Y ודור ה-Z ילידי הפלטפורמות הדיגיטליות יהיו הראשונים להשתמש בשירותים חליפיים לשירותי הבנקים.

בבלוג שלי תמצאו מספר רב של פוסטים העוסקים בנושא זה. 

פוסטים לדוגמה:

האם יהיו בנקים בעוד 20 שנים?   

מה תעשה כשתהייה גדול: בנקאי או איש Fintech? 

Pepper בפרספקטיבה היסטורית 

אפשר לצפות ללא תשלום בהרצאות שלי על בנקים בערוץ היוטיוב שלי.

סדרת הרצאות על כלכלת המשפחה

 עד היום ניסיתי להציע בדרך כלל הרצאות שונות בנפרד. 

היות שכבר הצטבר מספר רב של הרצאות על כלכלת המשפחה, החלטתי להציע למעוניינים סדרת הרצאות על הנושא.

סדרת הרצאות נותנת תמונה רחבה יותר מאשר הרצאה בודדת. 

בנוסף, סדרת ההרצאות על כלכלת המשפחה עשויה לתת כלים להתנהלות כלכלית טובה יותר. 

בפוסט קודם הצגתי סדרת הרצאות על בנקים. התנהלות מול בנקים היא חלק מהתנהלות כלכלית של יחידים ומשפחות. אשלב הרצאות מסדרת ההרצאות על בנקים במידת הצורך.

כלכלת המשפחה הוא תחום שאני עוסק בו כ-15 שנים (לצד תחומי עיסוק אחרים). במהלך השנים ליוויתי מאות משפחות ויחידים. 

אני גמיש בתכנים ובמבנה של סדרת הרצאות בתחום זה. 

רצוי להתאים אותה לקהל היעד.

הרצאה ראשונה: ממינוס לפלוס ניהול תקציב משפחתי או אישי

זוהי הרצאה בסיסית בנושא חשוב כמעט לכל משפחה או יחיד.

הרצאה שנייה: יעוץ בכלכלת המשפחה 

הרצאה  זו מתארת את מהות יעוץ בכלכלת המשפחה. תחומי הייעוץ, תהליך היעוץ, תפקיד היועץ, העבודה מול משפחה או יחיד וממשקים עם בעלי מקצוע אחרים. 

הרצאה שלישית: מזווית של אוכלוסייה ספציפית

ההתנהלות הכלכלית תלויה במצבה הספציפי של משפחה. 

אזרחים ותיקים שונים מצעירים. אנשי ההיטק שונים מעובדים חסרי מקצוע. 

סטודנטים שונים מאנשים באמצע חייהם. 

בעלי משפחה שונים מיחידים.

כל אלה הן דוגמאות לאוכלוסיות במצב מסוים עם צרכים כלכליים מסוימים. 

יש לי הרצאות ספציפיות לקבוצות אוכלוסיה מסוימות. למשל: האם לא מאוחר לתקן? - התנהלות כלכלית בגיל השלישי 

הרצאה רביעית: מדוע מקבלים החלטות כלכליות לא סבירות?

הרצאה זו נוגעת בתחום של כלכלה התנהגותית. היא כוללת תרגיל של התנסות באחת הבעיות. 

היא מתארת כמה הטיות קוגניטיביות והמשמעות שלהן בהחלטות כלכליות של יחיד או משפחה. 

הרצאה חמישית: כיצד להיערך למשבר כלכלי מתמשך? 

הרצאה העוסקת בהיערכות כלכלית של משפחות בעיתות משבר.

הרצאות נוספות

סדרת הרצאות על התנהלות כלכלית של משפחות במדינות עולם שלישי והקשר בינה לבין התרבות של אותן ארצות.

יש הרצאת על ארבע ארצות: אינדונזיה, אתיופיה, בהוטן ומדגסקר.

לפרטים ולהזמנת הרצאות: טלפון: 054-4480616 או דוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com.

סדרות הרצאות שלי על בנקים

 

עד היום ניסיתי להציע בדרך כלל הרצאות שונות בנפרד. 

היות שכבר הצטבר מספר רב של הרצאות על בנקים החלטתי להציע למעוניינים סדרת הרצאות על הנושא.

סדרת הרצאות נותנת תמונה רחבה יותר מאשר הרצאה בודדת. 

בנוסף, סדרת ההרצאות על הבנקים נותנת כלים להתנהלות טובה יותר באינטראקציות עם בנקים. 

הניסיון הרב שלי בנושא של בנקאות מגיע משני מקורות עיקריים:

1. יעוצים בנושאי מחשוב, כולל נושאים אסטרטגיים,  שנתתי לבנקים בארץ ובמדינות אחרות.

2. כמי שמייעץ בכלכלת המשפחה ומלווה משפחות ואנשים נפגשתי עם מנהלים ועובדי בנק. 

בעניינים שלי בבנקים אני מטפל בדרך כלל באמצעות ערוץ האינטרנט או באמצעות ערוץ הדיגיטל.

הרצאה ראשונה: הבנק אויב או אוהב - כיצד להתנהל מול הבנקים?

כדי להתנהל נכון מול הבנקים  צריך להבין את האופן שבו פועלים הבנקים. 

לא פחות חשוב להבין כיצד אנחנו פועלים מול הבנקים.  

לאחר שמבינים את שני הדברים הללו. לקוחות רבים של הבנקים יכולים לשנות את אופן ההתנהלות שלהם על מנת לשלם פחות ולקבל יותר. 

הרצאה שנייה: האם יהיו בנקים בעוד 20 שנים?

ענף הבנקאות עומד בפני אתגרים בגלל מתחרים חדשים שאינם בנקים המציעים שירותים שבעבר רק הבנקים נתנו. 

ההרצאה תתאר את המתחרים החדשים  ואת האופן בו הבנקים נערכים ויצטרכו להיערך בעתיד על מנת להבטיח את הישרדותם. 

הרצאה שלישית: האם יהיו סניפי בנקים בעוד עשר שנים?

ההרצאה עוסקת בערוצים באמצעותם מבצעים לקוחות בנק אינטראקציות עם הבנק. 

בעבר הרחוק ביצעו פעולות רק ברמצעות הסניף. יש מעבר לערוצי שירותם עצמי, למשל: אינטרנט וטלפונים חכמים. האם זה יביא לסגירה כל סניפי הבנקים? 

על כך בהרצאה. מי שמעוניין לקרות מעט על הנושא וקורא באנגלית, מוזמן לקרוא פוסט שלי. 

The Marriage of Customer Centric and Multi-Channel

הרצאה רביעית: לסמוך או לא לסמוך על אבטחת המידע של הבנקים?

ההרצאה מציגה את היכולות והמגבלות של הבנקים באבטחת מידע. כולל סיכונים של דליפת מידע וגניבת כספים על ידי עובדים של הבנקים. 

ההרצאה מסתמכת על הניסיון העשיר שלי ביעוץ במחשוב של בנקים ועל Penetration Tests שעשיתי למערכות של בנקים באירופה. 

אופציונלי

להתנהל נכון עם כרטיסי אשראי

הרצאה על כרטיסי אשראי וכיצד להשתמש בהם?

הערה

סרטונים של הקלטת מרבית ההרצאות תוכלו למצוא בערוץ היוטיוב שלי.

לפרטים ולהזמנת הרצאות: טלפון: 054-4480616 או דוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com.

לא כל המשטרים הקומוניסטים נולדו שווים

 

פוסטים קודמים בבלוג זה התיחסו להיבטים כלכליים של קומוניזם. 

ההנחה שכל המשטרים הקומוניסטיים זהים או דומים  מבחינה מדינית ומבחינה כלכלית רחוקה מלהיות מדויקת. 

שני משטרים קומוניסטיים שנבחרו בבחירות דמוקרטיות בוודאי שונים מהאחרים. 

מדובר בצ'ילה בה זכה בבחירות ד"ר איינדה ובאי היווני הקטן איקריה.

קובה וסין שונות לגמרי ממדינות הגוש הקומוניסטי במזרח אירופה. 

נקודות המוצא של שתיהן הייתה גרועה מאוד ובצד הדיקטטורה הקומוניסטית היו גם הישגים: 
מזון מספיק לסינים, שהאירופאים הלעיטו אותם בסמים, בריאות וחינוך חינם בקובה. 

במזרח אירופה וכמובן גם בצפון קוריאה היו משטרים קוןמוניסטים אפלים ומזיקים. 

גם שם לא כל המשטרים היו גרועים באותה מידה. 

אולי הגרוע במשטרים הקומוניסטים היה במזרח גרמניה. 

פולין

בשבוע שעבר (2.11-7.11) הייתי במסע לפולין של "יד ושם". 

פיטר, איש צוות מקומי בגיל מתקדם, ליווה אותנו לכל אורך המסע. 

באחת הנסיעות הארוכות שלנו, ביקשה המדריכה הישראלית, שישתף אותנו בתובנות שלו ביחס למה שהיה בתקופת השלטון הקומוניסטי בפולין. 

לא רק על השואה ומלחמת העולם השנייה למדתי במהלך המסע. מסטפן למדתי כמה דברים שלא ידיעתי על הייחוד של הקומוניזם הפולני בהשוואה למדינות מזרח אירופה האחרות.

לדבריו, שלושה דברים בקומוניזם הפולני היו שונים ממדינות אחרות במזרח אירופה באותה תקופה:

הדת הקתולית

הקומוניזם בברית המועצות נלחם מלחמת חורמה בכנסייה הנוצרית בארצו. אפשר לומר שהוא עשה זאת בהצלחה. 

הסובייטים הציבו דרישה דומה גם לפולנים, אבל זה לא צלח. הפולנים שמרו אמונים לכנסייה הקתולית. לאחר כישלונות מתמשכם השלטון בברית המועצות ויתר על כפיית ויתור על דת בפולין.

איכרים עצמאיים

בשונה מהקולחוזים השיתופיים בברית המועצות, החקלאים הפולנים היו עצמאים וכל חקלאי ניהל את העסק שלו. 

זה הכריח את החקלאים לחשוב גם על שיווק התוצרת ולא רק על ייצור.

קשרים עם מדינות שלא בגוש הקומוניסטי

בפולין אישרו יותר לאזרחים לצאת למדינות מעבר למסך הברזל לצרכים עסקיים ומדעיים. 

התוצאה

לדעתו, לאחר קריסת המשטרים הקומוניסטיים במזרח אירופה, המיצוב של פולין היה טוב יותר מאשר במדינות אחרות בגלל שלושת הדברים הללו שהבחינו בינה לבין מדינות קומוניסטיות אחרות. 

בעקבות מחקר טריניטי: מה כסף ניתן למשוך מחיסכון פנסיוני על מנת להבטיח שהוא לא יתכלה? - חוק ה-4%

 

מחקר טריניטי  הוא מחקר שניסה להעריך כמה כסף ניתן למשוך ממחסכונות  מדי שנה על מנת שהחיסכון יספיק ל-30 שנים. 

המחקר נערך בשנת 1998 על ידי שלושה פרופסורים באוניברסיטת טריניטי. 

על פי המחקר ניתן למשוך 4% מהחיסכון בשנה. בשנים הבאות צריך להתאים את אחוז המשיכה לשינויים בשער הדולר.

גם היום יש כאלה המעוניינים בפרישה מוקדמת המשתמשים במודל של טריניטי על מנת לחשב האם יש להם מסםיק כסף לפרישה מוקדמת.

אני מנוי על הערוץ של Ben Felix ב-YouTube. בן פליקס הוא מנהל השקעות קנדי, המתייחס באופן מקצועי וקליט לסוגיות שונות בהשקעת כספים. הסרטונים הם בשפה האנגלית. 

בסרטון שצרפתי בתחילת הפוסט מתייחס פליקס למחקר ולמחקרים שבאו אחריו. כותרת הסרטון: 

the 2.7% Rule for Retirement Spending  

לדבריו המודל של משיכה שנתית של 4% המוצע במחקר טריניטי אינו תקף היום. 

יש לכך שתי סיבות עיקריות:

1. העליות הגדולות בערך תיק השקעות לא בהכרח ימשכו בעתיד

תיק ההשקעות עליו הם התבססו כלל 50% מניות ו-50% אגרות חוב. שניהם בבורסה האמריקאית. בשנים משנת 1996 ועד היום היו עליות גדולות באופן יוצא דופן בשערי המניות בבורסה האמריקאית. 

אין שום ביטחון שזה מה שיקרה בעתיד.

2. המודל התבסס על תוחלת החיים בשנת עריכת המחקר

תוחלת החיים נמצאת במגמה של עלייה. למי שהגיע לגיל 65 יש תוחלת חיים הגבוהה כמעט בחמש שנים מתוחלת החיים.

בארצות הברית, בקנדה וגם בישראל מדובר היום בתוחלת חיים מותנה בהגעה לגיל 65 המתקרבת ל-90 שנים.

כמובן שהרבה דברים השתנו מאז עריכת מחקר טריניטי. 

הדברים האלה משפיעים על שיעור המשיכה האמיתי הרצוי או האפשרי. 

מחקרים חדשים יותר

מחקרים חדשים יותר משקפים את השינויים בשוק ובתוחלת החיים. 

ההערכה היא שאפשר למשוך פחות מ-4% לשנה. סכום המשיכה מהחיסכון הוא בין 2% ל-3%. 

בן פליקס מעריך שמדובר בכ-2.7%.

פליקס מצטט מחקר משנת 2022. המחקר מצא שניתן למשוך 2.26% לשנה. 

אם משנים את שיעור המניות בתיק ההשקעה לשיעור האופטימלי של 64% שממקסם את ערך ההשקעה אפשר למשוך 2.85% מההשקעה בשנה. 

מגבלות שימוש בנוסחאות לשיעור משיכה 

חשוב להבין שמדובר בהערכה בלבד. התנאים עשויים להשתנות וגם שיעורי הרווח על ההשקעות. גם ההוצאותלא בהכרח ישארו קבועות.

אתגרים בכלכלות סקנדינביות סוציאל דמוקרטיות: נורווגיה

 

Geiranger בנורווגיה בשנת 2006. זכויות יוצרים על התמונה: אבי רוזנטל

הסוציאל דמוקרטיה של מדינות סקנדינבניה נחשבת בעיני רבים לשיטה מוצלחת במיוחד מבחינה כלכלית. 

מצד אחד יש לה יתרונות של קפיטליזם  בהשואה לסוציאליזם או קומוניזם מבחינת יעילות ומצד שני יש בה הגנה על פרטים שנמצאים במצוקה כלכלית מסיבות שונות, למשל: פיטורים, נכות וכיו"ב. 

מדינות סקנדינביה גם מדורגות במקום גבוה במדד האושר הגולמי. 

הטבות סוציאליות גבוהות יותר במדינות אלה,  
כך למשל חופשות לידה ממונות במדינות סקנדינביה באופן יותר נדיב מאשר במדינות אחרות. 

מאמר של דפנה מאור בדה מרקר דן באתגרים הכלכליים העכשוויים של המדינות הנורדיות (פינלנד, שבדיה, נורווגיה ודנמרק). 

המאמר מתמקד בכלכלות דנמרק ונורווגיה. כותרת המאמר: "הארץ שהפסיקה להיות מאושרת": הסכנה שמאימת על הנס הנורדי. 

פוסט זה עוסק רק בכלכלת נורווגיה שנראית לי מעניינת יותר מזו של דנמרק. 

נורווגיה: עשירים מדי?

בנורווגיה כחמישה מיליון תושבים. בשונה מיתר המדינות הנורדיות, החברות הגדולות בה עוסקות בנפט. גם חברות טלקום מקומיות הן חברות גדולות אבל בזה היא אינה שונה משבדיה ומפינלנד. 

החל משנות ה-70 של המאה הקודמת נורווגיה הפיקה נפט בכמויות גדולות. היום נורווגיה היא אחת מיצואניות הנפט הגדולות בעולם. בשנת 2024 22% מהתמ"ג שלה הגיע מיצוא נפט וגז. 

שינויים בעולם השפיעו לרעה על המדינות הנורדיות: הגירה לאירופה, מלחמת רוסיה-אוקראינה, חוסר שיתוף הפעולה של ממשל טראמפ עם הגוש האירופי ועוד. 

נורווגיה הושפעה פחות לרעה מהמגמות הללו. דווקא ממלחמת רוסיה-אוקראינה נורווגיה הרוויחה. הרוסים הפסיקו ליצא נפט למדינות אירופה ונורווגיה הגדילה את היצוא שלה למדינות אירופה.

מדד העושר ומדדים כלכליים שלה טובים מאוד אבל עם העושר הרב באה התנהלות פחות טובה של אזרחי נורווגיה. 

מרטין בק הולטה, נורווגי כתב ספר על כלכלת נורווגיה בשם "המדינה שנהפכה לעשירה מדי". 

הוא מציין אינדיקטורים  המתארים את "המחלה הנורווגית": 

1. לא רק יותר חופשות יקרות אלא גם עלייה גדולה בימי המחלה שמדווחים על ידי עובדים.

2. ירידה בדירוג התלמידים במבחנים בינלאומיים. שכנותיה הנורדיות מקדימות אותה בדירוגים אלה. 

זאת למרות שההוצאה לחינוך לנפש בנורווגיה היא השנייה הכי גבוהה במדינות ה-OECD אחרי לוכסמבורג.

3. עלייה בחובות משקי הבית

חובות משקי הבית הם 250% מההכנסה הפנויה שלהם. החוב הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD.

על פי הספר, בגלל המצב הכלכלי הנפלא יש ריפיון ובזבוז. כך למשל פרויקטים מיותרים מבוצעים וזוכים להטבות מס. 

הקבלה לכלכלת המשפחה

בכלכלת המשפחה, אחרים ואני, נתקלים לא פעם במשפחות מבוססות כלכלית שמתנהלות רע ומוציאות יותר מדי כסף. לפעמים זה מביא לקריסה כלכלית שלהן. 

זה בולט במיוחד בכאלה שיש להם כסף רב ללא מאמץ. 

בקטגוריה זו נכללים זוכים בפרס ראשון בלוטו או בטוטו ודור שני ודור שלישי במשפחות שהדור הראשון עבד קשה והתעשר. 

 

מריה קורינה מצ'אדו כלת פרס נובל לשלום לשנת 2025

 

מריה קורינה מצ'אדו, מקור התמונה: ויקיפדיה, 
הרשאת שימוש: 

• CC0

מריה קורינה מצ'אדו, מנהיגת האופוזיציה בונצואלה היא כלת פרס נובל לשלום לשנת 2025. 

תוכלו לקרוא על פועלה של כלת פרס הנובל אם תיכנסו לקישורים בתחילת הפוסט. בעיניי היא בחירה ראוייה לזכייה בפרס נובל לשלום.

מדוע אני כותב בבלוג על כלכלת המשפחה על פרס נובל לשלום?

בהחלט מתבקש שבבלוג כלכלי אכתוב על זוכי פרס נובל לכלכלה כפי שכבר עשיתי בעבר. 

קראו למשל: ריצ'רד ת'יילר זכה בפרס נובל לכלכלה, 

הערך הכלכלי של מכרזים, 

בפסקה זו אסביר מדוע חרגתי מגבולות הגזרה וכתבתי על זוכה בפרס נובל לשלום בבלוג זה:

1. בבלוג הזה אני מתייחס למושג כלכלה בראייה רחבה, הנוגעת גם בגורמים אחרים המשפיעים עליה

דוגמאות: 

קבלת החלטות של רופאים בקליפת אגוז 

המשמעות הכלכלית של פחות מדי שעות שינה

2. יש קשר הדוק בין פוליטיקה לבין כלכלה

וונצאולה, המדינה העשירה בדרום אמריקה, קרסה כלכלית בגלל הדיקטטורה של מדורו. 

כך למשל, במדינה שהייתה אחת מיצואניות הנפט הגדולות של נפט יש מחסור בדלק. יש מחסור במזון ויש הגירה מסיבית ממנה למדינות שכנות. 

קראו למשל:

"באר המשאלות" - הרצאתו של פרופ' עומר מואב על מדיניות כלכלית בישראל: קפיטליזם ושני סוגים של כלכלות סוציאליסטיות

 לקחי ה-7 באוקטובר: ממשלה לא ראויה פוגעת בכלכלה של המדינה ובכלכלת משפחות - חלק ראשון, 

3. יש דימיון בין המצב בונצואלה לבין המצב הנוכחי במדינת ישראל

לדימיון בין מדינת ישראל החל משנת 2023 לבין וונצואלה של מדורו אקדיש פסקה ייעודית.

4. לקבלת פרס נובל לשלום יש השלכות כלכליות על מקבל הפרס ולפעמים גם על מעגל רחב יותר

מקבל הפרס זוכה בפרס כספי שאין לזלזל בו, אבל בעיקר מעמדו משודרג. 

זה אומר למשל שזוכה בפרס נובל לספרות יצליח למכור יותר ספרים ועשוי לקבל תנאים טובים יותר בהצאות ספרים.

זה אומר למשל שזוכה בפרס נובל בתחום מדעי, ישיג ביתר קלות מלגות, יוזמן יותר להרצות בכנסים מקצועיים ובמסגרות אחרות, וקשה לי לראות כיצד המחקרים הבאים שלו לא יזכו בהעדפה בפרסום בעיתונים מדעיים נחשבים. 

קרוב לוודאי שיוצעו לזוכה משרות או השתתפות בפרויקטים.

הקשר בין המצב בונצואלה לבין המצב בישראל 

מריה קורינה מצ'אדו נולדה ב-7 באוקטובר 1967. 

ה-7 באוקטובר הוא בוודאי תאריך משמעותי עבורה, אבל גם עבור אזרחי מדינת ישראל. 

בבלוג שלי על ניהול סיכונים כתבתי פוסטים המראים את הדימיון בין הממשלה הנוכחית בישראל וממשלת מדורו בוונצאולה. 

קראו למשל: 

סיכונים לדמוקרטיה הישראלית: האם אנחנו בדרך לונצואלה 2?

האם יהיו בחירות בעוד כשלוש וחצי שנים?  

מריה קורינה מצ'אדו מצטרפת לרשימה לא קצרה של נשים שזכו בפרס נובל לשלום. לרוב מדובר באזרחיות של מדינות לא דמוקרטיות, כמו ונצואלה היום. 

המאמר הקצר שכתבתי מציג אפשרות עתידית של ישראלית שתזכה בפרס נובל לשלום, בנסיבות מעציבות לאזרחי מדינת ישראל: 

היום העצוב שבו שקמה ברסלר תזכה בפרס נובל לשלום

מדוע לא קיבל דונלד טראמפ פרס נובל לשלום?

רבים בישראל חושבים שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ היה צריך לקבל השנה פרס נובל לשלום. 

הם מתבססים על שתי טענות. אחת מהן, לדעתי, לא רצינית.

הטענה הרצינית היא שהוא הביא לסיום המלחמה בעזה ולהחזרת החטופים. 

אני מאוד מעריך את מה שעשה הנשיא טראמפ ואת מה שעשה השליח שלו ויטקוף בנושא הזה. 

טראמפ ניצל טעות קשה של בנימין נתניהו, שטרפד בעקביות החזרת חטופים, ומאינטרסים אישיים רצה להמשיך את המלחמה בעזה במשך שנים ארוכות. 

ניסיון החיסול הכושל בקטאר גרם לטראמפ להבין עד כמה נתניהו מסוכן לישראל, לעולם ולאינטרסים של טראמפ. 

הוא ביצע נכון את מה שנדרש על מנת להכריח את נתניהו להתקפל וללכת לפתרון של סיום המלחמה והחזרת החטופים. 

נתניהו, כהרגלו, לא עמד בלחצים וציית. 

הבעיה העיקרית בהקשר של פרס נובל היא שזה קרה מאוחר מדי.

ב-25.8 פרסמתי מאמר שבו הסברתי מדוע דונלד טראמפ לא יקבל השנה פרס נובל לשלום? כותרת המאמר: בחר בבן הלא נכון והפסיד פרס נובל לשלום. 

מהמאמר קל להבין שלו טראמפ היה נמנע מלשתף פעולה עם נתניהו, ובמקום זה לוחץ אותו, היה אפשר להגיע לפני מספר חודשים להסכם טוב יותר עם פחות חיילים הרוגים, פחות חטופים מתים, פחות חיילים שנפגעו פיזית, נפשית וכלכלית והרבה פחות סבל ופגיעה בבריאות של חיילי צה"ל ובני משפחותיהם. 

אגיד באופן ברור וחד, גם הרבה פחות הרוגים ונפגעים פלשתינאים בעזה, שאינם מחבלי חמאס. 

מקווה מאוד שהשלב הראשון של ההסכם ימומש עד יום שני (13.10), אבל כל עוד הוא טרם מומש הוא עלול, לצערי ולצער רוב אזרחי ישראל ורוב העזתים, לקרוס. 

כל עוד לא מומש ההסכם אי אפשר לתת לנשיא טראמפ פרס נובל לשלום. 

הסכמי אברהם 

הסכמי אברהם כוללים הסכמים בין ישראל למדינות במפרץ הפרסי והסכם בין ישראל למרוקו. 

עם כל התועלות של הפיכת שיתופי פעולה מוסתרים לגלויים ומורחבים לא הייתה מלחמה בין מדינת ישראל למדינות הללו. 

לשם השוואה אציג את פרסי הנובל לשלום לבגין ולסאדת, שסיימו מלחמות עקובות מדם וארוכות שנים בין מצרים לישראל.

גם את פרס הנובל לשלום לאבי אחמד, ראש ממשלת אתיופיה, שמיד לאחר בחירתו לתפקיד השיג הסכם שלום עם אריתריאה, שסיים מלחמה של עשרות שנים עקובות מדם.

העז הסודאנית

ההסכם עם סודאן, שהוצג כשלום עם מדינת אויב שתמכה באיראן וסייעה לה הוא יותר בדיחה מאשר משהו מעשי. 

כדי להבין את זה כל מה שצריך לעשות זה לקרוא. 

מי שקרא הבין שעד זמן קצר לפני ההסכם היה גנרל דיקטטור. הוא הוחלף על ידי ראש ממשלה זמני 

עבדאללה חמדוכ. היום אנחנו יודעים להגיד שהוא כיהן בתפקיד שלושה חודשים, אבל מי שקרא ומבין ידע שהוא צפוי לכהן מספר חודשים קטן בתפקיד. 

הנשיא טראמפ נתן לסודאן מענק כספי לעידוד החתימה.  

הסכם עם מדינה שהייתה תחת דיקטטורה והיא תחת שלטון לא יציב, אינו הסכם של ממש. 

עד כמה הוא מחייב את  הגנרל עבד אל-פתאח אל-בורהאן, שעל פי הויקיפדיה העברית הדיח את חמדוכ ואת ממשלתו ועצר אותו וכמה שרים?

מי יכול לערוב לזה שאם איראן או גורם אחר יציע מענק כספי גדול יותר סודאן לא תחזור לשתף פעולה עם גורמי טרור?

מקווה שטראמפ יקבל פרס נובל לשלום בשנה הבאה 

על מנת שזה יקרה החטופים צריכים לחזור הביתה והמלחמה בעזה צריכה להסתיים. 

לתוכנית של טראמפ ביחד עם מדינות ערביות מתונות, קטאר וטורקיה ובתמיכת מדינות אירופה ומרבית העולם יש שלבים נוספים לכיוון שלום אזורי. 

בהחלט ניתן להגיע להסכמי שלום משמעותיים עם מדינות נוספות. במאמר שלי שהזכרתי בסעיף הקודם, צטטתי אשת תקשורת אמריקאית ידועה, שיש לה קשרים טובים ומתמשכים עם בן סלמן הסעודי. 

היא מעריכה שהוא מכוון לשלום עם ישראל שהוא ממשי לפחות כמו ההסכמים עם מדינות המפרץ ואפילו יותר מזה. 

הוא אינו יכול לעשות זאת כל עוד ישראל נלחמת בעזה ו/או שולטת בעזה.

אם תהיה התקדמות והרחבת ההסכמים למדינות נוספות, אין ספק שטראמפ יהיה ראוי לקבל פרס נובל לשלום.