לסמוך או לסמוך על אבטחת המידע של הבנקים? - לאן נעלם אתר אמריקאי של הונאות שבוצעו על ידי בנקאים?

 

היום (2.4.25) הרציתי בזום את ההרצאה ששמה מופיע בכותרת. 

את ההרצאה "לסמוך או לא לסמוך על אבטחת המידע של הבנקים?" כבר העברתי מספר פעמים. 

הפעם גיליתי בהכנה להרצאה משהו מוזר. 

לא הצלחתי להפעיל קישור לאתר חשוב של הממשל האמריקאי העוסק בהונאות של בנקים. 

בפעמים קודמות שהרציתי לא הייתה בעיה כזו.

 

במה עוסקת ההרצאה?

ההרצאה עוסקת בסיכונים במערכות מידע של בנקים. התפיסה היא שיש סיכונים חיצוניים (למשל: התקפות סייבר) ויש סיכונים פנימיים (למשל: גניבת כספי לקוחות על ידי עובד בנק). 

קל לי להביא דוגמאות לסיכונים פנימיים ממדינת ישראל. למשל: משבר מניות הבנקים בשנת 1983 בו הורשעו מנכ"לים של בנקים בישראל.

מדינת ישראל איננה לבד. הבאתי דוגמאות גם מבנקים בארצות הברית.  

האתר שלא הצלחתי להתחבר אליו

שקף ממצגת "לסמוך או לא לסמוך? - אבטחת מידע של הבנקים" 
זכויות יוצרים: אבי רוזנטל

המקור הטוב ביותר לגניבות כספים על ידי בנקאים, בחלקם בכירים, בארצות הברית היה אתר SIGTARP. זהו אתר ממשלתי בארצות הברית. שקף מהמצגת שלי שמופיע בתחילת פיסקה זו מתאר אותו בקצרה. 

באתר מופיעים מקרים של בנקאים, חלקם בתפקידים בכירים, שהורשעו בבית משפט בגניבת כספי לקוחות. 

לכל מקרה מופיעים הפרטים הבאים:

1. שם הבנק

2. שם המורשע או המורשעים ותפקידו או תפקידיהם בבנק.

3. העבירה או העבירות שבוצעו.

4. סכום הכסף שנגנב.

סכומי הכסף שהוחזרו על ידי בנקאים שהורשעו הם אינדיקציה טובה להיקף האדיר של הכספים שנגנבו. 

על פי האתר, הוחזרו 11 מיליארד דולר.  

חשוב לציין שלא כל הכספים שנגנבו החוזרו. בלא מעט מקרים, הגנב משתמש ברוב הכספים. אחרי שהשתמש כבר אינו יכול להחזיר את הכספים.

מדוע לא הצלחתי להתחבר לאתר?

אין להוציא מכלל אפשרות שזו טעות טכנית שלי, אבל ההסתברות לכך נמוכה. 
עשיתי מספר ניסיונות להתחבר. עם מספר כתובת URL לדפים באתר שהועתקו מהמצגת שלי. 

בנוסף עשיתי חיפושים ב-Google של כניסות עם שם האתר וכניסות עם מילות מפתח שהיו מביאות אותי לאתר, לו הוא היה זמין. 

לא סביר שכתובת האתר שונתה מבלי שהכתובת הקודמת תישמר וישאר בה קישור לאתר החדש ביחד עם הודעה על שינוי כתובת האתר. 

ההשערה שלי

במסגרת תפקידו החדש של איילון מאסק במממשל של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, מאסק מחסל תפקידים ופונקציות ממשלתיות. הוא גם סוגר אתרי אינטרנט ממשלתיים. 

מאסק נותן אוטונומיה לעובדים צעירים בחברתו לביצוע "התייעלות". 

יתכן שעובד בן 17 או עובד בן 20 בחברה פרטית של מאסק החליט על דעת עצמו למחוק את האתר הזה משום שחשב שאין בו צורך.

יתכן שאיילון מאסק היה זה שחשב שהאתר מיותר והורה לעובד שלו למחוק אותו.

יתכן שהיוזם היה מישהו בממשל טראמפ. 

קצת פחות סביר שהנשיא טראמפ בעצמו ירד לפרטים קטנים וביצע זאת בעצמו, אלא אם כן התבקש לעשות זאת על ידי בעל הון שטראמפ חפץ ביקרו. 

השורה התחתונה

מי שישמע את ההרצאה שלי יבין כמה חשוב אתר כזה. 

הוא עשוי להרתיע עובדי בנק שמתכננים לגנוב כספים מהבנק בו הם עובדים.

הוא עשוי להגדיל את המודעות של לקוחות בנקים ועובדי בנקים לסיכונים.

להזמנת ההרצאה ניתן להתקשר אלי באמצעת טלפון: 054-4480616. 

קישורים  

לסמוך או לא לסמוך על אבטחת מידע של בנקים?

פנסיה לא מה שחשבתם

 

כל הפרטים המזהים שונו. לא רק השמות הם בדויים. גם פרטי הרקע. 

מה שלא שונה הוא הסוגייה הכלכלית.

רון (שם בדוי) היה בעבר הרחוק לקוח שלי בכלכלת המשפחה. 

רון הוא רווק בן 65 ללא ילדים. הוא עלה לארץ בגיל 50 מבריטניה. 

אין לו פנסיה מארץ מוצאו והפנסיה שצבר בארץ  נמוכה. 

אחיו דן (שם בדוי) והוריו נשארו בבריטניה. דן הוא גרוש שיש לו בת בוגרת. אימו כבר הלכה לעולמה

דן הודיע לרון, שאביהם המבוסס כלכלית נפטר. 

אין שום מחלוקת על כך שהירושה מתחלקת בין שניהם שווה בשווה. 

דן מתגורר בדירה בבעלותו. 

אביו השאיר גם דירה מניבה המושכרת במשך שנים רבות. איש מקצוע מקומי מטפל בנושא ההשכרה וגביית תשלומים משוכרים. 

בשיחה ביניהם אמר דן שהוא מעוניין לשלם לרון את מחצית מערכה של הדירה על מנת לתת אותה לבתו בבוא העת. 

רון התקשר אלי לשאול אותי: כיצד לדעתי עליו להשקיע בארץ את הכסף שיקבל בעוד מספר חודשים, לאחר שהירושה תתחלק ביניהם ודן יקנה את חלקו בדירה? 

הבעיה: הוא רוצה למשוך מכספי הירושה, כולל הסכום שאחיו ישלם לו עבור מחצית הדירה, תשלום חודשי להשלמת קצבת הפנסיה הנמוכה שלו על מנת שלא יוציא יותר מההכנסות שלו. 

קצת מחוץ לקופסה של רון

שאלתי אותו: מדוע להסכים למכירת חצי דירה לאחיו ולא לשקול את האפשרות ששכר הדירה החודשי מבריטניה ישלים את הפנסיה שלו?

חשוב לזכור שרון הערירי מתכוון להוריש את רכושו אחרי לכתו לבתו של אחיו.

חסרונות מכירת חצי דירה בבריטניה לאחיו  

 

 1. אחיו יצטרך למכור דירה בבעלותו או לקחת הלוואה על מנת לרכוש את חלקו של רון בדירה.

הדירה, כאמור, צפויה לעבור לבתו של דן לאחר לכתו של רון.

2. קושי במציאת אפיק השקעה שלא יקטין את השווי הריאלי של הכספים של רון מהם ימשוך אנונה בכל חודש. 

החשש הוא שהמשיכה החודשית תקטין בהדרגה את הערך הריאלי של ההשקעה עד שלא תישאר יותר השקעה. 

3. לעומת האמור בסעיף לעיל דמי השכרת דירה אינם פוגעים בערך הדירה עצמה. 

4. במציאות העכשווית מדינת ישראל נמצאת באי-וודאות . משמעות אי-ודאות היא סיכונים גדולים יותר.

זה נכון גם ביחס לסיכונים כלכליים ולסיכוני השקעה.

הכלכלה בהידרדרות, המצב המדיני והצבאי בעייתי, החברה הישראלית מפולגת. חברות דירוג האשראי מדברות על הורדה נוספת בדירוג והתקציב השנתי אינו מטפל בבעיות המהותיות. 

יתרונות מכירת חצי דירה בבריטניה לאחיו

1. פעולות בנכס משותף לו ולאחיו מחייבות הסכמה של שני השותפים בבעלות.

2. נזילות של כל השווי של הדירה.

מגירת דירה עלולה להיות תהליך ארוך של מספר חודשים. 

3. קושי בניהול דירה מושכרת במדינה אחרת.

קוראי הבלוג אולי זוכרים שאני ממליץ, בדרך כלל, לא להשקיע בנדל"ן במדינה אחרת, אם אין מישהו מקומי שאפשר לסמוך עליו ב-100%.

במקרה הזה הקושי נראה קטן בהרבה מאשר בדרך כלל.

ראשית, רון אינו קונה נדל"ן להשקעה אלא מקבל אותו בירושה.

שנית, יש מישהו מקומי שאפשר לסמוך עליו שמנהל את הנכס במשך שנים.

שלישית, אחיו שותף לנכס ומתגורר במדינה בה נמצא הנכס. 

הערך ללקוח של השיחה איתי

ניתוח ראשוני של היתרונות והחסרונות של שתי החלופות חשוב. גם עלו בו נקודות שהלקוח לא חשב עליהן כמו הקשר בין המצב הכללי הלא טוב במדינת ישראל לבין הקושי לשמור על ערך הכסף או להגדיל אותו.

הערך המהותי הוא העלאת חלופה שהוא לא חשב שהיא ריאלית. במקרה זה שמירה על חלקו בדירה.

הרצאה: ממינוס לפלוס - ניהול תקציב משפחתי או אישי

 

אתמול בערב (23.3.2025) הרציתי באשדוד על "ממינוס לפלוס - ניהול תקציב משפחתי או אישי".  

הרציתי לקבוצה שמרוויחה מעט, אם בכלל, מעבודה. אנשים המתמודדים עם בעיות. 

שמחתי לקיים איתם דיאלוג בנושאים של התנהלות כלכלית ולתת להם ערך בשיפור התנהלותם הכלכלית.

קישור למצגת: ממינוס לפלוס - ניהול תקציב משפחתי או אישי

כל מה שרציתם לדעת על כלכלת המשפחה בספר אחד בעברית

 

כלכלת המשפחה הוא תחום חדש יחסית. הוא קיים בארץ קצת יותר מעשרים שנים. 

איני יודע כמה זמן הוא קיים בעולם, אבל אני משער שלא הרבה יותר זמן מאשר בארץ.

כמו כל תחום חדש, שיטות העבודה ותהליכי העבודה מתפתחים בהדרגה. גם הידע המקצועי מצטבר ומתרחב. 

נכתבו מספר ספרים בעברית, שלא את כולם אני מכיר. למיטב ידיעתי, עד להוצאת ספרו של יוסי אש, שיצא לאור השנה (2025), לא היה ספר מקיף וכוללני בעברית שאפשר להסתמך עליו. 

גילוי נאות

למדתי לפני כחמש עשרה שנים בקורס לכלכלת המשפחה, שהמורים בו היו יוסי אש ונחמן לידור. אחרי הקורס עבדתי בהיקף לא גדול עם יוסי. 

אני מאוד מעריך אותו מבחינה מקצועית ומיודד איתו ברמה האישית. 

יוסי ביקש ממני לעבור על הספר לפני פרסומו ולהעיר הערות. נעניתי לבקשתו ברצון וישבתי איתו ודננו בהערות שהיו לי.

יוסי אש

יוסי גדל בקיבוץ סעד. שרת כטייס בחיל האוויר. 

הוא מראשוני העוסקים בכלכלת המשפחה בארץ. הקים את  איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה בישראל והיה במשך כעשר שנים יו"ר האיגוד. יוסי הוא מומחה מוביל בארץ בתחום. 

מרבית היועצים לכלכלת המשפחה בארץ למדו בקורסים של יוסי ושותפו נחמן לידור. עד היום הם העבירו כ-70 מחזורים של קורס יועצים לכלכלת המשפחה. 

הקורסים התפתחו עם הזמן והיום יש גם קורסים מקוונים. 

את הניסיון והידע הרבים שלו משתף יוסי בספר, שללא ספק יכול להביא תועלת רבה ליועצים בכלכלת המשפחה, וגם לאחרים, כפי שמופיע בתמונה על כריכת הספר.  

בנוסף למידע ולניסיון הוא מציג גם את תפיסת העולם שלו.

תוכן ומבנה הספר

מדובר בספר מקיף ויסודי של כמעט 600 עמודים המיועד ליועצים לכלכלת המשפחה, למרצים בכלכלת המשפחה, לאנשי פיננסים למשפחות המתענינות בניההול כלכלי. 

הספר מורכב משבעה חלקים (שערים) המיועדים לקהלי יעד שונים.

שער ראשון: ליועצים לכלכלת המשפחה

זהו החלק המרכזי בספר המתפרס על כ-270 עמודים. 

הוא מציג את הנושאים הבאים:

1. מבוא ומתודלוגייה לתהליך הייעוץ הכלכלי

2. תהליך היעוץ
משלבי ההכנה שלפני ביצוע היעוץ הפגישות במהלכו ועד לסיומו. יוסי עוסק בסוגיות היעו, במקורות מידע ובתוצרי הפגישות.

לא בהכרח כל תהליכי היעוץ זהים מבחינת מבנה ומטרה. פרק 9 עוסק בגישות ותבניות ליעוץ. 

3. מודלים ייעוציים ואימוניים

יוסי מציג 10 מודלים כאלה בספר. במקורות מקוונים שלו ושל אחרים ניתן למצוא מודלים נוספים. 

לא בכל מודל משתמשים בכל ייעוץ ולא בהכרח יש צורך להשתמש במספר רב של מודלים במהלך ייעוץ. 

4. המעגל הכלכלי הרחב: ממשק עם בעלי מקצוע נוספים.

זהו פרק חשוב במיוחד. 

היועץ לכלכלת המשפחה הוא גורם מתכלל הרואה את התמונה הכלכלית המלאה. 

ליועץ טוב בכלכלת המשפחה צריך להיות ידע בסיסי גם בתחומים משיקים, שאינו מוסמך לתת בהם ייעוץ. 

הוא צריך לדעת להפנות את הלקוחות לאותם בעלי מקצוע ורצוי גם ללוות אותם באינטראקציות עם אותם בעלי מקצוע. ולעזור להם להבין את מה שהוא אומר בעל מקצוע משיק.

המקצועות המשיקים שהספר עוסק בהם הם: רו"ח/ יועץ מס, יועץ פנסיוני, סוכן ביטוח, יועץ השקעות, יועץ משכנתאות, עורך דין, בנקאי, מטפל נפשי (פסיכולוג, יועץ זוגי וכיו"ב) ומנהל אירוע רפואי. 

בייעוצים כלכליים שביצעתי במשך 15 שנים היו לי ממשקים עם כל בעלי המקצועות האלה, למעט מנהל אירוע רפואי.

5. אתיקה ליועצים בכלכלת המשפחה

מדובר בנושא מהותי. 

פרק 12 דן בנושא זה.

חריגה מהאתיקה המקצועית עלולה לגרום לנזקים קשים לנועצים. היא עלולה לפגוע גם ביועץ. 

כך למשל, שמירה על סודיות היא אחד מכללי האתיקה החשובים ביותר ליועצים בכלכלת המשפחה. 

יש מקרים שבהם מדובר גם בסודיות רפואית.

 

שער שני: למרצים בכלכלת המשפחה

חלק זה עוסק בהרצאות ובסדנאות בכלכלת המשפחה. הוא נוגע בנושאי היערכות להרצאות, בהיבטים טכניים של הרצאה, בקהל היעד שאליו משווקים את ההרצאות או הסדנאות ובהתאמת ההרצאה לקהל השומעים הספציפי של כל הרצאה.

שער שלישי: פיתוח עסק בתחום כלכלת המשפחה 

חלק זה עוסק בקביעת תחום העיסוק והידע הנדרש, במודל העסקי ובכלים דיגיטליים לניהול עסק בכלכלת המשפחה. 

במסגרת תמחור הישרותים מצויינים גם טווחי מחירים לייעוצים.

שער רביעי: למשפחות

זהו אחד החלקים הרחבים והחשובים בספר. 

הוא דן ב:

1. יסודות 

עקרונות לניהול כלכלת המשפחה ושמירת מסמכים.

2. ידע ובכלים למשפחה 

בהיבטים שונים של כלכלת המשפחה ובנושא החשוב של תכנון לטווח ארוך. 

3. מתי להגיע לייעוץ כלכלי?

זוהי סוגייה מהותית. הנזק של הגעה ליעוץ באיחור עשוי להיות גדול ובמקרים קיצוניים בלתי הפיך. גם הנזק של הימנעות מייעוץ עלול להיות בלתי הפיך.

4. למיטיבי לכת

כך נקרא פרק 19 המיועד למשפחות ויחידים הרוצים להבין יותר.

שער חמישי: חינוך פיננסי לילדים

חינוך פיננסי הוא נושא כאוב במדינת ישראל.

בהקשר של חינוך פיננסי לילדים ובני נוער, משרד החינוך פועל הרבה פחות טוב מאשר משרדי חינוך במדינות OECD אחרות.  

בחלק זה מתייחס הספר לחינוך פיננסי לילדים בבית ספר יסודי ובנפרד לתלמידי תיכון. 

בשיעור 105 מוצג סילבוס של "תוכנית כספית", תוכנית לחינוך פיננסי לתלמידי כיתות ד' עד ו' שפעלה בבתי ספר במסגרת לימודי תל"ן.

שער שישי: כסף זה לא הכל בחיים

גם השער השישי הוא חשוב מאוד כי הכסף הוא אמצעי ולא מטרה. תחליתו היא מימוש מטרות וערכים. 

שער זה דן בנושאים הבאים:

1. אתגרים התנהגותיים בניהול כסף

מבוא הנוגע מעט בכלכלה התנהגותית ובאחריות. 

2. השפעת ערכים על החלטות כלכליות

פרק מעניין במיוחד. הבנת הערכים של המשפחה עוזרת ליועץ לכלכלת המשפחה באינטראקציה איתם. 

3. זוגיות וכסף

נושא חשוב. גם בבלוג זה נגעתי בו לא מעט. להמחשה מוזמנים לקרוא את הפוסט התנהלות כלכלית בזוגיות בפרק ב': חלק 1 - סוגיות כלכליות וסוגיות אחרות או לחפש פוסט אחר בבלוג שלי העוסק בזוגיות ובכסף. קריאת פוסטים בבלוג שלי אינה תחליף לקריאה של השיעור הזה בספר. הספר עוסק בנושא באופן שיטתי ומסודר. בבלוג נדרשתי להיבטים מסוימים לאו דווקא באופן שיטתי.

בנוסף יש שיעור ספציפי המתייחס לזוגות צעירים.

4. ילדים ערכים וכסף

שיעור זה קושר בין כסף לבין הקניית ערכים לילדים. למשל: הקשר בין עבודה לכסף, צניעות, סדרי עדיפויות, דחיית סיפוקים ותרומה לזולת.

פרק 23 באותו שער עוסק בכלכלת המשפחה במקורות היהדות. 

יוסי אש גדל בקיבוץ דתי ומכיר היטב את המקורות. 

במשך תקופה ארוכה כתב סדרת פוסטים שבועיים מעניינים בפייסבוק שעסקו בהיבטים כלכליים של פרשת השבוע. 

שער שביעי: ריכוז כלי עבודה

זהו שער טכני המרכז כלים לא מקוונים ואתרי אינטרנט מאגרי מידע ומקורות ברשת. 

חשוב לזכור שמקורות אינטרנטיים עשויים להשתנות, להתעדכן, להתבטל או להתווסף. באופן דומה גם אפליקציות דיגיטליות בטלפון חכם עשויות להתווסף ולהתעדכן.   

הכלים מחולקים למספר פרקים: לכולם, ליועצים, למשפחות ולמרצים ולמנחי סדנאות.

לסיכום

מדובר בספר חשוב שהוא הראשון מסוגו בעברית. ממליץ לכל היועצים לכלכלת המשפחה בישראל לקרוא אותו ולבחון במה הוא מסייע להם בעבודתם. 

אני עוסק בתחום של כלכלת המשפחה כ-15 שנים (בהיקף חלקי בנוסף לעיסוקים אחרים שלי). בכל זאת למדתי מהספר דברים חשובים ומועילים שלא היכרתי. 

לגבי אוכלוסיות יעד אחרות של הספר (משפחות, מקצועות משיקים) רבים עשויים להפיק ממנו תועלת. 

מנסיוני אני יודע שיש משפחות ויחידים שחוששים מהנושא הכלכלי ואינם מתחברים אליו. 

אנשים אלה כנראה לא יקראו את הספר ויעדיפו להיעזר במקצוען בתחום. 

הערה

הספר נמצא בתקופת השקה במחיר מוזל. פרטים בקישור המצורף https://eshlidor.co.il/book/.

ההרצאה שלי: כלכלת המשפחה באתיופיה - מה אנחנו יכולים ללמוד מהם?

 

בקתת מגורים בשבט בעמק האומו בדרום אתיופיה

חצי השעה הראשונה בהרצאה שלי בזום: כלכלת המשפחה באתיופיה - מה אנחנו יכולים ללמוד מהם? הייתה מוצלחת. 

הגענו לעשר הדקות האחרונות, שבהן היו המשתתפים אמורים לשאול שאלות ולענות על השאלה: מה הם למדו מהאתיופים? 

כשניסיתי להעביר אותם ממצב השתקה למצב בו הם יכולים לדבר, השתקתי בטעות את עצמי. 

נוצרה תקלה טכנית שמנעה מהמשתתפים לשמוע אותי. 

עשר הדקות בוזבזו על ניסיונות לאתר את התקלה. 

מכיוון שאת הנעשה אין להשיב, החלטתי לכתוב כאן את מה שהתכוונתי להגיד בדיון, כלומר: מה אני למדתי על כלכלת המשפחה מהאתיופים שבאתיופיה? 

משתתפים בהרצאה המעוניינים לספר מה למדו מוזמנים להגיב לפוסט.

מה למדתי מהאתיופים על כלכלת המשפחה?

לא מוציאים יותר ממה שיש

העקרון הבסיסי בכלכלת המשפחה הוא לא להוציא באופן עקבי יותר מההכנסות.

נתקלתי בלא מעט יחידים ומשפחות בישראל, שהוציאו יותר ממה  שהרוויחו. את הפער בין ההכנסות וההוצאות סגרו באמצעות הלוואות. 

בהרבה מקרים זה הסתיים לא טוב.

העקרון הזה נכון גם ברמה של חברות ומדינות. כמו במשפחות, גם בהקשרים הרחבים יותר של חברות ומדינות, לפעמים מוציאים יותר מההכנסות על מנת לקדם יוזמות שעשויות להביא להכנסות גבוהות יותר בעתיד. 

אתיופיה אינה מוציאה יותר מטבע זר ממה שהיא יכולה להוציא משום שההכנסות שלה מיצוא אינן גדולות. היא מוציאה מטבע זר בעיקר למוצרים בסיסיים שאין מנוס מרכישתם. 

יש מדינות שמוציאות יותר ממה שמצבן הכלכלי מאפשר להן להוציא וקורסות כלכלית. הדוגמה הקלאסית היא ארגנטינה (לא כולל את ניהול הכלכלה על ידי הנשיא הנוכחי חאבייר מיליי). 

זה נכון גם לגבי מדינות אחרות. גם לגבי ישראל בתקופות שבהן היה שר אוצר פוליטי, שכלכלת מדינת ישראל לא עניינה אותו והתמקד באינטרסים פוליטיים. במקרה של ישראל מדובר בשלושה שרי אוצר כאלה: יורם ארידור, ישראל כץ ובצלאל סמוטריץ.

יוצאי אתיופיה בישראל

מניסיוני ביעוץ בכלכלת המשפחה ליוצאי אתיופיה ראיתי לרוב דפוסי התנהלות דומים להתנהלות של ממשלת אתיופיה ואזרחיה שפגשתי. 

גם יוצאי אתיופיה בישראל לרוב מנסים לא להוציא יותר מההכנסות שלהם.

השכלה היא מפתח להצלחה

כתייר באתיופיה ראיתי שמי שמסוגל לתקשר עם תיירים מתמודד טוב יותר עם האתגרים הכלכליים. 

ידיעת השפה האנגלית היא החשובה ביותר. 

השכלה של יוצאי אתיופיה בארץ

כמי שהתנדב כמה שנים ב"עולים ביחד" ליוויתי כמנטור יוצאי אתיופיה אקדמאים והייתי שותף לתהליכי בחירה של המתקבלים לקורסים שיעזרו להם להשתלב בתפקיד הולם. 

חרף כל המאמצים של רבים וטובים בנושא זה יש עדיין קשיים בקבלת עולי אתיופיה לתפקידים הההולמים את קישוריהם.

מי שיוזם ומתאמץ מקדם את סיכוייו להצליח

הדוגמה הבולטת ביותר באתיופיה בה נתקלתי היה צעיר מקומי באחד השבטים בדרום (לא בעמק האומו, אלא משבט במצב טוב יותר). 

כשהגענו לכפר רבים ניסו למכור לנו מוצרים. 

גם אותו צעיר שדובר אנגלית. בערב נסענו למלון מחוץ לכפר. 

היחיד שהגיע למלון על מנת למכור את המוצרים שלו היה אותו צעיר. 

אין ספק, שהנחישות והמאמץ מגדילים את סיכוייו לצאת מהעוני.

יוצאי אתיופיה מרשימים שזכיתי ללוות או לקבל לקורס 

לאחד מהם שראיינתי, במסגרת בקשה שלו להתקבל לקורס פסיכומטרי ייעודי ליוצאי אתיופיה, הקדשתי פוסט מיוחד: ממצוקה להצלחה. 

את השנייה, סטודנטית מצטיינת, שליוויתי כמנטור, הערכתי מאוד. גם היא הצליחה למרות נקודת התחלה קשה במיוחד.

התמודדות עם הטיות: מדיניות סיכונים ומבט מבחוץ

בפוסטים קודמים המתייחסים לספרו של פרופ' דניאל כהנמן "לחשוב מהר לחשוב לאט" נגעתי בהטיות. בין ההטיות אליהן התייחסתי היו שנאת ההפסד ואופטימיות מופרזת. 

כהנמן אינו מסתפק בציון ההטיות ובהסבר שלהן. הוא מנסה להציע שיטות לצמצום השפעתן על קבלת ההחלטות. 

מבט מבחוץ

בהקשר של הטיית האופטימיות, הוא מציע טכניקה של מבט מבחוץ. 

דוגמה: ועדה בראשותו של כהנמן עסקה בנושא של תוכנית לימודים בנושאי הטיות קוגניטיביות. חברי הועדה העריכו שיסיימו תוך שנתיים עד 4 שנים. 

כהנמן שאל פרופסור לחינוך שהיה חבר בועדות דומות שתי שאלות: 

1. כמה זמן לקח בועדות דומות לסיים את התהליך? 

התשובה: יותר מארבע שנים.

2. איך הוא מעריך את רמת הועדה הזו בהשוואה לועדות אחרות? 

התשובה: מתחת לממוצע. 

הזווית של מבט מבחוץ, שסיפק הפרופסור לחינוך,  איפשרה לקבוע לוח זמנים ריאלי יותר ואופטימי פחות.

מדיניות סיכונים

מדיניות סיכונים עשויה לעזור בהקטנת ההסתברות להטיות בגלל שנאת הפסד.  

השוני המהותי בין מדיניות סיכונים לבין החלטה נקודתית על קבלת החלטה הוא, שהפרספקטיבה הרחבה יותר של מדיניות עשויה להיות, במקרים רבים, יותר רציונלית מאשר החלטה בודדת. 

שימוש בה מאט את תהליך קבלת ההחלטות ועשוי לערב בתהליך גם את מערכת החשיבה האיטית, הפחות מועדת להטיות ממערכת החשיבה המהירה. 

כהנמן מביא דוגמה של החלטה על מכירת אחת משתי מניות: מניה שעליה הפסידו לאורך זמן ומניה שעליה הרוויחו לאורך זמן. 

הטיית שנאת ההפסד תגרום למקבל ההחלטה למכור דווקא את המניה שהרוויחה.

למכור את המניה שהרוויחה או את זו שהפסידה?

 התשובה היא לא תמיד חד-משמעית. יכול להיות מצב שבו הגיוני למכור דווקא את המניה שהרוויחה. 

אחד המצבים הללו הוא מצב שבו אפשר להקטין את גובה תשלום המס במקור על עסקות מכירה רווחיות באמצעות קיזוז ההפסדים על המניה המפסידה. 

מצב אחר שבו זה עשוי להיות נכון, הוא מצב שבו יש היגיון כלכלי בתחזית של עליית המניה שהפסידה וירידת המניה שהרוויחה. 

צריך לזכור שבמקרים רבים המצב הפוך. שמירה על המניה המפסידה היא גם אפקט ההוצאה האבודה והמשך החזקתה עלולה להביא להפסדים נוספים. 

מדיניות סיכונים בנושאי ביטוח

ביטוח הוא אחד התחומים בהם עלולה להיות הטיה בגלל שנאת הפסד. הביטוח עשוי לכסות חלק מההפסדים במקרה של אירוע ביטוחי. לא תמיד נותנים משקל נכון לפרמיה החודשית הנמוכה שמשלמים לחברת הביטוח. 

מדיניות הסיכונים שלי בנושאי ביטוח היא לבטח את עצמי לאירועים של קטסטרופה. במקרים פחות קיצוניים לשקול לגופו של עניין ולפעמים להעדיף לא לבטח. 

המשמעויות המעשיות הן שיש לי למשל ביטוח תרופות מחוץ לסל וביטוח ניתוחים והשתלות בחו"ל. אין לי ביטוחים בתשלום למכונת כביסה ולטלפון סלולרי.  כשילדיי בגרו ביטלתי את ביטוח החיים שלי והעדפתי לחסוך עבורם כסף במקום לשלם לביטוח חיים שלי. אין לי ביטוח תאונות אישיות.

שנאת ההפסד ומדיניות סיכונים בהשקעות

בפיסקה קודמת התייחסתי לנושא של מכירת מניות, בהקשר של מדיניות סיכונים. השקעות אינן רק מכירה ואינן רק מניות. 

בפיסקה זו אתיחס לקושי להיצמד למדיניות סיכונים בהשקעות, שנתקלתי בו אצל לא מעט נועצים בכלכלת המשפחה.

באופן בסיסי כשהם פונים למומחה להשקעות במטרה להשקיע כסף הם מתבקשים לבחור מדיניות סיכון. במקרים רבים, מדיניות פשטנית, של אחוז מההשקעות שילך למניות. 

הרציונל הוא שבמקרים לא מעטים לטוח ארוך במניות יש יותר סיכון ויותר סיכוי לרווח מאשר באפיקים סולידיים. 

אינני יועץ השקעות ולכן איני מציע השקעות קונקרטיות ללקוחות שלי בכלכלת המשפחה. 

אם הם מתיעצים איתי, אני כן מציע להם לקבוע מדיניות סיכונים. 

ברור שגם אם יש מדיניות סיכונים, לא כל השקעה תהיה באותה רמת סיכון. יהיו השקעות ברמות סיכון גבוהות יותר והשקעות ברמות סיכון נמוכות יותר. 

אם יש מדיניות, צריך לנסות להגיע למצב שסך ההשקעות יתאים למדיניות. 

הבעיה היא ששנאת ההפסד גורמת לחלקם לייחס חשיבות גדולה מדי להפסד בהשקעה ספציפית, המהווה חלק קטן מסך ההשקעות, במקום לראות את התמונה הכוללת, גם אם היא מתאימה למדיניות הסיכונים.  

אפקט הבעלות

אפקט הבעלות הוא הטיה קוגניטיבית הגורמת לאנשים ליחס ערך גבוה יותר למשהו שהם הבעלים שלו ממה שאחרים מיחסים . 

פרופ' דניאל כהנמן מביא בספרו "לחשוב מהר לחשוב לאט" דוגמה לניסוי שערכו כהנמן וטברסקי הוא ניסוי שבו שלוש קבוצות של נבדקים התבקש להעריך את ערכו של ספל קפה נאה עם סמל האוניברסיטה. מוכרי הספל שהיה בבעלותם העריכו אותו בממוצע במחיר של 7.12 דולרים.

בוחרים (אלה שהיו יכולים לבחור בין קבלת הספל לבין קבלת כסף) העריכו אותו במחיר של 3.12 דולרים וקונים במחיר של 2.87 דולרים. 

הפער הגדול בין בעלי הספל ושתי הקבוצות האחרות ממחיש את עוצמת האפקט.

חתן פרס נובל לכלכלה ריצ'רד ת'יילר פרסם מאמר על אפקט הבעלות בשנת 1980. הוא קשר את זה לתורת הערך של טברסקי וכהנמן. 

כסטודנט חקר ת'יילר את מחירי הקנייה והמכירה בהם פרופסור שלו חובב יין היה מוכן לקנות או למכור בקבוקי יין מיוחדים.  

אפקט הבעלות יצר פער גדול בין מחיר המכירה ומחיר הקנייה. 

אותו דבר נכון גם לכרטיסים למשחק ספורט או למופע שבעליהם לא יהיו מוכנים למכור אותם במחיר מופקע כאשר יש בהם מחסור. 

השלכות בכלכלת המשפחה

מכירת או השכרת דירות

בעלי הנכס עשויים להעריך את המחיר כמחיר גבוה ממחירו האמיתי בגלל אפקט הבעלות. 

כתוצאה מכך יקח יותר זמן וידרשו יותר משאבים על מנת למכור או להשכיר את הנכס. 

המשמעות היא אובדן זמן, אובדן זמן שימוש בנכס על ידי שוכר או קונה והפסד כספי לבעלי הנכס. לפעמים גם לשוכר פוטנציאלי.

מכירת כלי רכב או רכוש אחר

מצב דומה למצב של השכרה או מכירה של דירה. הבעלים מעריך את הנכס שלו במחיר גבוה ממחיר השוק.

מקום עבודה, פרויקט בעבודה או תפקיד במקום העבודה

עשויים להיות מקרים בהם מנהל פרויקט או משתתף משמעותי אחר בפרויקט יפתח תחושת בעלות על הפרויקט. ההשלכות עלולות להיות שליליות. 

בעלות על עסק

אפקט הבעלות של בעלים של עסק עלול לגרום לו להעריך את העסק כאילו הוא במיצוב טוב יותר ממה שהוא.

אם תעמוד על הפרק מכירת העסק, הוא יטה לדרוש מחיר גבוה מדי.

למי לפנות לעזרה בחיפוש עבודה?

אין זה סוד שקשרים עשויים לעזור במציאת עבודה. 

אני לא מתכון לאימרה "מי שיש לו קשרים לא צריך פרוטקציה", שממנה יש הגוזרים, שגם אדם חסר כישורים מתאימים מקבל עבודה בגלל קשרים. 

הקשרים יכולים לחשוף למעביד מישהו שמחפש עבודה על מנת שיוכל להתחרות על משרה.

הקשרים יכולים לתת חוות דעת אישית ו/או מקצועית למישהו שיש לו השפעה על קבלה לעבודה. 

טיפ: אם אתם מחפשים עבודה ויש לכם קשרים נסו לנצל אותם. 

זה נכון גם לעצמאים שמחפשים עבודות. 

אבל לאילו קשרים כדאי לפנות אלה שקרובים לנו באופן אישי (משפחה קרובה, חברים קרובים) או לאנשים עימם יש לנו קשר פחות הדוק? 

למי לפנות?

בדרך כלל, אנשים פונים לקרובים להם. 

אליהם יותר קל לפנות. 

הקבוצה השנייה אליה פונים הם אנשים ש"חייבים" לפונה.

מדובר בדרך כלל באנשים שהוא עזר להם בעבר ומצפה מהם להשיב לו באופן דומה. 

הקבוצה שהכי פחות פונים אליהם הם אנשים שנמצאים איתם בקשרים פחות קרובים. 

כאשר הפונה נמצא בלחץ גדול במיוחד הוא לא פעם מתאכזב משום שאנשים בשתי הקבוצות הללו לא נותנים לו קצה חוט לעבודה. 

הוא שואל את עצמו האם אלה שהוא חשב שהם קרובים לו לא באמת כאלה? לפעמים גם מתרחק מהם. 

הוא שואל את עצמו האם אלה שהוא עזר להם בעבר הם כפויי טובה? הוא מבטיח לעצמו שבפעם הבאה לא יעזור להם, אם יזדקקו לעזרתו. 

מדוע חוסר פנייה לקרובים פחות זו טעות?

 

ברוב המקרים אלה שממש קרובים למחפש העבודה יודעים שהוא מחפש עבודה. 

גם בלי שמבקשים מהם הם ינסו לעזור. הסיבה שהם לא מציעים לו מקומות עבודה לפנות אליהם היא פשוטה: הם לא יודעים על מקומות כאלה. 

מה שנכון לגבי אנשים קרובים, נכון גם לגבי חלק מאלה שחייבים טובות למחפש העבודה. 

יש גם כאלה שהם כפויי טובה ויכולים לעזור ולא עושים את זה.  

אנחנו לא נמצאים רוב הזמן בתודעה של אלה שקרובים פחות, גם אם היחסים ממש טובים וכף להיפגש, במקרה או שלא במקרה, אחת לכמה זמן. 

לכן חשוב לידע אותם על חיפוש עבודה. 

הסיכוי שהקשרים שלהם יקדמו את החיפוש יותר גבוהים מהסיכוי שיתברר שדווקא למישהו קרוב לכם יש קשרים שיכולים לקדם אתכם בחיפוש עבודה והוא לא פנה אליהם.

כמובן, שבמעגל הרחוק יותר יש הרבה יותר אנשים מאשר במעגל הקרוב.

האידאלי הוא לנסות לשמור על קשר עם הפחות קרובים מדי פעם. 

אם עושים זאת, יותר קל לפנות אליהם כשמחפשים עבודה ובנסיבות רלוונטית אחרות. 

אודה על האמת, אני לא  מספיק יוזם שמירת קשרים עם אנשים במעגל הפחות קרוב. 

אחד המאפיינים של משברים, למשל: משבר הקורונה או משבר מלחמת השבעה באוקטובר הוא שאנשים פחות שומרים על קשרים עם המעגל הפחות קרוב. הם צריכים לגייס הרבה מהמשאבים האישיים שלהם לצורך התמודדות עם המשבר.

הבעיה היא ש"צרות באות בצרורות" ובמהלך התרחשות משברים כאלה יש הרבה מפוטרים שצריכים לחפש עבודה. 

כיצד משפיעה שנאת ההפסד על השקעות בשוק ההון?

 

בפוסטים קודמים העוסקים בספרו של פרופ' דניאל כהנמן ז"ל "לחשוב מהר לחשוב לאט" נגעתי בשנאת ההפסד והשלכותיה על כלכלת משפחות ויחידים. 

פוסט זה נוגע בהשלכה חשובה בהקשר של השקעות בשוק ההון. 

בניסוי שפרופ' כהנמן מתאר בספר התבקשו אנשים לתאר האם יבחרו בהימור כספי שיכול להסתיים ב-50% מהמקרים בהפסד של 50 דולר וב-50% מהמקרים בזכייה של 100 דולר?

כמובן, שהבחירה הרציונלית היא כן להמר, אבל רבים לא יבחרו בהימור בגלל שנאת ההפסד. 

אולי זה לא כל כך מטופש לעשות זאת כאשר מבצעים הימור כזה פעם אחת. 

הנבדקים נשאלו האם יבחרו ב-20 הימורים כאלה או ימנעו מהם. 

ההימנעות מהימור כזה היא לחלוטין לא רציונלית, משום שככל שמספר ההימורים גדל, ההסתברות להפסד הופכת למזערית. 

למרות זאת, נבדקים רבים נמנעים מהימור כזה בגלל שנאת ההפסד.

השקעה בשוק ההון

פרופ' כהנמן כותב בספרו שמשקיעים בבורסה העוקבים מדי יום אחרי מצב ההשקעות שלהם, נוטים יותר מאחרים למכור את ניירות הערך בהם השקיעו. הסיבה: יש תנודות בשערי ניירות הערך. בחלק מהמקרים התנודות הן כלפי מטה, כלומר: הפסד (שלא מומש בפועל). 

חשיפה לסדרת ימים רציפה של הפסד מפעילה את המנגנון של ההטיה של שנאת ההפסד ולכן מגדילה את ההסתברות למכירה. 

הניסיון מראה שלרוב דוקא אלה שלא מוכרים בעקבות תנודות כלפי מטה בשערי ניירות הערך מרוויחים יותר. 

כמו רבים אחרים, גם אני הקטן, מסכים עם הטענה שמכירה רגשית של ניירות ערך בגלל ירידות עלולה לגרום להפסדים.

זווית הראייה שלי

אני רוצה להוסיף עוד נקודה, שלא קראתי עליה בפרק הספציפי בספרו של כהנמן אליו אני מתיחס כאן. 

הנקודה הזו "מתכתבת" עם אפקט הבעלות שנדון בפרק אחר בספר. 

אפקט הבעלות גורם לאנשים לייחס ערך כלכלי גבוה מערכם האמיתי למוצרים בבעלותם. זהו חלק משנאת ההפסד. 

אפשר להשקיע במוצרים ספציפיים, למשל מניה של חברה מסוימת. 

אפשר להשקיע במדדים, למשל מדד S and P 500. 

אפקט הבעלות יהיה כנראה משמעותי יותר אצל מי שבחר בעצמו נייר ערך. 

בדרך כלל, מדדים מביאים לרווח גדול יותר או הפסד קטן יותר מניירות ערך ספציפיים. 

סביר להניח שמי שהשקיע בניירות ערך ספציפיים יטה גם לעקוב בתדירות גבוהה יותר אחרי התנהגות השערים שלהם. 

איני יודע לאיזה כיוון משפיע השילוב בין אפקט הבעלות והנטייה הגדולה יותר למעקב יומיומי אחרי השערים. 

ההערכה שלי היא שזה אינו משפיע לטובה.

היחלשות מעמד הביניים

 

הכתבה של עמית קמינסקי בדה מרקר מ-7.2.25 מתארת תהליך מדאיג של היחלשות מעמד הביניים הכלכלי בישראל. 

קישור לכתבה: "כדי להיות במצב נורמלי, אתה צריך להיות בעשירון התשיעי": כך נעלם מעמד הביניים בישראל. 

הכתבה מבוססת על סקר של חברת Riseup, שנעשה עבור העיתון דה מרקר. 

Riseup היא חברה שלה אפליקציה לניהול תקציב משפחתי. 

נתוני כרטיסי האשראי של לקוחות החברה היוו את בסיס המידע לסקר. 

כמובן, שמדובר בסטטיסטיקה וזהות הלקוחות מוסתרת. 

ממצאים עיקריים: 

הוצאות דיור עלו ב-58%.

קניות בסופר עלו ב-18.5%.

הוצאות רכב עלו ב-83.8% ואוכל מחוץ לבית התייקר ב-91.9%.

מסקנה: 

עליה בהוצאות בכל הקטגוריות משנת 2020 עד שנת 2024. 

על פי המאמר, על מנת לחיות ללא התמודדות יומיומית עם קושי באיזון הכנסות לעומת הוצאות צריכים להיות בעשירון התשיעי. 

מעמד הביניים הכלכלי בתהליך של היעלמות. 

על מנת להבין האם הממצאים ו/או המסקנות מוטים צריך לרדת יותר לעומק. 

כך למשל יתכן שהמדגם מוטה לכיוון של בעלי הכנסות נמוכות יותר, משום שאנשים במצב כלכלי טוב במיוחד עשויים להשתמש פחות באפליקציות לניהול תקציב. 

על פניו נראה שגם אם יש הטיה הממצאים כל כך קיצוניים שהם בהחלט מעידים על מגמה. 

חוות דעתו של פרופ' מנואל טרטנברג

פרופ' מנואל טרכטנברג הוא מבכירי הכלכלנים במדינת ישראל. הוא עמד בראש ועדת טרכטנברג, שקמה בעקבות המחאה החברתית בשנת 2011. 

טרכטנברג מרואיין בכתבה ואומר שמעמד ביניים הוא אחד היסודות של כלכלה בריאה. זהו מעמד שיש לו משאבים גם לחיי תרבות. בשנים האחרונות נשחק מעמד הביניים במדינות ה-OECD. השחיקה בישראל חריפה יותר מאשר במדינות אחרות. 

התוצאה היא שאי-השיוויון גדל ומעמד הביניים זז כלפי מעלה לעשירון התשיעי. 

טרכטנברג מקשר את זה גם להקצנה הפוליטית והצטמצמות המרכז הפוליטי. 

זווית הראייה שלי

אני מקבל את דבריו של פרופ' טרכטנברג. את המסקנה כבר הסקתי לפני  שהיו לי נתונים המעידים עד כמה המצב קיצוני. 

את המסקנות שלי תוכלו לקרוא בתחזית הכלכלית שלי לשנת 2025 ותוכלו לראות בסרטון כיצד להיערך למשבר כלכלי מתמשך בערוץ היוטיוב שלי.

איך נעשיתי בעל כורחי מתנדב בדואר ישראל?

 

לפני הרבה שנים כשחשבונות נשלחו בדואר רגיל ולא באמצעות דוא"ל, שמתי לב שלתיבת הדואר של משפחתי מגיעים מכתבים שלא מיועדים לה.

היו מכתבים שמיועדים למשפחות אחרות באותו בניין. לא היה שום דימיון בין שם המשפחה שלהם לבין שם המשפחה שלי.

היו מכתבים שיועדו לבנין עם מספר אחר. לא 15 שהיה מספר הבית שלי . לפעמים 17 לפעמים 19 לפעמים 13 ואפילו 9. 

אם ידעתי במי מדובר, לקחתי את המכתב והלכתי עד תיבת הדואר שלו ושמתי את המכתב בתיבה.

הנחתי שגם מכתבים המיועדים אלי ואל בני משפחתי מגיעים לתיבות דואר אחרות. 

כשהגיעו מים עד נפש כתבתי תלונה באמצעות דוא"ל לדואר ישראל.

קיבלתי תשובה אחרי חצי שנה. התשובה: "לא מצאנו בעיה. הכל תקין".

כאדם האוהב לעזור לדואר ישראל אסביר להם מה היתה הבעיה. 

הבעיה

מבחני המיון לדוורים לא היו סבירים. במקום לראיין מועמדים היה צריך לבצע סימולציה. 

מניחים שני ארגזי קרטון שעל כל אחד שלט עם שם רחוב ומספר. מניחים ארבע תיבות קטנות בכל אחד מהם וכותבים שמות משפחה. 

המועמד מקבל מעטפות ממוענות לשמות משפחוה שונים עם כתובת. תפקידו לשים את המכתב בתיבה הנכונה. 

אם זה היה נעשה, דואר ישראל לא היה מעסיק כדוור אדם שאו שהוא אנלפבית או שיש לו דיסלקסיה חריפה באופן קיצוני במיוחד המונעת ממנו לקרוא מספרים ואותיות. 

חברות משלוחים פרטיות

באותה תקופה גם חברות משלוחים פרטיות הפיצו דואר. 

את הדוור שהם העסיקו הכרתי היטב. הוא היה פנסיונר נחמד שגר בשכונה. 

למותר לציין שהוא תמיד חילק דברי דואר לתיבה הנכונה. 

מהמקרה הזה למדתי מדוע בנקים, חברות ביטוח וחברות טלפונים העדיפו לשלם סכום כסף גבוה יותר לחברות משלוח פרטיות במקום להשתמש בשירותי דואר ישראל.

שוב מתנדב בדואר ישראל

בתקופה האחרונה חזרתי להיות עוזר דוור מתנדב בדואר ישראל. 

הפעם הדוור המחלק דואר ברחוב בית הכרם 4 בירושלים מסוגל לקרוא. הבעייה שלו היא עצלות. 

בבניין יש שתי כניסות. 

לכניסה ב' צריך לעלות בחצר הבניין כעשר מדרגות.

הדוור משאיר את דברי הדואר המיועדים לשכנים בכניסה ב' ליד תיבות הדואר של כניסה א'. 

כשאני מוצא דברי דואר המיועדים לדירים בכניסה ב' אני לוקח אותם, עולה את המדרגות ושם אותם בתיבות הדואר שלהם.

בניגוד להתנדבויות אחרות שלי שנעשות מרצוני הטוב, למשל יעוצים בכלכלת המשפחה ללא תשלום לשורדי שואה, יוצאים בשאלה מהעולם החרדי במסגרת "הלל" והמעגל הראשון של נפגעי המלחמה הנוכחית, לא בחרתי להתנדב בחלוקת דואר בדואר ישראל. 

אני דורש מדואר ישראל תשלום של 100 שקלים לחודש. 

אל תשלמו את זה לי. תתרמו בשמי את הסכום לעמותת "לשובע" ותשלחו לי קבלה. 

אני לא מפחד שהקבלה לא תגיע אלי. אני גר בכניסה א'.