האם ניתן לקבל החלטות רציונליות בכלכלת המשפחה?

במקרים רבים בני אדם מקבלים החלטות אי-רציונליות. 

לאחרונה קראתי את ספרו של פרופסור יוסי יסעור העוסק בנושא זה, שצילום העמוד הראשון שלו מופיע בראש פוסט זה.

אני ממליץ לקוראי בלוג זה לקרוא את הספר.

הנושא של קבלת החלטות אינו זר לי.

בזמן  שלמדתי פסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים לפני כמעט שלושים שנים, הרצו באותו חוג שניים מהחוקרים המובילים בתחום פרופ' דניאל כהנמן שזכה בפרס נובל על עבודתו בתחום ושותפו למרבית המחקרים פרופ' עמוס טברסקי ז"ל, שלא זכה ביחד איתו בפרס נובל רק משום שנפטר כמה שנים לפני קבלת הפרס. 

לפני שעזבו את האוניברסיטה העברית בירושלים, הקימו דור של תלמידים, שחלקם הרצו על אותם נושאים בקורסים אותם למדתי במסגרת לימודי ה M.A שלי.  

ספרו של יוסי יסעור עוסק במגוון רחב של מצבים בהם בני אדם מקבלים החלטות לא רציונליות. הספר כתוב בלשון פשוטה ושווה לכל נפש (מאחורי הבעיות המוצגות מסתתרת לפעמים תיאוריה סטטיסטית שבחלק מהמקרים אינה פשוטה כלל ועיקר). הדוגמאות המובאות הן במקרים רבים דוגמאות פשוטות מחיי היומיום ולכך מתווסף גם מעט הומור. 

הספר מציג מגוון רחב של מחקרים המנסים לנתח את הסיבות לכשלים בקבלת החלטות. 
כשלים אלה עשויים לנבוע מלוגיקה אינטואיטיבית שגויה ומגורמים רגשיים.


לוגיקה אינטואיטיבית שגויה
דוגמה פשוטה להסקה אינטואיטיבית המנוגדת לתורת ההסתברות ומוזכרת בספר, נקראת כשל המהמר.


הטלנו מטבע עשר פעמים ובכל עשר הפעמים היא נפלה על עץ (שני צידי המטבע יקראו עץ או פאלי בהתאם למה שצויר על המטבעות בארץ בזמן שלטון המנדט הבריטי ובשנים הראשונות להקמת המדינה).


על מה תהמרו בהטלה הבאה של המטבע?
מרבית האנשים יהמרו על פאלי. הלוגיקה האינטואיטיבית שמאחרי ההימור: הסיכוי שהמטבע ייפול על עץ הוא 50% הסיכוי שהמטבע ייפול על פאלי הוא 50%. היות והוא כבר נפל מספר פעמים רב על עץ הסיכוי שייפול שוב על עץ קטן יותר ולכן כדאי להמר על פאלי.


אני לעומת זאת אהמר שהמטבע תיפול שוב על עץ. מדוע?
השיקולים שלי מבוססים על ידע ולא על אינטואיציה. 
קרוב לוודאי שהמטבע מאוזנת ולכן יש סיכוי של 50% שתיפול על כל אחד מהצדדים.
המטבע אינה אדם ואינה מחשב. אין לה זיכרון והיא אינה זוכרת על איזה צד נפלה בפעמים הקודמות, ולכן תוצאת ההטלה הבאה בלתי תלויה בתוצאות ההטלות הקודמות.


עד כאן נראה לכאורה שאין סיבה להעדיף הימור על עץ או הימור על פאלי.
אבל קיים בכל זאת סיכוי קטן עד זניח שהמטבע הספציפית בניגוד לחברותיה, אינה מאוזנת.
על איזה צד יש יותר סיכוי שהמטבע תיפול אם אינה מאוזנת?
ברור שעל הצד עליו נפלה בעשר הפעמים הקודמות, כלומר: עץ. 


גורמים רגשיים

בלא מעט מקרים אנשים מקבלים החלטה מבוססת על נקודת התייחסות. 
להלן מספר דוגמאות (ולאו דווקא המעניינות ביותר) מהספר של יוסי יסעור: 
אני לא מרוצה מהטיול לחו"ל החל מהרגע בו נודע לי שמישהו אחר שילם הרבה פחות ממני עבור אותו הטיול ("אני פראייר" בלשון עממית)
אני פחות לא מרוצה מהמזרן הקשה כשמתברר לי שלחברי בחדר הסמוך לא היו מים חמים (דוגמה שגם נתנה לספר את שמו).


לפעמים נקודת התייחסות תומכת בהתנהגות לא רציונלית משום שהיא דומה להתנהגות של אנשים אחרים.
בדוגמה לכך דנתי בפוסט קודם שלי שכותרתו: לכולם יש אוברדרפט גם לי.  

מה לכל זה ולהחלטות בכלכלת המשפחה?
אם מישהו חשב שדווקא בתחום זה אנחנו כן מקבלים החלטות רציונליות נדמה לי שטעות בידו.
נוכחתי בכך בייעוצים בכלכלת המשפחה שביצעתי.


להלן מספר דוגמאות, על קצה המזלג:

• משפחות שלא נערכות כלכלית באופן רציונלי לסיכונים כגון: פנסיה, פיטורים, בריאות וחס וחלילה פטירה.

• דפוסי הוצאות שלא תואמים את רמת ההכנסות 

• דפוסי ניהול כספים המבטיחים בוודאות הפסד כספי דווקא אצל אנשים שממילא מצבם הכלכלי אינו טוב. 

• תשלומי משכנתה גבוהים בהרבה ממה שניתן היה לשלם בהתנהלות רציונלית התואמת את רמת ההכנסות והצרכים.

כל אחד מהנושאים המוזכרים כאן במשפט אחד "שווה" התייחסות מעמיקה יותר בפוסט הדן רק בו.


כיצד ניתן להגדיל את הסיכוי לקבל החלטות רציונליות יותר בכלכלת המשפחה לפחות בחלק מהמקרים?
כפי שכבר אמר פרנסיס בייקון "ידע הוא כוח".
בגלל הידע שאחרים ואני צברנו אנחנו חשופים פחות לכשל המהמרים.
למי שיודע מתי ההחלטות המשפחתיות הכלכליות אינו הגיוניות, קל יותר להימנע מקבלתן.
מי שאינו יודע, מוטב שילמד או שיסתייע בידע שצברו יועצים ומאמנים בכלכלת המשפחה.


מדוע התעלמתי מאפקט הקונקורד?
אחד הנושאים היותר מרתקים ויותר משמעותיים בקבלת החלטות, שהזכיר פרופסור יוסי יסעור בספרו הוא "אפקט הקונקורד".
לאלה מכם שירצו לקרוא את הפוסט הבא שלי, הוא יתמקד רק בנושא זה.