במי צריכים ניצולי שואה להיעזר על מנת לקבל את המגיע להם?

לניצולי שואה מגיעות זכויות. יש לפחות שלוש בעיות במימוש הזכויות האלה:

1. לא תמיד הניצול או בני משפחתו יודעים מה מגיע לו
זה אינו ייחודי לניצולי שואה הרבה אנשים והרבה משפחות אינם מודעים לזכויות המגיעות להם.


2. יש שינויים במה שמגיע לניצולי שואה.
בפוסט זכויות פחות ידועות של ניצולי שואה תיארתי שינויים כאלה. השינוי המהותי בו עסקתי בפוסט הוא זכות של ניצולי שואה, העומדים בתנאים מסוימים, לקבל קצבה חודשית בגלל שינוי במדיניות. קודם היו זכאים רק לקצבה שנתית זעומה. 

3. מצבם הבריאותי של הניצולים וגילם המתקדם מקשים עליהם לממש את מה שמגיע להם.
גם אנשים אחרים מתקשים להתמודד עם הביורוקרטיה המתישה. קל וחומר ניצולי שואה.

השאלות המעשיות הן כיצד מגלים מה הן הזכויות שמגיעות להם וכיצד ממשים אותן?

בעזרת מי?

בהנחה שהניצול עצמו אינו מסוגל לעשות את זה לבד, הוא יכול להיעזר בשלושה גורמים עיקריים:

1. משרדי עורכי דין המתמחים בנושא 

2. בני משפחה 

3. עמותות וגורמים אחרים המנסים לעזור לניצולי שואה.

בימים אלה הודיע לי ניצול שואה שניסיתי לעזור לו לקבל קצבה חודשית במקום קצבה שנתית, שהוא קיבל מכתב ממשרד האוצר לפיו הוא יתחיל לקבל קצבה חודשית.

ניצולי שואה אחרים וקרובי משפחה שלהם מוזמנים לקרוא את הפוסט שלי: זכויות פחות ידועות של ניצולי שואה. אם הם עשויים לעמוד בתנאים המקנים קצבה כזאת הם מוזמנים לנסות לממש את המגיע להם. 

בפוסט זה אחלוק איתכם תובנות שלי מהתהליך שביצענו.

ההמלצה שלי היא לא להתחיל בפניה למשרדי עורכי דין הגובים על זה דמי טרחה, אלא אם כן מדובר בנושא סבוך המחייב התמחות של עורכי דין.

הגורם הראשון שכדאי לערב אותו הם בני משפחה. 

בנים ובנות של ניצולים, ובעיקר הדור השלישי, יכולים לסייע באיתור מידע על זכויות פוטנציאליות, למשל: נכד או נכדה הגולשים לאתר כל זכות ומוצאים שם מידע רלוונטי. 

הם גם יכולים לעזור במילוי טפסים נדרשים ובאיסוף ובצילום מסמכים רלוונטיים. 
הם גם מסוגלים לעקוב אחרי התהליך לאחר הפנייה ולוודא שהנושא מטופל ומטופל כראוי.

כדאי להיעזר גם בגורמים המסייעים בהתנדבות

במקרה הספציפי הזה נעזרתי בעמותת אביב לניצולי שואה. העמותה מסייעת לניצולי שואה ללא תמורה. הניסיון שלי איתם היה טוב במיוחד. העמותה דיברה עם הניצול הציעה לו לעזור במילוי הטפסים. הניצול בחר בזה שאני אעזור לו למלא את הטפסים, אבל נעזרתי בניסיונה של העמותה ביחס לאופן מילוי הטפסים ואת הטפסים המלאים שלחתי לעמותה לבדיקה לפני העברתם למשרד האוצר. 

לפעמים טעות טכנית עלולה ליצור בעיות ביורוקרטיות העלולות לדחות את מימוש הזכות המגיעה לניצול ואולי אפילו למנוע את קבלת מה שמגיע לו. 

נאמר לי שבעמותה הזו יש עורכי דין. סיבה טובה להעדיף בחלק מהמקרים את העמותה על פני משרד עורכי דין פרטי. 

פנייה למשרדי עורכי דין

כמו בנושאים אחרים יש מצבים בהם יש צורך במומחיות של עורכי דין. במצבים כאלה יש טעם לפנות למשרד עורכי דין ראוי. 
אל תבלבלו בין מצבים כאלה לבין מצבים שבהם בן משפחה ישיג ללא קושי את אותה תוצאה שישיג עורך דין. 

אפשר לתרום לעמותת אביב לניצולי שואה

כתבתי סדרת פוסטים העוסקים בתרומות מזווית ראייה של ניהול התרומות ובעיקר מההיבט של למי לתרום?, בפוסט תרומות: למי לתרום? ניסיתי להציב קריטריונים להבחנה בין עמותות ראויות לתרומה וכאלה שאינן ראויות. 

מספר העמותות מגיע לעשרות אלפים. מרבית הקוראים יתרמו למספר עמותות הקרובות לליבם ולא לכל עשרות אלפי העמותות. בפוסט שכותרתו: מקדמי המכירה ילדים חולי סרטן, הצגתי עמותות שאולי לא ראוי לתרום להן וכמובן הבאתי דוגמאות לעמותות שעושות עבודה נפלאה ומי שתחום עיסוקן קרוב לליבו יכול לתרום להן בידיעה שהכסף ינוצל למטרות שלשמן תרם אותו.

עמותת אביב לניצולי שואה שייכת לקבוצה האחרונה: עמותות שעושות עבודה נפלאה לטובת האוכלוסייה שבה הין מטפלות. 
אתם מוזמנים לקרוא את עמוד האודות באתר העמותה על מנת להבין את זה בלעדי.
קישור לדף האודות באתר העמותה: אודות.
תוכלו למצוא בדף זה את חזון העמותה את שמה של עו"ד אביבה סילברמן שייסדה אותה ואת השירותים שהעמותה נותנת. 

אם אתם מעוניינים לתרום והנושא של ניצולי שואה קרוב לליבכם אני ממליץ לכם לשקול בחיוב תרומה לעמותה הזו. 

לעבוד: פחות שעות יותר שנים

כרזת תמיכה ביום עבודה בן 8 שעות. מלבורן, 1856
מקור התמונה: ויקיפדיה

בדיחה ישנה מספרת על פקיד במשרד לא יעיל במיוחד בסקטור הציבורי בישראל המעיר את חברו, הישן ליד שולחן העבודה שלו: "קום שעה ארבע (אז עבדו שישה ימים בשבוע). צריך לחתום כרטיס וללכת הביתה". "עזוב אותי" עונה חברו "היום אני עושה שעות נוספות".
הבדיחה, האולי חבוטה הזו, מבהירה את הנקודה הבסיסית: לא בהכרח יש קשר בין מספר שעות העבודה לתפוקה.

כשבארגון ה-OECD בודקים מספר שעות עבודה ממוצע בחודש, מדינת ישראל היא אחת מהמובילות. בדוח האחרון, המדינה בה מספר שעות העבודה הממוצע לעובד הייתה מקסיקו. 
כשאותו ארגון בוחן תוצר ממוצע לעובד, מדינת ישראל נמצאת במקום לא טוב. אם ניחשתם שמקסיקו אינה המובילה במדד זה לא טעיתם.

שתי כלכלות בישראל

המצב של מדינת ישראל יותר גרוע ממה שהממוצעים מראים. יש שתי כלכלות בישראל:

הכלכלה הראשונה היא ההייטק הישראלי (בין 8% ל-10% מהעובדים). לא רק ההייטק. גם חלק מה-Lowtech. בכלכלה הזו התוצר לעובד אינו נמוך.

בכלכלה השנייה נכללים, בין השאר, ארגונים רבים במגזר הציבורי וארגונים עם ועדי עובדים חזקים במיוחד. גם הארגון אליו מתייחסת הבדיחה בראשית הפוסט נמצא בקטגוריה הזו. נורמות העבודה בו עדיין לא רחוקות מהבדיחה.
בכלכלה זו, שבה עובדים מרבית מהעובדים במשק הישראלי, התוצר נמוך הרבה יותר אפילו מהממוצע של כלכלת ישראל.

ב-OECD חושבים שישראל חייבת לשפר את נורמות העבודה באותה כלכלה שנייה.

אם נחזור שוב להקשר של שעות העבודה, בכלכלה השנייה הזו לא בהכרח מספר שעות העבודה נמוך.

חוויה אישית שלי המבהירה את הנושא

לפני כמה עשרות שנים הייתה לי חוויה אישית כזו. הייתי בתפקיד CTO של ארגון בסקטור הציבורי. מלאתי את התפקיד המכובד הזה כעובד חיצוני. הושיבו אותי בחדר גדול ללא מחיצות בין העובדים. ביחד איתי באותו חדר ישבו בין 20 ל-30 עובדים.

בזמן שאני עבדתי קשה, רוב היושבים סביבי עסקו רוב שעות העבודה בדברים אחרים: שיחות פוליטיות, שיחות אישיות, שיחות טלפוניות עם חברות, בני זוג , ילדים וחברים וגם משחקים במחשב האישי, למשל: סוליטר או Freecell. 

אלה ששיחקו במחשב לא ממש הפריעו לי לעבוד. האחרים כן. 
בכל דבר רע יש גם משהו טוב: למדתי להתרכז ולעבוד גם בתנאי הרעש וההפרעות הגדולים ביותר. 
התוצר לשעה של מרבית העובדים באותו חדר ענק? נדמה לי שניחשתם שהוא היה מזערי.

דנמרק

דנמרק היא אחת מהכלכלות היותר מפותחות באירופה. מאמר שקראתי עסק בתפיסת העבודה במדינה זו. 
הנורמה היא שלא עובדים שעות נוספות. בדנמרק חושבים שהאיזון בין העבודה והחיים האישיים מחייב לא לעבוד יותר מדי שעות.
המקרים הנדירים בהם עובדים בכל זאת שעות נוספות הם במצבים שאין ברירה אחרת וזה לא קורה פעמיים שלוש בשבוע. 

ניו זילנד

מאמר חדש שקראתי עוסק בניסוי שערכה חברה ניו זילנדית בשם Perpetual Guardian. במהלך הניסוי עבדו עובדי החברה ארבעה ימים בשבוע במקום חמישה ימים בשבוע. הם קיבלו שכר עבור חמישה ימי עבודה בשבוע. 240 העובדים בחברה עבדו 32 שעות עבודה בשבוע במקום 40 שעות בשבוע בחודשים מרץ ואפריל השנה. שני חוקרים אקדמיים התבקשו לעקוב אחרי הניסוי ולנתח את תוצאותיו. 

Jarod Haar, פרופסור באוניברסיטת אוקלנד, אומר שהביצועים הכוללים של העובדים לא השתנו בהשוואה לביצועים שלהם בחמישה ימים בשבוע. לעומת זאת היו שינויים חיוביים: עובדים הגיעו בזמן לעבודה, לקחו הפסקות קצרות יותר, לא יצאו מוקדם יותר מהעבודה והיו יותר יצירתיים. 
התוצאות מראות גם על שיפור של 24% במדד לאיזון בין עבודה והחיים (Work-Life Balance). 

ממצאים נוספים:

1. אימהות לילדים הרוויחו יותר מאחרים מהמדיניות של ארבעה ימי עבודה בשבוע.

2. רצוי לבנות את דרישות העבודה על פי מטלות ולא על פי שעות עבודה.

בעקבות הניסוי מועצת המנהלים של החברה שוקלת לעבור באופן קבוע לשבוע עבודה של 32 שעות כשהעובדים מקבלים שכר עבור 40 שעות.
מיסד החברה, Andrew Barens, אומר שאם זה יקרה, זו תהיה החברה הראשונה בעולם שעושה את זה.
Barens אומר שלרעיון של ביצוע הניסוי הגיע אחרי שקרא מאמר שלפיו עובדים עובדים בממוצע 3 שעות מתוך יום עבודה מלא.


לקריאת המאמר באנגלית לחצו: A 4-Day Work Week? A Test Run Shows Surprising Result.

איזון בין חיים אישיים לעבודה

הנושא של איזון בין חיים אישיים לעבודה, שבפסקה קודמת ציון כי חל בו שינוי גדול לטובה אצל העובדים בחברה הניו זילנדית במהלך הניסוי, הופך לנושא מהותי.
עובדים שהאיזון הזה טוב יותר אצלם, יהיו מרוצים יותר ויעילים יותר. עברנו כבר את התקופות בהם עובדים היו חייבים לעבוד מצאת החמה עד צאת הנשמה.
יש מקום לגמישות כלפי עובדים מבחינת שעות עבודה, חופשות וכיו"ב. גם מקום העבודה מרוויח מזה.

פחות שעות עבודה אבל יותר שנות עבודה

אפשר לעבוד פחות שעות בשבוע אבל רצוי וחשוב לעבוד יותר שנים. ממצאי מחקר של שרית מנחם-כרמי ואביה ספיבק מאוניברסיטת בו גוריון בבאר שבע  חוזים פנסיה של 38% מהשכר לגברים גילאי 40 ופנסיה של 31% מהשכר לנשים בגיל דומה. אחד הגורמים העיקריים הוא מספר קטן של שנות חיסכון.

הגדלת שנות העבודה מעבר לגיל הפרישה לפנסיה הנוכחי אינה רק לצורך העלאת שיעור גמלת הפנסיה. 
ההגדלה הזו הכרחית במצב בו תוחלת החיים עולה ואנשים בגיל הפרישה לפנסיה יכולים עדיין לתרום בעבודה. כפי שעולה ממחקר של PWC, מרוויחים מזה גם הגמלאים, גם המדינה וגם המעסיקים.

אם נחזור להיקף שעות העבודה, אז ברור לגמרי שגמלאים יכולים, ואולי במקרים רבים גם צריכים, לעבוד פחות שעות ולא בהכרח 45 שעות בשבוע.


 

מינהלת הגמלאות: אז מדוע השרות כל כך גרוע?

חזון מינהלת הגמלאות
צולם במסדרונות המשרד במהלך המתנה

מינהלת הגמלאות היא יחידה במשרד האוצר, שתפקידה לטפל בפנסיונרים המקבלים פנסיה תקציבית משרות המדינה.
אני יוצא מהנחה שהחזון בתמונה לעיל הוא חזון ראוי והעובדים מנסים לממש אותו.
הפקידים גם אדיבים ומנומסים, אז מדוע בכל זאת השרות כל כך לא יעיל וכל כך גרוע?

ב-1 ביולי שנה זו מלאו לי 67 שנים. עבדתי שנים רבות בשרות המדינה עד שהמדינה החליטה להעביר את עובדי מלם מסטטוס של עובדי מדינה לסטטוס של עובדי חברה ממשלתית. בלית ברירה הפכתי לעובד חברה ממשלתית במקום עובד מדינה. את זכויות הפנסיה שלי בשרות המדינה הקפאתי. עכשיו הגיע הזמן לממש אותן ולקבל קצבה. 

במהלך הביקור שלי במשרדי היחידה הזו הופניתי לפקיד בקומה 4 שהפנה אותי לפקידה בקומה 5, ששלחה אותי בחזרה לפקידה בקומה 4. זו הפנתה אותי לפקידה בקומה 6 שעל פי דבריה מטפלת ב"פורשי מלם".
הפקידה בקומה 6 לא ידעה שזה תחום עיסוקה אבל ניסתה לעזור כמיטב יכולתה.

לסיכום
באתי עם שלושה נושאים פשוטים וברורים בהקשר של גמלת הפנסיה שאני צפוי לקבל בחודש הקרוב. קשה להציג אותם יותר ברור ממה שהצגתי. 
לאחד מהם קיבלתי תשובה עניינית לשניים האחרים לא ממש קיבלתי תשובה ראויה.

לשאלה מדוע השרות כל כך לא יעיל וכל כך גרוע יש תשובה: תהליכי העבודה גרועים. 

אני מקווה שפוסט זה יביא לשיפור תהליכי העבודה ופורשים בעתיד לא יצטרכו לפנות כל כך הרבה למינהלת הגמלאות.  

ניהול תהליכי עבודה (Business Process Management) 

התחום של Business Process Management או בקיצור BPM אינו זר לי. 
נתתי ייעוצים לארגונים בתחום זה. כתבתי פוסטים בבלוג שלי העוסק במחשבים על תחום זה והרציתי על הנושא הזה במסגרות שונות. 
פוסטים לדוגמה שכתבתי על BPM:

BPM Agility is a Must  

BPMS Next GTeneration: IBPMS   

Traditional Business Process Management Solution: Dead End or Reinvention? 

בפוסט האחרון המוזכר כאן תוכלו לראות תמונה משנת 1913 שמקורה בויקיפדיה: תמונה של פס הייצור במפעלי פורד. 

גם בהרצאות שלי על BPM בלימודי החוץ של הטכניון השתמשתי באותה תמונה. 
מה לתמונה העוסקת בעבודה לא ממוחשבת ולהרצאה על ניהול תהליכים ממוחשב באמצעות כלים ומתודולוגיות של BPM? 
מדובר שם בייעול דרמטי של תהליכי הרכבת מכוניות. תהליך של קרוב ל-20 שעות עבודה צומצם לתהליך של כשעתיים עבודה. 

התמונה הזו היא רק הפתיח להרצאה המראה את ההקשר העסקי של תהליכים.
בהמשך הבאתי דוגמאות של שינוי תהליכים באמצעות BPM שהביאו לתועלות מהותיות ומדידות לארגון. הארגונים היו ממגזרים שונים, למשל: בנקים, חברות ביטוח, חברת סלולר מובילה בשוק האמריקאי ועוד. 
כמובן שיש גם דוגמאות כאלה במגזר הציבורי.

המסקנה היא שאין די בחזון ובעובדים טובים. כשהתהליכים בארגון גרועים התוצאות יהיו בהתאם. 

תהליך מענה טכני לפניית לקוח

אין פשוט מזה: כשלקוח פונה אליכם ענו לו שקיבלתם פנייה והיא בטיפול. רצוי לענות לו באותו ערוץ בו הוא פנה אליכם: אם פנה בטלפון אז טלפנו. אם פנה בדוא"ל ענו באמצעות הודעת דוא"ל.

אם הוא פנה באמצעות דואר.... טוב יש בעיה בשרותי הדואר במדינת ישראל של העשור השני של המאה ה-21 ולכן מותר להשתמש בערוץ חלופי.

במינהל הגמלאות לא ממש ענו למרבית הפניות שלי בחצי השנה האחרונה.

כשכבר עונים: אולי כדאי לתת תשובה עניינית ובדוקה?  

מדוע פניתי כל כך הרבה פעמים וכל כך מוקדם (חצי שנה לפני)? לא פניתי כי היה לי משעמם. הייתה לי סיבה טובה.  גם לא הסתרתי את הסיבה הטובה הזו. ברוב הפניות בכתב ובעל פה הזכרתי את הסיבה הזו. אזכיר אותה גם כאן.

איני עובד מדינה מהשורה שעובר ישירות ממצב של עובד מדינה למצב של מקבל גמלת פנסיה. המדינה יודעת את מספר חשבון הבנק של עובד מהשורה אליו היא מעבירה משכורת כל חודש. במשרד בו הוא עובד יש גורמים אליהם הוא יכול לפנות בענייני פנסיה ובעניינים אחרים ויש גורמים שאולי פונים אליו בנושאים שונים.

אני במצב בו הקפאתי את זכויות הפנסיה שלי לפני כמה עשורים בתנאים מיוחדים, שנגזרו ממעבר כפוי משרות המדינה לחברה ממשלתית.
מינהלת הגמלאות אולי יודעת את הכתובת שלי, את מספר הטלפון שלי ואת כתובת הדוא"ל שלי רק משום פניותיי הרבות אליהם. מטיבם של ארגונים כאלה, שלא תמיד גורם א' יודע את פרטי הפונה לגורם ב', שיושב באותו משרד ואולי אפילו באותו חדר.
קרוב לוודאי שאינה יודעת פרטים כמו מספר חשבון הבנק הנוכחי שלי. 

לא תאמינו, אפילו השתתפתי בקורס הכנה לפרישה של נציבות שרות המדינה. זה היה קורס בו השתתפה אשתי לפני פרישתה המוקדמת  ואפשר היה לצרף בני זוג.
אחד המרצים היותר מוצלחים בקורס, שעבד אז בנציבות שרות המדינה, הסביר בפירוט את התהליך הטכני של הפרישה. הוא המליץ לטפל בזה כמה חודשים לפני הפרישה על מנת להקטין את ההסתברות  לטעויות.

בפניותיי הרבות הזכרתי את דבריו, הנכונים לגבי עובד מהמדינה בעומד לפרוש לגמלאות וקל וחומר שהם נכונים גלבי מישהו כמוני שהקפיא את זכויות הפנסיה שלו לפני מספר עשורים.

אז כשסוף כל סוף חזרה אלי עובדת של מינהלת הגמלאות באמצעות שיחת טלפון היא אמרה לי שלא להיות מודאג. אני מופיע ברשימה של המיועדים לקבל גמלת פנסיה חודשית. לשאלתי היא השיבה שאני לא צריך לעשות כלום.
התחלתי להיות יותר מודאג...

חשבון הבנק להעברת גמלת הפנסיה
היות שהנחתי בוודאות שלא ידעו לאיזה חשבון להעביר את הגמלה שלי, במקרה הפחות גרוע יעבירו אותה לחשבון שאליו נכנסה משכורתי כעובד מדינה אי שם בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת, החלטתי בכל זאת לעדכן את מינהלת הגמלאות ושלחתי להם את מספר החשבון שלי.

למוד ניסיון התקשרתי על מנת לוודא שקיבלו אותו. הגברת שענתה לשיחת הטלפון  הבטיחה שתוך 48 שעות יתקשר אלי חשב.
אחרי 72 שעות, כשכבר ניסחתי בראש את המכתב הרשום שאשלח להם, התקשרה עובדת אחרת של מינהלת הגמלאות היא אמרה לי שלא מספיק שהעברתי את מספר חשבון הבנק, עלי להחתים את הבנק על טופס.
היא עמדה בהבטחתה לשלוח אלי טופס ריק.
תוך 3-4 שעות היא קיבלה בחזרה טופס חתום על ידי הבנק ועל ידי.
עכשיו אתם בוודאי מבינים את כותרת הפסקה "כשכבר עונים: אולי כדאי לתת תשובה עניינית ובדוקה?".
נדמה לי שאתם מבינים גם מדוע הייתי מודאג מהתשובה הלא נכונה שקיבלתי ותוארה באותה פיסקה.
לא הייתה לי ברירה אלא להגיע למשרד בשעות הקבלה, כפי שתארתי בתחילת הפוסט.

סימולטור ותלוש חכם

התלוש אולי חכם. אני לא בטוח שאלו שבנו את התהליך חכמים. מה שנכון לגבי התלוש החכם נכון גם לגבי הסימולטור של השכר. 
בעידן המודרני אנשים רוצים גישה לנתונים באמצעות האינטרנט ן/או אפליקציה של טלפון חכם.
תלוש חכם אמור לענות על הצורך הזה. הבעיה היא שאת הקוד לגישה לשניהם לוקחים מהתלוש האחרון שמקבלים, כלומר: עד שלא מקבלים תלוש גמלה באמצעות הדואר אין למקבל הגמלה גישה לתלוש החכם ולסימולטור.

ברמת התפקוד הנוכחית של דואר ישראל סביר להניח שהגמלאי הטרי יקבל את התלוש לכל המוקדם באמצע החודש. את התשלום עצמו יקבל לחשבון הבנק ביום הראשון של החודש או ביום האחרון של החודש הקודם. עד אז הגמלאי אינו יכול לבדוק האם קיבל את מה שהיה אמור לקבל. אם יגלה טעויות, ובדרך כלל טעויות הן לרעת הלקוח, יוכל לפנות למנהלת הגמלאות במועד שספק אם יוכלו לתקן אותן לפני תשלום החודש השני לקבלת הגמלה.

באופן ספציפי במקרה שלי, בגלל ההקפאה והתנאים המיוחדים, ההסתברות לטעויות גדולה יותר.
אל תשכחו שגם בימים הטובים ביותר של הדואר השרות שלו בחודשים יולי ואוגוסט היה גרוע במיוחד. את הדוורים הקבועים שהיו בחופשה החליפו אחרים, שלא בהכרח ידעו לשים דברי דואר בתיבה הנכונה. גם עובדים אחרים בשלבי המיון וההכנה לחלוקה הם במקרים רבים בחופשה. 

לבעיה הזו יש שני פתרונות פשוטים:

1. סיסמת גישה לתלוש החכם ולסימולטור שלא באמצעות תוכן המופיע בתלוש הראשון
היא יכולה להיות גם מסוג One Time  Password בראשי תיבות OTP. זהו קוד הנשלח באמצעות הודעת SMS לטלפון סלולרי.  

2. משלוח התלוש הראשון גם באמצעות דוא"ל
אולי זה רעיון לא רע גם להמשיך לשלוח אותו רק בדוא"ל למי שירצה את זה, כפי שעושות למשל חברות כרטיסי האשראי. חוסכים עלויות נייר וכריתת עצים ביערות הגשם.

לחסוך טעויות ידועות מראש?

בעצם למה לא? מהלקוח (במקרה זה הגמלאי) ייחסכו זמן, ריצות ומעט כסף. גם מהפקידים ייחסך זמן שיוכלו לנצל אותו באופן יעיל יותר. 
זה היה הרעיון שלי בהקשר של אחד הרכיבים הפנסיוניים כאשר הגעתי למשרדי מינהלת הגמלאות.
לכמה מחבריי לעבודה במלם ההיסטורית, שהתחילו לקבל גמלת פנסיה מהמדינה מספר חודשים לפני, לא שולם אחד הרכיבים. לא מדובר באנשים טיפשים. הם גילו את הטעות ופנו למינהל הגמלאות שתיקן את הטעות.
בהקשר של אותו רכיב הטעות הייתה עקבית: במדגם הקטן שהייתי איתו בקשר אף לא אחד קיבל את הרכיב הזה בגמלה הראשונה שקיבל.
כשהבנתי שאיני יכול לקבל גישה לתלוש חכם או לסימולטור, ביקשתי שעובדי מינהלת הגמלאות יבדקו האם אני אקבל את הרכיב בגמלה הראשונה שלי. במידה שלא, שיתקנו את הטעות מראש.

התשובה שקיבלתי הייתה שהעובדים אינם יודעים אילו רכיבים יכללו בגמלה. אוכל לבדוק את זה רק אחרי שאקבל גמלה ראשונה.
מתי אוכל לבדוק?
את התשובה קיבלתם פסקה "סימולטור ותלוש חכם" לעיל. 

תהליך פרואקטיבי: פנו ללקוח ביוזמתכם

לא מדובר במודלים מורכבים של פיזיקה גרעינית או אינטליגנציה מלאכותית. מדובר בדבר פשוט. הראייה החותכת לכך היא, שאפילו המוסד לביטוח לאומי של מדינת ישראל מבצע את זה.

במקום שמי שאמור לקבל פנסיה יפנה אל המינהלת, כפי שאני עשיתי מספר רב של פעמים במשך חצי שנה, המינהלת תשלח לו מכתב מספר חודשים קודם.
במכתב תציין מתי הוא צפוי לקבל גמלה ומה עליו לעשות על מנת להיערך לזה, למשל: למלא את הטופס המצורף ולהחתים את הבנק ואז להחזיר אותו למינהלת הגמלאות.  

כמה הערות בהקשר זה:

1. ייתכן שנעשה משהו ברוח זו במשרד ממשלתי זה או אחר בהתייחס לעובדי המשרד. זה וודאי לא נעשה לגבי אלה שהקפיאו את זכויות הפנסיה שלהם ואינם עובדים במשרד ממשלתי.

2. את המידע הזה אפשר לשים באופן מסודר גם באתר האינטרנט של מינהל הגמלאות.

3. את הקישור או את המידע אפשר לשלוח באמצעות דוא"ל לאנשים, שכמוני פונים אל המינהלת.

הערת שוליים

במדינת ישראל שרות גרוע הפך לנורמה. גם בסקטור הפרטי. חלק מ"נבחרי הציבור" כנראה מעדיפים שהציבור יקבל שרות גרוע. אני מדבר על חוק חדש שמגדיל את זמן ההמתנה הטלפוני לנציג שרות מ-3 דקות ל-6 דקות. לפרטים קראו את מה שכתוב בקישור המצורף: הכנסת אישרה אמש את הכפלת זמן ההמתנה במוקדי שרות ל-6 דקות.

מי רדום: חשבון הבנק או הבנק?

ציור של ילדה ישנה משנת 1871.
מקור התמונה: ויקיפדיה

חשבון בנק רדום או במונחי בנק ישראל חשבון עובר ושב ללא תנועה הוא חשבון בנק שבמשך 10 חודשים לא בוצעה בו פעילות ובמשך חודשיים נוספים הבנק לא הצליח ליצור קשר עם בעלי החשבון.

הרגולטור קבע שבמקרה כזה על הבנק לשלוח מכתב לבעלי החשבון על מנת שיבצעו פעולה כגון: משיכת הכסף וסגירת החשבון או השקעת הכסף.
אם לא יעשו כך, הבנק יפקיד את הכסף לפיקדון.

הרציונל שמאחורי החלטת הרגולטור 

יש מספר רב של חשבונות בנק שבעליהם אינם מודעים לקיומם. בחשבונות יש סכומי כסף המצטברים ביחד למיליארדי שקלים. ההערכה היא שכיום נותרו כ-5 מיליארד שקלים בחשבונות כאלה, שב-40% מהם  יש יותר מאלף שקל. 
הבעלים אינם יודעים על קיומם או משום שהם שכחו על קיומו של חשבון שלהם או משום שירשו כספים ואינם מודעים לכך.

בעלי החשבונות אינם מקבלים תשואה כלשהי על הכספים וגם אינם משתמשים בהם. ייתכן שבמקום להשתמש בהם הם לוקחים הלוואות ומשלמים ריבית גבוהה.
בפיקדון אליו יופקד הכסף יקבל בעליו תשואה נמוכה אבל תשואה נמוכה עדיפה על חוסר תשואה.

הגורמים הממשלתיים המטפלים בתחום הזה בנו מערכת של כלים תומכים, המאפשרים לבעלי החשבונות לאתר אותם. כלי מרכזי כזה הוא אתר הר הכסף של משרד האוצר. לכניסה לאתר הר הכסף לחצו כאן.

גם מכתב התזכורת אותו הזכרתי ברישא של פוסט זה הוא כלי המביא למועדות לקיום חשבונות.

סיפור קשור על ביקורת מערכות מחשוב של רשות המיסים

לפני כ-30 שנה שמעתי הרצאה של אחד מרואי החשבון המובילים בארץ. אם זיכרוני אינו מטעה אותי, זה היה גד סומך.
נושא ההרצאה היה ביקורת שמשרדו ערך על מערכות ממוחשבות של מערכת המיסים בישראל.

אחת האנקדוטות שהזכיר עוסקת במכתבי תביעה של מס הכנסה,  שנשלחו למישהו שהיה לו חוב מס.
באופן כללי, מכתבים כאלה הם צעד סביר ומתחייב. במקרה הספציפי שתואר מדובר באווילות: חובו של החייב היה מספר חד ספרתי של אגורות.
רואה החשבון הסביר שעלות מכתב התרעה ללקוח גבוהה מעלות החוב.
לדעתו, חובות בסדר גודל מינימלי שעלות הטיפול בהם גבוהה מעלות החוב יש לבטל.

המכתב שקיבלנו מבנק דיסקונט

אתמול קיבלנו רעייתי ואני מכתב מבנק דיסקונט העוסק בחשבון רדום שלנו. לידיעתכם יש לנו גם חשבון פעיל באותו סניף. לא ברור לי כיצד הבנק לא היה מסוגל ליצור איתנו קשר במשך חודשיים, על פי ההגדרה באתר בנק ישראל.

המכתב הזה דומה מאד לאנקדוטה מהרצאתו של רואה החשבון. הסכום בחשבון הבנק הזה הוא זניח (אם זיכרוני אינו מטעה אותי, סכום חד ספרתי בשקלים).
תסמכו עלי, שכיועץ בכלכלת המשפחה, הייתי כבר מזמן מושך אותו ללא היה זניח. 

לאיזה פיקדון מתכוון הבנק להפקיד את הסכום הזה?

 כיצד נותר חשבון עם סכום כזה?

ראשית חשוב לי להבהיר, שאנחנו פטורים מעמלות בשני החשבונות הנ"ל, משום שאשתי הייתה עובדת מדינה (היום גמלאית). החל מ-1 ביולי חזרתי להשתייך לשירות המדינה, אחרי שהגעתי לגיל פנסיה ואני אתחיל לקבל את הפנסיה שהקפאתי על שנות עבודתי במשרד ממשלתי. לולא היינו פטורים מעמלות הייתי מזמן סוגר את החשבון.

החשבון הפעיל, המתנהל גם היום, הוא חשבון רגיל לכל דבר ועניין. החשבון השני היה חשבון בו ניהל בית ההשקעות פסגות תיק השקעות שלנו.
לאחר מספר רב של אירועים בהם למדתי שאני כלקוח לא מעניין את פסגות, בבעלות הנוכחית שלו, החלטתי לחפש בתי השקעות שמכבדים אותי כלקוח.
לא התקשיתי למצוא כאלה. ספק אם התשואות בפסגות יהיו גבוהות יותר, אבל אין ספק שבבתי השקעות אחרים לא אפסיד הטבות מס בגלל שלא ידעו האם קיבלו או לא צ'ק שנשלח שלושה שבועות קודם בדואר רשום להפקדה בקרן השתלמות. 

השורה התחתונה הייתה פנייה שלי לבנק דיסקונט לסגור את החשבון ולהעביר את כל הכסף לחשבון הפעיל. 

אחרי הפנייה שלי קרו שני דברים ביוזמת הבנק:

1. הבנק ביקש ממני להשאיר חשבון לא פעיל ללא כסף וללא תשלום עמלות.
נעתרתי לבקשתו. הרציונל לפנייה הזו היא הערכה של הבנק שאם יש חשבון פתוח יש יותר סיכוי שאשקיע באמצעותו והבנק ירוויח.

2. כנראה בגלל טעות של הבנק, נותר סכום כסף זניח בחשבון.

מי כאן רדום?

אי אפשר להגיד על ישות כמו בנק שהיא רדומה משום שזו לא ישות אנושית, אבל מישהו בבנק, כמו מישהו ברשויות המס בפסקה הקודמת, נרדם.
קביעת סף כספי מינימלי לטיפול בחשבון רדום וקידוד 2-3 שורות קוד מחשב פשוטות היו חוסכות טרחה גם לבנק וגם ללקוחות.

עיגול לטובה

אני רוצה גם להציע מנגנון חלופי לסגירת חשבונות בנק לא פעילים שבהם סכומים זניחים.
בכרטיסי אשראי ניתן לתת הוראה לעגל חיובים לשקלים שלמים באמצעות עיגול לטובה.

הלקוח נותן הוראה לאיזו מהעמותות החברתיות, הנכללות ברשימה להעביר את התוספת הקטנה.
ברמת לקוח בודד זה כסף זניח. ברמת העמותה זה מצטבר לסכומים שאפשר לעשות בהם שימוש מועיל.
המנגנון הוא פשוט ואינו מקשה על הלקוח.

על בסיס אותו רעיון, כשבנק צריך על פי הוראות הרגולטור לטפל בחשבון לא פעיל, הוא יאפשר ללקוח להחליט לסגור את החשבון ולבחור עמותה אליה יעבור הכסף אוטומטית. 
כשמדובר בסכומי כסף זניחים ברמת לקוח בודד, סביר שהלקוח יבחר במסלול כזה.
באופן אישי, זה בדיוק מה שאני הייתי עושה.

שינויים בעולם החרדי: תרבות הצריכה

את החרדים בישראל מציגים כקבוצת אוכלוסייה מאושרת במיוחד. קבוצת אוכלוסייה המוכנה להסתפק במועט ובלבד שתוכל לחיות על פי ערכיה.
קבוצת אוכלוסייה שלימודי קודש הם החשובים ביותר להם ומעמדם של בני תורה בחברה טוב יותר ממעמדם של אחרים, כולל גבירים עשירים.
מציגים אותם כאנשים החיים בצניעות ואינם מוציאים יותר מהכנסותיהם.  

איני טוען שברמת ההכללה ההצגה הזו מעוותת. הטענה המרכזית שאעלה בפוסט זה היא שהמציאות הזו משתנה.

בפוסטים קודמים בהם דיברתי על החברה הלא חרדית בישראל ועל החברה המערבית עסקתי בתרבות הצריכה.
בפוסט תרבות הצריכה נסדקת עסקתי בתופעות בחברה החילונית בישראל ובחברה המערבית הסודקות את תרבות הצריכה. 

על סמך מה שאני שומע וקורא, בחברה החרדית בישראל תרבות הצריכה דווקא מתחילה להיכנס. 

המקור העיקרי לקריאה שלי על עולם, שהידע שלי עליו מאוד מוגבל, הוא ספרו של ד"ר חיים זיכרמן "שחור כחול-לבן". זיכרמן הוא אדם חרדי המכיר היטב  ומכבד את העולם החרדי.

פעמונים חרדיים

דוד קוכמייסטר הוא המנכ"ל החדש של ארגון פעמונים. דוד קוכמייסטר היה אחד המרצים בכנס השנתי האחרון של המכון החרדי למחקרי מדיניות.  

מנקודת המבט של ארגון פעמונים, המסייע למשפחות המתקשות בהתנהלותן הכלכלית, הוא מזהה יותר חובות למשפחות חרדיות שפונות הארגון מאשר למשפחות שאינן חרדיות.

קוכמייסטר ציין גורמים ייחודיים להיווצרות חובות אצל משפחות חרדיות:

1. הלוואות קלות
המינוח הלוואות קלות הוא שלי. הגמח"ים נותנים הלוואות בקלות יחסית. הנתינה הזו יכולה לתגמל התנהגות כלכלית שגויה.

במאמר מוסגר, נתקלתי כבר בתופעה של לקיחת הלוואות נוחות עם ריבית נמוכה יחסית בקבוצות אוכלוסייה אחרות: אנשי צבא קבע, שוטרים ועובדי מדינה. חלקם לוקחים יותר מדי הלוואות ומתקשים להחזירן.
המנגנון הפסיכולוגי, המתגמל התנהלות כלכלית לא נכונה, פועל גם שם. 

2. ההחלטה של לעבוד במקום ללמוד היא החלטה אסטרטגית
לכן קשה יותר לקבל אותה.

3. הקשבה לרבנים


4. חלק גדול יותר מהחרדים מתנהלים מחוץ לבנקים

האינטרנט

האינטרנט פורץ מחסומים שהפרידו בין החברה החרדית הסגורה לעולם שמחוץ לה.
חרדים נחשפים באמצעותו לתכנים ועולמות שלא היו מוכרים להם. 
רבנים המנסים לחסום את האינטרנט, בפני קהילות המצייתים להם,  נכשלים בזה.

שינויים כלכליים

ד"ר זיכרמן מפרט גורמים בצד ההיצע (הצטמצמות תקציבים העומדים לרשות משפחות חרדיות) ובצד הביקוש (גידול בהוצאות).

לא בדקתי האם בקדנציה של הממשלה הנוכחית התקציב הציבורי העומד לרשותה של משפחה חרדית הצטמצם? 
מצד אחד התקציבים גדלים ומצד שני מספר המשפחות גדל. 
בהחלט ייתכן שהמקור של תרומות מתמעט.

בצד הביקוש הוא מציין שני גורמים: התייקרות המחיה, המגדילה את הוצאות משפחה חרדית וחדירתה של תרבות הצריכה.

גורמים נוספים

מקורות שונים שלי מזכירים גורמים נוספים שאחד מהם הוא התערערות הסמכות הרבנית. 

הרב שך, אדם שגם זרמים רבניים אליהם לא השתייך קיבלו את סמכותו והרב עובדיה יוסף, שמרבית הציבור החרדי או קרוב לחרדי ממוצא מזרחי קיבלו את סמכותו, הלכו לעולמם.
אין היום רבנים, שמקבלים את סמכותם באופן כל כך גורף.

תרבות הצריכה
הציבור החרדי נפתח לתרבות הצריכה: שימוש בטלפונים סלולאריים, ביגוד אופנתי, מסעדות יקרות או לפחות לא זולות, בתי מלון וחופשות. כל אלה במסגרות המקפידות על כל החיובים הדתיים של חרדים. 

המעגל הרע של תרבות הצריכה

מי שקורא את הבלוג שלי יודע שאני רחוק מלהיות חסיד של תרבות הצריכה בעולם החילוני אליו אני משתייך.
תרבות הצריכה היא ממכרת. צורכים יותר מוצרים ושירותים שלא ממש צריכים אותם. את ההוצאות האלה צריך לממן. 
במקרה הטוב ממנים את זה ביותר עבודה. 
במקרה הרע ממנים את זה בהלוואות שלא תמיד מצליחים להחזיר. 

בעולם החרדי אחת מהמשמעויות היא: "תרבות הצריכה מקשה את ההישארות במעגל הלימוד" (ציטוט מספרו של ד"ר זיכרמן).

חזרה לפוסט הקודם שלי על הכנס

זה אינו Vicious Circle או "המעגל הרע" כפי שתרגמתי אותו בכותרת של הפסקה הקודמת בפוסט הזה, אלה חזרה לטענה שלי בסוף הפוסט הקודם.

החלשות "חברת הלומדים" החרדית היא מצד אחד יותר יוצאים למעגל העבודה. נדמה לי שקל לנחש שיש גם צד שני: כאלה שלכאורה מקדישים את כל זמנם ללימודים, אבל בעצם עובדים באופן לא רשמי ולא מוצהר בחלק מהזמן שהם לכאורה לומדים בו.

ההישגים התורניים של שתי קבוצות אלו יהיו לרוב פחותים מהישגיהם של אלה שמקדישים את כל כולם ללימודים תורניים. 

זה מחזיר אותנו לטענה שלי בסייפא של הפוסט הקודם: החברה החרדית בישראל תצטרך לבצע שינוי מהותי שבו רק מספר קטן של צעירים ילמדו לימודים כאלה במימון המדינה. רוב האחרים יעבדו, כפי שקורה בקהילות חרדיות בארצות אחרות.  

סיווגים נוספים של כרטיסי אשראי

בפוסט הקודם סיווגתי את כרטיסי האשראי לפי החברה העולמית המנפיקה אותם. בפוסט זה אסווג אותם על פי חתכים אחרים.

כרטיס אשראי בנקאי וכרטיס אשראי חוץ בנקאי

כרטיס אשראי בנקאי הוא כרטיס שאתם מקבלים בסניף הבנק שלכם. כפי שהבנתם מהפוסט הראשון בסדרה, חברות כרטיסי אשראי בישראל הן בבעלות בנקים. הכרטיס אשראי בנקאי יהיה כרטיס של החברה שבבעלות הבנק. מבין הבנקים הגדולים היחיד שאין בבעלותו חברת כרטיסי אשראי הוא מזרחי טפחות. בבנק זה תקבלו כרטיס של חברת כרטיסי האשראי איתה בחר הבנק הזה להתקשר. 
כרטיס שמונפק לכם על ידי הבנק יכול לשמש אתכם גם למכשירים בנקאיים לסוגיהם, למשל: למשיכת כסף בכספומט, להפקדת צ'ק ולהפקת דפי חשבון.

כרטיס אשראי חוץ בנקאי אינו ניתן לכם בבנק. הבנק מתייחס אליו כאל הוראת קבע. אם יש לכם הוראת קבע בחברת חשמל למשל, חברת החשמל תחייב אתכם פעם בחודשיים בערך על צריכת החשמל. 
באופן דומה חברת כרטיסי האשראי תחייב אתכם בתאריך מסוים בכל חודש בכל העסקאות שביצעתם באמצעות כרטיס האשראי.

לכרטיס אשראי בנקאי עשוי להיות יתרון במצב שהיתרה השלילית שלכם בחשבון הבנק תמנע ממנו לכבד הוראות קבע שלכם. בהחלט יתכן שהוא עדיין יכבד את חיוב כרטיס האשראי הבנקאי.

אני מקווה שזהו מצב נדיר ולא רלוונטי למרבית הקוראים. למי שקרוב למצב כזה אני מציע להימנע ככל האפשר משימוש בכרטיס אשראי ולשלם במזומן. 

שינויים רגולטוריים עשויים לשנות את המצב בהקשר זה. פועלים ולאומי ייאלצו למכור את ישראכרט ולאומי קארד. 
בנוסף לכך בנק לא יוכל לתת כרטיס אשראי בנקאי של אחת מהחברות ליותר מ-40% מלקוחותיו. 
לא תמיד שינויים רגולטוריים מתממשים. אם יתממשו, ההבחנה בין כרטיס אשראי בנקאי לבין כרטיס אשראי חוץ בנקאי עשויה להיטשטש.
  

כרטיס אשראי מתגלגל

יש מידע לגבי כרטיס אשראי מתגלגל באתר של בנק ישראל. לחצו על הקישור: כרטיס אשראי מתגלגל. 
קריאת מה שכתוב שם היא שיעור נפלא בספקנות. לא כל מה שכתוב באתרים מכובדים באינטרנט נכון. 
בהקשר של הדף הזה באתר בנק ישראל אני מתייחס בעיקר לסעיף "5 עצות לשימוש מושכל בכרטיס אשראי מתגלגל". 

ההמלצה שלי לאנשים שאינם משתייכים למיעוט, ששולט לגמרי בהוצאות שלו, היא לגמרי אחרת: אל תשתמשו בכרטיס אשראי מתגלגל או לחילופין השתמשו בו אבל על תפרסו תשלומים. 
החריג היחיד הוא פריסת תשלומים ללא ריבית.

על מנת להבין את ההבדל בין המלצות בנק ישראל להמלצות שלי אנחנו צריכים להבין מהו כרטיס אשראי מתגלגל.

מהו כרטיס אשראי מתגלגל?

זהו כרטיס אשראי בו הלקוח יכול לקבוע את גובה החיוב החודשי כרצונו, כלומר: אפשר לפרוס תשלומים לזמן רב בלתי מוגבל.

אנחנו כבר יודעים שאין מתנות חינם. המחיר שהלקוח משלם הוא ריבית גבוהה הרבה יותר מהריבית שהוא משלם בכרטיס אשראי רגיל. 

החופש לבחור את גובה התשלום ואת משך התשלומים הוא מלכודת דבש, שבסופו של דבר משלמים עליה מחיר יקר.
אחרי שיודעים שהריבית גבוהה יותר, נדמה לי שהקורא הממוצע יכול להבין לבד מדוע המלצתי את מה שהמלצתי בפסקה הקודמת.


כרטיסי מועדון
כרטיסי מועדון הם כרטיסים המופקים במשותף על ידי חברה עסקית  כלשהי או על ידי גוף אחר ועל ידי חברת כרטיסי האשראי. זהו כרטיס אשראי שניתן להשתמש בו בדיוק כמו בכל כרטיס אשראי אחור שהופק על ידי חברת כרטיסי האשראי.
ההבדל היחיד הוא שמופיע עליו גם הלוגו של הגורם השותף להפקה והוא מקנה הנחות במוצרים או שירותים הניתנים על ידי הגוף האחר.

לא בכל המקרים זה גוף אחד. זה יוכל להיות שילוב של שתי חברות או יותר. למשל כרטיס מועדון משותף לכאל, ליינות ביתן ולמשביר.

דוגמאות לכרטיסים כאלה: כרטיס של החברה להגנת הטבע, כרטיסים של רשתות מרכולים, כרטיס דיינרס של הנוסע המתמיד של אלעל וכיו"ב.

בעבר היו כרטיסי מועדון שאינם כרטיסי אשראי. בזמן האחרון כמעט כל כרטיסי המועדון הם גם כרטיסי אשראי.

כרטיסי מועדון יכולים להיות כרטיסים בנקאיים או כרטיסים חוץ בנקאיים. 
לצערי, חלק מכרטיסי המועדון הם כרטיסים מתגלגלים.

למה לשים לב בכרטיסי מועדון?

1. האם הכרטיס הוא כרטיס מתגלגל או כרטיס רגיל?
אם הוא כרטיס מתגלגל, אל תפרסו תשלומים עם ריבית והמעיטו להשתמש בו מחוץ לגוף שבמועדון שלו אתם חברים.

2. האם משלמים עמלה חודשית?
עמלה חודשית של קרוב ל-20 שקל עלולה להיות גבוהה מההנחות החודשיות שתקבלו.


3. אם לא משלמים עמלה חודשית, האם זה לתקופה מוגבלת?
במקרים רבים פטורים מעמלה חודשית במשך השנה הראשונה. נציגי המכירות לא תמיד מספרים לכם שהפטור מוגבל לשנה. אתם חותמים על זה שהפטור מדמי ניהול הוא לשנה, בדרך כלל בלי לקרוא על מה אתם חותמים.
זו לא גזירת גורל. אם תתמקחו עם חברת כרטיסי האשראי ייתכן שימשיכו לפטור אתכם מעמלה חודשית גם אחרי שנה.

4. למרות ההנחה, ברשתות יקרות המחירים עלולים להיות גבוהים מהמחירים במקומות אחרים ללא הנחה.
אתם צריכים להשוות מחירים לפני שימוש בכרטיס המועדון. במקרה שזה יקר, למרות ההנחה, ותרו על כרטיס מועדון וקנו במקומות אחרים. 

המלצה כללית

אם לא פשוט לכם לנהל את מאזן ההוצאות וההכנסות שלכם, הימנעו ממספר רב של כרטיסים כי זה קשה יותר לניהול ההוצאות. הסתפקו במינימום כרטיסים המקנים לכם מקסימום של הנחות.
מינימום בהקשר זה הוא לרוב אחד או שניים ובטח לא יותר משלושה.

הדוגמה האישית שלי

אני יודע לנהל את ההוצאות וההכנסות שלי ולכן לא צריכה להיות לי בעיה של שימוש ביותר מכרטיס אחד.

1. הכרטיס העיקרי שלי כרטיס ויזה המחויב ב-2 בחודש.
זהו הכרטיס בו מתבצעות רוב הפעילויות שלי.
על הכרטיס איני משלם עמלה חודשית.

2. כרטיס בנקאי דיינרס המחויב ב-15 לחודש
מסיבות היסטוריות אני עדיין מחזיק את הכרטיס הזה ונהנה מדחיית תשלומים ומהטבות. בעבר הייתה לזה משמעות רבה יותר.
בתקופה ההיא הרווחתי סכומים גבוהים בהרבה ממה שאני מרוויח היום, הריבית הייתה גבוהה והייתי צריך לשלם כל חודש כמה אלפי שקלים של מקדמות מס הכנסה, מע"מ ומקדמות ביטוח לאומי. את התשלום הייתי צריך לשלם עד ה-15 לחודש הבא.

שילמתי אותו בדיוק ב-15 לחודש הבא באמצעות כרטיס אשראי המחויב ב-15 לחודש. 
המשמעות הייתה דחיית התשלום בחודש. את הכסף סגרתי בפיקדון חודשי לחודש שנפתח בדיוק ב-15 לחודש הבא. 
רווח כספי ללא סיכון וללא  מאמץ.

על הכרטיס איני משלם עמלה חודשית. לו הייתי משלם עמלה כזו, ברמת ההכנסות הנוכחית שלי ובשערי הריבית הנוכחיים הייתי מפסיד כסף. הייתי מחזיר אותו בהקדם האפשרי לבנק.

3. כרטיס ישראכרט של מועדון רמי לוי
בערך פעם בשבוע או פעם בשבועיים אני עושה קנייה גדולה ברמי לוי בתלפיות. אני מרוויח מחירים זולים ומגוון גדול של מוצרים. 
הבעיה היא זמן הנסיעה וההמתנה בתור. אני בוחר שעות וימים לא עמוסים.
בעבר היה כרטיס מועדון רמי לוי שלא היה כרטיס אשראי. הזמנים השתנו ובלית ברירה נאלצתי לעשות כרטיס אשראי ככרטיס מועדון על מנת להנות מהנחות משמעותיות.

זה ממש לא משתלם לי אם אני צריך לשלם עמלת ניהול חודשית. בינתיים ישרכארט מוכנה לא לגבות ממני עמלה כזו. כשתדרוש ממני עמלה אחזיר את כרטיס האשראי.