מדוע לשמור לתמיד את מה שמקבלים מהמוסד לביטוח לאומי?

בנין הנהלת המוסד לביטוח לאומי בירושלים
מקור התמונה: ויקיפדיה

בפוסט קודם הצעתי לכם: דווחי קופות הגמל, ביטוחי מנהלים, קרנות פנסיה - מדוע לא לזרוק לפח בלי לפתוח את המעטפות?

בפוסטים הבאים אני מתכוון להציע לכם דבר נוסף: לשמור אותם ומסמכים כלכליים נוספים. הפעם אנסה לשכנע אתכם לשמור באופן מסודר ולתמיד כל דבר דואר שתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי.
אנסה לשכנע אתכם באמצעות דוגמאות.

על מנת לא לכתוב מספר גדול של פוסטים שישעממו אתכם, בחרתי שלוש דוגמאות (מתוך מספר גדול בהרבה של דוגמאות שקרו לי באופן אישי) ודוגמה נוספת שפורסמה בעיתונות והגיעה לבית משפט.

דוגמה 1: הביטוח הלאומי טעה לטובתך? ייתכן אבל לא שכיח 

אולי קראתם את הפוסט: הבנק טעה לטובתך? ייתכן אבל לא שכיח ?
ובכן לא רק הבנק. גם ביטוח לאומי. 
יום אחד בדקתי את חשבון הבנק שלי ומצאתי שהועברו אליו כעשרים אלף שקל. לא צוינה זהות המעביר.

היות שלא ציפיתי שייכנס לחשבוני סכום כזה באותו יום, החלטתי לבדוק.

אחד הלקוחות לו נתתי באותה תקופה ייעוץ בטכנולוגיית המידע היה המוסד לביטוח לאומי. הוא שילם לי עם סיום כל אבן דרך שהוגדרה מראש בפרויקט הייעוץ.
מהר מאד גיליתי שהסכום שנכנס לחשבוני זהה עד האגורה האחרונה לסכום ששילם לי המוסד לביטוח לאומי כחודשיים קודם, עבור אבן דרך שהסתיימה בפרויקט הייעוץ. 

הודעתי לבנק שהסכום שנכנס לחשבוני אינו שלי ואני מרשה למוסד לביטוח לאומי להוציא אותו מחשבוני. 
במקביל גם הודעתי למוסד לביטוח לאומי שהם שילמו לי פעמיים עבור אותה עבודה.

ה-Happy End הגיע אחרי כשלושה חודשים: ביטוח לאומי משך מחשבוני את הסכום שהפקיד בטעות.

אולי חלק מהקוראים ישמחו שגם להם זה יקרה. הבעיה היא שמי שטועה בתדירות גבוהה, טועה גם לרעתכם. אתם צריכים לשמור את המסמכים על מנת להוכיח זאת.

דוגמה 2: סיפרו לנו שעבדת כשכיר וכעצמאי
באוגוסט שנת 2011 קיבלתי מכתב מהמוסד לביטוח לאומי. במכתב כתוב: "קיבלנו נתונים על היותך גם שכיר החל מ06-2007 ואילך. לכן  בוצע חישוב מחדש בעקבות העיסוק גם כשכיר".
השורה התחתונה: רוצים שאשלם עוד 10,895 ש"ח דמי ביטוח לאומי.

אני יודע מהיכן היה ידוע למוסד לביטוח לאומי שאני עצמאי. שילמתי מקדמות ביטוח לאומי, מקדמות מס הכנסה ומע"מ באופן סדיר כמתחייב בחוק.  

מהיכן קיבל המוסד לביטוח לאומי נתונים שהייתי שכיר? זה נותר בגדר תעלומה לא פתורה. 
היות שבאותה תקופה לא הייתי שכיר אפילו דקה אחת, זה נשמע מוזר. אני מכיר כאלה שמשלמים כשהם לא צריכים (דוגמה 1 לעיל) אבל אני לא מכיר אף מעסיק, שמשלם דמי ביטוח לאומי עבור עובד שאינו עובד אצלו ואינו מקבל אצלו שכר.
לו מישהו היה מעסיק אותי כשכיר, הוא היה משלם עבורי ומהמשכורת שלי היו מנוכים תשלומים לביטוח לאומי. לפחות לכאורה, המוסד לביטוח לאומי היה צריך לדעת מי משלם ובעבור מי. 

פתרתי את הבעיה בדרכים שכבר למדתי (ראה דוגמה 3 בהמשך) והביטוח הלאומי הסיר את דרישתו המוזרה וחסרת הבסיס.

דוגמה 3: מגיע לך אבל לא משלמים
לפני שנים רבות (כ-20 שנים) היה המוסד לביטוח לאומי צריך לשלם לי הפרשים של כמה אלפי שקלים על תגמול מילואים (תשלום מהביטוח לאומי על שירות מילואים). לא הייתה מחלוקת ביני ובינם על כך שמגיע לי תשלום. לא הייתה מחלוקת על גובה הסכום. כל מה שנותר זה לשלם לי. משכו את זה במשך שנתיים וחצי וטרטרו אותי הלוך ושוב. לפני שעמדתי לתבוע אותם בבית משפט, גילה לי מישהו את התהליך הייחודי לטיפול בתביעות אזרחים בביטוח הלאומי. 

התהליך פשוט במקום להתרוצץ מפקיד לפקיד וממנהל למנהל פנה ישירות למנכ"ל. עשה את זה עם העתק למבקר המדינה ואז יטפלו בתביעתך. 
התוצאה המידית לאחר כשבועיים הייתה מכתב ממישהי מלשכת המנכ"ל: "עכשיו אתה כבר לא צריך לרוץ מפקיד לפקיד. אנחנו נדאג שתקבל את התשלום". 

גם כאן היה כמעט Happy End: אחרי כחודשיים קיבלתי את התשלום.

מדוע כמעט?
פסקה קטנה זו היא לתשומת ליבם של חברי כנסת. אחד מהם צריך לפעול לשינוי החוק הקיים בנושא פיצוי על איחור בתשלום.

על פי החוק:
אתה חייב למס הכנסה - אתה משלם ריבית.
מס הכנסה חייב לך - מס הכנסה משלם לך ריבית.
אתה חייב לביטוח לאומי - אתה משלם ריבית.
ביטוח לאומי חייב לך - ביטוח לאומי לא משלם לך ריבית.

במקרה שלי לא קיבלתי ריבית על יותר משנתיים וחצי איחור בתשלום, שכולן באשמתם הישירה של פקידי המוסד לביטוח לאומי.

דוגמה 4: חזרה לילדות
את הדוגמה הזו לקחתי ממאמר שפורסם לפני הרבה שנים באחד העיתונים.
אדם הגיע לגיל שבו הוא זכאי לקבל קצבת זיקנה מהמוסד לביטוח לאומי. הוא הגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה לקבל קצבת זיקנה. המוסד דחה את בקשתו בטענה שכשהוא היה בשנות העשרה של חייו (איני זוכר האם היה בן 15 או 16 או 17) עבד ולא שילם דמי ביטוח לאומי.
המוסד הסכים לשלם לו, אם יציג אישורים על פיהם שילם בשנות העשרה של חייו את דמי ביטוח לאומי.

אתם הבנתם את זה? מוסד שבשנת 2011 לא יודע מה שילמו לו בשנת 2007 מבקש ממישהו אישורים על עבודה שעבד יותר מארבעים שנה קודם  לכן.

גם כאן זה הסתיים ב-Happy End בבית המשפט. השופט קיבל את תביעתו של האזרח הוותיק וחייב את המוסד לביטוח לאומי לשלם לאזרח הוותיק את הקיצבה המגיעה לו.

עכשיו כשהשתכנעתם

אני מניח שהבנתם שבמוסד לביטוח לאומי הכל יכול לקרות. אם תשמרו את כל המסמכים שמגיעים אליכם מהמוסד הזה, אולי תצליחו לשכנע את הפקידים, שאתם שילמתם את מה שהייתם צריכים לשלם.

אם לא תצליחו אולי מבקר המדינה יצליח לשכנע אותם.

אם גם מבקר המדינה לא יוכל לסייע, העמדת המסמכים ששמרתם לרשותו של עורך הדין שתשכרו, עשויה לסייע לו להשיג תוצאה משפטית צודקת.