שאלת היגיון פשוטה על כלכלה, חשיבה וסדרי עדיפויות : האם יש קשר בין הדברים?

 

לקראת השנה האזרחית החדשה, שכמו כולם אני  רוצה שתהיה טובה מקודמתה, בחרתי לא לתת תחזית לשנה, אלא לחשוב קצת יותר קדימה. הקוראים מוזמנים לענות בעצמם לשאלות שאני שואל ולשתף את התשובות בתגובות לפוסט.

מי יוביל את הכלכלה העולמית ב-2030: סין או ארה"ב?

 מקור התמונה: הויקיפדיה האנגלית

Tim O'Reilly הוא איש עסקים ומומחה מחשבים מארצות הברית.

הוא זכור בעיקר כמי שטבע את המושג Web 2.0 והיה  בין מובילי התפיסה החדשנית הזו בתחילת המאה.

O'Reilly  כתב לא מזמן מאמר פסימי ביחס לתחרות הידועה על ההגמוניה הכלכלית בעולם בין ארצות הברית לסין.

על פי המאמר, הסינים מתכננים לעשר שנים קדימה. הם מעריכים שאינטליגנציה מלאכותית (AI) תהיה הטכנולוגיה שעשויה להביא לשליטה בכלכלה העולמית. על פי תפיסתם, האנשים החשובים ביותר לצורך הצלחה הם מומחי אלגוריתמים. מקצועם הוא בדרך כלל: מתמטיקאים. לצורך כך הסינים מקדמים את לימודי המתמטיקה בבתי הספר. הסינים מדורגים גבוה במבחנים בינלאומיים במתמטיקה. 

האמריקאים מדורגים נמוך ואין תוכנית משמעותית לשפר את לימודי המתמטיקה או להיערך לתחרות הכלכלית עם סין.

לא פלא שO'Reilly פסימי ביחס להצלחה של ארה"ב בתחרות הזאת.

אוסיף את מה שO'Reilly לא כתב.

בארצות הברית התנהל הנשיא היוצא על פי תחושות בטן ושליפות, ניהל מלחמת סחר עם סין בניגוד לדעת רוב הכלכלנים, הכחיש את הקורונה, הכחיש את התחממות כדור הארץ  ועסק יותר בציוצים מאשר בתכנון לטווח ארוך.

 

האם במערכת החינוך בישראל חושבים מחוץ לקופסה?

התשובה לשאלה הזו היא קרוב לוודאי לא. אני מדבר על משרד החינוך ולא על מנהלת בית ספר ספציפית או מורה מסוים בבית ספר. אני בטוח שיש גם כאלה שחושבים מחוץ לקופסה. 

אתם מוזמנים לקרוא פוסט שכתבתי ובו ציטטתי חוקר חינוך ותיק: עקרונות ניהול משברים: לחשוב מחוץ לקופסה. קראו גם: מותה של הכיתה המסורתית.

היכן נמצאת ישראל בלימודי מתמטיקה בהשוואה למדינות אחרות?

לפני כעשרים שנה ישראל דורגה בלימודי מתמטיקה בערך כמו פולין. פולין כבר מזמן עקפה את ישראל ומדורגת גבוה. במאמר מוסגר, שכר המורים שם נמוך מהשכר בישראל. במוסף דה-מרקר  מראיין ליאור דטל את פרופ' זבגנייב מרצ'ניאק, לשעבר סגן שר החינוך של פולין וחבר בצוות מבחני פיז"ה הבינלאומיים. הפרופ' המכובד מדבר על לימודי מתמטיקה בבתי הספר. הכותרת: "החינוך בישראל? המבחנים שלכם דומים לאלה שהיו אצלנו לפני 50 שנה?"

בפולין ערכו מהפכה בלימודי המתמטיקה והקימו מערכת חדשנית, עם דגש על חשיבה ופתרון בעיות במטרה להתמודד גם עם בעיות מעשיות יומיות באמצעות כלי חשיבה מתמטיים.  לדבריו, בישראל ממשיכים לשנן ולבצע חישובים מורכבים, שמחשב או טלפון חכם מבצע בשניות.

סדרי עדיפויות: מתמטיקה ואנגלית או לימודים תורניים?

בפוסט חרדים לעתיד הכלכלי של מדינת ישראל, עסקתי באסון הכלכלי הצפוי למדינת ישראל, אם יימשך המצב בו גברים חרדים צעירים ובריאים אינם עובדים. מי שיתאמץ לחפש ימצא גם פוסטים ישנים יותר בהם התייחסתי לאותה סוגיה. 

בינתיים התבשרנו שממשלת ישראל העבירה חוקי יסוד על מנת לעקוף את המצב שבו אין תקציב מדינה. השורה התחתונה היא קיצוץ בתקציבי חינוך ורווחה. אין קיצוץ בתמיכה באברכי ישיבות.

מה משותף לכל הפסקאות לעיל?

תנסו לחשוב לבד. אתם מוזמנים להגיב. בעוד מספר ימים אכתוב פוסט בו אביע את דעתי.

חרדים לעתיד הכלכלי של מדינת ישראל

אין רע בלהיות חרדי. כבודם במקומו מונח. מבחינה כלכלית גברים צעירים ובריאים, שאינם עובדים לפרנסתם ולפרנסת משפחתם, הם אסון.

מי שדוחף ציבור הולך וגדל של גברים חרדים בישראל לא לעבוד הם מנהיגים לא אחראים של אותו ציבור. 

המנהיגים הללו נעזרים בתאווה הלא מרוסנת של מר בנימין נתניהו להמשיך לכהן כראש ממשלה ולהימנע, ככל שזה ניתן, מההעמדה לדין בכתבי האישום החמורים שיש נגדו. בתמורה לתמיכה בו הוא מוכן לממש מודל של מענקים ממשלתיים, ההולכים וגדלים למגזר החרדי בכלל ולתלמידי ישיבה בפרט. 

אם תחפשו בבלוג זה, תראו התייחסויות שלי לצורך בכך שחלק גדול מהגברים החרדים בישראל יעבדו. כך עושים יהודים חרדים בלונדון, בניו-יורק ובמקומות אחרים בארצות אחרות. 

תוכלו לקרוא בבלוג זה גם על התייחסות של פרופ' יוג'ין קנדל לצורך בעבודת חרדים בהייטק. 

גם פרופ' דן בן-דוד, מתייחס לא מעט לבעיה הקשה הזו. 

בעיתון דה-מרקר של יום שישי שעבר (18.12.20) עסקה בבעיה כתבה של מירב ארלוזורוב. טענה מרכזית של ארלוזורוב היא ששיעור הילודה במדינת ישראל הוא כמו במדינה מתפתחת. השאיפה היא לתת שירותים של מדינה מפותחת. 

ישראל, שכבר היום אחת המדינות הצפופות בין מדינות ה-OECD תהפוך לצפופה ביותר. השירותים לאזרח ידרדרו לרמה של השירותים במדינת עולם שלישי (בנגלדש למשל). 

המקור לשיעור הילודה הגבוה באופן חריג הוא המגזר החרדי. 

מירב ארלוזורוב אומרת שבכל המדינות, למעט ישראל, המדינה משתמשת בכלים כלכליים לצורך עידוד או הפחתת שיעור הילודה. כשמעוניינים בגידול נותנים מענקים. כשמעוניינים בצמצום אין מענקי ילדים לילד שלישי, רביעי או חמישי ובוודאי לא לשביעי.  

בישראל המענקים מעודדים ילודה. במיוחד אצל שכבות כלכליות חלשות.

משבר הקורונה והמגזר החרדי

משבר הקורונה טלטל במידה רבה את המגזר החרדי. 

ההיבטים העיקריים יפורטו להלן.

מרבית הקהילה החרדית היא אוטונומיה

חלקים גדולים מהקהילה החרדית התנהגו באופן שונה מיתר האוכלוסייה ובחרו להתעלם מהנחיות הממשל ומסכנות להידבקות ולהדבקה בקורונה. 

נכון שהיו גם אחרים שהתעלמו, אבל אצלם לא הייתה מעטפת אידאולוגית ומנהיגותית.

התעלמות מסכנות של תחלואה בקורונה

ההנחיות של גורמים מובילים באוטונומיה החרדית התעלמו, לפחות בחלק מהתקופה, מהסיכונים של תחלואה וקראו להמשיך באורח החיים הרגיל תוך התעלמות מהסיכון הבריאותי, כולל התעלמות מהגדלת הסיכוי למוות מהמחלה. 

חשיבות תקשורת מרחוק

הצורך בריחוק חברתי, עבודה מרחוק ושירותים מרחוק הגדילו את חשיבות האינטרנט והטלפונים החכמים. כבר הרבה לפני הקורונה חשבתי, שהאינטרנט ינצח את החלקים מהממסד החרדי השוללים את השימוש בו.  

עם תחילת מגפת הקורונה חל גידול של עשרות אחוזים במספר החרדים המתחברים לאינטרנט.

משבר כלכלי

המשבר הכלכלי החמור במיוחד פגע גם בחרדים.

אחת התוצאות של כל הגורמים האלה, בצירוף גורמים נוספים שלא הזכרתי כאן, היא גידול בשיעור היוצאים בשאלה מהמגזר החרדי בזמן משבר הקורונה.

האתגרים של יוצאים בשאלה

יוצאים בשאלה מהעולם החרדי מתמודדים עם אתגרים קשים.  

חלקם מנותקים לגמרי מהמשפחה, מהחברים ומהחברה בה גדלו. לרבים מהם חסרה הבנה בסיסית של חברה אחרת מהחרדית, חסרה השלכה וחסרות תעודות פורמליות.

לא פעם הם זקוקים לתמיכה או עזרה. כמו שקורה גם לגבי אוכלוסיות אחרות הזקוקות לעזרה, עמותות, המבוססות במידה לא קטנה על התנדבות, מנסות לעזור. 

עמותת הלל שלה מתנכלים אותם חרדים קיצוניים בצפת בסרטון המוצג בתחילת פוסט זה מסייעת ליוצאים בשאלה מהעולם החרדי.

גילוי נאות, אני מתנדב בעמותה הזו.

חשוב לציין כי אי אפשר לייחס לכלל הציבור החרדי את מעשיהם של אותם פורעי חוק אלימים מצפת או תמיכה בהם. 

יש חרדים המרוויחים מקיומה של הלל

ארגונים המסייעים ליוצאים בשאלה מהעולם החרדי אינם מנסים לפגוע בחרדים. הם מנסים לעזור ליוצאים בשאלה. 

מהזווית הצרה שלי, כמי שמלווה כלכלית יוצאים בשאלה ב"הלל", היו גם מקרים שבהם חרדים הרוויחו מהליווי הכלכלי שלי לבני משפחתם שיצאו בשאלה. 

כפי שקוראי הבלוג יודעים, אני יועץ לכלכלת המשפחה. לפני יותר מעשר שנים למדתי בקורס יועצים לכלכלת המשפחה. יוסי אש ונחמן לידור לימדו אותי שכשמייעצים לאדם או למשפחה אוספים מידע גם על המשפחה המורחבת. 

עשר השנים והרבה מאוד יעוצים לימדו אותי שהם צדקו.

כך  למשל, מידע על הורים עשירים, אוהבים ותומכים גרם לי להציע למשפחות לשקול להקטין את ביטוח החיים ולחסוך במקום זה עבור הילדים.

באותה מידה מידע על הורים עשירים, שהדירו את אחד מילדיהם מצוואתם, הביא לחשיבה במונחים של התעלמות ממצבם הכלכלי של ההורים.  

היו גם מקרים אחרים, מאוד שכיחים בקרב יוצאי אתיופיה למשל. כולם אוהבים ורוצים לעזור לבני משפחתם המורחבת אבל אין להם את היכולת. 

גם בחלק מהליוויים הכלכליים של יוצאים בשאלה יש צורך להבין את מצבם הכלכלי של קרובי משפחתם החרדים, ואת יכולתם ונכונותם לעזור במקרה של משבר כלכלי קשה במיוחד של היוצא. 

במהלך איסוף מידע כזה גיליתי בלא מעט מקרים, שגם הקרובים החרדים זקוקים לייעוץ. 

להלן כמה דוגמאות, ללא פרטים מזהים, בהם קרובי משפחה חרדים של היוצא קיבלו מידע ששיפר את מצבם הכלכלי.

אלמנה עם הרבה ילדים

אימו של אחד/ת היוצאים/ות להם יעצתי היא אלמנה, שמצבה הכלכלי רע. הבנתי שבמצבה היא יכולה לקבל קצבה מהמוסד לביטוח לאומי. הבנתי שבמקרה הספציפי היא יכולה לקבל אחת משתי קצבאות. ביקשתי מהיוצא/ת לברר איזו קצבה האם מקבלת. התברר לי, שהיא מקבלת את הקצבה הנמוכה מבין השתיים. יעצתי ליוצא/ת לפנות למוסד לביטוח לאומי ולבקש להמיר את הקצבה הנמוכה בקצבה הגבוהה יותר.

גרושה עם ילד

ליוצא ולגרושתו החרדית ילד משותף. במהלך הליווי הכלכלי של היוצא התברר שהגרושה העובדת זכאית למענק עבודה (המכונה גם: מס הכנסה שלילי). 

השורה התחתונה

המשותף לדיון הכלכלי בהשפעות השליליות של המדיניות ביחס לעבודת גברים חרדים בישראל ולדיון ביחס לעמותות המסיעות ליוצאים בשאלה מהעולם החרדי הוא שהם אינם ניזונים משנאת חרדים. 

צריך לשנות את המצב בו כל צעיר חרדי בריא שרוצה בכך חי מקצבאות ממשלתיות במקום מעבודה.

צריך גם לסייע יותר ליוצאים בשאלה מהעולם החרדי הזקוקים לכך, על מנת שישתלבו בחברה ובעבודה.

 

בנקים: האם יהיו סניפי בנקים בעוד עשר שנים?

בפוסט משנת 2017 שאלתי את השאלה: האם יהיו בנקים בעוד 20 שנים? השורה התחתונה שלי הייתה שלהערכתי יהיו בנקים בעוד 20 שנה אבל הם יצטרכו להתאים את עצמם למציאות אחרת הרבה פחות נוחה מאשר הייתה בשנת 2017.

הבנקים בארץ ובעולם כבר התחילו בתהליך התאמה. אחת ההתאמות החשובות הייתה סגירת חלק מהסניפים. הסניפים הרבה יותר יקרים מערוצי שירות עצמי. 

קרוב לוודאי, שהתאוצה בקבלת שירותים מרחוק בימי הקורונה, תאיץ את התהליך של צמצום מספר סניפי הבנקים. בימי סגר גם לקוחות בנקים ביצעו פעולות מרחוק ללא פקידים. אז מדוע שלא ימשיכו לעשות זאת גם לאחר הקורונה?

צמצום בשירותי הסניפים

אבל הצמצום אינו רק במספר הסניפים. הצמצום הוא גם בשירותים הניתנים על ידם. 

הפסקת השירות של משיכת כספים באמצעות פקיד

הבנקים הפסיקו שרות זה במרבית הסניפים. נותרו מעט סניפים הנותנים שרות כזה לאלה שאין ברשותם כרטיס אשראי. 

הפסקת ייעוץ פנסיוני בסניפים

בנקים הפסיקו שרותי יועצים פנסיוניים בסניפים. במקום זה ריכזו אותם במרכזי שירות ייעודיים. 

הפסקת ייעוץ השקעות בסניפים

בנק הפועלים מתכנן להוציא את יועצי ההשקעות מהסניפים ולרכז אותם במרכזי "ייעוץ רוחביים".  שניים מאותם מרכזים כבר התחילו בעבודתם. 

המהלך נראה, על פניו, הגיוני: ניתן יהיה לצמצם את מספר היועצים ולתת שרות מקצועי יותר וטוב יותר. 

קרוב לוודאי שגם בנקים אחרים ילכו בעקבות "הפועלים".

העתיד

קרוב לוודאי ששירותים נוספים הניתנים בסניפים יופסקו ויינתנו באופנים אחרים, למשל: שיחות מרחוק בזום או בכלי המתחרה בו. 

כמובן שמי שירצה להשתמש בערוצי שירות עצמי יוכל לעשות זאת באופן ישיר.

אם יהיו בעוד עשר שנים סניפי בנק, מספרם יהיה קטן במיוחד. אולי סניף אחד מרכזי בעיר, כפי שהיה בתחילת דרכם של הבנקים. הם כמובן לא ישרתו את בני דור ה-Y וקל וחומר את בני דור ה-Z.

דרישות הכופרה מ"שירביט": מה צריכים לעשות לקוחות החברה על מנת להגן על עצמם?

 

העיסוק בתקשורת בדרישות הכופרה מחברת הביטוח שירביט הוא בשאלות הפחות חשובות ללקוחות החברה. החברה מצוטטת כמי שטוענת, שמי שעשה את זה כנראה היה גורם עוין לישראל שביצע מתקפת סייבר על מדינת ישראל ובחר באתר של החברה. מרבית המומחים שצוטטו אינם חושבים כך. הם חושבים שמדובר בהאקרים, כנראה ישראלים, שפרצו למערכות החברה. אני נוטה להסכים עם המומחים. דעתי היא שהפריצה דווקא לשירביט היא בגלל אבטחת מידע לא מספיק טובה של החברה ו/או כישרון יוצא דופן של ההאקרים.

השאלה שבאמת חשובה ללקוחות היא כיצד הם יוכלו למזער את הנזק האישי והכלכלי שלהם, אם יפורסמו נתונים שלהם?

פוסט זה יעסוק בשאלה זו. 

ההבדל באבטחת מידע בין בנקים לחברות ביטוח

השורה התחתונה היא שאבטחת מידע בבנקים טובה יותר מאשר בחברות ביטוח.

יש לזה סיבות טובות שהעיקרית שבהן היא גודל הנזק העלול להיגרם לחברה וללקוח. 

דפוס העבודה של לקוחות בנקים הוא שהם מבצעים פעולות של משיכת והעברת כספים גם באמצעות ערוצי שירות עצמי. 

מי שהשתלט על פרטי חשבון בנק של מישהו אחר ופועל בחשבון יכול למשוך או להעביר לחשבון אחר סכומי כסף גבוהים. הוא לא בהכרח יעשה את זה בהעברה אחת. הוא עשוי לבצע את זה במספר פעולות לאורך זמן. 

 קו המוצרים הקלאסי של חברות ביטוח הוא ביטוח. על מנת לקבל כסף צריך להגיש תביעה. חברות הביטוח לא מעוניינות לשלם ולכן הן יבדקו היטב את התביעה לפני שהן יעבירו את הכסף ללקוח. 

קו מוצרים נוסף הוא השקעות וחסכונות. משיכה ממוצרים של חיסכון פנסיוני, שהם רוב החסכונות וההשקעות של הציבור בחברות ביטוח, נדרש תהליך של מילוי טפסים, בדיקת חבות מס ועוד לפני ביצוע משיכה הונית. 

גם משיכה מפוליסות חיסכון ומתיקי השקעות, המנוהלים על ידי חברות ביטוח, היא תהליך ביורוקרטי. 

ההבדל בפוטנציאל הנזק גורם לרגולציה מחמירה יותר באבטחת מידע בבנקים ולנכונות של הבנקים להשקיע יותר באבטחת מערכות המידע שלהם. 

הנזקים העלולים להיגרם ללקוחות שירביט

1. סיסמאות

אם ללקוח שירביט יש סיסמה וקוד משתמש קבועים,  עליו להניח שהפרטים האלה חשופים לכל אחד. 

כפי שהבנתם מהפסקה הקודמת הסיכון של משיכת כספים מהחשבון שלו באמצעות התחזות אינו גדול. 

הסיכון המהותי הוא במקרה שהלקוח בחר באותה סיסמה גם באתרים אחרים, למשל: חשבון בנק או חשבון Paypal.

לצערנו, יש לא מעט לקוחות הבוחרים באותה סיסמה באתרים שונים.

במקרה כזה ניתן יהיה להתחזות אליו גם בחשבון הבנק שלו וכפי שהבנתם מהפסקה הקודמת זה כבר יותר מסוכן.

פעולה נדרשת: אם אתם לקוחות שירביט ובחרתם באותה סיסמה באתרים רגישים דאגו לסיסמה שונה מהסיסמה בשירביט באותם אתרים.

2. מידע רפואי

חברות ביטוח מבטחות גם ביטוחים רפואיים, ביטוחי חיים, ביטוחים סיעודיים וביטוחי נסיעות לחו"ל. 

רמת הסיכון של החברה תלויה במצבו הרפואי של המבוטח ולכן הוא נדרש לדווח על מצבו הרפואי באמצעות טפסים שהוא ממלא. יהיו מקרים שהחברה תבטח אותו תמורת פרמיה גבוהה יותר. יהיו מקרים בהם תבצע החרגה לביטוח ויהיו מקרים שבהם החברה לא תבטח אותו. 

חשיפת הפרטים האלה למי שאינו צריך לדעת אותם עלולה לגרום נזק ללקוח. למשל, הוא יתקשה למצוא עבודה והכנסתו תיפגע.
אני בהחלט מתייחס כאן גם למקרים בהם אין שום קשר בין התפקוד שלו בעבודה לבין בעיית הבריאות.

פעולה נדרשת: אין לי פיתרון לבעיה הזו. 

3. חשיפת פרטים אישיים ופרטי כרטיס אשראי 

מהדיווחים בתקשורת הבנתי שנחשפו פרטי כרטיסי אשראי ופרטים מזהים של לקוחות.

שמירת פרטי כרטיסי אשראי של לקוחות במאגרי מידע של חברות היא נוהג נפסד. שמירתם ללא הצפנה חמורה יותר. 

מישהו עלול לעשות שימוש בכרטיס האשראי באמצעות התחזות ללקוח.

פעולה נדרשת: לדווח לחברת כרטיסי האשראי שפרטי הכרטיס נחשפו בעקבות הפריצה למערכות של שירביט.

4. חשיפת מידע אישי אחר

עלולים להיות מצבים שבהם ייגרם ללקוח נזק בגלל חשיפת מידע אישי.

פעולה נדרשת: אין מה לעשות. אם ייגרם נזק, אפשר לדרוש פיצוי מהחברה.

בינינו, בעולם הדיגיטלי והאינטרנטי התזזיתי שלנו כמעט שלא ניתן לשמור על פרטיות, ללא קשר לחברת שירביט.

5. חשיפת מידע פיננסי על הלקוח

אם ללקוח יש השקעות כספיות בחברת ביטוח, כגון: תיק השקעות, פוליסת חיסכון, קופות גמל וקרנות השתלמות, המידע הזה נחשף לכל. 

אני יכול לחשוב על תסריטים שבהם ייגרם ללקוחות מסוימים נזק.

פעולה נדרשת: לחברת שירביט אין פעילות בקווי עסקים אלה, לפיכך להערכתי זה לא רלוונטי.

6. גניבת זהות

במקרים קיצוניים של עבריינים מתוחכמים ייתכן שימוש בתעודת זהות שהוצגה בפומבי על ידי הפורצים ולא רק בפרטי הזיהוי שמופיעים בה. הדרך להגן מפני מקרים כאלה היא החלפת תעודת הזהות. במקרה כזה ישתנה תאריך ההנפקה של התעודה שהוא אחד מהאינדיקטורים לזיהוי בחלק מאתרי האינטרנט.

לסיכום

טפלו מידית בסיסמאות שלכם ודווחו לחברות כרטיסי האשראי.

דבר אחד שלמדת מניסיון של שנים רבות

 

בימים האחרונים הקשבתי לכמה ראיונות שערך ד"ר גדעון בן-נון מנכ"ל Agio ניהול סיכונים והחלטות פיננסיות. הראיונות היו במסגרת כנס וירטואלי, שערכה החברה. בפוסט קודם התייחסתי לראיון עם גלעד אלטשולר, שנערך בנכס. 

בפוסט זה אתייחס למפגש שונה קצת במתכונתו שנערך במסגרת הכנס. כותרת המפגש: "הסיכון- שומר הראש שלנו": שיחה פילוסופית-מעשית על טכנולוגיה, על הון ועל סיכון. 

במקום ראיון הייתה שיחת רעים בין ד"ר גדעון בן-נון, מנכ"ל אג'יו ניהול סיכונים לבין ד"ר אורי וינהבר מומחה להשקעות בטכנולוגיה. 

למעשה כל אחד מהשניים ראיין את חברו כשהם מחפשים את המשותף בין שני תחומי עיסוק שונים הקשורים בהשקעות. 

כמי שמגיע מתחומים המשיקים, אבל לא זהים,  לתחומים של כל אחד מהם זו הייתה עבורי שיחה מרתקת. למדתי ממנה כמה דברים שלא ידעתי.

לא הייתי מומחה להשקעות בטכנולוגיה, שעובד בקרן הון סיכון, אבל הייתי מומחה בתחום מחשבים וטכנולוגיית המידע ופגשתי את קרנות ההון סיכון בעיקר מהזווית של מי שביצע עבורם יעוצים של בחינת Startups והמלצה האם כדאי להשקיע בהם? 

הייתי גם פעמיים מי שפנה לקרנות הון סיכון וניסה ללא הצלחה לקבל מימון לפיתוח משלב ה-Seed של רעיונות שלי. 

כמו ד"ר גדעון בן-נון עסקתי ואני עוסק בניהול סיכונים, אבל הוא עוסק בניהול סיכונים בהשקעות. אני עסקתי בעיקר בשלושה תחומים אחרים של סיכונים: 

1. ראייה כוללת של סיכונים על פי תקן ISO 31000 

2. סיכונים במערכות ממוחשבות

3. סיכונים בכלכלת המשפחה.

דבר אחד שלמדת מניסיון

השאלה האחרונה בראיון ההדדי הזה הייתה ציין דבר אחד שלמדת במשך עשרות שנים של עבודה בתחום. 

אהבתי מאוד את התשובה של גדעון בן-נון. שציין שמה שהוא למד זה שלא משנה כמה מקצועי יהיה מי שנותן ללקוח את הסיוע המקצועי חשוב שהלקוח עצמו יבדוק את מה שקורה ויהיה מעורב. 

זה לגמרי מתאים לניסיון שלי בתחומים אחרים כולל ייעוץ בכלכלת המשפחה. 

כדאי לכם לזכור: אל תסמכו באופן עיוור על אף אחד. גם אם הוא המקצוען הטוב ביותר. גם אם הכוונות שלו הן הטהורות ביותר. 

הגוזל שלא ידע לעוף

 

רז (שם בדוי לחלוטין) הוא בן יחיד לתמר (שם בדוי) ולדן (שם בדוי לא פחות). רז, איש היי-טק בן 40 מתגורר עם הוריו. 

בענייניו הכספיים מטפל דן, יועץ השקעות בבנק. אם עוד לא ידעתם, אז המין החזק הן נשים. במקרה זה תמר. דן, אולי מנהל את הכספים, אבל תמר היא זו שקובעת את האסטרטגיה המשפחתית. 

על פי תפיסתה של תמר, חבל להוציא כסף על שכירת דירה או חדר בדירה, לרז. 
עדיף שהכסף יישאר במשפחה. ממילא ההורים, אוהבים כל כך את בנם, הדבר היקר והחשוב ביותר בחייהם, יתנו לו כל סכום כסף שיצטרך ויורישו לו בבוא היום את כל כספם.

דן, ויותר חשוב בהקשר הנוכחי, רז, קיבלו את תפיסת העולם של נציגת המין החזק במשפחה. 

רז אינו עוקב אחרי ענייניו הכספיים. המשכורת שלו מספיקה ונשארים סכומים עודפים. הוא יוצא מדי פעם עם צעירות, נוסע לטייל בחו"ל, הולך לטיולים בארץ, להצגות, לסרטים ולהופעות. 

כמובן שתדירות הבילויים שלו אינה גבוהה. לא בכדי אמר סוציולוג ש"היי-טק הוא העבדות המודרנית". רז עובד מספר רב של שעות בכל יום. 

אם נפרט את המונח "אינו עוקב אחרי ענייניו הכספיים"  נגלה בין השאר:

1. הוא אינו עוקב אחרי הנעשה בחשבון הבנק שלו ואחרי חיובי כרטיס האשראי.

2. הוא אינו יודע שהוא משלם עמלות גבוהות בהרבה ממה שהיה יכול לשלם לו בחר בחיוב חודשי קבוע בבנק ולו דרש מחברת כרטיסי האשראי לא לחייב אותו בדמי ניהול.

3. קרן הפנסיה וקרן ההשתלמות הם החסכונות היחידים שלו בהם הוא מטפל (או שלא).

הוא נמצא במסלול ברירת מחדל בשתיהן. הוא אפילו משלם ביטוח חיים בקרן הפנסיה ואינו יודע שזה בזבוז כסף לרווק ללא ילדים.

4. כאשר פקיד הבנק מתקשר להגיד, שיתרת הזכות בחשבון הבנק שלו גבוהה הוא מספר לאביו. אביו, מיופה כוח בחשבון, משקיע את הכספים.

רוצה לעוף

בגיל 40 החליט רז שהוא רוצה למצוא בת זוג ולהקים משפחה. רז נרשם באתר ההיכרויות "טינדר" והתחיל לשוחח עם נשים ולהיפגש איתן. 

לרוע המזל, אימו תמר חלתה במחלה קשה. 

כל המשפחה המצומצמת התגייסה לסייע לה בתקופת הטיפולים הקשה. הטיפול באימו והעבודה לא הותירו לרז זמן לפיתוח קשר זוגי.

אחרי חצי שנה ויותר

אחרי חצי שנה הסתיימו הטיפולים הרפואיים של תמר. רז חזר לפרויקט של מציאת בת זוג. 

בכל פעם שהתחיל להיווצר קשר עם בת זוג, אימו חשה ברע ורז דחה את הקשר עד שמצבה יתייצב. בנות הזוג הפוטנציאליות המשיכו הלאה. 

ברצוני לדייק, לא נמצא קשר מודע או קשר סיבתי בין ההרעה במצבה הבריאותי של תמר לבין יצירת קשר זוגי של רז. נמצא רק מתאם סטטיסטי בין שני סוגי האירועים.

מוסר ההשכל

גוזל צריך ללמוד לעוף בזמן. אחר כך זה עלול להיות מאוחר מדי.

כמה תובנות כלכליות

1. התחילו בחינוך פיננסי ורכישת כישורים בגיל מוקדם ככל האפשר.

2. צעירים בוגרים צריכים להתנהל באופן עצמאי מבחינה כלכלית.

3. ככל שניתן לא להיעזר כלכלית בהורים.

צריך להניח כאילו אין תמיכה כלכלית של ההורים גם כאשר ההורים רוצים ויכולים לתמוך.

4. אפשר להניח, אם יש בסיס להנחה הזו, שההורים יעזרו כלכלית במצבים מיוחדים, כמו מצבי משבר חמורים.

כך למשל, ניתן להקטין ביטוח חיים, במקרים שאין ספק ביכולת הכלכלית וברצון לסייע מצד ההורים, בהנחה שאם חס וחלילה תהיה פטירה בטרם עת, ההורים יעזרו. 

את הכסף שנחסך אפשר להוסיף לחסכונות לילדים.

קורונה ואחרי הקורונה: להשקיע או לא להשקיע?

אם שפר עליכם מזלכם וגם עזרתם לו באמצעות התנהלות כלכלית נבונה ייתכן שתשאלו את עצמכם את השאלה שבכותרת. 

יש כמה סיבות טובות לכך שאני לא אענה לכם לשאלה זו בפוסט זה:

1. אינני מוסמך לייעץ בהשקעות.

2. כל המלצה תלויה גם בהקשר הספציפי של מצבו של יחיד או מצבה של משפחה. 

הגורמים כוללים לא רק את ההכנסות הנוכחיות ואת הנכסים הפיננסיים והכלכליים אלא גם מספר רב של גורמים אחרים כגון: גיל, פוטנציאל השתכרות עתידי, מצבה הכלכלי של המשפחה המורחבת, מצב בריאות של הפונה לייעוץ ושל בני משפחתו, מספר וגיל הילדים, האם לפונה יש תיאבון לסיכון או שהוא שונא סיכונים ועוד גורמים רבים.

3.  גם בין מומחים לתחום הזה אין בהכרח הסכמה.

"יש הרבה דגים בים" אמר לי יועץ השקעות פרטי, שהשתתפתי בקורס מאוד בסיסי על שוק ההון שהעביר בשכונה שלי. למשקיעים שונים יש תפיסות והערכות שונות, המכתיבות אסטרטגיות ופעולות שונות. 

תשובות לא אתן, אבל כמו בפוסט הפער בין שוק ההון לכלכלה, אציג לכם כמה נקודות מדבריו של מומחה לשוק ההון.

הפעם אציג רק כמה נקודות מדבריו של  גלעד  אלטשולר בכנס מקוון של אג'יו ניהול סיכונים והחלטות פיננסיות. ד"ר גדעון בן-נון מנכ"ל אג'יו מראיין את אלטשולר בנושאים הקשורים בהשקעות בימים קשים אלו. 

אם אתם מעוניינים לצפות בראיון לחצו כאן. 

גלעד  אלטשולר הוא מנכ"ל משותף, מייסד ובעלים משותף של בית ההשקעות אלטשולר שחם. 

הנקודות העיקריות בתפיסתו של גלעד אלטשולר

רמת הריבית כגורם העיקרי להשקעה בשוק המניות

כל עוד תישאר רמת ריבית נמוכה אין למשקיעים אלטרנטיבות להשקעה ולכן הם ישקיעו בשוק המניות. בהקשר זה תפיסתו של אלטשולר שמה יותר דגש על גורם הריבית מאשר התפיסה שהוצגה בפוסט "הפער בין שוק ההון לכלכלה". 

השקעה באיגרות חוב מסוכנת ומניבה תשואה נמוכה 

ברמת הריבית הנוכחית הנמוכה התשואות נמוכות. השקעה לטווח ארוך באגרות חוב של מדינות מסוכנת בגלל הגירעונות הגדולים.

עלייה בשיעור הריבית עשויה לשנות את המצב

אם וכאשר תעלה רמת הריבית, עלולה להיות ירידה בשוק המניות.

הבורסה בתל-אביב

למרות ההגדרות של ישראל כ-Startups Nation, בבורסה בתל-אביב יש מעט מניות היי-טק. העלייה של מניות ההיי-טק בגלל השימוש הגובר בתשתיות טכנולוגיות במן הקורונה לא באה לידי ביטוי בבורסה בתל-אביב.

בהקשר זה התפיסה שמציג אלטשולר דומה מאוד לתפיסה של אמיר ארגמן בפוסט "הפער בין שוק ההון לכלכלה".

אלטשולר מוסיף שמרבית ההשקעה של החסכונות הפנסיוניים באלטשולר שחם מופנים לבורסות חו"ל ולא לבורסה בתל-אביב.

להערכתי, מה שאלטשולר אומר נכון גם לגבי מנהלים אחרים של חסכונות פנסיוניים. אנחנו כחוסכים פנסיוניים צריכים להבין שאנחנו חיים בעולם גלובלי והפנסיה שלנו תלויה גם במה שקורה בכלכלות של מדינות אחרות. 

התשובה שאהבתי

ד"ר בן-נון שאל את גלעד אלטשולר האם הם לא משנים את התמהיל של המניות בגלל משבר הקורונה? 

התשובה של אלטשולר הייתה שאין לזה קשר לקורונה: בכל מצב צריך לעקוב אחרי מה שקורה ואם חושבים שצריך לשנות את התמהיל בעקבות מה שקורה, אז משנים אותו.

בעיני אדפטיביות היא תפיסה נכונה ולא רק לגבי השקעות בשוק ההון.

צונאמי הצעות להלוואות: מי נפגע ממנו?

בתקופה האחרונה פוקד אותנו צונאמי של מציעי הלוואות. 

ההיגיון מאחורי זה פשוט.
יש משבר כלכלי חמור.

שכירים איבדו את מקום עבודתם באופן קבוע או באופן חלקי. 

עצמאים מרוויחים הרבה פחות. חלקם משלמים שכירות על מבנים בהם ממוקם העסק שלהם.

אם אין להם מספיק חסכונות, הם צריכים מקורות מימון, כלומר: הלוואות.

אז למה לא להציף אותם בהצעות להלוואות אקספרס בריבית גבוהה במיוחד ללא ערבים?

מה אתם צריכים לעשות עם ההצעות האלו?

ההמלצה שלי: תתעלמו מהן. 

אם אתם צריכים הלוואה או חושבים שאולי אתם צריכים הלוואה, בדקו באופן יסודי חלופות שונות.

בצעו את הבדיקה בעצמכם או באמצעות מישהו מקצועי, למשל: יועץ לכלכלת המשפחה.

הפרמטרים לבדיקה:

1. האם באמת אתם צריכים הלוואה?

2. אם כן, מהו גובה ההלוואה?

3. האם, בהסתברות גבוהה, תוכלו לעמוד בתשלומי החזר ההלוואה?

רק אחרי שבדקתם את זה יגיע השלב של בחינת מקור ההלוואה.

יש הרבה מקורות כאלה. לא רק בנקים, חברות כרטיסי אשראי ו"שוק אפור". 

כמו בכל בחינה כזו, משווים ואם אפשר גם מתמקחים. 

גם בשלב זה, אם ניתן להיעזר באנשי מקצוע, עשו זאת. 

כמובן, שאין טעם לשכור את שירותיו של מומחה, שעלות הייעוץ שלו גבוהה מהפרשי העלויות בין הלוואות זולות להלוואות יקרות. 

מה זה אומר שמציעים את זה לאנשים כמוני?

כשמישהו מציע לאנשים כמוני הלוואה באמצעות שליחת הודעת SMS או הודעת דוא"ל אישית זה עלול לגרום לו נזק כלכלי. 

אני מתייחס להודעה כזו כהודעת Spam. המשמעות המעשית היא שאני חוסם אותו.

יותר הוא לא יוכל לשלוח לי הודעות. אם זה ארגון מפוקפק, הוא כמובן יחליף את מספר הטלפון שלו וישלח לי שוב Spam.

אבל אם מדובר בארגון רציני, המשמעות היא שיותר אני לא אקבל ממנו הודעות. 

אם הארגון הזה מוכר מוצרים פיננסיים אחרים, שאולי רלוונטיים עבורי, אולי לא אדע על קיומם. לכן אולי ארכוש מוצרים אחרים ממתחרים שלו שאינם מספימים אותי. 

צריך להביא בחשבון שאני יועץ לכלכלת המשפחה ויש לי גם לקוחות שאולי לא ייחשפו למוצרים רלוונטיים שלו רק משום שבחר למכור באגרסיביות יתר את ההלוואות היקרות שלו.

מדוע עוד לא כדאי להציע הלוואות לאנשים כמוני באמצעות פנייה ישירה?

כשמישהו מציע לי הלוואה ב-SMS זה סימן שהוא לא עשה מחקר שוק ולא פנה לסגמנט לקוחות רלוונטי. 

כיועץ לכלכלת המשפחה סביר שאני לא ממש זקוק להלוואה. ברור לגמרי שאם בכל זאת אני אזדקק להלוואה אדע לבד לחפש אותה.

מי שהיה מבצע עלי חיפוש בגוגל ביחד עם המילה הלוואות היה מגיע לפוסטים הממליצים להימנע מהלוואות שלא לצורך.

גם לכאלה המזהירים מהלוואות אקספרס המוצעות לכם באמצעות פנייה ישירה.

פנסיה לעצמאים? לא באמת

 

יותר ויותר מתקבל הרושם שאף אחד לא דואג באמת לפנסיה לעצמאים. 

מצד אחד הממשלה רוצה לאפשר לעצמאים למשוך מכספי הפנסיה שלהם במקום לתת להם תמיכה. כפי שעולה מהכתבה של נדב טסלר בביזפורטל, שכותרתה:
עצמאים המדינה דואגת לכם! (על חשבונכם).

מצד שני עצמאים מעדיפים לחסוך באפיקים אחרים, כפי שעולה באופן חד מהכתבה של נעמי צורף ב"כלכליסט" שכותרתה: למה לחכות לפנסיה? העצמאים מעדיפים קרן השתלמות.  

בפוסט זה אנסה לגעת בתופעה ובשורשיה ויותר חשוב גם להציע לעצמאים כיצד לפעול על מנת שבכל זאת תהיה להם פנסיה סבירה.

כשל העתיד

אחת ההטיות שלנו, שכלכלנים התנהגותיים חקרו, קרויה כשל העתיד. 

אנחנו מוטים לטובת הוצאות בהווה על חשבון העתיד. 

אנחנו מעדיפים להוציא היום ולחסוך פחות לטווח ארוך. 

אנחנו יודעים, בסבירות גבוה, מה יקרה בעוד שנה. אנחנו ממש לא יודעים מה יקרה בעוד עשרים או ארבעים שנה כשנפרוש לגמלאות. 

זה גורם לנו להוציא עכשיו כסף על חשבון חיסכון ארוך טווח.

בהקשר הפנסיוני אנחנו נוטים לחסוך את המינימום האפשרי לפנסיה ואנחנו נוטים למשוך כספי פיצויים ולהקטין משמעותית את גובה הפנסיה.

ריצ'רד ת'יילר, זוכה פרס נובל בכלכלה בשנת 2017,  ביצע ביחד עם פרופסור שלמה בן ארצי מחקר מעשי בשיתוף הרשויות האמריקאיות. המחקר גרם לאזרחים אמריקאים לחסוך יותר לפנסיה באמצעות ניצול הטיות קוגניטיביות אחרות. 

האפשרות למשוך מחיסכון פנסיוני ללא מס

בימי הקורונה העגומים הנוכחיים בממשלת ישראל פועלים בדיוק להיפך. יש צורך בתמיכה בעצמאים, אז במקום מספיק תמיכה, מעודדים אותם למשוך מכספי הפנסיה שלהם באמצעות פטור ממס.

איך תומכים בעצמאים?

למשל ערבות מדינה להלוואות כמו שזה נעשה במדינות אחרות. 

למשל מענקים. 

מהיכן יבוא הכסף?

אין ברירה צריך לצמצם הוצאות לא חיוניות ולחשוב מחוץ לקופסה כיצד להשיג אותן תוצאות או אפילו טובות יותר באמצעות שינויים.

דוגמה להוצאות לא חיוניות: יותר מדי משרדי ממשלה,  חלקם ללא תפקיד מוגדר.

אין ספק, צמצום תקציבים קשה יותר מאשר מימון עצמאים בכספם של העצמאים, אבל מה לעשות "החיים הם לא תמיד פיקניק". מקבלי החלטות צריכים בזמן משבר לקבל גם החלטות קשות. ככה מנהלים משבר. 

קרנות השתלמות במקום קרנות פנסיה?

החוק מחייב עצמאים להפריש לחיסכון פנסיוני. מהכתבה בכלכליסט מתברר כי הרבה עצמאים מפרישים לקרן השתלמות ולא לקרן פנסיה. 

לפני שאתייחס, משפטים ספורים של הסתייגות. קרנות פנסיה אינם מכשיר החיסכון הפנסיוני היחיד. יש גם קופות גמל וביטוחי מנהלים. איני יודע האם הנתונים בכתבה לקחו בחשבון את האפשרות שחלק מהעצמאים הפרישו גם לקופת גמל או ביטוח מנהלים וגם לקרן השתלמות. 

קרן השתלמות אינה מוגדרת פורמלית כמכשיר לחיסכון פנסיוני. בכל זאת, בהנחה, שנתוני הכתבה אינם מוטים קיצונית, יש עצמאים המעדיפים לא לפעול על פי החוק ולחסוך בקרן השתלמות.

ממש לא נראה שיאכפו את החוק ויחייבו אותם להפקיד במכשירים של חיסכון פנסיוני. הנפגעים הישירים הם החוסכים עצמם.

נראה שכשל העתיד משפיע גם על פוליטיקאים ועל עובדים במגזר הציבורי שעוסקים בנושא הזה: חלק מאלה שלא יחסכו מספיק לפנסיה יסתמכו, באופן חלקי לפחות, על הקופה הציבורית כאשר יפסיקו לעבוד.

חסרונות קרן השתלמות

1. אין בה ביטוח כנגד סיכונים: ביטוח אובדן כושר עבודה וביטוח חיים. 

כשל העתיד עלול לפגוע בחלק מהחוסכים שלא חשבו על אפשרות כזו.

אגב, ניתן להתגבר על החיסרון הזה באמצעות ביטוח אובדן כושר עבודה, שלא במסגרת החיסכון הפנסיוני. ביטוח חיים הוא שאלה מורכבת יותר מהתחום של ניהול סיכונים. 

בוודאי שיש לא מעט אנשים שצריכים ביטוח חיים. לא בהכרח כל אחד צריך ביטוח חיים.

בכל מקרה מי שצריך יכול לעשות אותו גם בנפרד מהחיסכון הפנסיוני.

2. אין מנגנון מובנה של קצבת פנסיה חודשית

בקרן פנסיה ובביטוח מנהלים יש מנגנון טבעי לקבלת גמלת פנסיה חודשית. 

הקצבה הזו בלתי מוגבלת בזמן כל עוד החוסך בחיים. בקרן השתלמות אין מנגנון כזה. 

יתרונות קרן השתלמות

שני היתרונות העיקריים שבגללם בוחרים לחסוך בקרן השתלמות הם:

1. נזילות

אפשר להוציא את הכספים אחרי 6 שנות חיסכון.  

2. לא משלמים מס הכנסה על רווחי הון.

3. לא משלמים פרמיה לביטוח.

כל הכסף הולך לחיסכון.

יתרונות  קרן השתלמות כחרב פיפיות

היתרונות הללו מבטאים את כשל העתיד. 

מי שחסך בקרן השתלמות עשוי לפדות את הכסף אחרי שש שנים או יותר במקום לדאוג לעתיד ולהשאיר את החיסכון עד ליציאה לגמלאות. תהיה לו גמלה חודשית נמוכה משמעותית מזו של מי שהפנה את החיסכון לחיסכון פנסיוני.

ביחס לנושא של תשלום פרמיה לביטוח מההפרשה לפנסיה, כבר ציינתי שזה חיסרון לגבי מי שזקוק לביטוח ולא יעשה ביטוח מתאים אחר. 

בנוסף, אל תהיו בטוחים שלנצח לא יהיה מס על רווחי הון מקרנות השתלמות. 

המשבר הכלכלי הקשה ביחד עם משבר הקורונה צפוי לגרום לשינויים מהותיים. אי אפשר להוציא מכלל אפשרות שאחת התוצאות תהיה ביטול פטור ממס  על רווחי הון מקרנות השתלמות.  

האם היינו כבר "בסרט הזה"?

היינו בסרט הזה לפחות שלוש פעמים.

הפעם הראשונה: קופת הגמל הקלאסית

קופת הגמל הקלאסית הייתה מכשיר לחיסכון פנסיוני שאחרי מספר שנים ניתן היה למשוך ממנה כספים ללא תשלום מס הכנסה. 

התוצאה: בגלל כשל העתיד רבים משכו את הכסף בתום התקופה. בהדרגה הוארכה התקופה ובסוף שונו הכללים כך שרק במקרים יוצאי דופן ניתן לפדות כסף ללא תשלום מס לפני גיל המתקרב לגיל פרישה.

לפרטים קראו את הפוסט: קופת הגמל הקלאסית.

הפעם השנייה: לא הייתה חובת חיסכון פנסיוני לעצמאים

חובת הפרשה לפנסיה לעצמאים לא נוצרה בחלל ריק. היא באה לטפל בבעיה.

הבעיה הייתה שבהיעדר חובה כזו עצמאים לא חסכו מספיק לפנסיה. 

בגלל ההטיה של כשל העתיד, הם העדיפו בתקופות טובות להשתמש בכסף לצרכים לטווח זמן קצר יותר. בתקופות רעות היה להם ממילא קשה להפריש לפנסיה והם ויתרו על זה.

בלא מעט מקרים זה נבע גם מחוסר הבנה של מהות החיסכון הפנסיוני.

רואה החשבון של העצמאי אמר לו לקראת סוף השנה שאם יפריש סכום מסוים לפנסיה יקבל עליו הטבות מס ולכן המליץ לו להפקיד את הסכום הזה.

רואה החשבון שעשה זאת מילא את תפקידו כראוי אבל נקודות המבט שלו היא: מיסוי. 

החוסך צריך לבחון את הסיכון, שגמלת הפנסיה שלו לא תספיק לו בעתיד הרחוק.  

המסקנה המעשית של בחינה כזו, שלא נעשתה על ידי עצמאים רבים, היא, בהסתברות גבוהה, שיש להפריש לפנסיה סכום גבוה מהסכום שעליו מקבלים הטבות מס.

הפעם השלישית: משיכת פיצויים

פיצויי פיטורים הם חלק משמעותי מהחיסכון הפנסיוני. אפשר להשאיר אותם לצורך הפיכתם לחלק מגמלת פנסיה חודשית.

במצבים מסומים, למשל אחרי פיטורים מעבודה, אפשר למשוך אותם ללא תשלום מס על חלק גדול מהסכום או על כל הסכום.

כשל העתיד רלוונטי גם לשכירים ולכן רבים מהם מושכים פיצויים אחרי פיטורים. 

מה עצמאים צריכים לעשות?

אם אתם עצמאים הדבר הכי חשוב שתעשו הוא שתצאו מהנחה שאתם היחידים שתדאגו לפנסיה שלכם. אל תסמכו על המדינה ועל גופים אחרים.

תחת הנחה זו תנסו לעשות אופטימיזציה של החיסכון שלכם בשלושה רבדים:

1. הרובד הבסיסי: קצבת אזרח ותיק מביטוח לאומי

מידת השליטה שלכם בגובה קצבה זו מעטה. העיתוי לחשוב על חלופות של דחייה תמורת קצבה חודשית גבוהה יותר הוא ממש לפני גיל הפרישה.

2. רובד החיסכון הפנסיוני

ברובד זה יש יותר שליטה. 

שני הדברים החשובים הם להימנע ממשיכות מהחיסכון הפנסיוני, למעט מקרים קיצוניים של חוסר ברירה ולחסוך באופן עקבי. 

גורם חשוב נוסף הוא אופטימיזציה של החיסכון. כל שבריר אחוז עשוי להתבטא בהרבה כסף לאורך תקופת חיסכון של ארבעים שנים או יותר.

אופטימיזציה כזו היא אישית ואינה תמיד פשוטה. 

3. רובד החיסכון האישי

ההנחה היא ששני הרבדים הראשונים לא יספיקו ולכן נדרשים משאבים פיננסיים נוספים.

קרן השתלמות עשויה להיות אחד המשאבים האלה , אם לא משתמשים בה לאחר טווח חיסכון של 6-10 שנים.

השקעות וחסכונות בשוק ההון ודירות להשכרה הם דוגמאות למשאבים כאלה. יש כמובן גם דוגמאות אחרות. 

הנשיא שנכשל במבוא לכלכלה

 

הכותרת לעיל מתארת יפה את דעתי על הכלכלה האמריקאית בארבע שנות נשיאותו של דונלד טראמפ. אמש (29 באוקטובר) רואיין בטלוויזיה פרופ' ליאו ליידרמן מבנק הפועלים. 

ליידרמן אמר שהוא חושב שמלחמת הסחר היא הכישלון הכלכלי הגדול ביותר של טראמפ. 
אני חולק על דעתו. 

לא שאני חושב שמלחמת הסחר אינה כישלון. היא בוודאי כישלון. פרופ' סטנלי פישר, לשעבר נגיד בנק ישראל וסגן נגיד ה-FED האמריקאי, היה הרבה יותר נחרץ, כשאמר שטראמפ אינו מבין מה הוא עושה במלחמת הסחר. 

אני חושב שיש כישלונות כלכליים גדולים יותר מאשר מלחמת הסחר. 

בפוסט זה אפרט כמה מהכישלונות הכלכליים הקשים של טראמפ כשאת הגדול מכולם אשאיר לסוף.

 

הקורונה: התמונה שנזכור

תמונת אזרחים אמריקאים מחכים בתורים לחלוקת מזון בזמן משבר הקורונה היא התמונה שתישאר אחרי הכהונה הנוכחית של טראמפ. אנחנו מדברים על יותר ממיליון אזרחים אמריקאים שנזקקים לחלוקת מזון. 

טראמפ נכשל כישלון חרוץ בטיפול במשבר הקורונה ובמשבר הכלכלי כתוצאה ממנו. 

כמעט 229 אלף אמריקאים מתו מקורונה (נכון לסוף אוקטובר 2020). ארצות הברית, ביחד עם שתי מדינות נוספות, מדורגת הכי גרוע מבין מדינות ה-OECD בטיפול במשבר. 

טראמפ נהג בחוסר אחריות וזלזל בקורונה. מספר המתים עלול היה להיות גבוה יותר לולא כמה מושלי מדינות בארצות הברית החליטו לפעול אחרת ממה שטראמפ דרש. 

הסטטיסטיקה, על פיה שיעור התמותה מקורונה במדינות עם מושל רפובליקני גבוה מזה שבמדינות עם מושל דמוקרטי כנראה נובעת, לפחות באופן חלקי, מהקושי הגדול יותר של רפובליקנים לפעול בניגוד להנחיות של טראמפ.

תפיסת עולם ולא רק משבר הקורונה ומלחמות סחר 

הכישלונות הכלכליים החמורים של משבר הקורונה ומלחמות הסחר הם ביטוי של תפיסת עולם.

טראמפ פועל מהבטן על סמך תחושות שלו. אין תהליכים מסודרים של התייעצות עם מומחים. 

כך למשל, תחושת הבטן של טראמפ הייתה שהקורונה לא מסוכנת. המומחים אמרו משהו אחר. המספרים אמרו משהו אחר אבל טראמפ כמו טראמפ העדיף את תחושת הבטן.

אין יכולת להסתמך על מומחים.

אין עבודת מטה.

אין יכולת לתכנן.

אי אפשר לדעת למה לצפות ממקבל ההחלטות: היום הוא אומר משהו. מחר אולי יגיד משהו הפוך. 

לא כל חתולי הרחוב נולדו שווים

חתולי רחוב על חלון ביתי

חתולי רחוב יודעים לדאוג לעצמם ולשרוד גם בתנאים קשים. לא בהכרח תמיד יתנהגו באופן ראוי או הוגן.

חלק משחקני ה-NBA השחורים, שטראמפ מבקר אותם קשה, הם כאלה: גדלו בעוני בסביבה אלימה של פשיעה וסמים, במשפחות ללא אב ולפעמים גם ללא אם מתפקדת (למשל ג'ימי באטלר, שנזרק לרחוב כנער). 

האנשים האלה ראויים להרבה מאוד הערכה על נחישות, התמדה ואומץ שבעזרתם לא הידרדרו לפשיעה והוציאו את עצמם ממעגל העוני. 

גם טראמפ הוא חתול רחוב, שיודע לדאוג היטב לעצמו. כאן מדובר בסוג אחר של חתול רחוב. אביו היה אדם עשיר שהותיר לו כסף רב. טראמפ בזבז חלק גדול ממנו. הקריירה העסקית שלו שנויה במחלוקת. 

מודל שמזכיר יותר את דנקנר ופישמן מאשר אנשי עסקים מצליחים וערכיים כמו סטף ורטהיימר או אלי הורוביץ או גיל שוויד.

חלק מהונו השיג טראמפ באמצעות הופעות בתוכניות טלוויזיה ובאמצעות העלמות מס חוקיות או לא חוקיות, לדבריו באמצעות ניצול פרצות בחוק. על פי הויקיפדיה, "שש פעמים לאורך הקריירה שלו נקלעו חברות בבעלותו  לחדלות פירעון ונכנסו להליכי פירוק". 

השאלה שצריך לשאול ביחס ל"חתולי רחוב", ובכלל זה דונלד טראמפ, היא: האם  תמיד יעדיפו אינטרס אישי או שיהיו מסוגלים לדאוג גם לאחרים, למשל: אזרחי מדינה שהם עומדים בראשה או עובדים בחברות בבעלותם? 

הטעות הכלכלית הגדולה ביותר

אז אמרנו מלחמת סחר, משבר הקורונה, אינטרסים אישיים, אבל הטעות הכלכלית הגדולה ביותר שלו היא יותר בסיסית. 

הטעות באה לידי ביטוי באמצעות הסיסמה:  

"Make America Great Again". 

מודל של בדלנות ומיעוט שיתוף פעולה כלכלי עם מדינות אחרות.

התפיסה היא שאפשר, לכאורה, להחזיר את הגלגל אחורה. 

בעולם הדינמי והמשתנה שבו אנו חיים צריך להסתכל ולהסתגל. 

להסתכל קדימה לעתיד ולהסתגל לשינויים התכופים ולפעמים בלתי צפויים. 

מי שרוצה להחזיר את העבר מועד לכישלון. 

זה לא אומר שצריך להתעלם מהעבר ולזנוח את המסורת.

בביקורי ביפן בסוף שנות ה-80 של המאה שעברה ראיתי שילוב של קידמה טכנולוגית ושמירת מסורת תרבותית. 

המודל של טראמפ אטרקטיבי לחלק מהבוחרים, שההווה פחות מאיר להם פנים מהעבר אליו היו רוצים לחזור, ולכן מביא לו תועלות אישיות מסוימות בדמות בוחרים התומכים בו.  

המודל הזה הוא מתכון בטוח לכישלון כלכלי. 

בבלוג שלי העוסק במחשבים שאלתי את השאלה האם חברות הייטק ישרדו לאורך 10 שנים? 

בחרתי דווקא בחברות ענק חזקות כמו Microsoft, Google, Facebook ואחרות. לא כל אלה שהתייחסתי אליהן שרדו. חברות שלא הסתגלו לשינויים וחיו בעבר המפואר שלהן, לא שרדו.

חברה שלא הייתה מסוגלת להמשיך להיות Innovative (מילה מדויקת יותר מהמילה חדשנות בעברית) ולהמציא את עצמה מחדש לא שרדה. 

הסינים באים

בסין לא מתנהלים כמו שנשיא ארצות הברית טראמפ מתנהל. הם מתכננים לטווח אורך ופועלים על פי התוכניות. 

ההתמודדות שלהם עם הקורונה מוצלחת. חברות הייטק סיניות מצליחות, למשל Alibaba ו-Lenovo. 

שני הסיפורים להלן מראים זאת.

בזמן משבר הסאבפריים

את הסיפור האמיתי הזה שמעתי מיוסי אש, מורי ורבי בתחום של כלכלת המשפחה. 

בזמן משבר הסאבפריים הוא ביקר אצל ביתו, שהתגוררה בשנחאי באותה תקופה. חבר משפחה שלה ניהל את הסניף הסיני של חברת ישראלית שלה פעילות עסקית בארצות רבות בעולם. 

המנהל סיפר לו שהוא ישב בישיבה והמזכירה שלו נכנסה ואמרה לו שיש מישהו שרוצה לדבר איתו. המנהל אמר לה להגיד לאיש שהוא ידבר איתו בעוד חצי שעה אחרי שיסיים את הישיבה. "הוא לא יחכה חצי שעה" אמרה מהזכירה. התשובה לשאלה מי האיש? הייתה גנרל סיני. 

הישיבה הסתיימה בטרם עת והגנרל הסיני נכנס. הוא אמר למנכ"ל שממשלת סין מעוניינת להמשיך בעסקים על החברה גם אחרי המשבר. הוא הגיע על מנת לברר  מה צריכה החברה על מנת לעבור את המשבר? 

המנכ"ל שפך את כל החלומות הרטובים שלו כמו פטורים ממיסים. העוזר של הגנרל רשם. אחרי יום צלצלו אל המנכ"ל ואמרו לו שכל הבקשות שלו נענו. הם גם בוצעו בפועל. 

בשיחות עם מנכ"לים של חברות בינלאומיות אחרות שמע המנכ"ל הישראלי, שהוא אינו יוצא דופן. אצל כל אחד מהם התייצב באותו יום גנרל סיני והתסריט היה זהה. 

מה יהיה בשנת 2030?

איני יודע האם טראמפ ואנשי הממשל שלו שואלים את עצמם את השאלה הזו. הסינים בנו תוכנית לעשר שנים על מנת להיות המובילים הטכנולוגיים בשנת 2030. מי שישלוט בטכנולוגיה יוביל גם את הכלכלה העולמית. 

קראתי מאמר של אזרח אמריקאי מודאג המתייחס למה שנעשה בסין בהשוואה למה שקורה בארצות הברית. לאזרח האמריקאי הזה קוראים Tim Or'eilly. 

Or'eilly הוא מהראשונים שהגו את מודל ה-Web 2.0 לפני יותר מעשור.

במאמר שכתב הוא אומר שהתוכנית הסינית מבוססת על הגמוניה טכנולוגית בתחום של AI. 

לדעת הסינים המפתח לשליטה בתחום הם מומחי אלגוריתמים. מומחי אלגוריתמים הם מתמטיקאים. הסינים מתמקדים בחינוך מתימטי בבתי הספר והתוצאות של מבחנים בינלאומיים מראות שהם מצליחים בכך.

Or'eilly מתוסכל  מכך שבארצו, ארה"ב, אין תוכניות לטווחי זמן ארוכים ולימודי המתמטיקה לא ממש מוצלחים, כפי שמראה דירוגה הלא גבוה של ארצות הברית במבחנים בינלאומיים.

המשך המדיניות של ממשל טראמפ על ידו או על ידי ממשל אחר יביא כנראה לכך שסין תהיה הכלכלה הגדולה בעולם בשנת 1930 או אולי אפילו קודם.