קופת הגמל הקלאסית

זהו הפוסט השני בסדרה על קופות גמל. בפוסט הראשון בסדרה ניסיתי להסביר מה זו קופת גמל?
בפוסט זה אעסוק בקופת הגמל הקלאסית עד שנת 2006. 
המונח "קלאסית" הוא מונח שאני בחרתי והוא אינו מונח שכולם משתמשים בו. הוא בא לתאר את קופת הגמל ההיסטורית עד שנת 2006.

כשהייתי בחור צעיר נהגתי להשקיע בקופות גמל. קופות הגמל נוהלו על ידי הבנקים. אחרי 15 שנות חיסכון בקופת הגמל ניתן היה לפדות את הכסף ללא תשלום מס כלשהו.

הרווח הכלכלי, בנוסף לתשואה היה, הטבות מס. היו שתי הטבות מס: ניכוי מס - הטבה זו הייתה התייחסות לשכרו של החוסך כאילו הוא נמוך יותר.
זיכוי מס - הטבה זו הייתה הקטנת סכום המס שנגבה מהחוסך.  

המשמעות: למעשה המדינה ממנה 25% או יותר מהחיסכון של החוסך לטווח ארוך. ככל שההכנסה הייתה גבוהה יותר ואחוז המס גבוה יותר המדינה שילמה אחוז גבוה יותר מהחיסכון.  

הרעיון היה לעודד חיסכון לטווח ארוך בכלל וחיסכון פנסיוני בפרט. 
אגב, עד אמצע שנת ה-70 לא היה צורך לחכות 15 שנים. אחרי 10 שנים ניתן היה למשוך את הכסף ללא תשלום מס (מקור: פרופ' יהודה כהנא/ מדריך לביטוח חיים, פנסיה וגמל תכנון פיננסי ועסקי, 1983).

כמובן שגובה הסכום הזכאי להטבות מס הוא מוגבל.

משיכת כספים במועד מוקדם מ-15 שנים הייתה אסורה וכאשר בוצעה במקרים חריגים היה צריך לשלם 35% מס. 
תשלום מס כזה הפך משיכה כזו ללא כדאית בעליל.

כשנולדו הילדים שלי

חסכתי עבורם באמצעות פתיחת קופות גמל על שמם. בכל יום הולדת מיום הולדתם ובשנים שאחריו הפקדתי סכום כסף. בנוסף כל כסף שקיבלו מתנה מאחרים נכנס לקופות הגמל. 

גם הכסף שהופקד עבורם היה נזיל ופטור ממס אחרי 15 שנה. 

מתחילת שנת 2006 הפסקתי להפקיד עבורם בקופות גמל ובחרתי לחסוך עבורם באפיקים אחרים. 
הסיבה הייתה שהכללים של קופות הגמל השתנו. כספים חדשים שהופקדו ניתן היה למשוך ללא תשלום מס רק בגיל קרוב לגיל הפנסיה. 

ניתן היה למשוך אותם גם קודם. במקרה כזה משלמים 35% מס במקור. 

מה קורה לכסף שהופקד לפני השינוי בתחילת שנת 2006?

כסף זה ניתן למשיכה הונית ללא תשלום מס רווחי הון כלשהו. חיסכון בתנאים שלא קיימים היום. 
אם ניתן לשמור אותו ולהרוויח עליו, במקרים רבים יהיה כדאי לשמור אותו ולמשוך כספים ממקורות אחרים.
כפי שתראו באחד הפוסטים הבאים, ניתן להפוך את הסכום שנצבר גם לחלק מגמלת פנסיה חודשית.

קופת גמל במעמד של שכיר וקופת גמל במעמד של עצמאי 

מרוב מושגים הקשורים בקופות גמל שכחתי להזכיר את שני המושגים האלה, הנוגעים גם לקופת הגמל הקלאסית. 

קופת גמל במעמד של שכיר היא קופת  גמל אליה הפקיד המעביד  והפקיד גם העובד במסגרת החיסכון הפנסיוני על פי חוק. 
המעביד יכול להפקיד לקרן פנסיה, להפקיד לביטוח מנהלים ולקופת גמל. 

הבחירה לאן להפקיד הייתה של המעביד ולפעמים גם של העובד. 

היו גם קופות גמל אליהן הפקיד המעביד כספים אחרים, למשל כספי פיצויים.

אל תטעו לחשוב שרק עצמאים היו זכאים להפקיד לקופת גמל במעמד עצמאי. גם שכירים זכאים להפקיד כסף לקופת גמל כזו. 

כשאני התחלתי להפקיד לקופת גמל. הפקדתי לקופות גמל הייתי שכיר. למעביד שלי לא היה קשר לקופות הגמל הנ"ל, למעט האפשרות שניתנה לי לנכות בהוראת קבע ישירות מתלוש המשכורת וכך להנות מחישוב ישיר של הטבות המס, ללא צורך לרוץ בתחילת השנה הבאה למשרדי מס הכנסה עם אישורי ההפקדה בקופות הגמל.

ההבדל בין קופות גמל במעמד של שכיר לבין קופות גמל במעמד של עצמאי היה בזכות להנות מהטבות מס בקופות גמל במעמד של עצמאי. על הפקדות בקופת גמל במעמד שכיר אין הטבות מס.

לסיכום

קופת הגמל הקלאסית כבר אינה רלוונטית לצורך הפקדות לחיסכון פנסיוני היום או בעתיד. 
מי שהפקיד בקופת גמל כספים לפני תחילת שנת 2006 יכול למשוך אותם ללא תשלום מס או לצרף אותם לגמלת פנסיה חודשית כאשר יגיע לגיל הפרישה.