תכנון פרישה: ההיבט הבריאותי

היגיאה אלת הבריאות במיתולוגיה היוונית
מקור התמונה: ויקיפדיה

בפוסטים קודמים בסדרה על הכנה לפרישה לגימלאות עסקתי בהיבט הכלכלי, בהיבט של הזמן הפנוי ובהיבט החברתי. 
פוסט זה עוסק בהיבט חשוב לא פחות: בריאות.

מצב הבריאות משפיע על התפקוד היומיומי ועל שביעות הרצון מהחיים. הוא גם משפיע על ההוצאות וההכנסות. אין ספק שככל שעולה הגיל מצב הבריאות מורע. 
הטענה האחרונה מתיחסת לכלל האוכלוסייה ולא לפרט יחיד שיכול להיות בריא ומאושר בגיל מופלג.
אין ספק שההוצאות של קשישים על בריאות גבוהות יותר מההוצאות של אוכלוסיות אחרות.

מדוע ההוצאות הבריאותיות של קשישים גבוהות יותר?

1. הם צורכים יותר תרופות

2. הם מבקרים יותר אצל רופאים ומקבלים יותר טיפולים בריאותיים משלימים

3. הם משלמים יותר מצעירים על ביטוחי בריאות וביטוחי חיים
מבנה רוב הביטוחים האלה הוא כזה שבגיל מבוגר הפרמיה החודשית שמשלמים עולה.

4. חלק מהם מוגבלים בתפקוד ולכן זקוקים לסיוע או נאלצים לשלם עבור מטלות שאינם יכולים לבצע בכוחות עצמם

5. ככל שעולה הגיל גדל אחוז אלה הנזקקים לטיפול סיעודי.
טיפול סיעודי עשוי להיות במוסד סיעודי בעלות חודשית של מעל ל-10,000 שקל לחודש. הייתי צנוע במספר שציינתי, משום שעלות מגורים במוסד סיעודי סביר קרובים יותר ל-20,000 שקל לחודש מאשר ל-10,000 שקל.

טיפול סיעודי עשוי להיות גם באמצעות מטפל/ת סיעודי/ת בבית. מדובר בדרך כלל בעולים זרים בעלות חודשית בסדר גודל של 6,000 שקלים.

הסכומים האלה הם ההוצאות הישירות אבל בדרך כלל יש גם הוצאות נלוות.

6. ככל שעולה הגיל גדל מספר המתגוררים בדיור מוגן.
ללא ספק מצבם טוב בהרבה ממצבם של סיעודיים או תשושים אבל גם מגורים בדיור מוגן יקרים. ההוצאה החודשית משתנה אבל אין ספק שמדובר בהוצאות חודשיות ישירות העולות על 5,000 ש"ח ובמקומות הנחשבים לטובים היא עשויה לעלות יותר מ-10,000 ש"ח.

תכנון ההיבט הרפואי
ההיערכות בהיבט הרפואי היא היערכות כלכלית והתנהלות בריאותית תקינה.

נדמה לי שתיארתי בפיסקה לעיל תמונה כללית אמיתית. יכולתי לדיק יותר ולרדת לפרטים אבל מטרת הפוסט הזה אינה מטרה מחקרית. מטרת הפוסט היא להציע לקוראים כיצד להיערך לפרישה ואחרי הפרישה בהיבט הרפואי.

מעבר להשלכות הקשות של מצב בריאות לא טוב יש גם השלכות כלכליות. סעיף 5 וסעיף 6 בפיסקה לעיל מראים כי ההשלכות הכלכליות עלולות להיות משמעותיות ביותר.

מי שמעונין להעמיק בהקשר של הנתונים שציינתי מוזמן לקרוא את הפרסומים של הלמ"ס אליהם צרפתי קישורים בפיסקה האחרונה של פוסט זה.

גילוי נאות: איני רופא או בעל מקצוע בתחום קרוב לרפואה ולכן אמנע מהמלצות שאין עליהן קונצנזוס בין רופאים.


התנהלות בריאותית
אין לנו שליטה מלאה במצבנו הבריאותי. כל אחד יכול לחלות. אי אפשר לשלוט בתורשה שלפעמים היא גורם למחלות. אי אפשר לשלוט גם בגורמים נוספים.

בפוסט זה אתמקד רק בדברים שאנשים לפני פרישה יכולים לעשות. הדבר הראשון הוא לחיות חיים פעילים ומאושרים ונטולי מתחים. כך למשל, מחקרים הראו מתאם חיובי בין המשך עבודה למצב בריאות.
גם ביכולת לעבוד וגם ביכולת להיות מאושרים יש לנו שליטה חלקית. ננסה לעשות נכון את מה שתלוי בנו.

אנסה להתיחס לשלושה תחומים מרכזיים המשפיעים על מצב הבריאות: 

1. תזונה
סוגי האוכל שאנחנו אוכלים, כמות האוכל והזמנים במהלך היום בהם אנחנו אוכלים עשויים להשפיע על מצב הבריאות.
אכילה שיטתית של מזון לא בריא עלולה לגרום למחלות. אכילה שיטתית ומסודרת של מזון בריא עשויה למנוע מחלות.
לייעוץ קונקרטי פנו לתזונאים ו/או רופאים.

2. פעילות גופנית
בראיון עם פרופסור רן בליצר, מנהל המחלקה לתכנון בריאות במשרד הרופא הראשי בכללית שירותי בריאות, אמר פרופ' בליצר, שאורח החיים בחברה המודרנית היא "יושבני", כלומר: יושבים יותר מדי ומבצעים פחות מדי פעילות גופנית.
הוא טען שזה מגדיל את שיעור התחלואה וגורם להוצאות כספיות משמעותיות.
על מנת לשמור על הבריאות יש צורך בעיסוק בספורט. המונח ספורט כולל גם הליכה ברגל.
היקף הפעילות וסוג הפעילות הנדרשת עשויים להיות תלויים במאפינים ספציפיים של אדם.
לייעוץ קונקרטי פנו למומחים בתחום.

3. שינה
בפוסט קודם תארתי בפירוט את ההשלכות הכלכליות של פחות מדי שעות שינה. הסתמכתי על מאמר של Matthew Walker חוקר שינה מאוניברסיטת ברקלי.
במאמר מסביר Walker מהו מספר השעות הנדרש ומה הם דפוסי השינה הנדרשים. דפוסי השינה צריכים לאפשר גם שינה עמוקה יותר הקרויה: REM Sleep. בסוג זה של שינה יש תנועות מהירות של העיניים.
Walker טוען ששינה לא מספיקה עלולה לגרום או להצטרף לגורמים אחרים ולהגדיל את ההסתברות למחלות קשות. 
Walker גם מצטט מחקר המכמת גם את הנזק הכלכלי הנגרם למשק הבריטי כתוצאה ממחסור בשעות שינה. לדבריו מדובר ב-2% מהתוצר הלאומי הגולמי.

יתכן שהנזק למשק אינו מענין אתכם אבל המחלות עלולות להשפיע באופן ישיר או באופן עקיף על כלכלת המשפחה של החולה ו/או בני משפחתו.

היערכות כלכלית
באופן כללי, ההיערכות לפני הפרישה לגימלאות צריכה להביא בחשבון הרעה דרסטית במצב הבריאות. למעשה מדובר בתכנון שבמקרים רבים הוא ל-20 שנים קדימה או יותר משום שבגילאים מופלג יותר ההסתברות להרעה כזו היא גדולה.
ההיערכות הכלכלית עשויה לכלול את המרכביים הבאים:

1. חסכונות או נכסים פיננסיים
במקרה של בעית בריאות ניתן יהיה לממש אותם על מנת לעמוד בהוצאות הכספיות הנגרמות בעטיה של המחלה או הבעיה הבריאותית.

2. ביטוח המכסה הוצאות גדולות עקב הרעה במצב בריאותי
אני ממליץ זאת כהמלצה לכל הגילאים, למעט מצבים בהם אין מספיק משאבים כספיים למימוש הצרכים הבסיסיים ביותר בפירימדת הצרכים של אברהם מאסלו.
צרכים בסיסיים כאלה הם מזון, ביגוד וקורת גג. 
מדובר בביטוח תרופות מחוץ לסל ובביטוח נתוחים והשתלות בחו"ל.
מי שאינו מבוטח עלול לשלם סכומים של עשרות אלפי שקלים לחודש עבור תרופה מחוץ לסל או מאות אלפי שקלים עבור ניתוח או השתלה בחו"ל.
הביטוחים המוצעים בשוק אינם אחידים ויתכן שכדאי להתיעץ עם מומחה על מנת לבחור את הביטוח הספציפי.
מה שחשוב ביותר לצעירים בודאי הכרחי לקשישים, שהסיכוי שלהם לממש את הביטוח הזה גבוה יותר.

3. ביטוח סיעודי
כפי שהבנתם מהפיסקה "מדוע ההוצאות הבריאותיות של קשישים גבוהות יותר?" גם אשפוז במוסד סיעודי הוא הוצאה חודשית מתמשכת גבוהה. 
יש מקום לשקול בחיוב ביטוח סיעודי. אדון בנושא ביותר בפירוט בפוסט הבא בסדרה.   

ההיבט האישי שלי
כמו בפוסטים הקודמים גם בפוסט זה אתיחס גם להיבט האישי שלי בצבע אדום.

ההיערכות הכלכלית שלי ושל משפחתי מתאימה להמלצות שלי. אין לי ביטוח חיים וביטוח תאונות אישיות. דעתי היא שהצורך בהם הוא תלוי מצב ספיציפי. יש אנשים שצריכים ביטוחים כאלה ויש אנשים שאינם צריכים ביטוחים כאלה. 

בהקשר של שמירת הבריאות:

1. אני עושה פעילות ספורטיבית כל יום למעט מקרים חריגים.
חמש פעמים בשבוע אני הולך ברגל. פעמיים בשבוע אני רץ.

2. התזונה שלי סבירה.
אני אדם הנהנה מאוכל ואוהב לאכול במסעדות ובדוכנים.
אני מרבה לאכול ירקות ופירות ואוכל דגים במקום בשר פעמיים בשבוע.
יש מקום לשיפורים. אפשר להמעיט כמויות ואפשר לאכול פחות מתוקים ופחות קמח לבן.

3. שינה
הייתה נקודת תורפה. לא ישנתי מספיק ולא ישנתי שינה מספיק איכותית. בחודשים האחרונים טיפלתי בבעיה והשפעת השינה האיכותית והמספיקה ניכרת גם בחיי היומיום שלי.
את השינה אני משלים באמצעות תרגול של מדיטציה טרנסנדנטלית במשך 20 דקות פעמיים ביום. מחקרים מראים שדפוסי פעילות המוח במדיטציה זהים לדפוסי פעילותו במהלך שינה איכותית של REM Sleep.

קישורים לאתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

1. פני החברה בישראל פרק 9 בני 55 ומעלה, ממצאים מרכזיים

2. פני החברה בישראל פרק 9 בני 55 ומעלה, רווחת האוכלוסיה תעסוקה ואיכות חיים


2.