קופות גמל: מסלולי חיסכון

בפוסטים קודמים עסקתי בהגדרות ומושגי יסוד של קופות גמל. עסקתי בהיבטי מיסוי ובפדיון קופות גמל.
בפוסט זה אגע ברפרוף בנושא חשוב לא פחות: תשואות וסיכונים. השקעה בקופות גמל היא חיסכון לטווח ארוך. ככל שהתשואה תהיה גבוהה יותר יעמוד לרשותנו סכום גבוה יותר. 
לרוב סיכויים לרווח הולכים ביחד עם רמת סיכון גבוהה יותר. בקופות הגמל יש מסלולים שונים הנבדלים זה מזה באופן ההשקעה. כשההשקעה היא במכשירים פיננסיים עם סיכון גדול יותר יש גם סיכוי גדול יותר לרווח גבוה יותר אבל יש גם סיכון גדול יותר להפסד. 

מסלולי חיסכון פנסיוני

בכל קופת גמל יש מספר מסלולי חיסכון הנבדלים זה מזה. המסלולים נבדלים זה מזה ברמת הסיכון ובתמהיל אפיקי ההשקעה.  
כפי שציינתי בפיסקה הקודמת, במסלול עם סיכון גבוה יותר עשוי להיות גם סיכוי להרוויח יותר.
בחירת מסלול לא מתאים עלולה להקטין את התשואה או לגרום אפילו להפסדים. 

תמהיל אפיקי ההשקעה עשוי לכלול השקעות במניות, באגרות חוב, בפיקדונות שקליים, במטבע זר ועוד. 
רבים חושבים שמניות הן אפיק מסוכן יותר מאגרות חוב. לא הייתי חותם על זה באופן כולל. עשויות להיות אגרות חוב שהסיכון בהן גדול מהסיכון ברוב המניות. 
תמהיל שבו יותר אגרות חוב ופחות מניות נחשב במקרים רבים לפחות מסוכן.

ככל שטווח הזמן קצר יותר, כך הסיכון במסלול ברמת סיכון גבוהה גדול יותר. זה הרעיון העומד מאחורי המודל הצ'יליאני. 
הרעיון של המודל הזה, המיושם גם בישראל, הוא קביעת מסלול ברירת מחדל סולידי יותר ככל שגיל החוסך עולה, משום שמשך החיסכון הפנסיוני שלו קצר יותר.
כמו כל כלל, הוא אינו נכון לכל חוסך, וחוסך רשאי לעבור ממסלול ברירת המחדל לגילו למסלול אחר.

דמי ניהול

מסלול החיסכון הפנסיוני עשוי להשפיע על גובה התשואה ברוטו. הגוף המנהל את החיסכון גובה דמי ניהול. 
התשואה הנומינלית האמיתית היא התשואה ברוטו בניכוי דמי הניהול. 
יש גופים המנהלים קופות גמל הגובים דמי ניהול גבוהים יותר ויש גופים הגובים דמי ניהול נמוכים יותר. 
צריך לזכור שאפשר גם להתמקח על גובה דמי הניהול ולהקטין אותם.

יכולת ניהול ההשקעות

פרמטר נוסף המשפיע על גובה התשואה הוא יכולת הניהול של מנהלי ההשקעות. 
כמו בכל מקצוע, יש הפועלים טוב יותר ויש הפועלים פחות טוב. לפעמים הפערים בתשואה במסלול דומה או זהה עשויים להיות גדולים. 

לסיכום

חשוב לשים לב לא רק לשיקולי מס ולא רק לשיקולי נזילות, אלא גם לשיקולי תשואה לעומת סיכון. על התשואה משפיעים: מסלול ההשקעה, היכולת המקצועית של הגורם המנהל את הכספים וגובה דמי הניהול. 




  

קופת גמל לפי תיקון 190

בפוסט הראשון בסדרה שאלתי מה זו קופת גמל? אחר כך הצגתי את קופת הגמל הקלאסית. בפוסט שאחריו שאלתי האם קופת גמל משלמת לקצבה היא בכלל קופת גמל? בפוסט הרביעי עסקתי בקופת גמל להשקעה. 

פוסט זה עוסק בסוג אחר של קופת גמל: קופת גמל לפי תיקון 190.  קופת גמל לפי תיקון 190 הוא מוצר חיסכון. בדומה לקופת גמל להשקעה הוא עשוי לשמש גם כמוצר פנסיוני.

כל אחד יכול להפקיד לקופת גמל לפי תיקון 190 אבל לא לכל אחד כדאי להפקיד בקופת גמל כזו. 
רק למי שעשוי להנות מיתרונות קופת גמל לפי תיקון 190 כדאי להפקיד בקופת גמל כזו. 
מי שעשוי להנות מהיתרונות של קופת גמל לפי תיקון 190 הם אנשים בגיל 60 עד 75.  
מי שעשוי להנות מההטבות, אבל פחות מהקבוצה לעיל הם בני ה-75 או יותר. 

תנאי נוסף ליכולת לממש הטבות הוא קבלת קצבת פנסיה חודשית של של 4,512 שקלים לחודש נכון לשנת 2019.
ההטבות חלות רק על סכומי כסף שהופקדו לקופת הגמל לפי סעיף 190 ולא נוצלה לגביהם הטבת מס.

מאפייני קופת גמל לפי תיקון 190

קופת גמל לפי תיקון 190 הוא מוצר חיסכון. בדומה לקופת גמל להשקעה הוא עשוי לשמש גם כמוצר פנסיוני. המוצר קיים החל משנת 2012. 

הפקדת כספים  

1. אפשר להפקיד גם בגיל נמוך מ-60.

2. משיכה עם הטבות מס לא תמיד אפשרית ולא תמיד אפשרית על כל הסכום.

מיסוי

1. במקרה של משיכה המס על רווחים הוא מס נומינלי של 15%.

2. אפשר למשוך מקופת הגמל קצבה חודשית קבועה.

3. במקרה של פטירה לפני גיל 75 היורשים יכולים למשוך הונית את הסכום ללא תשלום מס על רווחים.

4. במקרה של פטירה מגיל 75, אם היורשים מושכים את הכסף הם משלמים מס נומינלי של 15%.  

5. היורשים יכולים לקבל קצבה חודשית אחרי שהגיעו לגיל 60.

השוואה למוצרי השקעה אחרים

בפוסט על קופת גמל להשקעה הוספתי אזהרה. כל השוואה כזו היא תלוית הקשר.
אם אני מציין כאן יתרון או חיסרון, זה אינו יכול להיות בסיס להחלטה באיזה מוצר חיסכון להשקיע.
מי שרוצה להשקיע במוצר זה או במוצרים מתחרים מוזמן להתייעץ עם אנשים שזהו תחום מומחיותם.  

ההשוואה היא לאותם מוצרים שהשוויתי קופות גמל להשקעה, כלומר: תוכניות חיסכון ופיקדונות, פוליסות חיסכון וקרנות נאמנות. 
ניתן להשוות גם לתיק השקעות מנוהל, לקופת גמל להשקעה.

יתרונות

1. אפשרות להשתמש בקופת הגמל לפי תיקון 190 לצורך קבלת גמלת פנסיה חודשית.

2. אפשרות להעביר בירושה לקבלת גמלת פנסיה חודשית.  

3. דחיית תשלום מס רווחי הון
לא משלמים מס במקרה של מעבר למסלול השקעה למסלול השקעה אחר.

4. בסביבה של אינפלציה נמוכה וריביות נמוכות תשלום מס רווחי הון  נומינלי של 15% נמוך מתשלום מס רווחי הון ריאלי בשיעור 25% החל על אפיקי השקעה אחרים.
זהירות!! בסביבת אינפלציה שאינה נמוכה המס הנומינלי בשיעור של 15% עלול להיות גבוה יותר ממס ריאלי בשיעור של 25%. 
נכון להיום (נובמבר 2019) וכנראה גם בטווח זמן קצר ובינוני צפויה להיות רבית נמוכה. 

5. במקרה של פטירה מתחת לגיל 75 היורשים זכאים למשוך את הכסף ללא תשלום מס.

חסרונות

1. אין זכאות להטבות מס על כ-34,800 שקלים בקופת גמל לפי סעיף 190 ללא אישור פקיד מס. 
פקיד המס צריך לנכות מהם את תקרת הטבת המס המקסימלית לה היה זכאי ללא קשר לשאלה האם הפקיד בפועל וניצל את הטבת המס?
בלי להיכנס לעומק (מי שמעוניין להיכנס לעומק יכול להתייחס למקורות המופיעים בסעיף מידע נוסף) בחלק מהמקרים הוא עלול לשלם על הרווחים עבור סכום זה או חלקו מס גבוה יותר מאשר באפיקי השקעה אחרים.
חשוב לזכור שבהקשר זה קצבת פנסיה זהה לשכר וגם עליה אפשר לנצל הטבות מס. 

2. באינפלציה של מעל ל-2% או 3% המס על הרווחים עלול להיות גבוה מאשר מס של 25% על רווחים ריאליים.
מחייב את המפקיד לעקוב אחרי תחזית האינפלציה.

3. כסף שהופקד לפני קבלת קצבת פנסיה לא נזיל למשיכה עד שאין תלוש פנסיה עם סכום שמעל לסכום המינימלי.
פנסיית שאירים (למשל: קצבת פנסיה בגין בו זוג שנפטר) אינה נחשבת לצורך מינימום הקצבה.

4. תהליכים מורכבים הדורשים זמן והבנת משמעויות ההשקעה.
כולל אינטראקציה עם פקידי שומה. אין הצדקה לעשות אותה עבור רווחים נמוכים.

5. מגיל 75 מורעים תנאי המשיכה ליורשים
במשיכה הונית לא נהנים מפטור ממס

6. מעל לגיל 70 יש אפיקים אחרים עם יתרונות מס שצריך לבחון אותם מול יתרונות המס של קופת גמל לפי סעיף 190. למשל הטבת מס בהפקדה לפוליסת חיסכון.

השורה התחתונה

ההחלטה האם להפקיד בקופת גמל כזו היא אישית ומשתנה בהתאם למספר רב של פרמטרים אישיים. 
לפני בחירה בהפקדה כזו מומלץ לבדוק בעצמכם או בעזרת מומחה. משווק פנסיוני העובד בגוף המרוויח מדמי ניהול ועמלות אינו מומחה כזה משום שיש לו אינטרס.

למידע נוסף

שיחת עומק עם דודי צור יועץ פנסיוני / דני אייל פודקסט על ביטוח 

פנסיוני: נדב טסלר: היתרונות והחסרונות של תיקון 190

היכן כדאי לסטודנטים לפתוח חשבון בנק?

סטודנטים באוניברסיטת הלסינקי, מקור התמונה: ויקיפדיה

הבנקים מחלקים את הלקוחות הפוטנציאליים שלהם לשלוש קבוצות: אלה שהם מעוניינים בהם כלקוחות, אלה שהם אדישים לשאלה האם הם יהיו לקוחות שלהם ואלה שהם היו שמחים להעביר למתחרים. 

לקבוצה הראשונה עשוי להשתייך אדם בעל הכנסה גבוהה ונכסים פיננסיים וכלכליים. ייתכן שהוא ינהל תיק השקעות בבנק והבנק ירוויח. ייתכן שהוא יבצע עסקאות בסכומים גדולים בכרטיס האשראי של חברת כרטיסי אשראי שהיא בבעלות הבנק והבנק ירוויח בעיקר מבתי העסק שבהם יבצע את העסקאות. ייתכן שהוא ייקח הלוואה והבנק ירוויח, ולא פחות חשוב, הבנק בטוח שהוא יוכל להחזיר את ההלוואה.
באופן כללי, הבנק רואה סיכוי להרוויח לא מעט כסף מהלקוח. 

לקבוצה השנייה משתייכים אנשים שמרוויחים פחות והבנק רואה פוטנציאל קטן לרווח. 

אזרח ותיק ובודד שמתקיים מקצבת ביטוח לאומי ומפנסיה זעומה הוא דוגמה ללקוח שהבנק לא מעוניין בו. 
קרוב לוודאי שהוא יבצע פעולות בעזרת פקיד ולא בערוץ אינטרנטי או בערוץ דיגיטלי. במקרים מצערים במיוחד ייתכן שהוא יגיע כמעט כל יום לבנק על מנת לדבר עם מישהו.

הבנק נותן הטבות בעיקר לקבוצה הראשונה. לפעמים גם לקבוצה השנייה.

לאיזו קבוצה משתייכים סטודנטים?

לרוב לסטודנטים אין הרבה כסף אבל יש להם פוטנציאל להרוויח בעתיד לא מעט כסף. 
זוהי הסיבה שהבנקים מוכנים לתת להם הטבות. 

טיפ: אם אתם לומדים מקצוע אקדמי שצפויה בו הכנסה גבוהה, למשל מחשבים או רפואה, ייתכן שהבנק יהיה מוכן לתת לכם הטבות מעבר להטבות הרשמיות שהוא נותן. 

השוואה בין הבנקים

באתר של העיתון דה מרקר יש תיאור של ההטבות שנותנים בנקים לסטודנטים. לגבי כל בנק מצוינות ההטבות שהוא נותן. לא תמיד זה לגמרי ברור.
קישור לעמוד בו מופיעות ההטבות: דה מרקר: הטבות לסטודנטים. 
על סמך המידע באתר זה אעשה השוואה בין הבנקים על פי הטבות. בכל הטבה אציין את משמעותה ומי מהבנקים נותן אותה באופן חלקי או באופן מלא.

חשוב לזכור שלא לכל ההטבות יש אותו ערך לכל סטודנט ולכן ההחלטה אילו הטבות משמעותיות יותר היא אישית לכל סטודנט.
כמו כן, לא תמיד המידע מאתרי הבנקים, המופיע בדה מרקר, הוא ברור לחלוטין ולכן צריך לבקש הבהרות מהבנקים. 
בנקים עשויים לעדכן את ההטבות שהם נותנים. על מנת לוודא שלא השתנה משהו חשוב ליצור קשר ישיר עם הבנקים.

עמלות בחשבון עו"ש

כל מי שיש לו חשבון בנק מבצע פעולות בחשבון ולכן העמלה הזו רלוונטית לכלל הסטודנטים.
בבנק יהב ובבנק לאומי מקבלים סטודנטים פטור מלא מעמלות אלה. בבנק דיסקונט מקבלים פטור מלא בתנאי שאין חשבון קיים המשויך למסלול עמלות, כלומר: פותחי חשבון חדש פטורים מעמלות עו"ש. 

בבנק הפועלים ובבנק איגוד יש פטור חלקי. כדאי לברר מה פטור מעמלות ומה אינו פטור.
אם אני התקשתי להבין את הנוסח של בנק מזרחי-טפחות, קרוב לודאי שגם סטודנט ממוצע יתקשה להבין. 
יש פטור לשלוש שנים בתנאי שאין חשבון קיים המשויך למסלול עמלות. לא ממש הבנתי האם הפטור הוא מלא או חלקי.

עמלת כרטיס אשראי

המספר שאני פוגש בדפי חשבון של לקוחות שלי בכלכלת המשפחה, שאינם פטורים מעמלה חודשית זו הוא 19 שקלים.
לכל אחד יש לפחות כרטיס אשראי אחד לפחות, אלא אם כן יש לו כרטיס אשראי חוץ בנקאי.
לא ברור לי מה מצבם של לקוחות לאומי והפועלים שהבנקים שלהם הוכרחו למכור את חברות כרטיסי האשראי שהיו בבעלותם.
ההטבה הזו רלוונטית למרבית הסטודנטים.

בבנק דיסקונט, בבנק יהב ובבנק איגוד יש פטור מלא מעמלה זו. בלאומי ובפועלים יש פטור מלא לשלוש שנים, כשבלאומי הוא חל רק על פותחי חשבונות חדשים בבנק.
לקוחות מזרחי-טפחות כנראה משלמים עמלה זו, משום שבחבילת ההטבות לא צוין דבר לגביה.

עמלת הקצאת אשראי

עמלת הקצאת אשראי היא עמלה שלוקחים הבנקים על מנת לאפשר ללקוח להיות ביתרה שלילית במסגרת האשראי שאושרה לו. זו עמלה רבעונית.
מי שאין לו אוברדרפט אף פעם לא צריך לשלם אותה אבל הוא צריך לפנות לבנק ולבקש לא לשלם אותה.

סטודנטים פטורים מעמלה זו בבנק הפועלים, בבנק דיסקונט ובבנק יהב. בבנק לאומי ובבנק איגוד הם מקבלים 50% הנחה. לא צוינה שום הנחה בבנק מזרחי טפחות.

עמלות ודמי ניהול של ניירות ערך

העמלה הזו רלוונטית לסטודנטים המנהלים תיק ניירות ערך בבנק. זו כנראה לא קבוצה גדולה אבל מדובר בעמלות יקרות במיוחד. דמי ניהול או דמי משמרת שעלולים להגיע לעשרות או מאות שקלים ברבעון. עמלות קנייה ומכירה בכל פעם שמוכרים או קונים בשוק ההון וגם עמלת מינימום. 
המשמעות של עמלת מינימום היא שכאשר מדובר בסכומים קטנים יחסית העמלה תהיה גבוהה יותר באחוזים מאשר עמלה רגילה.

למי שזה רלוונטי עמלות ניירות ערך הן שיקול משמעותי בבחירת הבנק.

שלושה בנקים מציינים שהם נותנים הטבות בעמלות ודמי ניהול של ניירות ערך: לאומי, פועלים ויהב. דיסקונט, איגוד ומזרחי טפחות לא ציינו שהם נותנים הטבה, כנראה משום שאינם נותנים הטבה. 
היות שגובה ההטבה לא תואר בדה מרקר, חשוב להבין בכל אחד מהבנקים באיזו הטבה מדובר. למשל האם זה 5% הנחה או 50% הנחה. 
מי שנותן הטבות בעמלות ניירות ערך נותן הטבות גם במטבע זר. גם במקרה זה כדאי לבדוק באופן ספציפי.  

הלוואות

יש הרבה סטודנטים שלוקחים הלוואות. ההמלצה שלי כיועץ לכלכלת המשפחה היא להימנע מהלוואות המשמשות לצריכה, כאשר זה ניתן.
הטבה בהלוואות עשויה להיות משמעותית לאותם סטודנטים.

בנק איגוד ציין שהוא נותן הלוואות לסטודנטים. לאומי נותן להם הלוואות החל מפריים+0.5%.
הפועלים ומזרחי טפחות מפחיתים או מבטלים ריבית על אוברדרפט. דיסקונט ויהב לא ציינו הטבות בנושא זה.
כמובן שצריך לבדוק את התנאים הקונקרטיים של ההלוואות.

טיפ: בדקו גם במקומות אחרים יכול להיות שתוכלו לקבל הלוואות בתנאים טובים יותר מחוץ לבנק. 
דוגמאות: עוגן, והלוואות P2P.

הטבות אחרות

ישנן הטבות נוספות שאזכיר בקצרה:

פטור או הנחה על עמלת פנקסי צ'קים

לאומי, הפועלים ודיסקונט.
כשהשימוש בצ'קים הולך וקטן לטובת כרטיסי אשראי, הוראות קבע ואפליקציות תשלומים זו כבר אינה בהטבה משמעותית כפי שהייתה לפני כמה שנים.
מי שעדיין משתמש הרבה בצ'קים צריך להתחשב בהטבה זו.

כרטיס מועדון סטודנטים

הטבה הניתנת על ידי לאומי. 
מה המשמעות הכלכלית שלה? צריך לבדוק. ייתכן שיש סטודנטים שעבורם זו הטבה משמעותית. 

פריסת תשלומי שכר לימוד ללא ריבית והצמדה

הטבה הניתנת על ידי לאומי, פועלים, מזרחי טפחות ואיגוד. יש כאלה שזו הטבה משמעותית עבורם.

סוגיית הגיל

רוב הסטודנטים הם צעירים ולכן זה לא רלוונטי עבורם, אבל מי שהתחיל ללמוד בשנות ה-30 של חייו עלול לא לקבל הטבות. מזרחי טפחות והפועלים נותנים הטבות רק מתחת לגיל 35. 
לאומי, יהב ואיגוד לא ציינו מגבלת גיל.
המודל של בנק דיסקונט מעניין. תלמידי תואר ראשון חייבים להיות מתחת לגיל 32 על מנת לקבל את ההטבות. תלמידי תואר שני צריכים להיות מתחת לגיל 40.

מחוץ לקופסה

האם בהכרח כדאי לסטודנט לפתוח חשבון סטודנט? לא בהכרח. 
אולי שווה לבחון גם בנק דיגיטלי או סניף דיגיטלי/אינטרנטי של בנק. 
הכוונה היא ל-Pepper של לאומי, פועלים BE online  ו-טאצ'ר של דיסקונט. ייתכן שיש ישויות דומות גם לבנקים אחרים ואני לא מכיר אותן. 

היות שהבנקים מעוניינים להעביר לקוחות לערוצים דיגיטליים ואינטרנטיים הם נותנים שם הטבות. 
כמובן שאם ניתן לפתוח חשבון סטודנט באותם סניפים דיגיטליים/אינטרנטיים ולהנות מהטבות כפולות זה עדיף.
כך למשל, בסניפים אלה אין משלמים עמלות עו"ש. סטודנטים שההטבה המשמעותית עבורם זה פטור מעמלה זו בהחלט יכולים לשקול בחירה בסניף בנק דיגיטלי/אינטרנטי.

יש לזה גם יתרונות נוספים:

1. Time is Money
סביר להניח שלסניפים הדיגיטליים תצטרכו להגיע פחות מאשר לסניפי בנקים אחרים משום שמודל העבודה שלהם הוא מודל ללא אינטראקציה פיזית עם סניף. 
סטודנטים שעסוקים בלימודים וגם בעבודה יכולים לחסוך זמן יקר.

2. סביבה צעירה
קהל היעד הוא צעירים משום שהם ילידי העידן הדיגיטלי והם מתחברים לזה באופן טבעי.
מתנות וצ'ופרים יהיו כאלו שמתאימות לצעירים.

השורה התחתונה 

כדאי לנצל הטבות לסטודנטים בחשבונות בנק. הבחירה היא ספציפית לכל סטודנט ויש צורך לברר יותר לעומק את משמעות ההטבות.

 








 

סיכונים של מלווים בהלוואות P2P

השימוש בשירותים פיננסיים חלופיים הולך ומתרחב. אחד השירותים שהשימוש בהם הוא שכיח במיוחד הוא הלוואות P2P. 
כל אחד משני ה-P בראשי התיבות מייצג את המילה Person באנגלית, שפירושה אדם. 

המנגנון של הלוואות כאלה הוא אדם פרטי שיש לו כסף מלווה כסף לאדם פרטי שזקוק לכסף.
המלווה מקבל ריבית. הלווה מחזיר את ההלוואה בתשלומים ומשלם ריבית. 
תשלום ההלוואה הוא על פי לוח סילוקין בדיוק כמו תשלום הלוואה בבנק. 

יש גם גורם מתווך: חברת פינטק המנהלת את האינטראקציה בין הלווה והמלווה באמצעות אתר אינטרנט. כך למשל, בחלק ממוצרי ההלוואה P2P מציגה החברה למלווה רשימה של לווים עם פרטים ביחס לריבית שהם מוכנים לשלם וגם איזשהו דירוג אשראי שלהם על פי ניתוח שביצעה באמצעות התוכנה שלה. 
חברות P2P בולטות בישראל הן למשל Tarya ו-Blender. 

באופן פשטני, ולא לגמרי מדויק, כשאדם מפקיד פיקדון בבנק  הוא מלווה את הכסף לבנק. הבנק משתמש בכסף בשביל להלוות אותו למישהו שזקוק להלוואה ומרוויח מפערי הריבית.

כלומר גם בהלוואות P2P וגם בהלוואות בבנק יש העברת כספים מאדם שיש לו כסף ורוצה להרוויח עליו לאדם שזקוק לכסף ומוכן לשלם עליו באמצעות גורם מתווך.

יתרונות P2P

היתרון הגדול של חברות P2P בהשוואה לבנקים הוא בתקורה הנמוכה. הבנקים מחזיקים סניפים עם פקידים המקבלים שכר, מחזיקים מטה גדול שגם בו מועסקים עובדים רבים, משלמים שכירות יקרה על מבנים, מחזיקים מערכות מחשוב יקרות ועוד הוצאות רבות שלא פרטתי. 
חברת פינטק מחזיקה אתר אינטרנט ומספר מצומצם בהרבה של עובדים.

התקורה המצומצמת מאפשרת למלווים בהלוואות P2P לקבל ריבית גבוהה בהרבה מהריבית שיקבלו על פיקדון בבנק.
התקורה המצומצמת מאפשרת ללווים בהלוואות P2P לשלם ריבית נמוכה מהריבית שישלמו על הלוואה בבנק.
יתרון נוסף של הלוואות P2P הוא בתהליך פשוט ומהיר של מתן הלוואה או קבלת הלוואה.

ניהול סיכונים

כמעט בכל דבר יש סיכונים. סיכונים צריך לנהל. גם כשנותנים הלוואה או נוטלים הלוואה יש צורך לנהל סיכונים. 

המלווה צריך להביא בחשבון את הסיכון לא לקבל את כספו בחזרה או לקבל בחזרה פחות כסף ממה שהלווה או לקבל בחזרה כסף ששווה פחות מהכסף שהלווה.
הלווה צריך להביא בחשבון תסריטים בהם לא יוכל להחזיר את ההלוואה או ייאלץ להחזיר חלקים ממנה באיחור עליו ישלם קנס כספי גבוה.

לפני שאתייחס לניהול סיכונים של מלווים אנסה להגדיר סיכון. אשתמש בהגדרה הקיימת בתקן ISO 31000 וגם במקומות אחרים. 
ההגדרה רואה סיכון בהתרחשות משהו שאינו צפוי להתרחש. במובן זה ההגדרה אינה רואה בסיכון בהכרח דבר שלילי. סיכון עשוי להיות חיובי, ניטרלי או שלילי.

בהקשר של הלוואות P2P חשוב לראות את הסיכונים אבל חשוב לראות גם את הסיכויים. יש מקרים בהם לוקחים באופן מודע סיכון להתרחשות שלילית משום שיש סיכוי לאירועים חיוביים. 

תיאור הסיכונים בהלוואות P2P בפוסט זה אינו המלצה שלא להשתמש בהם. כפי שציינתי בפסקה הקודמת, יש גם תועלות או רווחים בהשוואה לחלופות אחרות. 
הטענה שלי היא שצריך לראות גם את הסיכונים וגם את הסיכויים ואז לקבל החלטה.

הסיכון המהותי של נותן אשראי

הסיכון המהותי של כל נותן הלוואה או סוג אשראי אחר הוא שמי שקיבל את ההלוואה לא יחזיר אותה. איכות תיק האשראי של בנק נמדדת לפי אחוז החובות המסופקים (החובות שהלווים לא יוכלו להחזיר). ככל שהוא נמוך יותר כך איכות תיק האשראי טובה יותר. 

אותו סיכון מהותי קיים גם כשנותנים הלוואת P2P. 
לבנקים יש ניסיון ויכולות להתמודד עם אי-החזר הלוואות. גם הם מועדים לפעמים, כמו שקרה לכמה בנקים אמריקאים במשבר הסאבפריים. 

לאדם פרטי יש פחות ניסיון, יכולות וכלים  לדעת למי לתת הלוואה וכיצד להתמודד עם אירוע סיכון של הפסקת התשלומים על החזר ההלוואה.
חברות הפינטק עשויות לעזור לו בזיהוי הסיכון ובטיפול באירוע של הפסקת החזרי הלוואה. זה עדיין רחוק ממה שבנקים עושים. 

כשמלווים כסף בהלוואת P2P הדבר הראשון שצריך לחשוב עליו הוא כיצד להקטין את ההסתברות של מצב בו הלווה לא מחזיר את החוב?  הדבר השני שצריך לחשוב עליו הוא כיצד להתמודד עם מצב שלווה אינו מחזיר את חובו?

סיכון 1: כל הביצים בסל אחד (Concentration Risk)

כאשר משקיע מלווה סכום כסף משמעותי ויש רק לווה אחד הסיכון גדול. 
הלווה עלול להפסיק להחזיר את הכסף מסיבות שונות. חלקן אינו תלויות בו. 

כאשר הלווה הוא בנק לאומי או בנק הפועלים, ההסתברות שהוא לא יוכל להחזיר לך את הפיקדון השקלי שהפקדת אצלו היא זניחה. 
כאשר הלווה הוא אדם פרטי ההסתברות הרבה יותר גבוהה.

הפתרון הוא חלוקת הכסף בין מספר רב של לווים. אם אחד או שניים או שלושה יקלעו למצוקה ויפסיקו לשלם, מרבית הכסף עדיין תוחזר למלווה.

אציין שבהיבט זה המודל של Tarya הוא מודל טוב במיוחד. ההלוואה מחולקת למספר רב של סכומים קטנים כשכל אחד מהם ניתן ללווה אחר. 
תוצאה אחרת של החלוקה הזו היא שגם הלווה מקבל הלוואה אחת המורכבת ממספר רב של סכומים קטנים הניתנים על ידי מלווים שונים.

סיכון 2: אין ביטחונות מספיקים של הלווים

כשייעצתי לבנק לאומי בנושאי מחשוב נתקלתי במערכת ביטחונות. כמובן שגם בכל בנק אחר שמכבד את עצמו יש מערכת ביטחונות. 
מערכת ביטחונות עוסקת בנכסים שהלווה משעבד לטובת המלווה.  במקרה שאינו מסוגל להחזיר את ההלוואה עוברים הנכסים למלווה. 

התהליך הוא פשוט: הלווה משעבד נכס ששוויו שווה או בדרך כלל גבוה מההלוואה. אם הלווה אינו מסוגל להחזיר את ההלוואה, הנכס עובר למלווה. 
המלווה יכול לממש את הנכס ולקבל את כספו בחזרה. 
דוגמה לתהליך כזה היא שעבוד דירה כביטחון למשכנתה. 

אבל מה קורה כאשר ערכו של הנכס שמשעבדים צונח מתחת לשווי ההלוואה? מה קורה כאשר לא ניתן לממש את הנכס או הנכס הפיננסי מסיבות שונות? מה קורה כאשר יש שעבוד אחר של אותו הנכס שהוא שעבוד ראשון? מה קורה כאשר הלווה פושט רגל?
בכל המקרים המלווה עלול לא לקבל בחזרה את כל כספו או חלק מכספו. 

הבנק מנהל מערכת ביטחונות ויש לו כלים אחרים למימוש חובו של לווה. למלווה פרטי אין כלים כאלה ובדרך כלל אין חוסן כלכלי המאפשר לו להוציא כסף רב על מנת לקבל את החוב בחזרה. 
חברת הפינטק המתווכת עשויה להתחייב לעזור למלווה במקרה כזה, למשל באמצעות משרד עורכי דין המגיש תביעה בשם המלווה כשהעלות חלה על חברת הפינטק. 
עדיין עצמת חברת הפינטק קטנה בהרבה מעצמת בנק. 

התמודדות אחרת עם הסיכון היא ביטוח.
במקרה כזה חברת הביטוח עשויה להחזיר את הכסף. לביטוח יש עלות וקרוב לוודאי שחברת הפינטק תגלגל אותו על המלווים ועל הלווים.
אגב, בשונה מבהרבה מדינות אחרות פיקדונות בבנקים בישראל אינם מבוטחים. במקרה הלא סביר בעליל של קריסת בנק בישראל מפקידי הפיקדונות עלולים להפסיד את כספם.
הם סומכים על מדינת ישראל שתחזיר להם את כספם במקרה כזה.

סיכון 3: קריסת חברת פינטק (Platform Risk)

היות שהתהליכים והחזרי הכספים עוברים דרך חברת הפינטק, במקרה של קריסת החברה המלווה עלול שלא לקבל את כספו או לקבל רק חלק מכספו. 
ההסתברות לקריסה כזו היא כנראה נמוכה אבל היא עדיין גבוהה בהרבה מההסתברות לקריסת בנק גדול בישראל.

התמודדות עם הסיכון
חלוקת הכסף המושקע בהלוואות P2P בין שתי חברות פינטק או יותר. 

סיכון 4: רמאות של חברת הפינטק או עובד בחברה

השכיחות של אירוע כזה היא נמוכה. איני רואה הבדל בין חברת פינטק ובנק בהקשר של עובד בחברה. בהקשר של החברה עצמה לבנק יש יותר מדי מה להפסיד. לדעתי גם לחברת פינטק עם מוניטין יש יותר מדי מה להפסיד.

התמודדות עם הסיכון
ברמה של חברה: תבדקו היטב את חברת הפינטק לה אתם נותנים את כספכם. הימנעו מחברות שיש להן שם רע או לא מוכרות.
ברמה של עובד בחברה: מעקב אחרי מצב ההלוואות.

סיכון 5: חמדנות

בחירת לווים שמצבם הכלכלי פחות טוב ולכן מוכנים לשלם ריבית גבוהה יותר.
כשחלק מהלווים לא יוכלו להחזיר את הכסף זה עלול להסתיים בהחזר חלקי של הכסף ובהפסד או בתשואה נמוכה יותר מהחלופה בריבית נמוכה יותר.

זה דומה להשקעה באג"ח של ממשלת גרמניה ל-20 שנה לעומת השקעה באג"ח של ממשלת איטליה ל-20 שנה בריבית הרבה יותר גבוהה. 
אם גוש האירו יתפרק, תקבלו את ההחזר מגרמניה במרקים ומאיטליה בלירטות במקום באירו. 
במונחי אירו כנראה שבלירטות תקבלו 20% או 40% או במצב האופטימי 60% מהקרן משום ששערה צפוי לרדת בתלילות.
בהסתברות גבוהה, ההחזר במרקים לא יפגע בכם במונחי קרן במטבע האירו.

התמודדות עם הסיכון
בחירה מאוזנת יותר של לווים.

סיכון 6: נזילות

לכאורה ההשקעה שלכם בהלוואת P2P נזילה אבל רק לכאורה. ההשקעה שלכם בפיקדון שקלי יומי בבנק נזילה לגמרי כל יום תוכלו לפדות איזה סכום שתרצו מתוכה.
כשתרצו למשוך את הכסף יצטרכו מלווים אחרים לקחת על עצמם את חלקכם בהלוואה באותם התנאים. לווים ישלמו להם במקום לכם. 
לא תמיד יימצאו מלווים כאלה. 
גם כשיהיו מלווים כאלה תמיד יהיו לווים שמחזירים כסף בתאריך מאוחר יותר ולכן תקבלו חלק קטן מכספכם במועד מאוחר יותר. מישהו שמפנה לקוחות לאחת מחברות הפינטק מדבר על 80% עד 90% מידית והשאר בהדרגה תוך שבועיים או יותר.

הוא לא מדבר על אלו שלא יחזירו את הכסף בכלל. כנראה שיש מלווים לשעבר שכן מזכירים דברים כאלה.

סיכון 7: טעות בדירוג האשראי

אם לווה פוטנציאלי ידורג כבעל יכולות החזר שאין לו הוא יוכל לקבל הלוואות בריבית נמוכה מכפי שהיה צריך לשלם.
בנקים טוענים שהיות שלהם יש מידע מקיף יותר על הלקוח הסיכוי שידרגו אותו בדירוג לא נכון קטן יותר.

ייתכן שהם צודקים מעט אבל בעולם שבו כמעט כל המידע חשוף באינטרנט ובדיגיטל, בעולם בו ממשלת ישראל חייבה בנקים להציג תעודת זהות בנקאית של לקוח והקימה דירוג אשראי של אזרחים, ספק אם יש להם יתרון ממשי.
חברות פינטק מדברות על כלים אנליטיים חזקים ועל איסוף מידע רב, המאפשרים להם לתת דירוג די מדויק.

שאלת המיליון שקל

סיכון מול סיכוי: האם כדאי להשקיע בהלוואות P2P שיש בה סיכונים כמתואר לעיל עם תשואה נומינלית של 4%-6% (לפני מס הכנסה על רווחים) או להשקיע בפיקדון שקלי בבנק ללא סיכונים אבל עם תשואה של 0.05%?

קישורים נוספים לקריאה

בנק ישראל מזהיר מפני הלוואות חברתיות: אטרקטיביות כל עוד הריבית אפסית

The Five key Risks in Peer-To-Peer lending

לאיזה מידע לא להאמין?

העולם המודרני הוא עולם בו מוצפים במידע. המידע מגיע בכתב ובעל פה. ערוצי האינטרנט והדיגיטל מזרימים לנו כל הזמן מידע רב. חלק מהמידע הוא חשוב. חלק מהמידע הוא מטעה ולא נכון. 

רבים מתקשים להבחין בין מידע אמין לבין מידע מוטה במתכוון. בהקשר של כלכלת המשפחה, קבוצות אוכלוסייה מסוימות נוטות יותר מאחרות לקבל מידע לכאורה כמידע אמין.
הכוונה היא למשל לקשישים, עולים חדשים, שבאים מתרבות אחרת ולא תמיד שולטים בשפה העברית, ויוצאים בשאלה מהעולם החרדי, שגם הם באים מתרבות אחרת ולא תמיד מבינים את העולם שמחוץ לחברה המסוגרת שלהם. 

בפוסט זה אנסה להצביע על כללים לזיהוי מידע לא אמין לטובת האוכלוסיות הנוטות לקבלו כמידע אמין.

בכתב ולא בעל פה

על תאמינו למה שנאמר לכם בעל פה. קראו היטב את מה שכתוב ובמיוחד את מה שאתם חותמים עליו.

דוגמה 1: טאבלט מתנה מחברת סלולר

בעיתונות הכלכלית נתקלים במקרים רבים כאלה. גם אלי הגיעו לייעוץ בכלכלת המשפחה לקוחות שהסתבכו בדברים כאלה. 
התבנית של המקרים האלה היא שלקוח של חברת סלולר טוען שעובדי חברת הסלולר הציעו לו בחינם טאבלט או אביזרים אחרים, לפעמים תמורת התחייבות להישאר לקוח של החברה במשך מספר שנים. הוא מצא בחיובים החודשיים שלו חיוב על רכישת טאבלט, לפעמים במחיר גבוה ממחיר רכישה עצמאית של טאבלט. 

החברה טוענת שמלכתחילה מדובר בטאבלט בתשלום והראייה היא חתימת הלקוח על מסמכים בהם כתוב שהטאבלט בתשלום.

דוגמה 2: עסקאות טלמרקטינג בכרטיס אשראי

כשאתם חותמים על שובר של גיהוץ כרטיס אשראי יש לכם מסמך (במאמר מוסגר, אחרונה נפוצה תרמית של חיוב גבוה מהחיוב האמיתי ללא הנפקת שובר או קבלה. אם יש לקוח שמגלה זאת מסבירים את זה כטעות הקלדה).

כשאתם מבצעים עסקה אינטרנטית אתם יכולים לשמור את דף האינטרנט או את מספר האסמכתא. כשאתם נותנים את מספר כרטיס האשראי שלכם בטלפון זה מילה שלכם מול מילה של איש הטלמרקטינג. אין מסמך.      
ההמלצה שלי: אל תעשו עסקאות בכרטיס אשראי בטלפון כשמי שמתקשר זה איש הטלמרקטינג ולא אתם הם אלה שהתקשרו.

כשלמי שאומר לכם משהו יש אינטרס

אם מקור המידע, בכתב או קל וחומר בעל פה, הוא אדם, שעשוי להרוויח כסף או להרוויח משהו אחר, מכך שתנהגו על פי המידע היו חשדנים. בלא מעט מקרים המידע אינו אמין. הנייר ועוד יותר הדיגיטל סובל את הכל.
אל תאמינו לאנשי מכירות. אל תאמינו לפקידי בנק. אל תאמינו לסוכני ביטוח. אל תאמינו למתווכי דירות.
בדקו את מה שהם אומרים לכם באופן ביקורתי.
אני כבר נתקלתי באנשים במקצועות האלה שהיו אמינים לחלוטין, למשל סיכן ביטוח פנסיוני, שהציע ללקוח פוטנציאלי לעשות חיסכון פנסיוני בחברה שהוא אינו עובד איתה, משום ששם יקבל תנאים טובים בהרבה.

כללית, האנשים האלה יהיו מוטים לטובת האינטרסים שלהם. מחקר מראה שגם התוצאות של חוקרים הגונים באקדמיה מוטות במעט לכיוון ההשערה שהם מאמינים בנכונותה. אם כך, אז קל וחומר שגם לאנשי מכירות הגונים תהיה הטיה, מודעת או לא מודעת, לטובת מה שהם מוכרים.

דוגמה 1: מדוע עזבו אנשים את קופות הגמל של אלטשולר שחם?

לפני מספר שנים הייתה תופעה משונה של לקוחות רבים שהעבירו את קופות הגמל שלהם מאלטשולר שחם לבתי השקעות אחרים וחברות ביטוח. 
היא הייתה משונה משום שהתשואות שאלטשולר שחם השיגה היו  טובות מאוד בהשוואה לקופות גמל ברמת סיכון דומה בניהול של גורמים אחרים. באחד מהעיתונים הכלכליים היה הסבר לתופעה. היו גורמים שתגמלו כספית סוכני ביטוח, שבאמצעותם פתחו לקוחות קופות גמל אליהן הזרימו לפחות סכום כספי כולל מסוים. חברות הביטוח ובתי ההשקעות המתגמלים נהגו לתגמל רק שנתיים אחרי פתיחת הקופות באותם מקרים בהם הלקוח המשיך לחסוך אצלם. בעיתון חשבו שסוכני ביטוח פנסיוניים המליצו ללקוחות לעזוב את אלטשולר שחם משום שעברו שנתיים או יותר מאז שהם המליצו להם לחסוך שם. הגיע הזמן של הסוכנים לקבל את ההטבה ולסדר לעצמם הטבה בעוד שנתיים.

דוגמה 2: פקידי בנק ממליצים

היו לא מעט מקרים שפקידי בנק המליצו באופן גורף ללקוחות לקחת הלוואות בבנק על מנת להשקיע בבורסה. אין ספק שהבנק מרוויח מההלוואה ומרוויח גם מההשקעה.
האם זה לטובת הלקוח? תלוי בלקוח ותלוי בסיטואציה הספציפית. במקרה אחד הורשע בבית משפט מנהל סניף בנק, שהציע את העסקה הזאת באופן גורף ללקוחות דלי אמצעים, שהפסידו חלק גדול מכספם. 

המלצה אחרת של פקיד בנק ללקוח שלי בכלכלת המשפחה הייתה על סף הפלילי. 
ההמלצה הייתה להחזיק שני חשבונות בנק בסניף. באחד יתרה חיובית של מאות אלפי שקלים, ששכבו כאבן שאין לה הופכין במשך מספר שנים.
באחר נכנסו ההכנסות מעבודה וממנו הוצאו ההוצאות השוטפות. כשחשבון זה הגיע ליתרת חובה יעצו ללקוח לקחת הלוואה מהבנק. 

אין ארוחות חינם

כשמציעים לכם משהו בחינם אתם צריכים מיד לחשוד שמאחורי זה מסתתר משהו. גורמים עסקיים לא מחלקים מתנות בלי סיבה. 
כשלי מציעים משהו בחינם אני שואל את מי שמציע: מה יוצא לכם מזה?
אם התשובה אינה מספקת אותי, אני מוותר על המתנה. 

הדוגמה של הטאבלט חינם מחברת סלולר היא לא הדוגמה האידיאלית משום שבחוזה נכתב שזה בתשלום.

דוגמה טובה יותר הן דירות נופש בחו"ל בשיטת ה-Time Sharing. אם לקוח פוטנציאלי מגיע לפגישה עם המשווקים ומוכן לשמוע את הפגישה עד סופה הוא זכאי לנופש חינם באחד מהאתרים של החברה. בדרך כלל המציאות סבוכה יותר. זה לא קורה בכל אתר של החברה וזה קורה לאו דווקא במועד סביר ללקוח. בדרך כלל במועד בשנה  בו הביקוש לדירות נופש נמוך במיוחד.

מקור מידע לא ראוי

תוכלו למצוא באינטרנט ובספרים מידע לכאורה נכון ואולי אפילו מדעי. לא תמיד קל להבחין בינו לבין מידע רציני וראוי. 
תוכלו לפגוש אנשים המדברים בידענות על נושאים שאינם מבינים בהם דבר.

דוגמה 1: איש השיווק שדיבר על רפואה

לפני מספר שנים עמדה אשתי לפרוש לפנסיה מוקדמת. מקום העבודה ארגן לפורשים הרבים סדנת הכנה לפרישה. 
היו שם לא מעט אנשים רציניים שאמרו דברי טעם. היה גם איש שיווק כרזימטי במיוחד. 
האיש דיבר דברי הבל מוחלטים כביכול בתחום הרפואי. הוא מיקם את מוח האדם במקום שונה ממה שאנחנו ממקמים אותו. 
האיש לא היה משווק של מוצרים או שירותים בתחום הרפואה אלא בתחום שונה לגמרי כך שאפילו רקע מינימלי בתחום לא היה לו.

הקהל התחלק לשניים: אלה שמבינים משהו שחשבו שהאיש מבזבז את זמנם ומדבר שטויות.
אלו שלא מבינים התרשמו מהכריזמטיות שלו ודרגו אותו כמצרה נפלא. באופן אישי הצבעתי ברגליים תרתי משמע. 

השורה התחתונה

ראוי לבחון היטב מידע שאתם נחשפים אליו ולא לקבל אותו כמידע נכון באופן אוטומטי. 

במיוחד חשוב לעשות זאת כשהמידע בעל פה ולא בכתב ו/או מקור המידע הוא גורם בעל עניין ו/או מקור המידע עלול להיות מקור שאינו אמין. 

המקרה בו צריך לבדוק היטב במיוחד הוא המקרה בו מציעים לכם משהו בחינם ואתם אינכם מבינים מה מרוויח מזה הגורם שמציע לכם את זה ללא תשלום.

זכויות נכים: לא כל מה שנשמע ראוי הוא כזה

לא תמיד מה שנשמע ראוי הוא אכן ראוי. לפעמים הוא מעטפת לעוול. 
קוראי הבלוג שקראו את הפוסט: הפטנט של עיריית ירושלים: כיצד להפוך את כולנו לאשמים ולמלא את קופת העירייה? כבר יודעים זאת.
כשהתייצבתי לבית המשפט העירוני בירושלים בגלל שקיבלתי קנס על חניה במקום מותר לחניה, השופטת ניהלה את הדיונים ביד רמה. היא גערה בחומרה רבה במיוחד בבחור חרדי צעיר ובריא שחנה במקום המיועד לנכים.

כשיורדים לפרטי המקרה, לא לגמרי בטוח שהכוונה הייתה דאגה לנכים ולא לקופת עיריית ירושלים.
הצעיר החרדי לא היה לבד במכונית. נסעה איתו אימו שהיא נכה. 
למה לא היה תו נכה? כי עיריית ירושלים לא הזדרזה לטפל בפנייה,  ששלח הצעיר לעירייה ביחד עם כל המסמכים הרפואיים של האם, ששוחררה זמן קצר לפני כן מבית החולים.

לפני ששופט בית משפט עליון היה גוער בצעיר הוא כנראה היה מבקש מהעירייה לדעת מתי הוגשה הבקשה לתו נכה?
כשהיה מקבל תשובה, בהחלט ייתכן שהיה גוער בעירייה ולא בצעיר.

הפעם עוסק הפוסט בשאלה: מי פטור מעמידה בתור במשרדים מהסקטור הציבורי? התשובה: מי שיש לו תעודת נכה.
לכאורה הגיוני, אבל רק לכאורה.

הנכה שעמדה בתור

נכה בעל נכות משמעותית, שקשה לה לעמוד בתור, ביקשה פטור מהתור. אמרו לה: "תראי תעודת נכה". אין לה תעודת נכה. היא הראתה תו חניה של נכה. אמרו לה: "זה לא מקנה לך פטור מהתור".

למי יש תעודת נכה ולמי אין?

תעודת נכה מונפקת על ידי המוסד לביטוח לאומי למי שמקבל קצבת נכות. הבעיה היא שלא כל נכה מקבל תעודה כזו. 

קצבאות נכות אינן ניתנות לנכים, שנכותם נוצרה אחרי גיל הפרישה לפנסיה. הגברת הזו, כמו רבים אחרים, חלתה והפכה לנכה אחרי שהייתה כבר אזרחית ותיקה. 

היא לא מקבלת קצבת נכות ואין לה תעודת נכה.

אין לה גם פטור מהתור.

ההיגיון או האי-היגיון שמאחורי מניעת קצבאות נכות מאזרחים ותיקים

אומרים לי הרציונל שמאחורי אי מתן קצבאות נכה ותעודות נכה לאזרחים ותיקים הוא בכך שהקצבאות ניתנות על מנת לעודד נכים לעבוד. אם אכן זהו ההיגיון, זה לא ממש הגיוני. מחקרים מראים שראוי לעודד אזרחים ותיקים להמשיך לעבוד במתכונת זו או אחרת. זה טוב לאזרח הוותיק. זה טוב למי שמעסיק אותו וזה טוב לכלכלת המדינה. 

קראו לדוגמה פוסט שכתבתי על מחקר בנושא שביצעה חברת PWC באירופה: באיזו מידה מסתגלת מדינות ה-OECD לכוח עבודה מבוגר יותר?

איך מתקנים את המצב?

עבודת אזרחים וותיקים הוא נושא מורכב ולא פשוט, שגם במשרד האוצר בישראל העלו כמה רעיונות לשיפור המצב. 

העמידה של נכים בתורים הוא דווקא נושא עם פיתרון פשוט: ינפיק המוסד לביטוח לאומי תעודת נכה גם לנכים, שהוא אינו נותן להם קצבה בגלל שהפכו לנכים אחרי גיל הפרישה לגמלאות.

תיקון קל ולא מהותי 

אומרים לי שאי-עמידה בתור אינה חלה על כל בעלי תעודת נכה, אלא רק על בעלי תעודת נכה שכתוב בה במפורש שהיא פוטרת מעמידה בתור. זה עדיין לא משנה את האפליה לרעה של נכים במצב זהה לבעלי תעודה כזו, שכל "פשעם" הוא שנכותם נוצרה לאחר הגיעם לגיל פנסיה.

סיפורי ירושות: צרות של עשירים

מראה כללי של הישוב נטף. מקור התמונה: ויקיפדיה

זה קרה במסעדת "רמה" בנטף הרבה שנים לפני השריפה שכילתה אותה.
כשסיימנו את הארוחה ניגשה האורחת מחו"ל לשלם. מיהרתי לעצור אותה ואמרתי: "אנחנו הזמננו אותך. אני משלם". 
היא הסתכלה עלי מופתעת. אני שילמתי. 

החלק הרלוונטי לענייננו בסיפור היא השאלה: מדוע אורחת מופתעת מזה שלא היא משלמת על ארוחה שהזמינו אותה אליה? 
הסיפור מתחיל שני דורות קודם. דור הסבים שלה הקים עסק מצליח בקנה מידה עולמי והתעשר. 

הכותרת של הפוסט הראשון בסדרת פוסטים זו הייתה: סיפורי ירושות בחיים ואחריהם. 
הפוסט הראשון עסק בכאלה שאחד מהוריהם בחר שלא להוריש להם דבר אחרי מותו.
הפוסט הזה עוסק בירושה בחיים. 
אחרי התעשרות דור הסבים כל אחד מדור הנכדים קיבל סכום כסף גדול מהוריהם כשההורים היו עדיין בחיים. 

המונח "סכום כסף גדול" הוא מונח הממעיט מערכו של הסכום. במקרה הזה מדובר בסכום המספיק לחיי נוחות למשך כל החיים ללא צורך בהכנסות נוספות. 

מדוע הופתעה האורחת?

כשיודעים שמישהו מאוד עשיר יש לאנשים רבים נטייה לגלגל תשלומים עליו: הוא הרי לא צריך לעבוד בשביל הכסף ואנחנו עובדים קשה או בשבילו זה סכום פעוט ועבורנו זה סכום משמעותי. 
התוצאה הייתה שכמעט תמיד כשהלכה למסעדה ביחד עם אנשים אחרים היא הייתה זו ששילמה. זה כבר הפך למעין הרגל. החריגה מהדפוס הזה הפתיעה אותה. 

מזווית שלי כשאני מזמין מישהו או מישהי לארוחה, שאין לי בעיה לשלם את העלות שלה, אני הוא זה שמשלם. אין לזה שום קשר למצבו הפיננסי של המוזמן או המוזמנת.
הפוסט הזה מתמקד במשמעויות של ירושה ולכן נבחן בהמשכו את ההשלכות של ירושה גדולה או אפילו גדולה מדי. 

איך מנהלים את כלכלת המשפחה?  

שימו לב שכל ניהול כלכלת המשפחה המתואר בבלוג זה ובמקומות אחרים אינו רלוונטי: אין צורך לעבוד על מנת שיהיו הכנסות. אין צורך ממשי להגביל הוצאות. אין צורך בחיסכון פנסיוני ובחיסכון לזמן קצר או בינוני. אפשר בקלות לקנות כמה דירות ללא משכנתה. 

נניח שמגיע אלי לקוח כזה ואומר לי שאין לו עניין בהגדלת הונו. 

התהליך שאני מבצע הוא:

1. בדיקה שאכן סכומי הכסף מספיקים לכל החיים גם בהתנהלות פזרנית.

2. ממליץ למצוא מנהל השקעות ולהנחות אותו להשקיע חלק מהכסף באפיק סולידי במטרה לשמור על הערך הריאלי של הקרן. חלק אחר להשקיע ברמת סיכון נמוכה עם משיכה חודשית בגובה הנדרש בתוספת 10% או 15%, בלי לפגוע בשווי הריאלי של הקרן.

את שאר הכסף להשקיע ברמת סיכון גבוהה יותר במטרה ליצר תשואות גבוהות. 

זהו כל הייעוץ הנדרש לדעתי. 

מה עושים?

אדם הצריך לפרנס את עצמו עובד ו/או לומד גם כדי לפרנס את עצמו טוב יותר. העיסוק הזה ממלא מספר שעות רב במהלך היום. 

במצב שבו אין שום צורך לעבוד השאלה שבכותרת היא שאלה רלוונטית.

תשובות אפשריות שאלה: 

1. להשקיע במשפחה

2. ללמוד את מה שמעניין.

3. לעבוד ללא קשר להכנסה.

4. להתנדב ולעזור לכאלה הזקוקים לסיוע

5. פעילות חברתית

6. תחביבים

למי שאינו יזם מטבעו ואין לו משהו המעניין אותו זה עלול לא לתת תעסוקה מלאה ומספקת לאורך זמן. 

כמובן שאפשר לעבוד גם בעסק משפחתי או ליזום הקמת עסק חדש.

הבעיה החברתית

הסיטואציה שתיארתי בתחילת הפוסט, בה מצפים ממישהו עשיר במיוחד לשלם, מתרחשת לא רק במסעדות. 

כשהחברים שלך מצפים שכל פעם תשלם עבורם או תעזור להם כלכלית אי אפשר להימנע מלשאול את השאלה: 

האם באמת חברים שלי או שמה שמעניין אותם זה הכסף שלי?

זה יוצר חשדנות כלפי אנשים המקשה על חברויות. ראיתי גם כאלה שעושרם הרב והחשדנות המלווה אליו הרסו את הקשרים הזוגיים שיצרו. 

המציאות היא שחלק מהחברים שלהם הם חברים בגלל מי שהם.

חלק מהחברים שלהם חברים שלהם רק בגלל עושרם ואצל אחרים זה שילוב של שני הדברים.

החשדנות עלולה לפגוע גם בקשרים עם אלה שהחברות אינה קשורה כלל לעושר. 

אפשר ליצור חברויות עם אנשים שגם הם עשירים במידה דומה. אלה לא מצפים שישלמו בעדם.

אם זהו המכנה המשותף היחיד, זהו מתכון ליחסים רדודים. 

כשמדובר בדור שני או שלישי לעושר, גם הפעילויות המשותפות עלולות להיות משמימות. 

סטיק ב-80 דולר או מטוס שעשועים?

בכתבה על עשירים צנועים נכתב שוורן באפט, אחד מעשרת האנשים העשירים בעולם, נוהג לפנק את עצמו מדי פעם בסטיק שעולה 80 דולר.

יש עשירים הקונים מטוס פרטי המשמש להם רק לבילויים ולחופשות. 

במקרים רבים בני הדור הראשון להתעשרות אינם מבזבזים כסף ללא חשבון. רבים מהם עבדו קשה על מנת להרוויח את הונם.

הדור השני שכבר נולד עם "כפית של כסף" מתנהל במקרים רבים פחות טוב ומפחית את ההון הרב שנצבר. 

הדור השלישי הוא במקרים רבים גרוע מהדור השני. 

מטוס פרטי לחופשות ובילויים הוא שכיח יותר בדור השלישי או השני. מטוס פרטי לבילויים הוא רק סמל לקטגוריה של בזבוז ללא צורך אמיתי. זה עשוי להיות גם סוג אחר של בזבוז רק משום שהוא יכול להרשות לעצמו והוא רוצה להראות שהוא יכול להרשות לעצמו. 

כשמרכז החיים הוא העושר שהושג על ידי אחרים, במקרים רבים, זוהי הרדידות של הקשרים החברתיים שצוינה בפסקה הקודמת.

סיכום צרות של עשירים

בפוסט זה נדמה לי שהצגתי גם קשיים בירושה גדולה או גדולה מדי עוד בחיי המוריש. 

יש כאלה שהעושר הרב והמוקדם מדי יגרום להם יותר צרות מאושר.